-
[u][size="4"]פרק 9 – דאסקלופס[/size][/u]
"עכשיו אני בטוח שאני שומע רעש!" קבע מארק בפעם המאה לאחר ש"שמע" כל כך הרבה רעשים.
"כבר שמענו את הטענות שלך!" אמרתי לו.
"לא, אבל הפעם אני בטוח!"
"שנינו ראינו שאין פוקימונים בדרך הזו!" רטנתי.
מארק רצה לענות לי, אבל לפתע הגיח משום-מקום פוקימון רוח עם קרן על הראש ותקף את מארק בכדור צל.
"כל-הכבוד שאפט! אני בטוח שהפעם תפסנו אותו!" שמעתי קול של מישהו.
אך הפוקימון המכונה שאפט אמר "שאפט שאפ" באכזבה.
"מה קרה שאפט?" אמר הקול ויצא מתוך השיחים.
"אוו" אמר באכזבה כשראה שאני ומארק אינינו פוקימונים.
"מצטער, חשבתי שאתם דאסקלופס", אמר האיש.
"מי?" שאל מארק שהצטרף כעת לשיחה.
"תנו לי להציג את עצמי, אני ניב ואני מנהיג מכון העיר סקאל".
"זו העיר הקרובה לכאן?" שאל מארק.
"לא, העיר הקרובה לכאן היא העיר כורבוך". אמר ניב בנימת צחוק.
"אני מנהיג מכון פוקימוני רוח, קצת רחוק מכאן".
"ומה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו.
"באתי לכאן, כי שמעתי שיש כאן פוקימון רוח חזק שמבריח את כל הפוקימונים.
"דאסקלופס?" ניחשתי.
"כן, ואני מחפש אותו כבר שבוע, נתקלתי בו בינתיים רק פעמיים, אבל הוא תמיד ברח לי".
"האם תוכלו לעזור לי לתפוס אותו?" הציע לפתע.
"תקשיב... אין לנו ממש זמן..." התחיל מארק להגיד אך אני השלמתי את המשפט.
"נהיה שמחים לעזור לך!"
"יופי אז תראו..." אמר ניב, כשלפתע הפסיק לדבר.
"למה עצרת?" שאלתי.
"לא שמעת את זה?" שאל ניב.
"אני שמעתי" אמר מארק, ואז הוא פנה אליי: "אמרתי לך ששמעתי רעשים כל הזמן!".
"זה דאסקלופס! הוא בוודאי קרוב." אמר ניב.
ובדיוק כשסיים את מילים אלה, כמו סימן יצא פוקימון חום עם פסים בעל עין אחת מתוך הצללים.
[i]"דאסקלופס, פוקימון הרוח, ישר כשהוא מתפתח הוא לומד מתקפות משלושה סוגים שונים: חשמל, אש, וקרח"[/i]. צפצף הפוקדע של מארק.
"שאפט! תשתמש באגרוף פראייר!" אמר ניב.
"שאפט!" צעק פוקימון הרוח של ניב ומשום מקום יצאו לו זרועות שקופות ותקפו את דאסקלופס.
"דאסק!" זעם דאסקלופס ונעלם בין השיחים.
"הוא חייב להיות קרוב בואו נתפצל!" אמר ניב, וכל אחד הלך לכיוון אחר.
רצתי בין השחים והעצים, ולא ידעתי מה קורה עם האחרים.
כשלפתע הבחנתי בדאסקלופס מולי.
'למה דווקא אני?' חשבתי לעצמי, אך הוצאתי את באגון.
"באגון באג! אמר באגון בקולניות ומשך את תשומת ליבו של דאסקלופס.
"באגון נשיכה!" אמרתי.
באגון התחיל לרוץ לעבר דאסקלופס אך בדיוק כשהגיע אליו, דאסקלופס נעלם והופיע במקום אחר.
"באג?" אמר באגון בהפתעה.
כשלפתע היד של דאסקלופס זהרה באור צהוב, וניצוצות עלו מתוכה.
היד נשלחה, והתארכה והתארכה, עד שפגעה בבאגון והעבירה זרם חשמלי בכל גופו.
"באגון, אתה בסדר!?" שאלתי אותו בדאגה.
היד של דאסקלופס הפכה תכולה. 'איזה מן מתקפה הוא משתמש?' חשבתי לעצמי.
באגון התחיל לקום, אך היד של דאסקלופס קפצה ממקומה ופגעה בבאגון, באגון לא הספיק לעשות כלום, הוא נקפא בתוך קוביית קרח.
ראיתי שהוא מנסה להגיד משהו, אבל הוא לא יכול, אז הוא התחיל פשוט... לפזול.
"באגון למד פזילה" אמר הפוקדע.
הוא פזל על דאסקלופס הרבה מאוד פעמים, כשלבסוף נמאס לדאסקלופס. היד שלו לבשה גוון סגלגל ואפל, היד שלו פגעה בקרח חזק, סדקים התחילו להופיע על קוביית הקרח מכיוון המקום שבו היד של דאסקלופס נשענת על קוביית הקרח.
פתאום הקרח נשבר, ובאגון היה מהיר מאוד, הוא נשך מייד את ידו של באגון.
לאחר כל הפזילות, הגנתו של דאסקלופס כבר הייתה קטנה מאוד, והנשיכה השפיעה עליו מאוד מאוד.
הוא התפתל מכאבים. באגון הוקף בהילת זעם ותקף שוב, דאסקלופס היה פצוע אנוש.
"נראה לי שעכשיו אני יכול לתפוס אותו" שמעתי לפתע את קולו של ניב מאחורי.
ניב זרק את הפוקדור על דאסקלופס, הפוקדור התנדנד מעט, ולבסוף נסגר.
"דאסקלופס נלכד" אמר הפוקדע של ניב.
"אל תזוז!" נשמע לפתע קולו של מארק בעודו קופץ מתוך השיחים, יוצר בידיו צורה של אקדח עם האצבעות, ומכוון אותה למקום שבו עמד דאסקלופס לפני רגע.
ניב צחק ולאחר מכן שאל אותנו, "אז אתם הולכים לתחרות הסרט בעיר ריבון?"
"לאן?" שאלנו אני ומארק ביחד.
"לתחרות הסרט בעיר ריבון, אתם לא יודעים מזה תחרות סרט?" שאל ניב בהפתעה.
"לא..." עניתי בביישנות.
"אני אסביר, תחרות סרט זוהי תחרות שבה אתה מתמודד נגד מתאמים אחרים, כל מתאם גורם לפוקימון שלו לשלב מתקפות ובכך ליצור דברים יפים ומרהיבים, לאחר מכן נלחמים בקרב על זמן, עם ניקוד, אחרי כל הקרבות, מי שמנצח בתחרות מקבל סרט מיוחד". הסביר ניב.
"שמעתי על זה, ויש גם פסטיבל מיוחד בסוף" אמר מארק.
"אתה צודק, אתם חושבים שתלכו לשם?" אמר ניב.
"בעצם למה לא?" אמר מארק. "אני אלך לשם" אמרתי אני.
"אני שופט שם, אז נתראה בקרוב, עד אז... להתראות!" אמר ניב והתרחק מהמקום.
אני ומארק הלכנו כחמש דקות, עד שלבסוף הגענו לעיר המכון הראשונה, העיר כורבוך.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: אוניקס
שתי הפרקים הבאים הולכים להיות ארוכים יחסית אבל לפי דעתי ממש יפים! יהיה לכם שווה לקרוא אותם!
נ.ב. החלטתי לא לעשות ספוילר לפרק הבא יותר, כי לפי דעתי שם הפרק מגלה מספיק.
-
-
אהבתי, שילוב טוב של התקפה והגנה, אגב באמת יש מתקפה בשם פזילה?
-
הי קטע שניב אמר שהוא ראה את דסקלופ פעמיים ותמיד ברח. זה מוזר להגיד תמיד כשמדובר רק בשני ניסיונות.
חוץ מזה פרק מענין מאד. מחכה כבר לקרב המכון הראשון.
-
תודה על התגובות, וכן, יש מתקפה כזאת, באנגלית קוראים לה Leer, יש אותה להרבה פוקימונים.
-
באנימה המדובבת לעברית הם קוראים להקתפה הזו "מבט". אישית אני גם מעדיף לקרוא לה מבט ולא פזילהץ כי פזילה גורם לי לחשוב על בן אדם שמסתכל לצדדים נגדיים, שגם זה נקרא פזילה.
-
[u][size="4"]פרק 10 – אוניקס[/size][/u]
"העיר כורבוך" קראתי מתוך ההסברים על הערים במפה שלי, "אחת משמונת הערים המחזיקות מכון בחלקם, העיר ידועה מאוד בשל המכרה המיוחד שלה, המספק אבנים חשובות, ומתכות, אומרים שפעם גילו שם אבן שנקראת בשם "אבן האודם השחורה" אך היא נעלמה, ואף אחד לא יודע מה מיוחד באבן האודם השחורה, ואיפה היא כעת. המכון הנמצא בעיר הוא מכון המתמחה בפוקימונים מסוג נורמל"
"ממש מרתק" אמר מארק בציניות, "בוא כבר למכון!".
"אני בא!" אמרתי לו בעודי מחזיר את המפה לכיסי.
את המכון לא היה קשה למצוא, נראה שאנשי העיר גאים במכון שלהם, כי בכל מקום היה שלט, "למכון העיר כורבוך, לכאן", עם חץ ליד המילה "לכאן".
"הנה המכון!" אמר מארק לבסוף כאשר הגענו למבנה גדול מאוד, היה לו גג כתום וחלק. הקירות היו בצבע עור עם ציורים עגולים בצבעים שונים.
"מה זה, המכון סגור?!?!" אמר מארק בכעס לאחר שהתקרב וראה את השלט "סגור" על דלת המכון העשויה זכוכית.
"לפתע דלת המכון נפתחה, ומאמן גבוה עם צעיף ירוק יצא מתוך המכון.
"סליחה, למה המכון סגור?" שאלתי אותו.
"ממש אין לי זמן עכשיו, אני מנהיג המכון, ואוניקס עצבני תוקף את המכרות שלנו, אחרי שאחסל אותו אלחם בכם" אמר האיש ורץ במהירות.
"בוא נעקוב אחריו" אמרתי למארק ורצנו אחרי מנהיג המכון, לבסוף הגענו לפתח גדול למערה, עם שלט עץ קטן שעליו היה כתוב "מכרות העיר כורבוך", מנהיג המכון נעלם בתוך המכרות, וכך גם אני ומארק.
המכרות היו מוארים באורות פנסים מהתקרה, ונראה שהמקום היה שומם.
"בוא נלך לכאן" אמר מארק ופנה לפנייה, אך לפתע הוא נעצר במקום.
"מה קרה?" שאלתי אותו, והסתכלתי למקום שבו הוא הסתכל, וגם אני קפאתי במקומי.
מולי עמדה תולעת ענקית, העשויה מסלעים מחוברים אחד לשני, בראשה היתה קרן אבן גדולה.
[i]"אוניקס, פוקימון האבן, פוקימון ענק וחזק מאוד, הרבה אנשים רוצים להשיג אותו, אך ניתן להשיג אותו רק במערות, וקשה למצוא אותו"[/i], אמר הפוקדע.
"איפה מנהיג המכון?" אמר מארק בפחד.
"לא יודע, אבל נהיה חייבים להילחם בו בעצמנו!" אמרתי למארק.
"אייפום, אני בוחר בך!" אמרתי והוצאתי את אייפום החוצה.
"אייפו..." אמר אייפום בפחד כשהבחין ביריבו.
"אל תדאג אייפום, אנחנו יכולים לעשות את זה!" עודדתי אותו.
"אוניקס!" נשמעה שאגתו האדירה של אוניקס. הוא הרים שלושה אבנים גדולות בזנבו, וזרק אותם על אייפום.
"אייפום תחמוק!" אמרתי לו. אך אייפום עמד מפוחד, בלי יכולת לזוז, ושלושת האבנים פגעו בו חזק.
[i]"אייפום למד הדהמה"[/i] אמר לפתע הפוקדע שלי בלי שום סיבה.
"הדהמה?!" אמר מארק לאחר כמה שניות שחלפו עד שחזר למארק כושר הדיבור.
"אממ... אייפום, תשתמש בהדהמה" אמרתי לאייפום בחשש.
אייפום קפץ לאוויר ותקף את אוניקס תוך כדי עשיית כמה פעלולים.
"זה היה... מוזר" סיכם מארק.
אך החגיגה שלנו הייתה מוקדמת, אוניקס היה כועס, והוא הוקף בהילת זעם, הוא לקח את כל גופו קדימה, ונשען על אייפום בחבטה חזקה.
"אייפום איי..." אמר אייפום מעולף על הרצפה.
"אייפום לא!" אמרתי ורצתי אליו מיד לראות מה שלומו.
"עכשיו זה הזמן שלי להציל את היום!" אמר מארק. "צא סקווירטל!".
"סקוויר" אמר סקווירטל בפחד.
"קדימה סקווירטל! תשתמש בבועות!" אמר מארק.
"סקוויר", אמר סקווירטל ושלח בועות על האוניקס העצום.
נראה שהמתקפה השפיעה מאוד על אוניקס, והוא צרח בכאב.
למעשה הוא צווח, הוא השתמש במתקפת צווחה. סקווירטל סתם את אוזניו עד שאוניקס סיים.
אוניקס זרח לרגע באור אפרפר, ונראה שכמה סדקים שהיו באבנים שממנו הוא עשוי נסתמו. "זוהי מתקפת התקשות" אמרתי למארק, "אל תוותר!"
"אהה" אמר מארק וזיעה קרה כיסתה את כולו. "סקווירטל הצלפת זנב" אמר מארק וסקווירטל קפץ והצליף בזנבו על אוניקס.
אוניקס הוקף לפתע בהילת זעם. "אוי לא" אמר מארק.
אוניקס הרים בזנבו ארבעה אבנים וזרק אותם על סקווירטל בפגיעה מדויקת.
"קדימה סקווירטל, תשתמש בבועות!" אמר מארק.
סקווירטל היה פצוע אך הוא פתח את פיו והוציא ממנו בועות, אך אוניקס פוצץ את כולם בזנבו.
"סקווירטל" צעק לפתע סקווירטל והוציא זרם חזק מאוד של מים מפיו.
[i]"סקווירטל למד את מתקפת אקדח מים"[/i] אמר הפוקדע של מארק.
אוניקס ניסה לתקוף את סקווירטל בחבטה, אך זרם המים החזק בלם אותו, אוניקס עצם את עיניו בכאב, והפסיק להיאבק.
שתי שניות אחר כך סקווירטל הפסיק את הזרם החזק מפיו, והוא התנשם והתנשף. אך זה כבר היה מאוחר מידי לאוניקס, ואוניקס נפל על הקרקע בחבטה אדירה ובקול רעש גדול, שהרעיד את כל המכרה.
"עשית את זה!" צעקתי למארק בשמחה.
"נכון, אבל עוד לא סיימתי!" אמר מארק וחיוך עלה על פניו.
"פוקדור צא!" אמר מארק וזרק פוקדור על אוניקס המעולף. הפוקדור התנדנד מאט, ולבסוף נעצר.
"אוניקס נתפס", צפצף הפוקדע של מארק.
מחיאות כפיים נשמעו מאחורי מארק. הסתכלתי וראיתי את מנהיג המכון של העיר.
"זה היה מרשים ביותר" הוא אמר למארק.
"טוב ברור, זה אני" אמר מארק בגאווה.
"נראה לי שהוכחת יכולות טובות מאוד, האם תרצה לקבל את תג העיר כורבוך? אני בטוח שאם הצלחת לנצח את האוניקס הזה היית מצליח לנצח אותי" אמר מנהיג המכון, והוציא תיבה כחולה וקטנה מתוך כיסו.
מארק היה מוכה הלם.
"אשמח לקבל אותו" אמר לבסוף.
"אז הנה לך" אמר מנהיג המכון ופתח את התיבה, התג נח על כרית גדולה שתפסה את רב שטח התיבה, התג היה עגול בצבע חום בוהק, עם איקס במרכז.
מארק לקח את התג והכניס אותו לתוך תיבת התגים שלו.
"תג האסטרטגיה שלי עכשיו!" אמר מארק בשמחה.
הסתכלתי על התגית שעליה היה כתוב את שמו של מנהיג המכון ושאלתי אותו.
" טד, האם תוכל להלחם איתי? הייתי שמח לערוך איתך קרב".
"בוודאי" אמר טד. "בוא מחר בשעה תשע בבוקר למכון, ונערוך את הקרב.
"תודה!" אמרתי לו בשמחה.
יצאנו כולנו מהמכרה. טד הלך לביתו, ונשארתי רק אני עם מארק.
הייתה שתיקה מעיקה, אך לבסוף שברתי אותה. "אז אתה הולך?" שאלתי באכזבה.
"אני בטוח שנתראה שוב מתישהו" הוא ענה.
"היה נעים להסתובב איתך!" אמרתי לו.
"ברור" התלוצץ מארק, "הרי זה אני"
"להתראות" אמרתי.
"להתראות" הוא ענה לי והמשיך בדרכו צפונה.
השעה כבר הייתה מאוחרת, קניתי חדר במרכז הפוקימונים, והשארתי את הפוקימונים שלי אצל האחות ג'ואי לטיפול, ואחרי יום מתיש כמו זה, נרדמתי בקלות. מצפה לקרב הגדול של מחר.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: אייפום נגד אייפום!
תג האסטרטגיה: [URL=http://img687.imageshack.us/i/stragetybadge.png/][IMG]http://img687.imageshack.us/img687/605/stragetybadge.png[/IMG][/URL]
-
פרק ממש טוב! אהבתי את הרעיון של הכנת התג בעצמך.
-
תודה, אשמח לעוד תגובות.
נ.ב. דרוש לוגו, אם מישהו מוכן להכין שיגיד לי בפרטי
-
-
[u][size="4"]פרק 11 – אייפום נגד אייפום![/size][/u]
"ואייפום לא יכול להילחם! המנצח הוא טד, מנהיג מכון העיר כורבוך!" אמר השופט.
"אהה" התעוררתי מסיוטי בבהלה.
שפשפתי את עיניי ובדקתי את השעה. "עשרה לתשע, יש לי עוד זמן" מלמלתי לעצמי.
"עשרה לתשע?!" קמתי מהמיטה בבהלה.
התארגנתי במהירות, לקחתי את הפוקימונים שלי ורצתי אל מכון העיר, הגעתי בדיוק לשעה תשע.
"אתה בוודאי ג'ון מהעיר טווילאף, היכנס" אמר השומר.
נכנסתי למכון, בחדר ההמתנה ראיתי כל מיני כיסאות שבהם ישבו ילדים שחיכו לתורם, בצד הייתה עמדה של קפה ועוגה. בדקתי את השלטים, היו שם דלתות עם הכיתוב "חדר אימונים, זירת המכון, מזכירות" על הקירות ראיתי תמונות ומתחתם כיתוב של שמות אנשים, ומתי ניהלו את המכון הזה.
"למה אתה מחכה? התור שלך עכשיו" אמרה לי הפקידה בקבלה והכניסה אותי לחדר שבו הייתה זירת המכון.
הזירה הייתה זירה גדולה, ויציעים מסודרים הקיפו אותה, הבחנתי במספר אנשים שישבו כדי לצפות בקרב.
"לכאן" אמרה לי הפקידה והובילה אותי למקום שבו צריך המאמן לעמוד. לאחר כמה שניות נכנס טד לזירה, ועמד במקומו בצד השני של הזירה.
אדם אחר שהחזיק בידיו שתי דגלים בצבעים שונים: אדום וירוק, עמד במקום נפרד מרוחק מעט מהזירה.
"אני אהיה השופט" אמר האיש עם הדגלים. "הקרב יהיה קרב של שתיים על שתיים, רק למאמן מותר להחליף פוקימונים, המאמן יהיה ג'ון מהעיר טווילאף, אפשר להתחיל בקרב!" הקהל צעק בהתרגשות. לא ידעתי מה לעשות ראיתי את השופט מסמן לי בסתר לשלוף פוקדור ולהוציא את הפוקימון שלי. אז עשיתי את זה.
"באגון צא!" צעקתי והוצאתי את באגון לזירה. "באגון הוא פוקימון נחמד מאוד" אמר טד, "אבל הוא לא יצליח לנצח את הרטטה שלי, צא!" הוא אמר והוציא פוקימון סגלגל עם שן אחת גדולה אל הזירה. בדקתי בפוקדע. "[i]רטטה, פוקימון הנורמל, השן היחידה שלו חזקה מאוד, ורטטה הוא פוקימון מהיר מאוד, אך הוא לא מבוקש בקרב רב המאמנים"[/i]
"באגון פזילה!" אמרתי לבאגון ובאגון פזל פעם אחת.
"רטטה מתקפה מהירה!" אמר טד ורטטה התחיל לרוץ במהירות לעבר באגון, "באגון תחמוק!" צעקתי לו, אך רטטה היה מהיר מאוד והצליח לפגוע בבאגון.
"לא נורא באגון, תשתמש בנשיכה!" אמרתי ובאגון התעשת והחל לרוץ אל רטטה.
"רטטה תחמוק ותשתמש בחבטה!" אמר טד, ורטטה קפץ לאוויר ובאגון פספס אותו ולאחר מכן רטטה חבט בבאגון חזק.
"פוקימון חלש מחוסל מהר, זה הזמן לחסל את הבאגון שלך! רטטה תשתמש בריכוז אנרגיה ואז נשיכה!" אמר טד.
רטטה עצם את עיניו והתרכז, ולאחר מכן התחיל לרוץ לעבר באגון בשן חשופה.
"לא סתם קוראים לתג של המכון תג האסטרטגיה נכון?" אמרתי וחייכתי במסתוריות.
"באגון תחסום את המתקפה של רטטה בעזרת הראש הקשה שלך!" אמרתי לבאגון, ובאגון התכופף וחשף את ראשו.
"רטטה עצור!" צעק טד, אך זה כבר היה מאוחר מידי, המתקפה של רטטה הייתה מרוכזת וחזקה, והשן נתנה בום חזק לראש של באגון, רטטה לא זז, ופתאום השן של רטטה פשוט נשברה.
"זה כבר יצמח לו בחזרה..." אמר טד, "רטטה חבטה!"
רטטה כבר היה קרוב לבאגון והוא חבט בבאגון בהפתעה, באגון החליק לאחור בכאב.
"באג באג!" זעם באגון והוקף בהילת זעם, הוא רץ במהירות מדהימה לעבר רטטה ונשך אותו חזק.
"רטט" אמר רטטה בכאב, גם רטטה וגם באגון היו פצועים מאוד. אך באגון פצוע יותר.
"רטטה מתקפה מהירה!" אמר טד בהפתעה. רטטה רץ במהירות לבאגון הפצוע, והעיף אותו חזק לאחור, באגון נפל על האדמה, מעולף.
"חזור באגון" אמרתי והחזרתי את באגון לפוקדור. "היית נהדר" לחשתי אל הפוקדור.
"באגון התעלף, למאמן נשאר רק עוד פוקימון אחד", אמר השופט.
"צא אייפום!" אמרתי והוצאתי את אייפום לזירה.
" אייפום תשתמש בהדהמה!" אמרתי. אייפום קפץ לאוויר ועשה מספר סלטות, מחיאות כפיים נשמעו מהקהל, לבסוף הוא קפץ וחבט ברטטה. רטטה כבר בקושי עמד.
"קדימה רטטה, מתקפה מהירה!"אמר טד, רטטה החל לרוץ לעבר אייפום. "אייפום חבטה!" אמרתי. אייפום נשאר במקומו וחיכה לרטטה, וכשרטטה הגיע, הוא חבט בו, אייפום אמנם נפצע, א רטטה נפצע הרבה יותר, הוא עף לאחור והתעלף.
"רטטה התעלף, למנהיג המכון נשאר רק עוד פוקימון אחד", אמר השופט.
"תהיה מוכן לפוקימון הטוב ביותר שלי!" אמר טד.
"צא... דיטו!" אמר טד והוציא מתוך הפוקדור פוקימון ג'לי ורדרד.
[i]"[/i][i]דיטו, פוקימון הנורמל, דיטו הוא פוקימון שאין לו מתקפות משלו, והוא משנה צורה לאויב שלו, ומתקיף בדיוק באותן מתקפות"[/i] אמר הפוקדע שלי.
"דיטו תשנה צורה לאייפום!" אמר טד, דיטו הביט באייפום בעיניים, וכעבור כחמש שניות, הוא התחיל להתערבל, עד שלבסוף במקום דיטו, עמד שם אייפום.
"כוחותינו אומנם השתוו אך אני עדיין יכול לנצח" אמרתי.
"אתה טועה" ענה לי טד, "לא השתווינו, האייפום שלך קצת פצוע מהקרב עם רטטה, וההתקפה שלי יותר חזקה מההתקפה שלך, גם אם יש לנו אותם מתקפות בדיוק".
"אייפום תקוף בהדהמה!" אמרתי בעצבנות.
"אייפום, תחמוק בעזרת ניתור בניתור!" אמר טד לאייפום-דיטו שלו.
"ניתור?" שאלתי בהפתעה.
"אל תגיד לי שאתה לא יודע את יכולותיו של האייפום שלך!" לגלג עליי טד, "ניתור היא אחת היכולות הבסיסיות ביותר של אייפום".
אייפום-דיטו ניתר לאוויר כך שהאייפום שלי פספס אותו.
"עכשיו תשתמש בתנופה שלך כדי לתקוף את האייפום שלו בחבטה!" אמר טד.
ואייפום-דיטו קפץ על האייפום שלי וחבט בו חזק.
'אני חייב למצוא אסטרטגיה חדשה, אם לא, אני אובס', חשבתי לעצמי.
"אין לך סיכוי!" אמר טד שראה שאני מנסה לחשוב על דרך לנצח את האייפום שלו. "הדיטו שלי יותר חזק משלך!"
'זהו זה! זה הפתרון!' חשבתי לעצמי, וחיוך עלה על פניי.
"למה אתה מחייך?!" שאל אותי טד בעצבנות.
"שום סיבה" עניתי בתמימות.
"אייפום תקוף במתקפת חול!" אמר טד לאייפום-דיטו שלו.
"אייפום, תחמוק!" אמרתי לאייפום שלי בבטחון.
אייפום חמק מהמתקפה. "נסה שוב!" אמר טד. אך אייפום שלי הצליח לחמוק גם מהמתקפה הזאת.
"תמשיך לחמוק אייפום!" אמרתי בבטחון.
כך זה נמשך קרוב לחמש דקות, טד מתקיף, אני חומק. שמעתי קול מיני הקנטות מהקהל כמו, "נו, שיתקוף כבר" או "זה לא יעזור לו בכלום", אך אני המשכתי בשלי.
לבסוף, מה שחיכיתי לו סוף-סוף קרה.
"אייפום למד את המתקפה: מתקפה מהירה" אמר הפוקדע שלי.
"עכשיו יש לי יתרון עליך! במתקפה אחת!" אמרתי לטד בשמחה. קריאות הבנה עלו מהקהל.
"אתה צוחק עליי!" אמר טד בזלזול. "כל מה שאני צריך לעשות כדי להשיג את המתקפה היא להשתנות לאייפום מחדש, בדיוק כמו שעושים ריסטארט למחשב, אייפום, תשתנה חזרה לדיטו!"
אייפום חזר להיות היצור הורוד והקטן, חייכתי. "אייפום תתחיל לקפוץ ולזוז במהירות בלי להפסיק!" אמרתי לאייפום וכעבור שנייה אחת הוא היה בתזוזה.
"נפלת בפח" אמרתי לטד, "אכן, האייפום שלך חזק יותר מהאייפום שלי, אך האייפום שלי, חזק יותר מהדיטו שלך, וכל עוד הדיטו שלך לא מצליח להסתכל בעיניו של האייפום שלי ולהתרכז, הוא לעולם לא ישתנה לאייפום, ולי יהיה יתרון לא נורמלי!"
"לא!" אמר טד בכעס.
"אייפום תשתמש במתקפה מהירה על דיטו!" אמרתי לו. אייפום רץ במהירות אל דיטו שלא הצליח לקלוט את אייפום, ואייפום חבט בו חזק בתוספת תנופה מהמהירות.
"שוב פעם!" אמרתי לו, וכך עשה אייפום פעם אחר פעם. דיטו כבר היה פצוע מאוד.
"חסל אותו אייפום!" אמרתי בנחישות ואייפום רץ בפעם האחרונה לעבר דיטו, הוא חבט בו חזק, ודיטו הפך לג'לי שנשפך על רצפת המכון, עם עיניים מעולפות במרכז הג'לי.
"דיטו לא יכול להלחם, למנהיג המכון אין יותר פוקימונים שנשארו! המנצח הוא ג'ון, מהעיר טווילאף!" אמר השופט, וקריאות הקהל החרישו את אוזניי.
"היית מעולה דיטו" אמר טד בעוד החזיר את הדיטו שלו לפוקדור. "חזור גם אתה אייפום, אתה בוודאי עייף מאוד" אמרתי לאייפום שלי והחזרתי אותו לפוקדור שלו.
לבסוף טד ניגש אליי, עם אותה הקופסא שבה החזיק את התג שנתן למארק. הוא התקרב אליי ואמר לי, "נלחמת טוב, והאסטרטגיה שלך היית מחושבת ופעלה במאה אחוזי הצלחה, אכן מגיע לך להחזיק את תג האסטרטגיה" הוא פתח את הקופסה והושיט אותה לפניי. ראיתי את השופט מסמן לי לקחת את התג, הסתכלתי בתג בהתרגשות, עברתי הרבה כדי להגיע אליו. לבסוף לקחתי אותו לבין ידיי, ואז נזכרתי. "אין לי קופסת תגים" אמרתי לטד.
"אני יכול לסדר לך אחת" אמר טד, וסימן לשופט, השופט הלך למחסן ונעלם בתוכו.
"הוא תכף יחזור" אמר טד, "יש לך עוד משהו שאתה רוצה לשאול או להגיד?"
"יש לי" אמרתי. "איפה המכון הבא, ואיזה סוג הוא?"
טד חייך, "כולם שואלים את זה, תוציא את המפה שלך". עשיתי כדבריו.
הוא הצביע על העיר כורבוך והסביר, "כאן זה העיר ריבון", הוא אמר תוך כדי החלקת אצבעו צפונה עד שהגיע לסימון של עיר.
"וכאן זו העיר שאון" אמר והחליק את אצבעו דרומה כאילו לחזור לעיר כורבוך, אך באמצע הדרך פנה מערב לשביל אחר, עד שהגיע לעוד סימן של עיר.
"בעיר שאון תמצא את המכון הבא שלך, מכון החרק, אך אני הייתי ממליץ לך לעצור קודם בעיר ריבון, שמעתי שיש שם תחרות סרט בקרוב", אמר טד.
"אני יודע" עניתי לו, "וכך אעשה".
"הנה מגיעה קופסאת התגים שלך" אמר טד בעוד השופט התקרב והביא לי קופסא ארוכה ודקה, בתוך הקופסא הייתה כרית שהתאימה בדיוק לגודל הקופסא. הנחתי את התג הראשון שלי בצד שמאל למעלה של הקופסא. "תודה" אמרתי בביישנות.
"עכשיו המטרה הראשונה שלי היא להגיע לעיר ריבון!" הכרזתי.
'ושם גם אפגוש את ניב ומארק, ואולי גם את איימי' חשבתי לעצמי, ויצאתי מהמכון, מרוצה.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: ההתפתחות
-
-
תודה... מה אתה חושב על הפרק הבא לפי שמו?
-
פרק מעולה!
אומנם טיפה שינית את צורת ההתנהלות מבחינת דיטו טיפה. אך השינוי הזה היה ממש לטובה!
רק אני לא זוכר מי זה ניב? המאמן עם פוקמוני הרוח?
-
[u][size="4"]פרק 12 - ההתפתחות[/size][/u]
[b]/דרך 105/[/b]
"פוקדע, תן לי מידע על התחרות הקרובה בעיר ריבון" אמרתי לפוקדע שלי.
"[i]מחשב נתונים"[/i] אמר הפוקדע, וכעבור שתי שניות התחיל לפלוט מידע. [i]"התחרות הקרובה נמצאת בעיר ריבון, עד כה נרשמו 67 אנשים, שלב ראשון: שילוב מתקפות יפות: שתי פוקימונים. שלב שני: קרב אחד על אחד עם נקודות. שלב שלישי: קרב אחד על אחד עם נקודות. שלב רביעי, הגמר: קרב שתיים על שתיים עם נקודות, השופט יהיה..."[/i]
"תודה פוקדע" אמרתי והפסקתי את זרם המידע.
"בוא נחשוב דבר ראשון מה אנחנו יכולים לעשות בשלב הראשון" אמרתי לאייפום.
'הפוקימונים שלי יהיו כנראה אייפום ובאגון, אך לשניהם יש רק מתקפות פיזיות, אין לי מושג איך ליצור משהו יפה שיעלה אותי לשלב השני', חשבתי לעצמי.
נראה היה שאייפום שובר גם הוא את הראש כדי למצוא פתרון.
הסתכלתי סביבי. "זהו זה! התשובה ממש מלפני!" אמרתי לאייפום. "אייפום!" אמר אייפום והבין.
"כן אייפום, אנחנו הולכים לתפוס את הפוקימון הזה!"
כיוונתי את הפוקדע אל הפוקימון: "[i]קטרפרי, פוקימון החרק, קטרפרי מתפתח בצורת גלגול, בהתחלה הוא זחל, אחר כך הוא הופך לגולם, ולאחר מכן לפרפר, כדי להתגונן, קטרפרי קושר את האויבים שלו בחוט רך ודק מאוד שהוא יכול להוציא מתוך פיו."[/i]
"קטר" אמר קטרפרי והביט לי בעיניים. "אייפום תתקוף אותו בחבטה!" אמרתי.
"אייפום" צעק אייפום את צעקת הקרב הרגילה שלו וחבט בקטרפרי.
"קטרפר!" אמר קטרפרי בזעם, הוא פתח את פיו והוציא חוט דק מתוך פיו וקשר בעזרתו את אייפום.
קטרפרי התחיל לזחול לעבר אייפום כדי לחבוט בו. אייפום התרגז וקרע את החוט, וחמק בקלות.
"אייפום מתקפה מהירה!" אמרתי ואייפום רץ במהירות ובעזרת התנופה חבט בקטרפרי בחזקה.
נראה שקטרפרי התרגז, הוא הוציא שוב את החוט המיוחד שלו מפיו. "אייפום תחמוק!" אמרתי, אך לאייפום לא היה צורך לחמוק, קטרפרי קשר את עצמו.
"מה הוא עושה?" שאלתי את עצמי, והתשובה באה מייד. הגוש העטוף בחוטים התחיל לזהור באור לבן, מתוך שכבת החוטים. עברו ארבעה שניות עד שהחוט הפסיק לזהור, שכבת החוטים נקרעה, ומולי כבר לא עמד קטרפרי.
[i]"קטרפרי התפתח"[/i] אמר הפוקדע, "הוא פיתח את עצמו?!" אמרתי בהפתעה.
[i]"מידע על ההתפחות ינתן בעוד שלוש שניות"[/i] אמר הפוקדע. [i]"מטפוד, פוקימון החרק, ההתפתחות של קטרפרי ופוקימון גולם, ישר כשהוא מתפתח מקטרפרי הוא לומד התקשחות, ככל שהוא נפגע יותר, כך הוא מתפתח יותר מהר".[/i]
"אז מה קטרפרי? החלטת להתפתח?" שאלתי את מטפוד, "מטפ" הוא ענה לי.
"אייפום תקוף אותו במתקפה מהירה!" אמרתי לאייפום, "אייפום" אמר אייפום ורץ אל מטפוד וחבט בו במהירות.
"מטפוד" אמר מטפוד ולרגע היה נראה כאילו הוא הופך לברזל. "אייפום זוהי רק התקשחות" אמרתי.
"תקוף בחבטה!" אמרתי בזעם. אך מטפוד קפץ לאוויר וחמק מהמתקפה של אייפום, ולאחר מכן תקף את אייפום בחבטה.
"הוא יכול לקפוץ?" אמרתי בהפתעה.
"מטפ" ענה מטפוד וקשר את אייפום בחוט. התחלתי להתעצבן.
"קדימה אייפום! הוא לא אתגר בשבילינו, תשתמש בחבטה!" אמרתי ואייפום השתחרר מהחוטים. בזמן שזה לקח לו מטפוד הספיק להשתמש עוד פעמיים בהתקשחות, כך שהחבטה של אייפום השפיע על מטפוד רק קצת.
"שוב פעם אייפום!" אמרתי בזמן שמטפוד התקשח שוב. זה לקח הרבה חבטות ומספר התחמקויות של מטפוד, אך לבסוף מטפוד נפל מעולף.
"כל הכבוד אייפום!" אמרתי. "פוקדור צא!" צעקתי וזרקתי פוקדור על מטפוד. מטפוד נשאב לפוקדור והפוקדור התחיל להתנדנד, לבסוף הפוקדור התייצב.
[i]"מטפוד נתפס"[/i] אמר הפוקדע.
"יש!" צעקתי והרמתי את הפוקדור של מטפוד מהקרקע.
'עכשיו בואו נתחיל לבנות מהלכים' חשבתי. לא לקח לי הרבה זמן עד שמצאתי מהלך יפה, ועוד קצת זמן לקח לי להגיע לעיר ריבון.
"שלום, אני רוצה להירשם לתחרות הסרט" אמרתי לפקידה בקבלה של אולם התחרויות.
"יש לך מזל גדול, אם היית מאחר בשעה אחת, היית מחוץ לתחרות" אמרה הפקידה. "הנה כרטיס הכניסה שלך", אמרה והושיטה לי כרטיס כחלחל. "התחרות תתחיל מחר בשעה עשר בדיוק, להתראות"
'הגיע הזמן לפגוש כמה חברים' חשבתי לעצמי.
"ג'ון!" שמעתי קול מאוחרי, קולה של איימי.
"איימי!" קראתי והסתובבתי אליה. הבחנתי שהיא ליד עוד מישהי ושהן מחזיקות ידיים.
"תכיר, זוהי מריאנה" אמרה איימי והצביעה על חברתה.
"שלום מריאנה" אמרתי ונופפתי בידי לשלום.
"אז שתיכן נרשמתן לתחרות?" שאלתי.
"כן" ענתה איימי, "ואתה?"
"כן", עניתי.
"יש לך עוד פוקימונים חוץ מהאייפום שאיימי אמרה לי שיש לך?" שאלה לפתע מריאנה.
"כן" עניתי בגאווה. "יש לי את אייפום, וגם באגון ומטפוד"
איימי צחקה. "באגון ומטפוד? איך אתה מתכוון לעבור את השלב הראשון?"
"למה איזה פוקימונים לך יש?" שאלתי בעצבנות.
"ובכן, לי יש צ'יקוריטה, סקורפיו, ואזוריל" אמרה איימי.
"ולי יש קומבי וסניזל" אמרה מריאנה.
"אני עדיין אנצח אתכן!" אמרתי בכעס.
"נראה לך?" אמר מארק מאחורי.
"מארק?" אמרתי בהפתעה, "יש לך בכלל מהלך שאתה רוצה לעשות?" שאל אותי מארק.
"כן!" אני לא אידיוט!" אמרתי.
"עוד נראה לגבי זה..." אמרה מריאנה והסתלקה. "חכי לי" צעקה איימי ורצה אחריה.
"טוב, להתראות" אמר מארק והלך גם הוא.
'אני עוד אראה להם!' חשבתי לעצמי.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: תחרות העיר ריבון! (חלק א')
אני רואה שהתגובות כאן מתחילות להידלדל, בבקשה כל מי שקורא את הסיפור הזה שיגיב, זה חשוב לי מאוד, ועוד משהו אחד...
תודה לכל מי שבחר בי בנבחרי פוקימונס' 2010!
יקח לי זמן לעדכן את כל הדמויות והכל.. אז אני יעשה את זה לאט לאט.
-
אהבתי את הפרק, מאוד נחמד.
ולא נראה לי שג'ון יצליח, אין לו שום פוקימון שמתמחה בהתקפות מיוחדות..
אלה רק פיזיות.
-
-
הפרק היה מעניין מאד בעיקר סופו.
אבל היו שני דברים לא נכונים שכתבת ששמתי לב אליהן.
1. רשמת: "[I]קטרפרי, פוקימון החרק, קטרפרי מתפתח בצורת אבולוציה, ראשית הוא הופך לגולם, ולאחר מכן לפרפר, כדי להתגונן, קטרפרי קושר את האויבים שלו בחוט רך ודק מאוד שהוא יכול להוציא מתוך פיו."[/I]
עכשיו, כל הפוקמונים מתפתחים בשיטת האבולוציה. זה למה קוראים לזה "evolve" מתוך המילה באנגלית "evoloution". מה שהתכוונת בטח הוא: "גלגול מלא" אשר מצוי בטבע אצל הרבה חרקים. אשר בעצם עובר חרק בארבעה שלבים: ביצה, הצורה הראשונית (במקרה של פרפר, זחל ובמקרה של דבורים (על אף שזהו גלגול חסר) נקראים רימות.), גולם ולבסוף הצורה הסופית.
2. למטפוד לא לוקח 40 שנה להפתח ואפילו מתפתח במהירות רבה.
לקחתי מ-bulbapedia חלק מפסקה המדברת על כך:
"Because of its vulnerability, Metapod evolve rapidly into their final evolutionary stage."
וגם לא זכור לי שהוא מתפתח בכך שהוא עוזר למישהו.
סליחה אם אני מתנהג בצורה קצת "פלצנית" אלו פשוט דברים שהציקו לי. חוץ מזה הפרק היה ממש טוב!
-
[B]firechimchar[/B]
בנוגע למטפוד, האמת זה לא משנה לי (רק לשנות קצת בפרק שאני מפרסם בתגובה הזאת), אבל זה נראה כאילו זה חושב לך אז אני ישנה...
[U][SIZE="4"]פרק 13 – תחרות העיר ריבון (חלק א')[/SIZE][/U]
"ברוכים הבאים לתחרות הפוקימון של העיר ריבון!" אמר המנחה. "אנחנו גאים לארגן את התחרות הזאת, יש לנו שמונים ושלוש מתחרים, אך רק אחד מהם יזכה בסרט העיר ריבון, הנה הוא כאן לפנינו!" הוא הוציא סרט צהוב מכיסו והציג אותו לקהל.
"התחרות תלך כך: בשלב הראשון, כל מאמן ישתמש בשניים מהפוקימונים שלו כדי ליצור משהו מרהיב ומושך את העין. השופטים שישפטו במשך כל התחרות יהיו: פרופסור מארק, הפרופסור של מחוז נאבר!" מחיאות כפיים נשמעו מהקהל, אך בטלוויזיה של חדר המתמודדים, זה היה נשמע כמו מתקפת נהמה.
"מר גלאיי, האדם שארגן את התחרות הזאת! תנו לו כבוד!" ושוב מתקפת נהמה מצד הקהל.
"האחות ג'ואי של העיר" הפעם לא שמעתי נהמה, כי התרגשתי יותר מידי שקרובת משפחה שלי שופטת בתחרות שאני נמצא בה.
"ואורח הכבוד שלנו, ניב, מנהיג מכון העיר סקאל!" חייכתי.
"בואו נתחיל בתחרות!" אמר השופט.
"מתמודדת מספר אחת - בלה מהעיר ברוניקה דה קאפרו " אמר השופט, ומתמודדת מספר אחת יצאה מחדר המתמודדים אל הזירה.
האמת שלא היה לי מושג איך אני יעבור את כל המתמודדים, כל הדברים שהם עשו היו ממש יפים.
"ומתמודד מספר שלוש-עשרה – מארק, מהעיר הובימייף" אמר המנחה, והתרכזתי טוב טוב בטלוויזיה.
מארק נכנס, בעודו מחלק נשיקות לכל הקהל.
'מעניין אם הוא כבר היה פעם בתחרות סרט, אולי בעיר הובימייף' חשבתי לעצמי.
"אוקיי" אמר מארק. "הפוקימונים שאני אבחר יהיו, פאנפי וסקווירטל!"
"בחירה מסוכנת" אמר פרופסר מארק.
"מסוכנת אך מעניינת מאוד, שניהם פוקימונים בעלי יכולת גלגול מדהימה" אמר מר. גלאיי.
"לפי דעתי עדיין אי-אפשר לדעת" אמרה האחות ג'ואי, אני חשבתי כמוה.
"בחירה מצוינת, אני בטוח שהוא יעלה לשלב הבא" אמר ניב.
"תתחיל" אמר לו השופט.
"אוקיי, סקווירטל, פאנפי תעשו את התרגיל כמו שהתאמנו" אמר מארק.
"פאנפי". "סקווירטל". ענו פוקימוניו של מארק.
סקווירטל הרים את ראשו למעלה, והשתמש באקדח מים. פאנפי קפץ מעל הזרם, והחל להסתובב במהירות, מה שיצר משהו שנראה כמו מזרקה גדולה. לפתע פאנפי התחיל לבעור באש.
'הוא לימד את פאנפי גלגל להבה' חשבתי לעצמי.
עמוד אדים עלה מעל פאנפי, וזה יצר מראה מרהיב ביותר.
לבסוף זרם המים התחיל להיחלש, ואיתו זרם האדים. עד שנפסקו לגמרי.
"תודה לכולם" אמר מארק והחזיר את פאנפי וסקווירטל לפוקדור.
"עכשיו זה ברור שזו הייתה בחירה נכונה" אמר פרופסור מארק.
" שילוב נחמד של מים ואש" אמר מר. גלאיי.
"יפה מאוד" אמרה האחות ג'ואי.
"הכי טוב שהיה עד עכשיו" אמר ניב.
"אתה רשאי ללכת" אמר המנחה למארק.
"נחמד מאוד" אמרתי למארק כשחזר לחדר המתמודדים.
"תודה, שיהיה גם לך בהצלחה" ענה לי.
"אל תדאג, אני רק מתמודד שבעים ושבע"
"ומתמודדת מספר חמש-עשרה, איימי מהעיר טווילאף!" אמר המנחה.
"בהצלחה" אמרתי לאיימי לפני שיצאה מהחדר אל הזירה.
"ובכן, הפוקימונים שלי יהיו צ'יקוריטה, ואזוריל!" אמרה איימי.
"עשב ומים כמעט תמיד מסתדרים ביחד" אמר פרופסור מארק.
"אני מסכים איתך" אמר מר. גלאיי.
"אם זאת אזוריל הוא פוקימון תינוק, וכישורי עדיין לא מושלמים" אמרה האחות ג'ואי.
"עוד נראה..." אמר ניב.
"אזוריל בועות!" אמרה איימי, ואזוריל התקיף בבועות.
כישוריו של אזוריל עדיין לא היו מושלמים, והבועות התפזרו בכל עבר מרחפות.
"צ'יקוריטה עכשיו נהמה!" אמרה איימי. צ'יקוריטה השתמשה בנהמה, אך זה היה נשמע יותר כמו שירה של כוכבת על.
הבועות התפוצצו מהקול, ויצרו מראה מדהים של נצנצים באוויר המלווים בשירה של צ'יקוריטה.
"השירה של צ'יקוריטה עם הנצנוץ, מדהים" אמר מר. גלאיי.
"וואו" אמר פרופסור מארק.
"אני עדיין לא בטוחה לגביה" אמר האחות ג'ואי.
"הטריק עם הבועות והנצנצים מוכר מידי" אמר ניב.
אזוריל התחיל לפרוץ בבכי. 'מתקפת דמעות מזויפות, טריק מושלם' חשבתי לעצמי.
"ועכשיו מתמודדת מספר שש-עשרה! מריאנה מהעיר מיומא!" אמר השופט, ואיימי ומריאנה החליפו מקומות.
"באיזה פוקימונים תשתמשי?" שאל השופט את מריאנה.
"אני אשתמש בסניזל וקומבי" אמרה מריאנה.
כאן כבר פחות הקשבתי לשופטים, אבל נראה לי שכולם אמרו משהו כמו "קומבי חסר-מתקפות", "בחירה מאוד מסוכנת" ומשהו בסגנון. היה נראה שמריאנה מאוד עצבנית על התגובות האלה.
"סניזל, מתקפת אפילה!" אמרה מריאנה ותקרת האולם הפכה לפתע לאפילה מרחפת.
"קומבי, תעלה מעל האפילה ותשתמש באבקת שינה, וסניזל, תבנה פסל!"
סניזל הכין לעצמו קובית קרח בעזרת קרן קרח והתחיל לעבוד על הפסל שלו עם הציפורניים. קומבי עלה למעלה עד שלא ראו אותו, ובדיוק כשהפסל של סניזל היה מוכן, אבקה נוצצת נפלה מתוך האפילה, פסל קרח של מריאנה עם קומבי וסניזל לידה, עמד בעודו מוקף בנצנצים זוהרים הנופלים מהשמיים האפלים.
בדיוק אז איימי התיישבה לידי. "אני בטוחה שיהיו לה תגובות טובות מאוד" אמרה.
"אם גם היא תשתמש בדמעות מזויפות, כן" עניתי לה.
"ראית שזה דמעות מזויפות?" שאלה אותי איימי בהפתעה.
"ברור"
"מה אתה מתכוון לעשות?" שאלה אותי.
הסברתי לה בפרטי פרטים על התוכנית שלי.
"מעניין מאוד, אולי דווקא כן יש לך סיכוי" אמרה.
"שמעת את התגובות של השופטים?" שאלה מריאנה את איימי שנכנסה לחדר.
"האמת שלא... דיברתי עם ג'ון" ענתה.
"איזה מן חברה את?" צרחה והלכה לצד השני של החדר.
"היא עוד תתגבר על זה..." אמרה איימי.
את כל המאמנים האחרים העברנו אני ואיימי ביחד, הסתכלנו על המאמנים ותגובות השופטים, ואמרנו את דעתינו. ולבסוף הגיע הרגע הגדול. "מתמודד מספר שבעים ושבע – ג'ון מהעיר טווילאף!" אמר המנחה.
יצאתי מהחדר ועברתי במסדרון גדול מאוד, עד שלבסוף יצאתי באולם הגדול, ועמדתי ליד המנחה.
"אני אבחר באייפום ומטפוד" אמרתי בלהט. חיכיתי לתגובות השופטים אבל נראה שכולם היו ממש עייפים מכל המתמודדים. אז פשט המשכתי.
"אוקיי, אייפום מטפוד, תעשו את התרגיל כמו שתכננו!" אמרתי להם.
אייפום לקח את מטפוד לזנב, ולאחר מכן קפץ לאוויר עם מטפוד, ועשה כמה מתקפות הדהמה. ובדיוק כשהגיע הרגע הנכון, אייפום זרק את מטפוד למטה בכח. באמצע הנפילה מטפוד כיסה את עצמו בחוטים.
כשהוא התרסק, הוא קיבל מכה חזקה, וכל החוטים נקרעו ועפו קרעים לבנים שנראו כמו ניצוצות לכל עבר, מלווים בעשן שהסתיר את מה שקרה בתוכו.
'זה עכשיו או לעולם לא' חשבתי לעצמי, העשן מתחיל להתפזר... 'נו כבר' חשבתי לעצמי. ואז זה קרה.
מעל הכל עלה בטרפרי יפהפה המוקף ניצוצות של חוטים, מתבל את הכל באבקת שינה.
הפוקדע שלי התחיל לדבר בלי הפסקה.
[I]"מטפוד התפתח, מידע על בטרפרי בעוד 3 שניות. בטרפרי, פוקימון החרק המעופף, בטרפרי הוא אחד הפוקימונים המתאימים לתחרות סרט, בזכות האבקות המיוחדות שלו"[/I]
[I]"בטרפרי למדה - בלבול, אבקת שינה, אבקת רעל, אבקת הלם, רוח קלה".[/I]
"רגע... בטרפרי שלי הוא בת?!" נבהלתי.
בטרפרי התקרבה אליי ועפה לידי, "פרייייי פריייי" היא אמרה.
"יפה מאוד" אמר מר. גלאיי
"כנ"ל" אמר פרופסור מארק בעייפות.
"ההתפתחות היה רעיון יפה" אמרה האחות ג'ואי שנראתה עירנית מכלם.
"אני בטוח שהוא יעלה לשלב הבא" אמר ניב, וקרץ לי.
"זה היה יפה מאוד!" אמרה איימי כשחזרתי לחדר המתמודדים.
"אני מסכים איתה" אמר מארק.
דיברנו כל אחד על מה שעשינו, בשלב מסוים גם מריאנה הצטרפה לשיחה בלי שהרגשנו.
"ועכשיו התוצאות!" אמר לפתע המנחה וכל המתמודדים העייפים קפצו ממקומם.
"והעולים לשלב הבא הם: בלה מהעיר ברוניקה דה קאפרו!" אמר המנחה ותמונה שלה הופיעה על המסך.
"גיין מהעיר גאסט!" המשיך השופט.
"מארק מהעיר הובימייף!"
"איימי מהעיר טווילאף!"
"מריאנה מהעיר מיומא!"
"גליה מהעיר סנוופוינט!"
"מרקוס מהעיר ורידיאן!"
"וג'ואי מהעיר טווילאף!"
התאכזבתי. אני לא בשמיניה. "לא נורא" ניחם אותי מארק.
"סליחה יש לי טעות" אמר לפתע השופט.
"זה לא ג'ואי, זה ג'ון. ג'ון מהעיר טווילאף"
"הקרבות לסיבוב הראשון יופיעו עכשיו על הלוח!"
כל התמונות של כל התמודדים התחילו להתערבל עד שלבסוף עמדו תמונות של כל שתי מתמודדים בתוך משבצת.
"אני נגדך" אמרה איימי למארק.
"אני נגד מרקוס הזה" אמרה מריאנה.
הסתכלתי על הלוח, התמונה שלי הייתה באותה משבצת עם התמונה של בלה.
"אני נגד בלה" אמרתי.
"בהצלחה לכולם" אמרתי. המתמודדים שלא עלו לסיבוב הראשון יצאו מהחדר, ונשארנו רק שמונה בחדר.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: פרק 14 – תחרות העיר ריבון (חלק ב')
[SIZE="3"][B][COLOR="Blue"]הערה חשובה[/COLOR][/B][/SIZE]
התחרות היא חמש חלקים, וזה הרבה, אז אם תגידו בתגובה שלכם שאתם רוצים שהפרק הבא יהיה פרק כפול (גם 14 וגם 15) אם יהיו מספיק אנשים שיגידו אני אעשה את זה...
-
כן
פרק ממש יפה מחכה לחלק הבא
-
-
תודה,
חח רק אם יגיבו עוד יהיה פרק כפול, כרגע רק שניכם הגבתם.
-
אתה כותב בצורה נהדרת ונהנהתי לקרוא.
אני התחלתי סיפור משלי ואתה מהווה לי השראה,יש לך רמת כתיבה גבוהה ואת זה אני יכול להבחין רק מהפרק הראשון שכרגע קראתי.
הסיפור נשמע מעניין מאוד : )
-
תודה, אבל לפי מה שאני מבין לא קראת הכל, תסיים לקרוא, הכל, ואז גם תגיד אם אתה רוצה פרק כפול.
-
אחלה פרק 2!
אני ממשיך ממש עכשיו לפרק 3
-
וואי אחי אתה מלך
הרגע קראתי את כולם
מתי הפרק הבא?
נ.ב. לפי דעתי אתה צריך לעשות לפני כל פרק את הציטוט ממנו
-
תעשה ספיישלים, אני מחכה בקוצר רוח.
אבל אני לא מבין - ג'ון וחבריו ישתתפו גם בליגה וגם בפסטיבל?!
-
תודה על התגובות, ואתה אומר לחזור למה שעשיתי פעם, ואיזה מהם? לעשות ספוילר לפרק הבא, או ספוילר לאותו הפרק עצמו? ודארק מה אתה מתכוון ספיישלים?
דארק בנוגע לשאלה שלך, אני כבר יכול להגיד לך דבר ראשון, שלא כולם ישתתפו בליגה, ולא כולם בפסטיגל, וגם יתווספו דמויות חדשות בהמשך (מאמנים/ מתאמים נוספים)
[COLOR="Blue"][U][SIZE="4"]הערה[/SIZE][/U][/COLOR]
מי שעכשיו יגיב הכי הרבה על הסיפור אני אתן לו ספוילר בנוגע לפוקימונים שג'ון יתפוס! (אם אתם לא רוצים ספוילר תציעו משהו אחר ואם אני אסכים אז אני אעשה אותו)
-
טוב, בסדר, אני מחכה...
אבל מתי אתה מוציא?, אני במתח.
-
אני עדיין לא יודע מתי אני אוציא, אבל עם כל התגובות האלה ככל הנראה בקרוב...
ויש לי שאלה שאני רוצה לדעת מה אתם חושבים...
מי לדעתכם ינצח בתחרות?
מריאנה, איימי, מארק או ג'ון או סתם בן אדם ניטרלי? מה אתם חושבים?
-
-
אין לי ממש זמן לאחרונה למחשב ולכן אני לא הגבתי בסיפור. גם לא הספקתי לקרוא את הפרק אבל אנסה בהקדם האפשרי. פרק כפול נשמע מעולה! :)
-
סיפור נהדר עם כל התגובות אי אפשר להפסיק אם אתה רוצה אני יכול להכין לוגו
-
-
[QUOTE=firechimchar;768013]אין לי ממש זמן לאחרונה למחשב ולכן אני לא הגבתי בסיפור. גם לא הספקתי לקרוא את הפרק אבל אנסה בהקדם האפשרי. פרק כפול נשמע מעולה! :)[/QUOTE]
טוב אני אעשה פרק כפול על בטוח! יש מספיק תגובות...
[QUOTE=moriomer;768036]סיפור נהדר עם כל התגובות אי אפשר להפסיק אם אתה רוצה אני יכול להכין לוגו[/QUOTE]
חחח רק על הפרק הזה יש פתאום מיליון תגובות, אני מקווה שזה יהיה ככה לכל הפרקים (אהממ אהממ)
וכן אשמח שתכין לי לוגו, צור איתי קשר בפרטי, ואני אתן לך פרטים
[QUOTE=dav5000;768040]התכוונתי לפרק עצמו[/QUOTE]
נראה... זה דורש הרבה עבודה מצידי לחפש את המשפטים הנכונים ולשנות אותם בהתאם לספוילר, אבל גם שלא יפגעו בכתיבה של הסיפור עצמו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את הפרק הבא ככל הנראה אפרסם או מחר או בעוד יומיים, אתם רואים כשיש הרבה תגובות אני מפרסם מהר! אז תגיבו הרבה!
-
סיימתי לקרוא את הפרק, אחד הטובים עד עכשיו.
(רק סליחה שאני כל הזמן מעביר ביקורת, אבל אזוריל הוא פוקמון נורמל ולא מים.)
-
זה מעולה תמשיך להעביר ביקורת, ואני יודע שאזוריל הוא נורמל, אם אתה מתכוון לקטע שאחד השופטים אמר: "מים ועשב תמיד הולכים ביחד", זה כי אצל אזוריל רב התקיפה שלו מבוססת על מתקפות מים.
-
אם אתה רוצה עוד תגובות אתה צריך להוסיף פרקים
כי נראה לי שכבר נגמרו כל השבחים שיכולים להיות על הפרקים האחרים
סתם
אבל אתה באמת טוב
-
חח אני יודע בדיוק באתי לפרסם פרק, זה בסדר אני לא מצפה שתגיבו עשרים תגובות על אותו פרק, כל מה שאני מצפה זה שכל פעם כשיש פרק חדש תגיבו...
[u][size="4"]פרק 14 – תחרות העיר ריבון (חלק ב')[/size][/u]
"אנחנו נלך לפי סדר המתמודדים מי שהמספר שלו הכי נמוך ילחם ראשון".
"איזה כיף אני ממש בין האחרונים יש לי זמן עד לקרב" אמרתי ונשענתי לאחור.
"מתמודדת מספר אחת, בלה היא הראשונה. ולכן הקרב בין בלה לג'ון יהיה ראשון".
"מה?!" אמרתי וקמתי בהפתעה, וכולם צחקו.
כל הדרך חשבתי איזה פוקימון אני ישתמש, אך לבסוף הגעתי להחלטה, וכשהתייצבתי במקומי נגד בלה, כבר הייתי מוכן עם הפוקדור.
"חמש הדקות מתחילות... עכשיו!" אמר השופט, והטיימר שבלוח הגדול התחיל לרוץ.
"בטרפרי צאי!" אמרתי והוצאתי את פוקימון הפרפר שלי אל הזירה.
"גרווליט, אני בוחרת בך!" אמרה בלה והוציאה פוקימון כתום עם פסים שחורים וזקן.
אך על הראש שלו היה סרט ורוד גדול, שכנראה היה אמור להפוך אותו ליותר יפה.
"גרווליט! מתקפה מהירה!" אמרה בלה, וגרווליט התחיל לרוץ קדימה, לשום-מקום.
'הפוקימון שלי באוויר, לא יקרה לה כלום' חשבתי, אך ברגע האחרון גרווליט קפץ ופגע בבטרפרי.
"בטרפרי לא!" אמרתי בדאגה בעוד ראיתי את הנקודות שלי יורדות בצורה משמעותית.
"בטרפרי אבקת שינה!" אמרתי ובטרפרי עפה במהירות ומגופה יצאה אבקה צהבהבה.
"גרווליט גלגל להבה!" אמרה בלה. גרווליט החל להסתובב, מוקף באש שמגינה עליו מפני האבקה המרדימה. בעוד אני מסתכל בלחץ על הנקודות שלי יורדות לכמעט חצי.
"בטרפרי, רוח קלה! אמרתי.
בטרפרי הפסיקה לפזר את האבקה, וגרווליט הפסיק להסתובב. בטרפרי נפנפה בכנפיה ורוח קלה נשבה ברחבי הזירה.
"עכשיו מהר אבקת רעל!" אמרתי.
גרווליט ניסה לברוח מהאבקה, אך הרוח פיזרה אותה לכל מקום בזירה, ולגרווליט לא היה סיכוי להתחמק. נקודותיה של בלה ירדו במעט.
"בטרפרי, בלבול!" אמרתי, וקרן רוטטת ובלתי נראת יצאה מבטרפרי ופגעה בגרווליט, בעוד נקודותיה של בלה ירדו לחצי.
"גרווליט תשתמש בחבטה!" אמרה בלה, וגרווליט חבט בקיר והוריד לעצמו נזק, וגם חצי מהנקודות של בלה.
"בלבול טוב בטרפרי" אמרתי, אך בדיוק נגמרה השפעת הבלבול על גרווליט ומתקפת גחלת חזקה פגעה בבטרפרי והפילה אותה לרצפה.
הסתכלתי בלחץ על המסך הגדול, מצב הנקודות שלי ושל בלה היה פחות או יותר שווה, ודקה אחת כבר עברה.
"גרווליט גלגל להבה!" אמרה בלה.
גרווליט החלט להתחמם, אך לפתע הוא עיוות את פניו בכאב, והיה נראה כאילו משהו סגול מתפשט בכל הגוף שלו.
"אוי לא! הרעל ישאר עד סוף הקרב!" אמרה בלה בפחד, בעוד נקודותיה ירדו.
"בטרפרי חבטה!" אמרתי ובטרפרי התעופפה לעבר גרווליט, אך בדיוק כשהיא חבטה גרווליט עלה באש, ובטרפרי נפגעה.
"בטרפרי חוט דקיק!" אמרתי, בטרפרי הוציאה חוט מפיה כדי לקשור את גרווליט, אך האש שעטפה את גרווליט פשוט שרפה את החוט, וכעת לבלה היו יותר נקודות ממני. הסתכלתי בלחץ על השעון. חצי מהזמן כבר עבר.
"גרווליט גחלת!" אמרה בלה, אך התקף רעל תקף שוב את גרווליט שלא הצליח להשתמש במתקפה.
"בטרפרי אבקת שינה!" צעקתי ובטרפרי פיזרה אבקה ירקרקה תוך כדי מעופה באוויר.
"גרווליט תחמוק בעזרת גלגל להבה" אמרה בלה, וגרווליט החל להסתובב במהירות לגלגל אש, ועבר את האבקה כאשר הוא מוגן בעזרת האש שמקיפה אותו.
"תישאר בגלגל להבה ותתקוף את בטרפרי!" אמרה בלה, וגרווליט זינק מיד ותקף את בטרפרי שלי בגלגל הלהבה האימתני שלו.
עדיין איכשהו הובלתי על בלה, ונותרה עוד דקה וחצי.
"גרווליט גחלת!" אמרה בלה ובטרפרי הותקפה שוב, משווה את מצב הנקודות שלי ושל בלה.
"שוב!" אמרה בלה. גרווליט פתח את פיו בשנית, אך לפתע תקף אותו הרעל שבגופו, כשבדיוק באותו הזמן בטרפרי קלטה שהיא עולה באש מהגחלת של גרווליט, מצב הנקודות היה שווה, עוד דקה אחת נותרה.
"איזה קרב מותח יש לנו כאן!" אמר המנחה כדי להוסיף לאווירה, וצעקות הקהל החרישו אוזניים.
"אני עוד אנצח אותך!" אמרתי לבלה בכעס. "בטרפרי, חוט דק!"
"גרווליט, גחלת!" החום קרע את חוטו של בטרפרי, ובלה הובילה עליי.
"בטרפרי בלבול! אמרתי, "גרווליט, גלגל להבה!" גרווליט השתמש בגלגל להבה, על עצמו, הבלבול עבד ונקודותיה של בלה ושלי השתוו, חצי דקה לסיום.
"בטרפרי, רוח קלה!" אמרתי ובטרפרי התחילה לנפנף בכנפיה אך לפתע האש קצת עלתה, ובטרפרי נכבה מהאש שעדיין אחזה בו, אך גם הרעל של גרווליט עבד, והנקודות עדיין היו שוות.
"חוט דק בטרפרי!" אמרתי, הפעם עם אסטרטגיה.
"מתי תבין שחוט דק לא יעזור לך... גרווליט גחל, הא?" היא אמרה בהפתעה כשראתה שהחוט הדק לא מכוון לגרווליט, הוא מכוון על בטרפרי.
בטרפרי התעטפה כולה בחוט, כעבור שנייה הוא קרע אותו, ושום אש כבר לא היתה שם כדי להציק לבטרפרי. נקודותיה של בלה ירדו. עוד חמש עשרה שניות לסיום, ואני מוביל.
"גרווליט חבטה!" אמרה בלה, וגרווליט חבט בבטרפרי שלי פעמיים, וכעת נקודותיה של בלה היו יותר משלי.
"עשר" צעק הקהל בהתרגשות, "תשע", "שמונה"
'אני חייב לעשות משהו!' חשבתי בלחץ
"שש", "חמש", "ארבע"
'קדימה... משהו!'
"שתיים!", "אחת!"
גרווליט עיוות את פניו בכאב מהתקף רעל, ונקודותיה של בלה ירדו אל מתחת לשלי, בהפרש קטנטן.
"אפס!" צעק הקהל במקהלה, וכך גם השופט, "והמנצח הוא ג'ון מהעיר טווילאף, עם הבטרפרי שלו!" אמר השופט בהתרגשות, ותמונה שלי עם בטרפרי הופיעה על המסך.
לא הקשבתי למה שאמרו השופטים, הייתי ממש נרגש. כשחזרתי לחדר המתמודדים, קיבלתי עידוד רב מאיימי, ג'ון ומריאנה.
"עכשיו הקרב שלי!" אמרה מריאנה.
[b]/בסיס צוות ביתא, במקום לא ידוע/[/b]
"מיו ודארקרי הצליחו לברוח אדוני" אמר סגן הבוס לאיש שבכורסא, שלמעשה היה הבוס הגדול.
"איך?!" אמר הבוס בעצבנות.
"אני לא יודע" ענה הסגן המפוחד.
"זה היה אתמול, לאן נראה לך הם ברחו?" המשיך הסגן.
"הם בוודאי חקרו את סודות האבנים השחורות" אמר הבוס.
"אבן האדום עדיין אצלנו?"
"כן" אמר הסגן. "לקחנו אותה מדארקרי כשרק תפסנו אותו".
"ואיך מתקדם הצוות שמחפש אחר אבן הספיר?" שאל הבוס.
"מתקדמים מצוין" ענה הסגן בהיסוס, מכיוון שידע שהצוות המדובר פתח בשביתה.
"מצוין, אחרי שכל שלושת האבנים יהיו שלי, אני אהיה בלתי ניתן לעצירה!"
[b]/היכל תחרויות הסרט, העיר ריבון/[/b]
"והמנצחת היא מריאנה מהעיר מיומא! עם הקומבי שלה!" אמר השופט לאחר קרב מותח שבו מריאנה נצחה בהצלחה.
"ועכשיו הקרב בין מארק מהעיר הובימייף, לאיימי מהעיר טווילאף!" אמר השופט.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: תחרות העיר ריבון (חלק ג')
[U][SIZE="4"]פרק 15 – תחרות העיר ריבון (חלק ג')[/SIZE][/U]
"סקורפיו צא!" אמרה איימי כשבחרה את הפוקימון שלה בקרב נגד מארק.
"אוניקס, אני בוחר בך!" אמר מארק בביטחון, במטרה לגרום לאיימי להסס.
"זה הולך להיות קרב טוב" אמרה לי מריאנה שנשארה איתי בחדר המתמודדים, עם עוד שני מתמודדים שלא הכרתי.
"מארק עשה בחכם כשבחר בפוקימון מסוג אבן, שחזק על סקורפיו" אמרה מריאנה.
"נחיה ונראה..." עניתי
"והקרב מתחיל!" צעק השופט, וקולו הדהד ברחבי ההיכל. שעון העצר התחיל לתקתק, והקהל עמד מתוח, מחכה לראות מי יעשה את המהלך הראשון.
"בתור התחלה... אוניקס, סופת חול!" אמר מארק בחיוך מאוזן לאוזן. אוניקס הרים את זנבו, לאחר מכן הפיל אותו על הרצפה בקול רעם גדול, ויצר סופת חול ענקית שהשתוללה בכל ההיכל.
'איזה מזל שאני בחדר המאמנים, ולא בהיכל, שם היה נכנס לי חול לעיניים' חשבתי לעצמי.
"סקורפיו, טיל קוצים!" אמרה איימי. סקורפיו הרים את זנבו והחל לירות קוצים מתוך קצה זנבו.
"אוניקס, תחמוק בעזרת חפירה!" אוניקס קפץ לאוויר והתחפר, כאשר הקופצים פגעו רק בקצה זנבו שלא הספיק להיכנס לאדמה.
"סקורפיו תרים את עצמך מהקרקע בעזרת טיל קוצים!", סקורפיו השתמש בטיל קוצים על האדמה, וההדף העלה אותו לעלה למעלה.
"זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן" אמר מארק, ואכן כעבור מספר שניות סקורפי הועף על ידי סופת החול שוב אל האדמה.
ראיתי שאיימי כל הזמן הסתכלה על מצב הנקודות, ובצדק, למארק לא יקדה אפילו נקודה אחת, ולה כבר כמעט חצי.
"אוניקס תצא מאחורי סקורפיו!" אמר מארק. סקורפיו היה לחוץ מאוד, וכל שנייה הסתכל למקום אחר, כדי שאוניקס לא יפתיע אותו.
ובדיוק כשסקורפיו הסתכל לכיוון מסוים, אוניקס יצא מאחוריו במהירות וחבט בו עם כל משקלו הכבד.
"סקורפיו לא!" אמרה איימי בלחץ, בעוד רק חצי מנקודותיה נשארו.
"סקורפיו עוקץ רעל!" אמרה איימי בזעם.
"אוניקס זריקת אבנים!" אמר מארק.
חוד סגלגל עף לעבר שלושה אבנים שנזרקו בידי אוניקס.
"מארק הולך לנצח בקרב הזה..." אמרה מריאנה ונשענה לאחור.
"מה לעזאזל?!" אמרה מריאנה וקמה בפתאומיות.
עוקץ הרעל הסגלגל פשוט שבר את כל שלושת האבנים ופגע באוניקס בדיוק לתוך הפה.
אוניקס התפתל מכאבים ונפל בקול חבטה חזקה, "סקורפיו תסיים אותו בחבטה!" אמרה איימי, שראתה שהאוניקס של מארק פצוע קשה.
"סקורפ" ענה סקורפיו והתחיל לרוץ לאוניקס, אך היה נראה שהוא רץ במקום.
"מה?" אמרה איימי בהפתעה. חיוך עלה על פניו של מארק.
"סופת החול שלי חזקה מידי, והיא מונעת מהסקורפיו הקל שלך מלהתקדם, בעוד אוניקס שלי כבד מאוד, וגם אם לא היה מסוג אבן אדמה, היה מתקדם כאן בקלות".
נראה היה שאיימי התעצבנה. נשארה רק דקה וחצי, ומארק הוביל על איימי בהרבה.
"קדימה איימי, תזכרי מה לימדתי אותך" שיננה מריאנה לצידי.
חיוך עלה על פניה של איימי, וכך גם על פניה של מריאנה.
"כנראה שהיא נזכרה" לחשתי למריאנה.
"סקורפיו תרפה לגמרי!" צעקה איימי. וכך עשה סקורפיו. הוא החל להתעופף מהרוחות החזקות של סופת החול.
"סקורפיו טיל קוצים!" אמרה איימי. וסקורפיו החל לירות קוצים מזנבו, אך בגלל שהתעופף כל פעם הקוצים היו במקום אחר, והם התפזרו על פני כל המפה, כאשר חלקם פגעו באוניקס.
"היא משתמשת בתרגיל שאני עשיתי!" אמרתי. "כמו שאני פיזרתי את אבקת הרעל בעזרת הרוח הקלה.
"פחות או יותר..." ענתה מריאנה.
עוד חמישים שניות נשארו, וסופת החול נגמרה והפסיקה להשתולל.
"עכשיו סקורפיו, סיים אותו בחבטה!"
"אוניקס קום!" אמר מארק בלחץ, לאוניקס החלש מעוקץ הרעל ומהקוצים, אך לא היה לו שום סיכוי, סקורפיו תקף אותו בחבטה חזקה, ואוניקס התעלף, כל נקודותיו של מארק ירדו בבת אחת, לאפס.
"כל הכבוד איימי!" אמרה מריאנה כאשר איימי חזרה, בלי מארק, שסיים את תפקידו כמתמודד, ולא היה לו יותר רשות להכנס לכאן.
"באמת כל הכבוד..." אמרתי לאיימי "רק פעם הבאה לפני שאת גונבת את התרגיל שלי, תבקשי רשות!"
"אני אבקש..." אמרה איימי בציניות.
[B]/מקדש סודי ביותר, במקום סודי ביותר, במחוז נאבר/[/B]
"אתה בטוח שהספר נמצא כאן?" שאל דרקראי בחשש.
"כן ענה מיו, בעודו מתרוצץ ממדף למדף, בספריית המקדש הסודי.
"לא ייקח זמן עד שהם ימצאו אותנו, ואז זה הסוף" אמר דרקראי.
"אני יודע... אבל אנחנו חייבים – הנה זה!" אמר מיו והרים את הספר המאובק בעזרת כוחו העל-חושי.
"אני שומע אותם!" אמר דרקראי בפחד, והשתמש במתקפת אפילה, שיצרה חושך על כל האיזור.
"אני לא רואה כלום! אני לא יכול לקרוא!" אמר מיו והדליק אור קטן.
"כל פעם בליקוי חמה, יאחדו את שלושת האבנים, אבן האודם השחורה, אבן הספיר השחורה, אבן הברקת השחורה" אמר מיו.
"הם ישמעו אותך!" לחש דרקראי.
"כל מי שיעשה את זה יקבל כוחות בעוצמה עצומה, אך גם חיסרון גדול, שיוכל להביא למותו.
"מה החיסרון?" שאל דרקראי בהתרגשות, אך למרבה הצער, בקול.
"הנה הם!" נשמעו קולות צוות ביתא.
"תזרוק את הספר!" לחש דרקראי.
"אני לא אזרוק אותו!" צעק מיו.
"לקחו לי את הספר!" אמר מיו בלחץ.
"הספר שייך לבוס" אמרו החיילים, והחביאו את הספר בחליפה שלהם.
"ואתם באים איתנו!" אמר החייל השני.
[B]/היכל תחרויות הסרט, העיר ריבון/[/B]
"הסיבוב השני נגמר" דווחה מריאנה לי ולאיימי.
"העולים הם אני, ההיא מסנוופוינט, ושתיכם".
"יופי! שתיים מאיתנו בטוח ילחמו אחד נגד השני בסיבוב השלישי" אמרה איימי.
"הם עכשיו מגרילים" אמרה מריאנה, וכולנו הסתכלנו על הטלוויזיה.
הכרטיסים עם התמונות שלנו התערבבו, ולבסוף נקבעו בתוך שתי משבצות.
"אני נגדך" אמרתי למריאנה לאחר שקלטתי את התוצאות.
"זה יהיה קרב מעניין" אמרה איימי.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: תחרות העיר ריבון (חלק ד')
קצת ארוך שתי פרקים... חחח
-
טוב מאוד
זה היו פרקים ממש טובים
אבל איך האנשים יכולים להבין את מיו ודארקראי?
רציתי להציע לך משהו אם תרצה תגיד אני אשלח לך בפרטי
