גיבורי האולימפוס!

[QUOTE=גרסררה;1248283]קודם כל זה היה צפוי שבארי הוא סאטיר ואחרי זה פרק יפה מאוד, אני לא מהטיפוסים שנצמדים לקטנות אז רק בכללי פרק מעולה.[/QUOTE]
תודה :)
[QUOTE=sandslash;1248299]הסיפור שלך ממש טוב, אבל רק כמה שיפוצים קטנים והוא מושלם.

דבר ראשון, הפרקים די קצרים. אני בטוח ב99 אחוז שאתה יכול לעשות אותם יותר ארוכים, אך מקצר אותם מכיוון שלהרבה משתמשים אין כוח לקרוא פרקים ארוכים כמו שלי. כמובן שאתה כבר בטח מנחש מה אני רוצה לומר לך בזה, אתה [u]חייב[/u] להאריך את הפרקים שלך.
תחשוב שניה על ספר מקצועי של פרסי ג'קסון וההמשכים שלו, שריק ריידן כתב. לא אכפת לו לעשות פרקים כמה שיותר ארוכים, וזאת מכיוון שזה כתוב בעמודים, ולא שמים לב לאורך. אך פה, כשהכל באותו דף, שמים לב שזה ארוך. זה לא אומר שלא יקראו את זה. אם באמת השורות הראשונות כתובות בשיא המקצועיות, תאמין לי שכל מי שיקרא לא ירצה להפסיק. לכן, תאריך קצת יותר.

עוד דברים קטנים:
"היפיפה"- רושמים יפהפה.
בקשר למה שחשב רמו על האנדרומדה, זה לא הגיוני לחצי אל(ובטח הוא כזה) לחשוב ככה. כי חצי אל רואה באמת איך יצור נראה.
יש שם הרבה מתח, וזה מעולה. כמו כן גם התיאורים מעולים והתיאור של איך שהוא נלחם.
אתה כותב מעולה, ויש לך פוטנציאל ענק. זה ועוד פרקים יותר ארוכים, ואני יכול להבטיח לך שתקבל ממני ציון של 10 מתוך 10.
בהצלחה.[/QUOTE]
נכון.. אני באמת קצת חששתי שלא יהיה לאף אחד כוח לקרוא הכל..
אני ינסה לכתוב כמה פרקים ארוכים ויראה איך זה עובד :)
אה, ורמו ראה את המפלצת ללא עירפול, אבל הוא לא ידע מה זה..
לכן זה מסתדר שאחר כך הם רואים איך היצור באמת נראה.
[QUOTE=ttrrtte;1248303]לא נכון אמרו שלפעמים הערפול משפיע גם על חצויים[/QUOTE]
כן אבל לא במקרה הזה..
[QUOTE=Tigraro;1249287]וואי אחלה סיפור
איך זה שכל מי שכותב סיפור על סדרת הספרים הזו הוא עם חבר סאטיר?! Xd
חחח עשית לי חשק להכין סיפור על זה, כל הכבוד, כמו שאמרו תעשה פרקים יותר ארוכים [=[/QUOTE]
כי הם נשלחו לשמור עליהם ולמסור אותם למחנה החצויים..
תודה, ואני אשתדל D=

[B]פרק חדש מחר למה אני גמור מהנסיעה חזרה מאילת..[/B]

[QUOTE=Cool Nick;1250163]תודה :)

נכון.. אני באמת קצת חששתי שלא יהיה לאף אחד כוח לקרוא הכל..
אני ינסה לכתוב כמה פרקים ארוכים ויראה איך זה עובד :)
אה, ורמו ראה את המפלצת ללא עירפול, אבל הוא לא ידע מה זה..
לכן זה מסתדר שאחר כך הם רואים איך היצור באמת נראה.

כן אבל לא במקרה הזה..

כי הם נשלחו לשמור עליהם ולמסור אותם למחנה החצויים..
תודה, ואני אשתדל D=

[B]פרק חדש מחר למה אני גמור מהנסיעה חזרה מאילת..[/B][/QUOTE]

אז תתאר את זה ככה שרמו ראה דמות מעורפלת מתחת למים

[QUOTE=sandslash;1250165]אז תתאר את זה ככה שרמו ראה דמות מעורפלת מתחת למים[/QUOTE]

רשמתי שהוא ראה משהו מתפתל במים שדומה לנחש..

מתי הפרק הבא? אני כבר ממש אבל ממש במתח

[QUOTE=ttrrtte;1250327]מתי הפרק הבא? אני כבר ממש אבל ממש במתח[/QUOTE]

אני די בלחץ זמנים אז אני אשתדל לפרסם אותו היום בערב.

פרק שלישי- כאב ראש ענקי![spoiler]


[FONT=Arial]חלמתי חלומות משונים ובהם מפלצות מזוויעות שעדיף שלא אתאר רודפות אחרי. כמה רצו לשחק בי בתור צעצוע, האחרים רצו אוכל.[/FONT]
[FONT=Arial]בפעם הראשונה שהתעוררתי מצאתי את עצמי בתוך מרכבה מוזהבת ונוצצת. משהו הניע אותה, זה היה משהו קטן ממטוס, אבל גדול בהרבה מציפור. זה היה משהו בעל ארבע רגליים,[/FONT]
[FONT=Arial]הוא נראה כמו סוס אלא שהייתה לו מוטת כנפיים שיותר גדולה ממנו. בעצם.. היו שם זוג, כן, זוג סוסים מכונפים שהובילו את המרכבה.[/FONT]
[FONT=Arial]הסוסים המעופפים קיפלו כנפיים והתקדמו בצעדים מתוחים על פני האוויר, כאילו זה טבעי להם.[/FONT]
[FONT=Arial]היה שם בן נוער אחד שבקושי הצלחתי לראות, אבל ראיתי שהוא שרירי מאוד ועם שיער מגולח. הוא לבש מכנס ג'ינס וחולצה כתומה, ועל הגב שלו היה מגן גדול.[/FONT]
[FONT=Arial]הבטתי לצד וראיתי ילד ג'ינג'י עם זקנקן קטן לצידי, היה לו מראה מבועת ומפוחד, וצידו התחתון היה בעל פרווה, ופרסות במקום כף הרגל.[/FONT]
[FONT=Arial]נפל לי האסימון, זה בארי.[/FONT]

[FONT=Arial]בפעם שהתעוררתי סופית, זה היה בבית מוזר על ספת עור שניצבה מול אח מבוערת. גפנים התפתלו במעלה הקירות ועל פני התקרה. בפינה אחת עמדה מכונת פקמן מיושנת ומאובקת שפלטה צפצופים והבהובים. על כל הקירות נתלו מסכות- מסכות תיאטרון שמביעות רגשות שונים. אבל היה דבר אחד שמשך את תשומת ליבי, ראש הנמר המפוחלץ שנתלה מעל לאח. הוא נראה אמיתי לגמרי, [B]אולי אמיתי מדי[/B].[/FONT]

[FONT=Arial]קול נשי קטע את המחשבות שלי "בוקר טוב ישנוני".[/FONT]
[FONT=Arial]הבטתי מאחורי וראיתי שולחן מהודר, ועל אחד מהכיסאות שם ישבה ילדה בעלת שיער חום כמו שוקולד בתספורת מפוזרת וחפוזה[/FONT][FONT=Arial]. [/FONT]
[FONT=Arial]היא לבשה מכנסי ג'ינס משופשפים, נעלי אולסטאר בצבע אפור, וחולצת טריקו כתומה. [/FONT][FONT=Arial]כל הזיכרון שלי פתאום הציף אותי בבת אחת- המפלצת הנחשית עד הפרסות של בארי.[/FONT]
[FONT=Arial]אני די הייתי בהלם, הדבר היחיד שהוצאתי מהפה שלי היה "אההה??".[/FONT]
[FONT=Arial]הוא רק חייכה ומלמלה "כן, ככה גם אני הרגשתי.." [/FONT]
[FONT=Arial]"כל זה נכון? באמת נאבקתי במפלצת?"[/FONT]
[FONT=Arial]"כן, יפה מאוד איך ששרדת, יחסית לחצוי מתחיל.."[/FONT]
[FONT=Arial]המילה[B] חצוי[/B] פילחה את המוח שלי, כאילו חלק אחד בראש שלי מנסה לרמוז לי משהו. [/FONT]
[FONT=Arial]הבטתי לצדדים, "איפה אני?"[/FONT]
[FONT=Arial]"אתה במחנה החצויים.."[/FONT]
[FONT=Arial]"שוב המילה הזאת-חצויים.. מה זה אומר?"[/FONT]
[FONT=Arial]"אתה חצי אנוש, כאילו, בן תמותה.. וחצי.. אל."[/FONT]
[FONT=Arial]"אל? כאילו.. זאוס? פוסידון? אתנה?"[/FONT]
[FONT=Arial]"אני רואה שאתה די בקיא בחומר"[/FONT]
[FONT=Arial]"כן, אמא שלי היא המנהלת של התיכון שלי, אז ממש חשוב לה שאני יידע את כל החומר הנלמד."[/FONT]
[FONT=Arial]"התכוונת- מי שאתה חושב שהיא אמא שלך.."[/FONT]
[FONT=Arial]"מה זאת אומרת? היא אמא שלי! ולמה את מתכוונת שאני חצי אל יווני?!" התחרפנתי ממחשבות.[/FONT]
[FONT=Arial]"אתה לא מחכה בסבלנות הא..? טוב, חכה פה, אני מביאה מישהו שיכול לעזור לך בנושא הזה." היא יצאה החוצה והשאירה אותי לבד.[/FONT]

[FONT=Arial]המוח שלי התפוצץ, ניסיתי לחשוב לאט-לאט על הכל. אני חצי אל? כמו הרקולס? ובכלל, אלים באמת קיימים?[/FONT]
[FONT=Arial]לפני שהספקתי לסדר את המחשבות שלי גבר על סוס הגיח מהמרפסת, קצת נרתעתי בהתחלה. כי שמתי לב שהגבר הוא [B]חלק מהסוס[/B]. מהמותניים ומעלה היה אנושי, עם שיער חום מתולתל וזקן מטופח. על גבו היו קשת ואשפת חצים ובאופן מפתיע הצלחתי לקרוא בלי בעיה מה שהיה כתוב לו על החולצה. "קנטאור מספר 1".[/FONT]
[FONT=Arial]קנטאור, זה עוד שם מהמיתולוגיה היוונית, אנשים שבחלקם העליון הם אנושיים לגמרי, אבל סוסים בחלק התחתון. [/FONT]
[FONT=Arial]הקנטאור חייך לעברי "שלום, שמי כירון.. יש לי כמה דברים להסביר לך. תתרווח לך על הספה.. זה עומד להיות ארוך."[/FONT]
[/spoiler]

מצטער על האורך של הפרק, אבל בגלל הלחץ לא מצאתי מספיק זמן להאריך את הפרק..
מה שכן אני מניח שעוד יום-יומיים אפצה אותכם בפרק קצת יותר ארוך, עלילתי ומושקע.

יש@!!! פירסמתה :)

זה היה פרק ממש טוב רק שההתחלה די דומה לחלק מפרסי ג'קסון הראשון של''חלמתי חלומות משונים ובהם מפלצות מזוויעות שעדיף שלא אתאר רודפות אחרי. כמה רצו לשחק בי בתור צעצוע, האחרים רצו אוכל.

אבל סך הכל פרק טוב ויפה אני מקווה כבר לפרק הבא :)

פרק יפה, אני מהמר שיש לו [b]אמא[/b] אולימפית

[QUOTE=ttrrtte;1250454]יש@!!! פירסמתה :)

זה היה פרק ממש טוב רק שההתחלה די דומה לחלק מפרסי ג'קסון הראשון של''חלמתי חלומות משונים ובהם מפלצות מזוויעות שעדיף שלא אתאר רודפות אחרי. כמה רצו לשחק בי בתור צעצוע, האחרים רצו אוכל.

אבל סך הכל פרק טוב ויפה אני מקווה כבר לפרק הבא :)[/QUOTE]
חח תודה..
כן, היה שם קטע כזה, אבל לא בדיוק אותו הדבר.. חוץ מתחילת המשפט וסופו.. (אם אני לא טועה, קראתי מזמן XD)
[QUOTE=גרסררה;1250458]פרק יפה, אני מהמר שיש לו [b]אמא[/b] אולימפית[/QUOTE]
אולי.. בינתיים ראית אצלו תכונות בולטות? חח..
יש כאלה שאולי הבחינו, אבל לא בהכרח עוד פורסם תכונה כלשהי :big_wink:
אתה תראה, התשובה תבוא במהרה. תודה D=

[QUOTE=Cool Nick;1250461]חח תודה..
כן, היה שם קטע כזה, אבל לא בדיוק אותו הדבר.. חוץ מתחילת המשפט וסופו.. (אם אני לא טועה, קראתי מזמן XD)

אולי.. בינתיים ראית אצלו תכונות בולטות? חח..
יש כאלה שאולי הבחינו, אבל לא בהכרח עוד פורסם תכונה כלשהי :big_wink:
אתה תראה, התשובה תבוא במהרה. תודה D=[/QUOTE]

אני לא מדבר על תכונות בולטות, אני מדבר על שאמרו שהיא לא אמו האמיתית

או-קיי.. עוד תגובה אחת ואני אתחיל לעבוד על הפרק..

הגבתי:)
סתם...

לדעתי היה מעט מחסור בסימני פיסוק שעברתי על זה שוב אבל כמו קודם פרק מעולה

אהבתי, מתחת אותי.
תשנה את הכותרת של הפרק (שלדעתי לא מתאימה) ל''כאב ראש ענק'' במקום ''כאב ראש ענקי'', כי זה סוג של סלאנג שלא מתאים לאופי הסיפור

סיפור מצוין, העלילה טובה מאוד וכך גם רמת הכתיבה.
כמו כן אתה מפרסם פרקים בקצב קצת איטי, אבל עדיין הסיפור עצמו מחפה על כך.
8\10, והסיפור הזה הוא סיפור השבוע הראשון!
מזל טוב!

תיקנתי דניס, ואוהד. תודה על התמיכה, וכמובן תודה על המעמד :)

פרק רביעי-15 שנה מזויפות?!
[spoiler]הקנטאור בחן אותי באופן מביך, כאילו הייתי יצירת אומנות בלתי מפוענחת. ישבתי על הספה באי-נוחות. לאחר מכן, הקנטאור אמר בקול רגוע "שלום, שמי כירון".
"כירון.. מהמיתולוגיה היוונית?" שאלתי, "אתה זה שאימנת את אכילס, יאסון, תסאוס ועוד כמה.. אתה אמור להיות מת לפי המיתולוגיה, לא?"
כירון זע באי נוחות. "היית חסר הכרה במשך שלושה ימים, כמה אתה זוכר מכל מה שקרה?"
"הכל." עניתי מיד. "וגם ראיתי מרכבה שהניעו סוסים מעופפים... פגאסוסים. ככה קוראים להם, אני צודק?"
"אה, רמו, אני די-"
"איך אתה יודע את השם שלי?" שאלתי. חשבתי שאולי הוא ריגל אחרי, וזה לא מצא חן בעיני.
"בואו נתחיל מההתחלה, לפני שאנחנו סוטים מהנושא." אמר כירון. "אתה נמצא במחנה החצויים."
"כן, הנערה הזאת סיפרה לי." עניתי.
"פייפר אכן בחורה חביבה, היא הרי בת אפרודיטה, אלת האהבה..."
"שמע לי, אתה צריך לשמוח שאני לוקח בקלות את העניין הזה של האלים, אז אל תתחיל עכשיו לסטות מהנושא."
"אבל זאת האמת, הרי אתה רואה אותי, ואני לא בן אנוש. אני קנטאור.."
שתקתי והתבוננתי בו. בזה אין מה להתווכח. רואים שזה אמיתי, ושהוא באמת חצי סוס. ובינינו, גם מריחים את זה.
"אימא שלי, האם היא באמת..?"
כירון הביט עליי והשפיל מבט.
"כן רמו. היא הייתה השומרת שלך. כבר כמה שנים שהכירו בך.."
"שומרת?! זאת אימא שלי! אני זוכר שהייתי איתה מגיל שבוע!" התחלתי להתעצבן.
"זה הכל זיכרונות מושתלים.. האמת שאתה הייתה איתה רק יומיים.. "
נדהמתי ממה שאמר. 'זכרונות מושתלים?!' חשבתי, 'אז חייתי את כל חיי בשקר??'
"אני לא מאמין לך!" קראתי בכעס, "זה זיכרונות כל כך אמיתיים! אין מצב שהכל זיוף!"
"אנא קבל את זה בהבנה." אמר כירון. נראה שהוא התחיל להילחץ מהכעס שלי.
"איך אפשר לקבל את זה בהבנה??" שאלתי בקול שבור, "אתה מספר לי שעד לפני יומיים אימא שלי לא הייתה אימא שלי, אלא בעצם 'שומרת' או איך שאתה לא קורא לזה ושאני בן של אל או אלה יוונים!"
כירון לא הגיב למה שאמרתי, רק המשיך לדבר. "הכל היה זיוף, רמו. כל חוויות הילדות שלך, הזיכרונות, אני יודע שזה קשה לשמוע אבל-"
התחלתי לחבר קשרים. הרי בארי כל הזמן ידע שאני כזה, עובדה שהוא הגן עליי מפני היצור הענק שהיה במים. פתאום הבנתי מי הוא, או מה הוא באמת. "בארי!" קראתי כשעיני נפקחו "הוא חצי תיש, נכון?"
"סאטיר, ליתר דיוק.." ענה כירון.
"לא נכון! שמעתי על סאטירים! יש להם קרניים, לבארי אין!"
"כי בארי תיש מתבגר, וחוץ מזה, כן יש לו.. שמת לב שביומיים האחרונים בצבצו לו דברים קטנים מהראש?"
"הוא אמר לי שזה עקיצות דבורה.." אמרתי בקול נבון והשתתקתי. הבנתי שכנראה שהוא שיקר, ואלו באמת קרניים. אחרי הכל, בארי ניסה להסתיר את העובדה שהוא סאטיר.
הבטתי על כירון, הוא לקח את דברי ברצינות רבה, ראיתי את הרצינות בהבעת פניו.
התחלתי לחשוב על כל מה שאמר כירון. אבל בכל מה שקרה לפני כן, הייתה סתירה גמורה בין כירון לשומרת שלי. "קודם.. אמרת שהכירו בי כבר לפי כמה שנים.. שמעתי את אימא שלי- סליחה, השומרת שלי, אמרה לפני שהתעלפתי, שעדיין לא הכירו בי."
"זה כי היא לא ידעה, זה היה מסוכן מדי בשבילה לדעת." ענה כירון.
"רגע, אתה יודע מי הכיר בי ?"
"כן." הוא אמר בפתאומיות. אם הוא כל הזמן הזה ידע שאני חצוי, מן הסתם הוא גם יודע מי ההורה האולימפי שלי.
"הבן של ארס, אל המלחמה." ענה כירון במבט רציני.[/spoiler]