תודה....
אשמח לעוד תגובות :(
Printable View
תודה....
אשמח לעוד תגובות :(
פרק מעולה תמשיך ככה ^^
סתם שתדע מתקפות מים לא אפקטיביות על דרקון :p
באמת? לא ידעתי...
ותודה.
עוד תגובות?
קראתי את פרק 27
פרק עם רעיון מקורי אהבתי תמכשיר שהופיע בפרק
פרק טוב, מצוין, מדהים...
אני מבין שקצת שינית את הרעיון
שלי אבל לא נורא.
לפי מה שזכור לי עשיתי כמו שאמרת לי... (בערך)
פרקים יפים תמשיך!
תודה
תגיד מה אתה חושב?
יתנו לך ברכות ותגובות כל הזמן.
תתחיל לפרסם את הפרק הבא!
עבר מספיק זמן!
אני אפרסם מחר
[u][size="4"]פרק 30 – איחוד[/size][/u]
"היי ג'ון" אמר לי אימי.
"אמא? מה פתאום את באה אליי?" שאלתי חצי בכעס חצי ברחמנות.
"אני רוצה לבקש סליחה" אמרה, והתחילה לבכות.
"אנ.. אני מרשה.. אני מרשה לך להיות מאמן פוקימונים" אמר בבכי פורץ לבבות.
"אמא, לא היית צריכה" אמרתי וחייכתי.
"אני אוהבת אותך" לחשה אליי.
"גם אני" לחשתי חזרה.
"ו.. ורציתי להביא לך את זה" אמר וניגבה את דמעותיה.
"מה?" שאלתי.
"דבר ראשון" אמר בהתרגשות מהולה בבכי.
"אלה" אמרה והושיטה לי שתי פוקדורים וגרייט בול אחד.
"תתפוס כמה שיותר פוקימונים" אמרה וחייכה.
"תודה אמא" אמרתי בהתרגשות ולקחתי את הפוקדורים.
"ודבר שני" אמרה.
"את זה!" אמרה. היא הוציא מתיקה משהו אליפסי.
"וואו, ביצה!" אמר מארק בהתפעלות.
הסתכלתי על הביצה. היא הייתה צהובה והיו לה פסים שחורים עליה.
"מעניין איזה פוקימון היא מכילה" אמר מארק.
"אחד חלש" אמרתי ועיקמתי את פני.
"להתראות" אמרה אימי והסתלקה משם.
הבטתי בביצה. "אתה תהיה חלק מהצוות שלי" אמרתי אליה.
"כולם רשאים לרדת מהמטוס" נשמע קולו של הטייס מהדהד.
הורדתי את החגורה במהירות, וכך גם מארק.
"רוץ, ההרשמה תיסגר כל רגע!" אמר מארק בלחץ.
"תירגע" אמרתי לו וירדתי מהמטוס.
"אז מה יש במקום הזה?" שאלתי את מארק שבדיוק ירד.
"קח" אמר ותחב לתוך ידי פרוספקט של המקום.
הסתכלתי. באמת היו הרבה דברים לעשות שם.
"נו בוא! אנחנו חייבים להספיק להירשם לתחרות!" אמר ותפס בידי והחל למשוך אותי בריצה ברחובות העיר קינגדום.
"תקשיב אני לא רוצה להירשם לתחרות" אמרתי לו.
"אתה מה?" אמר ועזב אותי לפתע.
"אני לא מתחבר לכל הרעיון של קרבות עם נקודות, ותחרות יופי, אני אוהב קרבות, אקשן!" עניתי.
"טוב, נתראה במרכז הפוקימונים" אמר והתרחק משם בריצה.
הסתכלתי על הפרוספקט. 'בוא נתחיל בביקור בארמון המלכה.'
"המלכה קווי! המלכה קווי!" שמעתי את תחנוני העיתונאים לעוד משפט מהוד מלכותה.
הסתכלתי על הארמון. המלכה הזאת יודעת משהו על עיצוב.
כל הארמון היה מצופה זהב. וילונות סגלגלים ומספר מגדלים בשמיים.
היה מגדל אחד שראיתי שהוא זירה ענקית. המגדל היה ממש גבוה והנחתי שזה או המקום לתחרות או לקרב המכון.
"המלכה קווי" הסיחו את דעתי העיתונאים. היא הייתה משהו.
היו לה כפפות זהב עם שמלה לבנה לכל הגוף. היה לה שיער שחור שהחליק לאחור עם סרט ורוד בשיער. היא קצת הזכירה לי את איימי.
"סליחה, איפה קרב המכון?" שאלתי את אחד העיתונאים, אך אף אחד מהם לא הזיז את מבטו מהמלכה, וודאי שלא בשבילי.
'טוב... עכשיו כדאי שאלך לחוף' חשבתי לעצמי.
"סוף סוף חזרת" אמר מארק.
"מה חדש?" שאלתי.
"איימי, מריאנה, אני, והחבר שלך קודי הספיקו להירשם". אמר.
"עם מי?" שאלתי.
"אני עם נוקטאוול, מריאנה עם וספיקווין, איימי עם פיג'י שהיא הספיקה לתפוס ברגע האחרון-"
"ואני עם סוואבלו" אמר קודי שהופיע.
"סוואבלו הוא לא פוקימון דרקון" אמרתי.
"אבל הוא מתפתח לאלטיריה" אמר קודי.
"אהה ושים לב טוב" אמר מארק.
"מותר להירשם עם שני פוקימונים!" אמר מארק.
"כן, מריאנה הביאה לי גלייגר, ואמרה לי שאם אני אצליח לפתח אותו היא תביא לי פוקימון דרקון אופל נדיר מאוד שמיוחד רק למחוז נאבר!" אמר קודי.
"מאיפה היא תשיג אותו?" שאלתי.
"לא יודע" ענה קודי. "היא אמרה שיש לה קשרים".
"היא הביאה לי יאנמה, ולאיימי הונצ'קרו וביקשה שנחזיר לה בסוף התחרות.
"הונצ'קרו, איך היא השיגה אותו? שמעתי שנדיר מאוד למצוא אבן אופל" אמרתי וניסיתי לחשוב איך היא השיגה את פוקימון העורב הנדיר הזה.
"היא אמרה פשוט שיש לה קשרים" אמר מארק ומשך בכתפיו.
"טוב אני יוצא לטייל קצת בעיר" אמרתי והסתלקתי משם.
רחובות העיר היו הומים אדם, כולם בכיוון אחד – להיכל התחרות.
"איפה המכון?" ניסיתי לשאול חלק מהם, אך הם פשוט התעלמו והמשיכו בדרכם.
הלכתי לכיוון הארמון המפואר של המלכה קווי, הנחתי שמכיוון שהשמירה שם גבוהה יותר יהיה לי קצת שקט.
השמש בהקה באור חזק והצבע הזהוב והנוצץ של הארמון המפואר הבהיק באור מסנוור.
עשיתי סיבוב קצר והלכתי אל מאחורי הארמון, שם כמו ששיערתי, הייתה שמירה פחות כבדה. התיישבתי ונתתי לגבי להישען על דופן הארמון. נשמתי נשימה עמוקה, וניסיתי להירגע. אני פשוט לא אוהב את התחרויות האלה.
"יום קשה" שמעתי קול לידי.
סובבתי את ראשי לכיוון הקול שהתיישב לצידי, זו הייתה המלכה קווי.
"הרשה לי להזמין אותך לתוך הארמון" אמרה, היא הובילה אותי ברחבי החצר למזרקה גדולה ומפוארת, שבמרכזה עמדו שני פסלי קופידונים, שמכוונים אחד אל השני חץ אהבה.
היא לחצה על מתג נסתר באדמה, המזרקה זזה על צירה וגרם מדרגות סודי נפתח מתחת.
"בוא" אמרה ומשכה אותי לתוכו.
הארמון היה יותר יפה מבפנים מאשר מבחוץ. "זה הסלון" אמרה והתיישבה על אחת מכורסאות העור.
הסתכלתי סביבי. חדר ענק עם שטיח אדום מקיר לקיר עמד שם, ספות לבנות ושולחן ורוד וקטן. מסף פלזמה ענקי על הקיר. עציצים נדירים עמדו בפינות, ותמונות של מלכות קודמות היו פזורים על כל קיר וקיר.
"מקום נחמד יש לך" אמרתי כדי לא ליצור רושם שאני חלש וקל לשבות אותי. התיישבתי על הכורסא והנחתי רגליים על הכרית שהייתה מולי.
"קראתי לך בעניין האבנים" אמרה.
"ישר ולעניין" אמרתי, מבלי להראות שום סימן לכך שאני לא יודע על מה היא מדברת.
"אתה לא מבין על מה אני מדברת" אמרה לאחר מספר רגעים שבחנה אותי.
הסתכלתי עליה, מנסה ליצור רושם שאני כן "ברור שאני מבין" אמרתי.
"אתה לא יכול לשקר לי" אמרה, נשמה נשימה עמוקה ואז המשיכה.
"יש לך את אבן הספיר הכחולה" ירתה בנשימה אחת.
בדיוק מזה חששתי. מיו ודארקרי הזהירו אותי שינסו לגנוב לי אותה.
"אל תדאג, אני לא אגנוב לך אותה" אמרה כאילו קראה את מחשובתי.
"את מכירה את מיו ודארקרי?" שאלתי אותה.
"אני כן" ענתה ושילבה רגל על רגל. "הם אלה שלא מכירים אותי".
"אז למה קראת לי?" שאלתי אותה.
"אני עוקבת אחרי מיו ודארקרי כבר מאז שברחו מצוות ביתא" אמרה. הם ניסו להשיג את אבן האודם השחורה, שהייתה בבעלות צוות ביתא, אבל נלכדו".
'אני חייב לבוא להציל אותם' חשבתי לעצמי, אבל שמרתי על מבט רציני ודרוך.
"אין לך מה להעמיד פנים, אתה רוצה להציל אותם" אמרה.
"אל דאגה אני אציל אותם" אמרה כעבור מספר שניות.
"מה את? קוראת מחשבות?" שאלתי אותה בציניות.
"למעשה כן" אמרה והראתה לי את התכשיט שלבשה על צווארה. הוא היה מזהב, כמו הכפפות שלה.
"לא יכול להיות..." אמרתי, מופתע ביותר.
"זה אמיתי" אמרה.
לא היה כל ספק, זו הייתה אבן הזהב השחורה.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: הפוקימון האגדי
אתם יכולים לנסות לנחש על מה מדובר בפרק הבא לפי שם הפרק, ומי הפוקימון האגדי שיסופר עליו בפרק הבא.
אני רק חייב להגיד שלפי דעתי הפרק הבא ממש יפה, ואני יכול להגיד לכם, שהוא מדבר אך ורק על העלילה של צוות ביתא!
נ.ב. הוספתי תמונה של הביצה שג'ון קיבל בעמ' השער. אתם יכולים לראות ולנסות לנחש את הפוקימון שיבקע ממנה, למרות שזה די קל לגלות...
פרק נחמד, קצת חסרה עלילה אבל מאוד מותח מה יהיה בפרק הבא ומה יקרה עם ג'ון
פרק מעולה ^^
תודה, והפרק הבא באמת יפה ומותח.
קצת חסרה עלילה אבל זה דברים שאני חייב להכניס מתישהו (הביצה, ה"סלידה" של ג'ון מתחרויות, והדברים שג'ון, מארק וקודי דיברו בנוגע לתחרות)
לסוף היה יותר עלילה...
אני יודע שפוקימון הדרקון אופל הוא [COLOR="White"]מונזו[/COLOR] והביצה היא ביצת [COLOR="White"]פיצ'ו[/COLOR] או [COLOR="White"]אלקיד[/COLOR].
אגב,אני אשמח אם תגיב לי בסיפור,כי אני זוכר שהתגובה האחרונה שלך הייתה בנושא עצות לתת לי,אז אני מקווה שתקרא ותנסה לראות אם השתפרתי:wink:
[QUOTE=L25;936099]אני יודע שפוקימון הדרקון אופל הוא [COLOR="White"]מונזו[/COLOR] והביצה היא ביצת [COLOR="White"]פיצ'ו[/COLOR] או [COLOR="White"]אלקיד[/COLOR].
אגב,אני אשמח אם תגיב לי בסיפור,כי אני זוכר שהתגובה האחרונה שלך הייתה בנושא עצות לתת לי,אז אני מקווה שתקרא ותנסה לראות אם השתפרתי:wink:[/QUOTE]
הפוקימון דרקון אופל לא אמור להיות סודי...
ולגבי הביצה אני לא הולך לגלות כלום.
אם הוא לא סודי,למה לא כתבת את השם שלו בסיפור:oing:
אגב,התייחסת לדבר השני שכתבתי לך?
שתי סיבות
1) הדור חדש ולא הייתי בטוח שתבינו מי זה, אז פשוט רשמתי את זה פוקימון דרקון אופל.
2) קודי, מארק וג'ון לא מכירים את הפוקימון הזה בכלל.
עדיין לא התייחסת לדבר האחר
איזה פרק יפה.
ראתי אותו עכשיו. הפרקים שלך ארוכים
ויש המון תוכן.
ד.א. אהבתי את זה שהוא פוגש את המלכה
אבל זה נדוש, תמיד עושים שזה קורה...
[QUOTE=L25;936713]עדיין לא התייחסת לדבר האחר[/QUOTE]
כרגע מה שאמרתי לך אז עדיין תקף...
[QUOTE=dav5000;936765]איזה פרק יפה.
ראתי אותו עכשיו. הפרקים שלך ארוכים
ויש המון תוכן.
ד.א. אהבתי את זה שהוא פוגש את המלכה
אבל זה נדוש, תמיד עושים שזה קורה...[/QUOTE]
אני לא זוכר שראיתי סיפור בפורום עם מלכים ומלכות בכלל...
ותודה.
פרק ממש יפה תץשיך!!!!!!!!!!!!!!!
פרק 28 היה מצוין.הקרב טוב אני במתח מסוף הפרק
[U][SIZE="4"]פרק 31 – הפוקימון האגדי[/SIZE][/U]
"זו אבן הזהב השחורה?" שאלתי כדי להיות בטוח.
"אכן" היא ענתה.
"חשבתי ש..." התחלתי להגיד.
"היא הושמדה" השלימה את דברי. "אני קוראת מחשבות שכחת?"
"איך זה הגיוני?" שאלתי.
"כרגע עדיף שלא תדע".
"למה?" שאלתי בסקרנות.
"כי עצם הידיעה תעמיד אותך בסכנה שלא תוכל לתאר לעצמך" ענתה.
"צוות ביתא? אני יכול להתמודד איתם!" עניתי.
"אתה בטח יודע שיש פוקימונים שמיוחדים לאי נאבר נכון, פוקימונים חדשים לגמרי". אמרה.
"כן, נו אז... מה איתם?" שאלתי.
"אתה מכיר במקרה את הפוקימון ויקטיני?" שאלה.
"מעולם לא שמעתי עליו" אמרתי.
"אז כדאי לך לפחד ממנו" ענתה.
"מה, למה? מה הקשר?" ניסיתי לשאול.
"אתה צריך לעזוב" אמרה בקור רוח.
"רק דבר אחד – איפה המכון?" שאלתי.
"די גבוה בגג הארמון, אני אארגן לך קרב" אמרה.
"תודה" עניתי.
"אהה, ועוד דבר אחד, החברה שלך מריאנה – תיזהר ממנה" אמרה.
"מה לגבי קצת הסברים" רטנתי.
"אתה חייב לעזוב, לך!" אמרה, וראיתי שהיא רצינית. אז הלכתי.
"שלום, אתה יכול בבקשה לכוון אותי לספרים על ויקטיני?" שאלתי את הספרן בספרייה העירונית.
"מי זה?" ענה לי הספרן.
"פוקימון אגדי מהדור החדש" אמרתי.
"אני מצטער – אך חשפו את הדור רק אתמול, אין לנו אפילו ספרים על ההתחלתיים של הדור, כשיהיה לנו ספר על פוקימון אגדי נודיע לך" ענה.
"תודה" עניתי. בעודי מהרהר במשהו.
"מה לגבי ספרים על העיר הזאת?" שאלתי.
"בוודאי שיש לנו" אמר והוביל אותי בין המדפים הרבים של הספרייה.
"אתה יכול להסתכל כאן" אמר והצביע על מדף ארוך, ואז הלך משם.
הוצאתי את אחד הספרים שהיו שם. ופתחתי באקראיות באחד הדפים.
זה לא היה מזל שפתחתי בדיוק בעמ' שהייתי צריך. אחרי הכל, הבנתי לאחר שקראתי, ויקטיני שולט על המזל.
"אומרים שפעם בירח מלא, בדיוק בשעת חצות מגיע פוקימון רב עצמה אל העיר קינגדום. הוא מופיע בדיוק מעל המגדל הגבוהה בארמון המלוכה, ונשאר שם עד לדקה אחרי חצות. הרבה אגדות מסופרות על הפוקימון הזה. אומרים שפעם המלכה קווי ראתה אותו כשהייתה קטנה. אחת האגדות מספרת, שפעם צייד ניסה לצוד את הפוקימון, והצליח. מספרים שהפוקימון יצר פיצוץ אש גדול שהרס את כל המעבדה של הצייד. הצייד מת ואיתו הסוד של איך נראה הפוקימון, מספר פעמים אנשים טענו שראו את הפוקימון המסתורי, אך להם עדויות סוטרות, ואי אפשר לדעת מי דובר אמת ומי משקר.
אך משילוב של כל העדויות הקיימות אפשר להכין שרטוט משוער של הפוקימון, והוא נמצא בעמ' הבא*. חלק מן האגדות מספרות שהפוקימון שולט במזל, ויכול לקבוע את המזל של מישהו, לשנות אותו, ולהחליפו במזל של מישהו אחר.
הרבה אנשים חושבים שהפוקימון קשור לקרסליה (תמונה שלה בעמ' הבא**), מכיוון שמופיע בירח מלא, אך יש הטוענים שלא. עד היום לא ידוע הרבה על הפוקימון. ואף אחד לא מנסה לחקור אותו.
אומרים שכוחו עצום, ועל פי הוראת המלכה קווי, חל איסור לצוד או לחפש את הפוקימון, אף אחד אינו ידע מה המניע שלה היה, אבל עד היום, הפוקימון ממשיך להופיע, ובטוח מפני ציידים – בזכות המלכה קווי"
'היום ירח מלא' חשבתי לעצמי בעוד ליבי פועם בחוזקה.
הסתכלתי על השעון – הוא הורה על השעה רבע לשתיים עשרה בלילה.
"מה אתה עושה?" שמעתי לפתע קול, מאחורי, זו הייתה מריאנה.
"סתם... קורא על העיר קינגדום" אמרתי.
"מה אתה קורא?" שאלה.
"את זה" אמרתי והראתי לה את העמ' הפתוח. הטעות הראשונה שלי.
"ויקטיני" אמרה בלחש לעצמה תוך כדי קריאה.
"מה?" שאלתי אותה, לא יכול להיות שהיא יודעת באיזה פוקימון מדובר.
"שום דבר" אמרה מעט בגמגום.
היא הסתכלה על השעון שלה. "אני חייבת ללכת" אמרה והלכה משם בצעדים מהירים.
'תיזהר ממנה' הדהד קולה של המלכה קווי בראשי.
'אני חייב ללכת' חשבתי לעצמי, והסתלקתי משם.
זכרתי את הדרך במדיוק, וגם על איזה כפתור לחצה כדי לפתוח את גרם המדרגות הסודי, ותוך כמה דקות כבר הייתי בתוך הארמון.
"המלכה קווי!" צעקתי. אין קול ואין עונה.
"המלכה קווי!" צעקתי בשנית.
"אני כאן" אמרה והופיעה בעודה יורדת בגרם המדרגות המפואר.
"יש לי חדשות" אמרתי.
"אתה הלכת וחקרת על ויקטיני!" זעמה.
"איך את---?" שאלתי.
"אני קוראת מחשבות, שכחת?" ענתה.
"אז כדאי לך לקרוא את המחשבה הבאה" אמרתי.
"לא יכול להיות" החווירה.
"כן" אמרתי.
"מריאנה מתכננת לצוד את ויקטיני".
"לא נשאר לנו הרבה זמן" אמרה.
הסתכלתי על שעוני, הוא הורה על השעה חמש דקות לחצות.
"איך מגיעים למגדל הכי גבוה?" שאלתי בלחץ.
היא הסתכלה עליי במבט משתהה.
"מהמעלית כמובן".
"כדאי שנמהר" אמרתי.
לא ארך זמן רב עד שיצאנו מהמעלית אל גג המגדל הגבוהה ביותר.
היו שם ארבעה חיילי צוות ביתא מוכנים עם רובים מוזרים שלא הכרתי.
"לוכדי הסופה – רובים מאוד מסוכנים" הזהירה אותי המלכה קווי.
מריאנה עמדה מלפניהם. היא הביטה בקור רוח אל האיקס שהיה משורטט על הרצפה, שם הבנתי – היה אמור ויקטיני להופיע.
"הפעם אתה לא תברח ממני!" שאגה.
"אתה תהיה שלי!"
"מה היא עושה?" שאלתי את המלכה קווי.
"מדברת אל עצמה... היא רוצה את ויקטיני בידיים שלה" ענתה לי.
הסתכלתי על השעון. השעון צפצף צפצוף קצר. הגיעה השעה שתיים עשרה.
אור חזק הופיע מהשמיים, וכדור עגול של אור ירד מהירח, הוא היה מוקף באש אדומה ובוערת בחוזקה.
בתוכו הייתה צללית של פוקימון קטן יחסית.
"אש!" צעקה מריאנה, וארבעת החיילים ירו בדיוק באותו זמן.
ארבעה קרני לייזר כחולות פגעו בכדור האור, והקיפו אותו בשדה מגנטי כחלחל. האור פסק, הפוקימון נמלא במלואו. הוא היה קטן וחמוד, לא כמו שתיארתי אותו כשראיתי את הצללית המושערת שלו בספר, שבכלל לא הייתה דומה.
"אתה שלי!" צעקה מריאנה. בעוד ויקטיני המסכן ניסה לצאת ללא הצלחה.
"יש לי תוכנית" אמרה המלכה קווי, אך לי לא היה אכפת.
"אייפום צא!" צעקתי.
הצלחתי להסיח את מבטה של מריאנה, אבל אני לא בטח שזה היה רעיון טוב.
"ג'ון?" שאלה.
"תשחררי אותו!" צעקתי.
"אוי ג'ון חמודי" אמרה.
"אתה חושב שאייפום הקטן שלך יצליח לנצח אותי?" שאלה בניסיון להתגרות בי.
"אבל הוא לא לבד" שמעתי קול מאחורי.
זו הייתה המלכה קווי.
"אתם שניכם, פתטים!" צעקה מריאנה.
"את זה עוד נראה..." אמרה קווי והוציאה פוקדור מתוך קפלי שמלתה.
"דלקטי, צא!" אמרה, והוציאה פוקימון דמוי חתול, עם צעיף ורוד על צווארו.
"אל תוציא את הפוקדע" לחשה לי כשראתה שאני מכניס את ידי לכיסי.
"אתם פשוט חמודים אתם יודעים" אמרה מריאנה.
"שתי פוקימוני נורמל קטנים לא יכולים לי!" צעקה.
"ובמיוחד לא לפוקימונים שלי" אמרה וחייכה חיוך זדוני.
"גאלייד, לך תביס אתם!" צעקה וזרקה אל האוויר פוקדור.
מתוך הפוקדור יצא פוקימון גדול במיוחד, צבעו לבן וירוק. ומעט אדום על חזהו.
"זה לא הפוקימון ההוא שמתפתח בעזרת אבן שחר?" שאלתי.
"כן" ענתה המלכה קווי.
ידעתי שזה יהיה מסוכן, אך שום דבר לא הכין אותי למילים שמריאנה הוציאה מפיה.
"תהרוג אותם! ואל תשאיר להם זכר" אמרה וחייכה חיוך זדוני.
הסתכלתי על ויקטיני, שאך עף שעברה דקה מאז חצות, לא יכל להיעלם כי היה לכוד בתוך עיגול של שדה מגנטי.
"תחשבי פעמיים!" אמרתי.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: כוחו של ויקטיני
[U][B][SIZE="3"]הערות[/SIZE][/B][/U]
*צללית משוערת של ויקטיני – [IMG]http://img713.imageshack.us/img713/3898/victinymaybeshadow.png[/IMG] (הוכנה על ידי)
**קרסליה – [IMG]http://floatzel.net/pokemon/black-white/sprites/images/488.png[/IMG]
הפרטים כאן על ויקטיני לא נכונים, שהרי ויקטיני הוא פוקימון שקשור למחוז אנובה (איסשו- אבל צריך להתחיל להתרגל לשמות החדשים) ולא לאי נאבר, עם זאת המצאתי עליו מעט פרטים ושילבתי אותו בסיפור.
הוספתי מידע על המלכה קווי בעמ' השער.
פרק ממש מגניב, תמשיך כך
תודה
קדימה! תפרסם עוד פרק
בשבוע הבא אני אפרסם.
פרק ממש, אבל ממש ממש טוב.
פשוט רעיון מדהים.
תודה.
אתה אחלה כותב ומבין כל סיפורי פוקימון זה הסיפור הכי טוב נראלי.
תודה לך.
אתה ממש מחמיא לי.
פרק מעולה!
לא התכוונתי לזה שיש מלך/מלכה בסיפור פוקימון...
אבל בכללי, הגיבור איכשהו יפגוש את האיש הכי חשוב.
במקרה שלנו המלכה קווי.
תודה
ויש בזה משהו, אבל מה לעשות. המלכה קווי חשובה אצלי בסיפור.
אהבתי את הפרק,ונחמד לראות שאתה משלב לאט לאט את דור 5 בסיפור.......:D
אגב,יש מצב שאתה מגיב לי בסיפור סוף סוף?:sunglasses:
קראתי את פרק 29
פרק מעולה בסוף השארת אותי במתח
תודה לשניכם
ולl25 לקח לי בערך שעה התגובה הקודמת שלי בסיפור שלך... אני אראה מתי אני אוכל להגיב.
וואי פרק מדהים תוציא כבר תבא!!!
תודה