-
[b]*לוגו ~ בקרוב*[/b]
*הסיפור ניכתב על ידי, אך מפרק 13 לסיפור יכנס נדב.*
אי שם בעולם שלנו קיימות ממלכות חזקות וגדולות אשר נילחמות אחת בשניה בגלל דבר אחד, שליטה גלובאלית על העולם.
הממלכות הספציפיות והחזקות במיוחד הן:
פוקיבול
אדוונס
אנימה קון
אוטאקו קון
4 הממלכות האילו נילחמות זו בזו על שליטה גלובאלית של עולם הממלכות. לאף אחת לא איכפת אם מישהו ימות, ייפגע או יסבול... מה שחשוב להן זה הניצחון והשליטה!.
[b]פרק 1/התקפה[/b]
"דניקס הבא לי מהר את המפקד דני למשרד שלי!, תודה" צעק נתנאל מנהיג ממלכת פוקיבול והניח את השפורפרת של הטלפון בחזרה למקומה.
כעבור מספר דקות נישמעת דפיקה קלה בדלת המשרד של נתנאל וזה לא אחר מאשר דני. "קראת לי אדוני?" שאל דני בקול רגוע ותמים וחיכה לתשובתו של אדון נתנאל.
"כן, זה יהיה ארוך מאוד לכן אני מציע לך לשבת" השיב נתנאל ופתח את מגירת המסמכים החשובים שלו ושלף תיקייה חומה המלאה בדפים.
דני היתיישב לו וחיכה לישמוע את מה שנתנאל מעוניין לספר לו. כעבור מספר דקות דני חסר הסבלנות היתעצבן ושאל. "נו?! הבאת אותי לפה בכדי ליראות איך אתה מסדר את התיקיות שלך?!" ולאחר מכן הסמיק טיפה מרוב בושה.
"זה בסדר.. אני גם הייתי כזה" השיב לו נתנאל וניסה להרגיע אותו טיפה אך דני לא ממש הקשיב לו. "הבאתי אותך לפה בכדי לדון איתך בקשר למלחמה שקרבה ובאה" השיב לו נתנאל ופתח את התיקייה החומה שלו.
"מלחמה? רגע אני לא הבנתי אותך" השיב לו דני והתחיל להיסתקרן יותר,"תספר לי עוד.. די מעניין אותי".
"ובכן כפי שאתה כבר בטח שמעת אתמול ניטפסו שני פורעי חוק אשר זרקו מגג הבניין של הבנק שלוש פצצות". "למזלינו אף אחד לא ניפגע והנערים קיבלו מאסר" אמר נתנאל ולקח לגימה קלה מכוסית היין שהייתה על שולחנו.
"בטח שאני יודע!" היתעצבן דני ולא קלט מה נתנאל רוצה מהחיים שלו. "ובכן היום גילינו שהם באו מממלכת אדוונס! כן כן עברו את השומרים והצליחו לחדור לממלכה!" השיב נתנאל ושוב לקח לגימה מהיין המשובח שלו.
"הבנתי! אז אתה הבאת אותי לפה בכדי להעניש אותי על זה שלא הצלחתי לישמור על הממלכה!" היתעצבן דני וקם מהכיסא.
"חכה! אתה לא אשם!" הרגיע אותו נתנאל, "אני רוצה להגיד לך שאם אדוונס שלחו אלינו נערים עם פצצות תחשוב מה יהיה אחר כך!, באתי לדון איתך על זה!" אמר נתנאל בטון עצבני.
"אתה רוצה מלחמה? לך על זה אבל לדעתי צריך להיתעלם" השיב לו דני ושוב היתיישב על הכיסא. "בתור אחד ממפקדי הצבא של פוקיבול אתה אמור להבין את חומרת המצב ולהסכים איתי על מלחמה!" היתעצבן נתנאל והתחיל לישתות את היין בכמויות גדולות.
"אדוני אין בזה שום קשר לדרגה שלי! לדעתי צריך להיתעלם!, אך אני די מודאג מאיך שאתה ניראה" אמר דני אל נתנאל שהתחיל להישתכר מהיין המשובח שלו.
"למה איך אני ניראה?!" היתעצבן נתנאל וחיכה לתשובה של דני. "כל הממלכה כבר יודעת שאתה היית אז בנעוריך שתיין לא קטן.. אם תמשיך עכשיו שוב לישתות לא תוכל להחזיק את הממלכה הזו" השיב לו דני בקול רגוע.
"שטויות! בסך הכל לקחתי כמה כוסיות.. זה לא מקרה קשה" השיב נתנאל ושוב לקח כוסית יין. "עד שלא תילמד לא תבין מה?, איך שבא לך אדוני" השיב דני.
"המפקד דני! אל תרגיז אותי אחרת......" "אחרת מה?!" קטע אותו דני. "אחרת אוריד אותך מדרגת מפקד לדרגת חייל" השיב לו נתנאל.
"זו כבר הפרת חוקי הממלכה! אולי אתה מנהיג אבל זה לא אומר שאתה החכם!" היתעצבן דני עוד ועוד. "המלחמה תיהיה ואני לא שואל אותך.. אני מצווה עליך" השיב נתנאל.
"כן אדוני!" השיב דני בכעס רב ויצא מן המשרד וטרק אחריו את הדלת. נתנאל מרוב הכעס הגדול מזג לעצמו לכוסית עוד יין והתחיל לישתות בתדירות גבוהה.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
סוף סוף!
משתמשי פוקימון ישראל, סיפור זה עומד להיות הלהיט הבא של הפורום.
-
[b]פרק 2/סוד[/b]
"תקשיב לי סוהר. אני צריך מפתח לתא של אלדר" אמר המפקד דני אל הסוהר שבדיוק באותו הזמן רצה ללכת לאכול צהריים.
"זה לא יכול לחכות?" שאל הסוהר בעצבים. "אני שוב אומר לך! אני צריך מפתח לתא של אלדר!" היתעצבן דני והיתקרב אל הסוהר עם מבט עצבני ומריר.
"בסדר בסדר, הנה" השיב הסוהר והביא לדני את המפתח לתא של אלדר. דני לקח את המפתח והתחיל ללכת אל התא של אלדר, "פיי עד לאן הכניסו אותך!" היתפלא דני.
התא היה כמעט בסוף!, בקושי הייתה תאורה והמקום הסריח. פה ושם הלכו להם עכברושים גדולים ושעירים.
"אלדר?" שאל דני בתיקווה לימצוא את אלדר במקום החשוך הזה. "אני פה!, מה יש?" השיב אלדר וקם ממיטתו הצנועה.
"באתי לחקור אותך לעומק" השיב דני והוציא את פנס הכיס שלו בכדי להאיר טיפה על המקום. "איזה ביזבוז של זמן" ציחקק אלדר והוציא לדני לשון.
"אל תשחק איתי משחקים!, תתחיל לספר לי את הסיפור עם הפצצות!" היתעצבן דני. אלדר נילחץ טיפה וניסה לשנות נושא, "איזה מדים יפים מביאים לכם בממלכה".
"אני לא איזה חוקר טירון! איתי לא תשחק משחקים!" היתעצבן דני וצעק על אלדר שיתוודה אך זה לא ממש עבד.
"אין לי מה לספר..." השיב אלדר ברוגע והתחיל ללכת אל המיטה שלו. דני היתעצבן עליו ותפס לו את החולצה והרים אותו לגובה, "אל תעצבן אותי... תפסת אותי במצב רוח לא טוב".
"תניח אותי על הריצפה! אני חף מפשע!" צעק אלדר וניסה להישתחרר מהאחיזה של דני. דני הוריד את אלדר על הריצפה והיסתובב.
"מה קרה? הפחדתי אותך?" ציחקק אלדר והתחיל לרדת על דני בירידות הלא כל כך מעליבות שלו. דני היתעצבן עוד יותר ונתן לאלדר אגרוף לפנים.
"חתיכת........" ניסה אלדר להגיד משהו אך כל גרונו היה בדם עד שנפל והיתעלף. "קרחח קרחחח דני בוא למפקדה אני חוזר בוא למפקדה מהר! קרחח קרחח" השמיע המכשיר קשר של דני.
"קרחחח אני מגיע קרחח" השיב דני וכיבה את מכשיר הקשר שלו והתחיל ללכת אל המפקדה. כשדני פתח את דלת המפקדה הוא לא ראה אף אחד.
"הלוו? מישהו נימצא כאן?!" צעק דני בשאלה אך אף אחד לא ענה לו. לפתע דני שמע רישרוש של נעל מאחוריו ולכן שלף את ידיו אחורה והפיל את המנוול!.
כעבור שניה היה ניתן ליראות את דניקס שוכב על הריצפה בהלם. "ירדת מהפסים?! אני אתן לך כזה עונש!" היתעצבן דניקס ושם את ידיו על כתפיו של דני המופתע.
"אא..אני מצטער" השיב דני ולא ידע מה לאמר. "קראתי לך לבוא לפה בכדי לדון על המלחמה הקרבה ולא לריב מכות אחד עם השני" השיב דניקס.
"כשאני ניכסנתי לא היה אף אחד ולא הבנתי למה אז קראת לי, רק אחרי ששמעתי את הרישרוש חשבתי שעשו לי מערב לכן פעלתי לפי האינטואיציה שלי" ענה דני.
"זה בסדר.. עכשיו ניתן ליראות שאתה מוכן למלחמה" ציחקק דניקס והיתיישב מול השולחן. "כן חחח" ציחקק דני והיתיישב גם הוא מול השולחן.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
אחלה סיפור!
מתי התחלתה לכתוב את זה?
אני לא זוכר עם הכנסתה אותי
-
סיפור ישן רצח שהמשכתי הודות לנדב.. אלו פרקים ישנים שלי.. תיתעלמו מהכתיבה המעפנה.
תמשיכו להגיב ואני אמשיך!
-
סיפור טוב- יש לך שגיאות כתיב מידי פעם, התבלבלות עם ה ט' ו-ת', והוספת האות י' במקומות שהיא לא נחוצה,
אפשר לשפר את השפה- במקום : "נתנאל שהתחיל להישתכר מהיין המשובח שלו."
אפשר להפוך את זה לספרות "אל נתנאל שהתחיל להשתכר מיינו המשובח."
במקום ---- שלו, ---שלה, --נו, --נה, ככה עושים. יין שלו- יינו, בית שלה-ביתה. אתה על בטוח מודע לזה.
היה נחמד עם תוסיף תיאורים עמוקים, למשל למרתף-
התיאור שנתת למרתף הוא :"התא היה כמעט בסוף!, בקושי הייתה תאורה והמקום הסריח. פה ושם הלכו להם עכברושים גדולים ושעירים."
אפשר לשפר את זה, ולשנות את האווירה מאווירה של סתם עוד סיפור- להפוך את האווירה למפחידה- מתאימה למרתף של אסירים, להחיות את הסיפור...
למשל:
התא היה כמעט בסוף המסדרון. דני הלך והלך- זה נראה כמעט אינסופי. למעלה נראו מידי פעם נורות שבורות- שהוארו ע"י אורן הקלוש של המנורה שדני החזיק ביד. עם כל צעד של דני נשמעה חריקה, רצפת עץ רקובה שבכל רגע עלולה להישבר ולגלות מאורה של עכברים, או גופות- מי יודע.
דני מעד על איזו בליטה גדולה ורכה, הבליטה זזה משם בריצה- זה היה עכברוש גדול ושעיר, שהתחיף לצייץ והעיר את כל חבריו העכברושים. מיד המרתף התמלא בציוצים, "מי שם?" נשמע קול ממרחק קרוב."זהו המפקד דני" החזיר דני במהירות, "אלדר?"
גם המבנה של השיחות לא טוב בסיפור-
אתה עושה:
"בלה בלה בלה בלה " אמר ---, "ידא ידא ידא ידא "אמר XXX
זה לא טוב.
מבנה נכון של כתיבת שיחה הוא:
"בלה בלה,"אמר --- "בלה בלה בלה.", "ידא "אמר XXX כאשר זעה נטפה ממצחו"ידא ידא ידא "
כפי שראית- הוספתי גם תיאורים שיכולים להוסיף לעלילה.
-
תודה רבה לך. הפרקים עד פרק 13 משעממים וחסרות שפה תקינה. אז, אני מודע לשגיאות שלי O:
עכשיו הישתפרתי בכתיבה, אני חושב..
ואני תמיד מיתבלבל מתי שמים את האות י' ומתי לא שמים ><
[b]פרק 3/כוח[/b]
"ובכן אתה מוכן למלחמה?" שאל דניקס את דני שישב מולו בחדר המפקדה. "אא..אני חושב" השיב דני בגימגום.
"אתה לא בטוח... רואים עליך" השיב דניקס וקם מהכיסא עם פנים חמוצות מאוד. דני המשיך לשבת וחיכה לפעולותיו של דניקס.
"אתה יכול ללכת... כפי שאני רואה אנחנו לא מספיק מוכנים לצאת למלחמה" השיב דניקס ונתן אגרוף לקיר.
"אני מצטער אדוני... המלחמה הזאת מתחילה ממש מהר" השיב דני וקם מהכיסא. "עזוב.. אתה יכול ללכת" השיב דניקס ופתח לדני את הדלת.
דני יצא מחדר המפקדה והחליט ללכת לבקר את האסיר אלדר. כשדני הגיע אל חדר התאים הוא ראה מלא דם וגופות ולא הבין כלום ממה שקורה סביבו.
"מה קורה?" שמע דני קול מוכר שמגיע מהתא החשוך של אלדר. "אלדר?! זה אתה?!" שאל דני בפחד רב והבין שמשהו פה לא בסדר.
כעבור מספר שניות מהחושך יצא אלדר עם פנים שמחות והתחיל לצחקק בלעג. "אא..א.. אתה עשית את זה???" שאל דני בסקרנות רבה את אלדר אשר התחיל ליצחוק עוד ועוד.
"כן.. זה הייתי אני" השיב אלדר והיתקרב אל דני. ככל שאלדר היתקרב יותר ככה דני היתרחק ממנו אך לבסוף דני ניתקל במבוי סתום.
"אין לך לאן ליברוח.. אתה שלי!" צעק אלדר ושאג שאיגה מפחידה מאוד. "אתה בן אדם בכלל?!" שאל דני בפחד רב את אלדר אשר כמעט הגיע אליו.
אלדר לא השיב ורק ציחקק לו בלעג. "טוב אני כבר הכנסתי לו אגרוף לפנים לכן זה לא בעיה לעשות זאת שוב!" חשב דני בליבו והתחיל להיתקרב אל אלדר.
בשניה בה דני העיף את אגרופו לפנים של אלדר הוא הרגיש שמשהו עצר אותו!. אלדר תפס את הבטן של דני והתחיל ליצחוק צחוק של שטן.
"תיתכונן למות!" צעק אלדר ושיחרר מהיד שלו זרם אוויר חזק אשר העיף את דני לכמה מטרים אחורה עד שניפגע בקיר.
דני ההמום לא הבין כלום ממה שקורה ושוב עמד על רגליו.
"קדימה! תשיב מלחמה!" צעק אלדר ונתן אגרוף לאדמה אשר התחילה לירעוד ולהיתפורר. "תגיד לי... מאיפה לך הכוח הזה!" שאל דני בצעקה בעודו מנסה לעמוד על האדמה הלא יציבה.
"חחחחחחחח, הכוח הזה הוא מתנה!" ציחקק אלדר ושאג שאיגה מפחידה. דני ניסה ליברוח אך אלדר תפס לו את היד וסיבב אותו סיבובים גדולים.
כעבור דקה אלדר עזב את ידו של דני ודני ניפגע חזק בקיר הבטון. דני המדמם לא הצליח כבר לעמוד ורק חיכה למוות שלו.
"נו נו נו... דני הגדול ניכנע?!" ציחקק אלדר בצחוק הגועלי שלו ודרך על ראשו של דני הפצוע. "חתיכת.....!! אולי הפסדתי אבל יבואו אחרים להרוג אותך!" צעק דני וחיכה למוות שלו.
אלדר המשיך ליצחוק ולבסוף השיב אל דני, "גם אם יבואו אחריך עוד... הם בכל זאת לא ינצחו אותי כי אני שולט בכוח הגדול של האל!".
דני המדמם הצליח להזיז את ידו אל כפתור האזעקה והצליח להפעילה. "האזעקה לא תעזור לך!" היתעצבן אלדר ודפק את הראש של דני בריצפה.
כעבור שניות ספורות דני איבד את ההכרה ואלדר מרוב טיפשותו חשב שהוא הרג אותו. "חלשלוש" ציחקק אלדר ועף מהמקום.
כעבור שעה וחצי השומרים של בית הכלא הגיעו ולקחו את דני לטיפול בבית החולים של הממלכה. "הוא יהיה בסדר?" שאל נתנאל את הרופא שיצא מחדר הבדיקות בו שכב דני.
"אני לא רוצה לשקר לך אבל אחרי מה שעבר דני אני לא חושב שהוא ישרוד ב-24 השעות הקרובות" השיב הרופא והלך.
נתנאל לא הצליח לעכל את מה ששמע והתחיל לישתות עוד ועוד יין.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
-
[b]פרק 4/מרגל[/b]
יום חמים ונעים בממלכת אנימה קון הקטנה והשקטה. הציפורים עפים להם מעץ לעץ, כלבים צמאי דם רודפים אחרי חתולים קטנים ומסכנים ותושבים שנהנים מכל רגע בממלכה.
אחלה של יום נכון?, ובכן לא בשביל עידן שליט הממלכה. 'טוק..טוק..' נישמעה דפיקה חלשה בדלת המשרד של עידן שליט הממלכה.
"יבוא.." השיב עידן וחיכה בסבלנות רבה לאדם שניכנס מבחוץ. "או זה אתה" השיב עידן בפרצוף מריר וקם מהכיסא, "תפסתם אותו?" שאל עידן את האדם שניכנס.
"כן, הטיפוס לא היה קל לתפיסה אך המשימה בוצעה בהצלחה!" השיב האיש בשחור והיתקרב טיפה אל עידן עד שלבסוף שאל אותו "מה נעשה איתו?".
"תגיד לסוהר שאני מעוניין לדבר עם המרגל, אני רוצה לדעת הכל עליו" השיב עידן ופתח את חלון המשרד בכדי לאוורר קצת את המקום.
"כרצונך אדוני" השיב האיש וסגר אחריו את הדלת.
[b]בית הכלא של הממלכה[/b]
"היי אפס! יש לך אורחים!" צעק הסוהר אל המרגל הקטן ששכב לו על מיטת עץ שבורה וקשה. עידן ניכנס אל התא של המרגל והתחיל לישאול שאלות כמו "מי אתה?", "מאיפה אתה?", "מי שלח אותך?".
"אם אתה כבר רוצה לדעת..., שמי פלג ואני תושב ממלכת פוקיבול" השיב המרגל והיתרומם מהמיטה. "ממלכת פוקיבול??!?!?" נידהם עידן וקפא כולו.
"אדוני, יש בעיה?" שאל פלג בחשש רב שקרה משהו לעידן שליט הממלכה. "ממלכת פוקיבול נימצאים איתנו בשלום, אני לא מסוגל להאמין ששלחו אותך לרגל!" השיב עידן בכעס רב.
"אתם בשלום?!" נידהם פלג והמשיך, "נתנאל שליט ממלכת פוקיבול ביקש ממני לרגל בממלכה שלך כדי לאסוף מידע חשוב וחיוני שיעזור לו להשמיד אותך ואת הממלכה שלך".
עידן לא אמר מילה נוספת ויצא מהתא עם פרצוף כעוס מאוד. הסוהר סגר את התא של פלג והשאיר אותו לבד בבית הכלא החשוך והקר.
[b]המשרד של עידן[/b]
"קראת לי אדוני?" ניכנס אדם די גבוהה בעל רטייה בעין שמאל וכובא פיראטים על ראשו. "טוב שבאת! אני צריך אותך" השיב עידן וסיפר לאדם שניכנס את כל הסיפור שפלג סיפר לו בתא.
"ידעתי שהוא עכברוש אבל לא תיארתי לעצמי שהוא יעבור גבולות!" היתעצבן האיש והתחיל לקלל. "תירגע.. לא צריך להיתעצבן" ענה לו עידן והמשיך, "אולי פלג סתם עבד עלינו... אני מציע שנחכה וניראה".
"כרצונך אדוני" ענה האיש ויצא מהמשרד.
[b]בית הכלא של הממלכה[/b]
והנה פלג יושב לו על הריצפה הקפואה ומשחק באבנים עגולות שמצא. כאשר האבן הגדולה שלו הישתחררה לו מהיד ופגעה בקיר שליד המיטה ניראו על הקיר מלא סדקים ולבסוף חלק מהקיר נישבר.
"וואו!!!, נתנאל לא יאמין למה שמצאתי הרגע!" צעק פלג בשמחה רבה וכיסה את עיניו בגלל האור החזק שיצא מהחלק השבור של הקיר.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
נחמד,
אך לפי דעתי חסר משמעות..
כל הפרק נורא קצר, וכולו מבוסס על בית הכלא.. חסרים דימויים, מבנה השיחה עדיין לא נכון- עדיין הוספת י' XD
ליברוח- לברוח, לישתות- לשתות
כל ה :[b]ל[/b]שתות, ומהסוגים האלה, לא צריך י' אחרי ה-ל'...
נראה לי כדאי לך בטא- או יועץ O: שיעזור לך להפוך את זה ליותר מפחיד D: מואהאהאהאהאהאה
XD
-
יש לי את נדב.. מפרק 13 אנחנו עובדים ביחד ואני הישתפרתי הרבה. אני יודע שלדעתך הסיפור מעפן עכשיו, מפרק 13 הכל יתחיל.
[b]פרק 5/פלג הכריש[/b]
כעבור שניות ספורות האור הבוהק ניחלש מעט ופלג הצליח ליראות סוף כל סוף מה באמת קורה כאן. כל מה שנישאר אחרי האור הבוהק הוא בסך הכל חלקיק פאזל זהוב אשר מוקף בהילה צהובה ומיסטית.
בלי לחשוב פעמיים הושיט פלג את ידו אל חלקיק הפאזל וכאשר ידו נגעה בחלק כל גופו התחיל לירעוד ולהיתחמם מעט.
כח גדול זרם בעורקיו וחימם את כל גופו, מכף הרגל ועד הראש. "וואו!, אני מרגיש כל כך טוב עם עצמי" אמר פלג בלחש והמשיך, "קיבלתי את מתנת האל".
"שקט שם!" צעק הסוהר אל פלג ואיים להרביץ עם חניט הברזל שבידו. פלג מרוב כעס הושיט את ידו אל הסורגים והקפיא אותם ולבסוף שבר אותם.
"אע.. א.. אתה ע.. מה זה?!" היתפלא הסוהר והלך כמה צעדים אחורה אך לפתע הרגיש קור אימים ברגליו.
כפי הניראה פלג הקפיא את רגליו של הסוהר ועכשיו הוא עומד לתת את גזר הדין. "יש לי משפחה!, אישה!, ילדים! רחמים!" פרץ הסוהר בבכי רב אך זה לא ממש עזר, כל גופו מלבד הראש קפאו במקום.
"לפני שאני אגמור אותך סופית אני רוצה שתענה לי על שאלה אחת" אמר פלג בלחש אל הסוהר. "ממ.. מהי?" גימגם הסוהר המיסכן וחיכה לשאלתו של פלג.
"הנה השאלה.., איך מגיעים מפה אל ארמונו של עידן שליט ממלכת אנימה קון?" שאל פלג את שאלתו וחיכה לתשובה.
"את.. ת.. אתה יוצא מבית הכלא והולך כל הזמן ישר ולבסוף תיראה את הארמון באופק" ענה הסוהר ומת.
[b]ארמון ממלכת אנימה קון[/b]
"אדוני מתי נעשה לפלג את החקירה?" שאל סגנו של עידן הניראה כמו פיראט, "אם אתה רוצה אפשר אפילו עכשיו..." ענה עידן אל סגנו.
עידן וסגנו עומרי הולכים בדרכם אל בית הכלא וחושבים בזמן שהם הולכים על שאלות שיוכלו לישאול את פלג. מה שהם עוד לא יודעים זה שפלג ברח והקפיא למוות את הסוהר.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
נחמד.
עדיין יש חלקים שהמבנה של השיחה לא כנון ><"
הממ
פר קנחמד...
אתה כבר לא צריך לקרוא לו פלג- תקרא לו בובי D:
[בובי זה אייסמן מהאקסמן D: ]
והראשון - אם הוא היה עשוי מאבן אז הוא היה thing
XD
קומיקס D:
קומיקס P:
קומיקס D:::::::
-
[b]פרק 6/פאזל[/b]
"טוק טוק" נישמעה דפיקה קלה בדלת המשרד של אדון נתנאל, שליט ממלכת פוקיבול הגדולה. "יבוא!" צעק נתנאל והחביא כמה מסמכים בתוך המגירה שלו.
"אוו.. זה רק אתה" אמר נתנאל ברוגע והוציא את המסמכים חזרה על השולחן ולאחר מכן שאל. "אז איך אתה מרגיש?, דני?"
"בסדר, הטיפול עבר בהצלחה ואני מרגיש כמו שור!" ציחקק לו דני והיתיישב לו על הכיסא שליד שולחן הכתיבה של נתנאל.
"אני צריך ללכת לעשות סיור בממלכה.. חבל שהיתיישבת אני כבר יוצא" אמר נתנאל בביאוס והחמיץ פנים. "אדוני!, בפי חדשות מאוד מאוד רעות!" השיב דני.
"בקשר לאלדר?" שאל נתנאל בסקרנות רבה והוציא בקבוק יין מתוך ארון הבקבוקים הגדול והמפואר שלו. "גם, אני גיליתי ממקור מסויים מאיפה הכוחות האלו" השיב דני והמשיך.
"כפי ששמעתי מקרה דומה קרה לפלג שלנו אשר הפך לאיזה יצור שמקפיא דברים!, עדי ראייה שהצליחו ליברוח מפלג מספרים שהוא נגע באיזה חפץ זהוב ובאותו הרגע הישתנה מילד טוב וטיפשון למפלצת השטן".
"מעניין.. תמשיך" השיב נתנאל עם פנים של 'לא הבנתי כלום אבל חפיף'. "אז ככה.. הלכתי אל המדענים שלנו והם עשו כמה בדיקות וגם לקחו בדיקת דם מהיד שלי כדי ליראות פרטים לגבי הכוח של אלדר, ונחש מה!" צרח דני אל נתנאל.
"מה?" השיב נתנאל בבוז. "קיים פאזל גדול אשר מכונה 'פאזל השטן'!, היה מקרה שהוא היתפוצץ או משהו וכל החלקים שלו היתפזרו בעולם הממלכות שלנו.. מספרים שכל חלק הכיל כוח חזק וניסתר אשר מי שיחזיק בו יהיה חזק" השיב דני.
"וואו.. אז אלדר ופלג ברי מזל" ציחקק נתנאל וניראה כמו שיכור מוחלט. "אחח.. זאת לא פעם ראשונה שאני צריך להיתמודד עם משהו כמו זה לבד" חשב דני בליבו ויצא מהמשרד.
ובינתיים בממלכת אוטאקו קון. באמצע היער ניתן ליראות איש המחזיק חלקיק פאזל זהוב וצוחק כמו משוגע "מוהאהאהא מוהאהאהא".
[b]המשך יבוא.[/b]
-
נחמד.
פרק קצר.
לא אהבתי
זה לא היה לטעמי.
אתה חוזר על אותן טעויות כל הזמן ככה שכבר יוצא החשק.
אתה םשוט [b] חייב [/b] תיאורים- אם לא תעשה את זה אנשים יפסיקו לקרוא ><"
-
את לא קוראת מה אני כותב כמה הודעות מעלייך? הסיפור ניכתב מלפני שנה! בגלל זה הכתיבה לא משהו.
הפרקים החדשים יותר טובים. הבנת? O:
[b]פרק 7/עתיד[/b]
"סליחה?, אפשר לדעת איפה נימצא משרדו של אדון נתנאל?" שאל נער הלבוש כולו בשחור עם משקפי שמש ועם שיער ארוך.
"אתה הולך ישר ולבסוף פונה ימינה בכיכר המלכותי" השיב לו אזרח פשוט וקיבל בתמורה חמישה מטבעות זהב.
ובינתיים במשרדו של נתנאל. "שתית כבר עשרה בקבוקים!" היתעצבן דניקס וניער את נתנאל. "עשרה?!, זה הבקבוק השני שלי!" היתעצבן נתנאל והעיף לדניקס סטירה לפנים ודניקס נפל.
"יואו!, אתה שיכור על כל הקופה!" צרח עליו דניקס ונעל לו את ארון הבקבוקים שלו. "מה עשית לארון שלי יא דפוק!" היתעצבן נתנאל והתחיל ליבכות שהוא לא מסוגל לקחת בקבוק נוסף.
"אני אחזיר לך את המפתח הזה כאשר תיגמל מהאובססיה שלך ליין מלכותי" השיב דניקס והחביא את המפתח בתחתוניו.
נתנאל חסר היין היתיישב לו על הכיסא ושם את ראשו על השולחן מרוב עצב, לעומתו דניקס ישב שמח ומרוצה מעצמו.
לפתע נישמעה דפיקה בדלת וכעבור מספר שניות ניכנסה דמות לבושה שחור עם משקפי שמש שחורות ושיער ארוך.
"מי כאן נתנאל?" שאלה הדמות והתחילה לנחש שנתנאל זה הדפוק שבוכה ושם את ראשו על השולחן. "זה אני!" ציחקק לו נתנאל הניראה שיכור לגמרי.
"למה מי אתה?, ברחת מתצוגת 'עולם המחר'?" היתבדח לו דניקס. "אה?, לא הבנתי מה אמרת" השיבה לו הדמות והורידה את משקפיה השחורות.
"מה לעזא..." היתפלאו נתנאל ודניקס, "זה אתה דני?!" קראו בפה אחד. "כן, שמי דני" השיב להם הנער וחייך חיוך קטן.
"אתה אמור ליהיות עכשיו במחנה אימונים!" צרח דניקס על הנער שטען שהוא דני. "מחנה אימונים?" שאל הנער בהיתפלאות רבה.
"תפסיק לזבל לנו את השכל!, אם תמשיך לשחק איתנו במשחק הדפוק הזה שלך דני תקבל עונש!" היתעצבן נתנאל שהיתאושש מעט.
"עונש?!, באתי אל הממלכה שלך ברצון לעזור!" היתעצבן דני העתידי. "יש בפי חדשות רבות שיעזרו לך ולממלכה שלך!" המשיך דני העתידי אך נתנאל ודניקס לא ממש הקשיבו לו.
"דני, תפסיק לשחק אותה חייזר ותיהיה רציני" השיב לו נתנאל השיכור ודניקס הסכים עם נתנאל. "ובכן אם בא לכם להפסיד במלחמה אז ככה יהיה" השיב הנער העתידי ולבש את משקפי השמש השחורות שלו ויצא מהמשרד ולאחר מכן נעלם והשאיר אחריו שביל עשן.
"אני אדבר עם דני יותר מאוחר" חשבו השניים ושוב התחילו לריב, אחד על סיבוב נוסף של יין והשני על ניהול גרוע בממלכה.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
נחמד.
פרק מעניין.
אניכבר מבינה שלדני יש את הכוחות לשלוט ביסוד אש.
מעניין מי יהיה אוויר. זה יהיה ממש מאגניב.
אם אתה רוצה רעיונות לדני, תלך לארבעת המופלאים ><" יש שם את הלפיד האנושי,
דני יכול לעוף, כמו הלפיד האנושי, שאם הוא עושה הרבה אש מהרגליים זה בעצם כמו מטוס סילון..
D:
נחמד יותר.
אני מחכה לפרקים היותר טובים
-
איך ידעת? XD
[b]פרק 8/נשק[/b]
"תתחילו להיתאמן בנות!" צעק דני על החיילים שלו במחנה האימונים שנימצא הרחק מהממלכה, אי שם ביער.
"כן אדוני!" השיבו בפה אחד החיילים והתחילו להיתאמן ולעשות כדבריו של המפקד דני. "איזה עלובים אתם, סבתא שלי רצה מהר יותר!" המשיך דני לילעוג לחייליו שוב ושוב עד שאחד ניכנס לדבריו. "אדוני! בזמן שחיפשתי עצים למדורה גיליתי ממלכה!".
"דביל!, בטח זו ממלכת אנימה קון!, היא קרובה אלינו" השיב דני והיתעלם מהחייל אך החייל לא ניכנע. "אדוני אתה טועה!, לפי מה שאני ראיתי היא ממש לא מפותחת ולא ניראה לי שיש שם צבא ומשטר!".
"בסדר בואו נלך ליבדוק!, אם זה ישתיק אותך אז סבבה" השיב דני בלעג ולקח את החיילים אל הממלכה הניסתרת.
כשעברו את שערי הממלכה הופתעו כולם שאין בכלל שמירה על המקום ובכלל ניראה כאילו הממלכה תקועה ולא היתפתחה.
"שכה אחייה!, המקום הזה מזכיר לי בית כלא!" צעק דני וכל מה שהוא שמע היה ההד שלו. לפתע בזמן שדני עצר לו להיסתכל על המקום עבר מולו חץ על טווח ארוך אשר פגע בעץ ועקר אותו ממקומו.
"אדוני אנו מותקפים!" צעקו החיילים והוציאו את מוטות הברזל שלהם והחלו להיסתער על כל פינה חשוכה שהייתה.
כעבור כמה דקות כל מה שנישאר מהפארק של הממלכה זה כמה עצים מתים ופסלים שבורים. "אדוני תפסנו את האוייב!" השיב חייל אחד והרים את הבן אדם והעביר אותו אל דני אשר היה במצב רוח רע מהרגיל.
"אל תיפגע בי!, אני רק תושב ממלכה פשוט!" צעק הנער וביקש רחמים אך זה לא ממש עבד על דני. "תושבים פשוטים ומכוערים כמוך תוקפים עם חצים על טווח ארוך?" שאל דני את הנער. "טכנית לא, פשוט ניסיתי להגן על המולדת שלי.. הרי זה כל מה שנישאר לנו" השיב הנער בעצב רב.
"זאת ממלכה נכון?, אם כן מה שמה?" שאל דני והרים את הנער וניגב לו את הדמעות. "אנימגה!, ממלכה קטנה וענייה אשר מחזיקה מעמד בכך שהיא סוחרת בנשק וככה אנו ממונים בכסף!" השיב הנער וחייך חיוך רחב.
"נשק??, נחמד מאוד" השיב דני ולפתע הופיע חיוך זדוני על פניו. "אדוני, מה נעשה?" שאלו כמה חיילים את דני אשר צחק צחוק מרושע במיוחד.
"תחזרו למחנה האימונים, אין פה סכנה" השיב דני ושיחרר את חייליו. לאחר מכן ביקש דני מהנער להיכנס אל ארמון המלכות של הממלכה ולדבר עם המושל וכך זה קרה.
"שלום לך אדוני, שמי דני ואני מפקד צבא פוקיבול" הציג דני את עצמו מול מושל אנימגה. "נעים מאוד, שמי ליאור ואני המושל כפי שאתה רואה" השיב ליאור וחיכה לדבר הבא שדני יגיד.
"ובכן שמעתי שאתם סוחרים בנשק.. זה נכון?" שאל דני את ליאור אשר קפא מרוב הלם. "נננ.. נש.. נשק?" גימגם ליאור אך היתאושש מעט. "כן.. יש לנו אנשים שמכינים נשקים טובים ומעולים לקרבות ואנו מוכרים את הנשקים בסכומים די טובים".
"נישמע נהדר" השיב דני והמשיך, "האם תירצו להיתאחד עם ממלכה גדולה? למשל פוקיבול?". "פוקיבול?? להיתאחד??" "קצת מטורף אתה לא חושב?" היתפלא ליאור.
"מטורף?, לא ממש" השיב דני ברוגע אך ליאור המשיך ליהיות המום ולא ידע מה להגיד.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
-
פרק מאוד יפה.
אהבתי המשך נא.
-
[b]פרק 9/חוזה[/b]
"תקשיב, אני ממש לא יודע מה לעשות" השיב ליאור אל דני אך דני הרגיע אותו שוב שוב. "אין לך מה לידאוג! אנו נשקם אתכם!".
"זה נישמע כמו חלום שהיתגשם אך בכל זאת, לא כולם יסכימו" אמר ליאור בטון מבואס ושם את הראש על השולחן ולרגע הזכיר את נתנאל כשהוא שיכור.
"הוא קשה לפיצוח.. אבל אני אפצח אותו!" חשב דני בליבו ושוב ניסה לשכנע את ליאור אך זה לא ממש הצליח לו. "קדימה!, יש לך היזדמנות להעלות את המעמד של הממלכה הקטנה שלך!" היתעצבן דני ודפק עם ידיו על השולחן כתיבה של ליאור וחלק מחפציו נפלו.
"אני מצטער" אמר דני בלחש אל ליאור וסידר הכל. "זה בסדר" השיב ליאור וסידר קצת את שולחנו.
"אז אתה מסכים?, תחשוב כמה אנשים יכנסו ויחיו בממלכה שלך אחרי שניתאחד!" אמר דני אל ליאור וכאן הוא נופץ!.
האובססיה של ליאור לקהילה גדולה הישטלתה עליו כרגיל וישר פתח ליאור את המגירה שלו והוציא דף ועט. "הנה החוזה!, תחתום פה שאתה מאשר!" אמר ליאור אל דני וחתם על הדף וכך גם דני.
דני וליאור חתמו על החוזה, לחצו ידיים והתחילו לדון על האיחוד. שבוע לאחר מכן, דני חזר עם חייליו אל ממלכת פוקיבול.
דני בלי היסוסים פרץ בריצה אל חדרו של נתנאל מושל הממלכה ושם לו על השולחן את החוזה. כעבור קריאה ארוכה נתנאל הביט בדני ועל פניו היה חיוך זדוני אשר אף אחד עוד לא זכה ליראות.
"הייתי מנשק אותך אם לא היית כה מכוער!" צרח נתנאל על דני ולחץ לו את היד ולאחר מכן פורסמה הודעה בכל הממלכה שפוקיבול מיתאחדת עם אנימגה.
"מזה חששתי" חשב אלעד מושל אוטאקו קון בליבו שישב במשרדו הגדול והמפואר ועל פניו היה מבט מריר וקפוא, הוא ניראה כאילו מישהו מת!.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
-
פרק אחלה.
אבל עד עכשיו הסיפו לא עורר אותי.
כל הפרקים זה:
קראתי.
-
חכי קצת.. אני לא מתחיל את כל האקשן בפרקים הראשוניים O:
[b]פרק 10/הפתעה[/b]
"אדוני, קראת לי?" שאל חייל במדים אשר ניכנס הרגע אל משרדו של אלעד, שליט ממלכת אוטאקו קון הגדולה.
"כן אייל, שב בבקשה" השיב אלעד ופתח תיקייה חומה אשר הכילה כמה וכמה מסמכים סודיים של הממלכה.
"תקשיב, בטח שמעת כבר על האיחוד הגדול של ממלכת אנימגה וממלכת פוקיבול, הלא כך?" שאל אלעד את אייל.
"ברור!, כולם מדברים על זה!" השיב אייל במהירות והחל לשחק בקובייה ההונגרית ששכבה על שולחנו של אלעד.
"ובכן, ברצוני לרחרח קצת כמו שאומרים בממלכה הקטנה הזו אנימגה" אמר אלעד והוסיף. "אתה הולך לעשות זאת!".
"אני?!", "כן אתה!" צעקו השניים והתחיל ריב בין השניים עד שלבסוף אייל הסכים לרגל בשביל קידום. ובינתיים הרחק מממלכת אוטאקו, אי שם ביערות פוקיבול יושב לו דני על בול עץ ישן וחושב לו.
"לפעמים כיף לשבת לבד אה?" נישמע לפתע קול די עמוק מאחורי דני. דני סיבב את ראשו לאחור ומיד היתפלא ליראות אביר משוריין, או יותר נכון איש הלבוש בחליפת ברזל ומלא מגנים מפלדה עליו.
"מה זה?!, אתה איזה איש משוריין או מה?!" נידהם דני למראה עיניו ולקח כמה צעדים אחורה. "אני מצטער אך לא אוכל לספר לך הכל, מה שכן, באתי להזהיר אותך בקשר לעתידך" השיב האביר.
"מה לך ולעתיד שלי?!" השיב דני בגסות והחמיץ פנים. "אתה עוד לא מכיר אותי, אבל סמוך עליי" השיב האביר והיתקרב טיפה אל דני.
"נו, ספר לי את גורלי המר" השיב דני בלעג וצחק לאביר בפרצוף. "שמע, אני לא אספר לך הכל אבל ברגעים אלו מרגל אשר הגיע מממלכת אוטאקו פרץ אל שערי ממלכת אנימגה בכדי לאסוף פרטים בשביל השליט אלעד" השיב האביר ונישבע שכל מה שאמר נכון.
"בסדר, אני אלך ליבדוק!, חסר לך אם אתה עובד עליי!" השיב דני ויצא במהירות רבה אל ממלכת אנימגה.
ובינתיים אצל ליאור בממלכת אנימגה היום רק הולך ומידרדר. "עוד תזוזה אחת שלכם! והשליט שלכם מקבל דקירה!" צורח אייל על שני סגניו של ליאור, בסינו המשורר ונדב הסופר המפורסם והדגול ביותר בממלכה.
"חכה!, אולי נוכל להגיע לאיזה הסכם!" ניסה נדב לימנוע רצח אך בינתיים זה לא ממש עזר והסכין רק היתקרב אל ליאור יותר ויותר.
"חברים.. עיזרו לי אחח.." ניסה ליאור לדבר אך לא ממש הצליח מרוב חוסר בחמצן, אייל קיבל תואר כחונק גדול ומצויין בממלכת אוטאקו.
"מה נעשה בסינו?!, השליט שלנו עומד למות!" צרח נדב ותפס את חולצתו של בסינו והתחיל לנער אותו. "תירגע!" הרגיע אותו בסינו בכך שנתן לו אגרוף לפרצוף ונדב נפל על הריצפה.
אייל שהיה כה שקוע ברצח ליאור לא שם לב שדני ניכנס ועמד מאחוריו עם סכין קונאי, נו הזה שנינג'ות נילחמים איתו.
"עזוב אותו, אין לך הרבה בחירות" אמר דני אל אייל ההמום. אייל כל כך לא ציפה שמישהו יאיים על חייו ופשוט ניקפא מרוב פחד והסכין שרצה לירצוח איתו את ליאור נפל לו מהיד.
דני בלי רחמים הכניס את הסכין אל גרונו של אייל ובכך רצח אותו. "נזכור אותך, אייל" אמר נדב והזיל דימעה אך בסינו מרוב כעס הכניס לו אגרוף נוסף. "יא דפוק! הוא כמעט הרג לנו את המושל!".
"תירגע בסינו! אני בסדר" הרגיע אותו ליאור שניסה לחזור לעצמו אחרי מה שקרה. כעבור זמן מה חזר דני אל ממלכתו פוקיבול והיתיישב לו על בול העץ שביער וחשב. "מי הבחור המשוריין הזה?". ובינתיים המצב קצת חריף בממלכת אוטאקו קון.
"דני אחד ממפקדי הצבא של פוקיבול רצח את החייל הניבחר ביותר שלי!, אוו זה לא יעבור להם בשתיקה!" צעק אלעד וצרח צריחה איומה אשר נישמעה בכל רחבי הממלכה.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
נחמד D:
הפרק עבר מהר מידי
למרות שיש בעיה עם השיחות כרגיל- הפעם זה לא הפריע- כי זה קרה לא בגלל סתם טעות, כי היה צריך לעשות פעולות אחרי כל דבר,
ככה זה הסתדר
אתה עדיין מוסיף יודים:
ניכנס
היתפלא
ליראות
נידהם
ונישבע
ליבדוק
אתה סתם מוסיף יודים.
-
[quote][i]Originally posted by אבטיחי D:[/i]@Aug 29 2008, 03:04 PM
[b] נחמד D:
הפרק עבר מהר מידי
למרות שיש בעיה עם השיחות כרגיל- הפעם זה לא הפריע- כי זה קרה לא בגלל סתם טעות, כי היה צריך לעשות פעולות אחרי כל דבר,
ככה זה הסתדר
אתה עדיין מוסיף יודים:
ניכנס
היתפלא
ליראות
נידהם
ונישבע
ליבדוק
אתה סתם מוסיף יודים. [/b][/quote]
אני לא יודע מתי להוסיף ומתי לא ><
זה משגע אותי.
-
ברוב המקרים לא מוסיפים
הנה כמה דברים כדי שתדע:
לכל פועל יש בניין, יש 7 בניינים,
ולכלבניין יש תבנית:
פָּעַל
נִפְעַל
פִּעֵל
פֻּעַל
הִתְפַּעֵל
הִפְעִיל
הֻפְעַל (הֻפְעַל)
כדי לעשות את הפועל,
מכניסים את השורש של הפועל במקום השורש:
פ.ע.ל
ככה נוצר הפועל..
ככה תדע מתי לא לשים י' ומתי כן.
-
תודה ם:
[b]פרק 11/מגן[/b]
"אדוני, אנו מוכנים לצאת" נישמע קולו של אביב, סגנו של אלעד, שליט ממלכת אוטאקו קון. "מצויין, תשמידו הכל" השיב אלעד אל סגנו במכשיר הקשר והורה להם להשמיד את ממלכת פוקיבול אשר זכתה להרבה כוח וכבוד הודות לאנימגה.
כל צבא אוטאקו התחיל ליצעוד לעבר פוקיבול, הם השאירו אחריהם הרס מוחלט. ובינתיים בפוקיבול, בוקר טוב ויפה עלה, הציפורים עפים להם ושרים, התושבים צוחקים ונהנים מהחיים ונתנאל מושל הממלכה שותה להנאתו בקבוק יין משובח מאוד.
"יש לך אס לב?" שאל דניקס את דני אשר יושב איתו ומשחק בקלפים על השולחן העגול. "לא, קח קלף" השיב דני ונתן לדניקס קלף מהחפיסה.
בזמן שדניקס ודני משחקים ונהנים ממשחק קלפים קטן הממלכה מתחילה ליקרוס. "אדוני!!!, אנו מותקפים!"פרץ תושב עני לחדר שבו דני ודניקס משחקים והתחיל ליצעוק.
"פחח, על מה אתה מדבר?!" השיב דניקס בלעג והיתעלם מהתושב אך התושב העני לא ניכנע והמשיך ליצעוק.
"אולי כדאי שניבדוק באמת מה קורה שם בחוץ?" הציע דני אל דניקס ודניקס הסכים ושניהם יצאו החוצא ונידהמו.
"ממלכת אוטאקו פתחה במלחמה איתנו??", "דני!, צריך להשיב אש!" צעק דניקס אל דני ופקד עליו להביא צבא.
כעבור דקות ספורות התחיל קרב קשה בממלכת פוקיבול, אוטאקו בלי רחמים רצחו תושבים, הרסו בניינים ורק דבר אחד הם רצו, ניצחון!.
הקרב נימשך כמה שעות עד שלבסוף היה ניראה שאוטאקו ניצחה, "תיכנעו!, כל הצבא שלכם מותש וכמה מהחיילים מתו!, אין לכם סיכוי!" צעק אביב סגנו של אלעד אשר עמד הרחק מהקרב.
"להיכנע??, אנחנו רק מיתחממים!" לפתע נישמע קול מוכר מטירת המלוכה וזה לא אחר מאשר נתנאל!. "אדוני, הוא צודק, הפסדנו" אמר דניקס והוריד את ראשו מרוב בושה.
"רק אני אחליט מי ינצח ומי יפסיד!" השיב נתנאל ולפתע עננים כבדים ירדו על הממלכה, ברקים ורעמים היו ברקע.
"אין מצב!, לנתנאל אין שום כוח מיוחד, בטח הברקים והרעמים סתם בשביל היופי" ציחקק לו אביב ופקד על צבאו להשליך קידונים ומוטות ברזל לעבר נתנאל אשר עמד על גג טירת המלוכה.
זה ניכשל, לא משנה כמה קידונים ומוטות ברזל עפו, כולם ניקפאו ונישברו לפני שהגיעו ליעד. "מה??, אתה מסוגל להקפיא דברים??" צעק אביב אל נתנאל אשר עמד על גג טירת המלוכה וצחק.
"אני לא, אבל הוא כן" השיב נתנאל ולפתע ליד נתנאל הופיעה דמות מוכרת, זה לא היה אחר מאשר פלג??.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
-
נישמע
ליצעוד
ליקרוס
ליצעוק
והיתעלם
שניבדוק
ונידהמו
נימשך
תיכנעו
מיתחממים
ציחקק
ניכשל
ניקפאו = זה בכלל אמור להיות קפאו.
נישברו
><"
וואי כמה י' של הוספה ><"
וגם:
"הציפורים עפים להם ושרים"
ציפור= אחת
הציפורים עפות להן ושרות.
וגם:
לא עושים ! ואחרי זה נקודה ><"
וגם לא ! ואחרי זה פסיק ><
ה-! זה גם נקודה ><" וגם ה-?
><" זה או ! או ? או . או ,
כאן יש בעיה :
"להיכנע??, אנחנו רק מיתחממים!" לפתע נישמע קול מוכר מטירת המלוכה וזה לא אחר מאשר נתנאל!. "אדוני, הוא צודק, הפסדנו" אמר דניקס והוריד את ראשו מרוב בושה.
זה היה נורא קשה להבנה.
היה כדאי אם תעשה:
"להכנע??"נשמע קול מוכר מטירת המלוכה, וזה לא היה אחר מנתנאל! "אנחנו רק מתחממים!".
"אדוני,הוא צודק,"אמר דניקס "הפסדנו" והוריד את ראשו מרוב בושה.
-
-
תודה הילה. יש לי שגיאות, ואני לומד מהן! S:
[b]פרק 12/קרח[/b]
"פלג?!" נידהמו כולם והיתרחקו טיפה מאזור הקרב. "היתכוננו להפוך לגלידה אוטקואים מתוקים שלי!" ציחקק לו פלג ברשעות והוריד מן השמים ברד. הברד היה חזק. חלונות ומבנים קרסו.
"לעזאזל!, אין לנו סיכוי" חשב לעצמו אביב ופקד על צבא אוטאקו לסגת אך פלג כלא את כולם בתוך כלא קפוא העשוי קרח עבה. "אני נורא אהנה מן המופע הזה" חשב לו נתנאל וחייך את חיוכו הזדוני.
בזמן שפלג היתעלל באוטאקויים המסכנים החליט דני לצאת משערי הממלכה ולטייל עם עצמו ביער הממלכה. בזמן שהלך לו ביער חשב דני על האביר המוזר שהודיע לו מראש על התקפת פתע מצד אוטאקו לעבר ממלכת אנימגה ועל הסודות שמסתיר.
"שלום לך, ניפגשים שוב" שמע דני קול מאחוריו. דני סובב את ראשו ונידהם ליפגוש את האביר שנית.
"ובכן, מה מביא אותך לפה?" היתקרב דני אל האביר והתחיל לחקור את האביר בתיקווה לקבל מידע חשוב וחיוני. "הממ.., יש לי כמה דברים חשובים מאוד לספר לך וזה לא יכול לחכות" השיב האביר והציע לדני לבוא איתו אל המחבוא הסודי. בזמן שהלכו השניים הבחין דני שעל ידו השמאלית של האביר מצוייר הסמל של ממלכת פוקיבול.
"קרה משהו?" עצר לרגע האביר והיתקרב אל דני. "אתה בסדר?". "הכל אחלה, רק, הופתעתי ליראות סמל של ממלכת פוקיבול על ידך השמאלית."
"ובכן, אני מבטיח לך שאני אענה על כל שאלותיך כאשר נגיע סוף כל סוף למחבוא הסודי שלי" השיב האביר והמשיך ללכת.
בזמן שהשניים עוזבים את הממלכה והולכים למחבוא הסודי שלהם הקרב בפוקיבול לא פוסק. "הצלחנו להישתחרר מהכלא הקפוא של השלגון הזה. יש מצב שאנו ננצח!" חשב אביב ופקד על צבאו להיסתער על טירת הממלכה ולהרוג את נתנאל המושל.
"הם מיתקרבים אלינו!, פלג תקפיא את כל הקומה מתחת כדי שאיש לא יוכל לעלות לגג!" פקד נתנאל ופלג עשה כדבריו. "זה יתן לי כמה דקות ליברוח" חשב נתנאל וניצל את הקשיים של צבא אוטאקו וקפץ מגג הטירה והתחיל ליברוח.
לפני שעזב את שערי הממלכה נורה חץ היישר אל גבו ונתנאל נפל ארצה על האדמה הקשה. "אדוני!, מה קורה פה?!, "תביאו תיגבורת" רצו להם אנשי הצבא של הממלכה והזעיקו את רופאי הממלכה בכדי שיטפלו בנתנאל שאיבד את ההכרה.
"מעניין מי ירה את החץ הזה" חשב דניקס ולפתע במהירות לא מציאותית הופיעה מאחוריו דמות שחורה ואפילה עם חץ וקשת ביד. "המשימה הושלמה" חייכה הדמות וקראה לכל צבא אוטאקו לסגת. דניקס בלי לחשוב לרגע היסתובב אל הדמות ונתן במלוא הכוח אגרוף היישר לפנים.
הדמות נפלה ובמהירות נעלמה והשאירה אחריה שביל של צללים. "אוי לי" נילחץ דניקס ונעלם גם כן. ניראה שממלכת פוקיבול חסרת מנהיגים וצבא.
ובינתיים דני והאביר מגיעים סוף כל סוף אל המחבוא הסודי. האביר מזיז בעדינות ענף יבש של עץ ולפתע העץ ניפתח לשניים ונוצרת דלת.
"קדימה, היכנס" אמר האביר והוביל את דני אל פנים המחבוא. שניהם היתיישבו ליד שולחן מסמכים ישן ומקולף והאביר החל לדבר.
"ובכן, אני לא באמת אביר. זאת בסך הכל צורת הקרב שלי" אמר האביר ולפתע זהר כולו וחזר לצורתו המקורית.
"אין מצב!!, זה פשוט לא הגיוני!" נידהם דני וקפץ מהמקום והיתרחק. "אא..א.. אתה ז..זה אני.." גימגם דני.
"נכון מאוד, אני זה אתה, אני דני של שנה אחת קדימה" חייך הנער וסידר את שיערו הארוך עם ידו המכנית. "חוץ משיער ארוך וגובה אתה ניראה בדיוק כמוני" היתפלא דני וגירד את ראשו גם כן עם ידו המכנית. "ובכן חזרתי לזמן הזה מפני שבזמן שלי ממלכה אפילה וחזקה במיוחד לקחה פיקוד על כל עולם הממלכות שלנו. הממלכה ניקראת 'ממלכת הרשע'". "בניתי מכונת זמן ושיגרתי את עצמי לפה בתיקווה לעצור את הגורמים המרכזיים של ממכלת הרשע וגם כן לימנוע מכל זה להיתרחש וככה אשנה את העתיד ואת ההווה בו זמנית" אמר דני מהעתיד.
"וואו, זה מסביר את האזהרה שנתת לי לגבי איש צבא של אוטאקו שהולך ליפגוע במושל אנימגה. וככה גם עם היד המכנית שלך" ציחקק לו דני.
"דרך אגב, איך אתה הופך לאביר?, זה כזה מגניב!" היתלהב דני וקיפץ לו בשמחה. "בוא נגיד שחלקיק פאזל הגיע גם לידיים שלי" השיב דני העתידי בציחקוק. "זה אומר שגם אני אוכל לשנות את צורתי לאביר ולהעיף את כולם מדרכי?" נילהב דני ורקד לו ריקוד ניצחון.
"הממ, כפי שזכור לי, עוד מעט אתה תגלה את חלקיק הפאזל הזה ואז תיראה בעצמיך" השיב דני העתידי בשמחה. דני היתבאס טיפה והחמיץ פנים.
ובממלכת פוקיבול העניינים מחמירים. נתנאל נימצא במצב קשה.
"הוא יהיה בסדר דוקטור?" שאל דניקס את הרופא שהרגע יצא מחדר הבדיקות עם פנים מרירות. "אל תידאג בני, יש תיקווה" השיב הרופא והלך אל חדרו.
ובינתיים בממלכת אוטאקו. הצבא חזר לממלכה ואביב איתו מבסוט מהרגיל. "אדוני!, ניצחנו!" פרץ אביב אל חדרו המלכותי של אלעד וסיפר לו את כל הסיפור.
"מצויין!, עכשיו כשממלכת פוקיבול חסרת כל הגנה והתקפה אני אוכל להישטלת עליה בלי בעיה!" ציחקק לו אלעד ופתח בקבוק שמפניה והכריז על מסיבה בכל הממלכה.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
זה עדיין לא נראה כאילו אתה לומד ><""
עוד פעם אני אפרט:
נידהמו
והיתרחקו
היתכוננו
ציחקק
היתעלל
ניפגשים
ונידהם
בתיקווה
ליראות
הישתחרר
להיסתע
מיתקרבים
ליברוח
היסתובב
תיגבורת
היכנס
היתיישבו
נידהם
והיתרחק
היתפלא
ניקראת
בתיקווה
להיתרחש
היתלהב
בציחקוק
נילהב
תיראה
בעצמיך ><
היתבאס
נימצא
תיקווה
להישטלת ><"
><<<<<<
פרק נחמד D:
ציחקק
-
[quote][i]Originally posted by אבטיחי D:[/i]@Aug 29 2008, 07:46 PM
[b] זה עדיין לא נראה כאילו אתה לומד ><""
עוד פעם אני אפרט:
נידהמו
והיתרחקו
היתכוננו
ציחקק
היתעלל
ניפגשים
ונידהם
בתיקווה
ליראות
הישתחרר
להיסתע
מיתקרבים
ליברוח
היסתובב
תיגבורת
היכנס
היתיישבו
נידהם
והיתרחק
היתפלא
ניקראת
בתיקווה
להיתרחש
היתלהב
בציחקוק
נילהב
תיראה
בעצמיך ><
היתבאס
נימצא
תיקווה
להישטלת ><"
><<<<<<
פרק נחמד D:
ציחקק [/b][/quote]
OMG את עדיין לא קוראת את מה שאני כותב בעמודים הראשונים? הסיפור נכתב לפני שנה! אני עושה העתק הדבק ושולח הודעה! רק לא מזמן התחלתי להמשיך אותו ><
-
אהההה
בכל מקרה- גם יובל זה משהו שהוא עושה העתק הדבק,
ולפחות הוא שולח לבטא כדי שהפרקים הישנים יהיו בסדר..
תעבור רק פעם אחת,
פשוט- פשוט ><"
עד איזה פרק אני אצטרך לסבול את ה-י'?
-
-
פרק 13 (''תגלית'')-
דניקס התמיר והמחוספס הלך במסדרונות טירת פוקיבול, עד שהגיע אל דלת חדרו של נתנאל. דניקס נאנח ופתח את דלת החדר. ''החדר נראה כל כך שומם כשנתנאל לא נמצא בו...'' חשב דניקס בליבו, בעודו מנסה להגיע אל שולחנו של נתנאל מבלי להפיל את בקבוקי היין שעל הרצפה. דניקס הגיע אל השולחן, והתחיל לפתוח את המגירות ולחטט במסמכים. ''דניקס?'' נשמע לפתע קול צווחני מפתח הדלת ''מה אתה עושה כאן?''
דניקס כל כך נבהל מהקול הפתאומי, עד שבטעות הפיל את שולחנו של נתנאל על הרצפה. כל הניירת שהיתה על השולחן התפזרה עתה על השולחן, והמון בקבוקי יין נשברו. ''אוי, לעזאזל!'' כעס דניקס והרים את מבטו ''הו, זה רק אתה, פלג.''
פלג הנמוך והצנום התקרב אל דניקס והתכופף אל השולחן והבלגן שסביבו. ''אוי, אני כל כך מצטער.'' אמר פלג והתחיל לנקות את הבלגן ''באמת, אין לך מושג עד כמה שאני מצטער. אני כל כך מגושם...גורם נזק בכל מקום שאליו אני פונה. לא הייתי צריך להבהיל אותך ככה. ראה מה קרה בגלל הפזיזות שלי. אל תדאג, אני ארים את השולחן.''
פלג קם ממקומו וניסה להרים את השולחן בחזרה למקומו. אבל זה לא היה כל כך פשוט כפי שפלג חשב. השולחן פשוט מאד נשאר במקומו, לא משנה כמה פלג התאמץ והפעיל כח. ''מענין מאד...'' חשב דניקס בלבו ''בלי כל הכוחות המיוחדים שלו, פלג הוא בסך הכל ילד קטן וחלשלוש...''
''הנה, אני אעזור לך.'' אמר דניקס וניגש אל פלג. מבלי להפעיל שום מאמץ, הרים דניקס את השולחן בחזרה למקומו. ''וואו!'' התלהב פלג ומחא כפיים ''דניקס, אתה ממש חזק! הלוואי ואני הייתי כמוך!''
''כן, כן, תודה, אני יודע.'' אמר דניקס בגאווה. הוא התישב ליד השולחן ושילב את ידיו מאחורי ראשו. ''אבל אני לא מבין,'' אמר פלג ''מדוע חיטטת במגירות הפרטיות של נתנאל? מה בכלל היה לך לחפש שם?''
''סתם, לא משהו רציני.'' השיב דניקס ''רציתי לבדוק אם הוא השאיר צוואה או משהו.''
''צוואה?'' נבהל פלג ''אתה לא מתכוון ש..כלו..כלומר..שנתנ..שנתנאל מת?!''
''לא, אל תהיה כזה לחוץ!'' צחק דניקס ''הוא עוד לא מת. רק רציתי לדעת למי הוא היה מוריש את המלוכה אם זה באמת היה קורה.''
''אהה עכשיו אני מבין...'' נרגע פלג ''וואי דניקס, ממש הבהלת אותי...חחח...''
''כן כן...'' אמר דניקס שהחל לאבד את הסבלנות ''ואפשר לדעת למה [b]אתה[/b] כאן?''
''א..אני?'' שאל פלג ''טוב..ובכן, אני הרגע חזרתי מביקור בבית החולים. איפה שנתנאל מאושפז. רציתי לבקר אותו, לראות מה שלומו.''
''אתה?'' שאל דניקס בזלזול ''למה שנתנאל יענין אותך? אתם בכלל לא מכירים.''
''כן..אתה בהחלט צו..צודק.'' אמר פלג ''פשוט..פשוט התענינתי, זה הכל. ו..ו..ואתה יודע מה הרופא סיפר? הוא סיפר שיקח המון המון..המון המון..המון המון..המון זמן עד שנתנ..עד שנתנ..ישתחרר.''
''מה המון זמן?'' שאל דניקס ''מדובר בסך הכל בחץ קטן בגב. כמה זמן לוקח להתאושש מכזה דבר? כמה ימים? שבוע? מה הסיפור הגדול?''
''הרופא אמר,'' המשיך פלג בדבריו ''שבתוך גו..שבתוך גו..''
''אולי כדאי שתכתוב את מה שהרופא אמר?'' אמר דניקס ונתן לפלג דף ועט ''אני חושב שזה יחסוך מאתנו הרבה מאד זמן, לא כך?''
פלג כתב דבר מה על הדף, והחזיר אותו לדניקס. ''ובכן, הבה נקרא.'' אמר דניקס והתחיל לקרוא מהדף ''הרופא אמר שנתנאל כמעט החלים לחלוטין מהפציעה שבגבו. אולם, במהלך בדיקה רפואית סטנדרטית, התגלו כמויות אדירות של אלכוהול בתוך גופו של נתנאל. לכן, נתנאל יאלץ להשאר בבית החולים למשך זמן מה, לצורך הוצאת האולכוהול מגופו. לולא זה, נתנאל עלול לחלות במחלה קשה, ואולי אפילו למות.''
''זה מה שהרופא אמר לי...'' אמר פלג. ''המממ אתה דווקא מתבטא יפה בכתב.'' אמר דניקס והניח את הדף על השולחן ''טוב, אתה בוודאי יודע מה זה אומר, נכון? לממלכת פוקיבול אין מושל. שום ממלכה לא יכולה לתפקד בלי הנהגה. מה נעשה עכשיו?''
''מה?!'' נדהם פלג ''אין מושל? אבל אני..אני חשבתי ש..שבמצב כזה אמור להיות איזשהו מחליף זמני למושל, לא?''
''מחליף זמני? שטויות במיץ.'' זלזל דניקס ''למה נראה לך ש...היי, רק רגע אחד! זה רעיון לא רע, לא רע בכלל. בגלל שנתנאל לא יכול לתפקד, צריך שיהיה לו מחליף. מישהו שימשול בממלכה עד שנתנאל יחלים. והמחליף הזה הוא כמובן...''
''אהההה...דני?'' ניחש פלג. ''מה פתאום?'' שאל דניקס דניקס ''אני! אני הוא הסגן הבכיר ביותר של נתנאל, לכן אני צריך להיות זה שיחליף אותו. כן, רק אני ראוי לתפקיד הזה. אני, דניקס שפיגלמן, מושל לוביקופ! (כמובן באופן זמני)''
''וואו!'' התלהב פלג ומחא כפיים שנית ''איזה כיף לך! איזה כיף לך!''
''כן כן...'' חייך דניקס ''וכמובן שאני לא שוכח מי נתן לי את הרעיון המבריק הזה, להחליף את נתנאל. לכן, פלג, אני ממנה אותך לסגן הראשי שלי!''
''וואו!'' שמח פלג וקפץ באויר ''איזה אושר! איזו שמחה! אף אחד מעולם לא נתן לי כזה תפקיד בכיר! תודה לך, דניקס. זהו היום המאושר בחיי!''
''אני בטוח ששנינו נמשול בממלכה בצורה מצוינת.'' אמר דניקס ''אחרי הכל, בטוח נוכל לעשות את זה יותר טוב מאשר ליצן שיכור, נכון?''
פלג לא ענה לו. הוא היה שקוע בחלומות בהקיץ. ''כן...זה כמו חלום...'' מלמל פלג ''ממש כמו חלום שהתגשם...''
''היי, ילד, תרגע.'' אמר דניקס ''אני מבין שאתה נורא נלהב מהעסק, ולמען האמת גם אני, אבל מוטב שלא תעשה שטויות. אחרי הכל, אנחנו צריכים לשמור על מפעל החיים שנתנאל עבד עליו כל ימי חייו. אנו מוכרחים..''
''אתה יודע מה הכי הייתי רוצה לעשות בתור סגן ראשי?'' קטע אותו פלג ''לקבוע כל מני חוקים שיהיו לטובתי. כן, על זה חלמתי מאז ומתמיד. תאר לעצמך, כל תושבי פוקיבול צריכים מדי בוקר לנשק את הנעליים שלי. ומי שלא עושה את זה, נענש.''
''גם לי היו כל מני חלומות משלי...'' אמר דניקס, שגם הוא היה שקוע במחשבות ''למשל, להוציא להורג את כל מי עובר על החוקים. כן...כשאתה מושל, אתה יכול לעשות כל מה שבא לך. אלה הם היתרונות בתפקיד הזה. אבל אני חושב שעונשים כאלה הם קצת יותר מדי מוגזמים.''
דניקס העביר את מבטו אל פלג, ופלג העביר את מבטו אל דניקס. ''בעצם...'' אמר דניקס ''למה לא?''
בינתים, בממלכת אנימגה הקטנה, הלכו שני הדנים, דני מההווה ודני העתידי, והתקדמו לכיוון טירת אנימגה. ''הזכר לי בבקשה מדוע אנו הולכים לשם.'' אמר דני העתידי. ''אוי נו בחייך,'' אמר דני ''למה אתה כזה לחוץ? אני מבין שאתה נורא רוצה לעצור את ממלכת הרשע בזמן וכל זה, אבל לא יקרה כלום אם נעסוק פה ושם גם בדברים אחרים. אנחנו הולכים אל טירת אנימגה רק בשביל לפגוש כמה חברים, זה הכל. אל תהיה כזה כבד.''
''אני עדין חושב שזה בזבוז זמן.'' אמר דני העתידי. השניים נכנסו לתוך הטירה. הם עלו במעלה המדרגות, הלכו במסדרון, עד שהגיעו לחדרו של ליאור. דני דפק בדלת. ''מי שם?'' נשמע קולו של ליאור מעבר הדלת. ''זה אני, דני.'' השיב דני ''ויש אתי עוד חבר.''
''שים עליך משקפי שמש או משהו.'' לחש דני לדני העתידי ''אין לי כח עכשיו להתחיל להסביר להם איך זה שאנחנו נראים אותו דבר.''
דני העתידי עשה כדבריו, וליאור פתח את דלת החדר. ''הו, שלום לכם.'' אמר ליאור לשניים ''אהלן דני, זמן רב שלא התראינו. ושלום גם לחבר התמהוני שלו שמרכיב משקפי שמש בלי שום סיבה. בואו, הכנסו, הרגישו כמו בבית!''
דני ודני העתידי נכנסו לחדר, והבחינו בשני הסגנים נדב ובסינו, אשר ישבו ליד השולחן. ''אהלן דני!'' קרא בסינו השמנמן בקולו העבה ''מה קורה? איך המרגש? מה נשמע? מה המצב? מה שלומך? בעצם אולי הייתי צריך לשאול רק פעם אחת...''
''דני, עליך לסלוח לבסינו החביב.'' אמר נדב ''לפעמים הוא עושה שטויות כשבאים אורחים.''
''אה..היי.'' אמר דני לסגני אנימגה. ''טוב, אני הולך לרגע למטבח המלכותי להביא ספל תה ועוגיות.'' אמר ליאור ''בינתיים, אתם יכולים לשוחח עם נדב ובסינו. הם ישמחו להכיר אתכם.''
מיד לאחר רגע יציאתו של ליאור מהחדר, השתנו מבטיהם של נדב ובסינו. ממבטים שמחים וחברותיים, הם הפכו למבטים כועסים ותוקפניים. ''אז מה, דני...'' אמר נדב בקול שקט וקר רוח ''אתה הוא האיש שאחראי לאיחוד של פוקיבול ואנימגה, נכון? דע לך, שהדבר ממש לא מוצא חן בעיני בסינו ובעיני.''
''כן, פוקיבול מסריחים!'' קרא בסינו בגסות ''אני שונא את נתנאל! אני מתעב את דניקס! אני שונא את כל מה שקשור לפוקיבול, כולל אותך!''
''מה זה?'' נדהם דני וקמץ את אגרופיו. ''הרגע, דני, הרגע בבקשה.'' אמר נדב ''אין צורך לנקוט כלפי בסינו באלימות. הוא לפעמים לא שם לב למלים שיוצאות לו מהפה. הוא בסך הכל שונא את פוקיבול, זה הכל. וכך גם אני.''
''אבל למה?'' שאל דני בחוסר הבנה ''למה אתם כל כך שונאים את פוקיבול?''
''טוב...זה סיפור קצת מסובך ודי מורכב.'' השיב נדב ושילב את אצבעותיו. ''יש לנו זמן.'' אמר דני. ''ובכן, אין לנו שנאה מסוימת כלפי נתנאל, או כלפי כל אחד אחר מפוקיבול, חוץ מפלג. הוא האדם היחיד שאנו שונאים שם.''
''פלג?'' שאל דני בתדהמה ''למה אתם שונאים את פלג? הוא ילד כל כך נחמד וחברותי. איך אפשר לשנוא כזו נשמה נפלאה?''
''חה!'' קרא בסינו ''שטויות במיץ עגבניות. איזה מלאך ואילו נעליים. פלג הוא לא מלאך. פלג הוא מפלצת!''
''אמת לאמיתה.'' נאנח נדב ''למען האמת, בעבר הרחוק פלג היה חבר טוב מאד שלנו. הוא גר בממלכת אנימגה והיה אזרח מצוין. מעולם לא היינו מאמינים שיבגוד בנו בצורה כזו...''
''כן, פלג בוגד מסריח!'' קרא בסינו. ''הוא בגד בכם?'' שאל דני ''אבל..למה? ואיך?''
''זה עסק די עצוב.'' סיפר נדב ''עד היום ליאור לא מסוגל להתגבר על הבגידה הנוראית של פלג. למען האמת, כל זה התרחש לאחר שנאלצנו לפטר את פלג מתפקידו כמושל ראשי.''
''אז מסתבר ששפלג הוא לא כזה אדם טוב כפי שחשבתי...'' אמר דני ''ולמה פיטרתם אותו?''
באותו הרגע נכנס ליאור לחדר. ''שלום לכולם!'' קרא ליאור, כשבידו הימינית החזיק שני ספלי תה, ובידו השמאלית החזיק עיתון וצלחת עם שתי עוגיות ''חזרתי, והבאתי אתי גם את העיתון היומי של הממלכה. זה עיתון מיוחד מאד, אפשר לקרוא בו על כל מה שקורא בעולם הממלכות.''
''אני חושב שאני רוצה לקרוא.'' אמר דני העתידי, לקח את העיתון והחל לקרוא בו. ''אתה מבין,'' המשיך נדב בסיפורו ''ליאור הרגיש לא נעים שלי ולבסינו יש תפקידים בכירים, אבל פלג נשאר אזרח פשוט. לכן, הוא הפך את פלג לסגן ראשי בממלכה.''
''ומה קרה אז?'' שאל דני. ''טוב, פלג עשה המון שטויות בתור סגן ראשי.'' הסביר ליאור ''יותר מדי שטויות. הוא כלא אזרחים בלי סיבה, העליב אזרחים, היכה אותם, ואפילו רצח כמה מהם. הוא מהטיפוסים שנותנים להצלחה לעלות לנו לראש. הוא כמעט והרס את כל הממלכה. לא היתה לי ברירה, הייתי מוכרח לפטר אותו.''
''פלג לקח את זה יותר מדי קשה,'' סיפר נדב ''הוא כל כך נעלב מזה שפיטרנו אותו, עד שברח מהממלכה ועבר לפוקיבול. טיפוס עלוב...''
''אוי לא!'' הזדעזע דני העתידי ''דני, אנו מוכרחים לעזוב עכשיו!''
''מ..מה?'' שאל דני בבלבול, וכעבור שניות מעטות גרר אותו דני העתידי לעבר דלת היציאה. ''טוב, להתראות חברים!'' אמר דני העתידי ''היה מאד נעים לפגוש אתכם, אבל אנחנו מוכרחים ללכת, להתראות!''
''חכו רגע!'' קרא ליאור בעוד השניים עזבו את האזור ''אתם לא רוצים עוגיות?''
דני העתידי המשיך לסחוב את דני, והוציא אותו מגבולות אנימגה. ''בסדר, נמאס לי, זה מספיק!'' התרגז דני ''למה הוצאת אותי מאנימגה? למה גרמת לי לעזוב את ליאור וחבריו בלי אפילו להפרד מהם לשלום? אם אתה רוצה לומר לי משהו, אמור אותו עכשיו!''
''אתה יכול לראות בעצמך.'' אמר דני העתידי והצביע על שער הכניסה לממלכת פוקיבול. זה היה מחזה נורא. דשא הממלכה היה צבוע באדום מרוב כמות הדם שנספגה בו. עשרות גופות של אנשים מתים היו על הדשא. ''מה זה, מה לעזאזל קורה כאן?'' נדהם דני. השניים נכנסו לתוך הממלכה. לפתע, זחל אליהם אחד התושבים. זה היה מחריד; כל פניו היו פצועים ומצולקים. שתי רגליו היו קטועות, והוא נאלץ לזחול אל דני ודני העתידי בעזרת שתי ידיו. ''הצילו...'' קרא האיש בקול חלוש ''עזרו לי...''
''מי עשה לך את זה?'' שאל דני שעדין התקשה להאמין למראה עיניו ''ממלכת הרשע?''
''אלה דניק..'' ניסה האיש לענות להם ''דניקס ופ..דניקס ופלג.''
''מה?!'' הזדעזע דני. ''כפי שחשבתי...'' חשב דני העתידי בלבו ונאנח. השניים הבחינו בדניקס ופלג מרחוק. ''מה הם עושים שם?'' שאל דני. דניקס ופלג עמדו ליד גיליוטינה, והכניסו לתוכה את ראשו של אחד האזרחים. ''אתה לא אמרת לי בוקר טוב!'' קרא פלג ''זה מנוגד לחוקים!''
''אבל עכשיו ערב...'' אמר האזרח בחוסר אונים. ''זה לא מענין אותנו!'' אמר דניקס באכזריות ''אתה עברת על החוקים ואתה צריך לשלם על כך. העונש שלך הוא מוות!''
''הגיע הזמן להפעיל את הגיליוטינה...'' אמר פלג.
[b]המשך יבוא...[/b]
-
פרק מעולה D: עוד תגובה ואני ממשיך.
-
וואי פרק שווה D:
שניה- למה נדב עשה תפרק ?
ולךמה אתה אמרת פרק מעולה לעצמך או לנדב ואני ממשיך >><"?
הממ
יש פחות הוספת יודים ראיתי נראה לי רק עם אחת-
השורה הזו מופיעה פעמיים:
''אני חושב שאני רוצה לקרוא.'' אמר דני העתידי, לקח את העיתון והחל לקרוא בו. ''אתה מבין,'' המשיך נדב בסיפורו ''ליאור הרגיש לא נעים שלי ולבסינו יש תפקידים בכירים, אבל פלג נשאר אזרח פשוט. לכן, הוא הפך את פלג לסגן ראשי בממלכה.''
אבל אני מניחה שתהייה בעיה בהמשך וגם עכשיו-
יש לכם את בעיית הפרדוקס.
אתם צריכים לקרוא על זה,
שני הדנים לא [לפי חוקי הפיזיקה או משו כזה] יכולים להיפגש,
כי זה יצור מפגש עולמות כלשהו שיכול לערער את סדר היקום- ובעצם זה יכול לגרום לכך שלא יהיה איכשהו דני עתידני, אבל אם יש דני עכשיוי אז יש עתידני ובעצם הכל מתחרשבש...
-
מפרק 13 הוא מצטרף לכתיבה O: הוא מפרסם פרק ואני מפרסם פרק.
ואני מודע לזה, פשוט ראיתי בכמה אנימות ישנות שדמות עבר נפגשה עם דמות עתיד והכל היה סבבה. אז עשיתי כבר כמו שהיה באנימה אחת.
בכל זאת, זה סיפור דמיוני.
[b]פרק 14/אש גיהנום[/b]
פלג הושיט את ידו הימינית אל מוט הגליוטינה בתיקווה לחתוך את החוט וליראות דם נישפך אך לפתע הרגיש פלג חום כבד בידו הימינית. דני החזיק את ידו של פלג ולא נתן לו לבצע את הפעולה.
"דני?!, מה אתה חושב שאתה עושה?" היתעצבן דניקס ורץ אל דני עם אגרוף מוכן אך דני העתידי עצר אותו. "אם תנסה לעבור דרכי אתה תמות" אמר דני העתידי וחסם את הדרך לדניקס.
פלג הישתחרר מן האחיזה של דני והפך לצורת העל שלו. התחיל לרדת שלג כבד אשר כיסה את כל הממלכה.
"זאת הייתה טעות איומה לעצור אותי" אמר פלג בביטחון רב והחל לרוץ אל דני עם אגרוף קפוא. דני בלי להזיע הושיט את ידו הימינית אל אגרופו של פלג והעיף אותו. פלג נפל ארצה.
"אתה טועה, זאת הייתה הטעות שלך להילחם בי" השיב דני בצחוק קל ומן הידיים של דני עלתה להבה חמה וזוהרת. "אין מצב!", "גם לדני יש כוח סודי?" נידהמו תושבי הממלכה והחלו ליברוח לצדדים שונים בממלכה.
"אולי אני לא אביר, אבל אני בטוח יכסח אותך עם האש שלי" אמר דני בביטחון רב והאש שבידיו גדלה עוד יותר עד שכל האיזור היה מואר וחם מהרגיל. היה כל כך חם עד שהשלג שפלג יצר החל לינמוס.
"אין לי סיכוי, הוא יהפוך אותי לשלולית!" חשב פלג והתחיל ליברוח אל היער אך נפל על האדמה הקשה ואיבד את הכרתו. "לעולם אל תראה את גבך אל האוייב" אמר דני באדישות והיתקרב אל דניקס אשר היה מופתע מהכוח ההרסני של דני.
"אע.. אממ" "אולי נדון על זה קודם?" ניסה דניקס ליברוח אך דני העתידי תפס אותו והחל להכות אותו עד שאיבד דניקס את הכרתו ונפל גם הוא.
"כדאי שניזרוק אותם לצינוק, הם יכולים להיתעורר בזמן מסויים וליברוח" הציע דני העתידי וכך נעשה. שני הדנים השליכו את דניקס ופלג אל הצינוק האפל של ממלכת פוקיבול ונעלו את דלת הברזל.
לא הרחק מן הממלכה, בממלכת אנימגה, "אנחנו חייבים ליפעול ולעזור לממלכת פוקיבול!" צעק ליאור על שני סגניו אשר לא ממש הקשיבו לפקודותיו. "דניקס ופלג עושים בעיות בפוקיבול ולכן זה השטח שלהם ואין לנו כל צורך להיתערב בעניינים שלא שלנו." השיב נדב באדישות ולקח לגימה מן התה המלכותי.
"אני מסכים עם נדב!" צעק בסינו בקול הבאס שלו וחייך לנדב. "תקשיבו אבל, פוקיבול בשותפות איתנו ולכן אנחנו ניחשבים שטח שלהם!" היתרגז ליאור אך בסינו ונדב היתעלמו לגמרי. הם חיו בעולם משלהם.
"תעשו טובה, לא סתם הפכתי אתכם לסגנים ראשיים" אמר ליאור. "אם לא אני, הייתם עכשיו גרים בקופסאת קרטון ישנה" היתעצבן ליאור עוד ועוד.
"סליחה?, אתה חושב שאנימגה זה הבית היחיד שלנו?", "יש מלא ממלכות שאפשר לעבור אליהם" השיב נדב ובסינו חיזק את דבריו. "אם כך, שניכם מפוטרים!" "עופו מן הממלכה שלי ברגע זה!" צעק ליאור ופתח את דלת החדר המלכותי וזרק את בסינו ואת נדב החוצא.
"איך אתה מעז?!" היתעצבן בסינו ורץ עם אגרופים אל ליאור אך נדב עצר אותו. "זה חסר טעם, גם אם תהרוג אותו שום דבר לא ישתנה".
"יש מצב.." השיב בסינו בבוז והלכו השניים אל שערי אנימגה. "ובכן ממלכתי אהובה, פה אנחנו ניפרדים" אמר בסינו ויצא הוא ונדב משערי אנימגה היישר אל היער של פוקיבול. "הולכים לפוקיבול?" קפץ בסינו מאושר אך נדב הרגיע אותו והסביר לו שזו הדרך היחידה שמובילה לגבול בין פוקיבול לבין אוטאקו קון.
"אתה רציני??, אוטאקו?" נידהם בסינו אך נדב לא הגיב. הלכו השניים אל אוטאקו ביער הגדול.
"איפה אני?" היתעוררו דניקס ופלג ולא הצליחו להבין איפה הם נימצאים. "זה ניראה כמו הצינוק של פוקיבול" אמר דניקס. "היו מקרים שהייתי מגיע לפה וזורק כמה נבלות שהיו עוברות על חוקי הממלכה".
"דני והחבר המעפן שלו זרקו אותנו לפה" אמר פלג בכעס. "יוצא שכן" השיב דניקס וגירד את ראשו.
[b]המשך יבוא.[/b]
-
