-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 20 2009, 06:00 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
אין לך דרך להשיג את המפה או כל אמצעי אחר שיעזור לך לצאת בקלילות מן המבצר. פה האתגרD:
--
אתה נכנס במהירות הבזק לחדר וסוגר אחריך את הדלת. "רק שלא יכנסו, אני מוכן לאכול את הסנדלים שלי רק שלא יכנסו!" אתה אומר לעצמיך בלחש וזיעה מתחילה להצתבר על פניך מרוב הלחץ שחונק אותך מכל צעד וצעד שנשמע בצד השני.
...
נראה שלהקת החיילים הלכה. השטח פנוי, אך לפני שאתה יוצא מן החדר, אתה נתקל בכפתור אדום שמחובר לקיר.
כנראה זה הכפתור שמדליק את האורות בחדר החשוך הזה. תעז ללחוץ על הכפתור ולהדליק את האורות שבחדר החשוך הזה? [/b][/quote]
אעמוד כמה שניות קפוא במקום. 'התלבטות קשה' אני חושב לעצמי אך לבסוף לוחץ על הכפתור
-
[b]טורי ג'ונס[/b]
את עדיין במדבר. הדרך ליער מאוד ארוכה וקשה.
--
את לוקחת מספר צעדים נוספים אחורנית ומחכה לצעד הבא של דייב.
לפתע הנחשים צוללים אל מתחת לים החולי והלוהט של המדבר. הנחשים נעלמו.
"נו טוב, מספיק עם המשחקים. באתי כדי לעזור ולא בשביל להשתעשע איתך.." נשמע קולו של דייב. הרגשת לפתע נגיעה בכתפך, לא נבהלת ממש...את מוכנה כבר לדברים שבאים בהפתעה.
סובבת את ראשך באיטיות וראית נער כבן 18 לפחות עם שיער ירוק בהיר שמסודר בתספורת קוצים, זיפים נראו על פניו הקטנות, עיניו הצהבהבות והקטנות נראו כמו נחשיו הצהובים. הוא לבש ג'ינס יוקרתי ונאה, חולצת טי-שירט וורודה ונעלים שחורות וקטנות המזכירות את נעלי ה'אולסטאר' מהמקום שאת באה ממנו.
"היי?" אמר הנער בלגלוג.
[b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
"ואני רוצה להתגרש עם אישתי, בחלומות שלך...ילד" עונה השומר שיושב בצד השני וצוחק בלגלוג.
אתה מחליט לנמנם מעט, אין לך עוד מה לעשות בתא הנידח הזה.
...?!...
עכשיו חצות. 12:00
אתה מתעורר עקב צעדים כבדים שנשמעים. האם זהו החוקר שבא להבריח אותך? או שזהו צי חיילים שעומדים לחסל אותך?
מה תעשה?
[b]בראיין גולדמן[/b]
אתה לוחץ על הכפתור. כל החדר החשוך הואר באורות מסנוורים שמגיעים היישר ממנורות התקרה הקטנות והנוצצות למינהם.
נראה שאתה בחדר הבקרה. כל החדר מוקף במחשבים ומכונות.
על מסך אחד שלידך רצות תמונות בשידור ישיר. נראה שזה מגיע ממצלמות המעקב שמצלמות את הכניסה למבצר.
אתה מסתכל ומבחין שהציבו בכניסה למבצר הגנה. 'לא אוכל לברוח, ההגנה תעצור אותי ברגע האחרון ותחזיר אותי לצינוק או שפשוט תחסל אותי' אתה חושב לעצמיך בייאוש.
לפתע אתה שם לב למחשב אחד שלידך...נראה שכבר הזינו בו את סיסמאת הגישה ואפשר להכנס לקבצים שבתוכו...תוכל להדפיס משם את מפת המבצר.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 20 2009, 06:37 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
את עדיין במדבר. הדרך ליער מאוד ארוכה וקשה.
--
את לוקחת מספר צעדים נוספים אחורנית ומחכה לצעד הבא של דייב.
לפתע הנחשים צוללים אל מתחת לים החולי והלוהט של המדבר. הנחשים נעלמו.
"נו טוב, מספיק עם המשחקים. באתי כדי לעזור ולא בשביל להשתעשע איתך.." נשמע קולו של דייב. הרגשת לפתע נגיעה בכתפך, לא נבהלת ממש...את מוכנה כבר לדברים שבאים בהפתעה.
סובבת את ראשך באיטיות וראית נער כבן 18 לפחות עם שיער ירוק בהיר שמסודר בתספורת קוצים, זיפים נראו על פניו הקטנות, עיניו הצהבהבות והקטנות נראו כמו נחשיו הצהובים. הוא לבש ג'ינס יוקרתי ונאה, חולצת טי-שירט וורודה ונעלים שחורות וקטנות המזכירות את נעלי ה'אולסטאר' מהמקום שאת באה ממנו.
"היי?" אמר הנער בלגלוג. [/b][/quote]
"היי?" אני שואלת "היי בסימן שאלה יותר נכון."
אני מסתכלת עליו מכף רגל עד ראש.
"אז..."מה בדיוק "אהה- מה אתה רוצה?"
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 20 2009, 06:37 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
אתה לוחץ על הכפתור. כל החדר החשוך הואר באורות מסנוורים שמגיעים היישר ממנורות התקרה הקטנות והנוצצות למינהם.
נראה שאתה בחדר הבקרה. כל החדר מוקף במחשבים ומכונות.
על מסך אחד שלידך רצות תמונות בשידור ישיר. נראה שזה מגיע ממצלמות המעקב שמצלמות את הכניסה למבצר.
אתה מסתכל ומבחין שהציבו בכניסה למבצר הגנה. 'לא אוכל לברוח, ההגנה תעצור אותי ברגע האחרון ותחזיר אותי לצינוק או שפשוט תחסל אותי' אתה חושב לעצמיך בייאוש.
לפתע אתה שם לב למחשב אחד שלידך...נראה שכבר הזינו בו את סיסמאת הגישה ואפשר להכנס לקבצים שבתוכו...תוכל להדפיס משם את מפת המבצר. [/b][/quote]
'מטיפשים האלו, הם נותנים את כל התנאים לבריחה' אני חושב על האנשים בזילזול וישר רץ לחפש במחשב ההוא את מפת המבצר.
-
[b]טורי ג'ונס[/b]
"אישית אני לא רוצה כלום, באתי לעזור. זאת הבחירה שלך אם להסכים לי להדריך אותך או לא.
אני מומחה פה בסביבה, אני מכיר את המדבר הזה כמו את כף ידי, אני רק צריך את ההחלטה שלך" אומר דייב.
[b]בראיין גולדמן[/b]
בתוך המחשב ישנם מספר רב של מסמכים, ממשכורות עד לפרוייקטים בפיתוח. לבסוף הצלחת למצוא את קובץ המפה הכללית של המבצר. אתה מדפיס אותה.
. . . . .
תהליך ההדפסה הושלם והמפה בידך. אתה מכניס אותה אל תוך כיס מכנסך ויוצא מחדר הבקרה, בודק אם ישנם שומרים מכל כיווני הרוח.
השטח פנוי. אתה מתחיל לפעול וצועד לפי ההסברים של המפה.
כעבור הליכה בת שעתיים +- הצלחת להמלט מן המבצר דרך פתח המזבלה הראשית. זאת הייתה הדרך היחידה שתוכל להמלט ולא להתקל בשומרים.
אתה נמצא כרגע במדבר, עשרות מטרים הרחק מן המבצר. לאן תלך? קדימה (אל לב המדבר) או אחורה (לבדוק מה יש מאחורי הבסיס הצבאי). ?
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 20 2009, 07:17 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
"אישית אני לא רוצה כלום, באתי לעזור. זאת הבחירה שלך אם להסכים לי להדריך אותך או לא.
אני מומחה פה בסביבה, אני מכיר את המדבר הזה כמו את כף ידי, אני רק צריך את ההחלטה שלך" אומר דייב. [/b][/quote]
"אממ, נגיד ש." אני אומרת. "אתה מכיר מישהו בשם לוגן?"
אני שואלת בחשדנות, מחכה לתגובתו
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 20 2009, 07:17 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
"אישית אני לא רוצה כלום, באתי לעזור. זאת הבחירה שלך אם להסכים לי להדריך אותך או לא.
אני מומחה פה בסביבה, אני מכיר את המדבר הזה כמו את כף ידי, אני רק צריך את ההחלטה שלך" אומר דייב.
[b]בראיין גולדמן[/b]
בתוך המחשב ישנם מספר רב של מסמכים, ממשכורות עד לפרוייקטים בפיתוח. לבסוף הצלחת למצוא את קובץ המפה הכללית של המבצר. אתה מדפיס אותה.
. . . . .
תהליך ההדפסה הושלם והמפה בידך. אתה מכניס אותה אל תוך כיס מכנסך ויוצא מחדר הבקרה, בודק אם ישנם שומרים מכל כיווני הרוח.
השטח פנוי. אתה מתחיל לפעול וצועד לפי ההסברים של המפה.
כעבור הליכה בת שעתיים +- הצלחת להמלט מן המבצר דרך פתח המזבלה הראשית. זאת הייתה הדרך היחידה שתוכל להמלט ולא להתקל בשומרים.
אתה נמצא כרגע במדבר, עשרות מטרים הרחק מן המבצר. לאן תלך? קדימה (אל לב המדבר) או אחורה (לבדוק מה יש מאחורי הבסיס הצבאי). ? [/b][/quote]
אלך אל לב המדבר ואחפש אם יש עצים או חיות תוך כדי הליכה.
-
[b]טורי ג'ונס[/b]
פניו של דייב החייכניות משתנות למודאגות מעט, הוא בולע את הרוק שהצתבר אצלו בפה.
"לוגאן? ברור שאני מכיר! הוא נעלם. יש שמספרים שהוא במסע הנקמה שלו ויש שמספרים שהוא מת" משיב דייב.
[b]בראיין גולדמן[/b]
המדבר נראה כמו בית קברות. שום נפש חיה ושום צמחייה. אפילו נווה מדבר קטן לא נראה באופק.
'לא משנה מה, אני מעדיף למות פה במדבר מאשר בתא הצינוק הארור ההוא" אתה אומר לעצמיך ומרגיש שגרונך יבש...אתה זקוק למים.
אתה ממשיך ללכת במדבר הלוהט ולבסוף נראים עצי דקל באופק. כנראה שישנו נווה מדבר לא הרחק ממך...זה אומר שאולי תוכל למצוא שמה צל ומים ראויים לשתייה.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 20 2009, 06:37 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
את עדיין במדבר. הדרך ליער מאוד ארוכה וקשה.
--
את לוקחת מספר צעדים נוספים אחורנית ומחכה לצעד הבא של דייב.
לפתע הנחשים צוללים אל מתחת לים החולי והלוהט של המדבר. הנחשים נעלמו.
"נו טוב, מספיק עם המשחקים. באתי כדי לעזור ולא בשביל להשתעשע איתך.." נשמע קולו של דייב. הרגשת לפתע נגיעה בכתפך, לא נבהלת ממש...את מוכנה כבר לדברים שבאים בהפתעה.
סובבת את ראשך באיטיות וראית נער כבן 18 לפחות עם שיער ירוק בהיר שמסודר בתספורת קוצים, זיפים נראו על פניו הקטנות, עיניו הצהבהבות והקטנות נראו כמו נחשיו הצהובים. הוא לבש ג'ינס יוקרתי ונאה, חולצת טי-שירט וורודה ונעלים שחורות וקטנות המזכירות את נעלי ה'אולסטאר' מהמקום שאת באה ממנו.
"היי?" אמר הנער בלגלוג.
[b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
"ואני רוצה להתגרש עם אישתי, בחלומות שלך...ילד" עונה השומר שיושב בצד השני וצוחק בלגלוג.
אתה מחליט לנמנם מעט, אין לך עוד מה לעשות בתא הנידח הזה.
...?!...
עכשיו חצות. 12:00
אתה מתעורר עקב צעדים כבדים שנשמעים. האם זהו החוקר שבא להבריח אותך? או שזהו צי חיילים שעומדים לחסל אותך?
מה תעשה?
[b]בראיין גולדמן[/b]
אתה לוחץ על הכפתור. כל החדר החשוך הואר באורות מסנוורים שמגיעים היישר ממנורות התקרה הקטנות והנוצצות למינהם.
נראה שאתה בחדר הבקרה. כל החדר מוקף במחשבים ומכונות.
על מסך אחד שלידך רצות תמונות בשידור ישיר. נראה שזה מגיע ממצלמות המעקב שמצלמות את הכניסה למבצר.
אתה מסתכל ומבחין שהציבו בכניסה למבצר הגנה. 'לא אוכל לברוח, ההגנה תעצור אותי ברגע האחרון ותחזיר אותי לצינוק או שפשוט תחסל אותי' אתה חושב לעצמיך בייאוש.
לפתע אתה שם לב למחשב אחד שלידך...נראה שכבר הזינו בו את סיסמאת הגישה ואפשר להכנס לקבצים שבתוכו...תוכל להדפיס משם את מפת המבצר. [/b][/quote]
אני קם ומשפשף את עיני, מנסה לראות משהו בחשיכה המוחלטת. אני רץ לעבר הסורגים וסורק את החדר, לבדוק מי מגיע ומה הם רוצים. 'יש לי הרגשה מוזרה שזה לא הולך להיות החוקר." אני חושב לעצמי וסורק את החדר שנית.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 20 2009, 08:16 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
המדבר נראה כמו בית קברות. שום נפש חיה ושום צמחייה. אפילו נווה מדבר קטן לא נראה באופק.
'לא משנה מה, אני מעדיף למות פה במדבר מאשר בתא הצינוק הארור ההוא" אתה אומר לעצמיך ומרגיש שגרונך יבש...אתה זקוק למים.
אתה ממשיך ללכת במדבר הלוהט ולבסוף נראים עצי דקל באופק. כנראה שישנו נווה מדבר לא הרחק ממך...זה אומר שאולי תוכל למצוא שמה צל ומים ראויים לשתייה. [/b][/quote]
אלך במהירות לעבר עצי הדקלים בשארית כוחותי
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 20 2009, 05:38 PM
[b] [b]דניאל הארדקור[/b]
נראה שהסוס נבהל ממך. הוא לקח כמה צעדים לאחור והרים את רגליו הקדמיות לעברך על מנת להתגונן ולהבהיל אותך.
אתה נפלת על החול, הסוס עומד לדרוך עליך ולהרוג אותך. זה הסוף.
--
לפתע האדם בעל הבגדים הארוכים והשכמיה השחורה עצר והרגיע את סוסו. נראה שניצלת הודות לאדם המסתורי. [/b][/quote]
"תודה...אני חושב" אני אומר בעוקצנות, קם מן החול ומנער את עצמי מכל החול שכנראה הצטבר על בגדי בזמן ששכבתי על חולות המדבר.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 20 2009, 08:16 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
פניו של דייב החייכניות משתנות למודאגות מעט, הוא בולע את הרוק שהצתבר אצלו בפה.
"לוגאן? ברור שאני מכיר! הוא נעלם. יש שמספרים שהוא במסע הנקמה שלו ויש שמספרים שהוא מת" משיב דייב. [/b][/quote]
"אה וואלה" אני אומרת בתמיהה. מנסה להסתיר את החשדניות והמחשבות שמתרוצצות אצלי בראש. ~הוא בטוח לא בצד של לוגאן. עם כל הרוק שלו. אין סיכוי.~
"אז תגיד, גם אתה מקומיקסים האלה? מה אתה? The Bad Guy?" אני ממשיכה בעקוצנות
-
[b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
מן החשיכה המוחלטת של הלילה יוצאת אישיות מוכרת לעיניך. זהו החוקר בכבודו ובעצמו.
"שלום לך מייקל דמיאן הוקינס, אני אדם שמקיים את הבטחותיו. אם הבטחתי לך שאבריח אותך אז זה מה שאני אעשה" אמר החוקר, פתח את דלת תא הצינוק שלך בעזרת מפתח ונתן לך פרוסת לחם.
"תאכל. אתה בטח רעב" אמר החוקר וטפח על כתפך.
[b]בראיין גולדמן[/b]
אתה רץ בכל הכוח שנותר לך לעבר נווה המדבר שנראה לך באופק. לא משנה לך אם זהו אכן נווה מדבר או סתם אשליה.
...
הגעת אל נווה המדבר. למזלך זורם לידך אגם קטן בעל מים ראויים לשתייה. תוכל גם לנוח בצל תחת עצי הדקל הגבוהים.
[b]דניאל הארדקור[/b]
האדם המסתורי בעל הבגדים הארוכים שמכסים את כל גופו התקרב אליך. "חייבים להסתלק מכאן, בקרוב השמש תהיה במרכז השמים ויהיה חם מהרגיל. אסור להחשף לה" אמר האדם המסתורי בקול עדין המזכיר קול אישה...קול רך ועדין שכבר הרבה זמן שלא יצא לך לשמוע אותו.
לפתע האדם המסתורי הוריד את בגדיו הגדולים ואת שכמייתו השחורה שכיסתה את כולו.
מולך עמדה נערה כבת 19 וחצי לפחות. שיערה הברונטי והארוך כיסה מעט את כתפיה הרכות והחשופות. עיניה הכחולות היו כה שלוות ונוצצות, כמו האוקיינוס, ושפתיה הרכות והוורדרדות מילאו אותך בתשוקה.
היא לבשה גופיה שחורה וחצאית סקוטית אדומה קצרה שחשפה מעט את רגליה. היא הייתה גבוהה, לא יותר ממך כמובן.
נראה שהיא עוקבת אחר האופנה. נעלי הנייק הוורודות והקטנות שהנערה לבשה נראו מתוקות וחמודות. הרגשת שאתה מאוהב.
"ד"א, שמי סטארלין, אך אתה יכול לקרוא לי בפשטות 'סטאר'" אמרה הנערה וחייכה לעברך חיוך רחב ומתוק.
[b]טורי ג'ונס[/b]
"קומיקסים? לא. אין לי זמן לשטויות של ילדים קטנים. לי יש דברים קצת יותר 'גבריים' לעשות מאשר לקרוא קומיקסים חסרי תועלת" השיב דייב במעט רוגז.
"ובכלל, ממתי אני האיש הרע שבסיפור? אני הרי באתי עם כוונה לעזור לך. לא יפה מצידך" אמר דייב ומן החול, ממש ליד רגליך, יצא נחש צהוב דומה לנחשים שכבר הכרת שהחל לזחול על הנעל שלך.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 21 2009, 03:41 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
"קומיקסים? לא. אין לי זמן לשטויות של ילדים קטנים. לי יש דברים קצת יותר 'גבריים' לעשות מאשר לקרוא קומיקסים חסרי תועלת" השיב דייב במעט רוגז.
"ובכלל, ממתי אני האיש הרע שבסיפור? אני הרי באתי עם כוונה לעזור לך. לא יפה מצידך" אמר דייב ומן החול, ממש ליד רגליך, יצא נחש צהוב דומה לנחשים שכבר הכרת שהחל לזחול על הנעל שלך. [/b][/quote]
אוו, סטאר P:
----------------
"מה אתה רוצה," אני שואלת ומסתכלת על הנחש, אך נותנת לו לטפס. "היום אני פגשתי דמות קומיקס אחת - הספיק לי. ואם פגשתי אחת, ונראה לי כמעט הפכתי לאחת בעצמי- אז חייבת להיות עוד דמות קומיקס, והיא הרעה, כי אני פגשתי את הטובה." אני משיבה לו בעייניים
-
[b]טורי ג'ונס[/b]
"בכל מקרה, את צריכה עזרה? אל תשכחי שאני מכיר את המדבר הזה כמו את כל כף ידי. אוכל להביא אותך בשלום למקום שאת צריכה, אני רק צריך את ההסכמה שלך" אמר דייב והחל להתקרב אליך בצעדים מהירים. הנחש בינתיים מטפס לו על רגלך הימנית. הוא לא מהווה איום כלשהו, לא לעת עתה.
