כע XD
Printable View
כע XD
השקעה יפה תמשיך כך D:
><"
זה מצחיק אותי XDDDD
מה מצחיק כולכך?
- עוד 2 תוגובת אני ממשיך
את זה שאני מגיבה על סיפור שעשיתי לו בטא XP
[quote][i]Originally posted by אבטיחי D:[/i]@Aug 29 2008, 02:23 PM
[b] את זה שאני מגיבה על סיפור שעשיתי לו בטא XP [/b][/quote]
אני אפילו לא קורא את הבטא שלך אז למי אכפת?
אתה מתכוון להמשיך אתה עוצר הכי הרבה זמן דווקא איפה שיש הכי הרבה מתח?XD
אני ימשיך לאחר תגוב אחת
תגובה.
יובל-
תפרסם תסיפור שלך בנו"S
אפחדלא נכנס לכאן חוץ ממני ומעור הספאמר O:
זה מעצבן שאתה תמשיך אחרי "תגובה אחת"
מה זה לאיים ?><
אני שמתי את הבאנר בחתימה שלי- עכשיו תורך לפרסם את היפור שלך ><"
אני שולח לך את הפרק הבא
אל תשלח.
אני לא עושה לך בטא.
אני עושה לך בטא כדי שתשתפר-
אבל כבר יש לך 2 עונות שלמות- ככה שאני אצטרך לערוך את הכל?
לא.
תשב אתה ותערוך- זה הסיפור שלך.
אני רציתי להראות לך מה יכול לצאת אם עורכים.
לא יכולתי לעשות הרבה- כי זה רק בטא,
אני אישית הייתי מוסיפה תארים.
אבל-
זהו.
עם כך הינה הפרק הבא.
את לא חייבת לעשות לי בטא, אבקש ממישהו אחר
[b][u]פרק י':[/u][/b] עידן השמיים המיסטיים
המסוק לא יתוקן, כמו שנאמר בפרק הקודם הולכים לנצל את ג'סיקה על מנת לנצח בקרב בין העיר אלגאלורד לבין העיר ארנגוק על מנת לגרום להם להיכנס לתוך השלטון של אלגאלורד "דימעת המלאך הגוסס", למרות ששני העירם הבם בכוכבי לכת שונים עדיין לא ידוע לנו מדוע השלטון של אלגאלורד רוצה בכך.
ועכשיו אני יחזיר אותנו מעט לעבר [לפרקים הראשונים] אני מניח שזכור לכם הסיוטים שאנגלר חלם בפרקים הראשונים, טוב...
ליפני קום הבוקר והזריחה, ליפני ששוב כמו בפרק הראשון - יצאו הציידים של בהמות הקודוק, אנגלר חלם עוד חלום - הפעם היו שלושה אנשים מבורדסים אשר הולכים במסדרון רחב מאוד עם הרבה מאוד תמונות של כול מיני אנשים חשובים, ולאחר כמה דלתות, הם פותחים דלת ברזל ענקית ושם יש חדר לבן.
בחדר היו כול מיני כלי ניתח מוזרים, ויצוריים דמויי אדם לבנים עם עיניים רחבות כחולות חסרות עישונים, היו לבושים כמנתחים, ועל מיטת הניתוח - היה מישהו עטוף עטוף בנייר ושקית - ופתאום אנגלר התעורר! הוא כולו מתנשף ומזיע, הוא ישר לוקח לעצמו כוס מים. לאחר מכן, הוא יורד במדרגות לפב שפ רואה את הברמן מנקה כוסית. ליפני שאנגלר הספיק לצאת על מנת לראות מה קורה עם ג'סיקה "אהם אהם!" "השתעל" הברמן. "כן?" שאל אנגל את הברמן,
"אתה שילמת לי כסף לחדר בשביל שלושה ימים..." אמר הברמן, "כן? ו?" שאל אנגלר... "אתה נישארת באותו חדר כבר שבוע שלם! היום יום ראשון לפי ספירת כוכב הבריאה!!!" התעצבן הברמן. אנגלר ליטף את זיפיו מתסכול וניגש אל הברמן."תיכננתי להשאר כאן שלושה ימים באמת..." אמר אנגלר "אבל עכשיו אני מבין שאני צריך להפסיק את הנוודות שלי להרבה זמן על מנת לעצור את השלטון הנורא הזה ולהציל את ג'סיקה מהפנטזיות הנוראות של הקיסר לורבילורג!" אמר אנגלר.. הברמן צחקק לרגע ומיד אחר כך אמר "דרמטי מאוד, אבל אני לא מוכן לשתשאר כאן מבלי לשלם!" צעק הברמן, "ואתה מבין שעם הגנרל בלאקית היה שומע אותך היית מת עכשיו...". "אין לי כסף... אני נווד" אמר אנגלר "אבל תקשיב, אני מנסה להציל את אלגאלורד משלטון דימעת המלאך הגוסס! תן לי צ'אנס, אפילו אתה לא אוהב את השלטון הזה ואתה רוצה לצאת מימנו אז למה שלא תעזור ותיתן לי להשאר?!" אמר אנגלר. "לא!!" צווח הברמן "אתה יודע כמה אנשים כמוך אומרים את זה?! וכולם מתו! על ידי ידיו צמאות הדם של הגנרל בלאקית!" צעק הברמן. "אני עוד יעצור את השלטון, ובדרך אני ילחם פנים מול פנים נגד בלאקית!" אמר אנגלר. הברמן החל לצחוק "אתה לא יודע מה כוחו של הגנרל בלאקית באמת!" אמר הברמן בצחוק רב "הוא נחשב ליחיד בגזעו, הוא שייך לגזע האלרוק והוא העוזר הכי חזק של הקיסר!" אמר הברמן. "חוץ מ... אתה יודע.. הלורד אקטוריוס..." אמר הברמן.. "הלורד אקטוריוס?" שאל אנגלר בחשדנות. הברמן קצת התפלא שהוא לא ידוע עליו, אך בכול זאת החל להסביר "הלורד אקטוריוס הוא הלורד הראשי של העיר זאת, וידוע שהוא הפריסדיוס שלישי!" אמר הברמן ואנגלר החל לבלוע רוק מלחץ, "אך אל דאגה, הוא לא עוצר את האזרחים והוא לא קשור לשלטון אלה רק לצבא גם הוא לא כל כך אוהב את השלטון אב להוא לא יעזור לנו..." אמר הברמן. אנגלר נרגע. "אני רוצה לדעת על בלאקית" אמר אנגלר. הברמן נאנח והמשיך "רק אני אומר שלבלאקית יש כוח פיסי מאוד מאוד חזק והרבה אנשים כמוך ניסו להרוג אותו, אך אף אחד לא הצליח - אז למה שאתה תצליח להרוג אותו?! במה אתה מיוחד??!!" שאל הברמן והחל לצחוק בזמן שאהגלר נאנח. אך הברמן מצחוק עעבר לבכי. "מה קרה?" שאל אנגלר. "כולם פשוט... פשוט... מה שאתה עושה.. זה מזכיר לי את המוות של הבן שלי שגם כן ניסה להרוג את בלאקית..." אמר הברמן והמשיך לבכות. פתאום, החל ליהיות נורא קר וירד גשם. ואנגלר שמע הרבה אנשים מתאספים ומתפלאים ממשהו. אנגלר מהר יצא לבחוץ וגם הברמן והם ראו הרבה אנשים מתאספים ליד המגדל המרכזי. אתם זוכרים את המגדל המרכזי? מהפרק השני? אז עם כן אני מניח גם שאתם זוכרים שהפסל של המלאך שהיה שם שהסתכל לכיוון איפה שהשמש זורחת ושוקעת ושהוא הרים צלב ענקי ללמעלה. אך הפעם, היה משהו מוזר וזה החריד את אנגלר - אין לו משוג איך זה קרה! אך הפסל של המלאך, מדמם, הראש שלו מסתכל ללמטה עם מבט רציני מידי באופן מחריד,ובמקום שהוא מוריד את הצלב, המלאך צלוב בעצמו!! זה מראה מפחיד ומאוד מחריד! ואנגלר ממש נגעל מהדם!
נופיס שהיה שם כמובן שהוא התעלף מיד. השמיים היו אפורים מלאים בעננים אפורים ולא היה ירח, ירד גשם. כול שאר האנשים היו מבוהלים נורא... "מ-מה קרה?" שאל אנגלר בפחד את אחד האזרחים. "העידן חוזר... עידן השמיים המיסטיים" ענה לא האזרח. "מה?" שאל אנגלר. "זה קרה בעבר, הנבואה אומרת שבעידן השמיים המיסטיים, כול הסיוטים של כול האנשים התגשמו! וירדפו את העיר, וזה כבר קרה בעבר!!" צעק האזרח בפחד.
אנגלר נבהל מאוד, מאדז שהוא נכנס לעיר, הוא חלם את הסייוטים המוזרים האלה עם הבחור המבורדס - ואנגלר לא רוצה שהסיוטים האלה יתגשמו!
~ ההמשך יבוא..................................................................
יווווווו אזיה מתחחחחחח מלאך מסכן..... זה באמת פרק אולי בלי אקשן אבל אם פווווווול מתח כל הכבוד!
פרקנחמד.
הנה הטעויות שלך.
*דימעת=דמעת
*העירם=הערים
*הבם=הם
*ליפני=לפני
*ניתח=ניתוח
*לפב=לפאב
*שפ=שם
*תיכננתי=תכננתי
ועוד הרבה.
יש לך המון מקרים של הוספת י' מיותרים.
הנה משו שתדע:
לכל פועל יש בניין, יש 7 בניינים,
ולכלבניין יש תבנית:
פָּעַל
נִפְעַל
פִּעֵל
פֻּעַל
הִתְפַּעֵל
הִפְעִיל
הֻפְעַל (הֻפְעַל)
כדי לעשות את הפועל,
מכניסים את השורש של הפועל במקום השורש:
פ.ע.ל
ככה נוצר הפועל..
ככה תדע מתי לא לשים י' ומתי כן.
:)
יש משו שהתעלמתי ממנו כמה זמן-
אתה מכניס רגשות לסיפור.
בתחילת הסיפור שאלתי אותך אם אתה הולך לכתוב בגוף ראשון או בשלישי- החלטת בשלישי-
זה אומר שאסור לך להכניס רגשות של עצמך, מותר לך נגיד 'יואו איזה מפחיד זה...'
אבל אסור לך:
המלאך היה צלוב.זה היה כל כך מפחיד ומגעיל!
הצורת כתיבה הזו שייכת לגוף ראשון- בו הסיפור מסופר מנקודת זוויתו של אנגלר- ואז זה בעייתי כי - אנגלר לא יודע מה האחרים חושבים- ככה גם אנחנו לא יודעים, וגם כל מה שאנגלר חושב מכניסי םלסיפור- גם אם הוא חושב שזה מגעיל, למרות שזה לא.
שים לב לזה.
נחמד מאוד
אבל אני מראה את מה שכולם חושבים. את באמת לא הבנת את זה? LOL
בכול אופן, עם זה כול כך מפריע לך את יכולה לחזור ליהיות הבטא שלי \:
טוב נו, אני אתגעגע עלייך )':
הפרק הבא...
[b][u]פרק יא':[/u][/b] לב של שד
בעוד הרוח החזקה הגשם העננים השחורים והמלאך המדמם מופעים מול עיניו המבוהלות של אנגלר, מתחילה להגיע סערת רעמים - בום!
אין בית משפט. קעם פגע בבית המשפט והוא התנפץ! "מה המשמעות של כול זה?!" נשמע קול וצעדים חזקים - ושוב הבחור המאוד משוריין אשר אף פעם לא מראה את פניו - הגנרל בלאקית, והוא בא עם אלברט ואורגון שככול הנראה תמיד ביחד. בלאקית מתחיל להתקדם לעבר המגדל בזמן שהוא דוחף אנשים חזק. ומאחור מגיע הקיסר לורבילורג על הכיסא אשר נושאת אותו בהמת קודוק ומישהו רוכב עליה. אנגלר לא יכול לסבול את ניצול בהמות הקודוק, של חבריו הטובים של הטבע הוא פשוט לא יכול! "על זה אתם מתאספים?!" צחקק הקיסר לורבילורג "אז למה קראתם לי? בגלל שהפסל המכעור של השליט הקודם שנהרג על ידי התכופף ומדמם?!". "אדוני, אתה לא מבין..." אמר נופיס "העידן הזה היה עידן של 30 שנה שכול הסיוטים של כול האזרחים בעיר אלגאלורד התגשמו ורדפו את כולם! כול הפחדים!".... נופיס שתק ואנגלר בלע את הרוק שלו. "ובנוסף לכך שדים רדפו את אלגאלורד!" המשיך נופיס. אנגלר כמעט התעלף... "שדים?! הא! איפה אלעזאעזל אתה רואה שדים?!" צעק הקיסר לורבילורג. "הם יגיעו, והם ירדפו את כולנו..." נשמע קול מהברמן. הקיסר לורבילורג החל לפחד מעט. "בסדר, הצלחתם להפחיד אותי" אמר לורבילורג "אבל זכרו תושבים נבזיים, שאני מטפל בבעיה אך ורק בישביל חיי ולא בישבילכם!! אז אפילו שעל תעזו להודות לי!!" צעק הקיסר. "לצערי הרב לא תוכל לטפל בבעיה" אמר נופיס, וכולם הפנו את מבטם עליו. "על מנת לטפל במשהו אפל ולא ידוע, זה דורש חודשים בעוד יש לנו כמה דקות עד שכול הסיוטים יתחילו" אמר נופיס... "תיתפלא" אמר הקיסר לורבילורג והפנה את מבטו לג'סיקה "אני יודע טוב מאוד איך לטפל עכשיו בבעיה הזאת!" אמר וישר צעק "שומרים! תביאו לי את הילדה!" אמר והצביע על ג'סיקה. אנגלר הבחין בעיניין ומהר מאוד קפץ ישר מול הקיסר לורבילורג והשתכבה. מיד אחר כך הוא קם, "אדוני, באמת לא נראה לי שג'סיקה עשתה את כול זה" אמר אנגלר בלחץ. אך הקיסר רק התעצבן עליו ודחף אותו דרך הראש ואנלגר נפל - חזק! השומרים הביאו אץ ג'סיקה בוכה, קבולה, ועם ראש מושפל. "את אחראית לכול זה! אני יודע!!" צעק לורבילורג בזמן שבלאקית היה ליד. "זו לא אני.." בכתה ג'סיקה. ואז לורבילורג החל לחפור "מאז שהגעת לכאן, דברים מוזרים החלו לקרות, אנשים מתו מסריטות תפרים, בול כמו אצל הגופות שהיו במסוק אצלך עם המון המון המון דם!" אמר לורבילורג ואנגלר הקיא. "ונחשי מה? הדי אן איי של שני התפרים שהיו במסוק שלך ואצל מי שנרצח הוא אותו די אן איי! ונחשי מה עוד??! אותו די אן איי תאם לדי אן איי שהיה לך בכף היד!!!" צווח הקיסר לורבילורג בצחוק מטורף עם מבט מטורף בעיניים, ואז ישר הוא שלף סכין מנדן הההגנה העצמית שלו ותקע את הסכין ביד של ג'סיקה! כול האזרחים היו מבוהלים מאוד, אנגלר כמעט הקיא מהדם! לנופיס יצאו דמעות... אנגלר נפל על הריצפה בסבל, רצה להסתער על לורבילורג המזויין ולהראות לו מה זה! אבל איכשהו... אנגלר מבין את המחשבות של ג'סיקה... לא מבין כמו שאתם חושבים, מבין בתוככו עמוק שמה שהיא לא רוצה זה שגם אנגלר יסתבך בזה... "אולי זו הסיבה?" שאל אנגלר המאוהב "אולי זו הסיבה שאני יודע שהיא באמת לא אשמה למרות כול ההוכחות?" עכשיו אנגלר יודע גם שהוא לא אוהב אותה רק, גם היא אוהבת אותו. "ולמה שברת את בית המשפט בעזרת הברקים??!!! כדאי שלא ידעו שאת אשמהה!" צווח לורבילורג וניער אותה "לסיכום? יש לך לב של שד!!! שד מקלל שבאת לקלל את העיר אלגאלורד!!!" צרח לורבילורג בצרחה מטורפת, כנראה שהוא קצת הסתובב מהסיוטים המתגשמים. הקיסר לורבילורג הפיל את ג'סיקה לרצפה "תהרוג אותה" פקד הקיסר על הגנרל בלאקית "הוד מלכותך, הייתי בשמחה הורג אותה אך לפי אסטרתגיית הקרב שלנו אנחנו הולכים לשחד את שלטון גלין, ולא נוכל לעשות זאת כול עוד היא מתה" אמר בלאקית. "כבר לו" נשמע קול גיברי משום מקום. כולם הסתכלו סביבם, כול אנגלר עד שבאה ג'סיקה בריצה עליו ומהר חיבקה אותו ובכתה. ותפתאום, משום מקום, ננפלו 14 בהמות קודוק על הרצפה!" איך אנגלר התרגז... מחושך יצא... "הלורד אקטוריוס?! חזרת כול כך מוקדם?" שאל הקיסר לורבילורג. "אכן כך אדוני, ויש לי חדשות רעות" אמר הלורד אקטוריוס. "שפוך" השיב לו לורבילורג והיתיישב על כיסאו. "העיר ארנגוק הפכה לאימפרייה, עם פי 12 חיילים משלטון גלין ודימעת המלאך הגוסס של אלגאלורד ביחד, בנוסף לכך הם חמושים בשיריונות זהב קשים והרובה החזק בגלקסיה שלנו, וגם יש להם את הפריסדיוס השמיני של סין!" אמר אקטוריוס. לורבילורג בחל לפחד וגם בלאקית.
מה יקרה עם הסיוטים של אנגלר? עם האנשים המבורדסים? הם הם יתגשמו?
מה יקרה עם הרומן של אנגלר וג'סיקה?
עם העיר אלגאלורד תתמודד נגד אימפריית ארנגוק?
חכו לפרק הבא!
מגניבבבבבבבבבבבבבב פרק יפה אנגלר וג'סיקה מאוהבים :) להלהלהלהלהל
פרק נחמד.
יש לך הרבה שגיאות כתיב- לא הבנתי חלק ממה שכתבת,
היה נחמד להוסיף תיאורים- כרגיל..
אתה עדיין מוסיף י'-
ועדיין יש בעיה עם הדו-שיח.
לא הבנתי- איך ג'סיקה לא מתה אם תקעו בה סכין>.<"
הכנבת מידי פעם רגשות-
והכל קורה מהר מידי- ככה שיוצא שהמוח שלך מדלג על מקטעים שלמים- וזה לא מפריע.
תוסיף תיאורים כאלה של דם, ורעם זה רעש, וברק יכול להוריד את בית המשפט.
ג'סיקה לא מתה כי תקעו לה סכין רק ביד...
[quote][i]Originally posted by אבטיחי D:[/i]@Aug 31 2008, 12:01 PM
[b] פרק נחמד.
יש לך הרבה שגיאות כתיב- לא הבנתי חלק ממה שכתבת,
היה נחמד להוסיף תיאורים- כרגיל..
אתה עדיין מוסיף י'-
ועדיין יש בעיה עם הדו-שיח.
לא הבנתי- איך ג'סיקה לא מתה אם תקעו בה סכין>.<"
הכנבת מידי פעם רגשות-
והכל קורה מהר מידי- ככה שיוצא שהמוח שלך מדלג על מקטעים שלמים- וזה לא מפריע.
תוסיף תיאורים כאלה של דם, ורעם זה רעש, וברק יכול להוריד את בית המשפט. [/b][/quote]
תקעו לה סכין במקום לא חשוב.
עם כול זה מפריע לך את יכולה לחזור ליהיות הבטא שלי
פרק הבא
עומר אני מאוד מאוכזב ממך XD
[b][u]פרק יב':[/u][/b] כבוד הכומר, כבוד הכומר!
"מה זה???!" צווח הקיסר לורבילורג וסתר לשומר אלברט. "אני ילמד את אימפריית ארנגוק כזה לקח שהם לא ישכחו בחיים!!" צווח. "אני מניח שעכשיו הוד מלכותו מרשה לי להרוג את בחורת לב - השד אשר גרמה לכול הבלגאן הזה נכון?" ששאל בלאקית את הקיסר לורבילורג בציפיה. הקיסר לורבילורג סימן לו עם היד להרוג את ג'סיקה כיאלו זה חפיף כול העיניין הזה! בלאקית חטף את ג'סיקה מידיו של אנגלר, והפיל אותה. אנגלר לא ידע מה לעשות!
בלאקית שלף את הרובה ובא ללחוץ על ההדק ופתאום!
נשמע קול, "חכה!" נשמע קול קצת זקן ונשמע די חכם."מי החוצפן שהעז לגרום לי לחכות?!" קרע בלאקית. "זה אני" נשמע קול, ומהחשכה, יצא בחור מבורדס באדום כאשר בקצה פסים לבנים אשר כתוב עליהם בשחוק אותיות לטיניות עתיקות לא ידועות, שיער ארוך שחור מסולסל, קצת זיפים של זקן, ובעל שפם, עגילים של צלב, קעקוע של צלב על המצח, שרשרת של צלב, תמונה של צלב על השיריון ועל הגלימה, חמוש בפטיש זהב מקושט ויפה, וקשור עליו צלב עם שלשלאות והוא רכוב על סוס שחור. "מעניין מי הבחור הזה?" חשב לעצמו אנגלר. "הקיסר ניקולאי?! מה לעזאעזל אתה עושה פה עכשיו??!" שאל הברמן. "סלח לי כבוד הכומר" אמר בלאקית בזלזול רב. "אתם עושים טעות!" אמר הכומר ניקולאי "השדים כבר פרצו לעיר הזאת ליפני 6 ימים, וזה לא בגלל האישה!" צעק. "מה לעזאעזל אתה מבין?! לא היית פה ליפני 6 ימים! חשבנו שברחת לנו! איפה לעזאעזל היית??!!" שאל הגנרל בלאקית בעצבים. "אכן ברחתי" אמר ניקולאי "אבל צפיתי, איך הקיסר לורבילורג ממשיך את שלטונו של דימעת המלאך הגוסס על האזרחים שלו, ולא חשבתי לחזור - אבל עושה רושם שזה מדהים איך הקיסר לורבילורג מסתבך כבר אפילו שאני מפנה את הגב שלי רק לשבוע!" אמר ניקולאי. "אל תיתחצף עליי!!" צווח לורבילורג.
,בכול מיקרה, ניגש לעיניינים" אמר ניקלואי "הנסיכה הגיע ליפני 7 ימים, השדים הגיעו ליפני 6 ימים, והשדים האלה אלה שדים שאתה לא תוכל לראות בחברת אנשים קדושים..." אמר ניקולאי. "קדושים?! הא!" צחק הקיסר לורבילורג "מי קדוש כאן?!". "העיניין הוא לא מה שקדוש לאלוהים הוא מה שקדוש לתרבותף והנסיכה קדושה לתרבות שלה" אמר ניקולאי בעוד ג'סיקה המשיכה להסתכל עליו. ניקולאי המשיך "השדים האלה, הם שדים אשר הורגים בעזרת תפרים אנשים טובי לב" אמר ניקולאי. "אכן" השיב אנגלר בעוד כולם מפנים את מבטם עליו. אנגלר יצא למרכז איפה שהכומר ניקולאי. "כמות הדם שהייתה במסוק לא הספקה לשלושה אנשים, כלומר השדים הגיעו דרך המסוק של ג'סיקה וכתוצאה מההתרסקות הרבה מאוד שדים נהרגו והתפוצצו וכמות ולכן היה יותר דם בגלל השדים שלא ראיתי את הגופה שלהם" אמר אנגלר. "אמת" השיב לו הכומר ניקולאי. "זה אומר שלאחר שהכניסו את המסוק למוסך, השדים ששרדו יצאו וזה אומר שיש עכשיו יותר מאלפי של אלפי שדים, אשר ממש עכשיו מסתובבים בעיר ומחפשים עוד קורבנות" נשמע הקול דרך הלורד אקטוריוס אשר נכנס גם הוא למרכז, היתיישב, ובאדישות רבה המשיך לשתות את התה הנורדי שלו. "הלורד אקטוריוס, את ה באמת מאמין לבולשיט הזה??!" צעק הקיסר לורבילורג "הנסיכה ג'סיקה הביאה את השדים לארצנו! מי מסכים איתי?!" צעק הקיסר. אנגלר הבחין, שכול השומרים ובני האצולה, כן הסכימו וכול השאר לא הסכימו! זה מוזר... למה דווקא אנשי השלטון האיכרים לא מסכימים ובני האצולה כן מסכימים? כמובן שהלורד אקטוריוס, אורגון, ואלברט לא הסכימו, וגם הברמן אבל הוא נחשב לאזרח נמוך. כול האיכריים שלפו את נשקיהם [כלשונות, מגרפות, כלי עבודה וכו'] "לא ניתן לשלטון להמשיך! אנחנו רוצים שתעצור את השדים, שתאמין לנו שג'סיקה לא אשמה!" תרחו האיכריים. הכומר ניקולאי חייך, כי הוא שמח לראות שאנשי השלטון סוף סוף קיבלו יוזמה, ותקווה!.. אבל לורבילורג רק צחק "אתם זוכרים מה קורה למי שמתנגד לשלטון נכון?!" צעק לורבילורג, והגנרל בלאקית התקדם ועשה קליקים עם אצבעותיו. אנגל רץ רץ רץ והכניס לבלאקית אגרוף בפרצוף!!!! הוא היה כולו זעם אנגלר... בלאקית נפל על להריצפה!.... כולם היו בשוק... מי היה מעז להרביץ ככה לגנרל החזק בלאקית? כולם היו בשוק, והקסדה של בלאקית סוף סוף נפלה... לאומת זאת הכומר ניקולאי לא היה בשוק, הוא חייך, "סוף סוך זה קורה" אמר לעצמו... פתאום כול אזרחי השלטון הריעו! ואנגלר הסתכל על ידיו. "אוי לא!!! אני הולך למות!" חשב לעצמו אנגלר...
ההמשך יבוא...
O:
זה פרק טוב.
הקטע שיש שאלות תמידבסוף- זה קצת מוציא תמתח- פתאום אתה רואה שאלה שלא חשבת עליה, ואז זה מגלה לך את הרמז, שתמיד כדאי שיהיה מוסתר,
למשל עכשיו עלתה לי השאלה למה הוא הולך למות? מה יש לו בידיים? למה הכומר הזה כל כך שמח? וכל מיני דברים..
זה הטוויסט שהיה צריך D:
אני מאוד שמח שאהבת
וואי פר קמגניב בלאקית חטף בוקס!!!!!!!!!!!!! אנגלר ראשון!
XD
יש לפעמים עיה של הורתדאותיות
מדי פעם יש כזה:
אנגל
אנגל זה זווית ><"
לא הבנתי שום דבר ><
Angel זה זווית
אבל קוראים לי אנגלר
יאללה מי מנחש מה פירוש המילה "אנגלר"
[רמז: באנגלית זה Angler והפירוש באנגלית]
אין לי מושג תשלח לי בפרטי את התשובה :)
בטח משו מלאך ><"
וזה לא אתה O:
אתה יובל ><"
אנגלר זו דמות בדיונית
Angler זה דייג חובב.
בסוף אתם תבינו [:
וולברינה, תעתיקי בבקשה את הבאנר
אההה אני זוכר שאמרתה את זה באנימאסטר בכול מקרה מקווה שתמשיך...
[b][u]פרק יג:'[/u][/b] מלחמה פנימית באלגאלורד
הפנים של הלאקית לראשונה נראו, בחור עם שיער קצר מסולסל וחלק מזיפי שפם, אך בעל זיפי זקן גדולים, ולבן מאוד - אך במקרה זה הוא היה אדום מאוד... "אתה העזת להרביץ לי??!!!" צווח בלאקית וכולו התעצבן. הוא מהר שלף את הרובה "מי שמרביץ לי מת, ומי שמתנגד לשלטון גם מת, זה אומר שאתה הולך למות בסבל רב!!!" צרח בלאקית ושלף את הרובה הענק שלו. אנגלר היה משותק, אך בידיוק ג'סיקה הגיע מאחור לבלאקית ונתנה לו חבטה בראש עם מטף כיבוי שהיה בתוך המגדל. בלאקית נפל, ואז קם כיאלו הוא לא הרגיש כלום! ואז הוא צחקק. "אז גם את רוצה למות הא?" שאל אלה רטורית בזלזול. ושוב פעם, איכר פשוט מאחור הגיע והרביץ לו עם האת חפירה על הראש. בלאקית התכופף. "מה זה?! אתם כולכם רוצים למות? הא!" צחק בלאקית. אנגלר יודע, שבהמות הקודוק צדות את הציד שלהן ביחד וזה מה שעלה לו את הרעיון... "בלאקית... אמנם אתה בחור חזק שכול מי שניסה להלחם נגדך פנים מול פנים נהרג, אבל אתה לא יכול להתמודד נגד כול כך הרבה אנשים בעלי רצון חזק להרוג אותך" אמר אנגלר... "מה?!" צווח בלאקית. "איכרים, התסערו עליו!" צרח אנגלר. כול האיככרים שלפו שנית את כלי העבודה שלהם והתסערו לעבר בלאקית. בלאקית לא היה יכול להרוג אותם, הם היו כל כך רבים! "זה על שהרגת את הבת שלי!" אמר האיכר בעל האת חפריה. "זה בגלל שהרגת את אח שלי, את אמא שלי, ואת סבתא שלי!" צווח הילד הבוכה אשר זורק לבני בנייה. "זה בגלל שהרגת את כול המשפחה שלי!" אמר האיכר העני אשר מחזיק מגרפה חדה בידו. אנגלר ידע, שזה מדהים כמה רצון של אנשים יש להרוג! אבל למרות כול הרשע של בלאקית, כול מה שהוא עשה, שום דבר לא משתווה לעונש מוות! זה מה שעבר בראשו של אנגלר. "עצרו!" אמר אנגלר. ומהר כול האיכרים עצרו, והתקבצו מאחורי אנגלר.בלאקית דימם כולו, העין שלו יצאה, הרבה שיניים שלו נשברו, ויכול ליהיות שהוא שבר כמה עצמות. אנגלר חטף צמרמורת שוב, לא רק בגלל הדם, בגלל הפנים, הן היו מוכרות לו באופן מצרמרר מאוד! אנגלר התכופף לעבר בלאקית "כן הוא עדיין חיי" אמר אנגלר. "מנובל קטן!" צעק לורבילורג "מה עשית?!". אנגלר התעלם, לקח את הרובה של בלאקית וראה שהוא שבור. הוא זרק אותו לריצפה, ושלף חרב מהנדן של בלאקית. "שום דבר לא שווה עונש של מוות" אמר אנגלר בתור נאום לאיכרים. "אני לא אוהב מלחמות, אבל עם זה הדבר היחיד שדורש חופש וחרות אנחנו נסתכן בלמות ונשמיד את מי שעומד בדרכנו!" צעק אנגלר. לורבילורג מהר קפץ לעבר בלאקית והתכופף בבכי לבלאקית. לורבילורג אף פעם לא בכה כל כך! בלאקית הקיא דם "ת-תהרוג אותם..." אמר בלאקית "אל תעשה את אותה טעות שפרעה עשה לפי התורה של היהודים!" אמר בלאקית והקיא עוד קצת דם. "אני לא הולך למות, אני רק שוכב כאן בסבל, אז תהרוג אותי! בבקשה!" אמר בלאקית. לורבילורג קם בבכי והשפיל ראשו. אנגלר הסתכל עליהם. "לפי האמונה של היהודים, מה שקרה כאן מאוד דומה לסיבה שהם חוגגים את חג פסח" אמר לורבילורג. "אני ממש לא אוהב יהודים ונוצריים, אני לא אוהב אף דת! אני אוהב מלוכה של סגידה עצמית!" אמר לורבילורג. אנגלר לא יכול לסבול גזענות, והוא ממש לא מבין למה פעם כל כך הרבה אנשים ניסו לדחוף ככה סתם את היהודים לים. "אני לא יעשה אותה טעות שפרעה עשה!!" צעק לורבילורג. "למרות שאני קיסר, והמטרה שלי היא לעצור מלחמות אזרחים, פה זה שונה! מי צריך אתכם בכלל?! כבשתי את העיר הזאת והבאתי את השלטון רק בשבילכם! כי לא רציתי לטבוח אתכם, אז רציתי שתצטרפו לשלטון! אבל לאחר מה שעשיתם - לא אוותר! גם ככה אתם חקלאים גרועים! כול ענב שאני אוכל הוא רקוב! שברתם אותי! במקום לשחרר אתכם, אני אטבח אתכם! שומרים, תהרגו את כול האיכרים!!!" צווח לורבילורג. "למען הקיסר לורבילורג~!" צעקו כול האצילים ולקחו רובים עתיקים בתור נשק [האצילים מסתובבים איתם כול הזמן מחשש של איכר אשר ינסה להתנקש באציל אשר אחראי על הכפר שלו] "למען אנגלר וג'סיקה!" צעקו צעקת מורל האיכרים והכנו את עצמם למלחמה. והינה מלחמת אזרחים ראשונה בלאגאלורד. "בוא נברח מכאן!" צעק אלברט "רעיון טוב!" צעק אורגון והשניים הגיעו לשער. "עצרו!" עצר אותם הכומר ניקולאי, "לצמה שלא תיהיו בצד של אנגלר?" שאל.. "למה לנו?!" אמר אלברט. "כדאי שתיהיו חופשיים איתו - אתם תמיד אמרתם שאתם לא אוהבים אתת השלטון של לורבילורג בגלל הטבחים שהוא עושה.." אמר ניקולאי. "הוא צודק.." אמר אורגון, "כן..." השיב לו אלברט. והשניים היסתערו לעבר האצילים. כמובן שאנגלר לא יודע להלחם, והוא גם לא רצה להלחם, אך הוא חייב... גם האיכרים לא יודעים להלחם אבל בכול זאת הם נלחמים.. לכול בחור שהוא הורג הוא מיתייחס עליו כמו צייד. מלחמת האזרחים אכזרית, ובזמן שהיא מתרחשת, הלורג אקטוריוס והכומר ניקולאי יושבים בצד וצופים. "חבורה של מפגרים..." חשב לעצמו אקטוריוס... "אני סומך עלייך, אנגלר..." חשב לעצמו הכומר ניקולאי. אך שם מרחוק, בין הגבעות ממש איפה שאנגלר עמד כשהוא ראה לראשונה את חומות העיר, עמד שם הקיסר ברבליץ עם הלורד השמיני הפרידסיוס, וכול הצבא הענקי של האימפרייה, מוכן ממש עכשיו לתקוף את אלגאלורד... "מה מתרחש שם?" חושב לעצמו ברבליץ.
אבל החלק היותר מותח, זה שאף אחד לא שם לב, אבל עכשיו השדים יצטרפו לשדה הקרב, ועכשיו הסיוטים של כולם... הולכים להתגשם...
ההמשך יבוא...
ווא ימגניייייייב מי עכשיו אמ רפרקים משעממים הא? אני רוצה לראות אותכם אומרים שלא היה אקשן!!!!!!!! הפרק הכי טוב של ךעד עכשיו!!! כל הכבוד רק שבהתחלה חתבתה לאקית...
נחמד D:
אבל יש קצת בעיה בכתיבה- אתה החלק האחרון צריך לקרוא פעמיים כיהכתיבה לא נכונה..
אחלה פרקים
תודה
[b][u]בפרק יד':[/u][/b] גפרור המוות
בעוד הצבא של ברבליץ מסתער מהגבעות על העיר, אלגאלורד ממשיכה את המלחמה הפנימית שלה. "מעניין מה יקרה כשהשדים יגיעו לכאן" חשב לעצמו הלורד אקטוריוס. "הסיוטים מתחילים להתגשם..." חשב לעצמו בלאקית "הסיוט שלי התגשם כבר... ליהיות מובס...". האזרחים המשיכו להלחם, עד שפתאום, כול אחד הבחין במשהו, אנשים מתים, בשריטות תפרים פתאומוית! "מה זה?!" צעק אחד האנשים. אנגלר מהר קם "השדים מהמסוק הגיעו!!" צעק, ג'סיקה נבהלה.הכומר ניקולאי זרק לעבר המקום צלב, ופתאום - הצלב נעמד! ואז כול השדים נראו! אלה היו מיליוני שדים!! אנגלר הזדעזע מכך שהם היו בול כמו בחלום שלו! שהבחור המבורדס ירה בשד? בול אותם יצורים! "אולי הסיוט שלי עומד להתגשם?" חשב לעצמו אנגלר. האזרחים החלו יותר להלחם בשדים מאשר אחד בשני, אבל כמובן שהם נלחמו גם אחד בשני. בידיוק באותו רגע, אימפריית ארנגוק פרצה את החומות ונכנסה לעיר "מה לעזאעזל?!" התפלא הקיסר ברבליץ "מלחמה נגד שדים?! אין מצב שאני משתתף אני בורח!" אמר ברבליץ ומהר ברח עם צבאו בחזרה לכיוון השער, אך שדים קפצו מהשמיים וחסמו להם את הדרך - לא הייתה להם ברירה אלה להלחם. אז נוצר מצב שב"משחק" הזה יש שדים, שלטון דימעת המלאך הגוסס, האצילים של אלגאלורד, ואימפריית ארנגוק וכולם אחד נגד השני נלחמים למוות...
ההמשך יבוא...
[b][u]פרק טו':[/u][/b] פרידיוס נגד פרידיוס
הכומר ניקולאי יצא כבר לקרב, הלורד אקטוריוס נשאר... אך מולו מיתייצב בחור הלבוש חצאונת ירוקה עם חגורה, שיער ארוך שחור, כובע קש משולש ענקי אשר מסתיר את עיניו בצללים, חרב ארוכה שלופה - זה יונג צ'אנג, הפרידיוס השמיני של סין... (כמובן) אקטוריוס\ הלוחם הנורדי צחקק והפעם הוא לא שלף את הפטיש, הוא שלף את הנשק האמיתי, חרב רונות! הוא שלף חרב רונות ענקית ורחבה! עם רונות חרוטות עליה.. ככה נראות הרונות:
[img]http://img410.imageshack.us/img410/1/17060957lb0.png[/img]
[img]http://img381.imageshack.us/img381/5475/34899170jt1.png[/img]
[img]http://img135.imageshack.us/img135/8642/83426439ys8.png[/img]
[img]http://img135.imageshack.us/img135/2088/38811305tv9.png[/img]
[img]http://img410.imageshack.us/img410/1623/80222652cd8.png[/img]
[img]http://img410.imageshack.us/img410/8696/67126924mr7.png[/img]
(מי שיודע את פירוש הרונות בבקשה לא לומר! זה יחשב לספויילר). יונג צ'אנג בזריזות הסתער על אקטוריוס וניסה לדקור אותו, אך אקטוריוס קפץ הצידה וניסה לחבוט בראשו של צ'אנג, אך הוא התכופף החליק על הריפצה וברגע שהיה מאחרוי אקטוריוס - הוא תקף בגב עם הלהב לאחור, אך אקטוריוס קפץ אחורה למול צ'אנג וניסה לחתוך אותו עם החרב, אך מהר צ'אנג הגן משמאל. הכוח היה כה עצום שהם שניהם עפו לאחור!... "בשם הברקים של ת'ור, בשם הזעם של אודין!" קרע אקטוריוס והסתער עם חרב שלופה על צ'אנג. "בשם קאי-שן!" קרא צ'אנג וגם הסתער על אקטוריוס. השניים זעקו זעקת מלחמה ופגישת החרבות הייתה עוצמתית במיוחד. מהר, צ'אנג החל לרוץ לעבר המגדל ובדרך חתך כמה חיילים ו\או שדים...
אקטוריוס רץ אחריו. בזמן המלחמה, שדים, אימפריית ארנגוק, שלטון דימעת המלאך הגוסס, העיר אלגאלורד, הסיוטים ממשיכים להתגשם! לאט לאט כול אחד בתורו!...
בינתיים צ'אנג נכנס לתוך המגדל וסוגר את הדלת, אקטוריוס בועט בדלת והיא עפה. אקטוריוס נכנס והמשיך להלחם. אנגלר הבחין במה שקורה והסתכל מה קור השם בתחתית המגדל, למעשה למרות שהמגדל הוא סתם מגדל עם מלאך יש בפנים גלגלי שיניים! "מה לעזאעזל גלגלי שיניים עושים כאן?!" חשב לעצמו אנגלר ובדיוק קפץ עליו שד. אנגלר נבהל ומהר תקע בו את חפירה. צ'אנג התחיל לעלות במדרגות. "אתה לא תברח לי שוב פעם!" צעק אקטוריוס והחל לרדוף אחריו. הם הגיעו לסוף של המגדל, שם יש דלת פתוחה המובילה למלאך. לראות את המלאך מלמטה זה לא נחמד, אבל לראות אותו צלוב מאחור זה ממש מזוויעה! אקטוריוס דחף אותו מהר! בעוצמה!! צ'אנג נפל ליד המלאך. "לא צריך להרוג כדאי לנצח.." אמר אקטוריוס, סגר את הדלת ונעל אותה. צ'אנג ניסה לפרוץ את הדלת. "אתה לא תצליח!" צעק אקטוריוס לעברו "זה עשוי מעץ הדרקולון" [פרק ב', שורה 4...] "תסתכלו!" צעק הכומר ניקולאי, ומי שהיה יכול להסתכל (מי שלא היה תקוע עם סיוטים או שדים) אנגלר גם הסתכל וגם ג'סיקה, אקטוריוס חייך, לורבילורג גם הסתכל, ברבליץ, אלברט, אורגון, נופיס, וכול בני האדם שלא היו עסוקים בקרב עם שדים או סיוטים. "צ'אנג?! מה אתה עושה שם?!" צעק ברבליץ למקום שהם הסתכלו, איפה שצ'אנג תקוע... פתאום המלאך הסתובב! "תראו הוא מסתובב!" צעקה ג'סיקה. המלאך הצלוב והמדמם הסתובב באיטיות לעבר צ'אנג והרים את הראש שלו! צ'אנג התחיל לצרוח "זה זוועתי! זה זוועתי!" צרח צ'אנג צרחות סבל נוראיות! ופתאום, הוא התפוצץ! התפוצץ למיליון חתיכות וכול האיבריים הפנימיים והדם עפו לכול עבר!! הראש, העיניים, הידיים הכוול! "הינה הסיוט שלי מתגשם..." אמר נופיס והתעלף. אנגלר הקיא בצד את נשמתו!
ההמשך יבוא...
פרק מגניב אבל סוף... טוב אמממ איכסססססססס די ניגעלית אבל יש מתח ואקשן כל הכבוד!!!
מי התפוצץ? המלאך?
עת חפירה זה עם ע' ><"
יש כמה שגיאות כתיב,
נחמד סכ"ה..
חחח לא צ'נג התפוצץ(מסכן... לא הכי נעים שבעולם...)