-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 17 2009, 07:07 PM
[b] [b]דניאל הארדקור[/b]
אתה בורח מן המבצר. זוהי משימה קשה ונראית בלתי אפשרי. המבצר גדול והמסדרונות נורה דומים לקודמים להם...ממש כמו מבוך!
למזלך אתה מצליח למצוא את היציאה...נורא חשוד בעיניך שלא הוצבה כלל וכלל שמירה ביציאה מן המבצר...כאילו שהם קיוו שתברח. עכשיו אמצע הצהריים. לקח לך יותר משלוש שעות לצאת מן המבצר הגדול והרחב.
אתה עומד במדבר הגדול והלוהט. מאחוריך המבצר ומולך ים של חולות. לאן תבחר ללכת?
אל המדבר (ללכת קדימה)
לבדוק מה יש מאחורי המבצר (אחורה) [/b][/quote]
"אממ...נראה לי שאני אלך קדימה...אולי אמצא אי שם חיים או נווה מדבר עם מים ראויים לשתייה" אני אומר לעצמי בקול רם ומתחיל לצעוד קדימה.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 17 2009, 08:06 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
"בסדר, תטעם בבקשה מן התה שלי ותגיד לי את דעתך" אמר החוקר והזיז את כוסית התה החם שלו לעברך. הריח החזק של התה התעדק אצלך באף ולא הרפה. [/b][/quote]
אלגום בזהירות לגימה קטנה מן התה ואזהר לא להכוות בלשוני. תוך כדי אנסה לבדוק/להרגיש אם קורה משהו מוזר.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 17 2009, 08:06 PM
[b] [b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
"אם חמש דקות אז חמש דקות" אמר החוקר וחייך לעברך חיוך רחב.
"תקשיב, שמעתי על התקרית הלא נעימה שעברת היום בכניסה למבצר שלנו...אני רציתי לחקור את התקרית הזו קצת יותר לעומק...איך בדיוק הגעת לכאן? אל תדאג, לי תוכל לספר את הכל" אמר החוקר והמשיך לחייך לעברך. [/b][/quote]
"4 דקות וחצי..." אני אומר בקול, מביט בשעון ומפנה את מבטי אליו, לראות שהוא לא עושה משהו שמסכן אותי.
"גם לי יש שאלה, למה המידע הזה אמור לעניין אותך?" אני שואל אותו באותו הטון הרגוע, לא מראה שום סימן של לחץ. 'כמה ששעורי הפסיכולוגיה יכולים להציל אותי.' אני מהרהר.
-
[b]טורי ג'ונס[/b]
לוגאן לא ענה. הוא המשיך לצעוד חזרה, חזרה אל הבסיס הצבאי שממנו ברחתם.
'הוא ממש כמו הקוקוס הזה...קשה לפיצוח' חשבת לעצמך והחלטת להוריד מן העץ קוקוס אחר ולקוות שקליפתו תהיה רכה ועדינה יותר.
--
עברה שעה מאז עזיבתו של לוגאן. הצלחת להוריד מעץ הדקל קוקוס נוסף ואף לפצחו ולשתות את חלבו.
כשהבטת בקוקוס עם הקליפה העבה והקשה, שמת לב לסדק מזערי שנסדק לאורך גופו.
*מקווה שאנחנו באותו ראש :huh: *
[b]דניאל הארדקור[/b]
בחרת לצעוד קדימה, אל לב המדבר הלוהט והאינסופי. כעבור הליכה בת שעתים או אפילו יותר, הצלחת למצוא נווה מדבר. הוא לא היה גדול ומפואר אך ניתן היה לשרוד בו.
'אוי, הגרון שלי יבש נורא...אני חייב מים' חשבת לעצמיך. למזלך בנווה המדבר שאתה נמצא בו...יש אגם קטן עם מים שראויים לשתייה.
בזמן שאתה שותה בהנאתך מתוך האגם הקטן, נשמעות קולות וצלילים המזכירים דהירות של סוס. כשהתרוממת וסיבבת את ראשך לאחור, מולך עמד אדם הלבוש בבגדי בד ארוכים ושכמיה שחורה עליו. האדם רכב על סוס שחור ודי מאיים במקצת.
אוייב או נביא השלום? את זה תצתרך לגלות.
[b]בראיין גולדמן[/b]
לגמת מספר לגימות עדינות מן התה החם. הטעם החזק של התה התעדק בחושיך ולא הרפה.
פעם ראשונה בחייך שהרגשת את טעמו המדויק של התה, ללא הפרעות מטעמים אחרים שנשארו על לשונך.
"נכון שהתה הזה מיוחד? אני נורא אוהב אותו" אמר החוקר וחייך לעברך.
בזמן שישבת, התחלת להרגיש מעט מוזר עם עצמיך. הרגשת מעט קרירות וזיעה החלה להצטבר על פניך. חום גופך החל לעלות באיטיות.
"הכול בסדר? אתה מרגיש טוב?" שאל אותך החוקר והמשיך לחייך את חיוכו השמח והרחב.
[b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
"אין לך מושג עד כמה המידע הזה חשוב לי. אני עושה את עבודתי הארורה הזאת רק בשביל הכסף, זה לא משהו אישי" השיב החוקר והמשיך לחייך לעברך. חיוכו הרחב היה חשוד ומדאיג עבורך.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 18 2009, 01:20 PM
[b] [b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
"אין לך מושג עד כמה המידע הזה חשוב לי. אני עושה את עבודתי הארורה הזאת רק בשביל הכסף, זה לא משהו אישי" השיב החוקר והמשיך לחייך לעברך. חיוכו הרחב היה חשוד ומדאיג עבורך. [/b][/quote]
"אתה יודע, אתה לא חייב לזייף את החיוך, זה לא עובד." אני אומר בקור רוח בניסיון למשוך זמן. "אני רוצה שתספר לי למי או למה המידע הזה מיועד..." ' אני מקווה שהוא לא יתעצבן בסופו של דבר.' אני חושב בחשש.
"... עוד שלוש דקות." אני מסנן לעבר החוקר.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 18 2009, 01:20 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
לוגאן לא ענה. הוא המשיך לצעוד חזרה, חזרה אל הבסיס הצבאי שממנו ברחתם.
'הוא ממש כמו הקוקוס הזה...קשה לפיצוח' חשבת לעצמך והחלטת להוריד מן העץ קוקוס אחר ולקוות שקליפתו תהיה רכה ועדינה יותר.
--
עברה שעה מאז עזיבתו של לוגאן. הצלחת להוריד מעץ הדקל קוקוס נוסף ואף לפצחו ולשתות את חלבו.
כשהבטת בקוקוס עם הקליפה העבה והקשה, שמת לב לסדק מזערי שנסדק לאורך גופו.
*מקווה שאנחנו באותו ראש :huh: * [/b][/quote]
אני מנסה לפתוח את הקוקוס הקשה O:
נמנמ, אמרתי את המשפט האחרון או לא?
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 18 2009, 01:20 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
לגמת מספר לגימות עדינות מן התה החם. הטעם החזק של התה התעדק בחושיך ולא הרפה.
פעם ראשונה בחייך שהרגשת את טעמו המדויק של התה, ללא הפרעות מטעמים אחרים שנשארו על לשונך.
"נכון שהתה הזה מיוחד? אני נורא אוהב אותו" אמר החוקר וחייך לעברך.
בזמן שישבת, התחלת להרגיש מעט מוזר עם עצמיך. הרגשת מעט קרירות וזיעה החלה להצטבר על פניך. חום גופך החל לעלות באיטיות.
"הכול בסדר? אתה מרגיש טוב?" שאל אותך החוקר והמשיך לחייך את חיוכו השמח והרחב. [/b][/quote]
"ל...ל...לא" אני אומר לו בגמגום "אני מתחיל להזיע, וחום הגוף שלי עולה" אני אומר ומחכה כמה שניות. "מה עשיתם לי?!" אני מתפרץ על החוקר בזעם.
-
[b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
לפתע חיוכו של החוקר נמחק מפניו. פניו היו אדישות ועיניו השחורות היו עמוקות עוד יותר.
"הגיע הזמן להוציא את כל הקלפים על השולחן" אמר החוקר בקול עמוק ומתוך כיס הג'קט הגדול עשוי העור שלו הוא הוציא אקדח. נראה שזהו אקדח די חדש ו'עתידי' מהמקום שאתה בא ממנו.
החוקר הביט בעיניך עם מבט אדיש וחסר כל רגשות או פנימיות, הוא כיוון עם אקדחו לעברך. נראה שהוא לא מודאג, הוא אפילו מודע למה שהוא עושה.
"תתחיל לדבר. אני רציני, תשובה שלילית תסחוף אחריה טיפות דם. כדאי לך להתחיל לספר לי את האמת לאמיתה" אמר החוקר וטען את אקדחו. נראה שהפעם זה רציני. כאילו שמישהו אחר 'שולט' בראשו של החוקר ולא הוא עצמו.
[b]טורי ג'ונס[/b]
לא אמרת. עדיף גם שלא.
--
פאק. לא הבנת את הכיוון שאליו אני חותר><
כאילו במחשבה שלך חשבת שלוגאן הוא כמו הקליפה הקשה של הקוקוס. אי אפשר לפצח אותה.
וכשהקליפה של הקוקוס הקשה נסדקה...מעניין מה קרה ללוגאן><
טוב לא נורא.
--
את עדיין לא מצליחה לפתוח את הקוקוס. יש לך עדיין את הקוקוס שכבר פיצחת. יש בו עדיין מעט חלב.
[b]בראיין גולדמן[/b]
"אני אישית לא עוללתי לך שום כלום, אל תאשים אותי בדברים שלא נעשו על ידי. אתה אשם בכל.
אתה הסכמת לנסות את הניסוי ואתה בחרת את הויטמין שינסו עליך, אתה האשם בכל" אמר החוקר והחל לצחוק ברשעות.
"אתה הרסת את חייך! מעכשיו אתה תשרת אותי ואת הבעלים שלי. ברוך הבא למועדון!" אמר החוקר ברשעות.
הרגשת מאוד רע עם עצמיך. זיעה החלה לזלוג מפניך והרגשת שחום גופך עולה. התחלת לרעוד ואפילו לראות הזיות למנהן.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 18 2009, 05:03 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
"אני אישית לא עוללתי לך שום כלום, אל תאשים אותי בדברים שלא נעשו על ידי. אתה אשם בכל.
אתה הסכמת לנסות את הניסוי ואתה בחרת את הויטמין שינסו עליך, אתה האשם בכל" אמר החוקר והחל לצחוק ברשעות.
"אתה הרסת את חייך! מעכשיו אתה תשרת אותי ואת הבעלים שלי. ברוך הבא למועדון!" אמר החוקר ברשעות.
הרגשת מאוד רע עם עצמיך. זיעה החלה לזלוג מפניך והרגשת שחום גופך עולה. התחלת לרעוד ואפילו לראות הזיות למנהן. [/b][/quote]
"אני אהרוג אותך!" אני צווח עליו ומתחיל לזוז בפרעות עם האזיקים
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 18 2009, 05:03 PM
[b] [b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
לפתע חיוכו של החוקר נמחק מפניו. פניו היו אדישות ועיניו השחורות היו עמוקות עוד יותר.
"הגיע הזמן להוציא את כל הקלפים על השולחן" אמר החוקר בקול עמוק ומתוך כיס הג'קט הגדול עשוי העור שלו הוא הוציא אקדח. נראה שזהו אקדח די חדש ו'עתידי' מהמקום שאתה בא ממנו.
החוקר הביט בעיניך עם מבט אדיש וחסר כל רגשות או פנימיות, הוא כיוון עם אקדחו לעברך. נראה שהוא לא מודאג, הוא אפילו מודע למה שהוא עושה.
"תתחיל לדבר. אני רציני, תשובה שלילית תסחוף אחריה טיפות דם. כדאי לך להתחיל לספר לי את האמת לאמיתה" אמר החוקר וטען את אקדחו. נראה שהפעם זה רציני. כאילו שמישהו אחר 'שולט' בראשו של החוקר ולא הוא עצמו.
[/b][/quote]
"אולי זה נראה כרגע שאתה מקבל ההחלטות, אבל אם תהרוג אותי לעולם לא תבין מאיפה הגעתי, סקרנות היא דבר אכזרי." אני אומר באותו טון בטוח, לא חושף טיפה של פחד למרות שהוא כבר מתחיל להציף אותי. אני מנגב מעט את הזיעה שניגרת מהמצח שלי וממשיך. " יש לך שתי דקות, כדי שתנצל אותם כראוי." אני אומר באותו הטון אך כבר לא יכול להסתיר את טיפת הפחד שחודרת לקולי הבטוח.
-
[b]בראיין גולדמן[/b]
להפתעתך אזיקי הידיים והרגליים נשברו לרסיסים. דבר זה גרם לך לתדהמה. החוקר החל לצחוק ברשעות מוחלטת ונראה שהוא נכנס לקטע הזה די חזק.
"רואה? אתה כבר לא אנושי! אף אחד לא ירצה אותך בחברה שלו וגם לא יחזירו לך אהבה. אתה מפלצת!" אמר החוקר וזרק לעברך כרטיס מגנטי קטן ומוזר לטעמך.
כשהרמת את הכרטיס המגנטי שזרק לעברך החוקר והסתכלת על התוכן שבו...ראית חישובים ופורמולות לא מובנות במיוחד. היו שמה מספר רב של משוואות מתימטיות וכל מיני דיאגרמות.
"זה מה שקורה אצלך בגוף. במילים פשוטות -אתה עובר תהליך שינוי" אמר החוקר והמשיך לצחוק ברשעות.
[b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
"תשמע, אם תמות פה, אני פשוט אספר לבעלים שנאלצתי להתגונן. ותשובות? את מי זה כבר יעניין? העיקר שה'מרגל' שלנו מת. סוף סיפור" השיב החוקר והידק את אחיזתו באקדח הטעון ומכוון לעברך.
"אז אתה תספר לי אחרי הכל? אם תשתף פעולה...לא רק שלא אהרוג אותך...אלא גם אעזור לך לברוח מכאן" אמר החוקר ברצינות רבה. נראה שהוא לא מסתיר דבר ממך.
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 18 2009, 05:21 PM
[b] [b]בראיין גולדמן[/b]
להפתעתך אזיקי הידיים והרגליים נשברו לרסיסים. דבר זה גרם לך לתדהמה. החוקר החל לצחוק ברשעות מוחלטת ונראה שהוא נכנס לקטע הזה די חזק.
"רואה? אתה כבר לא אנושי! אף אחד לא ירצה אותך בחברה שלו וגם לא יחזירו לך אהבה. אתה מפלצת!" אמר החוקר וזרק לעברך כרטיס מגנטי קטן ומוזר לטעמך.
כשהרמת את הכרטיס המגנטי שזרק לעברך החוקר והסתכלת על התוכן שבו...ראית חישובים ופורמולות לא מובנות במיוחד. היו שמה מספר רב של משוואות מתימטיות וכל מיני דיאגרמות.
"זה מה שקורה אצלך בגוף. במילים פשוטות -אתה עובר תהליך שינוי" אמר החוקר והמשיך לצחוק ברשעות. [/b][/quote]
"אני אנקום בך! אני אהרוג אותך!" אני צורח ורץ לבר כיוונו במטרה לחנוק אותו
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 18 2009, 05:03 PM
[b] [b]טורי ג'ונס[/b]
לא אמרת. עדיף גם שלא.
--
פאק. לא הבנת את הכיוון שאליו אני חותר><
כאילו במחשבה שלך חשבת שלוגאן הוא כמו הקליפה הקשה של הקוקוס. אי אפשר לפצח אותה.
וכשהקליפה של הקוקוס הקשה נסדקה...מעניין מה קרה ללוגאן><
טוב לא נורא.
--
את עדיין לא מצליחה לפתוח את הקוקוס. יש לך עדיין את הקוקוס שכבר פיצחת. יש בו עדיין מעט חלב. [/b][/quote]
אכן כן לא הבנתי, והוא נעלם O:
אני אנסה אחרי זה D:
---------------
אני שותה את החלב ומתחילה ללכת לעבר המדבר, ושמה אתה שוט אל המתלה הימני ומחזיקה בידית - שיהיה בהישג יד XD
-
[quote][i]Originally posted by Voodoo[/i]@Feb 18 2009, 05:21 PM
[b] [b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
"תשמע, אם תמות פה, אני פשוט אספר לבעלים שנאלצתי להתגונן. ותשובות? את מי זה כבר יעניין? העיקר שה'מרגל' שלנו מת. סוף סיפור" השיב החוקר והידק את אחיזתו באקדח הטעון ומכוון לעברך.
"אז אתה תספר לי אחרי הכל? אם תשתף פעולה...לא רק שלא אהרוג אותך...אלא גם אעזור לך לברוח מכאן" אמר החוקר ברצינות רבה. נראה שהוא לא מסתיר דבר ממך. [/b][/quote]
"אתה יודע, אני ממש לא מאמין לזה שאתה תעזור לי לברוח. אין לך שום אנטרס לזה." אני אומר ולא מניד עפעף. "אבל גם כך נגמר הזמן ואני לא עומד בלוח הזמנים אז שהיה. אהגעתי מהחדר שלי. עליתי במדרגות ביתי, נכנסתי לחדר ומצאתי את עצמי מול הבסיס המכוער שלכם." אני אומר בקור רוח ונוקב בו מבט, לבדוק אם הוא מאמין.
-
[b]בראיין גולדמן[/b]
לפני שאתה מספיק להגיע אל החוקר שממשיך לצחוק כמו מטורף...החייל ששמר עליך עצר אותך. "אתה חוזר לתא שלך שבצינוק!" הוא אמר והלביש עליך אזיקים מחודשים וחזקים יותר מהאזיקים הקודמים.
חזרת לצינוק. אוכל כבר לא קיבלת.
[b]טורי ג'ונס[/b]
את פועלת על פי הוראותיו של לוגאן. את מתחילה ללכת קדימה, ממש אל לב המדבר הלוהט והאינסופי בתקווה למצוא את היער המקסים שדיבר עליו לוגאן לפני עזיבתו.
בעת הליכתך במדבר הלוהט, שמת לב לנחש צהבהב בעל סימנים שחורים חשודים על עורו הקסקסי זוחל במהירות לעברך. רוב הסיכויים שהוא ערסי ואת מטרתו העכשווית.
[b]מייקל דמיאן הוקינס[/b]
"נשמע מעניין מאוד. יש לך מושג מי האחראי לכך? כי אם הגעת מחדר ביתך לכאן אז זה בטוח שזה לא היה על מעשי ידך. מישהו רצה שזה יקרה...השאלה היא 'מי' " אמר החוקר והמשיך לכוון את אקדחו לעברך.
