4 הממלכות

[b]פרק 30/אוייב מן העבר[/b]
בפאב ישן ומסריח ששוכן בצד המערבי של עולם הממלכות, יושב לו נער הלבוש בבגדים קרועים וישנים ולידו כוס של בירה. "שמע, הבירה שלך כלל וכלל לא טעימה" התעורר לפתע הנער מן הדלפק וזרק את כוס הבירה על הרצפה...מה שגרם לה להשבר לרסיסים גדולים של זכוכית.
הברמן התעלם והמשיך לקרצף את הכוסות המלוכלכות שעל הדלפק. "אל תנסה להתעלם! אני אשרוף לך את כל הפאב המסכן שלך!" התעצבן הנער והוציא מכיס מעילו הקרוע סכין קטן וחד.
"מפליא שבמקום נידח כמו זה עוד יש אנשים" נכנסה לפתע דמות אפלה אל הפאב ועליה בגדים שחורים, שכמיה שחורה וארוכה אשר מכסה את הכל וניתן לראות רק את העין השמאלית של הדמות. "ומי אתה אם אפשר לדעת?!" סובב הנער השיכור את ראשו ונופף לדמות המסתורית עם הסכין שבידו.
"אני הוא הסיוט שלך" השיבה הדמות האפלה וחשפה את ידה הימנית. על ידה הימנית היו מולבשות שתי טבעות...אחת כסופה ואחת אדומה, את שני הטבעות קשרו שרשראות ברזל קטנות.
"מה הסיפור עם הטבעות? אני לא חושב שזה ממש יעזור לך" צחקק הנער וזרק את הסכין שלו אל הדמות. לפני שהסכין פגע בדמות, הוא פשוט נמס והתפורר באוויר. "רואה? אמרתי לך שאני הסיוט שלך" השיבה הדמות בצחקוק קל ולפתע מספר שרשראות ברזל שחררו את הטבעת האדומה ולהבות נדלקו בשתי הידיים של הדמות המסתורית.
הדמות המסתורית במהירות הגיעה אל הנער השיכור ופגעה בבטנו עם אגרוף בוער. מה שגרם לנער להקיא.
"יובל המסכן, עד שהחזירו אותך לחיים אתה עומד למות מחדש" השיב הדמות בצחקוק והורידה את השכמייה השחורה מעליה. "דני?!" נדהם הנער והיה נראה שהוא חזר לעצמו.
מולו עמד נער גבוהה, שיער כחול קהה וארוך שמגיע עד הכתפיים, קעקוע משונה על העין השמאלית שלו וטבעות מולבשות על ידו הימנית.
"הבחנה מצויינת ידידי הוותיק" השיב דני בצחוק קל וכיבה את להבותיו. "מה קרה לך? מעולם לא ראיתי אותך במצב שכזה" ענה יובל בבהלה והתרומם מן הרצפה.
"הדני החלשלוש והפטתי שהכרת מת מזמן, אני הוא הצד האפל שלו...צד שעומד להפוך את עולם הממלכות למקום אפל וחשוך לחלוטין" ענה דני והמבט המחייך שלו הפך למבט מפחיד ומאיים למדי.
הברמן נבהל ולחץ על כפתור אדום שהיה מחובר תחת הדלפק שלו. כעבור מספר שניות אל הפאב נכנסו אלפי חיילים ומתוחכם היה אחד שונה, אחד חזק ומנוסה יותר.
שיערו היה קצר וירוק, העיניים שלו היו גדולות וחומות, הוא היה גבוהה מעט ושרירי...לבש מדים של מפקח ועל שיערו הירוק היה כובע קטן של מותג כלשהו. "מספיק צרות ליום אחד" ענה הנער והתקרב אל דני.
"בחור, כדאי לך לעזוב" אמר הנער עם השיער הירוק וטפח על כתפו הגדולה של דני. "אני לא חושב" השיב דני בקול של צחקוק ולפתע נדלקו להבות גדולות ולוהטות בשתי ידיו. הוא החל לסובב את עצמו כמו סביבון וכדורי אש נורו לעבר החיילים.
"זה חם! הצילו!", "הוא מסוכן! צריכים לסגת!!" צעקו מספר חיילים אך הנער בעל השיער הירוק לא נכנע. הוא עמד בפינה והתבונן במהלכים של דני.
כעבור מספר דקות הכל נרגע. דני כיבה את להבותיו ושרשראות הברזל קשרו מחדש את הטבעת האדומה שלו. "סיימתי כאן" אמר דני בקול חלש ונעלם. הוא השאיר אחריו שביל של ערפל סמיך שלא ניתן לראות כלום.
יובל שהתחבא תחת שולחן קטן שנמצא הרחק מהמתרחש החל להתבונן בכל המתרחש סביבו. "הוא חזק, זהו לא הדני שאני מכיר" אמר יובל בקול תשוש ועייף ונרדם מרוב עייפות.
במשרד מושל ממלכת פוקימונס,
"הכנס" נשמע קולו של המושל ונער בעל השיער הירוק נכנס אל החדר. "כן יוסי, אני מקשיב" אמר מושל הממלכה ושילב את ידיו.

[b]המשך יבוא.[/b]

יצא ע-נ-ק^^
ממלכת פוקימונס מעורבתO:::::
בעיות:
רק, טבעת זה נקבה,אז שתי טבעות.
חסרים קצת סימני פיסוק~
ולא ממש הבנתי איך פתאום אלפי חיילים נכנסו לפאב קטןO.ם
---
יתרונות:
מתח גדולO:
תיאור טוב ויפה~
שפה ברורה ונכונה( OO")
אורך בינוני

חוץ מזה,אחלה עלילה^^

בקשר לאלפי חיילים...הם הקיפו את הפאב ומספר קטן נכנס. לא כתבתי את זה מסיבה שכל אחד יפנטז את זה אחרת O:

תודה ושמח שנהנת.

פעם הבאה תכתובO:

אתה באמת מכניס אותי פרק הבא?O:::::

יאי כולם נכנסים D:


דני- אני לא אוהבת את הדני החדש :[


אני הולכת להביא את הכדורי דרגון בול מהסיפור שלי ולהחזיר את הדני הישן לחיים!


שיער כחול Oם

שיער ירוק Oם

אני יודע איך יוסי נראה- זה לא נחמד לו שיער ירוק O:
מילא כחול כהה- אפשר לדמין.

רק שאותי לא תעשה ירוק ><"

תעשה לי בלונד D:

אתה הולך להכניס אותי?

פרק אחלה-

אויב- זה עם י&#39; אחת O:

פרק יפה.
קצת חסרים בו מאורעות אחרים.
את הפרק הבא אני אכתוב מחר, בתקוה שלא אהיה עסוק מדי.

הילה,
מה אני אעשה...ככה בא לי שהדמות של יוסי תראה בסיפור O:
ואת תופיעי בקרוב O:

נדב,
אם לא תכתוב אז אני אכתוב. יש לי מוזה רבה Q:

ומה תעשה אותי ?

וולברין D:

כן D:

רק בבקשה אל תעשה לי שיער ירוק כמו הדרגה ><"


יאללה תכתוב עכיוש O:

פרק נחמדO:
גם אני אופיע?

יפה אהבתי תסיפור אולי הסיפור הכי טוב כאן
לא כבד מידי משהו שאפשר לקרוא

טוב ויפה,בערך כל הקהילה הגיבהXDD
עכשיו השאלה הגדולה היא-מתי אתה ממשיך?

הוא עשה תאחרון אתמול^^^

זה שאתה פורש אומר שגם הסיפור הולך? או שאתה תמשיך בכל זאת?O:

הוא אמר לי שהוא יעשה המשך פעם ב..

טוב><
נחכה שנה בשביל פרק...

נדב חזר לעניינים. תצפו לפרק שלו D:

פרק 31 (&#39;&#39;שינוי&#39;&#39;)-
אלעד ישב בחדרו שבטירת אוטאקו קון היפה והמכובדת, לגם מעט מן היין המלכותי שלו, ונאנח. &#39;&#39;זו היתה החלטה קיצונית למדי, להעיף את אלכס מתפקידו.&#39;&#39; חשב אלעד בלבו &#39;&#39;אחרי הכל, אלכס שימש כמשרת נאמן עבורי במשך שנים רבות. הוא מעולם לא נכשל בביצוע הפקודות שניתנו עליו. אך למרות זאת, איני מתחרט על ההחלטה שלי. לאחר ששיקמתי את הממלכה שלי אחרי ההרס הנורא שהיה בשנה שעברה, הבנתי שאני מוכרח לערוך שינוים בממלכה. הבנתי שעלי לנהל את הממלכה בדרך שונה ממה שהיה בעבר. אחרי הכל, מאז ומתמיד הייתי מושל רע ואכזר. הדבר היחיד שענין אותי, היה איך לפגוע בממלכות האחרות. איך לשתול הרס וחרבן בכל הממלכות היריבות לי. למעשה, הלכתי כל כך ירחוק עם היצר המרושע שלי, עד שאפילו כרתי ברית עם אדוונס, הטעות הכי גדולה שלי&#33; אך לא עוד. הגיע הזמן להראות לכל עולם הממלכות שאני השתניתי, שאיני עוד אותו אלעד רשע שכולם מכירים. ולפעמים, במקרים כאלה, יש צורך גם בויתורים כואבים. לפטר את אלכס זה מעשה קיצוני מאד...אך אין ברירה אחרת. הוא אינו מתאים למלוכה החדשה שאני מתכוון להקים.&#39;&#39;
לא רחוק מאלעד, במדרגות הטירה, עלה נער גבוה ולבוש שחורים. הליכתו היתה גסה ומהירה. הוא דאג לשרוט את מעקה המדרגות בזמן שעלה, ולהתקל בעובדי הטירה בכוונה. אחד מעובדי הטירה לא יכול היה לשתוק להתנהגותו גסת הרוח של האיש. &#39;&#39;היי, אולי תזהר קצת?&#39;&#39; קרא העובד בכעס ועצר את הנער &#39;&#39;אני מבין שאתה מאד ממהר לאיזשהו מקום, אבל לא יזיק לך לבקש סליחה מהאנשים שאתה נתקל בהם&#33;&#39;&#39;
הנער תפס בצווארו של העובד והרים אותו כלפי מעלה. &#39;&#39;אתה-לא-תאמר-לי-מה-לעשות&#33;&#39;&#39; אמר הנער בזעם תוך כדי הדגשת כל מלה &#39;&#39;לידיעתך, אני הוא אחד מסגניו הנאמנים ביותר של אלעד, ולך אין שום זכות להכתיב לי מה לעשות או איך לפעול. אני יותר טוב ממך, אז כדאי שתסתום טוב טוב את הפה שלך, מבין?&#39;&#39;
העובד המבוהל לא הצליח לפתוח את פיו. ידו של הנער לפתה את צווארו חזק כל כך, שצבע עורו כבר החל להכחיל מרוב מחסור בחמצן. &#39;&#39;יפה...אני שמח שיש בינינו הבנה.&#39;&#39; חייך הנער והשליך את העובד על המדרגות. העובד התגלגל במורד המדרגות, וכשהגיע לסופן, כבר לא היה בהכרה. דבר זה עורר מהומה גדולה בקרב עובדי הטירה. הם התאספו סביב העובד המעולף והתלחשו בדאגה, בזמן שהנער המסתורי צחק ונכנס למשרדו של אלעד. &#39;&#39;שלום, אלעד&#33;&#39;&#39; קרא הנער בקול לבבי &#39;&#39;מה הענינים, חבר ותיק? הו...אני רואה שאתה נהנה מהיין, אה? מצטער שהפרעתי לך.&#39;&#39;
אלעד נבהל מעט כשראה את הנער במשרדו. &#39;&#39;מי..מי אתה?&#39;&#39; שאל אלעד המופתע &#39;&#39;אני לא מזהה אותך.&#39;&#39;
הנער הוריד את הברדס שכיסה את פניו. &#39;&#39;הו...זה אתה, דני.&#39;&#39; אמר אלעד ומחה את הזיעה ממצחו &#39;&#39;מצטער, לא זיהיתי אותך. בדרך כלל אתה לא מתלבש ככה, בבגדים כאלה...משונים. למה הברדס הזה? זה גורם לאנשים לחשוב שאתה איזה רוצח מסוכן.&#39;&#39;
&#39;&#39;רוצח מסוכן?&#39;&#39; צחק דני &#39;&#39;הו, אלעד, למה שאנשים יחשבו כך? הרי אני דני, זוכר? לא פגעתי בזבוב.&#39;&#39;
&#39;&#39;ברור שאתה לא רוצח, דני, אבל זהו הרושם הראשוני.&#39;&#39; הסביר אלעד &#39;&#39;ויש אנשים שרושם ראשוני עלול לגרום להם לחשוב מחשבות מוטעות. אתה יודע, דני...יש בך משהו מוזר קצת. קצת שונה.&#39;&#39;
&#39;&#39;למה אתה מתכוון?&#39;&#39; שאל דני. &#39;&#39;ובכן, איך אני אסביר...&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;המראה החיצוני שלך...נראה שונה במקצת. השיער הבלונדיני שלך..הוא כחול עכשיו. למה? למה יש לך כל כך הרבה פצעים על הפנים? למה המבט בעיניים שלך נראה פתאום כל כך שונה? למה גוון הקול שלך השתנה פתאום? למה יש לך קעקוע על עין שמאל? והטבעות שעל היד שלך...מה הקטע שלהן? מעולם לא ראיתי אותן קודם לכן.&#39;&#39;
&#39;&#39;אלעד, אלעד, כמה שאלות...&#39;&#39; נאנח דני &#39;&#39;לא האמנתי שתמטיר עלי כל כך הרבה שאלות. רק הגעתי למשרד שלך וכבר אתה..&#39;&#39;
&#39;&#39;תמטיר?&#39;&#39; קטע אותו אלעד &#39;&#39;מעולם לא השתמשת במלה כזאת&#33; בטח שלא בדיבור יום-יומי.&#39;&#39;
&#39;&#39;אז החלטתי להעשיר קצת את אוצר המלים שלי, מה רע בזה?&#39;&#39; כעס דני &#39;&#39;אני לא מבין אותך, אלעד, מה יש לך? מהרגע בו הגעתי למשרד אתה לא מפסיק לחקור אותי&#33; כל הזמן שואל שאלות מטופשות על הדברים הכי מטופשים שיש. מה אכפת לך שיש לי שתי טבעות על היד? יש לך בעיה עם זה שיש לי שתי טבעות על היד? מה פתאום אתה מתחיל להסתכל לי על הידיים? אני לא מבין, אין דברים אחרים להסתכל עליהם?&#39;&#39;
אלעד הביט על דני עם פה פעור. הוא לא ידע מה לומר, איך להגיב. &#39;&#39;דני...&#39;&#39; מלמל אלעד &#39;&#39;מה קרה לך? אתה מדאיג אותי.&#39;&#39;
&#39;&#39;אה..כלום, כלום, עזוב את זה...&#39;&#39; נאנח דני והביט אל עבר החלון &#39;&#39;אני לא מרגיש כל כך טוב היום, זה יעבור לי. אז ספר לי, אלעד, איך עבר עליך היום? קרה משהו חדש? ספר לי, אני מאד מסוקרן.&#39;&#39;
אלעד, מבולבל מעט מהשינוי הקיצוני בשיחה, יישר את הישיבה על כסאו. &#39;&#39;אה..לא משהו רציני, החיים הרגילים בתור מושל, אתה יודע.&#39;&#39; השיב אלעד בטון שגרתי &#39;&#39;פיטרתי את אלכס, ועכשיו התפקיד שלו פנוי עבורך. תוכל להיות סגני הבכיר ביותר, דני&#33; זה לא משמח אותך?&#39;&#39;
&#39;&#39;הו, כן, כן, בהחלט.&#39;&#39; פיהק דני והסתובב אל אלעד &#39;&#39;אמור לי, אלעד, האם קרה עוד משהו היום? בתור סגנך החדש, אני חושב שמן הראוי שתשתף אותי במחשבות שלך. אינך צריך להתביש ממני.&#39;&#39;
אלעד גרד מעט את שיערות ראשו, והיה נראה מהורהר במקצת. כעבור שתיקה של כדקה, הנהן אלעד בראשו. &#39;&#39;כן, כן, אין ספק שאתה צודק.&#39;&#39; הודה אלעד &#39;&#39;מחשבות רבות פוקדות אותי לאחרונה, והגיע הזמן שאחלוק אותן עם עוד מישהו. אני חושב שאני סומך עליך מספיק צורך כך, דני. אחרי הכל, אם לא הייתי סומך עליך, לא הייתי נותן לך כזה תפקיד בכיר.&#39;&#39;
&#39;&#39;אם כך, אלעד, אני חושב שכדאי שתשתף אותי עכשיו.&#39;&#39; אמר דני והתישב ליד שולחנו של אלעד &#39;&#39;קדימה, כולי אוזן.&#39;&#39;
&#39;&#39;ובכן...&#39;&#39; נאנח אלעד &#39;&#39;אתה בודאי זוכר את המאורעות הקשים שארעו בשנה שעברה. טוב, איך אתה יכול לשכוח, אחרי הכל אתה ואני היינו יריבים מרכזיים באותן מאורעות. אתה לחמת למען הצלת עולם הממלכות, ולעומת זאת אני רק חשבתי איך להשמיד ולהרוס ממלכות אחרות. אפילו חתמתי על הסכם איחוד עם האדם השפל והדוחה עידן אברמוביץ&#39;.&#39;&#39;
עווית זעם קלה נראתה על פניו של דני. &#39;&#39;כן, כן, אני יודע, גם אני מתמלא זעם ושנאה רק למשמע השם הזה.&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;בכל אופן, באותם זמנים התמונה היתה מאוד ברורה עבור הצופים החיצוניים; אתה היית הבחור הטוב, שנלחם למען הצדק, ולעומת זאת אני הייתי הבחור הרע של הסיפור, זה שמוכן לרמוס אחרים ולהתחזק. וזה, לצערי הרב, נכון לגמרי.&#39;&#39;
&#39;&#39;אח, אלעד, למה לדשדש בנשכחות העבר?&#39;&#39; שאל דני &#39;&#39;הרי אני כבר סלחתי לך מזמן על מעשיך הנוראיים, וגם אתה סלחת לי. למה בכל זאת להתעקש ולהזכר באותם זכרונות כואבים? הבה נתמקד בהווה, במה שקורה.&#39;&#39;
&#39;&#39;חכה רגע, דני יקירי, עוד לא סיימתי.&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;ובכן, אותם זכרונות קשים לא עוזבים אותי, גם עכשיו. כולי מלא נקיפות מצפון על העוול הרב שגרמתי לכולם. על העוול שגרמתי לך, דני. לא התנהגתי בסדר. הייתי אדם רע, הייתי אדם מפלצתי, ואני רוצה לפצות את כולם על כך.&#39;&#39;
&#39;&#39;למה אתה מתכוון בלפצות את כולם?&#39;&#39; שאל דני, מודאג מעט &#39;&#39;הסבר את עצמך.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני רוצה להראות לעולם הממלכות &#39;אלעד חדש&#39;.&#39;&#39; הסביר אלעד &#39;&#39;אלעד שרחוק מכל הרוע והשטניות. אלעד חדש, לבבי וטוב לב. אלעד שדואג לתושבי ממלכתו ונותן יחס ראוי לממלכות האחרות. כך מושל צריך לנהוג. באחד הימים הקרובים אני אכנס את כל תושבי הממלכה באולם הנאומים, ושם, בנאום מרגש, אודיע להם על השינוי. חשוב לי שכולם ידעו מכך.&#39;&#39;
&#39;&#39;מה?&#33; אתה לא יכול לעשות את זה&#33;&#39;&#39; צרח דני ודפק על השולחן בזעם &#39;&#39;אני לא אתן לזה לקרות&#33;&#39;&#39;
אלעד כה נבהל מהתפרצותו הפתאומית של דני, שנפל מכסאו. דני נרגע, התכופף ועזר לאלעד לקום על הרגלים. &#39;&#39;אלעד, אני כל כך מתנצל.&#39;&#39; אמר דני ברוגע &#39;&#39;אני לא יודע מה קרה לי. אנא, סלח לי.&#39;&#39;
אלעד שתק. הוא הביט על דני בפנים חסרות הבעה, וחזר לכסאו. &#39;&#39;אתה מפחיד אותי, דני.&#39;&#39; אמר אלעד כמעט ללא קול. &#39;&#39;טוב, אני חושב שאני אלך עכשיו.&#39;&#39; אמר דני בעודו ניגש אל דלת היציאה מהמשרד &#39;&#39;להתראות, אלעד, ובהצלחה בנאום שלך.&#39;&#39;
בינתים, בטירת פוקיבול, ישב נתנאל על רצפת משרדו, וניקה את כתם הדם הענק שעל הרצפה. לפתע, נשמעה דפיקה בדלת. &#39;&#39;לעזאזל, עוד לא סיימתי לנקות את הכתם.&#39;&#39; חשב נתנאל בלבו &#39;&#39;אני לא רוצה שאורחים יבואו למשרד שלי ויראו את הכתם הזה. זה יהרוס לי את המוניטין&#33; נו טוב, אין ברירה...&#39;&#39;
&#39;&#39;יבוא.&#39;&#39; קרא נתנאל. לתוך המשרד נכנס עידן, מושל ממלכת אנימה קון. &#39;&#39;הו, שלום עידן, מה נשמע?&#39;&#39; קיבל נתנאל את פניו של עידן &#39;&#39;זמן רב לא התראינו. רוצה קצת תה? כבר נגמלתי מהיין מזמן.&#39;&#39;
נתנאל היה לבבי וחברותי כלפי עידן, אולם הבעת פניו של עידן היתה קפואה. &#39;&#39;אם כך...זה נכון מה שספרו לי.&#39;&#39; מלמל עידן בשקט &#39;&#39;כתם הדם הזה...הכל היה אמת.&#39;&#39;
&#39;&#39;עידן, קרה משהו?&#39;&#39; שאל נתנאל בבהלה &#39;&#39;האם אתה מתכוון לכתם האדום שעל הרצפה? זה שום דבר, באמת. אכלתי ארוחת צהרים, ובטעות שפכתי קצת קטשופ על הרצפה. בדיוק עמדתי לנקות את זה, אבל עכשיו אתה הגעת ו..&#39;&#39;
&#39;&#39;קטשופ? נתנאל, אל תשחק אתי משחקים.&#39;&#39; קטע עידן את דבריו &#39;&#39;אני יודע טוב מאד שניסו להתנקש בחייך.&#39;&#39;
&#39;&#39;אם כך, אתה יודע?&#39;&#39; שאל נתנאל &#39;&#39;אבל איך? הרי..לא הפצתי את זה לתקשורת. איך שמעת על כך?&#39;&#39;
&#39;&#39;יש לי קשרים משלי.&#39;&#39; השיב עידן &#39;&#39;אבל נתנאל, זה בכלל לא הענין כרגע. הענין הוא שהממלכה שלך לא יציבה. אתה אינך מסוגל להחזיק ממלכה שלמה בכוחות עצמך. מה היה אם אותו מתנקש חובבן היה מצליח לחסל אותך? האנרכיה היתה משתלטת על פוקיבול.&#39;&#39;
&#39;&#39;אוי בחייך, אתה מגזים.&#39;&#39; אמר נתנאל והתישב על כסאו. &#39;&#39;אני לא מגזים כלל וכלל.&#39;&#39; אמר עידן בפנים חמורי סבר &#39;&#39;כולנו זוכרים מה קרה בפעם האחרונה בה לא תפקדת כמושל. דם ורצח השתלטו על הרחובות&#33; אנשים מתו, והכל בגלל חוסר האחריות של הסגן שלך. האם אתה רוצה שדבר כזה יקרה שוב, נתנאל?&#39;&#39;
&#39;&#39;מו..מובן שלא.&#39;&#39; גמגם נתנאל, חסר אונים. &#39;&#39;אם כך, כיצד זה יתכן שהמתנקש הצליח לחדור בכזו קלות אל המשרד שלך?&#39;&#39; שאל עידן בתקיפות &#39;&#39;אני לא מבין, אין לך שומרים בטירה? למה הם לא עושים את העבודה שלהם? הטירה אמורה להיות מבוצרת ומבוטחת, נכון? אז איך, אמור לי, איך לכל הרוחות הצליח המתנקש לחדור את כל ההגנות? איך? זה לא נתפס על הדעת האנושית&#33; איך יתכן שדבר כזה יקרה בעולם שלנו?&#39;&#39;
&#39;&#39;אני..אני אטפל בכל...&#39;&#39; המשיך נתנאל לגמגם. &#39;&#39;מתי? כשכבר יהיה מאוחר מדי?&#39;&#39; שאל עידן &#39;&#39;אל תשכח, נתנאל, שהממלכות שלנו אמורות להתאחד בעתיד הקרוב. אולם, אם אני אראה שהמצב בממלכה שלך לא משתפר, לא תהיה לי ברירה אלא לבטל את האיחוד&#33;&#39;&#39;
ובדיוק כשעידן אמר את המשפט הזה, הגיעו אל המשרד דניקס וענת. שניהם נחרדו למשמע המשפט האחרון של עידן. ענת השמיעה קריאת תדהמה, ודניקס מיד מהר ללטף את ראשה ולהרגיעה. &#39;&#39;הו, שלום לכם.&#39;&#39; אמר עידן, שהבחין בשניים &#39;&#39;שניכם בודאי שמעתם את השיחה של שנינו. טוב, אם כך, אני מניח שכבר אין צורך להוציא את ההודעה אל התקשורת, נכון נתנאל? הם כבר ידאגו להפיץ הכל.&#39;&#39;
&#39;&#39;הו...היי דניקס, היי ענת.&#39;&#39; ניסה נתנאל להתחמק מעידן &#39;&#39;מה שלומכם? התחלתי להתגעגע, דניקס. אני רואה אותך מעט מאד זמן מאז שאתה בחברת ענת.&#39;&#39;
&#39;&#39;טוב...אני לא רוצה להפריע לך לשוחח עם חבריך.&#39;&#39; שם עידן את ידיו בכיסים ופנה לכיוון היציאה מהמשרד &#39;&#39;בהזדמנות זו, נתנאל, אני אלך בחזרה אל ממלכתי. חשוב טוב טוב על מה שאמרתי לך, וזכור; השעון מתקתק, נתנאל, אינך בן אלמוות. במוקדם או במאוחר יגיע רוצח נוסף שינסה להתנקש בך. כדאי לך לטפל בדברים האלה, לפני שיהיה מאוחר מדי. להתראות.&#39;&#39;
מיד לאחר שעידן יצא מהמשרד, התנפלו דניקס וענת על נתנאל, שניהם מפוחדים ומבוהלים עקב מה ששמעו. &#39;&#39;זה נכון מה ששמעתי? עידן רוצה לבטל את האיחוד?&#39;&#39; שאל דניקס. &#39;&#39;זה נכון שמישהו ניסה לרצוח אותך?&#39;&#39; שאלה ענת. נתנאל הביט בשניים, שלא חדלו לשאול אותו שאלות. לבסוף, נתנאל לא יכול היה להתאפק עוד, ופרץ בבכי. &#39;&#39;כן, כן, הכל נכון&#33;&#39;&#39; יילל נתנאל &#39;&#39;אני לא יודע מה לעשות&#33; הכל קורס לי בידיים&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;נתנאל בוכה?&#39;&#39; לחשה ענת לדניקס בתדהמה. היא הופתעה לראות את מושל הממלכה, שאמור להיות אדם חזק ויציב, בוכה ככה, כמו ילד קטן שלקחו ממנו את המוצץ. &#39;&#39;הו, כן, אין לך ממה להתרגש.&#39;&#39; ענה לה דניקס &#39;&#39;הוא עושה את זה כל שני וחמישי.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני לא מאמין שזה קורה לי&#33; אני פשוט לא מאמין&#33;&#39;&#39; המשיך נתנאל לבכות ודפק על השולחן &#39;&#39;למה כל הדברים הרעים חייבים לקרות דווקא לי? זה לא הוגן&#33; אז מה אם פעם הייתי שיכור? כבר נגמלתי&#33; אז למה, למה הגורל חייב להתנכל לי כל פעם מחדש?&#39;&#39;
&#39;&#39;שה, שה, נתן.&#39;&#39; אמר דניקס ברוגע וליטף את ראשו הקירח של נתנאל &#39;&#39;לא צריך לבכות, ידידי. ישנם אנשים עם צרות גדולות הרבה יותר.&#39;&#39;
&#39;&#39;ב..באמת?&#39;&#39; שאל נתנאל והרים את ראשו &#39;&#39;אבל מי? מי יכול להיות אומלל יותר ממני?&#39;&#39;
דניקס חשב מעט. &#39;&#39;יונתן למשל,&#39;&#39; הוא השיב לבסוף &#39;&#39;הוא ממש כשלון גמור בכל הנוגע לנשים. לא היית רוצה להיות במקומו.&#39;&#39;
דבריו של דניקס פעלו כמו קסם. שטף הדמעות נעצר, נתנאל הפסיק לבכות. &#39;&#39;כן...אתה צודק.&#39;&#39; קרא נתנאל בשמחה &#39;&#39;אולי המצב שלי לא כזה גרוע אחרי הכל. יש אנשים עם צרות הרבה יותר גדולות משלי.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני שמח שהגעת להבנה הזאת.&#39;&#39; אמר דניקס וקם על רגליו &#39;&#39;אתה רק צריך מישהו שיעזור לך לצאת מהבוץ. אני אקרא למקס שיעזור לך קצת. הוא בודאי ישמח לצאת לכמה זמן מהמחתרת.&#39;&#39;
&#39;&#39;רק רגע אחד...&#39;&#39; אמר נתנאל &#39;&#39;למה אתה לא עוזר לי? הרי אתה אמור להיות סגני הבכיר ביותר, לא?&#39;&#39;
דניקס חייך, ונעמד ליד ענת. &#39;&#39;כן...&#39;&#39; הסכים אתו דניקס &#39;&#39;אבל אל תשכח שאני חבר של ענת עכשיו. אני צריך לבלות אתה הרבה זמן משותף. אני לא יכול להיות רק אתך כל היום, אחרת אני לא אראה את ענת, מבין?&#39;&#39;
נתנאל שילב את ידיו ברוגז. &#39;&#39;זה לא מוצא חן בעיני.&#39;&#39; זעף נתנאל &#39;&#39;מאז שאתה מבלה עם ענת, אני בקושי רואה אותך. זה לא מוצא חן בעיני בכלל.&#39;&#39;
דניקס וענת צחקו. &#39;&#39;איזה חמוד&#33;&#39;&#39; קראה ענת וצחקקה. &#39;&#39;אני חושב שהוא מקנא בך.&#39;&#39; חייך דניקס. שניהם פנו אל כיוון היציאה מהמשרד. &#39;&#39;חכו רגע&#33;&#39;&#39; קרא להם נתנאל &#39;&#39;אתם כבר הולכים?&#39;&#39;
&#39;&#39;אין מה לעשות, נתנאל.&#39;&#39; אמר דניקס &#39;&#39;החבר&#39;ה במחתרת מחכים לענת, ואני צריך ללוות אותה לשם. חוץ מזה, מישהו צריך לעדכן את מקס במה שקרה, זוכר?&#39;&#39;
&#39;&#39;כן...&#39;&#39; אמר נתנאל &#39;&#39;טוב, להתראות, חברים, נתראה&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;להתראות, נתנאל.&#39;&#39; קרא דניקס בעוד הוא וענת יצאו מהמשרד &#39;&#39;שמור על עצמך.&#39;&#39;
באותו זמן, בתוך המחבוא הסודי והחשוך של עידן אברמוביץ&#39;, התהלך ולדימיר, עד שראה מרחוק את עידן אברמוביץ&#39; הזערורי, עם הבעה מרוצה מאד על פניו. &#39;&#39;כבודו&#33;&#39;&#39; קרא ולדימיר בהתרגשות והחל לרוץ לכיוון אברמוביץ&#39; &#39;&#39;כבודו, חזרת מוקדם. מוקדם מכפי שציפיתי.&#39;&#39;
&#39;&#39;הו, כן, ולדי נערי,&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39;, עדין עם אותה הבעה מרוצה &#39;&#39;אכן הקדמתי.&#39;&#39;
&#39;&#39;ובכן?&#39;&#39; שאל ולדימיר &#39;&#39;האם תוכל למסור לי פרטים? הניסוי הצליח?&#39;&#39;
&#39;&#39;הצליח?&#39;&#39; שאל אברמוביץ&#39; בקול חולמני &#39;&#39;הו, ולדי, הניסוי הרבה יותר מסתם הצליח. זה היה הדבר...המדהים ביותר שחויתי בכל חיי. זה היה כמו חלום שהתגשם. כן, אין לי ספק שאני מוכן לדבר האמיתי.&#39;&#39;
אברמוביץ&#39; וולדימיר המשיכו ללכת באזור המסתורי. &#39;&#39;אבל כבודו, אני עדין לא מבין..&#39;&#39; אמר ולדימיר &#39;&#39;מה בדיוק קרה שם? תוכל למסור לי עוד פרטים? זה מאד מסקרן אותי.&#39;&#39;
&#39;&#39;כל דבר לעתו, ולדי, כל דבר לעתו.&#39;&#39; השיב אברמוביץ&#39; ברוגע &#39;&#39;שום דבר לא בוער, נערי. אני עדין צריך לשבת קצת עם עצמי. לחשוב טוב טוב על התכנון הסופי של התכנית. אחרי הכל, אין לי הרבה זמן פנוי לעשות את זה.&#39;&#39;
&#39;&#39;אם כך, כוונתך ש...?&#39;&#39; נדהם ולדימיר. &#39;&#39;כן, כן.&#39;&#39; אישר אברמוביץ&#39; את דבריו &#39;&#39;בקרוב מאד, ולדי, ממש בימים הקרובים, אוציא את התכנית הסודית לפועל. מדובר רק בימים ספורים, ולדי, בימים ספורים בלבד...&#39;&#39;
[b]המשך יבוא...[/b]

פרק אדיר&#33; אין לי מילים O:
היה שווה לחכות&#33;

אחלה של פרק&#33; טוב שחזרת אלינו,
נדב.

פרק טוב נדב ^^


ממתי דני בלונדיני OO

אני חשבתי שהוא חום O:
שניה-
מה בכלל התיאור שנתת לי בסיפור שלי OO

"נער כבן שש עשרה. בעייניו החומות נראה זיק של שובבות ושמחה, ושיערו השחור סודר בסתפורת קוצים. "

><"

לא מתאים לך כחול O:

שניה אז אתה לא רע בסוף OO

ממש אהבתי-

הפרק עבר חלק וטוב

אני לא בלונדיני...נדב פשוט ככה דמיין את הדמות בסיפור אבל אחרי שרפרפתי במספר פרקים ישנים שמתי לב שהגדרתי את הדמות &#39;דני&#39; עם שיער שחור. ככה שהבלונד אמור להיות שחור...

ונדב יכתוב פרק נוסף D:

אחלה פרק כפרה
אין עוד מה להוסיף :]

פרק 32 (&#39;&#39;הטבעות&#39;&#39;)-
[b]תחילת פלאשבק[/b]
בתוך המחבוא הסודי, ירד עידן אברמוביץ&#39;, מושל ממלכת אדוונס לשעבר, במדרגות, כשמאחוריו משתרך הקוף הטיפש אפיק. &#39;&#39;נו, כבודו?&#39;&#39; שאל אפיק וקיפץ סביב אברמוביץ&#39; &#39;&#39;למה בקשת מאתנו להתאסף בחדר שלך? האם יש לך סיבה מיוחדת? אולי יש לך איזו תכנית חדשה בראש? גלה לי&#33; גלה לי&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;שקט, אפיק.&#39;&#39; געבר בו אברמוביץ&#39; עם קולו הצפצפני &#39;&#39;אל תהיה נודניק. כל דבר בעתו, אפיק, וכך גם התכניות והמזימות שלי. אז אנא ממך, התאזר בסבלנות וחכה עד שאחשוף את התכנית לפני כולם. אין שום סיבה שתזכה ליחס מיוחד ממני.&#39;&#39;
&#39;&#39;כ..כן, כבודו.&#39;&#39; אמר אפיק בעצב ורץ אל עבר השולחן שבקצה החדר, שם ישבו עוד מספר אנשים נוספים; ולדימיר, צחי, אביב ובסינו. אברמוביץ&#39; חייך וניגש אל החבורה. &#39;&#39;שלום לכם, משרתים נאמנים.&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39; בעודו משלב את ידיו בהתרגשות &#39;&#39;לא סתם בקשתי מכם לבוא הנה, לחדר שלי. יש לי הודעה משמחת ביותר עבורכם.&#39;&#39;
ולדימיר וצחי נראו רגועים למדי, דבריו של אברמוביץ&#39; לא הפתיעו אותם כלל. אביב ואפיק חייכו בשמחה והביטו אחד על השני בהתרגשות. בסינו כל כך שמח עד שהוא קם ממקומו והחל לרקוד. &#39;&#39;איזה יופי&#33; איזה יופי&#33;&#39;&#39; צהל בסינו &#39;&#39;סוף סוף, חדשות טובות&#33; שנים שחיכיתי לרגע הזה&#33; למה אתם לא שמחים? רקדו יחד אתי&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;בסינו&#33;&#39;&#39; זעם צחי &#39;&#39;הרגע תכף ומיד&#33; אנחנו לא בקרקס כאן. אנחנו לפני הוד רוממותו עידן אברמוביץ&#39;, למען השם&#33; אם יש לך טיפת כבוד כלפי השליט הדגול, כדאי שתסתום את הפה שלך תכף ומיד, או שאני אסתום לך אותו&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;נא להרגע, צחי, נא להרגע.&#39;&#39; הרגיע אותו אברמוביץ&#39; &#39;&#39;אין צורך להתעצבן. אחרי הכל, חבל להוציא עצבים ביום כזה משמח. יהיה לכם מספיק זמן מאוחר יותר להוציא עצבים על אנשים אחרים. טוב, מוטב שנפסיק לפטפט פטפוטי סרק. לא קראתי לכם לכאן לצורך שיחות חולין, נכון? קראתי לכם בשביל להודיע על דבר חשוב. חשוב מאד.&#39;&#39;
עידן אברמוביץ&#39; החל להסתובב סביב השולחן, כשידיו מאחורי גבו. &#39;&#39;ובכן, שנה שלמה חלפה לה מאז אותו אסון נורא.&#39;&#39; נאם אברמוביץ&#39; &#39;&#39;אותו אסון מזעזע, שלא מפסיק לרדוף אותנו עד עכשיו. הייתי כה קרוב לשלטון על כל עולם הממלכות, כה קרוב עד שיכולתי אפילו להריח אותו. אך לצערי הרב, מישהו שיבש את התכניות שלי. כן, אני מדבר על אותו בן טיפש-עשרה תמים, דני הארור. יחד עם חברו המשונה מהעתיד, וחבורת הזאטוטים הקטנה שלו, הוא הרס את כל מה שעבדתי עליו במשך שנים&#33; ולא רק זה, הוא גם הרג כמעט את כולנו&#33; ולדימיר, צחי, אלדר, אביב ואני. לא היתה לו בעיה למות גם כן, העיקר שאני לא אצליח בתכניות שלי&#33; הו, ההשפלה...אבל לא כאן תם הסיפור, כי בזכות משרתי הנאמן אפיק, כולנו הצלחנו לחזור לחיים&#33; טוב, כולנו חוץ מאלדר, השטן לא רצה להפרד ממנו.&#39;&#39;
&#39;&#39;כן, כן, תודה, תודה.&#39;&#39; התגאה אפיק &#39;&#39;אין צורך להודות לי, באמת.&#39;&#39;
&#39;&#39;אל תתגאה בעצמך יותר מדי, אפיק.&#39;&#39; חייך אברמוביץ&#39; ברשעות &#39;&#39;אל תשכח שברוב טפשותך דאגת להחיות גם את דני, זה שגרם לכולנו למות מלכתחילה&#33; אבל אין טעם לכעוס יותר מדי, מה שהיה היה, לא ניתן לתקן את העבר. על כל פנים, כשחזרתי לחיים, ניסיתי לברר מה קרה בעולם הממלכות בזמן שלא הייתי. אחרי הכל, במשך שנה שלמה לא הייתי בין החיים, בודאי קרו המון שינוים. ובכן, ממלכת אדוונס כבר לא קיימת עוד, מן הסתם. שטחיה של הממלכה סופחו לשטחי אוטאקו קון. זה לא כל כך מצער אותי. אחרי הכל, גם אם אדוונס היתה קיימת, לא היה מי שימשול עליה. כמו כן, גיליתי עוד כל מני דברים מענינים. ממלכת פוקיבול בקרוב תתאחד עם ממלכת אנימה קון. דני הצטרף לאוטאקו קון. למען האמת, זה קצת מוזר בעיני. אחרי הכל, אם אני הייתי במקומו, הדבר הראשון שהייתי עושה היה לחזור אל פוקיבול, אל מולדתי, אל חבריי, ולא להצטרף לאוטאקו קון, הממלכה אותה כל כך שנאתי. טוב, כל אחד והבחירוות שלו. אבל מכל הדברים ששמעתי, אתם יודעים מה הכי הטריד אותי?&#39;&#39;
&#39;&#39;מה, כבודו?&#39;&#39; שאל אביב. &#39;&#39;הכל טוב מדי&#33;&#39;&#39; השיב אברמוביץ&#39; בכעס &#39;&#39;הסתכלו על עולם הממלכות של היום, זה לא אותו עולם כמו בעבר&#33; הכל מושלם מדי, כולם חיים בשלום עם כולם. אין שום תככים בין הממלכות, שום מזימות, שום רוע. הביטו על אלעד, למשל. עד לפני שנה הוא היה כה רשע, כה אכזר. אתם יודעים, הייתי יכול לחתום על הסכם איחוד עם כל מושל. יכולתי לחתום על הסכם עם נתנאל, או עידן, או אפילו ליאור. אבל לא, אני בחרתי דווקא באלעד. מבין כל המושלים, הוא היה היחיד שכמעט השתוה אלי ברמת הרוע והשטניות. המוחות שלנו פעלו בצורה דומה, ידעתי שהוא יהיה שותף מצוין עבורי. אבל ראו אותו היום&#33; הוא נהיה רכרוכי, נחמד מדי, טוב מדי&#33; משהו כנראה נדפק במח שלו בשנה האחרונה, אחרת אני לא מבין איך הוא עשה כזה שינוי קיצוני. ממושל אכזר שכולם פחדו ממנו ויראו מפניו, הוא הפך לרכיכה עלובה&#33; אפס עלוב ומאופס, ממש כלום לעומת אלעד של לפני שנה&#33; אני מסתכל על ההתנהגות שלו, אני מסתכל על ההתנהלות שלו בתור מושל, ואני חושב לעצמי, זה ממש בזבוז&#33; לו אני הייתי במקומו, מושל על כזה שטח עצום, אני הייתי יכול עד מהרה להפוך לשליט של עולם הממלכות, בדיוק כמו לפני שנה&#33;&#39;&#39;
אברמוביץ&#39; התישב ליד השולחן, ונאנח. &#39;&#39;אבל שוב, המציאות מכה בי.&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39; בעצב &#39;&#39;איך אני יכול כיום להפוך למושל, כמו בעבר? אנשים למדו לקח. לא חוזרים על אותה טעות פעמיים. לא יתנו לאדם כמוני למשול על ממלכהשוב, הם זוכרים טוב מאד מה קרה. כשהייתי מושל באדוונס, העמדתי פנים שאני אדם טוב, שקרתי להם מול הפנים-והם האמינו לי. אבל עכשיו, אחרי שחשפו את הפנים האמיתיים שלי והבינו כמה אני רשע-לא יתנו לי שוב לעלות לשלטון. מוכרחים להיות מציאותיים. אני, בתור עידן אברמוביץ&#39;, לעולם לא אוכל להגיע למצב של שליטה מלאה על עולם הממלכות. כפי שהסברתי קודם, זה בלתי אפשרי. אך לעומת זאת, בתור מישהו אחר...&#39;&#39;
כולם השמיעו קריאת הפתעה, פרט לצחי. &#39;&#39;בתור מישהו אחר?&#39;&#39; שאל ולדימיר המבולבל &#39;&#39;כבודו, למה אתה מתכוון?&#39;&#39;
&#39;&#39;לאט לאט, אני אסביר הכל.&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39; &#39;&#39;ובכן, כפי שאמרתי קודם לכן, אם הייתי אלעד, הייתי יכול לחולל מהפכות בעולם הממלכות. בעצם, אם הייתי בתוך הגוף של אלעד, הכל היה קל יותר. לא הייתי צריך לתכנן איזו תכנית מסובכת להשתלט על השלטון. הרי בתור אלעד אני באופן אוטומטי מושל. ומשם הכל נעשה קל. אז חשבתי לעצמי...למה שלא לישם את זה במציאות? למה שאני לא אשתלט על גופו של אלעד? חשבו על זה, זה יכול להיות רעיון גאוני. בתור אלעד, אני יכול לעשות הכל. לכבוש ממלכות, לזרוע הרס וחרבן. להפוך את עולם הממלכות לאותו עולם שותת דם כפי שהיה בעבר. חוץ מזה, עכשיו כשדני עובד בשביל אלעד, אני אוכל לשלוט בו. כמה שזה אירוני. זה שבעבר נלחם נגדי, וגרם למפלתי, עכשיו עובד עבורי, ומציית לפקודות שלי. אלה הן פחות או יותר הסיבות שבגללן אני רוצה להשתלט על גופו של אלעד. כל זה נשמע לכם די לא הגיוני, נכון? ובכן, אחרי ההסבר של צחי, כולכם תבינו כיצד ניתן להוציא את התכנית לפועל. צחי, הסבר להם.&#39;&#39;
צחי נעמד, והראה לחבורה ארבע טבעות על ידו הימינית, שתיים מהן כסופות, ושתיים אדומות. &#39;&#39;במשך ההסטוריה,&#39;&#39; הסביר צחי &#39;&#39;טכנולוגית החלפת המוחות נראתה לאנשים כבלתי הגיונית. ובצדק. כיצד זה יתן, להחליף בין מוחות של שני אנשים שונים? הרי גוף האדם הוא דבר עדין מאד, וכן אם נחתוך את ראשם של בני האדם לצורך לקיחת המוחות והחלפתם זה בזה, הרי שבני האדם ימותו באופן מידי, ולא יהיה ניתן לישם את ההחלפה עליהם. טוב, אבל בלתי אפשרי זה גם מה שאמרו בזמנו על מסע בזמן, וכיום הוכח כי דבר זה אפשרי בהחלט, אם אתם זוכרים את ידידינו, דני העתידי. על כל פנים, גם העברת המוחות הנה אפשרית. אבל בניגוד למה שחושבים, ניתן לבצע החלפת מוחות לא באמצעות ניתוח, אלא באמצעות הטבעות האלה שעל ידי. נשמע קצת מוזר? מיד תבינו הכל. כשארבע האצבעות האלה על ידי, לא קורה שום דבר. אולם, אם אני אשים שתיים מהן על יד של אדם אחר, זה יבצע באופן מידי החלפת מוחות. המח שלי יעבור אל הגוף שלו, והמח שלו יעבור אל הגוף שלי. חשוב לציין, כי החלפת המוחות מתבצעת רק במדה ויש התאמה בין הטבעות שעל ידי, לבין הטבעות שעל יד האדם השני. כלומר, צריך ששנינו נשים את הטבעות על אותה יד (ימינית או שמאלית), על אותן אצבעות, ושתהטבעות שעל היד שלי תהיינה באופן צבעים של הטבעות שעל היד שלו. כאשר רוצים שהמוחות יחזרו אל גופיהם המקוריים, כל מה שצריך הוא רק להסיר טבעת אחת מאחת הידיים. כך, ההתאמה מתבטלת, והשפעת הטבעות פגה. באמצעות הטבעות הללו, נאפשר החלפת מוחות בין עידן אברמוביץ&#39; לבין אלעד. עד עכשיו הכל מובן?&#39;&#39;
כולם הנהנו בנימוס, פרט לבסינו ואפיק. &#39;&#39;לא הבנתי.&#39;&#39; אמרו השניים בו זמנית בהבעה מטופשת. &#39;&#39;לא חשבתי אחרת.&#39;&#39; חייך צחי &#39;&#39;בכל אופן. החלפת המוחות בין עידן לאלעד תתבצע בדיוק באותה דרך שהסברתי קודם. עידן ישים על ידו הימינית שתי טבעות, אחת כסופה ואחת אדומה. בעזרת אחד מאתנו, שמקושר בדרך כלשהי לאלעד, נשים גם לאלעד שתי טבעות, בדיוק באותו מיקום כמו עידן. באותו רגע, תתבצע החלפת המוחות בין השניים. את גופו של עידן, שכרגע המח שלו הוא של אלעד, נכלא במהרה בצינוק לפני שיספיק לברוח, ולעומת זאת אלעד, שכרגע המח שלו הוא של עידן, יוכל להסתובב בחפשיות, ולהוציא סוף סוף את התכנית שלו לפועל. כמובן, בשביל שלא יהיו שום שיבושים בדרך, נעשה קודם כל ניסוי, לבדוק שהטבעות האלה באמת עובדות. נחליף בין מוחו של עידן לבין מוחו של דני, לתקופה קצרה של כמספר שעות. כך, עידן, שיתפקד בתור דני, יוכל לרגל קצת אחרי עידן, ולגלות קצת אודות התכנונים העתידיים שלו. לגופו של עידן המקורי, שמוחו הוא של דני, נזריק זריקת הרדמה, בכדי שלא יהיה בהכרה במשך הזמן הזה. כאשר עידן, שנמצא בגופו של דני, יגלה מספיק פרטים מאלעד, הוא יוכל להוריד את שתי הטבעות מידיו, כמובן בזמן בו אחד מאתנו יהיה בקרבתו בשביל לקחת אותן בחזרה, וכך עידן יחזור אל גופו המקורי. אם הניסוי הזה יצליח, נהיה מוכנים לקראת ההחלפה האמיתית.&#39;&#39;
&#39;&#39;ולצורך הניסוי הזה, אני זקוק לך, בסינו.&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39;. &#39;&#39;מי, אני?&#39;&#39; הופתע בסינו &#39;&#39;אבל למה?&#39;&#39;
&#39;&#39;ובכן, אתה היחיד מבין כולנו שמעולם לא מת, ולכן הופעתך על פני הקרקע לא תראה חשודה עבור דני.&#39;&#39; הסביר אברמוביץ&#39; &#39;&#39;כעת בוא, אני אסביר לך הכל כבר בדרך.&#39;&#39;
בינתים, בטירת אוטאקו קון, הלך דני במסדרונות הטירה, עד שלפתע שמע קול קורא בשמו. הוא הסתובב, וראה מולו את בסינו, עם יד מונחת על אחד הדיוקנאות שעל הקיר. &#39;&#39;בסינו, הורד את היד שלך מהדיוקן,&#39;&#39; גער בו דני &#39;&#39;אתה מלכלך אותו עם הזיעה שעל היד שלך. רק רגע אחד...מה אתה עושה כאן? עברה שנה מאז הפקחות שלך באוטאקו קון, אתה כבר לא עובד כאן יותר.&#39;&#39;
&#39;&#39;אה כן, באמת? מה אתה אומר...&#39;&#39; אמר בסינו מעט בבלבול &#39;&#39;אההה..דני, אתה יכול לבוא שניה?&#39;&#39;
&#39;&#39;מה קרה?&#39;&#39; שאל דני בחוסר סבלנות וניגש אליו &#39;&#39;אין לי כח לשטויות שלך. אני לא יודע אם שמעת או לא, אבל אני עכשיו עובד כאן, בסינו. אני אדם עסוק. אז אם אתה רוצה עכשיו סתם לעצבן אותי, עשה זאת בפעם אחרת.&#39;&#39;
בסינו השפיל את ראשו. &#39;&#39;מצטער, לא התכוונתי לפגוע.&#39;&#39; התנצל דני &#39;&#39;לא דברתי אליך יפה. קרה משהו? מה רצית שאעשה?&#39;&#39;
&#39;&#39;הסתובב.&#39;&#39; ביקש בסינו. &#39;&#39;להסתובב?&#39;&#39; התפלא דני &#39;&#39;טוב, אם זה מה שאתה מבקש...&#39;&#39;
דני הסתובב.&#39;&#39; עכשיו&#33;&#39;&#39; קרא בסינו והחזיק בשתי ידיו של דני. &#39;&#39;היי, מה קורה כאן?&#39;&#39; נבהל דני &#39;&#39;בסינו, מה אתה עושה לי?&#39;&#39;
הדיוקן נפל בפתאומיות מהקיר, וחשף פתח סודי שהיה מאחוריו. מתוך הפתח יצא עידן אברמוביץ&#39;, כשעל ידו הימינית לבושות שתי טבעות, אחת כסופה ואחת אדומה, ובידו השמאלית החזיק שתי טבעות בעלות אותם צבעים. &#39;&#39;מצוין&#33;&#39;&#39; לחש אברמוביץ&#39; &#39;&#39;המשך להחזיק אותו, בסינו, שלא יברח.&#39;&#39;
עידן ניגש אל בסינו ואל דני, והלביש על ידו הימינית של דני את שתי הטבעות שהחזיק. לא עברה שניה ומיד אבדו אברמוביץ&#39; ודני את הכרתם. &#39;&#39;יופי, יופי, אז מה אני צריך לעשות עכשיו?&#39;&#39; שאל בסינו וגרד בתלתליו &#39;&#39;אה, כן, נזכרתי&#33;&#39;&#39;
בסינו הוציא מזרק מכיס מכנסיו, והזריק אותו לגופו של אברמוביץ&#39;. &#39;&#39;חלומות פז, דני&#39;לה.&#39;&#39; צחקק בסינו. הוא סחב את גופו של אברמוביץ&#39;, ונכנס לתוך הפתח הסודי שמאחורי הדיוקן. תוך מספר שניות, התעורר דני המעולף. &#39;&#39;זהו, זה הצליח?&#39;&#39; שאל דני בהתרגשות &#39;&#39;האם אני סוף סוף דני?&#39;&#39;
הוא קם על רגליו, וכמעט מעד. &#39;&#39;וואו&#33;&#39;&#39; נבהל דני &#39;&#39;זה מדהים...אני פתאום ענק&#33; מעולם לא הרגשתי ככה. ומאז ומעולם הייתי קטן, פצפון. תמיד הייתי צריך להרים את הראש כדי הסתכל על אנשים, אבל עכשיו..עכשיו אין לי צורך בכך. אני ענק&#33; אני כל-יכול&#33;&#39;&#39;
דני הרים את הדיוקן שנפל על הרצפה, והחזיר אותו בחזרה למקומו, כך שיסתיר את הפתח הסודי. הוא ניסה לצעוד מספר צעדים, אבל מעד על הרצפה. &#39;&#39;נראה שאני צריך להתרגל לגוף הזה.&#39;&#39; חשב דני בלבו בזמן שניסה להתרומם &#39;&#39;עכשיו, איפה יש כאן ראי? אני מוכרח לבדוק כיצד אני נראה. אני בטח חתיך&#33;&#39;&#39;
דני צלע לכיוון סוף המסדרון, שם היה ראי על הקיר. כשראה את הדמות הנשקפת מתוך הראי, הוא צעק בבהלה. &#39;&#39;אוי לי&#33;&#39;&#39; נחרד דני &#39;&#39;אני..לא השתניתי לחלוטין. עדין יש דברים מהגוף המקורי שלי שנשארו אצלי. המבט בעיניים...זה עדין אותו מבט מרושע ומלא שנאה. והפצעונים שמהם אני כל כך סובל...עכשיו הם גם על הפנים האלה&#33; לעזאזל, כל הפנים שלי מלאים בפצעונים. זה רע מאד&#33; והקול שלי...הוא עדין אותו קול צפצפני ומעורר לעג&#33; עם קול כזה, אף אחד לא יפחד ממני. כולם רק יצביעו עלי ויצחקו. מה אעשה? מה אעשה?&#39;&#39;
&#39;&#39;דני? הכל בסדר?&#39;&#39; שאל אחד מעובדי הטירה, שעבד באזור. &#39;&#39;מה?&#39;&#39; נבהל דני &#39;&#39;כן, הכל בסדר, בטח שהכל בסדר, למה שמשהו לא יהיה בסדר?&#39;&#39;
&#39;&#39;בדרך כלל אתה לא מדבר לעצמך.&#39;&#39; אמר העובד &#39;&#39;חשבתי שקרה משהו. אה, ושים משחה נגד פצעונים.&#39;&#39;
ובזמן שהעובד עזב את האזור, דני רקע ברגלו בכעס, ונשך את שפתיו. &#39;&#39;אוי לי, הם שמים לב&#33;&#39;&#39; חשב דני בעצב &#39;&#39;אנשים שמים לב לכיעור שלי&#33; זה לא טוב בכלל. ככה אף אחד לא יתיחס אלי ברצינות. אני מוכרח לחשוב על דרך כלשהי להסתיר את כל זה. אבל איך?&#39;&#39;
לא לקח לדני יותר מדי זמן עד שחשב על רעיון. &#39;&#39;זהו, מצאתי&#33;&#39;&#39; חשב דני בלבו &#39;&#39;אם אני אצבע את השיער שלי, אעשה קעקוע ואלבש בגדים מפחידים, אף אחד לא ישים לב לקול שלי או לפצעונים. כולם יתרכזו רק בבגדים המשונים שלי ובשיער הכחול. למי אכפת אם אני עומד להשחית את הגוף שלי. בין כה וכה זה לא באמת הגוף שלי&#33; כן, עידן, אתה פשוט גאון...&#39;&#39;
וכך, הלך דני אל אחת מהחנויות שבמרכז הממלכה. זו חנות שנחשבה לחנות מאד מפוקפקת. הרבה מלקוחות החנות היו פושעים, ואפילו חלק מעובדי החנות היו כאלה. החנות היתה גדולה מאד, והציעה מספר רב של שירותים. בעקרון, זו היתה אמורה להיות חנות בגדים, אבל היא גם שימשה כמספרה וכחנות קעקועים. לאחר ששהה בחנות במשך שלוש שעות, ניגש דני אל המוכר. הוא נראה עתה שונה לחלוטין ממה שנראה לפני שלוש שעות; הוא היה לבוש בבגדים שחורים, היה לו קעקוע על העין השמאלית, ושיערו היה עתה צבוע וכחול. &#39;&#39;אחי, אתה נראה סף הדרך&#33;&#39;&#39; אמר לו המוכר הקירח והשמנמן &#39;&#39;ולחשוב שכשהגעת היית ילד מכוער ומחוצ&#39;קן עם קול של קרפדה. עכשיו..עכשיו אתה נראה ממש מדליק&#33; אף אחד כבר לא שם לב לחצ&#39;קונים שלך. האמן לי, כולם עכשיו יברחו בטיל כשיראו אותך&#33; אתה נראה כמו רוצח מסוכן&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;ב..באמת? תודה...&#39;&#39; שמח דני. &#39;&#39;אין בעד מה, אחי, היה לי לעונג לטפל בך.&#39;&#39; אמר המוכר &#39;&#39;עכשיו, מה לגבי הכסף? עשיתי לך כאן חתיכת מהפך, לא? הייתי רוצה לקבל על זה תמורה.&#39;&#39;
&#39;&#39;כסף?&#39;&#39; חשב דני בלבו &#39;&#39;רק רגע אחד...למה שאני אשלם לבחור הזה? אני הרבה יותר גדול וחזק ממנו. עם אצבע אחת אני יכול להפיל אותו על הרצפה, והוא עוד רוצה שאני אשלם לו? זו ממש חוצפה.&#39;&#39;
&#39;&#39;נו, אחי, אתה משלם?&#39;&#39; שאל המוכר. דני קמץ את אגרופו בזעם, ולהבות יצאו מתוך ידו הימינית. הוא תפס ביד השניה את המוכר, והעלה אותו למעלה. &#39;&#39;הקשב לי טוב טוב.&#39;&#39; אמר דני למוכר המבוהל &#39;&#39;אני-לא-משלם-לאף-אחד, שמעת? לא מענין אותי אם השירות הזה כולל תשלום, אני אף פעם לא משלם לאף אחד, ובטח שלא לכלומניק אפס כמוך. האם אני ברור, או שאולי אני צריך להסביר לך קצת יותר לעומק?&#39;&#39;
דני קרב את ידו הבוערת אל עבר המוכר. &#39;&#39;הצילו&#33;&#39;&#39; קרא המוכר בפחד &#39;&#39;שחרר אותי, בבקשה, אני מתחנן&#33;&#39;&#39;
דני השליך את המוכר על הרצפה. &#39;&#39;בסדר.&#39;&#39; אמר דני &#39;&#39;אבל אל תחשוב שתצא בלי עונש.&#39;&#39;
להבות יצאו גם מידו השמאלית של דני. הוא ניגש אל הבגדים שבחנות, ונגע בהם בשתי ידיו. לאט לאט, האש התפשטה, והחנות כולה החלה לעלות באש. &#39;&#39;כולם לברוח מהמקום תכף ומיד&#33;&#39;&#39; קרא אחד העובדים במקרופון &#39;&#39;המקום עולה בלהבות&#33; בואו נעוף מכאן&#33;&#39;&#39;
האנשים שבחנות, גם העובדים וגם הלקוחות, כולם יצאו מהחנות הבוערת. רק המוכר הקירח, לא הצליח לצאת עקב נקע חמור ברגלו. &#39;&#39;הצילו&#33;&#39;&#39; צעק המוכר &#39;&#39;שמישהו יעזור לי&#33; אני לא יכול לצאת&#33;&#39;&#39;
לרוע המזל, כבר לא היה אף אחד בחנות. כולם כבר יצאו, חוץ מדני. אך דני לא הקשיב למוכר. הוא רק צחק צחוק מרושע, ויצא מן החנות. &#39;&#39;בחיי, אני לא מאמין ששכחתי מהיכולת הזאת של דני.&#39;&#39; חשב דני בלבו &#39;&#39;כשכח האש בידיי, אני יכול לעשות כל מה שמתחשק לי. אף אחד לא יכול להתנגד לי. חבל שאני לא יכול להשאר בגוף הזה לנצח.&#39;&#39;
דני המשיך ללכת במרכז הממלכה, עד שהגיע לפאב ישן ומסריח. &#39;&#39;פאב, הא?&#39;&#39; חשב דני בלבו &#39;&#39;דווקא מתאים לי. עוד מקום בו אוכל להראות את הכישורים שלי.&#39;&#39;
&#39;&#39;מפליא שבמקום נידח כמו זה עוד יש אנשים.&#39;&#39; קרא דני בגסות בזמן שנכנס לתוך הפאב.
[b]סיום פלאשבק[/b]
דניקס וענת צעדו יד ביד בתוך יער פוקיבול הגדול, עד שהגיעו אל עץ רחב וגדול. דניקס דפק על העץ. תוך זמן קצת נפתחה דלת המפקדה על ידי פלג. &#39;&#39;ענת?&#39;&#39; שאל פלג, מעט נרגז &#39;&#39;לא היית במפקדה כל היום. מה קורה אתך בזמן האחרון?&#39;&#39;
&#39;&#39;פלג, אין זמן לקבלות פנים.&#39;&#39; אמר דניקס &#39;&#39;תן לי להכנס, אני מוכרח לשוחח עם מקס בדחיפות.&#39;&#39;
&#39;&#39;כבקשתך...&#39;&#39; נאנח פלג, ונתן לשניים להכנס למפקדה. &#39;&#39;הו, שלום ענת.&#39;&#39; אמר טרינר, שלא הבחין בנוכחותו של דניקס &#39;&#39;מה הענינים? איפה היית?&#39;&#39;
&#39;&#39;סתם...טיילתי קצת עם דניקס ביער,&#39;&#39; ענתה ענת, והבעתו השמחה של טרינר נמחקה מפניו &#39;&#39;ואחר כך גם ביקרנו את נתנאל בטירה. ומה אתכם? איך אתם ביליתם?&#39;&#39;
&#39;&#39;אה..אני..אה..כלומר...&#39;&#39; גמגם טרינר. &#39;&#39;די לגמגם, יונה.&#39;&#39; קטע אותו דנדי וטפח על שכמו &#39;&#39;ענת שאלה שאלה, אי אפשר לענות לה כמו בן אדם? האמת, ענת, לא עשינו הרבה היום, רק אכלנו ארוחת בוקר. כמובן שיונה לא היה יכול בלי לשפוך את כל החלב על הרצפה. השובב הקטן הזה...אבל ככה זה יונה, אין מה לשות.&#39;&#39;
טרינר הזעיף את פניו ועזב את השניים. &#39;&#39;היי, יונה, חכה רגע&#33;&#39;&#39; קרא דנדי בעוד טרינר התרחק &#39;&#39;למה להעלב? בחיי, מה יש לו בזמן האחרון?&#39;&#39;
בינתים, במטבח של המפקדה, ישבו דניקס ומקס ליד שולחן האוכל, ושוחחו. &#39;&#39;אז מה קרה, דניקס?&#39;&#39; שאל מקס &#39;&#39;אתה וענת הייתם אצל נתנאל, נכון? מה שלומו?&#39;&#39;
&#39;&#39;לא טוב, מקס,&#39;&#39; השיב דניקס &#39;&#39;לא טוב בכלל. בדיוק כשבאנו, עידן היה אצלו. מסתבר שמישהו ניסה להתנקש בנתנאל.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני יודע את זה.&#39;&#39; אמר מקס &#39;&#39;למען האמת, אני הייתי שם כשזה קרה. לולא אני, המתנקש היה מחסל את נתנאל. אז רגע, עידן יודע על כך? אבל איך? לא שמעתי שנתנאל פרסם את האירוע בתקשורת.&#39;&#39;
&#39;&#39;גם לי אין מושג איך עידן יודע.&#39;&#39; משך דניקס בכתפיו &#39;&#39;על כל פנים, עידן היה עצבני מאד כשבאנו. הוא הודיע לנתנאל שאם המצב ימשיך להדרדר, הוא יאלץ לבטל את האיחוד בין פוקיבול לאנימה קון. זה רע מאד.&#39;&#39;
&#39;&#39;אוי לי, רק מזה חששתי.&#39;&#39; אמר מקס בדאגה &#39;&#39;האיחוד עם אנימה קון היה אמור להיות הדבר הטוב ביותר שקרה לממלכה הזאת. אם עידן יבטל את האיחוד, זה...זה יהרוס את הממלכה. נתנאל לא יצליח להחזיק את הממלכה במשך יותר מדי זמן.&#39;&#39;
&#39;&#39;אל תגזים.&#39;&#39; אמר דניקס &#39;&#39;נתנאל השתנה מאד מאז ימים עברו. אתה ראית אותו. הוא כבר נגמן מאלכוהול. הוא נפטר מבגדי הליצן המטופשים שלו, והתחיל ללבוש בגדים מכובדים, בגדים שראויים למושל. הוא השתנה, באמת.&#39;&#39;
&#39;&#39;אולי רק כלפי חוץ הוא נראה שונה,&#39;&#39; אמר מקס &#39;&#39;אבל האמן לי, בפנימיות שלו הוא עדין אותו תינוק מגודל כפי שהוא תמיד היה. ואתה יודע את זה טוב מאד, דניקס. ועכשיו, כשמישהו רוצה לחסל אותו, המצב הרבה יותר גרוע. אולי אם נתנאל ירד מתפקיד המושל, זה יפחית מכמות הסכנה הגדולה שהוא נמצא בה.&#39;&#39;
&#39;&#39;אז זה בעצם הפתרון שאתה מציע?&#39;&#39; שאל דניקס &#39;&#39;להוריד את נתנאל מהתפקיד? אבל..מי יהיה מושל במקומו? בטח לא אני. כשאני מקבל כזה תפקיד רם, אני בדרך כלל מאבד את העשתונות ונוטה לעשות שטויות. מי יכול לקחת על עצמו את תפקיד המושל?&#39;&#39;
&#39;&#39;אני למשל.&#39;&#39; הציע מקס &#39;&#39;אני חושב שאני אוכל לתפקד כמושל בצורה ראויה.&#39;&#39;
&#39;&#39;אתה?&#39;&#39; שאל דניקס &#39;&#39;הממממ....זה דוקא נשמע די הגיוני. אחרי הכל, אתה איש צבא מנוסה וכל זה. תוכל להחזיק את הממלכה במשך שנים רבות. אבל רק רגע, מה לגבי המחתרת? לא רצית להפוך אותה לארגון צבאי גדול?&#39;&#39;
&#39;&#39;טוב, אני חושב שאתה תוכל להחליף אותי בענין הזה.&#39;&#39; אמר מקס &#39;&#39;תוכל גם..אתה יודע, לבלות עוד קצת זמן עם החברה הקטנה שלך.&#39;&#39;
דניקס הסמיק מעט. הוא לא ידע כיצד להגיב. &#39;&#39;אני רק צוחק, דניקס.&#39;&#39; הרגיע אותו מקס &#39;&#39;אל תקח כל מלה שלי ברצינות.&#39;&#39;
&#39;&#39;כמובן שכל ענין החלפת המושל יתבצע רק אם נתנאל יאבד את יכולתו לתפקד כמושל פוקיבול.&#39;&#39; אמר דניקס, עדין מעט נבוך &#39;&#39;קצת מוקדם מדי להכתיר אותך כבר עכשיו כמושל, אתה מסכים אתי?&#39;&#39;
&#39;&#39;כן, כן, כמובן.&#39;&#39; הסכים אתו מקס &#39;&#39;אבל בזמן שאנחנו מדברים, השטן מתכנן מזימות. מי יודע אילו עוד נסיונות התנקשות בנתנאל יהיו? נקוה לטוב. נקוה שלא יקרה כל רע לנתנאל בתקופה הקרובה.&#39;&#39;
באותו זמן, בטירת אוטאקו קון, עמד אלעד מול חלון משרדו, והשקיף אל הנוף שמחוץ לחלון. אל משרדו של אלעד נכנס דני, מעט עייף ומסוחרר. &#39;&#39;הו, היי דני.&#39;&#39; אמר אלעד שהבחין בו &#39;&#39;שלום לך. איך אתה מרגיש? אני מקוה שנרגעת קצת.&#39;&#39;
&#39;&#39;אלעד, אני מרגיש ממש מוזר...&#39;&#39; אמר דני והתישב ליד שולחנו של אלעד &#39;&#39;היה לי חלום ארוך מאד. אני לא זוכר ממנו כלום, אבל כשהתעוררתי הרגשתי הרגשה משונה מאד. הבגדים שהיו עלי...אלה בגדים שלא לבשתי ולא ראיתי מעולם. ניגשתי לראי...ולא הכרתי את האדם שעומד מולי. נראיתי כל כך שונה. היה לי שיער כחול? ממתי לעזאזל יש לי צבע שיער כזה. גם גיליתי שיש לי קעקוע על עין שמאל. זה מזעזע, קעקועים זה דבר שאי אפשר להסיר. הדבר המכוער הזה ישאר על העין שלי למשך כל ימי חיי. והדבר הנורא ביותר הוא, שאני אפילו לא זוכר מתי עשיתי קעקוע&#33;&#39;&#39;
אלעד נאנח. &#39;&#39;אתה באמת לא זוכר כלום, נכון דני?&#39;&#39; שאל אלעד &#39;&#39;ממש שום דבר?&#39;&#39;
&#39;&#39;לא...&#39;&#39; ענה דני &#39;&#39;מה אני אמור לזכור? מה בכלל קרה?&#39;&#39;
&#39;&#39;המממ...אני לא חושב שתשמח לשמוע את זה.&#39;&#39; השיב אלעד &#39;&#39;כבר היית במשרד שלי היום. התנהגת ממש משונה. היית נורא עצבני, כעסת על דברים קטנים. אפילו היתה לך התפרצות זעם אחת. עד עכשיו, לא הבנתי מה גרם לך להתנהג בכזו צורה, אולם עכשיו, לאחר מה שספרת לי...אני חושב שאני יודע. האם היית תחת השפעת אלכוהול, דני?&#39;&#39;
&#39;&#39;אלכוהול?&#39;&#39; שאל דני וגרד בראשו &#39;&#39;אני לא זוכר ששתיתי אלכוהול לאחרונה, אבל יכול להיות שכן. אני באמת לא זוכר.&#39;&#39;
&#39;&#39;זו האפשרות הכי הגיונית.&#39;&#39; הסביר אלעד &#39;&#39;השתכרת, וזה גרם לך לעשות דברים מאוד משונים, כמו לצבוע את השיער, ולעשות קעקוע. זה גם מה שגרם לך להיות כל כך עצבני והפכפך. בגלל שהיית שיכור, אינך זוכר את כל הדברים הנוראיים שעשית. דני, עליך להבין שזה לא מקובל שאדם במעמד כמו שלך יתחיל להשתכר כל הזמן. זה לא ראוי וזה לא מכובד. כשאתה שותה אלכוהול, אינך מסוגל לתפקד, אני מצטער מאד. אני מקוה שזה לא יחזור על עצמו, דני.&#39;&#39;
&#39;&#39;לא, לא...&#39;&#39; השפיל דני את ראשו &#39;&#39;אין לך ממה לדאוג, כבודו, לא אחזור שוב על הטעות הזאת.&#39;&#39;
דני עמד לצאת מהמשרד, עד שאלעד עצר אותו במפתיע. &#39;&#39;אתה יודע מה עוד אני זוכר, דני?&#39;&#39; שאל אלעד &#39;&#39;אני זוכר שהיו לך שתי טבעות על יד ימין. הטבעות האלה נורא סקרנו אותי. היכן הן עכשיו? האם הורדת אותן לפני שבאת אלי?&#39;&#39;
&#39;&#39;טבעות?&#39;&#39; שאל דני בבלבול &#39;&#39;אין לי מושג על מה אתה מדבר. גם כשהתעוררתי, לא ראיתי אף טבעת על היד שלי.&#39;&#39;
&#39;&#39;מה אתה אומר....&#39;&#39; אמר אלעד וחזר להביט אל עבר החלון &#39;&#39;זה מוזר...מוזר מאד...&#39;&#39;
בינתים, במחבוא הסודי של עידן אברמוביץ&#39;, הלכו ולדימיר ואברמוביץ&#39; ברחבי האזור, תוך כדי שהם משוחחים זה עם זה. &#39;&#39;אז כבודו, ספר לי,&#39;&#39; אמר ולדימיר &#39;&#39;אילו פרטים הצלחת להשיג בזמן שהיית בתוך גופו של דני? מה אלעד מתכנן?&#39;&#39;
&#39;&#39;אתה בטוח שאתה רוצה לדעת, ולדימיר?&#39;&#39; שאל אברמוביץ&#39; &#39;&#39;אתה לא תאהב לשמוע את זה. אם כי, זה בודאי לא יפתיע אותך. אלעד, זה שהיה בעבר מבריק, ערמומי, וכמובן רשע, הפך לאפס גמור. על פי מה שהוא סיפר לי, בימים הקרובים הוא מתכנן לשאת נאום באולם בנאומים של אוטאקו קון, ובו הוא יצהיר כמה הוא השתנה, איזה אדם נפלא וטוב לב הוא עכשיו.&#39;&#39;
&#39;&#39;זה ממש...מזעזע.&#39;&#39; נגעל ולדימיר &#39;&#39;בודאי השתגת כששמעת על כך, אה?&#39;&#39;
&#39;&#39;הו כן, בהחלט.&#39;&#39; השיב אברמוביץ&#39; &#39;&#39;אבל ולדי, נערי, אין לנו כל סיבה לדאגה. אלעד אמנם בטוח שהכל כשורה, ושום דבר לא ישתבש עד ליום הנאום. חבל מאד שהוא לא יודע שהנואם לא יהיה הוא, אלא [b]אלעד אברמוביץ&#39;[/b]...&#39;&#39;
&#39;&#39;ולדי, עולם הממלכות לא ישאר אותו הדבר אחרי המהפכות שאני אחולל.&#39;&#39;

אני ידעתי שזה לא דני&#33;&#33;&#33;&#33;

ידעתי &#33;&#33;

אפשר להריד קעקועים,

אבל זה ניתוח,, כאילו לא ממש ניתוח,

זה מן מכשיר מוזר כזה OO

אבל בעין ><"

תחכה שהשער יגדל ואז תקצוץ אותו O:


אבל נדב-

שחכת את הקטע שגם יוסי עם שיער ירוק OO

היה לי רעיון אחר לטבעות O:
אבל פרק סבבה. אני אכתוב את הפרק הבא.

הילה:
מה שעשיתי ליוסי זה בכוונה O:

תאמת-
אני בהתחלה חשבתי שזה הטבעת אופל ההיא של עידן ><"

וואו-
פרק מדהים&#33; סחטיין נדב&#33;
רק,
לא מתאים לדני שישלטו עליו...ועוד שזה קרה בצורה הכי מגוחחת שיכלה להיותO:
אבל אהבתי&#33; יש עניין ומתח.

שגיא צודק. גמאני חשבתתי על זה.

לאחר מה שקרה לדני שנה שעברה-

אני מאמינה שהוא לא היה מתנהג ככה.
ישר הוא היה מגן על עצמו בכוחות האש שלו...

[b]פרק 33/&#39;כפפות X&#39;[/b]
יום חדש עלה בעולם הממלכות הגדול והמרתק, יום נוסף של שמחה והנאה...טוב, לרוב האנשים. בטירת המלוכה של ממלכת אוטאקו קון הגדולה והעשירה, יושב לו דני פקח המשמעת במשרדו הצח ועל שולחן הכתיבה הישן שלו מונחת קופסאת מתכת קטנה העטופה בעור.
עיניו של דני התמקדו בקופסא, הוא בהה בקופסא שעות רבות ומבטו היה אדיש ומתוסכל. דני נשען עם גבו אחורנית והרים את רגליו על שולחן הכתיבה הקטן שלו, פיהק פיהוק קל ועצם את עיניו.
[b]תחילת פלאשבאק[/b]
"אתה מבין, דני?", "אנשים נולדים עם הכח שלהם כבר מלכתחילה. חלקיקי הפאזל המוזהבים שהם רואים זה בסך הכל חזיון כאשר הכח מגיע למצב שיא והוא מתפרץ סוף כל סוף החוצא" אמרה נערה נמוכת קומה אשר ישבה במשרדו הצח של דני. הנערה הייתה צעירה מדני לפחות בארבעה שנים, היה לה שיער בלונד ארוך וזהוב, עיניה היו ירוקות כצבעו של אגוז וקראו לה הילה.
"אני רק לא מבין דבר אחד. בשביל מה באמת? הרי את לא אזרח בממלכה. אין לך תעודת אזרח" הרים דני את ראשו משולחן הכתיבה שלו...והחל לחקור לעומק את הנערה. "שמע, אתה הצלת את כל עולם הממלכות, יש עליך כבר אגדה&#33;", "בגלל שרשע חדש מתקרב אני רציתי לבוא לכאן ולהזהיר אותך מפניו. כמו כן, יש לי מתנה קטנה בשבילך, היא תעזור לך בקרבות" ענתה הילה, והוציאה מכיס מכנסה קופסאת מתכת קטנה העטופה בעור.
"רשע חדש? על מה את מדברת?" נדהם דני ונשען עם גבו אחורנית. "ובכן, עידן אברמוביץ&#39; חזר לחיים...כמו כל אחד אחר. הוא מסוגל להרבה, הפעם הקרב לא יהיה כזה קל כמו שהיה לפני שנה" ענתה הילה והחלה להתקדם אל היציאה מן החדר. "ומה לגבי הקופסא?&#33;" התרומם דני מכיסאו המרופד והאורטופדי ושאל בסקרנות את הילה אשר עמדה כבר לעזוב.
"בתוך הקופסא שנתתי לך שוכבות להן זוג כפפות. &#39;כפפות X&#39;.
הן לא כפפות רגילות בכלל, הכפפות מיוחדות וחסינות מפני אש. הכפפות הן כלי הנשק שלך אפשר להגיד זאת ככה.
ברגע שאתה לובש אותן ומדליק את הלהבה שבידיים כח האש שלך גדל ואפילו נכפל. אלו לא כפפות רגילות, אלו כפפות שייצרו במיוחד בשבילך" ענתה הילה ועזבה את חדרו של דני, פקח המשמעת של ממלכת אוטאקו קון.
[b]סוף פלאשבאק[/b]
דני הביט בקופסא הקטנה ומבטו לא השתנה בכלל. &#39;&#39;כפפות X&#39; את אומרת, אה..&#39; חשב דני עם עצמו והקריב את הקופסא אליו.
די הרחק משטח ממלכת אוטאקו קון, בארגון הצבאי שהקים מקס...שר הצבא החדש של ממלכת פוקיבול הקטנה;
יושבת לה החבורה ושותה להנאתה תה ועוגיות. &#39;דניקס חזר אל טירת המלוכה...זאת הזדמנות פז להתחיל עם ענת&#33; אשת חלומותי&#33;&#39; חשב טרינר בליבו וסיים במהירות את התה שלו. מקס שישב ליד הביט בטרינר ומבטו השתנה למבט אדיש.
&#39;הנה זה בא...טרינר עומד לספר בדיחה&#39; חשב מקס וגיחח בסתר.
"יודעים?&#33; אדום הוא צבע חם...אז בחורף אפשר להתכסה בו" סיפר טרינר את בדיחת הקרש הראשונה שלו והביט בענת...בתקווה שהיא תצחק מהבדיחה. ענת לא צחקה, היא אפילו לא שמה לב לנוכחותו של טרינר המסכן.
&#39;פאק, זה לא מצליח לי&#33;&#39; התרגז טרינר והתיישב בחזרה על כיסאו, לקח עוגיה קטנה והבעת פניו הייתה מבואסת. "טרינר, הבדיחות שלך לא מצחיקות...הן יותר מעצבנות" אמר לפתע פלג ויצא מן המטבח.
החבורה התעלמה, רק טרינר ישב וחשב על דבריו של פלג. &#39;הבדיחות שלי לא מצחיקות? הן מעצבנות?&#39; התאכזב טרינר והזיל דמעה.
ובחזרה אל משרדו הצח של פקח המשמעת של אוטאקו קון;
עברו להן כבר שעתיים ודני עוד בוהה בקופסא. מבטו האדיש והמתוסכל לא השתנה בכלל.
"זהו זה, אני חייב לעשות זאת" לחש דני לעצמו ולהבה נדלקה על אצבע אקראית שבידו הימנית. דני השחיל את האצבע עם הלהבה אל פתח הקופסא...החור שבו מכניסים מפתח.
&#39;טרק..&#39; נשמעה חריקה בקופסא והיא נפתחה. אור מסנוור נורה ממנה.
בתוך הקופסא היה זוג כפפות שחורות העשויות עור ומתכת בצדדים. על כל כפפה הייתה למעלה חותמת עתיקה ומסטורית של ממלכת פוקימונס המערבית המצויירת ביהלום כחול ובהיר.
דני לבש את זוג הכפפות על שתי ידיו והרגיש את כוחו גובר. הוא הרגיש שחום גופו עולה ואף החל לראות הזיות.
לבסוף הוא התאושש וההזיות פסקו להן. הכפפות נראו עליו טוב מאוד, הוא נראה כמו אופנוען קשוח במקצת.
&#39;גדול&#33; הנערה הקטנה צדקה בדבריה...זה אכן מחזק&#33;&#39; שמח דני וחזר לשבת בכיסאו המרופד והגדול. לפתע דפיקה קלה נשמעה בדלת החדר. "יבוא.." ענה דני והדלת נפתחה.
אל החדר נכנס אלעד, מושל הממלכה ועל ידו הימנית היו מולבשות שתי טבעות. אחת כסופה ואחת אדומה.
"הו, טוב לראותך אדוני&#33;" אמר דני בשמחה רבה אל אלעד אשר התיישב על כיסא עץ ישן וחורק ליד שולחן הכתיבה של דני. "כן...משתגיד" ענה אלעד בהתנשאות...דבר אשר הפתיע את דני.
"אלעד? הכל בסדר איתך?", "יש בעיות כלשהן בממלכה? אני אוכל לטפל בהן אם יש צורך&#33;" אמר דני וחייך חיוך רחב ובעיניים היה נראה אומץ ותקווה. "הו הו הו, אתה ועוד איך תטפל בהן&#33; אל תחשוב שאני לא אמצא לך עבודה...הרי להתבטל בחדר כל אחד יכול&#33;" השיב אלעד ברשעות ועל פניו נראה חיוך זדוני למדי. "אמממ...בסדר" השיב דני וגלגל עיניים.
"תקשיב...נער להבות שכמותך, אני רוצה שתשליך לצינוק כל אזרח ואזרח אשר עובר על לפחות חוק אחד מספר החוקים של הממלכה שלי" אמר אלעד ועל פניו נראה מבט קר ומאיים.
"כרצונך" השיב דני ויצא מחדרו. בזמן שהלך במסדרונות טירת המלוכה, חשב דני עם עצמו. &#39;אלעד השתנה...הוא מתנהג בדיוק כמו שהתנהג שנה לפני. מה גורם למהפך שכזה?&#39; חשב דני עם עצמו ויצא מטירת המלוכה. שיערו הכחלכל והארוך התעופף מעט ברוח ועלים חומים ויבשים התעופפו ליד.
&#39;פקודה זו פקודה&#39; חשב דני ומבטו החייכני הפך למבט מריר ומאיים. הוא החל להתקדם אל השכונות הרגילות...שכונות של משפחות שלא זורם בהן דם מלכותי ומהחברה הגבוהה.

[b]המשך יבוא.[/b]

פרק חביב...לא הכי מובן לי אבל יש בו משהו מלהיב. הכפפות זה לא מהאנימה שאתה רואה? הילד הזה עם האש בידיים? נו הזה שבחתימה שלך ובאווטר...
מתי אני אכנס לסיפור שלך? ומי כותב את הפרק הבא?

כן...אני כמו הדמות שבחתימה ובאווטר שלי O: רק עם שיער כחול וארוך וקעקוע על עין שמאל.
אמ...אתה תופיע, אל דאגה. ואני אכתוב פרק נוסף.
מצטער נדב, אני רוצה לממש את הרעיון שלי.

דני :X

אני גבוה ><"

אני מטר שישים ושתיים :/

אני השנייה הכי גבוהה בכיתה שלי :X


ארג

הילדה הקטנה ><"

אתה מודע שיש עכשיו איתי ידיד :/

ביישת אותי&#33;

><"

תשנה את זה מיד&#33;

OO

בכ"מ
תצבע תשיער ><"



ולפרק:

סביר.

ממש תגובה יפה O:
את קטנה ביחס אלי&#33; לא שאת נמוכה&#33;

תגיד את זה בגדול&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;&#33;

כי אני:

[b][u][i][SIZE=2]
[color=red]
1.62 מ&#39;[/color][/SIZE][/i][/u][/b]

אוי תפסיקי כבר >< מי שאומר שאת נמוכה אני נכנס בו. מרוצה?
יאללה חלאס להתווכח או שאני סוגר ת&#39;סיפור לעזאזל.

פרק מצוין&#33; אני תוהה מה קרה לאלעד...מה קרה לאותו מושל טוב לב?

ואין צורך להתעצבן בגלל הגובה, באמת.
הרי זה ידוע שנמוכות הן הכי שוות...

לא הן לא OO

חברה שלי נמוכה-

ואיזה מסכנה-

היא כפי הנראה תשאר ככה ><"

[b]פרק 34/&#39;פקודה זאת פקודה&#39;[/b]
"אתה מבין? הכל עניין של זמן" אמר עידן, מושל ממלכת אנימקון אל נתנאל, מושל ממלכת פוקיבול הקטנה. שני מושלי הממלכות ישבו ודנו בחדרו של נתנאל, בתוך טירת המלוכה של ממלכת פוקיבול.
בזמן שהשניים שוחחו להם, דמות מסטורית הלבושה בשחור התקדמה במסדרון הטירה. על פניה של הדמות היו משקפי שמש שחורות וקהות ועל ידיה הימנית היו לבושות שתי טבעות. אחת כסופה ואחת אדומה.
לבסוף, הדמות המסטורית הגיע אל דלת החדר של נתנאל המושל. הדמות נקשה שלוש פעמים נקישות חלשות על הדלת ולבסוף פתחה אותה.
"שלך לך נתנאל היקר" אמרה הדמות בעודה נכנסת ומורידה את משקפי השמש הקהות שלה. "לא יתכן&#33; חשבתי שהרגתי אותך&#33;" נדהם נתנאל למראה עיניו והחל להזיע מרוב שהוא נלחץ. "אתה מכיר אותו?" לחש עידן אל נתנאל המופתע.
"הוא ועוד איך מכיר, היינו פעם שותפים לעסק" ענתה הדמות וחייכה חיוך זדוני. "שמי סטאסק, באתי לחסל אותך" אמר סטאסק וחייך חיוך זדוני. שתי הטבעות שעל ידו הימנית החלו לזהור באור מוזר.
כעבור מספר שניות משומקום הופיע אותו מתנקש מהפעם הקודמת. הוא היה לבוש בשחור, ענד משקפי שמש שחורות וחרב גדולה וארוכה בידו הימנית.
גם על ידו של המתנקש מהפעם הקודמת היו מולבשות שתי הטבעות על אותה היד ועל אותן האצבעות כמו לסטאסק. "חסל אותו" אמר סטאסק בלחש והתיישב בפינת החדר...הרחק מהמתרחש.
"אני אגן עליך&#33;" התרומם עידן מושל ממלכת אנימקון וסביבו נוצר חול קשיח וכבד אשר הפך לחומת מגן גדולה ורחבה. &#39;יש לי מספר דקות להבין על מה מדובר&#39; חשב עידן בליבו והחל לחקור את נתנאל המבוהל.
וביער של ממלכת פוקימונס הצפונית והמושלגת;
"לא בבקשה, אל תיפגע בי&#33;" צעק אזרח קטן וחלש אל מפלצת ענקית ושעירה במיוחד. המפלצת התגלתה כקואלה רבת מימדים אשר כולה רגזנית ומאיימת.
"אתה פולש...לא תקבל את העץ שלי&#33;" צרחה הקואלה הגדולה והכתה באדמה עם רגלה השמאלית...מה שגרם לרעידת אדמה חזקה אשר הרעידה את כל האזור. "על מה את מדברת בכלל?&#33; רק עברתי ליד&#33;" ענה האיש בבהלה וברח מן המקום בריצה. האיש הצליח לברוח בהצלחה.
&#39;אף אחד לא יפגע בעץ האקליפטוס שלי&#39; חשבה הקואלה ולפתע זהרה כולה באור בוהק ומסנוור. כעבור מספר שניות מעטות הקואלה נקטנה באופן מדהים וכאשר האור הבוהק התפוגג, נראה נער נמוך בעל שיער שחור ועיניים שחורות גם כן.
"לא אתן לאף אחד לפגוע בך, אפילו אם זה בין חיים ומוות" לחש הנער אל עץ האקליפטוס שלו וחייך חיוך רחב ולא מאיים כלל.
ובממלכת פוקיבול המצב רק מחמיר ומחמיר יותר מרגע לרגע. הקרב בחדרו של נתנאל ממשיך.
"אז אתה בעצם אומר שכל זה רק בגלל שלא שילמת לו חוב?&#33;" נדהם עידן מושל ממלכת אנימקון למה ששמע וסתר לנתנאל את הלחי. "תשמע, כן ביקשתי ממנו שיעצב לי את הממלכה ויהפוך אותה לממלכה יפה...אבל לבסוף הבנתי שזה לא נחוץ והילד הבין את זה רק בקללות" השיב נתנאל באדישות ועידן התרגז עוד יותר.
"בכל זאת, אחרי כל העבודה הקשה שהוא עשה, מגיע לו סכום נאה של כסף" אמר עידן אל נתנאל הטיפש. "אל תתערב, העבודה שלך כרגע היא להציל אותי" ענה נתנאל ושילב את ידיו ברוגז.
לבסוף מגן החול שיצר עידן קרס והמתנקש הצליח לפגוע בנתנאל. נתנאל התעלף ומעט דם נראה על רצפת החדר הגדול.
"אני לא הרגתי אותו, הבוס רוצה אותו חי" אמר המתנקש באדישות ונמלט דרך החלון של החדר. סטאסק שישב בפינה החל למחוא כפיים ולהתקרב אל המתרחש.
"אתה לא תיקח אותו&#33;" צעק עידן וכמות נאה של חול עטפה את גופו ויצרה מגן. "אחרי כל מה שהתינוק הזה אמר וגרם לך אתה עוד מגן עליו? במקומך הייתי מחסל אותו מיידית" אמר סטאסק בחיוך קל.
"אתה צודק, אבל, הממלכות שלנו חלשות והרוסות מבחינה כלכלית. רק איחוד בין שתי הממלכות ישפר את המצב" ענה עידן ומבטו היה מריר. "כולנו יודעים שאיחוד ממלכות זה דבר רע ולא נחוץ. זה רק יחמיר עוד יותר את הבעיה, במיוחד כאשר בשלטון עומד אדם טיפש שאין לו יכולת למשול בצורה חכמה ואסטרתגית" ענה סטאסק וסידר את שתי הטבעות שעל ידו הימנית.
"תענה לי רק על דבר אחד. מה הסיפור עם הטבעות שעל ידך הימנית?" שאל עידן בפליאה רבה.
"הטבעות שעל ידי הימנית הן טבעות בעל כוח חזק מאוד, כוח המאפשר לי לשלוט באדם מסויים ולגרום לו אפילו לחשוב מחשבות שאני רוצה שהוא יחשוב. כמובן שאני המצאתי את הטבעות האלו.
בסך הכל יצרתי חמישה טבעות, היה עוד זוג אבל הוא נאבד. כאשר אמצע את האחראי לאבדון של זוג הטבעות שלי הוא יסבול" ענה סטאסק ושילב את ידיו לאחור.
"כמו כן, לאדם רגיל כמוך השליטה על אדם אחר תיהיה חלשה מאוד. אתה תוכל רק להכנס אל גופו בעוד גופך המקורי יהיה מחוסר שליטה. בגלל שהטבעות מותאמות לכוח שלי, אני מסוגל לשלוט באדם אחר כמו בובה על חוט ובו בזמן לחיות בגופי המקורי שלי" אמר סטאסק וחייך חיוך זדוני.
"מרשים...זאת ההמצאה הגאונית ביותר שאי פעם הומצאה בעולם הממלכות שלנו" שיבח עידן מושל ממלכת אנימקון את הרעיון של סטאסק, מה שגרם לסטאסק לצחוק ולשמוח. "תודה רבה לך, עכשיו אם תרשה לי...יש לי פה דבר אחד לגמור" אמר סטאסק והרים את גופתו של נתנאל המעולף.
"אני לוקח אותו אלי...היה נעים לשוחח איתך" אמר סטאסק ונעלם. אחריו נראה שביל של עשן אשר התפוגג עם הרוח הקרה. עידן עמד בהלם מוחלט ולא ידע מה לעשות.
ובממלכת אוטאקו קון הגדולה והעשירה, מתהלך לו דני פקח המשמעת של הממלכה ועל ידיו מולבשות כפפות מיוחדות שנתנה לו הנערה בעלת השיער הזהוב. &#39;לא משנה על איזה חוק הם עברו...אני מחוייב להשליך לצינוק&#39; חשב דני בעודו מתהלך לו בפארק של הממלכה.
לפתע נעצר לו דני מול ברזייה ישנה אשר בקושי מוציאה מים. מול הברזייה עמד ילד קטן עם סוכריה על מקל.
הילד ליקק את הסוכריה ולאחר מכן עשה את צרכיו בתוך הברזייה הישנה. "אתה&#33; לפי החוק הראשון בספר החוקים של הממלכה, אין לעשות את צרכיך במקומות ציבוריים&#33;" דיקלם דני חוק מספר החוקים של הממלכה ולהבות נדלקו בשתי ידיו העטופות כפפות שמחזקות את כוחו.
"אל תפגע בי&#33; לא התכוונתי לעולל משהו רע&#33;" התחיל הילד לבכות וכולו רעד מפחד. לדני זה לא שינה בכלל, הוא בסך הכל ביצע פקודה שקיבל מאלעד המושל של הממלכה. לפני שדני התקרב מספיק אל הנער, חש דני כאב חד בגופו.
הייתה זאת הילה...הנערה שנתנה לו את הכפפות המיוחדות. מתוך היד הימנית שלה יצאו שלושה טפרי מתכת אשר הוכנסו עמוק אל גבו של דני ויצאו מהצד השני. "מצטערת..." לחשה הילה ודמעות רבות זלגו מעיניה הירוקות.
עיניו של דני נפהכו לשחורות ולהבותיו נכבו. מתוך הפה שלו זלג דם רב וככה גם בפצע שבגב והבטן שלו.
הטפרים נשלפו מגופו של דני החוצא...כולם חדים ומלוכלכים מדם. דני נפל על ברכיו ולאחר מכן התעלף...מה שגרם לו לשכב על רצפה רטובה ומלוכלכת.
ובחדר המושל של ממלכת פוקיבול הצנועה, יושב לו עידן מושל ממלכת אנימקון על כיסא המלכות ומולו יושב מקס, מפקד הצבא של הממלכה. "תקשיב...עוד לא הכרזתי על המקרה לכל הממלכה, אני קודם צריך להחליט על מספר דברים" אמר עידן אל מקס והוציא מסמך לבן וריק מתוך מגירת המסמכים של נתנאל.
"אני רוצה שאתה תיהיה המושל הזמני, ולאחר מכן נאחד את שתי הממלכות שלנו" אמר עידן ומקס נבהל מעט. "אני? מה גרם לך לחשוב שאני מתאים לתפקיד כה חשוב?" ענה מקס במהרה ופניו נראו מפוחדות מעט.
"שטויות...אתה תתרגל לזה" השיב עידן וסיים לכתוב על המסמך. "אתה צריך לחתום פה ופה ואתה מושל הממלכה הזאתי" אמר עידן וזרק אל מקס את הדף ועט שחור. מקס חתם בחשש רב ולאחר מכן עידן לבש על ראשו של מקס כתר מוזהב ובעל יהלומים בצדדים.
"איחולי&#33; אתה המושל החדש של ממלכת פוקיבול&#33;" צעק עידן בשמחה רבה אל מקס המופתע מעט. "כן מגניב..." השיב מקס וגופו רעד מעט.
ובינתיים במקום אחר, הרחק מאוד מממלכת פוקיבול הקטנה והצנועה. שוכב לו דני על מיטה קטנה ומבולגנת ועליו שמיכה קטנה. מולו ישבה הילה עם פנים קרות ורטובות מדמעות.
דני לאט לאט פקח את עיניו ונראה שחום גופו החל לעלות. הילה חייכה חיוך רחב וחיבקה את דני בחוזקה.
"את מוחצת אותי&#33;" צעק דני בכעס רב. "אוי...מצטערת&#33;" עזבה הילה במהירות את דני ונתנה לו לשכב במיטה. "הייתי כבר בטוחה שאתה מת...הרי אף אחד לא שורד פגיעה שכזו" אמרה הילה ודני חייך חיוך קל.
"אבל את לקחת אותי אליך וישבת לידי...ישבת וקיווית שאפקח את העיניים שלי לרווחה" אמר דני. "נכון...אפילו שהייתי בטוחה שאתה כבר מת, לא יכלתי להשאיר אותך במצב שהיית בו אז" ענתה הילה בעצב רב.
"תודה לך...רק ש...איך אסביר זאת אל אלעד המושל שלי" הודה דני אל הילה ובו בזמן חשש מעט מאלעד. "תשכח ממנו, פה אתה תיהיה מוגן" ענתה הילה וחייכה לעבר דני חיוך גדול ומתוק. "אתה נמצא בממלכת פוקימונס הצפונית...יש פה שלג בכל עונות השנה...ממש כיף וגם בכלל אין פה סכנה" אמרה הילה אל דני...אשר שכב ובהה בתקרת החדר הקטן.
&#39;שלג את אמרת...&#39; חשב דני וחייך חיוך שובב אשר היה ניתן לראות מרחוק.

[b]המשך יבוא.[/b]

שורה אחת? אחרי כל הדיבורים האלה במסן הכנסתה אולי רק לשורה אחת??&#33;@&#33;?
:/
אחלה פרק :(

מה אתה נעלב לי ><
השקעתי על השורה הקטנה הזאת הרבה...
אני אכתוב כנראה עוד פרק.