4 הממלכות

מתי?XD

או היום בלילה או מחר בבוקר :P

איזה פרק! אחד הפרקים הטובים ביותר שכתבת!
תמשיך D:

פרק יפה מאד!
מחכה לפרק הבא.

אהבתי D:

'אף אחד לא יפגע בעץ האקליפטוס שלי' חשבה הקואלה ולפתע זהרה כולה באור בוהק ומסנוור. כעבור מספר שניות מעטות הקואלה נקטנה באופן מדהים וכאשר האור הבוהק התפוגג, נראה נער נמוך בעל שיער שחור ועיניים שחורות גם כן.
"לא אתן לאף אחד לפגוע בך, אפילו אם זה בין חיים ומוות" לחש הנער אל עץ האקליפטוס שלו וחייך חיוך רחב ולא מאיים כלל.

XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD

אהבתי מאוד XDDDDD

זה קרע אותי XD

זה גם טוב שזה קצר- כי זה בעצם נותןם מתח.
מי זו ו/או זה הקואלה הזו ו/או הזה,
ודברים כאלה.
תעשה רווח של פסקה בין פסקה לפסקה,
זה מבלבל,
כאילו- בין הזמנים,
תעשה רווח של שורה.
זה יסדר את הסיפור

אהבתי אותי D:

שלג O:

ענק ^^

מה שאני רוצה לשאול-
מה עם יוסי בעל השער הירוק?
OO

בכ"מ

פרק אחלה,

אני אשמח אם תעשה פרק אחד- שתהיה בו הרגשה ספרותית.
פרק ממש ממש ממש מושקע,
עם המוון תאורים.


אם תרצה רעיונות ועזרה- תפנה אלי, כי אני סוגרת את הסיפור שלי.
נגמר לי הטעם בשבילו.
כל הזמן באים אלי בטענות שאני לא מופיעה בפרק מסויים ><"

אני הקואלה&#33;

ידוע OO

אבל בעקרון-
מאיזה צד תהיה בסיפור וזה..

יוסי יופיע...כל אחד בזמנו O:
ונדב...אם תיהיה לך מוזה אז תכתוב אתה את הפרק. כרגע אני מחוסר מוזה &#092;:

פרק 35 (&#39;&#39;זכרונות&#39;&#39;)-
בטירת אוטאקו קון, עמד אלעד והביט אל עבר חלון משרדו. מבחוץ, היה ניתן לראות ממלכה שמחה ושוקקת חיים; ילדים משחקים בגן השעשועים של הממלכה, תושבים מטיילים עם חיות המחמד שלהם לאורך שבילי הממלכה, ועוד כל מני מראות מרגשים ושובי לב. אלעד נאנח והחל להסתובב סביב משרדו בחוסר מעש. &#39;&#39;לעזאזל...&#39;&#39; חשב אלעד בלבו &#39;&#39;הכל שמח מדי..הכל טוב מדי. זה לא טוב. לא כך הממלכה אמורה להראות. עכשיו, אחרי ששלחתי את דני...הממלכה היתה אמורה להראות אחרת. בהלה ופאניקה היו אמורות לשלוט בממלכה...אולם זה לא קורה. איפה דני, לעזאזל? האם הוא בכלל ביצע את הפקודה שנתתי לו?&#39;&#39;
אלעד התישב על כסאו, ולגם מעט מן היין המלכותי. &#39;&#39;רק חסר לי שהילד הזה יהרוס לי שוב את כל התכניות.&#39;&#39; חשב אלעד בלבו &#39;&#39;בדיוק כמו בפעם הקודמת.&#39;&#39;
[b]תחילת פלאשבק[/b]
&#39;&#39;כבודו, האם אתה באמת בטוח בכך?&#39;&#39; שאל ולדימיר את עידן אברמוביץ&#39; &#39;&#39;הרי הנאום של אלעד אמור להיות רק בעוד מספר ימים&#33; יש עוד זמן רב עד אז&#33; למה להיות פזיזים ולמהר כל כך?&#39;&#39;
&#39;&#39;ולדי,&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39; &#39;&#39;יש דברים שאינך מבין, ואני לא מצפה ממך להבין אותם. אני החלטתי לערוך את החלפת המוחות עוד היום, אז אני אערוך אותה היום, ודבר לא ימנע ממני לשנות את החלטתי. גם לא סגני הנאמן ביותר.&#39;&#39;
&#39;&#39;כבודו, האם אתה מזלזל בי?&#39;&#39; שאל ולדימיר עם נימה של כעס בקולו &#39;&#39;למה שאני לא אבין? אתה הרי מכיר אותי, אתה יודע כמה אני חכם ופיקח. אם כך, אמור לי בבקשה מהם השיקולים שלך לבצע את ההחלפה כל כך מוקדם?&#39;&#39;
&#39;&#39;חסר סבלנות כמו תמיד, אה ולדי?&#39;&#39; נאנח אברמוביץ&#39; &#39;&#39;אתה יודע, בתור משר..כלומר סגן בכיר, אתה אמור לקבל את ההחלטות שלי כמו שהן, בלי כל מני שאלות מיותרות. אבל אם אתה כל כך מתעקש...אתה מבין, ישנן שמועות המספרות כי ניסו להתנקש בנתנאל, מושל פוקיבול. על פי מה ששמעתי, מדובר בארגון מסתורי ולא מוכר בשם &#39;אסאסין&#39;. אם השמועות הללו אכן נכונות, נוכל לנצל אותן לטובתנו.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני לא מבין.&#39;&#39; אמר ולדימיר. &#39;&#39;סבלנות, נערי, בקרוב הכל יהיה לך הרבה יותר ברור.&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39; &#39;&#39;כפי שאמרתי, אם השמועות אודות נסיונות ההתנקשות בנתנאל וקיומו של ארגון אסאסין הן אמיתיות, הרי שזוהי ההזדמנות המושלמת עבורי להכנס אל תוך גופו של אלעד ולהוציא את התכנית לפועל. אתה מבין, כל אנשי פוקיבול והממלכות האחרות יהיו כל כך מרוכזים בארגון ההתנקשות הזדוני, שבזמן הזה אני אוכל לעלות על פני הקרקע ולהתחיל בתהליך ההשתלטות על עולם הממלכות, בלי שאף אחד ישים לב. הרי כולם יחשבו &#39;אוי לא, ארגון אסאסין המרושע רוצה לחסל את נתנאל&#33; אנו מוכרחים להתארגן נגד הארגון ולהגן על נתנאל, אחרת הוא ימות&#33; אז לא נורא אם בזמן הזה ממלכת אוטאקו קון תתחיל לכבוש שטחים מהממלכות שלנו, העיקר שנתנאל ישאר בחיים&#39;. וכך, לאט לאט אוכל להשתלט על עולם הממלכות, ולהגיע לאותו מצב בו הגעתי לפני שנה. כמובן שהפעם לא יהיה אף אחד שיהרוס את התכנית שלי, אודות לארגון אסאסין. לו הייתי פוגש את מנהיג הארגון המוזר הזה, הייתי לוחץ את ידו.&#39;&#39;
&#39;&#39;ערמומי ומרושע.&#39;&#39; חייך ולדימיר &#39;&#39;בדיוק כפי שניתן לצפות ממנהיג דגול כמוך, כבודו. מי יתן ולא יהיו שום שיבושים בדרך.&#39;&#39;
&#39;&#39;לא, לא, אין לך מה לדאוג, אני כבר למדתי מטעויות העבר.&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39; &#39;&#39;הפעם אהיה הרבה יותר זהיר, אפקח עין על כל מה שיראה לי חשוד. סמוך עלי, ולדי, הפעם לא יהיו שיבושים. וכעת, קרא בבקשה לאביב. יש לי משימה עבורו.&#39;&#39;
&#39;&#39;כמובן, כבודו.&#39;&#39; הנהן ולדימיר והלך. &#39;&#39;אחחח ולדי...&#39;&#39; נאנח אברמוביץ&#39; &#39;&#39;לא יכולתי לבקש משרת טוב יותר.&#39;&#39;
תוך זמן קצר, הגיע אביב אל אברמוביץ&#39;. &#39;&#39;האם קראת לי, עידן?&#39;&#39; שאל אביב בקולו הנמוך &#39;&#39;כלומר, אדון הרוע הנאצל והדגול, עידן אברמוביץ&#39;? סלח לי, אני עדין צריך להתרגל לזה.&#39;&#39;
&#39;&#39;אביב, יקירי...&#39;&#39; חייך אברמוביץ&#39; וטפח על שכמו של אביב &#39;&#39;אולי בפעמים אחרות הייתי מתרגז עליך, אולי אפילו הייתי צורח עליך, אולם למזלך הרב, יש לי הפעם מצב רוח טוב. למה לי לכעוס עליך, בייחוד כשאתה עומד לעשות עבורי דבר כה חשוב ומשמעותי?&#39;&#39;
&#39;&#39;א..אני?&#39;&#39; שאל אביב בבלבול &#39;&#39;אבל עידן..כלומר אדון הרוע הנאצל וה..&#39;&#39;
&#39;&#39;אנא חסוך במלים.&#39;&#39; קטע אותו אברמוביץ&#39; &#39;&#39;קרא לי &#39;כבודו&#39;.&#39;&#39;
&#39;&#39;אבל כבודו, מה אני אמור לעשות?&#39;&#39; שאל אביב. &#39;&#39;סבלנות, ידידי, סבלנות זהו שם המשחק.&#39;&#39; השיב אברמוביץ&#39; &#39;&#39;כעת בוא אתי, אני כבר אסביר לך הכל בדרך.&#39;&#39;
בינתים, ישב אלעד על כסא משרדו, וכתב על דף ניר. &#39;&#39;לא, לא, לא, זה לא טוב&#33;&#39;&#39; חשב אלעד בלבו &#39;&#39;הניסוח לא מתאים, זה נראה כמו נאום של ילד בן שש. אם זה הנאום שאקריא ביום הנאום הגדול, כל תושבי אוטאקו קון יצחקו לי בפנים&#33;&#39;&#39;
אלעד קימט את הדף וזרק אותו לפח האשפה. הוא תלש דף נוסף מהמחברת שלו והתחיל לכתוב מחדש. &#39;&#39;אני חייב לכתוב משהו אחר...משהו טוב יותר.&#39;&#39; חשב אלעד בלבו &#39;&#39;הנאום הזה מוכרח להיות מושלם. כל תושבי הממלכה ישמעו אותו. אם אני רוצה שזה יהיה נאום שישפיע על אנשים, נאום שאף אחד לא ישכח...אני מוכרח לנסח אותו בצורה הטובה ביותר. לא נותרו עוד הרבה ימים עד ליום הנאום הגדול, אני מוכרח לכתוב את זה מהר&#33;&#39;&#39;
לפתע, נשמעה דפיקה על דלת משרדו של אלעד. &#39;&#39;לעזאזל...דווקא עכשיו?&#39;&#39; חשב אלעד בזעף &#39;&#39;לא חשוב, אני כבר אכתוב את הנאום יותר מאוחר.&#39;&#39;
&#39;&#39;יבוא.&#39;&#39; קרא אלעד, ואל משרדו נכנס אביב. &#39;&#39;נו באמת&#33;&#39;&#39; חשב אלעד בכעס &#39;&#39;מכל האנשים שבעולם, דווקא אביב היה חייב להכנס למשרד ולהפריע לי לכתוב את הנאום&#33; לכל הרוחות&#33; למה הנודניק הזה כל הזמן מטריד אותי?&#39;&#39;
&#39;&#39;אביב, מה אתה רוצה?&#39;&#39; שאל אלעד בחוסר נימוס &#39;&#39;אני מאד עסוק עכשיו, אין לי זמן למבקרים.&#39;&#39;
&#39;&#39;אבל אתה אמרת &#39;יבוא&#39;, הזמנת אותי להכנס למשרד, אסור לך לגרש אותי.&#39;&#39; אמר אביב &#39;&#39;זה לא מנומס. מה קרה, אלעד? למה אתה מתיחס אלי כך? זה ממש מעליב אותי.&#39;&#39;
&#39;&#39;זה לא משהו אישי נגדך, אביב.&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;אני פשוט עסוק עכשיו בכתיבת נאום, אני לא רוצה שיפריעו לי.&#39;&#39;
&#39;&#39;בימים עברו, לא הפריעה לך נוכחותי בזמן שכתבת נאומים.&#39;&#39; אמר אביב בעצב &#39;&#39;אתה זוכר את הימים ההם, אלעד? אנחנו מאז ומעולם היינו חברים טובים, אלעד. תמיד עמדתי לצדך, כבר בימים בהם הקמת את הממלכה. מה קרה פתאום?&#39;&#39;
&#39;&#39;הימים הללו חלפו מזמן.&#39;&#39; הצהיר אלעד &#39;&#39;אני חשבתי שמתת, אביב. הייתי בטוח שמתת. אפילו ביקרתי בקבר שלך. במשך שנה שלמה שכנעתי את עצמי שמתת, שלעולם לא אראה אותך שוב. ופתאום, ביום בהיר אחד, אתה חוזר מן המתים ומצפה שהכל יחזור להיות בדיוק כמו פעם. אתה מוכרח להבין שהדברים לא עובדים כך.&#39;&#39;
&#39;&#39;אלה אותם הדברים שאמרת בפעם הקודמת.&#39;&#39; אמר אביב &#39;&#39;אתה מתחיל לחזור על עצמך, אלעד. מה קרה, נהיית סנילי או משהו כזה?&#39;&#39;
&#39;&#39;מספיק&#33;&#39;&#39; כעס אלעד וקם ממקומו &#39;&#39;מה, אתה באת לכאן בשביל לצחוק עלי? בשביל לרדת עלי? אם כן, אני מבקש שתעוף מהמשרד שלי תכף ומיד. אני אודה לך מאד על כך.&#39;&#39;
&#39;&#39;אתה צודק, זה באמת לא היה במקום.&#39;&#39; התנצל אביב &#39;&#39;אני מצטער אם אני מפריע לך לכתוב את הנאום או משהו כזה. אני פשוט מאד מתוסכל. אחרי כל כך הרבה שנים של חברות...שנה אחת זוקת הכל לפח. זה מעציב אותי.&#39;&#39;
אלעד נאנח. &#39;&#39;נו טוב, אני מניח שאוכל למצוא לך תפקיד בממלכה.&#39;&#39; אמר אלעד לאחר זמן מה &#39;&#39;לא מזמן פטרתי את אלכס מתפקיד הסגן, ועכשיו דני ממלא את מקומו. אני חושב שאתה תוכל להיות פקח מצוין בממלכה. אם תסכים, כמובן.&#39;&#39;
&#39;&#39;מה, באמת?&#39;&#39; התלהב אביב &#39;&#39;וואו&#33; אני אהיה פקח&#33; תודה רבה לך, אלעד&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;אין צורך להודות לי, באמת.&#39;&#39; חייך אלעד &#39;&#39;זה המעט שאני יכול לעשות, אחרי כל כך הרבה שנים בהן תפקדת כסגני הנאמן. בוא הנה, אביב, לחץ אתי יד.&#39;&#39;
אביב ניגש אל אלעד, ולחץ אתו יד. &#39;&#39;מצטער, חבר.&#39;&#39; לחש אביב בצער. &#39;&#39;מה? מה זאת אומרת?&#39;&#39; שאל אלעד המבולבל &#39;&#39;על מה אתה מצטער? אביב? עזוב לי את היד. שחרר אותה. מה קורה לך?&#39;&#39;
אל משרדו של אלעד נכנס עידן אברמוביץ&#39;. &#39;&#39;שלום, אלעד.&#39;&#39; חייך אברמוביץ&#39; &#39;&#39;מה שלומך, עמית ותיק? זמן רב שלא התראינו.&#39;&#39;
&#39;&#39;מה? עידן?&#33;&#39;&#39; נדהם אלעד &#39;&#39;אבל..אבל אתה אמור להיות מת&#33; מה קורה כאן לכל הרוחות? קודם כל אביב, ועכשיו אתה? כל המתים פתאום חוזרים לחיים&#33; עזוב לי את היד,אביב&#33;&#33;&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;חוששני שאביב, הפקח הנאמן שלך, לא יציית לפקודתך הפעם.&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39; בקולו המרושע &#39;&#39;אתה מבין, לאביב יש שני אדונים; אתה ואני. לרוע המזל, אתה נמצא רק בעדיפות השניה שלו.&#39;&#39;
&#39;&#39;אביב, בוגד קטן ומלוכלך...&#39;&#39; חרק אלעד את שיניו &#39;&#39;עכשיו אני מבין, הכל היה תכסיס שלך, נכון עידן? טוב...זה לא ילך לך הפעם. שומרים&#33; שומרים&#33; תוקפים אותי&#33; הצילו&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;נסיון נחמד, ידידי.&#39;&#39; אמר אברמוביץ&#39; וניגש אל אלעד &#39;&#39;חבל שזה חסר תועלת לחלוטין. אתה מבין, אלעד, אני אכנס לנעלים שלך לזמן מה.&#39;&#39;
&#39;&#39;מה?&#39;&#39; שאל אלעד בחוסר הבנה. אברמוביץ&#39;, אשר על ידו הימינית היו שתי טבעות, אחת כסופה ואחת אדומה, הלביש על ידו הימינית של אלעד, שאביב דאג להחזיק בכח, את שתי הטבעות האחרות. אלעד ואברמוביץ&#39; אבדו את הכרתם מיד,והתעוררו לאחר מספר שניות. אצל כל אחד מהם ניכר שינוי; פצעי הבגרות נעלמו מפניו של אברמוביץ&#39;, ועיניו הפכו לעינים רגילות. אצל אלעד, לעומת זאת, קרה תהליך הפוך. פצעי בגרות רבים הופיעו על פניו, ועיניו נעשו מרושעות ביותר. &#39;&#39;מה לכל ה...?&#39;&#39; שאל אברמוביץ&#39; (בקול הרבה פחות צפצפני ממה שהיה לו) וגרד בראשו &#39;&#39;למה אני פתאום מרגיש הרבה יותר קטן?&#39;&#39;
אל משרדו של אלעד נכנסו חמישה שומרים. &#39;&#39;כבוד המושל&#33;&#39;&#39; קראו השומרים &#39;&#39;היכן הפולשים?&#39;&#39;
&#39;&#39;טוב שבאתם, יקיריי.&#39;&#39; אמר אלעד בקול צפצפני &#39;&#39;הודות לחברי הטוב אביב, הצלחתי לגבור על הפולש. הנה הוא, מוטל על הרצפה. הגמד הזה עם שיער הפטריה. אני רוצה שתשליכו אותו לצינוק למשך כל ימי חייו.&#39;&#39;
&#39;&#39;מה?&#33;&#39;&#39; נדהם אברמוביץ&#39;. &#39;&#39;לפקודתך, כבוד המושל&#33;&#39;&#39; הצדיעו השומרים לאלעד. &#39;&#39;לא, לא, חכו רגע&#33;&#39;&#39; צעק להם אברמוביץ&#39; &#39;&#39;חלה כאן טעות איומה&#33; אני הוא אלעד האמיתי, באמת&#33; עזבו אותי, בבקשה&#33;&#39;&#39;
השומרים לא הקשיבו לאברמוביץ&#39;. הם סחבו את גופו הזערורי, ועזבו את המשרד. &#39;&#39;אני מודה לך מאד על העבודה שעשית, אביב.&#39;&#39; אמר אלעד ולחץ את ידו של אביב &#39;&#39;כעת חזור למחבוא הסודי וספר לשאר חברינו שההחלפה עבדה בהצלחה. אם יהיו שינוים בתכנית אני אודיע להם דרך הטלויזיה.&#39;&#39;
&#39;&#39;לפקודתך, כבודו.&#39;&#39; אמר אביב ועזב גם כן. אלעד חייך בשלוה וישב ליד שולחנו. &#39;&#39;סוף סוף...התכנית שלי יוצאת לפועל.&#39;&#39; חשב אלעד בלבו &#39;&#39;עכשיו, כשאני מושל אוטאקו קון, שום דבר לא יעמוד בדרכי.&#39;&#39;
את עיניו של אלעד משך דף ניר שהיה על השולחן. אלעד הרים את הדף והחל לקרוא את הדף. &#39;&#39;המממ...אם כך, זהו הנאום של אלעד.&#39;&#39; חשב אלעד בלבו &#39;&#39;נראה לי שאני אערוך בו מספר שינוים...&#39;&#39;
[b]סיום פלאשבק[/b]
הטלויזיה שבמשרדו של אלעד נפתחה במפתיע. על מסך הטלויזיה היה ניתן לראות את פניו של ולדימיר. &#39;&#39;ולדי...&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;מה הענינים? עבר לא מעט זמן מאז השיחה האחרונה שלנו.&#39;&#39;
&#39;&#39;אביב סיפר שההחלפה עברה בהצלחה.&#39;&#39; אמר ולדימיר &#39;&#39;מאד שמחנו. איך אתה מתפקד עד עכשיו בתור אלעד?&#39;&#39;
&#39;&#39;ולדי, זה מאד משמח אותי שאתה מגלה ענין.&#39;&#39; חייך אלעד &#39;&#39;ראה, בינתים הכל הולך חלק בסך הכל. אף אחד לא חושד. כולם משוכנעים שאני הוא אותו אלעד. אולי עם קול קצת שונה, ואישיות פחות לבבית...אבל אף אחד לא שופט אותי. כל אחד יכול להשתנות, הם חושבים לעצמם, גם אם מדובר בשינוי קיצוני. אלעד עצמו, שנמצא בתוך גופי המסוקס, כלוא כרגע בצינוק הטירה. הוא לא יהווה מכשול עבורנו. גם אם הוא טוען שהוא אלעד האמיתי...מי יאמין לו?&#39;&#39;
&#39;&#39;אז אני מבין שהכל בסדר עד עכשיו.&#39;&#39; אמר ולדימיר ברוגע. &#39;&#39;למען האמת, זה לא מדויק.&#39;&#39; אמר אלעד בצער &#39;&#39;שלחתי את דני על מנת שיכלא את כל תושבי הממלכה שעוברים על אחד מחוקי הממכה. זה היה המהלך הראשון שלי בתור מושל, מעין ירית פתיחה. אני רוצה שיבינו שהממלכה שלי היא לא גן ילדים, כפי שאלעד נהג לנהל אותה. לרוע המזל, דני עוד לא חזר, ואני לא רואה את תושבי הממלכה מבוהלים ומפוחדים, כפי שהיה אמור להיות. זה קצת מדאיג אותי. אולי הוא לא ביצע את הפקודה שנתתי לו, או אולי אפילו ברח מהממלכה?&#39;&#39;
&#39;&#39;זה בהחלט מדאיג מאד, כבודו.&#39;&#39; אמר ולדימיר בצער &#39;&#39;מה אתה חושב לעשות?&#39;&#39;
אלעד צחק. &#39;&#39;בחייך, ולדי, ככה אתה מכיר אותי?&#39;&#39; שאל אלעד &#39;&#39;אני הרי לא נמצא במצב של דאגה במשך יותר מחצי דקה. אם דני אכן ברח מהממלכה, ניתן לנצל את זה לטובתנו. הוא לא רוצה יותר להיות פקח כאן? מצוין, לא צריך אותו&#33; יהיה הרבה יותר קל לנהל את הממלכה כשהוא לא בסביבה. אני באמת לא צריך פקח שכל הזמן יעיר לי &#39;מה קורה לך, אלעד? אתה מרגיש בסדר? אתה ממש מתנהג שונה מכפי שהתנהגת בעבר&#39;. גם ככה הייתי צריך להוציא אותו מהתמונה במוקדם או במאוחר, אז עדיף מוקדם, לא?&#39;&#39;
&#39;&#39;אין ספק, כבודו, אין ספק.&#39;&#39; חייך ולדימיר &#39;&#39;לרגע הלחצת אותי, אבל עכשיו אני רואה שהכל בסדר. אני אלך לספר על כך לכולם. יום טוב, כבודו.&#39;&#39;
&#39;&#39;יום טוב גם לך, ולדי,&#39;&#39; אמר אלעד &#39;&#39;אם יהיו שינוים אני כבר אעדכן אתכם.&#39;&#39;
באותו זמן, בממלכת פוקימונס הצפונית, רץ אייל, בעל המעיל הישן והקרוע, ביערות הממלכה, והיה נראה כאילו הוא מחפש מישהו. לאחר ריצה של כחצי שעה, נעצר אייל מושל עץ אקליפטוס ענק. &#39;&#39;אז הנה העץ...&#39;&#39; חשב אייל בלבו &#39;&#39;אבל איפה איתי?&#39;&#39;
&#39;&#39;יובל?&#39;&#39; נשמע לפתע קול מתוך צמרת העץ. אייל הרים את מבטו, וראה ילד בעל שיער שחור, היושב על צמרת העץ. &#39;&#39;איתי, מה אתה עושה שם?&#39;&#39; נבהל אייל &#39;&#39;זה מסוכן&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;שטויות.&#39;&#39; צחק איתי &#39;&#39;אני לא מכיר את המלה סכנה.&#39;&#39;
איתי קפץ מן העץ הענק, ולתדהמתו של אייל, נחת ללא כל פגע. &#39;&#39;יובל, כמה זמן לא ראיתי אותך&#33;&#39;&#39; קרא איתי בהתרגשות &#39;&#39;בוא הנה, תן חיבוק&#33;&#39;&#39;
השניים התחבקו זה עם זה. &#39;&#39;אבל איתי, אני לא מבין...&#39;&#39; אמר יובל &#39;&#39;איך הצלחת לנחות על השלג בצורה כזאת? הרי אם אני הייתי קופץ, הייתי עלול לשבור את הידיים והרגלים במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע הייתי מת.&#39;&#39;
&#39;&#39;יובל, יש הרבה דברים שאינך יודע עלי.&#39;&#39; אמר איתי ונשען על העץ &#39;&#39;יש לי כוחות רבים. אפילו אני לא מודע לחלקם. אני לא זוכר בדיוק מתי זה קרה, אבל בשלב מסוים בחיי, הרגשתי ממש כאילו אני בעל חיים. אני יכול לטפס על עצים, לקפוץ ממקומות גבוהים, ולעשות עוד הרבה דברים שלא יכולתי לעשות בעבר. אבל למה לדבר רק על זה? בכל זאת, עברו שנים מאז שנפגשנו לאחרונה, יובל..אוי, נזכרתי עכשיו. אתה רוצה שאקרא לך אייל, נכון?&#39;&#39;
&#39;&#39;זה בסדר,&#39;&#39; אמר יובל &#39;&#39;אנחנו נמצאים עכשיו בממלכת מולדתי, אז אתה יכול לקרוא לי בשמי האמיתי, אבל בממלכות אחרות קרא לי רק &#39;אייל&#39;, בסדר?&#39;&#39;
&#39;&#39;בסדר גמור.&#39;&#39; ענה איתי &#39;&#39;אז יובל, ספר לי קצת חוויות. הרי חלפו שנים מאז שעזבת את פוקימונס הצפונית ועברת לממלכת אוטאקו קון הרחוקה. בטח יש לך הרבה מה לספר. בודאי הרבה הרפתקאות עברו עליך, אני רוצה לשמוע.&#39;&#39;
&#39;&#39;טוב, אני לא ממש בטוח אם תאמין לסיפור שלי...&#39;&#39; אמר יובל וגלגל את עיניו. &#39;&#39;לא אאמין?&#39;&#39; שאל איתי &#39;&#39;כמה מופרך הסיפור שלך כבר יכול להיות?&#39;&#39;
&#39;&#39;טוב...&#39;&#39; אמר יובל ולקח נשימה עמוקה &#39;&#39;לפני כשנה נהרגתי, במסגרת שירותי בתוך אוטאקו קון. אבל לאחרונה, ממש לא מזמן, חזרתי לחיים.&#39;&#39;
היתה שתיקה ארוכה. איתי הביט ביובל עם מבט המום. יובל הסתכל סביבו במבוכה, הוא הרגיש מאד לא נעים. לבסוף, פרצו השניים בצחוק גדול. &#39;&#39;אוי, יובל, אתה פשוט לא נורמלי&#33;&#39;&#39; צחק איתי &#39;&#39;מאיפה הבאת את הסיפור ההזוי הזה? למות ואז לחזור לחיים...הרי כולם יודעים שזה לא אפשרי&#33; אוי ויי...אם לא הייתי מכיר אותך ואת המתיחות שלך, עוד הייתי עלול להאמין לך&#33; אין, יובל, אתה אחד ויחיד.&#39;&#39;
&#39;&#39;כן אה...&#39;&#39; חייך יובל. &#39;&#39;סלח לי שאני שואל אותך רק עכשיו,&#39;&#39; אמר איתי &#39;&#39;אבל האם יש איזושהי סיבה מיוחדת לביקורך? אני הרי מכיר אותך...לא היית בא הנה ללא מטרה, אחרת היית בא לכאן שלוש או ארבע פעמים בשנה.&#39;&#39;
&#39;&#39;כן, אתה צודק.&#39;&#39; הודה יובל &#39;&#39;שמע...לאחרונה עזבתי את אוטאקו קון. התחלתי לנדוד בעולם הממלכות, בקרתי בהרבה מקומות. חשבתי לעצמי...למה שלא תצטרף אלי לנדודים? הרי אתה חברי הטוב ביותר, יהיה נחמד אם נטייל בעולם הממלכות יחד.&#39;&#39;
&#39;&#39;יובל, אתה הרי יודע שזה בלתי אפשרי.&#39;&#39; השיב איתי בצער &#39;&#39;אני לא יכול לעזוב את הממלכה. אני צריך להשאר כאן, ולשמור על עץ האקליפטוס שלי. הוא עובר במשפחה שלי במשך דורות, אתה יודע. אבות אבותי טפלו בו יפה, וכך גם אני צריך לעשות. אני לא יכול לעזוב.&#39;&#39;
&#39;&#39;אה כן, נכון...&#39;&#39; אמר יובל והשפיל את ראשו בעצב &#39;&#39;טוב, אז...לא חשוב. אני אלך עכשיו.&#39;&#39;
יובל הסתובב ועמד לעזוב. &#39;&#39;לא..חכה רגע, יובל&#33;&#39;&#39; קרא איתי ועצר אותו &#39;&#39;חשבתי על זה. למה שלא תשאר כאן? הרי אתה חי מנדודים. לא עדיף שתשכון בממלכה אחת וזהו? זה עדיף, לא? חוץ מזה, זה יהיה ממש כמו בימים של פעם. זוכר את הימים ההם? איך היינו משחקים בשלג, וזורקים כדורי שלג על תושבי הממלכה? אם תחזור לכאן, נוכל לעשות זאת שוב.&#39;&#39;
&#39;&#39;טוב, שכנעת אותי.&#39;&#39; אמר יובל &#39;&#39;באמת התחלתי להתגעגע לממלכה הזאת. שמעתי שהרבה דברים השתנו כאן מאז שעזבתי. נורא מסקרן אותי לדעת מה השתנה כאן. מה עם הילה? נורא התגעגעתי לקול שלה.&#39;&#39;
&#39;&#39;עדין מאוהב בה?&#39;&#39; חייך איתי. &#39;&#39;מה? אני לא מאוהב בה&#33;&#39;&#39; קרא יובל בבהלה &#39;&#39;אתה זה שמאוהב בה&#33;&#39;&#39;
השניים החלו לזרוק כדורי שלג אחד על השני. &#39;&#39;קבל את זה&#33;&#39;&#39; קרא יובל ועמד לזרוק על איתי כדור שלג ענק. לרוע המזל, הכדור לא פגע באיתי, אלא בעץ האקליפטוס שלידו. &#39;&#39;מצטער...&#39;&#39; התנצל יובל, אך איתי לא קיבל את התנצלותו. &#39;&#39;מה עשית?&#33;&#39;&#39; צרח עליו איתי &#39;&#39;פגעת בעץ האקליפטוס שלי&#33; איך אתה מעז לפגוע בו?&#33;&#39;&#39;
&#39;&#39;אני מצטער,&#39;&#39; התנצל יובל בשנית &#39;&#39;זה לא היה בכוונה...&#39;&#39;
&#39;&#39;זה לא מענין אותי שזה לא היה בכוונה&#33;&#39;&#39; זעם איתי &#39;&#39;אתה פגעת בעץ האקליפטוס שלי&#33; אני לא אעבור על זה בשתיקה&#33;&#39;&#39;
שיניו של איתי החלו לגדול ולהתחדד, וציפורניו לאט לאט התארכו. הוא החל להתקרב ליובל עם מבט רצחני בעיניו. &#39;&#39;איתי, מה קורה לך?&#39;&#39; שאל יובל בבהלה &#39;&#39;זה אני, יובל, חבר שלך. הכל בסדר?&#39;&#39;
&#39;&#39;יובל?&#39;&#39; שאל איתי בבלבול. שיניו וציפורניו חזרו לגודלם המקורי, והמבט המטורף שבעיניו נעלם. &#39;&#39;אתה מרגיש טוב, איתי?&#39;&#39; שאל יובל &#39;&#39;התנהגת מקודם מוזר.&#39;&#39;
&#39;&#39;כ..כן, אני בסדר.&#39;&#39; ענה איתי בגמגום קל. &#39;&#39;יופי&#33;&#39;&#39; שמח יובל &#39;&#39;בוא נמשיך בקרב&#33;&#39;&#39;
בינתים, באחד מבתי הממלכה, שכב דני על מיטה ושתה תה חם. &#39;&#39;נו, איך התה?&#39;&#39; שאלה הילה, שישבה לידו &#39;&#39;אני מקוה שלא שמתי יותר מדי סוכר.&#39;&#39;
&#39;&#39;התה בסדר גמור, גברת..&#39;&#39; אמר דני, אבל לא הצליח להשלים את המשפט. &#39;&#39;הילה.&#39;&#39; השלימה אותו הילה וחייכה &#39;&#39;מעולם לא הספקתי לערוך אתך היכרות מלאה. שמי הוא הילה, אני גרה כאן. טוב, את זה בטח הבנת לבד...&#39;&#39;
&#39;&#39;את יודעת,&#39;&#39; קטע אותה דני &#39;&#39;הפנים שלך...הם נורא מוכרים לי. כבר מהפעם הקודמת שנפגשנו, בטירת אוטאקו קון, הרגשתי שכבר ראיתי אותך בעבר. אבל אני לא מצליח להזכר מאין...אז אני מניח שזה סתם פרי דמיוני. נכון?&#39;&#39;
&#39;&#39;דני...מובן שנפגשנו עבר.&#39;&#39; חייכה הילה, ודני פער את פיו בתדהמה &#39;&#39;ב..באמת נפגשנו?&#39;&#39; שאל דני ההמום &#39;&#39;אבל..מתי? איפה? ולמה לא אמרת לי על זה שום דבר?&#39;&#39;
&#39;&#39;דני, אינך זוכר?&#39;&#39; שאלה אותו הילה &#39;&#39;נפגשנו בפארק אוטאקו קון, כשהיית פקח משמעת. זוכר?&#39;&#39;
זכרונו של דני הכה בו. &#39;&#39;כמובן&#33;&#39;&#39; קרא דני בהתלהבות &#39;&#39;עכשיו אני זוכר הכל. בסינו הטריד אותך, ואני הגנתי עליך מפניו. עכשיו אני נזכר. מעולם לא חשבתי שיצא לי להתקל בך שוב, אבל מי היה מאמין...שוב אנו נפגשים.&#39;&#39;
&#39;&#39;כבר כשראיתי אותך בפעם הראשונה, הבחנתי בטוב הלב שלך.&#39;&#39; ספרה הילה &#39;&#39;ראיתי כמה אתה אדם טוב ומוסרי. זו גם הסיבה שהבאתי אותך לכאן, לממלכת פוקימונס הצפונית. ממלכה כמו אוטאקו קון לא התאימה לך כלל, אתה לא אדם רע.&#39;&#39;
&#39;&#39;טוב, זה לא שהיתה לי ממלכה אחרת להיות בה...&#39;&#39; גלגל דני את עיניו &#39;&#39;לא יכולתי לחזור לפוקיבול, ממלכת הולדתי. איך הייתי מסביר להם את זה שחזרתי לחיים, אם אפילו אני לא יודע כיצד זה קרה? אבל עדין, יש משהו שאיני מבין...מה את עשית באותו יום באוטאקו קון?&#39;&#39;
באותו רגע, נפתחה דלת הבית של הילה. לתוך הבית נכנס אדם גבוה ובלונדיני, לבוש שחורים ובעל משקפי שמש. &#39;&#39;שלום הילה,&#39;&#39; אמר האיש &#39;&#39;חזרתי&#33;&#39;&#39;
הילה קמה ממקומה ומיד רצה אל האיש שנכנס לבית. השניים התחבקו, והאיש נשק על לחיה של הילה. &#39;&#39;איך היה בעבודה?&#39;&#39; שאלה הילה את האיש &#39;&#39;רגיל וסטנדרטי, את יודעת.&#39;&#39; השיב האיש &#39;&#39;לא משהו מיוחד.&#39;&#39;
&#39;&#39;דני, בוא.&#39;&#39; אמרה הילה לדני &#39;&#39;קום, אני רוצה שתכיר אותו.&#39;&#39;
דני המבולבל קם מתוך המיטה באיטיות, וניגש אל השניים. &#39;&#39;דני, אני רוצה שתכיר את סטאסק, השותף לדירה שלי.&#39;&#39; אמרה הילה &#39;&#39;הוא ידיד מאד קרוב שלי. סטאסק, זהו דני, הבחור שספרתי לך עליו.&#39;&#39;
&#39;&#39;אז אתה הוא דני, אה?&#39;&#39; אמר סטאסק בלבביות ולחץ את ידו של דני &#39;&#39;הילה ספרה לי עליך רבות. מה שכן, הילה מעולם לא הזכירה את הקעקוע המגניב שעל העין שלך. זה ממש נותן לי חשק לעשות גם קעקוע כזה.&#39;&#39;
&#39;&#39;תודה...&#39;&#39; אמר דני מעט במבוכה. עיניו היו מרוכזות בכף ידו של סטאסק. &#39;&#39;הטבעות האלה שעל ידו...&#39;&#39; חשב דני בלבו &#39;&#39;הכסופה והאדומה...למה אני מרגיש רעד בגוף כשאני מסתכל עליהן?&#39;&#39;
&#39;&#39;טוב, למה אנחנו עומדים כאן?&#39;&#39; שאלה הילה &#39;&#39;בואו נשב על הספה, שם יהיה לנו יותר נח.&#39;&#39;
השלושה התישבו על הספה הגדולה שבסלון. &#39;&#39;אז דני,&#39;&#39; אמר סטאסק &#39;&#39;הילה ספרה לי שנתנה לך את זוג כפפות X. זה מאד משמח אותי, שהילה כל כך סומכת עליך ובוטחת בך עד שהיא נותנת לך את הכפפות הללו, אולם עדין, איני בטוח אם אתה מודע לעצמה העצומה שחבויה בכפפות. האם תוכל לשלוט בכח עצום שכזה? איני בטוח.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני..אני די חושב שכן.&#39;&#39; ענה דני &#39;&#39;יש לי מעט נסיון בדברים האלה...&#39;&#39;
&#39;&#39;חה&#33; אתה מתכוון לחלקיקי הפאזל?&#39;&#39; גיחך סטאסק &#39;&#39;כוחם של חלקיקי הפאזל הוא גרגרי עפר לעומתם כוחן ההרסני של כפפות ה-X. זה ידוע לכל. דני, זה שהצלחת לשלוט בכח חלקיקי הפאזל, לא אומר שתצליח באותה המדה לשלוט בכפפות.&#39;&#39;
&#39;&#39;סטאסק, מספיק.&#39;&#39; גערה בו הילה. &#39;&#39;הילה, עליך להבין אותי.&#39;&#39; אמר סטאסק &#39;&#39;אני לא רוצה שהכפפות תפולנה לידיים הלא נכונות. אחרי הכל, הכפפות הללו היו בעבר בבעלותי...לא הייתי רוצה שבעלן החדש יהיה חסר אחריות.&#39;&#39;
&#39;&#39;אני..אני לא אהיה חסר אחריות.&#39;&#39; מלמל דני. &#39;&#39;אני מקוה מאד בשבילך.&#39;&#39; אמר סטאסק בחומרה &#39;&#39;שלא תבין אותי לא נכון, דני, אני לא נגדך. אני אפילו קצת מחבב אותך, למען האמת. אני פשוט קצת דואג לכפפות, זה הכל. רוצה שאערוך לך סיור ברחבי הממלכה? אכיר לך קצת את המקומות, את האנשים. בוא אתי, אל תתביש.&#39;&#39;
&#39;&#39;ב..בסדר...&#39;&#39; גמגם דני. &#39;&#39;קדימה, דני, בוא אתו.&#39;&#39; אמרה הילה והקימה את דני מהספה. הוא וסטאסק יצאו מתוך הבית, והחלו לטייל ברחובות פוקימונס הצפונית המושלגים. לא משנה כמה דני ניסה, הוא לא הצליח להסיר את מבטו מהטבעות שעל ידו של סטאסק.

אחלה פרק&#33;
לא דמיינתי כמה אני אוהב את עץ האקליפטוס שלי :S

&#39;&#39;אתה פגעת בעץ האקליפטוס שלי&#33; אני לא אעבור על זה בשתיקה&#33;&#39;&#39;
XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD

פרק טוב ^^

אתה מודע לזה שאני לא מנשקת גברים כל כך בקלות ><"

רק אם אני חייב תO:


לא נורא O:

אהבתי את הקטע עם איתי ויובל XDDDD


דאדמט אני שאלתי את דני עם זאתי הבלונדינית בפארק הייהתאני- והוא אמר שלא O:


שניה- אז סטאסק הזה טוב?

חשבתי שהוא רע O:

ומה עם אמיר?

אמיר ^^

יש לך טעות-

יש לך שילוב של טעות, ושל תעוף,

טעוף D:


כתבת טעוף ><"

פרק מעולה&#33;&#33; הילה, זאת הייתה אמורה להיות מישהי אחרת אבל לבסוף זה מתאים יותר לך.
סטאסק היא דמות (?). יש בה הרבה סודות שאם אחשוף עכשיו אז יהיה אפשר לזרוק את כל העונה החדשה הזאתי לפח.
אני כותב פרק הבא, אם אין לך בעיה נדב.

ויובל שונא שלג

O:


לא נורא ><"

זה סיפור ><"

[quote][i]Originally posted by Indiana Jones[/i]@Oct 19 2008, 05:04 PM
[b] פרק טוב ^^

אתה מודע לזה שאני לא מנשקת גברים כל כך בקלות ><"

רק אם אני חייב תO:


לא נורא O:

אהבתי את הקטע עם איתי ויובל XDDDD


דאדמט אני שאלתי את דני עם זאתי הבלונדינית בפארק הייהתאני- והוא אמר שלא O:


שניה- אז סטאסק הזה טוב?

חשבתי שהוא רע O:

ומה עם אמיר?

אמיר ^^

יש לך טעות-

יש לך שילוב של טעות, ושל תעוף,

טעוף D:


כתבת טעוף ><" [/b][/quote]
[quote][b]הילה קמה ממקומה ומיד רצה אל האיש שנכנס לבית. השניים התחבקו, והאיש נשק על לחיה של הילה.[/b][/quote]
זו לא היתה נשיקה צרפתית או משהו, סטאסק בסך הכל נתן לך נשיקה על הלחי.

כתבתי טעוף...וואי, לא נעים.
זה מה שקורה כששליש מהפלאשבק נמחק ואתה צריך לשחזר הכל מחדש. :ph34r: