פוקימון "אלף הפנטזיות" - הפנטזיה של כל פוקימון ~!~

נו?מה עם הפרק?
אמרת שהוא יצא ביום שלישי,וביינתיים הוא לא יצא!מה עם זה?המתח הורג אותי!
אגב,אני מנחש שהצוות הרע הוא צוות פלזמה,ושצוות רוקט יתחיל להתחרות בצוות פלזמה כמו בסדרה,ושג'נסקט יהיה חלק מהעלילה.אני גם מנחש שויקיטיני בכוונה הגיע לברנדן.

ספויילר קטן:אני המצאתי את הצוות הרע.
כל הפרטים בהמשך! הפרק יצא היום (אני בדיוק כותב אותו).

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=mHE052VbDW4[/youtube]
[SIZE=2]
[COLOR=Black][I]המשכתי לקרוא לילדי, אפילו שהם ישנים, אני בטוח שהם שומעים זאת:
"כמה פעמים אמרתי לך לא לגעת!" צעק גבר על האישה.
"אתה לא תגיד לי מה לעשות, אתה שומע?!" צעקה האישה והתעצבנה.
היא הלכה ברוגז אל כיוון חדרה, אך אותו הגבר תפס את שיערותיה ודחף אותה על דלת הבית.
"איפה זה?!" צעק הגבר בזעם.
"תפסיק!" רעדה האישה. "אינך רואה מה אתה גורם לילד?!" התחילה לבכות.
"לא אכפת לי מהילד, לא אכפת לי מכלום!" המשיך לצעוק כמו חיה והחל להכות את האישה.....[/I][/COLOR][/SIZE]

[SIZE=4][B][U][COLOR=DarkRed]Tf012 - חיוך מעלה חיוך.[/COLOR][/U][/B][/SIZE]
[SIZE=2]
אותו מפקד של צבא מסתורי, ג'אג'מנט, השליח אל חניתו אל מול בראנדן בצורה מאיימת.
"אינך רוצה להציל את חייך?" שאל בתוקפנות המפקד ג'אג'מנט.
ראשו של בראנדן מכוון אל הקרקע. הוא מרים את ראשו בחיוך וציחקוק זדוני שלא מתאים לו במיוחד.
"אתה באמת חושב שאני אפס כמוך?" שאל בזילזול.
"אספור לאחור שוב. אם אינך תספר לי איכן ויקטיני שוכן, אני אלץ להיפתטר ממך בדרך שלי" איים ג'אג'מנט.
"בבקשה, תפסיק!" צעקה מיי והתחילה לרעוד.
"תעזוב אותנו במנוחה! למה נתפלתם אלינו בכלל?!" צעקה קריס.
"5...4..3..." התחיל ליספור ג'אג'מנט לאחור, שוב.
"ארון, תנסה להישתחרר מהאזיקים האלה בעזרת נגיחה, זה תלוי בך, השאר משותקים." לחש ארל אל ארון.
ארון החל לנגוח מספר פעמים בראשו העטוף פלדה מוצקת על האזיקים אשר היו נטל כבד לידיו וכבר בנגיחה הראשונה האזיקים החלו להיסדק וככל שארון נגח, כך האזיקים נסדקו עד שנשברו לחלוטין.
"מעולה, ארון!" עודד ארל בלחש. "עכשיו, היתמש בגילגול נגד האיש הזה!" ארל שלח את ארון - ארון "מתקפל" בתוך עצמו והופך לכדור ברזל שמתגלגל במהירות אל עבר המפקד ג'אג'מנט.
"3...2...1..." המשיך ליספור לאחור וכאשר ארון קפץ במכת הגילגול אל עברו, הוא בעט בארון בחצי סיבוב במהירות אדירה שאפילו בראנדן לא הספיק לשים לב ובדיוק מיד אחרי שג'אג'מנט בועט בארון כאילו היה שק אגרוף, הוא יורה מתוך חניתו קרן לבנה אל בראנדן ו"מהמם" אותו לגמרי.
"בראנדן!" צעק מיי ופרצה בבכי.
"כמה חבל..." השיב ג'אג'מנט לאחר שסיים לירות מחניתו וגרם לבראנדן לאבד את ההכרה ולעצום את עיניו כאילו מת.
"המפקד!" רץ חייל אשר מחזיק במחשב נייד, בעוד שג'אג'מנט מסתכל עליו בצפייה.
"תראה את זה...." אמר החייל והראה לו גלי אנרגיה ורעידות שמתרחשות מתחת לאדמה.
"מה ז....." נקטע ג'אג'מנט. האדמה החלה רעוד קצת ובקצב מהיר האדמה התפוצצה כאילו נורה עלייה טיל.
"על הארץ, על הארץ!" צעק בבהלה וכל הצוות שכב על האדמה.
זה היה ממש בום גדול ומבהיל. הרבה עשן ואבק כיסה את הדרך של סולבאר. מיי החלה להתשתעל וכך גם ארל וקריס. פתאום, רצים להם צבא של של גולם בהתקפות שונות אל עבר ג'אג'מנט וחייליו. המיתקפות היו כל כך חזקות שאפילו כשג'אג'מנט הישתמש בכוח החנית שלו, הכוח היה שווה לחלוטין. פתאום, מתוך החור של האדמה, קופץ לו ויקטיני שנראה ממש נחוש בדעתו להעיף את המפקד ג'אג'מנט מהמקום.
"סוף סוף אנחנו ניפגשים..." אמר ג'אג'מנט וכיוון את חניתו אל כיוון של ויקטיני. החנית החלה לזהור בצבא תכלת זוהר וויקטיני החל ליצור כדור אנרגיה חם ואדום. זרמי אנרגיה החלו להיווצר מלהב חניתו של ג'אג'מנט וכך גם זרמי אש מכדור האנרגיה של ויקטיני. החיילים מנסים לעצור את הגולמים בעזרת הרובים המשודרגים שלהם, אבל הגולמים יותר חזקים ומצליחים להישתלט על החיילים. פתאום, מלהב החנית של ג'אג'מנט, יוצאת קרן תכלת כסופה קטלנית במיוחד וכך גם ויקטיני זורק את הכדור שיצר וכאשר הכוחות התנגשו, נוצר פיצוץ חזק שגרם לעוד עשן סמיך ליפרוץ, ויקטיני וג'אג'מנט הגנו על פניהם מפני העשן. מבעד למסכתו, הוא מצליח לראות שכמעט כל החיילים שלו על הרצפה. הוא 'פתח' את ידו ואזן סוג של קוד או מספר כלשהו.
"לסגת, לסגת!" צעק ג'אג'מנט וגרר אחריו את החיילים שלו וגם את אלו ש"נפלו" בקרב. מסוק גדול ירד מהשמיים והחל לעלות את החיילים ואת המפקד. הגולמים ניסו להפציץ את המסוק, אך הניסיון נכשל.
"ויקטין, וקטיני!" צעק ויקטיני בכעס ונשם נשימה עמוקה.
"גו, גול" החלו חלק מהגולמים לשחרר את האזיקים של החבורה.
"תודה רבה לכם!" שמחה קריס.
"אני סוף סוף חופשי!" צעק ארל והחל להניף את ידיו באוויר, מפני שידיו היו אדומות כדם.
"ויקטיני....בראנדן...." החלה לדבר לאחר ששוחררה מהאזיקים.
"אה?" הגיב ויקטיני בשאלה וכאשר הוא ראה את בראנדן, כשעיניו מכוסות והוא אינו מגיב, הוא רץ אל בראנדן במהירות ובדאגה. הוא מתחיל לדחוף אותו קלות ולראות מה לא בסדר איתו.

[/SIZE][IMG]http://www.fastup.co.il/images/64804638.png[/IMG]

[SIZE=2]החבורה מיהרה להזמין אמבולנס ותוך זמן קצר, צוות של רופאים לקח את בראנדן ושאר החבורה אל מרכז הפוקימונים.
"האחות ג'וי, האם הוא בסדר?" שאלה מיי.
"המצב שלו גרוע. הוא חטף הלם חזק מאוד ואני לא בטוחה שהוא יקום בזמן הקרוב." מתאכזבת מעצמה האחות ג'וי, אך מעודדת את כולם "אנחנו עושים את המאמצים הרבים שלנו כדי שהוא יחזור בריא ושלם".
"אנחנו יכולים לבקר אותו?" שאלה קריס.
"לא ב-6 שעות הבאות, אני ממש מצטערת." אמרה האחות ג'וי ומיהרה אל החדר של בראנדן.
מיי נראת עצובה ומדוכאת. היא יושבת ובוהה בחלון חדר החולים ורואה את בראנדן במצב ענוש, איך מתחילה לעורר חרדה גדולה.
"היי, מיי, גם אני דואג לבראנדן ואני בטוח שגם קריס, אבל עם קצת אמונה, אני בטוח שהוא יחזור אליינו." מנחם ארל.
בצד, בסוף שורת הכיסאות לבין פח האשפה, מסתרר לו ויקטיני, מדוכא מאוד. הוא נענך על קיר ומחליק לאט לאט על הרצפה, בתאכזבות ואף עצב. דמעותיו מתחילות לרדת מעיניו והכואבות, אך הוא מנקה אותן כאילו הוא בורח מהם. בלי שאף אחד ישים לב, הוא קופץ דרך החלון ונעלם מעייני החבורה.

לילה עכשיו, וקר מאוד.
הוא יושב לו על קורת הגג, מניח את ידיו על סנתרו, נושם עמוק ומסתכל על הירח המכוסה בעננים.
ויקטיני ממשיך להראות עצוב וחושב לו מחשבות. אותן מחשבות שמציקות לו וריגשות האשם שפוגעות בו פעם אחר פעם, עד שלפתע, קול דימיוני החל להישמע בראשו של ויקטיני. 'אינך שייך לעולם הזה' החל לפגוע בויקטיני ההמום. 'אתה האשם - אתה האשם' המשיך לתקוף אותו הקול הדימיוני הזה, אך ויקטיני מסובב את ראשו שוב ושוב לשמאול וימין בניסיון להוציא את הקול הטורדני הזה מהראש שלו. הוא נושם שוב נשימה עמוקה ולפני שהוא אפילו מוציא את האוויר מפיו, הוא הופתע וכתוצאה מזה הוא התחיל להישתעל, אך במהרה סגר את פיו. הוא מציץ מבעד קורת הגג ורואה אדם, הלבוש מעיל שחור וגם כן כובע שחור המסתיר את פניו המלווה ע''י אבסול. לפתע, ויקטיני נזכר.....

הוא נזכר באותו קרב שהוא ראה בספינה, עם אותו איש ששיחרר את האבסול שלו נגד אוליבר והוא מתחיל לתההות האם זה אותו אחד, אך הוא אינו מסוגל להספיק לחשוב על בראנדן ופתאום, ללא שום אזהרה, ויקטיני מתחיל לחוש כאבים עזים בגופו. הוא נראה מתוח מאוד. זרמים לבנים מתחילים לבצבץ בגופו - הוא נראה סובל מאוד. הוא מנסה להילחם עם זה, אך זה יותר חזק מימנו. שיניו מתחילות להיחרק מכאב ועיניו מראות את הסבל אשר הוא עובר, עד שפתאום, ניצוץ מוזהב קטן מופיע לו באוזניו והוא מאבד הכרה. הוא נופל על פניו ומתחיל להחליק מקורת הגג, זה גורם לו להיתעורר ולהיבהל. גופו משותק לחלוטין, הוא עוצם את עיניו בפחד ..... גופו נהפך ללבן ונעלם.[/SIZE][SIZE=2]

[/SIZE][IMG]http://www.fastup.co.il/images/64804638.png[/IMG]

[SIZE=2]"מישהו ראה את ויקטיני?" שאלה מיי.
"היי, ראית פוקימון בשם ויקטיני?" שאל ארל כמה אנשים במרכז הפוקימונים.
"האחות ג'וי, ראית אולי את ויקטיני?" שאלה קריס, אך האחות ג'וי לא ענתה לה ומהירה אל חדר החולים.
"קריס, ארל...ראיתם אותו?" שאלה מיי.
"לא" - "שום דבר" אמרו השתיים.
האחות ג'וי יוצאת מהחדר, בעוד שפנייה יורדות מטה וכובע מוחזק בין שתיי ידייה.
"אז מה קרה, האחות ג'וי?" שאלה מיי בלחץ.
"אני יהיה הכי מקצועית שיש....." ישיבה האחות ג'וי על כיסא ואפילו לא הצליחה להיסתכל עלייהם.
"מצבו סביר, אבל ככול שהזמן עובר, כך גם הוא. אני חושבת שהכי טוב שתלכו לישון כאן הלילה, אנחנו ממסה לטפל בו הכי טוב שאפשר, בסדר?" המשיכה.
כולם נראים מדוכאים למדי וזזים אל חדרם במרכז הפוקימונים, אך מיי עדיין נאשר עם השוק שהרגישה. היא החלה לחשוב 'אני לא מאמינה שזה הסוף....' 'כל מה שעברנו יחד, אני לא מוכנה שהאדם הקרוב לי ילך...לא שוב!' הסתכלה מיי על הרצפה והחלה לרעוד מבכי. דמעה אחת החלה לרדת וכך השנייה גם היא, כך גם הרגש שלה מתחיל לעלות. היא התקרבה אל חלון חדר החולים והחלה לדפוק עליו בידה מרוב עצב. פתאום, פוקדור נופל מתיקה. הפוקדור נפתח ומימנו יוצא גאל, אך הוא לא נראה שמח במיוחד. הוא רואה את מצבה של מיי ופשוט מלטף אותה ברגלה ומנחם אותה
"איי, איי" אמר לה.
"אני לא....לא...יכולה פהסיק...לבכות..." השיבה לו מיי, בעוד שעוד דמעות החלו לרדת.
"איי, איי, אייו" ניסה לנחם אותה איווי.
"אתה לא מבין שאני רוצה שתעזוב אותי?!" התפרצה עליו מיי בכעס ועצב משתולל. איווי הסתכל עלייה במבט תמים ומלא רחמים והבנה, אך הוא עוזב את מיי בתהאכזבות ותחושה חלשה, אבל מיי מתקדמת אל איווי ופשוט מחבקת אותו.
"אני מצטערת שפגעתי בך, גאל. בבקשה, תשאר איתי" בקשה מיי ונקתה את דמעותייה בפרוותו של גאל.
"איוו, אווי" אמר לה איווי.
"זה לא הזמן להישבר, אתה צודק." הרימה מיי את גאל על ידייה והלכה אל חדרה, תוך כדי שהיא מסתכלת על חדר החולים ומתפללת לנס שיציל את בראנדן.
[/SIZE]
[SIZE=2]כמה שעות לאחר מכן.....[/SIZE]
[SIZE=2]בין שורת הכיסאות אל הפח, החל להאיר אור בוהק בצורה כלשהי. האור נחלש עת עת ובמקומו, מופיע ויקטיני המבולבל. קור הכלבים שבחוץ נכנס דרך החלון וגרם לויקטיני ללטף את זורעותיו בידיו. הוא עמד מול דלת החולים ופשוט פתח אותה. בקושי היה לו את האומץ להיסתכל, אך כאשר הוא ראה את בראנדן מרותק למיטה, עם מכונת הנשמה....ויקטיני החל לרעוד ולהיזכר שכאשר הוא עזב את בראנדן, הוא הצליח לראות את בראנדן בראשו, אך לא האמין שזה באמת קרה לו. או מסובב את ראשו כדי להעלים את המחשבות הללו, אך פתאום, תקף אותו שוב הקול הדימיוני:
'אינך שייך לעולם הזה....'
'לא מגיע לך להיות פוקימון'
פתאום, החל כאב עז לתקוף את ויקטיני בראשו. הוא מחזיק את ראשו מכאב, בעוד שזרמי אנרגיה מתחילים לבצבץ מגופו. הכאב התפשט בכל גופו, הוא מנסה להגיע אל מיטתו של בראנדן, אך כאשר הוא ניסה לשים את ידו בידו של בראנדן, הוא מאבד את הכרתו ונופל על הרצפה.
'אתה אשם....אתה אשם'
'אתה אשם....אתה אשם'
'לא מגיע לך להיות פוקימון ולא יגיע לך לעולם!'
ויקטיני פתח את עיניו בפתאומיות. הכאב עדיין מחזיק אותו ומקשה עליו אפילו לקום, אך הוא לא מוותר.
לפתע פתאום, יצר ויקטיני עמוד אנרגיה אדום ובוהק שהוא עצמו נמצא בו. ניצוצות החלו לצאת מויקטיני שנכנס לשינה עמוקה. הניצוצות גדלו וגדלו והגיעו אל בראנדן, תוך כדי שמכונת ההנשמה התחילה לזוז מהר יותר.[/SIZE][SIZE=2]העמוד התחיל להעלם לו. הניצוצות הפסיקו לצאת מויקטיני ומיד אחר כך, שקע לו ויקטיני אל ידיו של בראנדן ובראנדן פתח את עיניו.[/SIZE]

פרק יפה קצת לא הבנתי כמה דברים אבל פרק יפה

הסברתי לך כבר במסן על מה שלא הבנת.
להבא, עידן, תפרט כאן בבקשה.

אני אשמח אם תקראו את הסיפור ותגיבו, זה לא עולה כסף.

היא החלה לחשוב 'אני לא מאמינה שזה הסוף....' 'כל מה שעברנו יחד, אני לא מוכנה שהאדם הקרוב לי ילך...לא שוב!' הסתכלה מיי על הרצפה והחלה לרעוד מבכי.

למה כתוב לא שוב מתי זה קרה פעם ראשונה?

נחכה ונראה.
עברתי על הפרק כמה פעמים, אז אין כאן טעויות.

הודעה חשובה:
הפרק הבא 13 יהיה הפרק האחרון של הכרך הזה והוא יהיה משמעותי מאוד בסיפור.

קראתי עכשיו את הפרק הראשון, אני לא רוצה לשכוח אז אגיב עכשיו ואז אקרא את השאר-
ממש אהבתי את הסיפור. הכתיבה שלך מצוינת, אתה מקפיד על תיאורים ומבנה נכון של סיפור. אם כי יש לך מדי פעם כמה שגיאות כתיב כמו שרשמת "מסעית" במקום "משאית". וגם טעויות מקלדת. אבל זה לא קריטי, וזה לא קורה הרבה.
אתחיל לקרוא עכשיו את הפרק השני ובתקווה לסיים את כל מה שפירסמת עד כה עד שאלך לישון. יאללה, ושיהיה קצת אקשן.

אגב, בחירה מצוינת לראשון של בראנדן. ויקיטיני הוא הפוקימון הכי חמוד שיש. 3:

תודה רבה, אני אשמח לעוד כמה תגובות.

פרק אחרון?ואוו איך שהזמן עובר מהר............
אגב,מאוד אהבתי את הפרק.ידעתי שיש סיבה למה שקרה עם ויקיטיני.
אגב,אם אתה חושב שהדמויות מיושנות,אתה לא צריך לדאוג-לקחת את בראנדן,דמות שכבר לא זוכרים אותו,ולהוסיף לו ויקיטיני,שהוא פוקימון אגדי,ועוד מהדור החדש,זה שיפור רציני.....................
טוב,ביי,ומקווה שאחרי יהיה הפרק הבא!

תודה רבה לכולם.
אתם באמת עוזרים לי עם הסיפור.
ליאם, הפרק הבא מתחיל להיכתב עוד היום והוא יצא שבוע הבא.

כרגע סיימתי לקרוא אחלה סיפורים

אפשר דעה מפורטת יותר?
שוב, זה לא ממש עוזר לי התגובות האלה, אפילו יכולות לפגוע.

הסדרה נחמדה רק תסדר אתת התמונות של האנשים ותן תמונות של הפוקימונים שיש להם לכולם

טוב, כעת, אני עובד על הפרק האחרון לכרך.
תודה רבה על התגובות הבונות ואני אשמח אם תביאו את חברים שלכם לקרוא.

אני יכול להביא חבר חח

הפרק הבא יצא מוצ''ש!
תודב על התמיכה בסיפור!

[SIZE=2][I][COLOR=Plum]האישה נפלה על ברכייה. הגבר בעט בראשה והיא החלה לדמם מהראש.
הגבר תפס את גרונה והחל לחנוק אותה בצורה נוראית, בעוד שהוא מסתכל עלייה במבטו המטורף.[/COLOR]
[COLOR=RoyalBlue]הילד המבוהל נסה להתרחק, אך מרוב פחד הוא ניהיה חיוור ולא יכל לזוז.
"תמותי כבר!" שאג הגבר בזעם והמשיך לחנוק את האישה עד שנשמע צליל שבירה חזק מימנה.[/COLOR]
[COLOR=Black]הגבר שיחרר את ידיו הרטובות מדם, הוא היסתכל עלייהם וכאשר הרים את ראשו אל הילד, צל גדול הסתיר הכל.[/COLOR][/I]

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=mHE052VbDW4[/youtube]

[SIZE=3][COLOR=DarkRed][U][B]הפעמונים של ג'אג'נגו![/B][/U][/COLOR][/SIZE]
[COLOR=Black]
האורות החלו להחלש, מכונת אלקטרוקרדיוגרם החלה לפעול ברציפות וויקטיני נוחת באיטיות אל ידיו של בראנדן, ובפתאומיות פותח בראנדן את עיניו.מיד לאחר מכן, החלק הדרומי של מרכז הפוקימונים הואר ואיתו סוחב את הרעש של האנשים. אלו היו מיי, ארל, קריס והאחות ריילי שיצאו מחדרם בהתרגשות ובמהירות.
"אני בטוחה שזה הוא!" רצה מיי במדרגות ופונה שמאולה, אל חדר החולים.
"מיי, עצרי!" צעקה קריס למיי, תוך כדי שהיא יורדת במדרגות יחד עם האחות ריילי.
"רגע, חכו לי!" אמר ארל לאחר שהחליק מהשמיכה הקטנה שהוא מחזיק בידו.
מיי מגיעה אל הפתח הדלת וכשהיא מנסה לפתוח אותו, היא מגלה שהוא נעול.
"מיי...." הצליחה לתפוס אותה קריס. "תחכי רגע, שכחת את המפתחות" שלפה את המפתח ומכניסה אותו אל דלת. מיי פתחה את הדלת וגילתה לראות נגד עיינה את בראנדן שיושב על המיטה. היא לא ידעה מה להגיד, היא פשוט רצה אליו וחיבקה אותו חזק.
"בראנדן!" התרגשה מיי וחיבק אותו חזק מהתרגשות.
"מיי....." השיב לה בראנדן, כאילו מבולבל.
"שלא תעז לעשות לנו את זה שוב!" הצביעה עליו מיי באצבע מאשימה ובמבט קצת כועס.
"אבל מה קרה?" שאל בראנדן המבולבל.
"מה זאת אומרת 'מה קרה'?" שאל ארל.
"אתה לא זוכר?" שאלה אותו קריס.
"לא, בעצם, למה אני כאן?" שאל בראנדן בתמימות.
"אתה לא זוכר? הותקפת ככל הנראה ע''י התקפת הלם שגרמה לך לאבד את ההכרה" ענתה לו האחות ריילי.
"מתקפת הלם, אה?" הגיב בתהיהה בראנדן.
"כן, מקתפת הלם זו מתקפה ממש קשה שגורמת לפוקימון או לאדם לאבד אנרגיה עד מוות, זהו נס משמיים שאתה שהתעוררת" הסבירה האחות ריילי.
"אתה לא זוכר את החיילים הגדולים האלו, שהיתקיפו אותנו ורצו את ויקטיני?" ניסה להזכיר לו ארל.
"חיילים...." חשב לעצמו. "אה, כן! ג'אג'מנט, זה שרדף אחרי ויקטיני עם החיילים שלו" נזכר בראנדן.
"בדיוק, ניסו לעזור לך, אבל הם קשרו אותנו באזיקים, אך מזל שויקטיני הגיע יחד עם צבא של גולמס" אמר ארל.
"אתה עזרת לי, אה, חבר?" ליטף בראנדן את ויקטיני בגרונו, למרות שויקטיני ישן.
"כשאני יפגוש את הג'אג'מנט הזה הוא יקבל קרב שהוא לא קיבל בחיים שלו!" אמר בראנדן בכעס ומחץ את ידיו מרוב בזעם ברעד.
"תירגע בראנדן, אתה עדיין חלש." אמרה לו האחות ריילי.
"חלש? אני מרגיש מעולה!" ענה לה והראה זו בתגובתו.
"אני עדיין חושבת שאתה צריך להישאר במיטה." הגיבה כך ליתר ביטחון.

[/COLOR][/SIZE][IMG]http://www.fastup.co.il/images/64804638.png[/IMG]
[SIZE=2][COLOR=Black]
"תודה רבה, האחות ריילי, אבל אני מרגיש מעולה!" קם מהמיטה במהירות, לבש את בגדיו במהירות גם כן, לקח את ויקטיני על כתפו ורץ במסדרון שלפתע, הוא עוצר. הוא רואה אדם, לבוש במעיל ארוך וכובע שחור, שצל הכובע מסתיר חצי מפניו. הוא נזכר באותו קרב שצפה בספינה.
"היי, ראיתי אותך בספינה!" אמר לו בראנדן, אך האדם היסתכל עליו במבט קטלני.
"אותי?" שאל אותו בקול הנשמע קצת צרוד.
"כן, אתה נלחמת נגד הילד הזה, אוליבר." אמר לו בראנדן.
"אתה רוצה משהו, ילד?" שאל אותו האיש.
"למען האמת, אני חושב שזו היזדמנות מעולה להילחם!" ענה לו בראנדן בהתלהבות. "אז מה אתה אומר? תוכל להענות לאתגר שלי?" שאל אותו, אך האיש סיבב את גבו ואמר תוך כדי הליכה:
"אנחנו ניפגש בקרוב בזירה...." אמר לו והמשיך ללכת במורד המסדרון החשוך.
"זה היה קצת מוזר...." אמר לעצמו בראנדן.
"בראנדן, הינה אתה!" פגשה אותו האחות ריילי, יחד עם החבורה.
"איך אתה מרגיש, בראנדן?" שאלה קריס.
"אמרתי כבר, אני מרגיש מעולה." ענה לה. "בקרוב אני הולך להיתמודד בעוד קרב!" התלהב.
"אבל אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון, בראנדן." חששה האחות ריילי.
"אולי תנוח עוד יום." הציעה לו מיי.
"כן, אתה בטח לא תוכל להילחם אחרי הניצחון שדפקתי בקרב!" היתגרה בו ארל, בעודו מחייך חיוך מוזר ושם את ידיו המשולבות מאחורי ראשו.
"היי, א', אני יודע שויקטיני יכול לנצח את ארון שלך, ב', ויקטיני הפסיד רק בגלל שהוא רצה להפסיד" אמר בראנדן.
"כן?!" שאל בכעס ארל.
"כן, נכון, ויקטיני?" ליטף בראנדן את ראשו של ויקטיני והעיר אותו.
"ויקי-ויקי" אמר ויקטיני בקול איטי ונרדם שוב.
"וקטיני, יש לנו קרב בקרוב!" ניער בראנדן את ויקטיני והעיר אותו שוב.
"ויקיטי...." התעורר ויקטיני ושיפשף את עיניו בידו, נראה קצת חיוור.
"היי, ויקטיני, אתה בסדר?" שאל בראנדן.
"ויק..." השיב לו בחיוך קטן, אך לא היה נראה פעיל ונמרץ כמ שהוא.
"אוקיי, אז בו נתחיל להתאמן!" הניח את ויקטיני על כתפו ורץ בהמשך המסדרון.

[/COLOR][/SIZE][IMG]http://www.fastup.co.il/images/64804638.png[/IMG]

[COLOR=Black][SIZE=2]בינתיים, בחצר מרכז הפוקימונים. הוא היה ריק, לא היה שם אף אחד חוץ ממיי. היא חיממה את זערועתיה.
היא הסתכלה על האדמה בצורה משונה, כאילו משהו מרפיע לה, אך לאחר כמה שניות לא מובנות, היא הוציאה פקדור מכיסה, הגדילה אותו בכפתורו וזרקה אותו לאוויר. הפוקדור נפתח ומשם יצא איווי המקפץ.
"אתה תמיד שמח, אה?" חייכה אליו בחיוך קטנטן והסתכלה עליו בעיינה הזוהרות.
"איוו, איוו, איוו!" הוא היה שמח לראות אותו וריכך את ראשו ברגלייה החלקות.
"גם אני אותך..." השיבה לו והרימה אותו על ידייה.
"קר, היום, אה?" היא שאלה אותו. משהו שונה היה במיי. היא הייתה שקטה מאוד ולא אופיינית לטבעה.
היא ישבה, שמה את ידייה מתחת לסנטר ונאנחה. היא ליטפה את גאל בעדינות והסתכלה שוב פעם על האדמה.
"אני נורא פחדתי, אותה יודע?" היא דברה עם גאל.
"חשבתי שזה יקרה לי עוד פעם..." אמרה שוב ואיווי הפסיק להיתפנק והסתכל עלייה בסקרנות.
"אני לא יודע איך לבטא את זה....זה היה פעם, הוא היה בדיוק מישהו שחיפשתי, מישהו שאהבתי..." אמרה ובההתה בשמיים.
"מאז, אני פשוט פוחדת לאהוב, פוחדת לחפש, פוחדת...פשוט פוחדת..." היא אמרה.
"איוו, אווי..." הידהד בראשה לאט איווי.
"לא, איווי, אתה לעולם לא תבין את זה, זה משהו שאני, רק אני סוחבת." היא אמרה.
"א...." הפסיק לפעול והתקרבל סביבו.
"אני תמיד מרגישה שהוא כאן...כנראה שזה בחיים לא יעזוב אותי." עלה בה חיוך קטן שירד לאחר שנייה אחת.[/SIZE][/COLOR][COLOR=Black][SIZE=2][SIZE=3][/SIZE]
[/SIZE][/COLOR]

[SIZE=2][SIZE=3][COLOR=DarkRed][U][B]Tf013:הפעמונים של ג'אג'נגו! - המשך!

[/B][/U][/COLOR][/SIZE][/SIZE] [COLOR=Black][SIZE=2]ספינת חלל גדולה מרחפת לה בשמיים.
"אירו!" צעק אדם עם בגדי חאקי בצבעי כדור הארץ.
"מה קרה?" שאל אותו המפקד הלבוש בבגדי חאקי בצבעי כדור הארץ גם הוא.
"מצאנו חלק מכדור רוג'ארוג'ס!" הוא הודיע לו.
"מעולה, בקרוב, צוות ארץ יצא אל העולם...." אמר המפקד וחייך. היה בו מבט נחוש וחד.

כעת, על הארץ.
בראנדן רץ אל הזירה כדי להתאמן, אך לפתע, הוא רואה שם את האיש, האיש שבראנדן קבע איתו אתגר.
הרוח מנשבת במעילו, אך הוא נשאר ישר כאבן, בעוד שדיו מוכבאות בכיסים. בראנדן הופתע עד מאוד. הוא רץ לזירה והלך אל החצי השני של הזירה.
"אז, אתה מוכן?" האיש שאל את בראנדן.
"ויקטיני, אתה מוכן?" שאל בראנדן את ויקטיני, אך ויקטיני לא ענה לו מכפתו על האדמה.
"אני מניח שכן..." אמר בראנדן באי סבירות.
"אבסול, צא החוצה!" האדם הוציא את הפוקדור לאוויר, וכשהפוקדור נפתח, אבסול אתלטי קופץ על האדמה.
"ויקטיני, בו ניתן את כל מה שיש לנו!" אמר בראנדן בנחישות וביטחון ויצא לקרב.
"אבסול, תפרי צללים, עכשיו!" התחיל האדם ואבסול יצא בריצה, בעוד שכף ידו מוקפת בהילה שחורה שמוקפת באנרגיה סגולה ואז ההילה הופכת ל"רצחנית" וגדולה והיא מכוון במהירות אל כיוון ויקטיני, "ויקטיני, היתחמק!" ויקטיני התחמק ברגע האחרון, "אבסול, חבטת גוף!" בשנייה שאבסול וויקטיני היו זה ליד זה, הספיק אבסול לחבוט בויקטיני בעזרת גופו. מעוצמת המכה, ויקטיני נופל האדמה. "ויקטיני!" דאג בראנדן, אך ויקטיני מצליח לקום, אך באיטיות. "אבסול, להביור!" אבסול ירק מפיו צינור אש לוהט מפיו "ויקטיני, היתחמק והישתמש באגרוף!" ויקטיני רץ ורץ בחצי מעגל, אך פתאום, הוא נעצר. הוא החל להתנשף ולא הצליח להטעין את אגרופו, אך לפני שהלהביור פוגע בגופו, ויקטיני קופץ לשמיים ונוחת לייד בראנדן, אך "קורס" ושמשמיע כאבי סבל.

בנתיים, מגיעות הבנות יחד עם ארל והם צופים בקרב.
"היי, זה בראנדן שם?" שאל ארל.
"כן, הוא נלחם נגד אבסול! ואו!" התלהבה קריס ולקחה את הפוקידע של מיי במהירות:
[I]"אבסול, פוקימון האסון. אבסול הוא פוקימון נדיר ואם הוא יהיה לייד בניי אדם, סימן שמתקרב אסון"
[/I]"ואו, אז זה אבסול..." אמרה מיי.

"אבסול, קרן קרח!" אבסול יצר במהירות אנרגיה כחולה מול פיו והוא פשוט ירוק אותה אל עבר ויקטיני, "ויקטיני, אגרוף!" ויקטיני ניתר באוויר, אך נעצר באמצע ונפל על האדמה. "ויקטיני!" בראנדן רץ במהירות אל ויקטיני וכאשר הוא הרים את ויקטיני, הוא ראה את פניו חיוורות.
"ויקטיני, תדבר אליי!" נבהל בראנדן.
"ויק...." השיב לו ויקטיני באיטיות ואז נפל לתרדמת.
"בראנדן, ויקטיני!" רצה קריס אל בראנדן וויקטיני. "מה קרה?" היא שאלה ומיד השמיעה קול של בהלה כאשר היא ראתה סימן שחור מאחורי ברגלו של ויקטיני.
"אני לא הייתי צריך להילחם, סלח לי!" חיבק בראנדן את ויקטיני בקושי האמנה.
"בראנדן, אנחנו חייבים לקחת אותו אל המרפאה המקצועית!" הגיבה בלחץ קריס ובראנדן רץ אל מרכז הפוקימונים יחד עם החבורה.
"אל תדאג, ויקטיני." השיבה קריס. "אתה עוד תשמח שקיבלת את זה."
"מה?!" הגיב בראנדן בכעס.

[/SIZE][/COLOR][IMG]http://www.fastup.co.il/images/64804638.png[/IMG]
[SIZE=2][COLOR=Black]"עוד משהו?" שאלה הרופאה לאחר שהצליחה להעיר את ויקטיני.
"כן, מה קרה לו?" שאל בראנדן.
"הוא היה חסר אנרגיה, מותש." השיבה הרופאה.
הרופאה יצאה מחדרה והשאירה את החבורה לבד.
"אני שמח שאתה איתי, חבר" ליטף בראנדן את ראשו של ויקטיני.
בינתיים, קריס מוציאה מאחד הארונות בקבוק ומזרק. היא מכניסה את המזרק לתוך הבקבוק ומעבירה את החומר.
"בראנדן, יש בדיקה שחייבים לעשות, אפשר?" שאלה קריס.
"ויקטיני?" שאל בראנדן את ויקטיני.
"ויקטיני!" השיב לו ויקטיני בשמחה.
"עכשיו, אני חייבת להזריק לך את זה, ויקטיני." אמרה קריס וכאשר ויקטיני ראה את המחט הוא נבהל.
"אוקיי, בואו נראה...."[/COLOR][/SIZE] [SIZE=2][COLOR=Black]קריס הזריקה לויקטיני החומר אל תוך גופו, סובבה אותו וראה שהכתם השחור בעצם הופך למשהו לא ברר.[/COLOR][/SIZE]
[COLOR=Black][SIZE=2]"כן, ידעתי שזה זה!" אמרה קריס בהתלהבות. "בראנדן, איך פגשת את ויקטיני?" שאלה קריס.
"האמת, פרופ' בריץ' נתן לי אותו, הוא לא הכיר אותו ממש והוא פשוט נתן לי אותו. הוא עצמו לא ידע שיש לו אותו." ענה בראנדן.
"יצא מצב שהוא הישתמש במתקפה לא מוכרת?" שאלה קריס.
"כן, הוא הציל אותי מקובצת רטטה המונית. הוא ריחף באוויר, הוא היה בתוך עמוד מוזהב ופשוט...." נקטע בראנדן.
"קוראים לזה "השלכה אנרגטית"...." אמר קריס והופתעה לגלות משהו. "עכשיו הכל מתחבר! אני לא יודעת איפה היה ויקטיני, אבל כאשר הוא לומד את המקתפה "שיגור" הוא פשוט מתחיל לגדול! הוא גם כנראה הישתמש בהשלכה אנרגטית למענך, כדי לרפא אותך וזה הוביל לחוסר אנרגיה שלו! ויקטיני יכול לאגור המון אנרגיה ולשחרר אותו!" התלהבה קריס מאוד.
"קריס, למה את שמחה?" שאל ארל.
"אני ואבי עשינו מחקר על ויקטיני. בראנדן, אם לא ידעת, ויקטיני הוא פוקימון אגדי.
"הוא פוקימון אגדי?!" התפלאה בראנדן.
"אז זהו, שעכשיו, רישמית, הוא לא." אמרה קריס.
"מה העניין? משהו אל בסדר איתו?" שאל בראנדן בדאגה.
"תתחדש, יש לך פוקימון לכת!" הכריזה קריס.
"פוקימון מה?!" הופתעו החבורה ולא האמינו למה ששמעו.

[SIZE=3]הערה - אנחנו נפגש בקרוב, אפריל, שם הכל יהיה יותר ברור, יותר מהיר.
הכרך הזה הוא בעיקר כרך של הסבר, כרך של רגש, עד עכשיו לא התייחסנו לתפיסות, לשאר הפוקימונים, אלא רק סיפורים.
אני לא רוצה להבטיח משהו, אבל בעזרת השם הכרך הבא יהיה כרך שמדגיש יותר את הפוקימונים, מגלה סודות חדשים וילך יותר מהר.
אני רוצה גם להדגיש על הכתיבה שלי - הפרקים יעברו שינוי (כתיבה, לא עלילתי) וגם אני עומד לעבור שינוי בכתיבה, בעזרת לימוד כמובן.
אני רוצה לשתף לכם סיפור חדש שכתבתי, שקשור גם לסיפור הזה, "הרפתקאותיו של זורוגו"!
אז להת' וקריאה נעימה! *אפריל, הקיץ עולה ואיתו גם הכרך השני*

[/SIZE][/SIZE][/COLOR]

אמממממ...אפשר תגובות?
זה פרק אחרון לכרך ועבדתי עליו דיי קשה.

פרק טוב מחקה לכרך הבא

פרק סיום מעולה !!
מחכה לכרך הבא D:

חחח, כמה זמן לא הגבת כאן, מאי.
תודה רבה כולם, זה רק מעודד אותי להמשיך את הסיפור.

אפשר בהודע פרטית לשאול מה היה בכרך הבא?

[CENTER][IMG]http://www.fastup.co.il/images/82824111.png[/IMG]

[U][B][COLOR=DarkRed][SIZE=4]פוקימון:"אלף הפנטזיות"/[/SIZE][/COLOR][/B][/U][U][COLOR=DarkRed][B][SIZE=4]"[/SIZE][/B][/COLOR][/U][U][B][COLOR=DarkRed][SIZE=4]Pokemon:"[/SIZE][/COLOR][/B][COLOR=DarkRed][B][SIZE=4]Thousand fantasies[/SIZE][/B][/COLOR][/U]
[U][B][COLOR=DarkRed][SIZE=4][SIZE=2]
[/SIZE][/SIZE][/COLOR][/B][/U][RIGHT][I][B][SIZE=2][U][COLOR=Black]הקדמה:[/COLOR][/U]
[COLOR=SlateGray]איי שם, בין כל המחוזים, ישנו אי עצום בשם דיינז'רו. לא מעט שמעו עליו, למעשה, זהו המקום בו יש כמיליון טיירים בשבוע וזאת כדי להנות מחק הטבע העצום ויחודי לו, אבל האם יש עוד משהו מיוחד שאנחנו צריכים לדעת עליו? בוודאי. בתוך האי דיינז'רו, ממוקד עוד אי. האי הזה הוא אי מסתורי ומדהים שנקרא אי "אלף הפנטזיות" שבתוכו, כל הפנטזיות התגשמו ואחד הפנטזיות של כל מאמן פוקימונים היא להשתתף בקרב הגדול ביותר בחייו, קרב נגד כל 17 שליטי החיים שלפי תורת ארכאוס, כשהעולם נוצר, ארכאוס שקע בתרדמה נצחית ומיקד במקומות מסויימים את לוחיות החיים, אוסטורטים. הדבר השפיע על האנשים ודבר זה הוביל לכך שארכאוס בחר בני אדם להיות שליטי החיים ולשלוט בסוג הלוחית. עשרה מהלוחיות נחתו בדיינז'רו, בעוד שהשבע האחרים נפלו באותו מקום, אלף הפנטזיות. האם אתם תזכו להיות שם?[/COLOR]

[/SIZE][/B][/I]
[SIZE=2][I][B][COLOR=Black][U]עלילה:[/U]
[COLOR=SlateGray]בראנדן, נער צעיר שהגיע להואן לא מזמן, קיבל פוקימון מסתורי לאחר שעזר לפרופ' בריץ', אותו פוקימון נקרא ויקטיני. הזמן ממשיך לעשות את שלו בהואן והופ, בראנדן הכיר נערה ששמה מיי, ביתו של פרופ' בריץ'. לאחר שהכירו זה את זו, הם גילו שיש להם דברים משותפים, אהבה לפוקימונים והישתתפות בתחרויות ואתגרים. הם עברו הרפתקאות עד שערב אחד הם שמעו מנורמן, אביו של בראנדן, על אי בשם דיינז'רו שבתוכו יש אי מיסתורי נוסף בשם "אלף הנפטזיות" שם, מתגשמות כל הפנטזיות. ונחשו מה? ההפתעה הטובה ביותר שבן אדם יכול לקבל - הפלגה אל האי דיינז'רו!

[U][COLOR=Black]פרקים:כרך 1.[/COLOR][/U][/COLOR][/COLOR][/B][/I][/SIZE]
[SIZE=3][SIZE=1][B][URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=929352&postcount=2"]Tf001[/URL][/B][B][URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=929352&postcount=2"] - בית טוב זה בית חיי I[/URL][/B][/SIZE][/SIZE]
נער צעיר בשם בראנדן מגיע מג'וטו אל הואן. הוא לא ממש אוהב את ביתו החדש, אך הוא מנסה למצוא היתרונות, הוא שמע על מישהי בשכונה. הוא שמח ורץ להכיר אותה ולמרות הנסיבות הלא נעימות בהכירות, הוא הכיר אותה, מיי. ההכירות עוררה אצל בראנדן מיי משהו טוב על הלב, הוא רצה להכיר אותה עוד, אך לפתע הוא שמע צעקה. הוא הלך אל מיקום הצעקה וראה את פרופ' בריץ' מותקף ע''י רטטה. בראנדן לא ידע מה לעשות ומרוב הלחץ שפרופ' בריץ' הפעיל עליו הוא הפיל את תיק הפוקדורים שלו וראה שם פוקדור שיצא דופן מכל האחרים הוא הישתמש בו ומתוכו, יצא ויקטיני. קרב קצר נגמר לאחר שויקטיני העיף את רטטה מהאזור והשניים הצילו את פרופ' בריץ'. איזו עוד תודה יכול לתת פרופ' בריץ'? רק את ויקטיני.
[SIZE=1]
[/SIZE][SIZE=1][B][URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=929854&postcount=9"]Tf002[/URL][/B][URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=929854&postcount=9"][B][URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=929854&postcount=9"]-[/URL][/B][/URL][/SIZE][SIZE=3][SIZE=1][B][URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=929854&postcount=9"]בית טוב זה בית חיי II[/URL][/B][/SIZE]
[/SIZE]בראנדן מגלה שויקטיני הוא פוקימון שובב ומלא מרץ, הוא לוקח לו את הכובע וגורם לבראנדן לרדוף אחריו. גם במים, גם ביבשה, בראנדן לא מוותר על ויקטיני, עד שמגיע הצרה הגדולה. אותו רטטה מגיע עם כל הכנופיה שלו וחוזר לנקום בבראנדן וויקטיני. ויקטיני עדיין היה בפוקדור וכנראה לא שמע שבראנדן הותקף ע''י כל הרטטה והראטיקאטים, עד שויקטיני יצא מדעת עצמו וראה את בראנדן פצוע. לבו של ויקטיני התמלא בזעם והוא החליט להגן על בראנדן עד שזה גרם לו אפילו להוציא פיצוץ מגופו. לאחר שפרופ' בריץ' שמע על זה, הוא הגיע אל המקום ועזר לבראנדן לקח את ויקטיני אל מרכז הפוקימון - ויקטיני בריא ושלם, אך מותש. מיד אחר כך, הגיעה מיי שכעסה על אבייה שלבראנדן יש פוקימון משלו, לפניי.

[SIZE=1] [B][URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=934882&postcount=14"]ספיישל:Tf003 - המציאה I[/URL][/B][/SIZE]
ארוחת הערב אצל משפחת בריץ' שמארחת את משפחת ריצ'ארדס, בראנדן עדיין לא סיים לאכול וכבר מיי לוקחת אותו אל חדרה. היא מנסה להכיר אותו יותר וכך גם בראנדן מנסה להכיר אותה יותר, הם מגלים על דברים משותפים שיש להם - שנייהם אוהבים פוקימונים, תחרויות, אתגרים ועוד...עד שהשיחה נגררת למריבה. באמצע הוויכוח, ויקטיני החליט לעשות משהו, הוא משתמש בכוחו, יותר נכון, הוא הישתמש טלקנסיס ובעזרתו, הם ראו את מתנת יום ההולדת שמיי - איווי. האיווי היה בתוך פוקדור ושהיא פתחה את הפוקדור, היא ראתה איווי שמח נמרץ וזוהר. היא שמחה כל כך והצטערה בפני בראנדן, ויקטיני שמח והחליט שאין לו כוח לעמוד במקום, הוא גורם למיי ולבראנדן להתינשק והוא חוטף את הכובע של בראנדן. בראנדן מתרכז והשלושה רודפים אחריו עד שהם פוגשים בצוות רוקט. כמובן שהם מנסים לגנוב את ויקטיני, אבל אז מגיעים פרופ' בריץ' ונורמן שעוזרים לבראנדן ומיי להחזיר את ויקטיני. לאחר שצוות רוקט הובס, נורמן






[SIZE=2][I][B][COLOR=Black]


[/COLOR][/B][/I][/SIZE][/RIGHT]
[U][B][COLOR=DarkRed][SIZE=4][SIZE=2][/SIZE][/SIZE][/COLOR][/B][COLOR=DarkRed][B][SIZE=4][/SIZE][/B][/COLOR][/U][/CENTER]

הפרק האחרון יצא באמת יפה,והוא גם סקרן אותי מאוד לגבי ויקיטיני.
מאוד מעניין אותי לדעת מה זה ''פוקימון לכת'',ואני מקווה שאם לפחות תיתן לי הסבר בסיסי על זה(רק בסיסי,בלי שום קשר לסיפור עצמו-אני לא רוצה להרוס לעצמי את המתח)אני ישלב את זה בסיפור שלי.
אגב,מה עם הדמות שלי בסיפור?אני זוכר שאמרת לי שאם אני לא יוכל עשות קרוס-אובר בין שני הסיפורים,אתה תעשה את זה,ואני מקווה שתעשה את זה בצורה הטובה ביותר.
אגב,השם של הכרך הבא:''פוקימון-אלף הפנטזיות-תורת ארסיאוס''מאוד עניין אותי,ואגב,חשבתי שברנדן כבר יודע שויקיטני הוא אגדי,לא?
אגב,אני מקווה שתגיב גם אתה בסיפור שלי,כי הגבתי בשלך,אז זה הוגן שתגיב בשלי.
ואגב,למחוק פונטים?למה אתה מתכוון?

לא משנה, תודה למאי שעזרה לי.
אני שמח שאהבתם את הסיפור ואני מקווה שעוד יקראו אותו בקרוב.
אתה תישתתף בכרך הבא, או אחריו. אל תדאג, אתה חלק לא קטן בסיפור, אתה תופיע בו.
אתה תידע בכרך הבא מה זה אומר, אני מקווה שהפרקים לא יהיו כל כך ארוכים. אני רוצה גם להגיד עוד משהו...
בכרך, הבא, בראנדן היתחרה באוסטורטים, לפחות אחד מהם.

לדעתי זה הסיפור הכי טוב בפורום.

אתה מוכשר ברמות.אכפת לך להסתכל בסיפור שלי ולהגיד מה דעתך?

אגב,מתי הכרך הבא יוצא?

תודה רבה. (על איזה סיפור אתה מדבר)
הדף הראשי עודכן!
אתם יכולים לצפות בו ולראות שהוא הפך ליותר מסודר.
הדמויות עודכנו, התחלתי לסקר את הפרקים ובקרוב אני עומד להכניס סיקורים.

[QUOTE=JuJenngo;1045397]תודה רבה. (על איזה סיפור אתה מדבר)
הדף הראשי עודכן!
אתם יכולים לצפות בו ולראות שהוא הפך ליותר מסודר.
הדמויות עודכנו, התחלתי לסקר את הפרקים ובקרוב אני עומד להכניס סיקורים.[/QUOTE]

קוראים לסיפור שלי "פוקימון מסע חוזר" ויש עוד אחד שקוראים לו "son of hell"

וואלה ליר לא סתם אמרת לי לקרוא את הסיפור שלך....
סיפור פצצה אחי בין הטובים

[SIZE=3][U][B][COLOR=DarkRed]חוזרים באפריל?
[/COLOR][/B][/U][COLOR=DarkRed][COLOR=Blue][SIZE=2]כבר עכשיו, במרץ, אני מתחיל לעבוד על רעיונות לפרקים, רעיונות לדמויות ורעיונות לעלילה. אפילו עכשיו, שבעוד כ..
3 פרקים עומד להיסתיים "הרפתקאותיו של זורוגו" אני עובד על פרק מיוחד ואני רוצה לחלוק אותו איתכם, אבל קודם
כל, אני רוצה להגיד לכם שאני עשיתי כמה שינויים בעלילה:

-כרגע, הספיישלים עצמם הופרדו מהקשר שלהם לספיישלים, הם הופכים לפרקים רגילים.
-הדמות, לוקאס, הישתנתה ללארי. אני רוצה לשמור על הסיבה עד אחד מהפרקים שעומדים להיפתח.
אני לא יכול להבטיח כלום על הכרך הזה, אבל תצפו לבנייה איכותית. אלה בנתיים השינויים.
עומדים להתכולל עוד שינויים שהם בעצם טעויות, שהן לא קריטיות כלל.

אז הינה, פרק TF020:"יוצאים מהרשת!"
זהו ספיישל מיוחד שעומד לצאת לכבוד פוריגון, על ההזנחה שהוא קיבל מאז אותו פרק בסדרה.

[U][B][SIZE=3]מה יש לי להבטיח לכם?
[/SIZE][/B][/U][SIZE=3][COLOR=DarkRed][SIZE=2]טוב, מה שיש לי להבטיח לכם זה ככה:
-בנייה טובה.
-רעיונות מקוריים.
-מהרגש, אנחנו עוברים אל העולם הפוקימונים וזה אומר תחילה של קרבות אוסטורטים ואפילו ההחלטה של מיי.
-תפיסות, אני יכול להבטיח על תפיסות.
-בנוגע אל הפרקים, הספיישלים עומדים להיות מושקעים וזה אומר לוגו מיוחד בשבילו ועלילה מעולה.
-אירגון בין הדברים. כדי שלא תתבלבלו, אני יכין כמו מושגון כזה שתולכו לעיינן בו.
-תורת ארכאוס אשר קשורה לכל אלף הפנטזיות.
-ליאם חח...אתה תופיע בכרך הזה. אתה פרט לא קטן בעלילה.[/SIZE][/COLOR][/SIZE][/SIZE][/COLOR][/COLOR][/SIZE]

[CENTER][B][SIZE=4][COLOR=Black][U]לוח אירועים עד 15 באפריל *מתעדכן*:[/U][/COLOR][/SIZE][/B]
[IMG]http://up351.siz.co.il/up2/2ctmyy51zdmm.png[/IMG]



[B][SIZE=4][COLOR=Black] [U]וכעת, לכבוד הכרך השני:

[/U][/COLOR][/SIZE][/B][IMG]http://www.fastup.co.il/images/55148548.png[/IMG]
[/CENTER]

זורוגו+ואלף הפנטזיות יסגרו עד להודעה חדשה בשל חוסר זמן.
אלף הפנטזיות תמיד ישאר פתוח.

עוד כמה זמן יצא הכרך השני?

אין להקפיץ סיפורים כאלה ,היית יכול לשאול אותו בה"פ
אני נועל את האשכול הזה רק פותח הסיפור יוכל לאשר פתיחה מחדש