וואו איזה פרק מותח...
אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא.
Printable View
וואו איזה פרק מותח...
אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא.
וואו איזה פרק מותח...
אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא.
[QUOTE=eliyaex;992154]וואו איזה פרק מותח...
אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא.[/QUOTE]
[QUOTE=dav5000;992144]וואו איזה פרק מותח...
אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא.[/QUOTE]
נראה לי עליתי כאן על משתמש כפול.. חחח
תודה.
זה לא כפול, הוא פשוט העתיק.
(בטח לא היה לו כוח לכתוב הודעה).
ממש ממש פרק יפה...
אני ממשיך לטעון שיש לך סיפור מדהים.
אני ממש מצטערת שלא הגבתי כי מזמן התחלתי לקרוא את הסיפור אבל לא הצלחתי לשלוח הודעה. בכל מקרה, סיפור יפה! אני אומרת שהוא ימצא שם רייצ'ו אחר מזה שפגש כבר שתהיה לו ביד אבן ברק והוא ייתן לו אותה רק אם הוא ינצח בקרב מולו.
תודה
על אף שאני מבין את אלה שאין להם כוח לכתוב פשוט "פרק טוב", כי גם אני בד"כ לא עושה את זה... לא היה מזיק לי אם תגיבו (כן, אני יודע שאתם קוראים את הסיפור ולא מגיבים).
קראתי את 2 הפרקים הראשונים!
אהבתי ממש! יש לי עוד הרבה פרקים להשלים.. : )
תשמע, אתה כבר לא טירון.
זה היה פרק מעולה. וואי, אני חייב להגיד לך שנבהלתי שאמרת שאלקיד יכול למות, ברצינות, יש לך את זה.
הפירוטים שלך מעולים, אבל יש דבר אחד שלא אהבתי:אין לך רגש. לדוגמא, במקום "אמרתי", אתה יכול לרשום "עניתי לה ב..." או פשוט "עניתי לה." עוד אחד:"אמרה.", אתה יכול להגיד "היא אמרה לי", כי ה"אמרה הזה משעמם לך את הקצב של הסיפור. בכללי, אני ממש התלהבתי מהפרק, אני מקווה שיהיו עוד כותבים כמוך.
תודה, ואני אשתדל לגוון קצת.
לאופיר - שמח שיש לי קורא חדש, נסה לא להסתכל בעמ' השער כדי שלא יהיו לך ספיולרים.
וואי פרק טוב!!
מחכה לפרק הבא
תודה
מתי הפרק הבא יצא?
היום בערב או מחר בערב.
[u][size="4"]פרק 36 – רייצ'ו מכה שנית![/size][/u]
[b]/בסיס צוות ביתא, במקום סודי ביותר/[/b]
"יש לך רעיונות איך לברוח מכאן?" שאל דארקרי את מיו.
"לא ממש..." ענה לו. מיו הביט סביבו, הם היו בשני כלובים נפרדים, כלובי מתכת חזקים, הכל היה חשוך מסביב, ולמיו ודארקרי לא היה שמץ של מושג איך הם הגיעו למצב הזה.
קלינק! נשמע לפתע קול צורם.
"מישהו פתח את המנעול שלי" אמר מיו לדארקרי בטלפתיה.
"אני" אמר קול אחר בטלפתיה למיו ודארקרי.
"מי זה?" שאל דארקרי בפחד, לא הרבה פוקימונים יכולים לדבר בטלפתיה.
"אני, המלכה קווי" אמר הקול שבראשו של דארקרי.
"את... את לא בן-אדם?" שאל מיו בפחד.
"אין לי זמן להסביר" ענתה קווי.
"בואו" אמרה. נשמעו צעדים, ולפתע נדלק אור, המלכה קווי עמדה שם במלוא הדרה.
מיו החוויר. "זו... זו... אבן הזהב השחורה!" אמר.
"ג'ון כבר יודע" אמרה המלכה קווי.
"ג'ון... אבל..." גמגם דארקרי.
"אנחנו חייבים לקחת מהר את אבן האודם השחורה" אמרה קווי.
"היא צודקת" אמר מיו.
ושלושתם הלכו משם, בדרך אל האבן, שכלואה במקום כלשהו בבסיס צוות ביתא...
[b]/דרך 102/[/b]
"תמשיכי לחפש" אמרתי למאי.
"כבר שעה שאנחנו מחפשים בערימות האלה" התלוננה מאי.
"אולי תפסיקי לקטר" צעקתי עליה. הייתי עצבני, כבר שעה עברה ועדיין לא מצאנו אבן חשמל, אלקיד בוודאי כבר כמעט יצא מהביצה.
"מצאתי משהו" אמרה לפתע.
"מה?" קפצתי.
"אהה לא משנה, זו אבן אש" אמרה, והכניסה את האבן היקרה לכיסה.
"קדימה" זעמתי, ונברתי בין הגרוטאות.
"רייצ'ו" שמעתי לפתע קול מאחורי. זיהיתי את הרייצ'ו הזה, הייתה לו צלקת מאחורי האוזן, כמו בפעם שעברה. זה היה אותו רייצ'ו מפעם שעברה כשהייתי כאן, נזכרתי במבטו חורש הרעה בפעם הראשונה שראיתי אותו.
"שלגון צא" צעקתי, כדי להתגונן על עצמי.
"רייצ'" אמר הרייצ'ו הכתום, הוא הביט בשלגון במבט בטוח.
"רייצ'ו, אתה יודע אם יש אבן ברק בסביבה?" שאלתי אותו, בתקווה שיעזור לי.
"רייצ'ו!" זעם, נראה היה שעצבנתי אותו, הוא החל לטעון חשמל בין לחייו, ושחרר אותו במהירות על שלגון, שספג את כל המכה.
"שלגון, נשימת דרקון!" צעקתי בכעס, לא ארשה שסתם ככה יתקפו את הפוקימונים שלי.
שלגון פתח אתת פיו ונשם במלוא העוצמה, אך רייצ'ו קפץ במהירות עם רגליו הגדולות והתחמק.
"רייצ'!" צעק והחל לרוץ במהירות אל שלגון.
"שלגון התקשחות!" צעקתי, ורייצ'ו נעצר רגע לפני שפגע בשלגון במלוא העוצמה, מה שוודאי היה גורם לרייצ'ו כאב רב.
"שלגון גחלת, עכשיו!" צעקתי, ושלגון פגע ברייצ'ו בחוזקה עם כדורוני אש.
"שלגון למד להביור" אמר הפוקדע שלי בקול חלוד ביותר.
"כל הכבוד שלגון, להביור!" אמרתי.
שלגון פתח את פיו, כדור אש קטן נוצר בתוכו, ולאט לאט התרחב והפך לפרץ אדום ולוהט, שהתקרב במהירות אל רייצ'ו הפצוע, ופגע בו. המשיך למאחוריו ופגע בערימת הגרוטאות, והעיף לא מעט גרוטאות לאוויר, כשלפתע הבחנתי באבן ברק מציצה אלי מבין הגרוטאות, לרוע המזל גם רייצ'ו הבחין בה, ומבחינתו, אם הוא משיג את האבן – הוא עדיין ניצח אותי.
שנינו התחלנו לרוץ במהירות, אך לרייצ'ו רגליים ארוכות, קלילות וזריזות, ותוך מספר שניות הגיע אל האבן ותפס אותה בידו.
"שלגון להביור!" צעקתי, אך רייצ'ו חמק בקלות.
"מרקרוו רגע שחור!" שמעתי לפתע קול מאחורי רייצ'ו. זו הייתה מאי. מרקרוו שלה השמיע צווחה קולנית וגלי אופל הופיעו סביבו והתפשטו לכל האיזור, רייצ'ו נהיה עצוב ומדוכא לפתע.
"שלגון חזור" אמרתי ברגע האחרון לפני שגם שלגון נדבק במתקפה של מרקרוו.
התקרבתי אל רייצ'ו לאט בזהירות, הוא היה שרוי בדיכאון, ובכלל לא שם לב אלי, בעוד אני מתקרב אליו לאט לאט, לפתע הוא שמט את אבן החשמל, והיא התגלגלה על ערימת הגרוטאות, היא פגעה ברצפה בקול חזק, והתנפצה.
"לא... לא!" צרחתי. הרגשתי שגם אני שרוי בדיכאון, למרות שהמתקפה של מרקרוו לא משפיעה על בני אדם.
בעטתי באבן הראשונה שהייתה לידי בעצב, או לפחות ניסיתי לבעוט, כשהבחנתי שזו אבן מונעת התפתחות, ועצרתי את עצמי ברגע האחרון.
לקחתי את האבן לידי, והנחתי אותה על רייצ'ו בזהירות. רייצ'ו עדיין היה שרוי בדיכאון, ולא שם לב למעשי.
האבן נחה על רייצ'ו מספר שניות, ואז התחילה לזהור, וכך גם רייצ'ו.
האפקט היה מיידי, והאבן מונעת התפתחות הפכה את האפקט של אבן הברק, שפיקאצ'ו קיבל אז. וכך כעבור מספר שניות נחה מולי אבן ברק, ופיקאצ'ו בדיכאון, שלעולם לא יתפתח יותר.
לקחתי את אבן הברק בזהירות והבטתי בפיקאצ'ו בזהירות.
"תודה" אמרתי לו, והוא הסב את מבטו אלי.
"תודה על האבן, שהחזרת לי אותה כשהייתי צריך" אמרתי לו.
הוא הביט בדיכאון עמוק, היה נראה כאילו תמיד ידע שהאבן הזאת לא שייכת לו, כי היא שייכת באמת לאלקיד - האלקיד שלי.
"להתראות" אמרתי לו, ועליתי על גבו של סטארפטור עם האבן בידי, וכך גם מאי.
"הגעתם בדיוק בזמן" אמרה האחות ג'ואי, שקיבלה את פנינו כשהגענו לעיר קינגדום בחזרה.
"הוא כבר בקע?" שאלתי בהתרגשות.
"כן" אמרה.
"והשפעת הפוקוירוס?" שאלה מאי. "נעלמה?".
"כן, אם הייתם מאחרים ברבע שעה הוא כבר היה מת, בואו, תזדרזו" אמרה האחות ג'ואי.
נכנסתי לחדר ההבקעה והבטתי באלקיד שישב שם, הוא היה חלוש מאוד, דמעות היו לו בעיניים.
"קח את זה" אמרתי לו, והושטתי לו את אבן הברק.
הוא לקח אותה בזהירות, האבן התחילה לזהור, אך לא באור לבן, באור צהוב, חשמל סטטי הופיע מידי פעם על האבן הזוהרת, עד שלבסוף היא נעלמה.
"אלק" אמר אלקיד, נראה היה שהוא מרגיש הרבה יותר טוב.
"הוא יהיה בסדר" אמרה לי האחות ג'ואי.
"אבל ליתר ביטחון, עדיף שלא תשתמש בו לקרבות בשבוע הקרוב" אמרה.
"בסדר" אמרתי, והבטתי בעיניים של אלקיד, הוא הפסיק לבכות.
"אתה תהיה הפוקימן הכי חזק שלי" אמרתי לו וחיבקתי אותו בחוזקה, ואז הבחנתי במשהו.
הוא חייך.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: מכת שמיים! לסיים את קרב המכון!
[B]הערות:[/B]
*העובדה שאבן מונעת התפתחות יכולה לבטל את השפעה של אבן התפתחות רגילה (כגון אבן ברק) הומצאה על ידי, ואין זה כך ע"פ האנימה או המשחקים.
פרק מדהים!
תודה
פרק יפה
פרק סבבה
רק שאני לא מבין אם הוא יתפתח כבר לרייצ'ו איך בכלל אפשר לבטל את ההתפתחות שלו?
שכחתי לכתוב את זה בהערות...
*העובדה שאבן מונעת התפתחות יכולה לבטל את השפעה של אבן התפתחות רגילה (כגון אבן ברק) הומצאה על ידי, ואין זה כך ע"פ האנימה או המשחקים.
פרק מדהים.
תערוך בחתימה שלך.
תודה
פרק יפה, מחכה לפרק הבא!
תמשיך ככה!
אבן שמונעת התפתחות זה רעיון טוב.
פרק יפה!
אחלה רעיון,אבן שמונעת התפתחות.
לפני הפרק לא הבנתי מאיפה הוא ישיג אבן ברק,אבל פתרת את זה יפה.מתי הפרק הבא?
חזרתילפורום וקראתי את כל הספור מהתחלה
אחלה ספור מחכה לעוד פרק!!!!!1
נו כבר עבר הרבה זמן, מתי הפרק הבא?
יאללה! מחכים לעוד פרק!
אפילו אחיך!
אגב, אפילו אני פירסמתי עוד פרק! חח
ובכן שם הפרק הקרוב יהיה "קרב שאי אפשר להפסיק" במקום "מכת שמיים! לסיים את קרב המכון!"
כמו כן אני חושף ששם הפרק שאחריו יהיה "מכת שמיים! לסיים את קרב המכון!".
כלומר:
פרק 37: קרב שאי אפשר להפסיק
פרק 38: מכת שמיים! לסיים את קרב המכון!
את פרק 37 אני אפרסם כבר היום כפיצוי על הזמן שלא פרסמתי פרק.
יאלה מחכה לפרק
[u][size="4"]פרק 37 – קרב שאי אפשר להפסיק[/size][/u]
"אתה מוכן?" שאלה אותי מאי בקולה העדין.
"בהחלט" עניתי, אז כן, אלקיד כבר נח בפוקדור שלו לאחר הבקיעה המוקדמת, וכבר אני מחדש את הקרב עם מאי.
"שלגון צא!" אמרתי.
"שלג" אמר שלגון, משהו בו היה נראה מרשים יותר מהרגיל, אולי בגלל שהוא עדיין היה חולה בפוקוירוס.
"ביוטיפלי, חזרי לקרב!" אמרה מאי וזרה פוקדור לאוויר, ביוטיפלי יצאה ממנו במלוא הדרה, ונפנפה בכנפיה כדי ליצור רושם שהקרב עם הרקרוקס היה קלי קלות.
"התחילו בקרב!" צעקה קווי, השופטת.
"ביוטיפלי, מכת כנף!" אמרה מאי, ביוטיפלי עופפה במהירות כאשר כנפה החלה לזהור, אור לבן בוהק יצא ממנה, אך זה לא הפריע לשלגון לחמוק מהמתקפה.
"שלגון תקוף בלהביור!" צעקתי.
שלגון פתח את פיו בשאגה, כדור אש לוהט החל להיווצר בתוף פיו שבמהרה הפך ללהביור לוהט ששעט במהירות לעבר ביוטיפלי.
"ביטויפלי תחמקי" צעקה מאי, ביוטיפלי טפחה בכנפיה כדי לעלות למעלה ולחמוק מהלהביור.
"השתמשי בנשיקה!" אמרה מאי, ועשתה צורה של נשיקה בעצמה, כדי להמחיש לי את המתקפה.
"מה זה נשיקה?" שאלתי מופתע והוצאתי את הפוקדע.
"[i]מתקפת נשיקה[/i]" אמרה הפוקדע. "ה[i]מתקפה יכולה להיות אצל כל פוקימון קיים, משתי המינים. מתקפת נשיקה גורמת ליריב להתאהב במי שהשתמש במתקפה, אך ורק אם הוא מהמין השני[/i]."
'לא טוב...' חשבתי לעצמי.
"ביוטי..." אמרה ביוטיפלי ועשתה שמיניות באוויר, לב ורוד הופיע לפניה, ובטפיחה קלה של הכנפיים היא שיגרה אותו לעבר שלגון.
"שלגון תיזהר!" אמרתי, אך לא היה בבזה שום צורך, הלב הורוד התפורר באמצע הדרך, כנראה שביוטי פלי לא התאמנה הרבה על המתקפה הזאת. ההתפוררות של המתקפה הפכה את בויטיפלי למבולבלת מה שנתן לשלגון דרך פנויה לתקוף את ביוטיפלי במתקפה חזקה וישירה.
"שלגון נשימת דרקון!" צעקתי.
שלגון התנשם בכבדות, אור כחלחל סגלגל החל להופיע בפיו, הוא נשם נשימה עמוקה, ואז נשף נשימת דרקון על ביוטיפלי.
התוצאה הייתה מיידית. ביוטיפליי נעטפה בהילה הסגולה-כחולה ברגע שהיא נגעה בה. היא התעוותה בכאב, כנפיה טפחו בחוזקה בניסיון להיחלץ מההילה שלכדה אותו.
"שלג" נהם שלגון, מתכונן למתקפה שתסיים את ביוטיפלי.
"ביוטיפלי חוט דק!" צרחה מאי בחוסר אונים.
ביוטיפלי הצליחה בקושי לתקוף בחוט דק, אך הגחלת פשוט פיחמה את החוט, ופגעה בביטוי פלי בעוצמה אדירה. ביוטיפלי לא הצליחה עוד להישאר באוויר, היא נשרה באיטיות כמו דף שמתעופף ברוח.
"ביוטיפלי לא יכולה להילחם יותר!" אמרה המלכה קווי.
"חזרי ביוטיפלי" אמרה מאי. "הבאת קרב מצוין" אמרה.
"נשארו לי שתי פוקימונים, ואני לא הולכת להקל עליך" אמרה לי.
"טוגטיק, צאי!" אמרה מאי ושלחה פוקימון לבן אל הזירה, היו על גופו משולשים אדומים וכחולים. ונראה היה שהוא מרחף במקום לעוף, כמו פוקימון על-חושי, או פוקימון רוח.
"[i]טוגטיק, פוקימון המעופף הרגיל, טוגטיק הוא פוקימון שמרבה להשתמש במתקפות על-חושיות, למרות שאינו מסוג זה. התת- התפתחות שלו – טוגפי, היא פוקימון מאוד שברירית ותינוקית. אך התפתחותו – טוגקיס, מאוד חזקה ומרהיבה, שטובה לתחרויות סרט ולקרבות מכון כאחד[/i]".
"טוגטיק, על חושי!" אמרה מאי בלי לבזבז זמן.
"טיק טוגטיק!" אמרה טוגטיק, עיניה זהרו באור כחול. "שלג?" אמר בהפתעה כאשר החל להתרומם מן הקרקע, מוקף בהילה כחולה.
"שלגון נסה לתקוף בגחלת מהאוויר" אמרתי לו. אך כשהוא ניסה טוגטיק פשוט הסיתה אותו וסובבה אותו, ושלגון נכנס לפאניקה, הוא החל להשתולל, עיניו אמרו כעס, אך זה לא הפריע לטוגטיק.
"טוגטיק, קרן-על, סיימי אותו!"
טוגטיק החלה לטעון כדור צהוב לבן בפיה, הוא הלך וגדל, עד שהגיע לגודל של כדור כדורגל, ואז היא שלחה את המתקפה. למעשה זה היה נראה כמו להביור, אך זה היה צהוב, וזה היה עוצמתי וחד, כמו קרן לייזר עצומה.
המתקפה ערערה את שלגון לגמרי. הוא שרד רק בזכות העובדה שהיה חולה בפוקויורוס.
אך במהרה גם זה לא עזר לו, ובמתקפת כדור על-חושי שלגון נפל והתעלף.
"שלגון לא יכול להילחם יותר!" אמרה קווי. 'נשארו לי עוד שתי פוקימונים, אסור לי לאכזב את עצמי!' חשבתי.
"אייפום צא!" צעקתי. והוצאתי את הפוקימון האהוב עלי ביותר לזירה.
"טוגטיק, כדור על-חושי!"
"אייפום תחמוק!"
"אייפום חיקוי, מהר!" אמרתי.
אייפום שיגר מעצמו כדור על-חושי שפגע בחוזקה בטוגטיק המסכנה.
"מהירות!" אמרתי.
"טוגטיק, תיזהרי!" צרחה מאי, אך אייפום היה מהיר הרבה יותר מידי, הכוכבים הנוצצים פגעו בטוגטיק בעוצמה.
"אייפום שלך יותר מידי חזק" אמרה מאי, היא כבר צפתה את ההפסד של טוגטיק, אך לרוע המזל, אני לא צפיתי את המהלך הבא של מאי.
"טוגטיק, התאבדות!" צרחה מאי.
"מה?" הופתעתי. טוגטיק החלה לזהור באור אדום, היא זרחה בחוזקה והחלה להעלות עשן, כאילו מישהו מנסה להדליק אותה באש.
"מה קורה כאן?" נבהלתי. "איי?" שאל אייפום באי הבנה מה מתרחש.
"בום!" שמעתי את הקול מהדהד בראשי, מעולם לא הייתי בפיצוץ, זו הייתה הפעם הראשונה שלי, ראיתי אדום מסביבי, רק אש, הכל בער בחוזקה, נפלתי מההדף על הרצפת המתכת, ריח עשן עלה לאפי. טוגטיק התעלפה, וכך גם אייפום.
"חזור אייפום" אמרתי מבעד לעשן. נראה שהפיצוץ לא פגע בכלל במבנה, כל מה שקרה היה ששני הפוקימונים שהיו בזירה התעלפו.
"רק עוד פוקימון אחד" אמרה מאי. הנהנתי.
"גוביטו צא!" אמרתי. הפוקימון החדש שתפסתי יצא אל הזירה, והביט אל העשן סביבו.
"אתה חייב לנצח גוביטו, אני כאן לצידך" אמרתי לו, והוא הנהן.
מאי נשמה נשימה עמוקה. "צאי!" צעקה, והוציאה את הפוקימון האחרון שלה לזירה, הפוקימון שיקבע, האם אני אקבל את תג הכנף, או לא...
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: מכת שמיים! לסיים את קרב המכון!
פרק יפה!
כל הכבוד!
אחד הפרקים היפים!!!!!!!!
תודה
מתי יהיה עוד פרק אני חייב לקרוא
היה פרק מצויין
רק אפשר שוב את הפוקימונים של כל משתתף ומי כבר לא יכול להילחם?
ממה שאני זוכר אצל מאי ביוטיפליי טוגטיק
ובצד השני שלגון, הרקרוס, אייפום והאחרון יוגיטו שעכשיו יצא
לדעתי הפוקימון הבא של מאי יהיה פלייגון
תודה
בהתחלה היה שלגוןvsמרקרוו (שלגון ניצח)
הרקרוקסvsביוטיפלי (ביוטיפלי ניצחה)
ואז את הפרק החדש...
שלגוןvsביוטיפלי (שלגון מנצח)
שלגוןvsטוגטיק (טוגטיק מנצחת)
טוגטיקvsאייפום (שניהם מפסידים).
ועכשיו נשאר...
גוביטוvs???
קול
צריך לבוא פה פוקימון חזק יחסית
לא יודע למה, אני כמעט בטוח שיהיה פה פלייגון
מתי הפרק הבא? :}
עדיין לא בטוח.
בקרוב, אני מקווה.
אתה באמת חזק מאוד בכתיבת סיפורים!
כל הכבוד, כמו שכתבתי, פרק יפה וכמו שלא כתבתי, פרק מותח!
תודה
אני שמח על התגובות, זה נותן לי רצון להמשיך לכתוב.
סיפור מעולה! מחכה לפרק הבא!!!