גיבורי האולימפוס!

שלום,אתם בוודאי מכירים אותי.. אני ניסיתי בעבר לכתוב סיפור והוא לא ממש הצליח לי כמו שציפיתי, אז אני פותח אחד חדש ונקווה שתאהבו!

[IMG]http://up351.siz.co.il/up2/htgzrno1lygn.png[/IMG]
*קרדיט ל30omer30 מאתר אחר..

רשימת פרקים:
1. [URL="http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=46273"]פלורידה! מדינת השמש![/URL]
2.[URL="http://www.myforum.co.il/showthread.php?p=1248171#post1248171"] להאבק עד עילפון, עם יצור מהאגדות![/URL]
3. [URL="http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=46273&page=2"]כאב ראש ענק![/URL]
4. [URL="http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=46273&page=2"]15 שנים מזויפות?![/URL]
5. [URL="http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=46273&page=4"]פגישה עם בארי![/URL]
6. [URL="http://www.myforum.co.il/showpost.php?p=1280447&postcount=68"]המטבע של ג'ייסון. [/URL]
7. [URL="http://www.myforum.co.il/showpost.php?p=1281514&postcount=75"]האמת.[/URL]

הערות:
- הסיפור ממשיך מסוף הספר "הגיבור האבוד".
-יתכנו דברים שהם לא נכונים אני בכל זאת לא ממש בקיא בכל המיתולוגיה היוונית מלבד מה שקראתי.
-מי שלא קרא לפחות את פרסי גקסון וגנב הברק ייתקשה אולי קצת להבין את העלילה..

[U][B]פרק ראשון:[/B][/U]
[FONT=Arial]פרק ראשון-פלורידה! מדינת השמש![/FONT]
[spoiler]
[FONT=Arial][FONT=Arial]יחסית למדינת שמש נצחית, פלורידה עיר לא רעה... חופים, פארקים, גנים טרופיים, מה רע? טוב, יש פרט שולי קטן, המפלצות.[/FONT]
[FONT=Arial]לאחרונה הם דוחפות את האף שלהם לכל מקום, אין רגע אחד שהם לא מנסות להתקיף אותי.[/FONT]
[FONT=Arial]טוב, אני מודה שלא תמיד היו כאלה.. לפחות עד שידעתי מה אני, אז בואו נתחיל מההתחלה, היום הראשון לקיץ. [/FONT]

[FONT=Arial]"שיט!" סיננתי, והבטתי על המחברת השחורה שלי עם הגולגולות בצד. מולי ניצבו כמה שאלות, שלא עשיתי.[/FONT]
[FONT=Arial]טוב.. אני מנחש שזה היה משהו בסגנון הזה, כי אני לא ממש מצליח להבין מה רשום שם, עם הבעיות שלי... [/FONT]
[FONT=Arial]ילד ג'ינג'י עם מבט משועשע ניגש אליי, הוא היה לבוש בג'ינס קצר וחולצת טי-שירט כחולה, כאילו הוא השתדל לחסות את ההתאמצות שלו בבחירת הלבוש כל יום. כזה היה בארי, תמיד ניסה להרשים את הבנות ולשחק אותה הבן אדם הכי מגניב שיש. הוא חייך חיוך "גם אתה לא עשית שיעורים?" הוא אמר ולא חיכה לתשובה "כדאי שנמהר להעתיק."[/FONT]
[FONT=Arial]הבטתי אליו במבט מיואש "למה? השיעור מתחיל עוד שלוש דקות..".[/FONT][FONT=Arial]"נו מה אתה כזה פסימי? אולי נצליח.." הוא אמר וחיוכו התחיל להתרחב אף יותר. הכרתי את החיוך הזה.[/FONT]
[FONT=Arial]"רגע, אני יודע מה קורה כ..!" פרץ צחוק אדיר קטע אותי, בארי נפל על הרצפה ואחז בחולצה שלי בהשתעשעות "זה שאלות חזרה למבחן, איזה כיף זה לנצל את זה שאתה בקושי מקשיב בשיעור, פלא שלא שלחו אותך לבית ספר של ילדים בעייתים עם הפרעות הקשב והדיסלקציה שלך.." הוא אמר והרפה את אחיזתו, הוא קם מהרצפה והלך בצליעה לכיסאו, הוא תמיד צלע ככה.. האמת שאף פעם לא הצלחתי להבין מה זה, הוא סיפר לי משהו על בעיות משונות ושהוא צריך מדרסים לרגל, אבל אני יודע לראות מתי הוא משקר ומתי הוא לא.[/FONT]

[FONT=Arial]אה, שכחתי להגיד, שמי רמו. ואני בן לאם חד-הורית. זה לא בעיה לאף אחד מהכיתה שלי, ואם כן לא נראה לי שהם היו ממש מעיזים לומר את זה, אולי זה בגלל העובדה שאמא שלי מנהלת את התיכון שלי, תיכון 'סמארטס'.. כן השם די מוכיח שהבית ספר מתגאה בחוכמת תלמידיו אבל אנחנו לא הדבר הכי מחונן שאפשר למצוא. למעשה, גם הבית ספר לא ממש משעמם בעצמו, 'סמארטס' ממקומם על אחד החופים של היפים ביותר של פלורידה, חוף האיזמרגד. לפעמים נותנים לנו מידי פעם לצאת לחוף ולרבוץ תחת כיפת השמיים, להתענג מקרני השמש והמים הכחולים הצלולים. כן, ממש כיף הא? במיוחד שהמנהלת שלך נותנת לך ליווי אישי בבית בשיעורי הבית. [/FONT]

[FONT=Arial]אחרי השיעור בארי ואני הלכנו לחוף הים. טיילנו על החוף היפיפה, הארוך והלבן הזה, שנותן לך רצון עז לצנוח עליו ולשכב שם, עד לשארית ימי חייך. עצרתי במקומי והשקפתי אל הים. הרהרתי לעצמי, איזה מקום מדהים זה: שמש נצחית, ים כחול, אלפי דקלים.. אבל משהו קטע את חוט מחשבותיי, המים בעבעו והים התחיל לסעור, משהו נע במהירות לא אנושית במים, היה לו צורה נחש מתפתל , לפחות זה מה שפענחתי מכל התזוזות האלה. גם היה קשה לראות דרך המים הסוערים שעד לפני רגע היו שקטים. הבטתי אל בארי באימה ובארי, משום מה, לא פחד. הוא רק כיווץ את הגבות שלו, מהרהר לעצמו. "מה זה?" אמרתי אחוז אימה. הוא ענה "מפלצת.." [/FONT]
[/FONT][/spoiler]

*קרדיט לאוהד על המבנה של פרסום הפרק. (יענו הספוילר)
*[B]ארווין זה פרק ראשון לא הקדמה אז אל תנעל אחרי 40 שעות אם אני לא מגיב..[/B]

יפה מאוד!! אני רואה שבסוף כן עשיתה לזה המשך :) אני יעקוב ב100% שלח לי הודעה פרטית שייצאו פרקים חדשים סבבה?

פרק נחמד! אני אבדוק עוד כמה פרקים, ואז אני אחליט אם אני אעקוב או לא
~אהמ~ בארי הוא סאטיר ~אהמ~

פרק מעולה ואני עוקב, בגלל שאמרת שזה אחרי הגיבור האבוד אני תוהה אם הוא בן של אל יווני או רומי.

[QUOTE=ttrrtte;1248110]יפה מאוד!! אני רואה שבסוף כן עשיתה לזה המשך :) אני יעקוב ב100% שלח לי הודעה פרטית שייצאו פרקים חדשים סבבה?[/QUOTE]
תודה :)
כע אני אשלח, ואני יעקוב גם בשלך D=
[QUOTE=nairo908;1248114]פרק נחמד! אני אבדוק עוד כמה פרקים, ואז אני אחליט אם אני אעקוב או לא
~אהמ~ בארי הוא סאטיר ~אהמ~[/QUOTE]
לא הוא סתם נכה.. XDDD
סתם חחח... תודה.
[QUOTE=בלסררה;1248119]פרק מעולה ואני עוקב, בגלל שאמרת שזה אחרי הגיבור האבוד אני תוהה אם הוא בן של אל יווני או רומי.[/QUOTE]

אתה תראה, כמו שהבנת בינתיים לא ברור בן של מי הוא, הכל יתבהר בהמשך..

[B]פרק חדש אולי היום בערב מאוחר, אבל יש סיכוי שהוא יתעכב קצת כי בכל זאת אני נוסע עוד מעט ל4 ימים לחופש, אשתדל להתחבר לעיתים תכופות..[/B]

[B][U]פרק שני-[/U][/B]
להאבק עד עילפון, עם יצור מהאגדות!
[spoiler]

[FONT=Arial]בארי עם השטויות שלו, איזה מפלצת, איפה הוא חי? הבטתי עליו וכמעט שכחתי מהיצור המתפתל "מפלצת? אני רציני עכשיו בארי! יש לך מושג מה זה?" שאלתי והבטתי אליו בשיא הרצינות.[/FONT]
[FONT=Arial]בארי לא נע, רק המשיך להביט במים הגועשים. "זוהי מפלצת, המפלצת שנשלחה לקטול את אנדרומדה בעבר". הוא אמר כאילו זה מובן מאליו.[/FONT]
[FONT=Arial]"אבל איך היא הגיע לפה? רמו הרי לא יוד-" הוא הפסיק למלמל כשנזכר בנוכחותי.[/FONT]
[FONT=Arial]"איזה אנדרומדה בראש שלך! אני מדבר על היצור שפה, הוא בטח רק איזה צלופח גדול או משהו."התעלמתי ממה שאמר וניסיתי להסביר לו, וגם להרגיע את עצמי.[/FONT]
[FONT=Arial]"כן כמו שאני רק בן אדם" הוא אמר בציניות.[/FONT]
[FONT=Arial]"אז מה אתה?"[/FONT]
[FONT=Arial]"עזוב את זה עכשיו, יש לנו בעיות רציניות יותר."[/FONT]

[FONT=Arial]הבטתי אל מאחורי גבי וראיתי ראש ירוק מבצבץ מהמים, הוא גדל.. וגדל.. עד שהגיע לגודלו המקורי. היצור בהק לאור השמש ועיניו האדומות לטשו בי מבט חודר. [/FONT]
[FONT=Arial]"זה.. זה.. מה זה?!" צעקתי בפאניקה. לא האמנתי שיצור גדול כזה יכול לשחות במהירות עצומה כל כך מתחת לפני המים. אורכו מחרטום עד זנב היה 30 מטרים לפחות, וגופו היה ירקרק ומלא קשקשים. הטפרים שלו היו כהים וחדים, כמו סכינים. ולאורך פיו היו מאות שיניים חדות, שאר גופו היה כשל נחש ומנחיריו בקע עשן. [/FONT]
[FONT=Arial]בארי השמיע קול מוזר, תמיד חשבתי שזה היה הצחוק שלו אבל צחוק במצב הזה לא היה נראה לי הגיוני. זה היה דומה לפעייה. "פרס..פרסאוס קטל אותה.. עם... עם הראש של המ.. מדוזה.." הוא גמגם. בארי הזה עיצבן אותי, רגע אחד הוא חושב לעצמו ומהרהר ורגע שני בפאניקה יותר ממני וממציא שטויות, כאילו לא הבין מול מה הוא עומד..[/FONT]
[FONT=Arial]טוב, אני מודה ששגם אני לא כל כך הבנתי אבל קודם הוא היה בטוח בעצמו כל כך, ובלתי ניתן להרהור. [/FONT]
[FONT=Arial]היצור הנחשי הביט עלינו והטה את הראש, כאילו חושב, [B]את מי לאכול קודם?[/B][/FONT]
[FONT=Arial]אני לא ממש יודע מה עבר בי, אבל ניסיתי להסתער על היצור, משהו באינסטינקטים הורה לי לעשות זאת...[/FONT]


[FONT=Arial]את השעה הבאה לא זכרתי במדויק, רק ידעתי שזה כלל הרבה התאבקויות בתוך המים, במשהו בלתי ניתן לעצירה. [/FONT]
[FONT=Arial]כל הזמן ניסיתי למצוא אצלו נקודת תורפה, אבל הוא ניסה לחסות אותה טוב-טוב, והצליח. בארי הביט בי מהחול במבט די המום, כאילו לא מבין איך אני עדיין נשאר בחיים. אני בעצמי לא ידעתי, כל הכוח והמחשבה שלי הושקע בהתחמקויות ובהתקפות. והכי מעצבן שהיצור הדף אותי כמו כלום, לא משנה מה עשיתי. אבל לאט-לאט כל התנועות שלי נהיו אוטומטיות, גלגול הצידה-חסימה-התקפה- זינוק- חבטה. כן אני מודה שההתקפה שלי בלי כלי נשק לא הייתה משהו חכם במיוחד, אבל לפחות הצלחתי לשרוד. [/FONT]
[FONT=Arial]באיזשהו שלב זינקתי אל החול הלבן ויצאתי מהמים, הרגשתי תחושת עייפות עצומה, החול הזה.. הנעים כל כך.. הזעקה של בארי אוששה אותי מהריחוף שלי. חמקתי לצד, ועשיתי זאת בחוכמה כי ראיתי מאחורי את היצור נוקש בשיניו. בלי לחשוב קמתי ובעטתי בחול ישר למפלצת. משהו בגוף נתן לי מוטיבציה להמשיך להלחם... היצור התחיל להשתגע, ונע בטירוף ממקום למקום, שמתי לב לעיניו האדומות, החול עיוור אותם, הרגשתי הקלה קצרה ועליתי על גב היצור 'נקווה שזה יעבוד' חשבתי לעצמי. [/FONT]
[FONT=Arial]חבטתי בגולגולתו באגרוף. הגוף שלו היה חלקלק ונע ממקום למקום, בקושי הצלחתי להישאר על גבו. אגלי זיעה נטפו לי על המצח, לא הרגשתי את הרגליים שלי, והייתי רטוב בכל גופי, איך אני ינצח? במאמץ מרובה עליתי לראש והנחתתי את המכה האחרונה שלי בנקודה בין שתי עיניו. בקושי נשארתי בהכרה, הרגשתי את עצמי צונח, אבל לא אני נפלתי, זה היה המפלצת. [/FONT]

[FONT=Arial]בקול גדול התזנו מים לכל עבר כשנחתנו בתוך המים. ראיתי מישהו רץ במטושטש אל בארי. מישהו מוכר, אימא שלי. [/FONT]
[FONT=Arial]בארי הפשיט את בגדיו במהירות וזינק אל המים, הוא גרר אותי לחוף. [/FONT]
[FONT=Arial]"בארי! סיפרת לו?! יכולנו לשרוד יופי פה! הוא בן 15 ועוד לא הכירו בו!"[/FONT]
[FONT=Arial]"זה לא אני, המפלצת הופיעה פה משום מקום, אני מבטיח לך, גברת תאוי!"[/FONT]
[FONT=Arial]"שקט בארי, הוא עדיין בהכרה.." שניהם הביטו עליי. בקושי ראיתי משהו, עוד לא התאוששתי מהקרב. עיני נעצמו אט-אט, הדבר האחרון שאני זוכר שראיתי את חלקו התחתון של בארי, אבל לא היו שם כפות רגליים, היו שם פרסות.[/FONT]
[/spoiler]



בסוף הספקתי לעשות עוד פרק ואפילו יותר מוקדם ממה שחשבתי :)

תודה רבה שאמרתה לי בפרטי :)

הפרק היה מושלם :) ממש אהבתי את התאורים והאורך, זה לא היה כתב צפוף מידי וגם אהבתי את התיאורים יש לי הרגשה שהסיפור הזה הולך להצליח ובגדול :)

[QUOTE=ttrrtte;1248182]תודה רבה שאמרתה לי בפרטי :)

הפרק היה מושלם :) ממש אהבתי את התאורים והאורך, זה לא היה כתב צפוף מידי וגם אהבתי את התיאורים יש לי הרגשה שהסיפור הזה הולך להצליח ובגדול :)[/QUOTE]

נקווה :)
ותודה, שמח שאהבת D=

נדמה לי שאני עוקב ו...
~אהמ~ צדקתי ~אהמ~

[QUOTE=nairo908;1248272]נדמה לי שאני עוקב ו...
~אהמ~ צדקתי ~אהמ~[/QUOTE]

כן צדקת, מה שהיה די ברור XD
בכל מקרה, תודה לך.

עוד תגובות?

קודם כל זה היה צפוי שבארי הוא סאטיר ואחרי זה פרק יפה מאוד, אני לא מהטיפוסים שנצמדים לקטנות אז רק בכללי פרק מעולה.

הסיפור שלך ממש טוב, אבל רק כמה שיפוצים קטנים והוא מושלם.

דבר ראשון, הפרקים די קצרים. אני בטוח ב99 אחוז שאתה יכול לעשות אותם יותר ארוכים, אך מקצר אותם מכיוון שלהרבה משתמשים אין כוח לקרוא פרקים ארוכים כמו שלי. כמובן שאתה כבר בטח מנחש מה אני רוצה לומר לך בזה, אתה [u]חייב[/u] להאריך את הפרקים שלך.
תחשוב שניה על ספר מקצועי של פרסי ג'קסון וההמשכים שלו, שריק ריידן כתב. לא אכפת לו לעשות פרקים כמה שיותר ארוכים, וזאת מכיוון שזה כתוב בעמודים, ולא שמים לב לאורך. אך פה, כשהכל באותו דף, שמים לב שזה ארוך. זה לא אומר שלא יקראו את זה. אם באמת השורות הראשונות כתובות בשיא המקצועיות, תאמין לי שכל מי שיקרא לא ירצה להפסיק. לכן, תאריך קצת יותר.

עוד דברים קטנים:
"היפיפה"- רושמים יפהפה.
בקשר למה שחשב רמו על האנדרומדה, זה לא הגיוני לחצי אל(ובטח הוא כזה) לחשוב ככה. כי חצי אל רואה באמת איך יצור נראה.
יש שם הרבה מתח, וזה מעולה. כמו כן גם התיאורים מעולים והתיאור של איך שהוא נלחם.
אתה כותב מעולה, ויש לך פוטנציאל ענק. זה ועוד פרקים יותר ארוכים, ואני יכול להבטיח לך שתקבל ממני ציון של 10 מתוך 10.
בהצלחה.

[QUOTE=Sandshrew;1248299]הסיפור שלך ממש טוב, אבל רק כמה שיפוצים קטנים והוא מושלם.

דבר ראשון, הפרקים די קצרים. אני בטוח ב99 אחוז שאתה יכול לעשות אותם יותר ארוכים, אך מקצר אותם מכיוון שלהרבה משתמשים אין כוח לקרוא פרקים ארוכים כמו שלי. כמובן שאתה כבר בטח מנחש מה אני רוצה לומר לך בזה, אתה [u]חייב[/u] להאריך את הפרקים שלך.
תחשוב שניה על ספר מקצועי של פרסי ג'קסון וההמשכים שלו, שריק ריידן כתב. לא אכפת לו לעשות פרקים כמה שיותר ארוכים, וזאת מכיוון שזה כתוב בעמודים, ולא שמים לב לאורך. אך פה, כשהכל באותו דף, שמים לב שזה ארוך. זה לא אומר שלא יקראו את זה. אם באמת השורות הראשונות כתובות בשיא המקצועיות, תאמין לי שכל מי שיקרא לא ירצה להפסיק. לכן, תאריך קצת יותר.

עוד דברים קטנים:
"היפיפה"- רושמים יפהפה.
בקשר למה שחשב רמו על האנדרומדה, זה לא הגיוני לחצי אל(ובטח הוא כזה) לחשוב ככה. כי חצי אל רואה באמת איך יצור נראה.
יש שם הרבה מתח, וזה מעולה. כמו כן גם התיאורים מעולים והתיאור של איך שהוא נלחם.
אתה כותב מעולה, ויש לך פוטנציאל ענק. זה ועוד פרקים יותר ארוכים, ואני יכול להבטיח לך שתקבל ממני ציון של 10 מתוך 10.
בהצלחה.[/QUOTE]

לא נכון אמרו שלפעמים הערפול משפיע גם על חצויים

וואי אחלה סיפור
איך זה שכל מי שכותב סיפור על סדרת הספרים הזו הוא עם חבר סאטיר?! Xd
חחח עשית לי חשק להכין סיפור על זה, כל הכבוד, כמו שאמרו תעשה פרקים יותר ארוכים [=

[QUOTE=ttrrtte;1248303]לא נכון אמרו שלפעמים הערפול משפיע גם על חצויים[/QUOTE]
אולי, אבל אני בטוח שאצלו הוא לא חשב על זה כשהוא כתב. צריך לחשוב על מה הכותב חשב, לא מה אפשרי. כי הכותב לא יעשה סיפור על חצוי שלא מבדיל בין מפלצת ליצור רגיל.
[QUOTE=Tigraro;1249287]וואי אחלה סיפור
איך זה שכל מי שכותב סיפור על סדרת הספרים הזו הוא עם חבר סאטיר?! Xd
חחח עשית לי חשק להכין סיפור על זה, כל הכבוד, כמו שאמרו תעשה פרקים יותר ארוכים [=[/QUOTE]

התפקיד של הסאטירים הוא לשמור על החצויים שהעובדה שהם חצויים לא תתגלה ולשמור עליהם ממפלצות.