תודה
Printable View
תודה
מתי הפרק הבא יצא?
היום בערב או מחר בערב.
[u][size="4"]פרק 36 – רייצ'ו מכה שנית![/size][/u]
[b]/בסיס צוות ביתא, במקום סודי ביותר/[/b]
"יש לך רעיונות איך לברוח מכאן?" שאל דארקרי את מיו.
"לא ממש..." ענה לו. מיו הביט סביבו, הם היו בשני כלובים נפרדים, כלובי מתכת חזקים, הכל היה חשוך מסביב, ולמיו ודארקרי לא היה שמץ של מושג איך הם הגיעו למצב הזה.
קלינק! נשמע לפתע קול צורם.
"מישהו פתח את המנעול שלי" אמר מיו לדארקרי בטלפתיה.
"אני" אמר קול אחר בטלפתיה למיו ודארקרי.
"מי זה?" שאל דארקרי בפחד, לא הרבה פוקימונים יכולים לדבר בטלפתיה.
"אני, המלכה קווי" אמר הקול שבראשו של דארקרי.
"את... את לא בן-אדם?" שאל מיו בפחד.
"אין לי זמן להסביר" ענתה קווי.
"בואו" אמרה. נשמעו צעדים, ולפתע נדלק אור, המלכה קווי עמדה שם במלוא הדרה.
מיו החוויר. "זו... זו... אבן הזהב השחורה!" אמר.
"ג'ון כבר יודע" אמרה המלכה קווי.
"ג'ון... אבל..." גמגם דארקרי.
"אנחנו חייבים לקחת מהר את אבן האודם השחורה" אמרה קווי.
"היא צודקת" אמר מיו.
ושלושתם הלכו משם, בדרך אל האבן, שכלואה במקום כלשהו בבסיס צוות ביתא...
[b]/דרך 102/[/b]
"תמשיכי לחפש" אמרתי למאי.
"כבר שעה שאנחנו מחפשים בערימות האלה" התלוננה מאי.
"אולי תפסיקי לקטר" צעקתי עליה. הייתי עצבני, כבר שעה עברה ועדיין לא מצאנו אבן חשמל, אלקיד בוודאי כבר כמעט יצא מהביצה.
"מצאתי משהו" אמרה לפתע.
"מה?" קפצתי.
"אהה לא משנה, זו אבן אש" אמרה, והכניסה את האבן היקרה לכיסה.
"קדימה" זעמתי, ונברתי בין הגרוטאות.
"רייצ'ו" שמעתי לפתע קול מאחורי. זיהיתי את הרייצ'ו הזה, הייתה לו צלקת מאחורי האוזן, כמו בפעם שעברה. זה היה אותו רייצ'ו מפעם שעברה כשהייתי כאן, נזכרתי במבטו חורש הרעה בפעם הראשונה שראיתי אותו.
"שלגון צא" צעקתי, כדי להתגונן על עצמי.
"רייצ'" אמר הרייצ'ו הכתום, הוא הביט בשלגון במבט בטוח.
"רייצ'ו, אתה יודע אם יש אבן ברק בסביבה?" שאלתי אותו, בתקווה שיעזור לי.
"רייצ'ו!" זעם, נראה היה שעצבנתי אותו, הוא החל לטעון חשמל בין לחייו, ושחרר אותו במהירות על שלגון, שספג את כל המכה.
"שלגון, נשימת דרקון!" צעקתי בכעס, לא ארשה שסתם ככה יתקפו את הפוקימונים שלי.
שלגון פתח אתת פיו ונשם במלוא העוצמה, אך רייצ'ו קפץ במהירות עם רגליו הגדולות והתחמק.
"רייצ'!" צעק והחל לרוץ במהירות אל שלגון.
"שלגון התקשחות!" צעקתי, ורייצ'ו נעצר רגע לפני שפגע בשלגון במלוא העוצמה, מה שוודאי היה גורם לרייצ'ו כאב רב.
"שלגון גחלת, עכשיו!" צעקתי, ושלגון פגע ברייצ'ו בחוזקה עם כדורוני אש.
"שלגון למד להביור" אמר הפוקדע שלי בקול חלוד ביותר.
"כל הכבוד שלגון, להביור!" אמרתי.
שלגון פתח את פיו, כדור אש קטן נוצר בתוכו, ולאט לאט התרחב והפך לפרץ אדום ולוהט, שהתקרב במהירות אל רייצ'ו הפצוע, ופגע בו. המשיך למאחוריו ופגע בערימת הגרוטאות, והעיף לא מעט גרוטאות לאוויר, כשלפתע הבחנתי באבן ברק מציצה אלי מבין הגרוטאות, לרוע המזל גם רייצ'ו הבחין בה, ומבחינתו, אם הוא משיג את האבן – הוא עדיין ניצח אותי.
שנינו התחלנו לרוץ במהירות, אך לרייצ'ו רגליים ארוכות, קלילות וזריזות, ותוך מספר שניות הגיע אל האבן ותפס אותה בידו.
"שלגון להביור!" צעקתי, אך רייצ'ו חמק בקלות.
"מרקרוו רגע שחור!" שמעתי לפתע קול מאחורי רייצ'ו. זו הייתה מאי. מרקרוו שלה השמיע צווחה קולנית וגלי אופל הופיעו סביבו והתפשטו לכל האיזור, רייצ'ו נהיה עצוב ומדוכא לפתע.
"שלגון חזור" אמרתי ברגע האחרון לפני שגם שלגון נדבק במתקפה של מרקרוו.
התקרבתי אל רייצ'ו לאט בזהירות, הוא היה שרוי בדיכאון, ובכלל לא שם לב אלי, בעוד אני מתקרב אליו לאט לאט, לפתע הוא שמט את אבן החשמל, והיא התגלגלה על ערימת הגרוטאות, היא פגעה ברצפה בקול חזק, והתנפצה.
"לא... לא!" צרחתי. הרגשתי שגם אני שרוי בדיכאון, למרות שהמתקפה של מרקרוו לא משפיעה על בני אדם.
בעטתי באבן הראשונה שהייתה לידי בעצב, או לפחות ניסיתי לבעוט, כשהבחנתי שזו אבן מונעת התפתחות, ועצרתי את עצמי ברגע האחרון.
לקחתי את האבן לידי, והנחתי אותה על רייצ'ו בזהירות. רייצ'ו עדיין היה שרוי בדיכאון, ולא שם לב למעשי.
האבן נחה על רייצ'ו מספר שניות, ואז התחילה לזהור, וכך גם רייצ'ו.
האפקט היה מיידי, והאבן מונעת התפתחות הפכה את האפקט של אבן הברק, שפיקאצ'ו קיבל אז. וכך כעבור מספר שניות נחה מולי אבן ברק, ופיקאצ'ו בדיכאון, שלעולם לא יתפתח יותר.
לקחתי את אבן הברק בזהירות והבטתי בפיקאצ'ו בזהירות.
"תודה" אמרתי לו, והוא הסב את מבטו אלי.
"תודה על האבן, שהחזרת לי אותה כשהייתי צריך" אמרתי לו.
הוא הביט בדיכאון עמוק, היה נראה כאילו תמיד ידע שהאבן הזאת לא שייכת לו, כי היא שייכת באמת לאלקיד - האלקיד שלי.
"להתראות" אמרתי לו, ועליתי על גבו של סטארפטור עם האבן בידי, וכך גם מאי.
"הגעתם בדיוק בזמן" אמרה האחות ג'ואי, שקיבלה את פנינו כשהגענו לעיר קינגדום בחזרה.
"הוא כבר בקע?" שאלתי בהתרגשות.
"כן" אמרה.
"והשפעת הפוקוירוס?" שאלה מאי. "נעלמה?".
"כן, אם הייתם מאחרים ברבע שעה הוא כבר היה מת, בואו, תזדרזו" אמרה האחות ג'ואי.
נכנסתי לחדר ההבקעה והבטתי באלקיד שישב שם, הוא היה חלוש מאוד, דמעות היו לו בעיניים.
"קח את זה" אמרתי לו, והושטתי לו את אבן הברק.
הוא לקח אותה בזהירות, האבן התחילה לזהור, אך לא באור לבן, באור צהוב, חשמל סטטי הופיע מידי פעם על האבן הזוהרת, עד שלבסוף היא נעלמה.
"אלק" אמר אלקיד, נראה היה שהוא מרגיש הרבה יותר טוב.
"הוא יהיה בסדר" אמרה לי האחות ג'ואי.
"אבל ליתר ביטחון, עדיף שלא תשתמש בו לקרבות בשבוע הקרוב" אמרה.
"בסדר" אמרתי, והבטתי בעיניים של אלקיד, הוא הפסיק לבכות.
"אתה תהיה הפוקימן הכי חזק שלי" אמרתי לו וחיבקתי אותו בחוזקה, ואז הבחנתי במשהו.
הוא חייך.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: מכת שמיים! לסיים את קרב המכון!
[B]הערות:[/B]
*העובדה שאבן מונעת התפתחות יכולה לבטל את השפעה של אבן התפתחות רגילה (כגון אבן ברק) הומצאה על ידי, ואין זה כך ע"פ האנימה או המשחקים.
פרק מדהים!
תודה
פרק יפה
פרק סבבה
רק שאני לא מבין אם הוא יתפתח כבר לרייצ'ו איך בכלל אפשר לבטל את ההתפתחות שלו?
שכחתי לכתוב את זה בהערות...
*העובדה שאבן מונעת התפתחות יכולה לבטל את השפעה של אבן התפתחות רגילה (כגון אבן ברק) הומצאה על ידי, ואין זה כך ע"פ האנימה או המשחקים.
פרק מדהים.
תערוך בחתימה שלך.
תודה
פרק יפה, מחכה לפרק הבא!
תמשיך ככה!
אבן שמונעת התפתחות זה רעיון טוב.
פרק יפה!
אחלה רעיון,אבן שמונעת התפתחות.
לפני הפרק לא הבנתי מאיפה הוא ישיג אבן ברק,אבל פתרת את זה יפה.מתי הפרק הבא?
חזרתילפורום וקראתי את כל הספור מהתחלה
אחלה ספור מחכה לעוד פרק!!!!!1
נו כבר עבר הרבה זמן, מתי הפרק הבא?