סיפור הליצן העצוב - חייבים לקרוא!!

[QUOTE=Master Po;1279849]למה לעזאזל כל פרק נגמר בזה שהוא מאבד את ההכרה איך שהוא?
חח פרק טוב
'מהירות הסחוג', חזק ביותר![/QUOTE]

מסכימה עם כל מילהXDD

תודה! הפרק הבא יוצא עוד כמה שניות.

[size="6"]פרק 4
[/size]
[spoiler]כשהתעוררתי, הדבר הראשון שעלה לי למוח זה שאני צמא. ראיתי שעל שולחן הכתיבה ליד המיטה, היתה כוס מים, צלחת עם בשר כלשהו, סכין ומזלג. קמתי וישבתי על הכסא ליד שולחן הכתיבה והתחלתי לאכול. האוכל היה טעים, אך המים לא הרוו את צמאוני. לאחר שגמרתי את האוכל, יצאתי החוצה מהדלת וראיתי שאני נמצא בבקתה קטנה שעשויה מעץ, ומסביבי רק יער עם הרבה עצי ברוש, עצי אורן, ועוד עצים שלא הכרתי.

לפתע, הרגשתי טפיחה על שכם. הסתובבתי אחורה בבהלה, וראיתי את תום, עומד מאחוריי עם חיוך על הפנים.
"נחום, תקשיב. יש תחר-" תום התחיל.
"אתה משוגע! אין כזה דבר ערפדים! תחזיר אותי לקליפורניה עכשיו!" קטעתי אותו בכעס.
"אתה חושב שאני משקר לך?, תום שאל, "רוצה הוכחה? אני יוכיח לך שאתה ערפד. אני יחזיר אותך עכשיו לקליפורניה, ונראה אותך מנסה לחיות בלי דם. אתה יכול לחיות בקליפורניה כמה זמן שאתה רוצה, ואני לא יפריע לך בתנאי שלא תשתה דם. אם אתה לא תוכל יותר לא לשתות דם פשוט תתקשר אליי (אני לא יכתוב פה את המספר שלו כמובן), ואני יבוא לאסוף אותך, ואז אלמד אותך לחיות כערפד. מה אתה אומר?"
"בסדר. אבל אתה מחזיר אותי עכשיו, כן?" שאלתי.
"כן. אבל אני יצטרך לעלף אותך כדי להביא אותך לקליפורניה, מכיוון שאם תיהיה ער בזמן שאני רץ במהירות הסחוג, זה יהרוג אותך."
"סבבה" עניתי לו, במחשבה שהוא רוצה לעלף אותי כדי שאני לא יראה איפה הוא גר, ואז אני לא אוכל לשלוח את המשטרה לעצור אותו.
הוא בא ועמד מלפני, לקח נשימה עמוקה, ונשף עליי. לאחר שנייה, הייתי כבר מחוסר הכרה.

כשהתעוררתי, ראיתי שאני במיטתי שבחדרי הישן שלי בקליפורניה. קמתי מהמיטה, ושמתי לב שהרגשת הצמא לא עברה עדיין. יצאתי מן החדר, הלכתי ישר למטבח ופתחתי את המקרר. הוצאתי משם בקבוק מים קרים, פתחתי את הפקק, ולגמתי לגימה גדולה. אך תחושת הצמא לא עברה! המים לא הרוו את צמאוני! לא הבנתי מה הייתה הבעיה. החלטתי ללכת לרופא מתישהו בשבוע הקרוב.

בינתיים, הלכתי לבדוק מה קורה עם העבודה שלי. התקשרתי למנהל החברה "הליצנים המאגנובים" שבה עבדתי, ושאלתי לאיזה בית חולים אני צריך ללכת מחר.
"אתה מצחיק. תקשיב, הילד הזה שעשית לו מופע ליצנות אז, מת מהתקף לב. יש לך מושג כמה זה היינו צריכים לשלם למשפחה שלו?! זה עלה לנו הון תועפות! אז בקיצור אתה מפוטר." המנהל אמר, ומיד ניתק. מה אני יעשה עכשיו? חשבתי לעצמי. אין לי עבודה, המשפחה שלי לא רוצה שום קשר איתי, מה כבר יש לי לעשות? החלטתי ללכת למצוא עבודה ביום למחרת. אז בינתיים, התקשרתי ל"ביג אפל פיצה" והזמנתי מגש פיצה גדול. ישבתי על הספה מול הטלוויזיה, והדלקתי אותה על ערוץ הספורט. היה משחק מעניין של כדורסל, ובדיוק בהפסקה לאחר הרבע השני, היה צלצול בפעמון הדלת. הלכתי לדלת ופתחתי אותה. ראיתי אדם, שעמד עם מגש פיצה ביד, אז הבנתי שהוא שליח הפיצה. הוצאתי את הארנק שלי מהכיס והתחלתי להוציא שטר של 15$, אבל בטעות נפלו לי כמה מטבעות מהארנק. השליח התכופף להרים את המטבעות בשבילי, ובזמן שהוא התכופף, העורף שלו היה חשוף. ראיתי את העורק שלו פועם, ומיד הרגשתי שהפה שלי יבש לחלוטין. ראיתי איך העורק בולט החוצה, כל כך יפה, פשוט מתחנן בפניי שאני יקרע אותו, וישאב את כל הדם ממנו. השפתיים שלי כבר כמעט נגעו בעורפו. אבל אז, ברגע האחרון, הפלאפון שלו צלצל, וזה הוציא אותי מהריכוז.

ואז הבנתי מה כמעט ועשיתי. כמעט הרגתי בן אדם חף מפשע! אבל לא סתם להרוג, אלא כמעט שתיתי את הדם שלו! אחרי המקרה הזה, כבר התחלתי להאמין לתום.

יכול להיות שאני באמת ערפד?
[/spoiler]

יפה ומעניין! גם מותח! רק קצת קצר... קחו לי בסה"כ 3 דקות לקרוא אותו...

תודה! אני עושה את הפרקים קצרים כדי שהסיפור יימשך ליותר זמן, ולא ייגמר מהר.

[quote]הוא בא ועמד מלפני, לקח נשימה עמוקה, ושף עליי. לאחר שנייה, הייתי כבר מחוסר הכרה.
[/quote]
אני בטוח שזה אחלה שף, מכין בטח ת'עוגות של הליצנים ;]

[quote]ראיתי איך העורק בולט החוצה, כל כך יפה, פשוט מתחנן בפניי שאני ירקע אותו, וישאב את כל הדם ממנו. [/quote]
מעניין איך אפשר לרקוע את העורק, לדרוך עליו?



הפרק ממש יפה! בהתחלה בכלל לא הבנתי למה הוא צמא, ועשית את זה בצורה מותחת ומדויקת להפליא!
כל הכבוד, אלוף!

תודה רבה על התיקונים.
תיקנתי את השגיאות.

סוף סוף אני יכול להגיב ולהגיד שאתה כותב טוב.
אני גם לא אגלה לכולם שהרעיון שלך לא מקורי (לא שלך מההתחלה)... אופס סליחה... כבר גיליתי בטעות.
לא נורא, העיקר זה לא הרקע (שילקח ממקום אחר מבחינתי, אפילו מטלטאביז) אלא הרעיון בעלילה והוא זה שישפיע על הכל.

סיפור מעניין מצחיק ומאוד מוזר-לא לרעה

ספור קצת מוזר אך מעניין ומצחיק

תודה רבה! אגב, תזהר, זה ספאם.

הפרק הבא יוצא...........עכשיו!

[SIZE="6"]פרק 5[/SIZE]

[spoiler]זהו. לא יכולתי יותר. אחרי מספר מקרים מוזרים שכמעט והרגתי אנשים (שעירבו זקנה, נקניקיה בלחמניה וחזיר בר), החלטתי להתקשר לתום ולהגיד לו שיבוא לקחת אותי, כדי שילמד אותי איך לשרוד כערפד. הצמא לדם, כבר נהפכה לבלתי נסבלת ולא יכלתי להסתכן בלצאת מן הבית, מפני שפחדתי שאנשוך מישהו ואשאב את כל דמו עד הטיפה האחרונה. חייגתי את המספר ולחצתי על הכפתור של 'התקשר'. היה צפצןף לכמה שניות ואז שמעתי את הקול של תום אומר:" –חבורה של זומבים." ואז הוא אמר:" הלו? מי זה?"
"זה אני, נחום."
"נחום! נו, אז איך אתה מסתדר?"
"אתה חייב לבוא לקחת אותי! אני לא יכול לסבול את זה יותר!"
"הופה! אז אתה מאמין שאתה ערפד?"
"כן! רק תבוא לאסוף אותי מהר!"
"אני אבוא לאסוף אותך מחר לפני הזריחה, ביי."

בזמן שנותר לי, הכנתי לעצמי תיק שאותו אקח איתי לכל מקום שאלך. שמתי בו דברים חשובי ערך בשבילי, כגון: תמונה של אחותי הקטנה שנפטרה בתאונת דרכים כשהייתה בת 7, את הפנקס שלי (שבו אני כותב את כל מסעותיי כולל את זה) ועוד כמה דברים. בשעה שלוש וחצי, שמעתי צפירה מהרחוב שמתחת לבניין. הסתכלתי מהחלון וראיתי מכונית אדומה בצבע דם, ומהחלון של המכונית, ראיתי את תום מחווה לי בידו לרדת למטה. לקחתי את התיק וירדתי למטה. פתחתי את הדלת של המושב הקדמי, ונכנסתי פנימה. אמרתי לו שלום ואז הוא ביקש לשמוע מה עבר עליי בימים האחרונים, אז סיפרתי לו הכל. כשסיימתי, הוא הכניס את ידו לכיס מעילו, והוציא בקבוקון. בתוך הבקבוקון היה נוזל אדום, והוא הושיט לי את הבקבוקון וחיכה שאעשה בו משהו. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני.
"תשתה את זה! אתה צריך את זה מאוד."
"זה דם?"
"ברור שזה דם! נו, תשתה כבר!"
הוצאתי את הפקק ולקחתי נשימה עמוקה. לא האמנתי שאני באמת שותה דם אמיתי, אך הבנתי שהייתי חייב לשתות את זה אם רציתי לשרוד. קירבתי את הבקבוקון לפה, ושתיתי את כולו בלגימה אחת גדולה. הרגשתי איך הדם עובר בין שפתיי, ואז איך הוא מתגלגל על הלשון. הטעם של הדם היה הדבר הכי טעים שטעמתי אי פעם! תנסו לדמיין את האוכל האהוב עליכם, ואז תכפילו את הטעם שלו פי חמישים. אולי זה יתקרב לטעם של הדם. לאחר שבלעתי הכל, הרגשתי מאוד מרוענן. זה ניקה לי את המוח מכל המחשבות, ותחושת הצמא עברה.

"סיימת? אני מקווה שזה יספיק לך למשך חודש לפחות. אז איך זה מרגיש להיות ערפד?" אמר תום.
"אני שונא את זה. אני לא חושב שאני יצליח לצוד בן אדם ולקחת ממנו דם. אתה יכול בבקשה להפוך אותי לבן אדם רגיל? אני לא רוצה להיות ערפד למשך שארית חיי."
"עשיתי טעות גדולה כשהפכתי אותך לערפד. לא סיפרתי לך על כל החסרונות שלנו. אין דרך חזרה. אתה ערפד לנצח."
"מה?! אין דרך בכלל? אולי יש איזה משהו שאפשר לעשות?"
"בעצם, יש משהו אחד שיכול לעזור לך. זה שיקוי נדיר ביותר שנתון בידי מנהיגי הערפדים. אני ינסה למצוא דרך להשיג לך את השיקוי, אבל אין הרבה סיכוי שאצליח. ואם אני כן יצליח, זה יהיה רק על ידי תחרות מסוכנת כלשהי, מכיוון שהערפדים הם עם אכזרי וברוטאלי."
"כדאי לך להשיג את זה. אם לא תצליח, אז...." נתתי לשתיקה להסביר את עצמה.
"אתה מצחיק אותי לפעמים." אמר תום בגיחוך קל.

לאחר שעה של נסיעה, הגענו לבית של תום. זה היה בית די קטן, אך גם נקי ומסודר.
תום הדריך אותי לחדר קטן בפינה של הדירה. היה בו מדף קטן, ארון, כסא, שולחן וארון מתים.
"טוב, זה החדר שלך. אני הולך לישון עכשיו. בוקר טוב." אמר תום בחצי חיוך, ויצא מהחדר.
אירגנתי את הדברים שלי, וישבתי על הכסא בניסיון לחשוב מה לעשות אם כל המידע שקיבלתי כעת.
[/spoiler]

הפרק האחרון קצת מפוזר
אבל לא נורא
מתי יצא הפרק החדש?

פרק יפה! קרעת אותי עם הנקניקיה בלחמניה Xddddddddddddd
אז אני מבין שייתכנו 'מעריצים' מסריחים שירצו את המוח שלו, אה?

יפה... החלק המותח היחידי בפרק הוא תחילת השיחה עם תום...
בעיקרון, הפרק מעולה.