Printable View
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 09:37 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
..
..
..?!?...
אתה מתעורר ומתבאס שאתה עדיין בצינוק ואין לך כל דרך לצאת. לפתע דלת הצינוק נפתחת וחייל צעיר אחד מתקרב אליך. "אתה! הבאנו חוקר מקצועי בשביל שיחקור אותך! בוא אחראי!" אומר החייל ולובש עליך אזיקים+אזיקים ברגליים כדי שלא תהיה לך אפשרות של לברוח. [/b][/quote]
אלך אחריו, נזהר שלא ליפול
[b]טורי ג'ונס[/b]
את אוכלת ביאוש רב מן האוכל. את שבעה ומרגישה יותר טוב עם עצמיך.
הערב הגיע. השמש שקעה והחושך החל לכסות את הצינוק. אין דרך להדליק מנורה/אש או כל אמצעי מאיר כלשהו אחר. רצוי שתלכי לישון.
[b]בראיין גולדמן[/b]
אתה הולך אחרי החייל בזהירות ובקפדנות מוחלטת. כעבור הליכה בת שלוש הדקות אתם מגיעים סוף כל סוף למשרדו של החוקר. "אני אשאיר אתכם לבד" אומר החייל ומוריד ממך את כל האזיקים ומושיב אותך מול החוקר...ויוצא מן החדר. כנראה שהוא עומד בצד השני של הדלת ומחכה לפקודה של החוקר לקחת אותך חזרה לתא.
"שלום לך נערי, אני החוקר שיחקור אותך, קוראים לי 'ארקוס', 'דוקטור ארקוס'" אומר החוקר ומשלב את ידיו.
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 08:14 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
את אוכלת ביאוש רב מן האוכל. את שבעה ומרגישה יותר טוב עם עצמיך.
הערב הגיע. השמש שקעה והחושך החל לכסות את הצינוק. אין דרך להדליק מנורה/אש או כל אמצעי מאיר כלשהו אחר. רצוי שתלכי לישון. [/b][/quote]
אני הולכת לישון =______=
אני שמה את התיק שלי מתחתי, ואת השוט מתחת לכרית בהישג יש.
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 09:44 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
אתה הולך אחרי החייל בזהירות ובקפדנות מוחלטת. כעבור הליכה בת שלוש הדקות אתם מגיעים סוף כל סוף למשרדו של החוקר. "אני אשאיר אתכם לבד" אומר החייל ומוריד ממך את כל האזיקים ומושיב אותך מול החוקר...ויוצא מן החדר. כנראה שהוא עומד בצד השני של הדלת ומחכה לפקודה של החוקר לקחת אותך חזרה לתא.
"שלום לך נערי, אני החוקר שיחקור אותך, קוראים לי 'ארקוס', 'דוקטור ארקוס'" אומר החוקר ומשלב את ידיו. [/b][/quote]
'סוף סוף אחד שנראה נורמלי' אני חושב לעצמי. "שלום אני בראיין, ברייאן גולדמן." אני אומר לו "אני מארה"ב של אמריקה, ממדינת ניו ג'רסי, והדעתי למקום הזה במקרה" אני אומר בהיסוס בתקווה שלא אגיד דברים חשודים.
[b]טורי ג'ונס[/b]
את נרדמת.
..
..
...?!?...
את מתעוררת באמצע הלילה למשמע צעקות וצרחות. את שומעת יריות ורעשים של חרבות שפוגעות בקירות שבצד השני. נראה שמתנהל קרב כלשהו בצד השני.
לפתע הצרחות נפסקו. את מתרוממת מן המיטה ולוקחת כמה צעדים אחורה.
לפתע הצליל של החרבות נשמע שנית וכשהרמת את ראשך, ראית שלושה טפרי מתכת מוכנסים בתוך דלת הצינוק המתכתית. כעבור מספר שניות הוכנסו שלושה טפרי מתכת נוספים מהצד הימני. את שמעת נשימות עמוקות מהצד השני של הדלת.
[b]בראיין גולדמן[/b]
"תוכל לפרט קצת יותר? איך בדיוק הגעת לכאן? קרה לך משהו מוזר?" שאל אותך החוקר בסקרנות.
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 09:52 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
"תוכל לפרט קצת יותר? איך בדיוק הגעת לכאן? קרה לך משהו מוזר?" שאל אותך החוקר בסקרנות. [/b][/quote]
"הייתי בחדרי, אכלתי חטיף אנרגיה, ופתאום שמעתי קולות מוזרים מהחדר השני. נכנסתי לשם ופתאום מצאתי את עצמי באמצע מדבר גדול. אחרי הליכה של כשעתיים הגעתי לפה, פה מצא אותי החייל ושם אותי בצינוק, וההמשך כבר ידוע לך." אני אומר לו בפחד.
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 08:22 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
את נרדמת.
..
..
...?!?...
את מתעוררת באמצע הלילה למשמע צעקות וצרחות. את שומעת יריות ורעשים של חרבות שפוגעות בקירות שבצד השני. נראה שמתנהל קרב כלשהו בצד השני.
לפתע הצרחות נפסקו. את מתרוממת מן המיטה ולוקחת כמה צעדים אחורה.
לפתע הצליל של החרבות נשמע שנית וכשהרמת את ראשך, ראית שלושה טפרי מתכת מוכנסים בתוך דלת הצינוק המתכתית. כעבור מספר שניות הוכנסו שלושה טפרי מתכת נוספים מהצד הימני. את שמעת נשימות עמוקות מהצד השני של הדלת. [/b][/quote]
אני מסתכלת על הטפרים, ולרגע הוזה כמו שבסרטים רואים את המצלמה נכנסת לתוך העיין, עד שהיא מגיעה למוח ושם אני רואה את עצמי קוראת חוברת קומיקס. ~נחש איזה XD ~
אני לוקחת את התיק ולוקחת את השוט והכובע פדורה.
אני מנסה ללפף את השוט סביב הידית של הדלת ולמשוך- אולי הטפרים רופפו אותה.
[b]בראיין גולדמן[/b]
"זהו הסיפור הכי מטורף וההזוי ביותר ששמעתי מכל חיי המסכנים!", "אתה באמת חושב שתקנה אותי עם הסיפורים הללו?!" צועק עליך החוקר ומוציא מתוך הג'קט היוקרתי שלו אקדח טעון.
"אתה עדיין תשחק איתי במשחק הזה? איך זה יכול להיות שמהחדר שלך אתה הגעת לכאן?! זה לא הגיוני!" צעק החייל וכיוון עליך את האקדח.
[b]טורי ג'ונס[/b]
הדלת מתחילה להשמיע צלילי חריקה ולבסוף היא קורסת ממקומה וחלקיקי מתכת מתעופפים. את מתרחקת מעט.
מולך עמד גבר נאה ושרירי למדי, הוא לבש מכנס צבאי ישן וקרוע וגופייה לבנה עם חורים מוכתמים דם עליה.
הטפרים שהיו על שתי ידיו חזרו אל תוך ידיו. "אל תפחדי, אני באתי לעזור" אמר הגבר בקול עמוק ומתנשף.
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 10:08 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
"זהו הסיפור הכי מטורף וההזוי ביותר ששמעתי מכל חיי המסכנים!", "אתה באמת חושב שתקנה אותי עם הסיפורים הללו?!" צועק עליך החוקר ומוציא מתוך הג'קט היוקרתי שלו אקדח טעון.
"אתה עדיין תשחק איתי במשחק הזה? איך זה יכול להיות שמהחדר שלך אתה הגעת לכאן?! זה לא הגיוני!" צעק החייל וכיוון עליך את האקדח. [/b][/quote]
"אנ...אני... אני באמת לא יודע" אני אומר בלחץ "בבקשה עזבו אותי לנפשי, אני לא יודע איך הגעתי הנה אני אעשה כל מה שתגידו, הכל, רק אל תהרגו אותי!" אני צועק ומתחנן שיעזבו אותי
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 08:38 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
הדלת מתחילה להשמיע צלילי חריקה ולבסוף היא קורסת ממקומה וחלקיקי מתכת מתעופפים. את מתרחקת מעט.
מולך עמד גבר נאה ושרירי למדי, הוא לבש מכנס צבאי ישן וקרוע וגופייה לבנה עם חורים מוכתמים דם עליה.
הטפרים שהיו על שתי ידיו חזרו אל תוך ידיו. "אל תפחדי, אני באתי לעזור" אמר הגבר בקול עמוק ומתנשף. [/b][/quote]
"אני לא מפחדת" אני אומרת בקול מופתע ומסתכלת עליו בפרצוף של:WTF
"איך קוראים לך?" אני שואלת, כמנסה להזכר במשהו.
[b]בראיין גולדמן[/b]
"בסדר, אני אתן לך זכות לחיות, אבל אני צריך שיתוף פעולה. אם תסכים לנסות את מוצרי הויטמינים החדשים שפיתחו המדענים שלנו אוכל להניח לך לחופשי" אמר החוקר והחזיר את אקדחו לג'קט.
[b]טורי ג'ונס[/b]
"את יכולה לקרוא לי 'לוגאן'" אמר הגבר וסידר את שיערו השחור שמסודר בתסרוקת די מוזרה ולא מובנת. הוא התקרב אליך בצעדים איטיים וכשהגיע אליך, הוא התכופף מעט כדי להיות בגובה שלך.
"המקום הזה לא בטיחותי, אני לא יודע למה אבל אני חושב שכבר הייתי פה ואיכשהו אני יודע את כל החדרים שפה, כאילו שכבר הייתי פה" התחיל הגבר לדבר. "אנחנו צריכים לעזוב" הוא אמר.
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 08:49 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
"את יכולה לקרוא לי 'לוגאן'" אמר הגבר וסידר את שיערו השחור שמסודר בתסרוקת די מוזרה ולא מובנת. הוא התקרב אליך בצעדים איטיים וכשהגיע אליך, הוא התכופף מעט כדי להיות בגובה שלך.
"המקום הזה לא בטיחותי, אני לא יודע למה אבל אני חושב שכבר הייתי פה ואיכשהו אני יודע את כל החדרים שפה, כאילו שכבר הייתי פה" התחיל הגבר לדבר. "אנחנו צריכים לעזוב" הוא אמר. [/b][/quote]
"כן..." אני אומר ומסתכלת על הידיים שלו "נראה לי שאני יודעת למה... אפשר?" אני שואלת ומסתכלת על הידיים שלו, משיטה את היד כמבקשת לגעת.
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 10:19 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
"בסדר, אני אתן לך זכות לחיות, אבל אני צריך שיתוף פעולה. אם תסכים לנסות את מוצרי הויטמינים החדשים שפיתחו המדענים שלנו אוכל להניח לך לחופשי" אמר החוקר והחזיר את אקדחו לג'קט. [/b][/quote]
'אין לי ברירה' אני אומר לעצמי "אני מסכים!" אני אומר בהיסוס ופחד
[b]טורי ג'ונס[/b]
הוא מגלגל עיניים לצד ומרפה את ידו. ידיו חמות ונראות גדולות וחזקות.
"זה ימשך להרבה זמן?" הוא שואל במעט כעס.
[b]בראיין גולדמן[/b]
"מעולה! אני אבקש מהחייל להחזירך לצינוק ומשם תחכה להוראות!" אומר החוקר וכך נעשה.
...
אתה שוב בתא הצינוק. נראה שיש לך מגש חדש של אוכל.
אתה מרגיש רעב.
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 14 2009, 09:08 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
הוא מגלגל עיניים לצד ומרפה את ידו. ידיו חמות ונראות גדולות וחזקות.
"זה ימשך להרבה זמן?" הוא שואל במעט כעס. [/b][/quote]
"נו מה אתה ארוצה!" אני צועקת עליו. "חברה שלי כל היום חחופרת עליך, ואני יכולה להשבע שאני פסיכופתית! אני רוצה לוודא שאני פסיכופתית!"