לי ולאביאל- Dnd

"ממתי יש ספינה מלכותית?" שואל גווקד, וגוביגוץ אומר "אהה...אין." הוא נראה נבוך.
אשלי מתחילה לבכות. "לא, אל תבכי" מנחם אותה גווקד ומנשק לה את הלחי בעדינות. "לא" היא אומרת, "אני לא בוכה בגלל החדר שנהרס..."
"אני בוכה בגלל הכוח שאני עומדת להוציא".
לפתע, שנינו מוצאים את עצמנו על מיטות. אנחנו רואים רופאה שאומרת "בוקר טוב, ישנתם כבר בערך... חדשיים".

[QUOTE=sandslash;1250490]"ממתי יש ספינה מלכותית?" שואל גווקד, וגוביגוץ אומר "אהה...אין." הוא נראה נבוך.
אשלי מתחילה לבכות. "לא, אל תבכי" מנחם אותה גווקד ומנשק לה את הלחי בעדינות. "לא" היא אומרת, "אני לא בוכה בגלל החדר שנהרס..."
"אני בוכה בגלל הכוח שאני עומדת להוציא".
לפתע, שנינו מוצאים את עצמנו על מיטות. אנחנו רואים רופאה שאומרת "בוקר טוב, ישנתם כבר בערך... חדשיים".[/QUOTE]

"מה לעזעזאל?!" זועק גוביגוץ, "חודשיים?!"
"כן. חודשיים" אומרת הרופאה.
"איך זה קרה?" שואל גווקד.
"לאשלי יש סוג של... איך נקרא לזה... כוח נסתר. לפעמים כשהיא מעוצבנת האטומים שלה מתחילים לבעור ואז האנרגיה שנוצר בתוכה משתחרר, וגורם לפיצוץ ענק. כנראה שעכשיו היא הייתה מאוד מעוצבנת, כיבדרך כלל אנשים נרדמים ליומיים-שלוש."
לפתע נפתחת הדלת לחדר ונכנסות אשלי וג'נט.
"בוקר טוב, איך היה השינה?" שואלת אשלי בציניות.
"ג'נט איך את לא נפגעת?" שואל גוביגוץ בפליאה.
"אוהו, אני כבר התרגלתי לזה מכל הפעמים שרבתי איתה ועכשיו זה כבר בקושי משפיע עליי."
"מגניב."
"רגע," שואל גוביגוץ, "לך יש משהו כזה מפוצץ או משהו דומה?"
"אממ..אני מעדיפה לא לדבר על זה. לפחות לא כאן ועכשיו."

"מסכן שלי" קראה אשלי. גוביגוץ התחיל להתעודד, מכיוון שחשב שהיא באה אליו, אבל היא עברה ממנו וניגשה לגווקד. היא חיבקה אותו וקראה "מסכן שלי, אני עוד אפצה אותך".
"איך בדיוק?" שאל גווקד, ואשלי ענתה "מה דעתך על...". היא נישקה אותו בשפתיים ברכות וקראה "זה?"
"כן, זה בהחלט עודד אותי שהבחורה הכי חתיכה בחדר הזה ובארמון הזה ובעצם בעולם הזה, מנשקת אותי". גווקד חייך אליה והיא אמרה "אתה כל כך מתוק!".
"אתה בסדר?" קראה ג'נט לגוביגוץ, שאמר "כן, אבל אני קצת מקנא בגווקד ובאשלי".
"אל תדאג", אמרה ג'נט, "היום הזה עוד יגיע... בתנאי שלא תרגיז אותי!". היא חייכה אל גוביגוץ, וחיבקה אותו בעדינות.
"מתי נוכל לצאת מפה?" שאל גווקד את הרופאה. "אני מתפלאת שעוד לא יצאתם, שיקוי הריפוי כבר סיים את תפקידו!". היא מסתכלת עלינו בחיוך, ומראה לנו את הדלת.

[QUOTE=sandslash;1250511]"מסכן שלי" קראה אשלי. גוביגוץ התחיל להתעודד, מכיוון שחשב שהיא באה אליו, אבל היא עברה ממנו וניגשה לגווקד. היא חיבקה אותו וקראה "מסכן שלי, אני עוד אפצה אותך".
"איך בדיוק?" שאל גווקד, ואשלי ענתה "מה דעתך על...". היא נישקה אותו בשפתיים ברכות וקראה "זה?"
"כן, זה בהחלט עודד אותי שהבחורה הכי חתיכה בחדר הזה ובארמון הזה ובעצם בעולם הזה, מנשקת אותי". גווקד חייך אליה והיא אמרה "אתה כל כך מתוק!".
"אתה בסדר?" קראה ג'נט לגוביגוץ, שאמר "כן, אבל אני קצת מקנא בגווקד ובאשלי".
"אל תדאג", אמרה ג'נט, "היום הזה עוד יגיע... בתנאי שלא תרגיז אותי!". היא חייכה אל גוביגוץ, וחיבקה אותו בעדינות.
"מתי נוכל לצאת מפה?" שאל גווקד את הרופאה. "אני מתפלאת שעוד לא יצאתם, שיקוי הריפוי כבר סיים את תפקידו!". היא מסתכלת עלינו בחיוך, ומראה לנו את הדלת.[/QUOTE]

גוביגוץ וחבורתו יוצאים מבית החולים לכיוון הארמון, כשלפתע הוא רואה את כולם נופלים על הרצפה, וכעבור חצי שנייה הוא מרגיש משהו חזק פוגע בראשו והוא מתעלף.

גוביגוץ מתעורר, ומוצא את עצמו בתוך בקתה קטנה מעץ. הוא קם ורואה שכולם עדיין מעולפים. הוא קם על רגליו, ומיד מרגיש כאב עז בראשו, אך הוא מתגבר על הכאב וקם. הוא מסתכל מהחלון של הבקתה ורואה שהכל שלג בחוץ ופתאום הוא שומע בום! ורואה פיצוץ ממש קרוב לבקתה. הוא יוצא מהבקתה בזהירות ורואה איש רץ לכיוונו עם רובה ביד.
האיש קורא לו:" איפה הרובה שלך?"
"מדוע אני צריך רובה?" שואל גוביגוץ.
"אין זמן למשחקים!" צועק האיש ומשליך לעברו רובה, "קח עוד 3 לחברים שלך. ומה בדיוק אתם חושבים שאתם עושים, יושנים באמצע קרב יריות?"
גוביגוץ קצת מבולבל אבל הוא הולך לבקתה ומעיר את כולם:"קומו!!" צועק גוביגוץ.

"ממצב?" שואל גווקד, מנומנם. הוא פוקח את עיניו, ולפתע מגלה שאשלי נרדמה עליו. "מה אני יעשה, אני לא רוצה להעיר אותה!" קרא גווקד.
לפתע, אשלי מתעוררת. "בוקר טוב" היא קוראת ומתמתחת. "נרדמתי עליך?" היא שואלת את גווקד, ומנשקת את הלחי שלו. "בוקר טוב גם לך" אומר גווקד.
לפתע, גם ג'נט מתעוררת. "מה קורה פה?" היא שואלת. גוביגוץ מביא לכולם רובים, וקורא "קומו! אני לא יודע למה, אבל איכשהוא אנחנו באמצע סיביר או משהו כזה, וצריך להילחם!"

[QUOTE=sandslash;1252280]"ממצב?" שואל גווקד, מנומנם. הוא פוקח את עיניו, ולפתע מגלה שאשלי נרדמה עליו. "מה אני יעשה, אני לא רוצה להעיר אותה!" קרא גווקד.
לפתע, אשלי מתעוררת. "בוקר טוב" היא קוראת ומתמתחת. "נרדמתי עליך?" היא שואלת את גווקד, ומנשקת את הלחי שלו. "בוקר טוב גם לך" אומר גווקד.
לפתע, גם ג'נט מתעוררת. "מה קורה פה?" היא שואלת. גוביגוץ מביא לכולם רובים, וקורא "קומו! אני לא יודע למה, אבל איכשהוא אנחנו באמצע סיביר או משהו כזה, וצריך להילחם!"[/QUOTE]

"בואו אחריי!" אומר גוביגוץ לחבריו, "יש לי מכשיר קשר אני ינסה לתקשר עם אחד מהשותפים שלנו."
"מישהו שומע אותנו?" צועק גוביגוץ למכשיר הקשר שקיבל מהאיש המוזר מקודם, "תענו לי!"
שקט.... ואז-"בואו כבר צפונה, כלבים!" "אנו צריכים עזרה התימנים גוברים עלינו!"
"אנחנו באים!" צוער גוביגוץ ואז אומר לחבריו, "בואו נתקדם!"
"אבל איזה כיוון זה צפון?" שואלת ג'נט.
"היי!" צועק גווקד לפתע, "יש לי מצפן על הרובה!"

"איזו הפתעה!" קוראת אשלי, "כמעט כמו ההפתעה שהראיתי לך קודם!". היא מחייכת, וגווקד מסמיק ואומר "כן, הגלידה הייתה טעימה... את מכינה אותה מצוין!".
"בואו מהר!" קורא גוביגוץ, וכולם יוצאים מהבית.
"רגע, אני לא יודעת איך משתמשים ברובה!" קוראת אשלי, "צריך להחזיק את זה ככה? או ככה? או שצריך ללחוץ על ה-בום!" נשמע קול מהרובה.
"גילית לבד" קוראת ג'נט וצוחקת, אך לפתע נשמע קול "תביאו את הרובים בחזרה תימן ולא נעשה לכם כלום... חוץ מלהרוג אתכם" במבטא תימני.

[QUOTE=sandslash;1252305]"איזו הפתעה!" קוראת אשלי, "כמעט כמו ההפתעה שהראיתי לך קודם!". היא מחייכת, וגווקד מסמיק ואומר "כן, הגלידה הייתה טעימה... את מכינה אותה מצוין!".
"בואו מהר!" קורא גוביגוץ, וכולם יוצאים מהבית.
"רגע, אני לא יודעת איך משתמשים ברובה!" קוראת אשלי, "צריך להחזיק את זה ככה? או ככה? או שצריך ללחוץ על ה-בום!" נשמע קול מהרובה.
"גילית לבד" קוראת ג'נט וצוחקת, אך לפתע נשמע קול "תביאו את הרובים בחזרה תימן ולא נעשה לכם כלום... חוץ מלהרוג אתכם" במבטא תימני.[/QUOTE]

"מי זה?" שואל גוביגוץ בחיקוי גרוע של מבטא תימני.
פתאום נכנס לבקתה גבר תימני ומצביע עלינו עם הרובה ואומר, "הורידו את נשקיכם!"
אחנו מורידים את הרובים לרצפה כשלפתע יש "בום!" והתימני נופל על הרצפה כשדם יוצא מראשו.
"אופס" אומרת ג'נט בגיחוך, "סליחה, לא התכוונתי."
"מאיפה למדת לירות ככה?" שואל גוביגוץ בתמיהה.
"כשהייתי קטנה אבי היה לוקח אותי לירי חד קרן ביער" עונה לו ג'נט, "אבל אשלי משום מה, אף פעם לא רצתה לבוא"

"כי אני לא אוהבת לפגוע בחיות!" קראה אשלי, "וגם אני לא אוהבת לירות בחץ וקשת! כאן יש משהו יותר מאגניב, אז שימו לב לביצועים שלי!". אשלי לוקחת את הרובה בידיה, ויורה פגיעה מדויקת בראשו של אחד התימנים. לפתע, העשן מהרובה יוצר צורה, של כמה אותיו. רשום באוויר "headshot +100".
"איך עשית את זה?!" קורא גווקד. "לפגוע בתימנים זה תמיד כיף!" עונה אשלי. "את מדהימה!!" קורא גווקד, ומתנפל עליה בחיבוקים ובנשיקות. לפתע, מגיעים כמה תימנים למקום, חמושים ברובים.
"הגיע הזמן להתחיל לירות!" קוראת ג'נט, ויורה באחד מהם. על האוויר כתוב
[LEFT]*****shot +100[/LEFT]

[QUOTE=sandslash;1252531]"כי אני לא אוהבת לפגוע בחיות!" קראה אשלי, "וגם אני לא אוהבת לירות בחץ וקשת! כאן יש משהו יותר מאגניב, אז שימו לב לביצועים שלי!". אשלי לוקחת את הרובה בידיה, ויורה פגיעה מדויקת בראשו של אחד התימנים. לפתע, העשן מהרובה יוצר צורה, של כמה אותיו. רשום באוויר "headshot +100".
"איך עשית את זה?!" קורא גווקד. "לפגוע בתימנים זה תמיד כיף!" עונה אשלי. "את מדהימה!!" קורא גווקד, ומתנפל עליה בחיבוקים ובנשיקות. לפתע, מגיעים כמה תימנים למקום, חמושים ברובים.
"הגיע הזמן להתחיל לירות!" קוראת ג'נט, ויורה באחד מהם. על האוויר כתוב
[LEFT]*****shot +100[/LEFT][/QUOTE]


גוביגוץ הרים את הרובה שלו וגילה שהוא מחזיק בידו סנייפר עם לייזר שמצביע לאיפה הירייה תפגע.
עם צעקה של"kill the Teymanim!!!!!" הוא התחיל לירות אחד אחד בתימנים, והתימנים נפלו לרצפה מהר מאוד. היו לפחות 10 "headshot + 100" באוויר, אבל עדיין נשארו עוד איזה 20 תימנים.
לפתע ג'נט הוציאה מכיסה רימון יש ואמרה "איזה טבעת יפה!" ומושכת את הטבעת של הרימון, וזורקת את הרימון על התימנים. לפתע יש בום! חזק וכל התימנים על הרצפה, מתים.
"מה זה היה?" שואלת ג'נט בתמיהה, "למה הם התפוצצו?"
"את זרקת רימון יד!" עונה גוביגוץ

[QUOTE=Seviper;1252595]גוביגוץ הרים את הרובה שלו וגילה שהוא מחזיק בידו סנייפר עם לייזר שמצביע לאיפה הירייה תפגע.
עם צעקה של"kill the Teymanim!!!!!" הוא התחיל לירות אחד אחד בתימנים, והתימנים נפלו לרצפה מהר מאוד. היו לפחות 10 "headshot + 100" באוויר, אבל עדיין נשארו עוד איזה 20 תימנים.
לפתע ג'נט הוציאה מכיסה רימון יש ואמרה "איזה טבעת יפה!" ומושכת את הטבעת של הרימון, וזורקת את הרימון על התימנים. לפתע יש בום! חזק וכל התימנים על הרצפה, מתים.
"מה זה היה?" שואלת ג'נט בתמיהה, "למה הם התפוצצו?"
"את זרקת רימון יד!" עונה גוביגוץ[/QUOTE]
יש בעיה. אתה שכחת שאנחנו בימי הביניים בתגובה הקודמת שלך, ורשמת שהם יצאו למסע ציד. תיקנתי את זה בעזרת החץ וקשת.
כמו כן, בכל תגובה שלך אתה מתייחס רק לגוביגוץ ולחברה שלו, ושוכח את גווקד וחברה שלו. זה לא טוב, תגובה הבאה תתייחס לכולם.


"מגניב" אומרת ג'נט, "אבל נגמרו לי הדברים האלו".
"אוי, באסה!" קראת אשלי, "נצטרך לירות בהם!". היא מכוונת את הרובה, ויורה בתימני.
לפתע, אחד התימנים מצליח לפגוע בגוביגוץ ובגווקד, שנופלים על האדמה וגונחים מכאב.
"לא!!" קוראת אשלי ומתכופפת אל גווקד, "אתה בסדר?". היא מנשקת את הלחי שלו שוב ושוב בתקווה שיקום, אבל הוא זועק מכאב, ולא יכול לקום.
"הכל תלוי בנו!" קוראת ג'נט.

[QUOTE=sandslash;1252598]יש בעיה. אתה שכחת שאנחנו בימי הביניים בתגובה הקודמת שלך, ורשמת שהם יצאו למסע ציד. תיקנתי את זה בעזרת החץ וקשת.
כמו כן, בכל תגובה שלך אתה מתייחס רק לגוביגוץ ולחברה שלו, ושוכח את גווקד וחברה שלו. זה לא טוב, תגובה הבאה תתייחס לכולם.


"מגניב" אומרת ג'נט, "אבל נגמרו לי הדברים האלו".
"אוי, באסה!" קראת אשלי, "נצטרך לירות בהם!". היא מכוונת את הרובה, ויורה בתימני.
לפתע, אחד התימנים מצליח לפגוע בגוביגוץ ובגווקד, שנופלים על האדמה וגונחים מכאב.
"לא!!" קוראת אשלי ומתכופפת אל גווקד, "אתה בסדר?". היא מנשקת את הלחי שלו שוב ושוב בתקווה שיקום, אבל הוא זועק מכאב, ולא יכול לקום.
"הכל תלוי בנו!" קוראת ג'נט.[/QUOTE]

גם אתה בתורותיך בד"כ רק התייחסת לגווקד וחברתו ובוקשי מזכיר את גוביגוץ וג'נט
~~~~~~~~~~~

ג'נט ואשלי צועקת כל מני צעקות מלחמה, ויורים בתימנים, בזמן שמאחוריהם גווקד וגוביגוץ כבר מתו.
"זה היה מסולא בפז!" אומרת אשלי בחיוך, כשכל התימנים מתים על הרצפה.
אבל אז היא נזכרה בגווקד [B]ובגוביגוץ[/B].
אשלי וג'נט הסתובבו לגווקד וגוביגוץ והחלו בוכות על בגופות.
אך לפתע נשמע קול מאחוריהן.
"מה נשמע, בנות?"
אשלי וג'נט הסתובבו מהר ומה שהן ראו גרם להם לצרוח.

לא נכון, פשוט בגלל שתיארת רק את שלך, הייתי צריך איכשהוא לעשות שגם שלי ישתתפו. בכ"מ תשתף את שלי יותר.
~~~~~~~~~~
הבנות ראו חמור מרקד, שהניף דגל צבעוני. "שלום בנות!" אומר החמור, "אתם אוהבות בנים?". "מי זה?" שואלת ג'נט בבעתה, ונדהמת לגלות שהוא חושב כובע מגבעת, ומקל סבא, ועומד על שתי רגליו.
לפתע, החמור נופל, ומאחוריו חבורת תימנים. "אתם מתים!" קורא אחד מהם ויורה. לפתע ג'נט נופלת.
"ג'נט, לא!!" קוראת אשלי, ומתעצבנת. "כולכם עומדים למות!" היא קוראת.

[QUOTE=sandslash;1253065]לא נכון, פשוט בגלל שתיארת רק את שלך, הייתי צריך איכשהוא לעשות שגם שלי ישתתפו. בכ"מ תשתף את שלי יותר.
~~~~~~~~~~
הבנות ראו חמור מרקד, שהניף דגל צבעוני. "שלום בנות!" אומר החמור, "אתם אוהבות בנים?". "מי זה?" שואלת ג'נט בבעתה, ונדהמת לגלות שהוא חושב כובע מגבעת, ומקל סבא, ועומד על שתי רגליו.
לפתע, החמור נופל, ומאחוריו חבורת תימנים. "אתם מתים!" קורא אחד מהם ויורה. לפתע ג'נט נופלת.
"ג'נט, לא!!" קוראת אשלי, ומתעצבנת. "כולכם עומדים למות!" היא קוראת.[/QUOTE]

ופתאום לפני שהיא מצליחה להרים את הרובה שלה יש 10 בומים חזקים וכל התימנים נופלים (כולל החמור)
"שלום!" אומר קול מוכר. אשלי רואה את גווקד ואת גוביגוץ עם רובים בידיים.
"אההההההההההההההה1!!!" צורחת אשלי, "רוחות רפאים!!!!" ואז נוספת גם ג'נט אליהם.
"אל תדאגי" אומרת ג'נט.
"אנחנו לא רוחות רפאים" אומר גווקד, "תראי אני חי!"

"יו, מגניב!" קוראת אשלי ויורה בעצמה כדי לבדוק מה קורה.
לפתע, היא מופיעה מאחורי התימנים. "אש!" קוראת ג'נט ומתחילה לירות. כך גם גווקד וגוביגוץ. התימנים מסתכלים לעברם, ואשלי מנצלת את זה ויורה בהם מאחורי גבם בשקט. "יש לי איי קיי גולד!" היא קוראת, אך לפתע כל התימנים מסתכלים עליה ויורים בה. היא נעלמת. הם גם יורים בגווקד, שמת.

[QUOTE=sandslash;1253104]"יו, מגניב!" קוראת אשלי ויורה בעצמה כדי לבדוק מה קורה.
לפתע, היא מופיעה מאחורי התימנים. "אש!" קוראת ג'נט ומתחילה לירות. כך גם גווקד וגוביגוץ. התימנים מסתכלים לעברם, ואשלי מנצלת את זה ויורה בהם מאחורי גבם בשקט. "יש לי איי קיי גולד!" היא קוראת, אך לפתע כל התימנים מסתכלים עליה ויורים בה. היא נעלמת. הם גם יורים בגווקד, שמת.[/QUOTE]

תזכור לצטט את התגובה הקודמת
~~~~~~~~~~

כל התימנים מתים מיוריותיהם של גוביגוץ וג'נט, אך לפתע מגיע בריצה ממעלה ההר שליד הבקתה תימני אחד עם ידיים לצדדים וראשו על כתפו ונראה כמו מישהו שנצלב.
"תירו בו!" צועק גוביגוץ ויורה, אך לא קורה כלום.
"לאגים!!!!!" צועק גוביגוץ בכעס.
התימני בינתיים רץ, עובר ליד ג'נט וגוביגוץ ולפתע שניהם מתים.

כולם מתעוררים, הפעם הם פשוט רואים משהו מוזר. הרקע הוא של יער, וכתוב "forest, prepare to kill some teimanim". "מה קורה?" צועק גוביגוץ, אך קולו אינו נשמע.
לפתע, החבורה מוצאת את עצמה ביער עבות. יש ריח מסריח מכיוון צפון.
"כדאי ללכת לשם" קורא גווקד, "אני חושב שאני יודע לאן זה מוביל...".
"תימנים!!" קורא גוביגוץ, ורץ לכיוון צפון.
לפתע, הוא נעצר. מולו רובה rpg גדול מרחף.

[QUOTE=sandslash;1253408]כולם מתעוררים, הפעם הם פשוט רואים משהו מוזר. הרקע הוא של יער, וכתוב "forest, prepare to kill some teimanim". "מה קורה?" צועק גוביגוץ, אך קולו אינו נשמע.
לפתע, החבורה מוצאת את עצמה ביער עבות. יש ריח מסריח מכיוון צפון.
"כדאי ללכת לשם" קורא גווקד, "אני חושב שאני יודע לאן זה מוביל...".
"תימנים!!" קורא גוביגוץ, ורץ לכיוון צפון.
לפתע, הוא נעצר. מולו רובה rpg גדול מרחף.[/QUOTE]

לפתע יש ה"rpg" מתחיל לירות לכל הכיוונים!
"לא!!!!!!!!!" כולם צועקים יחדיו, ומתים.

כעבור כמות זמן מסויימת.....

גוביגוץ פוקח עיניים ורואה...... חרידי! "אההההההה!!!" צועק המבולבל, "איפה אני לעזעזאל?!"
"תרגע אומר לו החרידי בעל הזקן והפייאס שמגיעים לו עד המותניים, "אתה בבית חב"ד!"

"בית חב"ד?!" שואלת אשלי בתדהמה, "טוב, זה שווה נשיקה!". היא מנשקת את פיו של אוהד בחזקה.
"מה את עושה?!?!" שואל החרדי הנדהם, "אסור לעשות את זה!!". "אבל אנחנו כבר מחותנים!" קורא גווקד. "אסור לך לעשות את זה פה..." הוא לוחש לאשלי. "אה, טוב" קוראת אשלי לחרידי, "גווקד רוצה לספר לי משהו בקשר ל...חרידים. אנחנו הולכים למקום פרטי יותר, נחזור עוד כמה דקות". שניהם הולכים מהמקום.
"אז... מה עושים בבית חב"ד?" שואלת ג'נט.
"מתפללים כמובן!" קורא החרידי, "רוצים להצטרף למניין?!".

[QUOTE=sandslash;1253414]"בית חב"ד?!" שואלת אשלי בתדהמה, "טוב, זה שווה נשיקה!". היא מנשקת את פיו של אוהד בחזקה.
"מה את עושה?!?!" שואל החרדי הנדהם, "אסור לעשות את זה!!". "אבל אנחנו כבר מחותנים!" קורא גווקד. "אסור לך לעשות את זה פה..." הוא לוחש לאשלי. "אה, טוב" קוראת אשלי לחרידי, "גווקד רוצה לספר לי משהו בקשר ל...חרידים. אנחנו הולכים למקום פרטי יותר, נחזור עוד כמה דקות". שניהם הולכים מהמקום.
"אז... מה עושים בבית חב"ד?" שואלת ג'נט.
"מתפללים כמובן!" קורא החרידי, "רוצים להצטרף למניין?!".[/QUOTE]

"ברור!" אומרת ג'נט בשמחה, "שמעתי שזה אדיר להשלים מניין!"
"חס וחלילה! טפו טפו טפו!" הוא יורק, "נשים רק בעזרת נשים! ואיפה הכובע או הפאה שלך? מה אם שרוולים ארוכים?!"
"אמממ... היינו בסכנת חיים אז מותר!" עונה ג'נט.
"אוי ויי זמיר! מגרד לי בזקן! בואו ואראה אתכם לרבי."
"איזה רבי? מה שמו?" שואל גוביגוץ.
"הרבי קינגלר כמובן!" עונה לו החרידי בעליזות מוגזמת.

גוביגוץ וג'נט הולכים בעקבות הרב, ומגיעים לחדר גדול ומואר. המון אנשים מתפללים שם. הם מתקדמים עוד קצת, ורואים אדם זקן על כיסא גלגלים. "ש..ל..ו..ם.." קורא האיש בקול זקן, "א..נ..י....ר..ב..י....ק..י..נ..ג..ל..ר..". "יו!" קורא גוביגוץ.
לפתע מגיעים למניין גווקד ואשלי. החולצה הקצרה של אשלי מקופלת כלפי מעלה, וניתן לראות חלק מהבטן שלה. "זה היה הסבר מעניין!" היא קוראת. "אוי וי זמיר!" קורא הרבי, ורוצה להזיז אותה לעזרת נשים, אבל היא לא מוכנה. "אוף, אני שומר נגיעה!" הוא קורא, וקורא לכל החרידים להזיז אותה. אבל כולם שומרי נגיעה!

[QUOTE=sandslash;1253422]גוביגוץ וג'נט הולכים בעקבות הרב, ומגיעים לחדר גדול ומואר. המון אנשים מתפללים שם. הם מתקדמים עוד קצת, ורואים אדם זקן על כיסא גלגלים. "ש..ל..ו..ם.." קורא האיש בקול זקן, "א..נ..י....ר..ב..י....ק..י..נ..ג..ל..ר..". "יו!" קורא גוביגוץ.
לפתע מגיעים למניין גווקד ואשלי. החולצה הקצרה של אשלי מקופלת כלפי מעלה, וניתן לראות חלק מהבטן שלה. "זה היה הסבר מעניין!" היא קוראת. "אוי וי זמיר!" קורא הרבי, ורוצה להזיז אותה לעזרת נשים, אבל היא לא מוכנה. "אוף, אני שומר נגיעה!" הוא קורא, וקורא לכל החרידים להזיז אותה. אבל כולם שומרי נגיעה![/QUOTE]

"שי...ק...צה..!" צועק (אם אפשר לקרוא לזה צעקה) הרבי.
"לפתע כל החרדים הילו נושפים על אשלי וג'נט כדי שיעופו לעזרת נשים. זה היתה חוויה מוזרה ביותר. אבל לצערם, זה לא עבד.

"בואי פשוט נלך!" קוראת אשלי, "הם לא שווים את זה...".
ג'נט מהנהנת, ושניהם הולכות לעזרת נשים. "מה קרה שם? במקום הפרטי?" שואלת ג'נט. "אה, זה..." אומרת אשלי, "זה היה ממש כיף, בואי אספר לך בצד". שניהם הולכות לעזרת נשים.
אשרי יושביך ביתך, עוד יהללוך סלה!" קוראים הצדיקים, ופוצחים בתפילה.

[QUOTE=sandslash;1253429]"בואי פשוט נלך!" קוראת אשלי, "הם לא שווים את זה...".
ג'נט מהנהנת, ושניהם הולכות לעזרת נשים. "מה קרה שם? במקום הפרטי?" שואלת ג'נט. "אה, זה..." אומרת אשלי, "זה היה ממש כיף, בואי אספר לך בצד". שניהם הולכות לעזרת נשים.
אשרי יושביך ביתך, עוד יהללוך סלה!" קוראים הצדיקים, ופוצחים בתפילה.[/QUOTE]

כעבור 19 שעות של תפילה בעוצמות מרובות...

~עזרת נשים~
"אח... איזו הרגשה מרוממת!" אומרת אשלי בחיוך.
"אולי ה' יענה לתפילתי וגוביגוץ יתחיל להתלהב עליי כמו שגגוקד עליך..."
"תקווי רק לטוב!"

~בחדר שהחרידים נתנו לגווקד וגוביגוץ~

"אוימיין!" צועק גוביגוץ, "זו הייתה תפילה מרוממת!"
"אולי ה' יענה לתפילותיי וג'נט תתחיל להתלהב עליי כמו שאשלי עליך..."
"תקווה רק לטוב!"

[QUOTE=Seviper;1253434]כעבור 19 שעות של תפילה בעוצמות מרובות...

~עזרת נשים~
"אח... איזו הרגשה מרוממת!" אומרת אשלי בחיוך.
"אולי ה' יענה לתפילתי וגוביגוץ יתחיל להתלהב עליי כמו שגגוקד עליך..."
"תקווי רק לטוב!"

~בחדר שהחרידים נתנו לגווקד וגוביגוץ~

"אוימיין!" צועק גוביגוץ, "זו הייתה תפילה מרוממת!"
"אולי ה' יענה לתפילותיי וג'נט תתחיל להתלהב עליי כמו שאשלי עליך..."
"תקווה רק לטוב!"[/QUOTE]

כאשר אנחנו יוצאים מבית חב"ד, אנחנו מוצאים את עצמנו נכנסים לשער גדול ומוזר במוזריותו.
"מה זה?" שואלת אשלי, "אני מפחדת!". היא נצמדת לגווקד, שמחבק אותה ומרגיע אותה. "את באמת מפחדת?" שואל גווקד. "לא" לוחשת לו אשלי, ונצמדת אליו.
"מה זה אמור להיות?" שואלת ג'נט. "נראה לי שזו מכונה למעבר בזמן!" קורא גוביגוץ, "פשוט צריך לחשוב לאן אנחנו רוצים להגיע ובאיזו תקופה, והמכונה תיקח אותנו לשם!". "ומאיפה אתה יודע את כל זה?" שואלת ג'נט. "אני לא" הוא עונה.

[QUOTE=sandslash;1253436]כאשר אנחנו יוצאים מבית חב"ד, אנחנו מוצאים את עצמנו נכנסים לשער גדול ומוזר במוזריותו.
"מה זה?" שואלת אשלי, "אני מפחדת!". הוא נצמדת לגווקד, שמחבק אותה ומרגיע אותה. "את באמת מפחדת?" שואל גווקד. "לא" לוחשת לו אשלי, ונצמדת אליו.
"מה זה אמור להיות?" שואלת ג'נט. "נראה לי שזו מכונה למעבר בזמן!" קורא גוביגוץ, "פשוט צריך לחשוב לאן אנחנו רוצים להגיע ובאיזו תקופה, והמכונה תיקח אותנו לשם!". "ומאיפה אתה יודע את כל זה?" שואלת ג'נט. "אני לא" הוא עונה.[/QUOTE]

"לא נראה לי שזה מכונת זמן" אומר גווקד.
"למה לא?" שואל גוביגוץ.
"כי כתוב פה" מצביע גווקד על שלט מעל השער המוזר, " כתוב:" זה [SIZE="4"][B][/B][/SIZE] מכונת זמן!"
"אתה מטומטם?" שואל גוביגוץ.
"אה....לא."
"טוב, שתוק!"
"מה?"
"עזוב."
"טוב"
"בוא נחשוב על זמן ומקום!" אומר גוביגוץ.
"אני יודעת!" אומרת אשלי, "בוא נחשוב על המאה ה-18 בלונדון, אנגליה, ונצפה בקונגרס!"
"אממ... לא נראה לי כל כך." אומרת ג'נט.
"אז לאן?" שואל גוביגוץ

"לתקופת הדינוזאורים!" קורא גווקד בשמחה.
"לא!!" קוראים גוביגוץ וג'נט, "הדינוזאורים יטרפו את כולנו!". אבל כבר היה מאוחר מדי. כולם השתגרו.
הופענו ביער. ירד גשם. "אתה גאון!" קוראת אשלי, "זו עומדת להיות הרפתקה מרתקת!". היא נושקת לגווקד בלחיו. הוא נושק לה בחזרה. הם מתחילים "להתחרפן" ונופלים על הדשא הרטוב.
לפתע, נשמעת שאגה אימתנית.