פוקימון צינוק מסטורי - מקדש הפוקימון המעופף

[IMG]http://img7.imageshack.us/img7/2632/93378886.png[/IMG]

[B]הקדמה:
[/B]הכול התחיל באי הכנף, באי זה נימצא מקדש הפוקימון המעופף.
בתוך המקדש היו 17 קריסטלים, כל קריסטל היה של סוג מסוים, במקדש היה קריסטל אש וקריסטל מים וקריסטל עשב ועוד.
אתמול פרץ אל תוך המקדש דארקראי וניסה לשאוב את כל הכוח שנימצא בקריסטלים הוא הצליח אבל הגוף שלו לא המצליח לא החזיק מעמד והוא נעלם, כל הקריסטלים נשברו ואיתם האיזון בעולם הפוקימונים.
שמועות מספרות כי דארקראי השתלט על גוף של פוקימון אחד ודרכו הוא הולך להשתמש באנרגיה הגדולה שהוא קבל ולהשתלט על עולם הפוקימונים.
עכשיו צריך למצוא את הפוקימונים הנבחרים שיחזירו את הקריסטלים אל המקדש ואת האיזון לעולם הפוקימונים.

[B]פרק 1 : שובו של דארקראי!
[/B]הכול התחיל בלילה אחד אפל במיוחד שהירח היה מלא, מקדש הפוקימון המעופף היה ריק.
אפילו השומרים ישנו כי לא היה על מה לשמור, כבר הרבה שנים שאף פוקימון לא ניסה לפרוץ למקדש.
אבל באותו הלילה הוא חזר, צל מפחיד התקרב אל המקדש הוא סרק את האזור וראה שהשומרים ישנים, הוא התגנב לאט לאט אל תוך המקדש.
בתוך המקדש היה חדר ענקי ובוא 17 קריסטלים כל קריסטל היה מסוג מסוים קריסטל אחד היה עשוי אש וקריסטל אחד היה עשוי עלים.
בכל קריסטל היה כוח עצום והם הקריסטל ייהרס הפוקימון מאותו הסוג יאבד את כוחותיו.
הצל ניכנס אל החדר הענקי לפתע הוא הפך לרוח שחורה ומפחידה, היה לה מן עשן לבן שיצא לה מהראש, וסביב הראש היה לה מן שרשרת אדומה ומוזרה.
הוא הושיט את ידיו לצדדים ולחש כמה מילים שאמורות להפעיל את הקריסטלים.
בעבר הרבה פוקימונים נסו לעשות את מה שהפוקימון עושה הוא מנסה לשאוב את הכוחות מהקריסטלים, אבל הם לא שרדו האנרגיה שיצאה מהקריסטלים הייתה גדולה מדי מכדי להכיל אותה בתוכם.
אבל הפוקימון השחור ידע שהוא יכול לאגור את האנרגיה בתוכו, הוא המשיך לומר את הלחש שוב ושוב וכעבור כמה דקות המקדש התחיל לרעוד והקריסטלים החלו לזהור.
לפתע ניצוצות קטנים החלו לעוף לעברו של הפוקימון, הוא המשיך לומר את הלחש, ואז הוא התחיל לצעוק אותו.
המקדש רעש והתקרה החלה ליפול לפתע יצאו מן ברקים מוזרים מן הקריסטלים ופגעו בפוקימון הוא התחיל לזהור בצורה מוזרה.
הפוקימון התחיל לצחקק ואמר לעצמו "עכשיו אני הולך לשלוט על עולם הפוקימונים!"
לפתע הוא התחיל להרגיש כאב חזק, הוא הביט על הידיים שלו וראה שהם נעלמות לאט לאט כמו כל חלקי הגוף שלו, כעבור כמה שניות כל הפוקימון נעלם ואיתו כל הקריסטלים.
לפתע השומרים של המקדש התעוררו ונכנסו אל תוך חדר הקריסטלים, השומרים היו שני צפרדעים כחולות על פניהם היו שני עיגולים כתומים וידיים ורגליים היו שחורות ועל כל יד היה להם פס כתום.
"קרון מה קרה פה, איפה הקריסטלים?" שאל אחד השומרים את חברו המכונה קרון.
"אני ממש לא יודע, ידעתי שאסור לנו להירדם בשמירה שלנו, כנראה שהוא הגיע לכאן קרורו." אמר קרון לחברו המכונה קרורו.
"מה אתה חושב שדארקראי פרץ לכאן?" שאל קרורו את קרון.
מה ששני השומרים לא ידעו שאולי גופו של דארקראי נעלם אבל נשמתו עדיין קיימת, דארקראי התקרב לשומר קרון ולפתע חדר אל תוך גופו, קרון לא הגיב לכמה שניות.
"קרון מה קרה לך למה אתה לא עונה לי?" שאל קרורו את חברו.
לפתע גופו של קרון רעד ועיניו הפכו אדומות ופסים הכתומים על ידיו הפכו שחורים.
"קרון אתה בסדר?" שאל קרורו והתחיל לצעוד אחורה
"סוף סוף הגיעה ההזדמנות שלי לחסל את אתכם!!" אמר קרון, לפתע הוא יצר כדור צל וירה אותו על קרורו, קרורו חטף את כדור הצל בראשו והתעלף, קרון ברח מן המקדש בריצה ונעלם.
למחרת..
" ויגלי מצב חירום!!" צעק פוקימון דמוי תוכי בעל ראש שחור בצורת תו וכנפיים כחולות, כל גופו רעד.
"ויגלי הוא חזר והפעם הוא מצליח במשימה שלו!!" אמר הפוקימון.
"אני לא מאמינה לך צ'אט!!" אמרה ויגלי וקפצה מהכיסא שלה בבהלה.
"אתמול בלילה הוא פרץ למקדש ושאב את כל הקריסטלים אז הוא השתלט על אחד השומרים ופגע שומר אחר, ועד עכשיו לא מצאנו את השומר שהוא השתלט עליו." אמר צ'אט.
"טוב צריך ללכת לספריה העתיקה ולבדוק מה צריך לעשות במצב הזה, כי בלי הקריסטלים אני ואתה וכל הפוקימונים האחרים \ לא נוכל להלחם לעולם ונהיה ממש חלשים ולא מוגנים מפניו, צריך לגלות איך מחזירים את הקריסטלים!." אמרה ויגלי ורצה במהירות אל הספרייה וצ'אט עף אחריה.
ויגלי וצ'אט רצו מהר אל הספרייה הגדולה שלא הייתה רחוקה מהם כל כך.
הם רצו כמה דקות ואז הגיעו אל הספרייה, הם נכנסו במהירות ויגלי התחילה להתנשף בכבדות.
"מה קרה ויגלי?" שאל הוט הספרן של הספרייה, שניראה כמו ינשוף בעל משקפיים שחורות ומחזרות ועניים אדומות.
"הוט אני צריכה את הספר על מקדש הפוקימון המעופף דחוף!!" אמרה ויגלי והמשיכה להתנשף.
"אגף חמש מלא ספרים על המקדש, קחי את הספר "סודות הקריסטלים" הוא מסביר הכול על המקדש" אמר הוט.
ויגלי וצ'אט רצו במהירות אל האגף חמש, היו בו מלא ספרים על המקדש אבל הם חיפשו את הספר ספציפי שהוט אמר להם עליו.
צ'אט התחיל לעוף לאזור הגבוה של המדפים וחל לחפש שם, ויגלי תחילה לחפש באזורים שהיו בגובה שלה, הם חיפשו כחצי שעה עד שלפתע צ'אט הבחין בספר.
"מצאתי את הספר!!" צעק צ'אט בשמחה ותפס את הספר במקור, צ'אט נחת על האדמה והניח את הספר על אחד השולחנות.
ויגלי פתחה את הספר והתחילה לחפש את הפרק שקשור למצב שהמקדש נימצא בו, לפתע היא מצא את הפרק הנכון "הדרך להחזרת הקריסטלים, כוח הנבחרים".
ואז ויגטלי התחילה לקרוא " במקדש הפוקימון המעופף קיימים 17 קריסטלים כל קריסטל מייצג סוג אחד של פוקימון, ברגע שאחד הקריסטלים נעלם הסוג שקריסטל ייצג מאבד את כוחותיו.
כדי להחזיר את הקריסטל צריך למצוא את הפוקימון הנבחר מאותו הסוג רק הוא יכול להחזיר את הקריסטל, אבל בשביל להחזיר אותו הוא צריך לבצע משימה, המשימה היא לפתור את הבעיה שגרמה לקריסטל להעלם כמו למשל: סכסוך בשבט של הסוג שלו, פוקימון אשר שאב את כוחות הקריסטל שלו, הפוקימון האגדי שמיצג את השבט עושה מעשים רעים , ועוד, במצב כזה רק הנבחר יכול לעזור.
יש סמנים שאומרים שפוקימון מסוים הוא הנבחר, הינה כמה מהם:
1.עם מניחים ליד הפוקימון את יהלום הכנף היהלום משנה את צבעו מלבן לזהב הפוקימון הוא נבחר.
2.הפוקימון הוא היחיד שיכול לתקוף במתקפות מים מבני שבטו, ברגע שהיהלום נעלם.
3.הפוקימון בעל יכולות מיוחדות כמו: הפוקימון יכול לזהות פוקימון שבצרה מבני שיבטו, הפוקימון יכול לקרוא לפוקימון האגדי המיצג את שבטו, אם הפוקימון ברמה מאוד גבוה הוא יכול להשתלט על פוקימונים מבני שבטו ולעשות בהם כרצונו. "
כעבור כחצי שעה ויגלי סיימה לקרוא, "צ'אט צריך לכנס את כל פוקימוני הכפר עכשיו, וצריך לדבר עם מנהיגי האי שידווחו לפוקימונים אחרים על המתרחש." אמרה ויגלי.

[IMG]http://img189.imageshack.us/img189/3694/89088398.png[/IMG]

[B]פרק 2: הכינוס, מוצאים את נבחר הראשון!
[/B]"טוב ויגלי אני העוף למרכז הדואר ואבקש מהם לשלוח הודעות לכל המנהיגים." אמר צ'אט ועף דרך חלון הספרייה אל מרכז הדואר.
ויגלי יצא מהספרייה והלכה אל חדרה היא זמנה אל החדר שלה את שלושת עוזריה לשיחה.
כעבור כמה דקות הגיעו אל החדר של ויגלי שלושת העוזרים שלה, הוא היו שלושה ציפורים קטנות המכונות האחרים סטארלי.
"חבורת סטארלי תלכו אל הפוקימונים בעיר ותגידו להם לבוא אל הבמה המרכזית בעוד כחצי שעה אני עולה לבמה יש לי משהו חשוב להגיד לפוקימוני הכפר, אה ותלכו גם לבתים של הפוקימונים ותקראו לפוקימונים שם לבוא גם." אמרה ויגלי.
חבורת הסטארלים החלו לעוף אל העיר, רק אחד מהם התקשה לעוף הוא היה ניתקל בכל מני דברים בדרך שלו.
ויגלי נשארה בחדרה והחלה לכתוב את מה שהיא הולכת לומר עוד כחצי שעה, כעבור כמה זמן צ'אט חזר "ויגלי שלחתי את הודע לכל המנהיגים, אבל אני חושב זה לא יעזור את יודעת שלא כולם מחזיקים באבן הכנף, הם חייבים אותה אחרת הם לא ידעו אם הפוקימון שהם ראו תוקף במתקפה הוא דרקראי או שהוא אחד מהנבחרים." אמר צ'אט.
"אני יודעת, נבקש מחבורת הבידופים שעובדים במכרה לחפש לנו עוד כמה אבני כנף, וברגע שהם ימצאו אותם נשלח אותם למקומות שבהם אין אותם." אמרה ויגלי.
"טוב, ויגלי קדימה צריך כבר ללכת אל הבמה המרכזית, בטח כל הפוקימונים כבר שם." אמר צ'אט.
"כן אתה צודק." אמר ויגלי, וויגלי וצ'אט הלכו אל הבמה.
הם יצאו מבית ויגליטאף והמשיכו ללכת הם עברו את שוק הפוקימונים וכעבור כמה דקות הם הגיעו אל הבמה, ויגלי וצ'אט עלו על הבמה.
ליד הבמה כבר היו מלא פוקימונים שהתאספו, כל פוקימונים באזור התאספו חוץ מפוקימון אחד שעוד ישן בביתו.

בבית אחד בכפר ישן לו פוקימון דמוי פינגווין קטן, זה עוד אחד מהבקרים שהוא קם בהם מאוחר, מאז עזב אביו את ביתו וחזר אל הקוטב הצפוני.
הפינגווין ישן לו בשקט עד שלפתה הוא התחיל להתגלגל עד שהוא נפל אל תוך הבריכה שבבית שלו והתעורר, "אה מה השעה?" אמר הפינגווין, הוא יצא במהירות מהבית שלו והביט בשעון השמש שבחצר שלו.
"אוי לא השעה כבר 9 בבוקר אני חייב לרוץ לעבודה." אמר הפינגווין הוא לקח את התיק שלו מהבית והתחיל לרוץ אל העיר.

"טוב אז אתם בטח שואלים למה קראתי לכם, אז כמו ששמתם לב אתם לא מצליחים לתקוף, זה קורה בגלל שהקריסטלים נשאבו אל תוך דארקראי." אמרה ויגלי
"מה!!" צעקו הפוקימונים בקהל בבהלה והחלו להתלחשש ביניהם.
"שקט שקט המנהיגה שלכם מדברת אז תקשיבו!!" צעק צ'אט.
"טוב אז מה שאני אומרת זה כך, כנראה שדרקראי עדיין מסתובב בעיר שלנו, אז עם אתם רואים בפוקימון שתוקף במתקפה מסוימת תדווחו מיד לאחד השומרים שנמצאים בעיר." אמרה ויגלי וירדה מהבמה.
לפתע כל הקהל של הפוקימונים התחיל לצעוק לויגלי לחזור לבמה הם רצו לשאול אותה כמה שאלות, צ'אט עלה במהירות על הבמה ואמר "אם יש לכם שאלות אל ויגלי תבואו אל בית ויגליטאף" אמר צ'אט וירד מהבמה והלך אחרי ויגלי, אחריהם רצו חבורה של פוקימונים ששאלו אותם מלא שאלות.
לפתע אל אזור הבמה רץ במהירות הפינגווין הקטן שעבר שם כל בוקר כשהלך לעבודה שלו, לפתע הוא נעצר כשראה את הקהל הגדול שהתאסף באזור.
"מה קרה?" שאל הפינגווין הקטן.
לפתע חבורת פוקימונים הסתובבה לכיוונו של הפינגווין ובראשה פוקימון לטאה ענקי שניראה כמו דרקון צבעו כתום והוא בעל כנפיים ענקיות ועל זנבו יש להבה.
"תראו תראו מי נזכר להתעורר, מה קרה פיפ עשתה פיפי מרוב פחד לצאת מהבית." אמר פוקימון הלטאה המכונה צ'אר .
"היי אל תעליב אותי לא עשיתי לך כלום צ'אר, אני מזהיר אותך עוד פעם אחד שתפגע בי אני אלמד אותך לקח שלו תשכח." אמר הפינגווין המכונה פיפ.
"אוי אני רועד מפחד." אמר צ'אר ודחף את פיפ שנפל על האדמה.
"איה, עכשיו הגזמתה!!" צעק פיפ ותקף את צ'אר בבועות, צ'אר חמק במהירות מהמתקפה.
"אוי לא זה דרקראי!!" צעק צ'אר וצעד אחורה בפחד, לפתע כל הקהל הביט אחורה והקיף את פיפ הקטן.
"תקראו לשומרים עכשיו אנחנו לא ניתן לו לזוז." אמר אחד הפוקימונים.
"מה אתם רוצים ממני מה עשיתי אתם ראיתם שהוא דחף אותי, זה לא הוגן." אמר פיפ.
"אנחנו יודעים שאתה דארקראי." אמרו הפוקימון.
"אני דארקראי , מה פתאום מי סיפר לכם את השטות הזו" אמר פיפ.
לפתע הגיעו שני קרוגנאקים ותפסו את ידיו של פיפ והתחילו לסחוב אותו אל בית ויגלי.
"רגע עצרו בבקשה אני לא דארקראי!!" צעק פיפ אבל אף אחד לא הקשיב לו כולם חשבו שהוא דארקראי.
הקרוגנאקים סחבו את פיפ כמה דקות ואז הגיעו אל בית ויגליטף הם נכנסו וזרקו את פיפ על אחת הקירות.
לפתע צ'אט עבר במקום, "מה אתם עושים לפוקימון המסכן?" הוא שאל.
"אנשי העיר אמרו שהם ראו אותו תוקף את אחד הפוקימון במתקפה." אמר אחד הקרוגנאקים.
"טוב תכניסו אותו למשרד לי ואני אטפל בו עד שויגלי תתפנה לטפל בו בעצמה." אמר צ'אט, הקרוגנאקים תפסו את פיפ והכניסו אותו אל החדר של צ'אט, צ'אט ניכנס לחדר והקרוגנאקים יצאו ממנו.
"אז מה דארקראי אני רואה שמצאתה לך גוף סוף סוף." אמר צ'אט.
"אני לא דארקראי, למה אתם חושבים שאני הרוח הזו שמפחידה את כולם?" שאל פיפ.
"נו באמת דארקראי לא נולדתי את אתמול, אתה דווקא מאוד הפתעתה אותי חשבתי שתשתלט גוף של פוקימון חזק יותר, אבל אם פיפלאפ זה הפוקימון שבחרתה אז בבקשה." אמר צ'אט.
"אני לא דארקראי!! מה אתם לא מבנים חברות פוקימונים פגומים." אמר פיפ.
"אולי תתקוף אותי בכדור צל ותפגע בי כמו שפגעת בקרורו." אמר צ'אט, לפתע ויגלי יצאה מחדרה ונכנסה לחדרו של צ'אט.
"מה קרה צ'אט? מה הפיפלאפ הזה רוצה ממך?" שאלה ויגלי.
"הפיפלאפ הזה הוא דארקראי." אמר צ'אט בקול רציני.
"נו באמת." אמר ויגלי והתחילה לצחוק.
"אני רציני!!" צעק צ'אט.
"מאיפה העלתה בדעתך שהוא דארקאי?" שאלה ויגלי.
"אנשים בעיר ראו אותו תוקף במתקפה." אמר צ'אט.
"תגיד בדקת אותו עם אבן הכנף?" שאלה ויגלי.
"לא." אמר צ'אט.
"נו באמת." אמרה ויגלי ורצה במהירות אל החדר שלה ולקחה ממנו את אבן הכנף, היא רצה במהירות אל החדר של צ'אט והניחה את האבן על השולחן.
"פיפלאפ שם את הילד שלך אל האבן הזו עכשיו." אמרה ויגלי, פיפ המפוחד הניח באטיות את היד שלו על האבן, לכמה שניות לא קרה כלום.
"ידעתי שהוא דרקראי." אמר צ'אט, לפתע האבן שינתה את צבע מלבן לזהב.
"יש!! מצאנו את הנבחר הראשון." צרחה ויגלי מרוב שימחה.
"יש אני הנבחר הראשון!!, רגע מה זה ניבחר?" שאל פיפ, לפתע ויגלי וצ'אט פרצו בצחוק.

[IMG]http://img195.imageshack.us/img195/7954/82310139.png[/IMG]

[B]פרק 3: מיד ליד
[/B]"אז אתה מבין עכשיו פיפ מזה להיות נבחר?" שאלה ויגלי אחרי שהסבירה לפיפ מזה להיות נבחר.
"אני חושב שכן" אמר פיפ, לפתע קרוגנאק ניכנס אל המשרד של צ'אט.
"ויגלי מצאנו את קרון, צ'ימצ'אר אחד הודיע לנו שהוא מצא אותו ליד הבית, לקחנו אותו לבדיקות ולצעירנו הוא ללא רוח חיים." אמר הקרוגנאק.
"אני רוצה שתביא לי את הצ'ימצ'אר הזה לפה, רוב הסיכויים שדרקראי חדר לגוף שלו." אמרה ויגלי.
"בסדר." אמר הקרוגנאק והלך.
"טוב פיפ אתה משוחרר, נגיד לך כיגיע הזמן למשימה הראשונה שלך." אמרה ויגלי.
"ביי" אמר פיפ ויצא מהמשרד של צ'אט, בדרך הוא ניתקל בבאפי הבת של ויגלי.
"היי תסתכל לאן אתה הולך לפעמים!!" צעקה באפי ונכנסה למשרד של צ'אט, פיפ לא ענה לה הוא רק הביט בה במבט מאוהב.
"איזה חמודה היא" חשב לעצמו פיפ, ואז הלך אל דלת היציאה מבית ויגליטאף, פיפ יצא מן מבית ויגליטאף והלך לו בעיר כל הפוקימונים פחדו ממנו הם עדיין לא ידעו מה קרה לפיפ, פיפ המשיך ללכת ואז הוא הגיא לאגם ויסקאש, הוא התיישב על הסלע הכחול שבאמצע האגם והחל לעשות יוגה כמו שהוא עושה בכל יום אחרי העבודה שלו.
מאוחר יותר....
אל העיר הגיעה פוקימון דמוי קוף בעל להבה בישבנו המכונה צ'ימי, הוא עבר דרך השוק של העיר, צ'ימי זומן אל בית ויגליטאף לחקירה בגלל שהוא מצא את קרון, לפתע צ'ימי ניתקל בחברו הטוב דמוי גור האריה המכונה נקס בעל צבע גוף כחול שחור.
"מה קורה צ'ימי, מה אתה עושה פה בכלל, אתה לא גר מחוץ לעיר?" שאל נקס
"זימנו אותי לחקירה בבית ויגליטאף." אמר צ'ימי.
"מה עשית שקרו לך לחקירה?" שאל נקס.
"לא יודע, תגיד אתה יודע איפה פיפ נימצא?" שאל צ'ימי.
"לא, למה אתה שואל על המוזר הזה בכלל." אמר נקס.
"סתם לא משנה, טוב אני צריך ללכת ביי." אמר צ'ימי ולחץ את ידו של נקס.
"ביי" אמר נקס, וצ'ימי הלך לו לבית ויגליטאף, נקס המשיך ללכת לפתע הוא פגש האפיני אחת, היא ממש ממהרת.
"היי פוני את יודעת איפה פיפ?" של נקס.
"למה אתה שואל, ניראה לי עושה יוגה באגם ויסקאש." אמרה הפוני.
"את יודעת איפה זה?" שאל נקס.
"ממש לא." אמרה פוני.
"טוב ביי." אמר נקס ונתן נשיקה לפוני.
"ביי" אמרה פוני והמשיכה ללכת, היא הלכה למרכז הריפוי של אימא שלה, לפתע היא נתקלה באיווי אחד.
"סליחה, אתה יודע איפה זה אגם ויסקאש?" שאלה פוני.
"כן, אתה רוצה שאני אקח אותך לשם?" שאל האיווי.
"לא תודה, אבל בגלל שעזרתה לי כך ממני את החטיף הזה במתנה ממני." אמר פוני והושיטה לאיווי את החטיף, כאשר הוא לכך ממנה את החטיף פוני נתנה לו מן לחיצת יד.
"טוב תודה ולהתראות." אמרה פוני, לפתע האיווי הרגיש דחף ללכת לאגם ויסקאש, הוא התחיל ללכת ולפתע עיניו זהרו בצורה מזורה.

"נו מתי צריך כבר להגיע הצ'ימצ'אר הזה." אמרה ויגלי לצ'אט.
"אני חושב שהוא מפחד לבוא הנה, ניראה לי שדארקראי באמת בגוף שלו." אמר צ'אט, לפתע נשמע דפיקה בדלת.
"היכנס צ'ימצ'אר." אמרה ויגלי, צ'ימי נכנס אל תוך המשרד של ויגלי "שמי הוא צ'ימי לא צ'ימצ'אר." אמר צ'ימי והתיישב ליד ויגלי וצ'אט.
"אז למה קראתם לי לבוא לפה." של צ'ימי.
"תקשיב צ'ימי אתה מצאתה את קרון, ועל פי מה שכנראה שמעתה דארקראי והוא השתלט על הפוקימון שמצאתה, כנראה שהוא ניכנס לגוף שלך, כל על פי מה שאמרו לי השומרים מאתה אותו עוד שהוא נשם וברגע שנגעת בו הוא מת." אמרה ויגלי.
"איזה שטות את מדברת." התפרץ צ'ימי.
"אז בוא ניראה עם זה שטות או שזו המציאות, הינה אבן הכנף אם האבן תהפוך לשחורה ברגע שתשם עליה את היד דארקראי נימצא בגוף שלך, רק תניח אליה את היד שלך וניראה." אמרה ויגלי והוציא את האבן מהמגירה שלה, צ'ימי התחיל לרעוד מרוב פחד ושלח את ידו באטיות אל האבן.

איווי המשיך ללכת הוא עבר דרך היער ואז הוא הגיע אל גם ויסקאש, הוא התחיל ללכת על השביל שמוביל את האבן שעליה פיפ יושב, איווי התקרב, לפתע פיפ פקח את עיניו.
"היי ווי מה אתה עושה פה, גם אתה באתה לעשות יוגה?" שאל פיפ.
"לא, תגיד פיפ אתה הנבחר של פוקימוני המים?" שאל ווי.
"כן, עכשיו אני המנהיג של סוג המים." אמר פיפ.
"אז הגיע הסוף שלך." אמר ווי ודחף את פיפ על הרצפה, לפתע עיניו של ווי הפוכות אדומות ואז הוא מתחיל לזהור, והוא משתנה לאמבראון עצבני במיוחד.
"איך התפתחת ביום לאמבראון?" שאל פיפ שהיה על הצפה והיה בהלם.
"כי אני דארקראי, אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה, עכשיו אני הולך להרוג אותך, וברגע שאתה תמות כל פוקימוני המים ייעלמו מהעולם." אמר ווי ולפתע היד שלו זהרה ושיתנה את הצבע, לצבע כחול.
"עכשיו היד שלי תחדור אל הגוף שלך ותעצור את פעילות הלב שלך." אמר ווי והתחיל לצחקק.

[IMG]http://img171.imageshack.us/img171/7084/56247455.png[/IMG]

[B]פרק 4: יכולות מיוחדות
[/B]ידו של צ'ימי התקרבה במהירות אל האבן הלבנה, ולפתע הוא הניח את היד שלו על האבן, האבן החלה לשנות את צבעה ולא היה ברור למה היא משתנה, לפתע הלבן הפך לזהב, ויגלי צ'אט וצ'ימי היו פעורי פה.
"צ'ימי ידעת שאתה ניבחר?" שאלה ויגלי.
"ממש לא." אמר צ'ימי.
"איפה נימצא עכשיו את פיפ ,לא שאלנו אותו איפה הוא גר." אמרה ויגלי

ידו של האמבראון התקרבה במהירות אל גופו של פיפ המבוהל, לפתע פיפ עצם את עיניו ומגופו יצא בועה ענקית ומוזרה שעטפה את כל הגוף שלו.
היד של אמבראון לפתע התעקמה וניפצע חזק בגלל בועת המגן שנוצרה, לפתע פיפ פקח את עיניו הוא כבר חושב שהוא מת, לפתע הוא רואה את אמבראון לידו והיד שאיתה הוא עמד לתקוף פצוע.
"איך אתה שולט ביכולות המיוחדות שלך, הריי אתה גילתה שאתה נבחר רק לפני כמה שעות." אמר אמבראון.
"טוב עכשיו אני הולך להעיף אותך מכאן בעזרת הכוחות שלי." אמר פיפ שרכש ביטחון, לפתע הוא קפץ והרים את ידיו לגובה ואז תקף באקדח מים שהחל להסתובב בצורה מוזרה והפך למערבות חזקה מאוד.
"ביי ביי דארקראי!!" אמר פיפ בכעס וזרק את המערבולת על אמבראון, המערבולת פגע באמבראון הפצוע ושאבה אותו עליה, המערבולת נכנסה אל תוך האגם והטביע את אמבראון, פיפ התחיל לרוץ במהירות אל השביל שמוביל את היער, לפתע אמבראון יצא מהאגם.
"כבר את בורח פיפ, לא גמרנו את הקרב שלנו." אמר אמבראון, לפתע פיפ תקף באקדח מים שפגע באמבראון והפכה לרשת, פיפ איגרף את ידו, לפתע הרשת החלה ללחוץ על גופו של אמבראון ולאט לאט התחילו להופיע על גופו סימנים כחולים.
"שחרר אותי בבקשה!!" צעק אמבראון.
"לא אני לא אשחרר אותך דארקראי עד שתשתחרר מגופו של ווי." אמר פיפ.
"אוי גם כן אתה והיכולות המיוחדות שלך." אמר אמבראון, לפתע גופו של אמבראון התחיל לרעוד ואז הוא התעלף, פיפ רץ עליו במהירות והתחיל להשפריץ עליו מים כדי שיתעורר, ווי לא הגיב.
לפתע הסלע שעליו פיפ ווי היו התחיל לרעוד ולפתע נוצר חור מוזר באמצע הסלע, פיפ רץ עליו במהירות, הוא הביט לראות מה יש בתוכו ולפתע הוא ראה שמגיעה ממנו אור מוזר, הוא קפץ אל תוך הבור וראה שהוא לא עמוק כל כך, לפתע הוא ראה אור מוזר שמגיע מהרצפה ולא הבין מה הוא בדיוק, לפתע פיפ שמע רעש מוזר הוא הביט אל המקום שמימנו הוא נכנס, לפתע אבן ענקית חסמה את הכניסה.
"אוי לא!!." צעק פיפ ולפתע התחיל לתקוף באקדח מים אבל האבן לא זזה, פיפ התחיל להסתובב במערה בבור הקטן עד שלפתע פיפ הוא ראה מן שער שיוצא ממנו מלא אור בצבעים, פיפ התחיל ללכת לכיוון האור.
"לא הייתי נכנס לשם במקומך." אמר פוקימון אחד שעמד באזור אפל בבור, פיפ הביט כדי לראות מי זה אבל הוא ראה רק צללית מוזרה בגלל החושך, פיפ התחיל להתקרב אל הפוקימון.
"עצור לא כדי לך להתקרב עלי, תישאר שם, אם אתה רוצה לצאת מפה כדי לך לנסות להשתמש ביכולות המיוחדות שלך." אמר הפוקימון.
"יכולות מיוחדות?" שאל פיפ.
"אני יודע שאתה הנבחר, וכל נחבר יכול להשתמש בכל המתקפות של פוקימוני המים יכולים לתקוף בהם." אמר הפוקימון.
"צודק, כדי שאני אנסה לתקוף בסילון אקווה." אמר פיפ, הוא התחיל לתקוף באקדח מים ולנסות לשלב את המתקפה עם הגוף שלו ולקפוץ, לפתע הוא הצליח לתקוף בסילון האקווה והצליח לשבור את האבן ולצאת מהבור.
פיפ קפץ בחזרה אל תוך הבור, הוא חפש את הפוקימון שעזר לו לצאת מהבור.
" היי איפה אתה, אני רוצה לעזור לך לצאת מהבור." צעק פיפ והמשיך לחפש.
"אני כאן." צעק הפוקימון, פיפ רץ לעברו במהירות, היא התחיל להתקרב עליו.
"עצור, אני לא רוצה לצאת מהבור אבל כך את הביצה הזו איתך ותשמור עליה." אמר הפוקימון והושיט את הביצה אל פיפ.
פיפ הביט על ידיו של הפוקימון רואה שני ידיים גדולות וכחולות, פיפ התקרב אל הפוקימון ולקח את הביצה, צבעה היה כחול והיו עליה נקודות לבנות.
פיפ רץ במהירות לכיוון היציאה ותקף הסילון אקווה, בעזרתו הוא יצא שוב מהבור וחזר אל הסלע, ווי עדיין, פיפ הניח את הביצה על הסלע.
"נו באמת מה אני העשה עם הביצה הזו עכשיו?" חשב פיפ לעצמו, לפתע הביצה החלה לזוז בצורה מוזרה, לפתע צ'ימי רץ לעברו של פיפ.
"היי אתה פיפ?" שאל צ'ימי.
"כן למה אתה שואל." אמר פיפ.
"ויגלי אמרה לי חפש אותך כי היא רצתה לומר לך שהיא מצאה את הנבחר השני." אמר צ'ימי.
"מי זה?" שאל פיפ בהתרגשות.
"אני." אמר צ'ימי וחייך חיוך גדול, לפתע הביצה התחילה לזהור ופיפ וצ'ימי נבהלו מהאור שיצא ממנה.
[IMG]http://img31.imageshack.us/img31/1227/78252297.png[/IMG]

[B]פרק 5: צוות באגז (חלק א)
[/B]הביצה החלה לשנות את הצורה שלה, לפתע היא הופכת למן יוצר כחול וקטן בעל זמן שניראה כמו מן קפיץ ובסופו כדור גדול וכחול, הלחיים שלו לבנות והוא בעל אוזניים גדולות וכחולות, הוא פקח את עיניו השחורות והביט בצ'ימי ופיפ הוא לא דיבר, לפתע הוא התחיל לקפוץ על זנבו העגלגל.
"היי עצור אזוריל!!" צעק פיפ וקפץ על אזוריל והפיל אותו על הרצפה, האזוריל ניראה מפוחד הוא לא ידע לדבר כל כך.
"היי אני לא אפגע בך אני רוצה להיות חבר שלך." אמר פיפ וליטף את ראשו של אזוריל.
"היי פיפ תקשיב, ויגלי גם אמרה לי שיש לנו משימה לבצע אז כדי שנחזור לבית ויגליטאף כדי לקבל את המשימה." אמר צ'ימי.
"טוב רק תיקח איתך את ווי כי אני לא רוצה שדארקראי ישתלט עליו שוב, היי אוזמריל רוצה לבוא איתנו אל בית ויגליטאף?" שאל פיפ את אוזמריל, אוזמריל התחיל לקפוץ מרוב שמחה וחייך חיוך גדול, צ'ימי הרים את ווי ולקח אותו אל בית ויגלי ופיפ ואוזרים הולכים אחריו, כעבור כמה זמן החבורה הגיע אל בית ויגליטאף בכניסה עמדה ויגלי.
"מה קרה לאמבראון הזה ומי זה האוזמריל הזה?" שאלה ויגלי.
"זה לא משנה עכשיו רק קחי את האמבראון הזה ותטפלי בו, אז מה המשימה שלנו?" שאל פיפ.
"תקשיבו באזור היער השחור נימצאים חבורה של פוקימוני חרק הם תוקפים את הכפר שנימצא באזור, אני חושבת שדארקראי שולט בהם, אז אירגנתי לכם כמה סטארלים שתוכלו לעוף בעזרתם לאזור." אמרה ויגלי.
"אבל איך זה יכול להיות הריי דארקראי היה עכשיו בגוף אמבראון." אמר פיפ.
"דארקראי יכול להיות בכמה גופים בוזמנית." אמרה ויגלי.
"טוב אז בוא נלך כבר." אמר צ'ימי ועלה על גבו של אחד מהסטארלים.
"רגע אבל עם הם חבורה הם בטוח ינצחו אותנו אנחנו צריכים פוקימון שיעזור לנו שם." אמר פיפ.
"לצערי לא הצלחתי למצוא עוד נבחר אבל עם אתם נבחרים אתם בטוח תנצחו את החבורה הזו עם כל היכולות המיוחדות שלכם." אמרה ויגלי.
"טוב אז אנחנו נזוז." אמר פיפ ועלה על אחד מהסטארלים, הסטארלים החלו לעוף לגובה, הסטארלי של פיפ התחיל לזוז בצורה מוזרה, הסטארלים עפו ועברו דרך כמה יערות בהם היו עצים גבוהים, הסטארלי של צ'ימי עבר את העצים במהירות אבל הסטארלי של פיפ כל הזמן היה נכנס בעצים, לפתע הסטארלי של פיפ התחיל לאבד גובה ונפל על אחד מענפי העץ, פיפ נפל מהסטארלי על האדמה וחטף מכה בראשו.
"היי סטארלי מה יש לך??" צעק פיפ בכעס, הסטארלי המבוהל לא ענה הוא קפץ מהענף ונסה לברוח מהמקום אבל פיפ הגיב במהירות ותקף אותו בבועות שהפילו אותו על האדמה.
"תקשיב טוב יש לי משימה חשוב לעשות, עם אני לא יגיע בזמן ליער השחור לפני שיקרו שם דברים רעים שיפגעו במקום, אז אתה לוקח אותי?" שאל פיפ, לפתע סטארלי פרש את כנפיו ועף במהירות מהמקום.
"היי חזור!!" צעק פיפ בל הסטארלי לא חזר, פיפ לא ידע מה לעשות הוא חייב להגיע אל היער האסור, לפתע הגיעה הסטארלי של צ'ימי, הוא ראה א פיפ ועף לכיוונו, הוא היתישב על האדמה.
"היי מה קרה פיפ איפה אח שלי?" שאל הסטארלי.
"הוא התחיל להיכנס בענפים ואז נפלנו ושאלתי אותו מה קרה אבל הוא ברח." אמר פיפ.
"אני לא יודע מה קורה לו בזמן האחרון, הוא מתנהג ממש מוזר." אמר סטארלי.
"טוב אתה יכול לקחת אותי ליער השחור?" שאל פיפ.
"כן." אמר סטארלי, פיפ עלה על גבו של סטארלי, ואז סטארלי החל לעוף, הם עברו דרך העצים במהירות וכעבור כמה זמן הם הגיעו אל היער השחור, צ'ימי ישב על אחד מענפי העץ ואכל תפוח.
"מה קרה לך, איפה הסטארלי שלך?" שאל צ'ימי בדאגה.
"הוא ברח לי אבל לא משנה תודה ששלחתה את הסטארלי שלך לבוא ולהציל אותי" אמר פיפ, סטארלי פיפ וצ'ימי התחילו ללכת ביער השקט בצעדים אטיים מאוד, פיפ הלך והוא לא שם לב לאן הוא הולך ולפתע הוא דרך על ענף יבש ושבר אותו, הענף השמיע רעש חזק ביער השקט.
לפתע נשמע רחש בין העצים ואז פתאום חבורת עכבישם אדומים בעלי פרצופים על גבם ירדו מן העצים בעזרת הקורים שלהם, פיפ צ'ימי וסטארלי קפאו במקומם.
"או אני רואה שהגיע ארוחת הערב" אמר אחד האריאדוסים, פיפ הביט בעיניהם של האריאדוסים וישר ראה שדרקראי שולט בהם.
לפע חבורת האריאדוסים יריה חוטים לכיוונים של השלושה, פיפ סטארלי וצ'ימי ניתפסו בקורים ולא יכלו לזוז הם היו דבוקים זה לזה.
"היי אריאדוס אל תיתן לדארקראי לשלוט בך אתה יותר חזק ממנו!!" צעק פיפ הבמהול כאשר כל גופו רעד.
"דראקראי לא שולט בנו אנחנו בקשנו שהוא ייתן לנו כוחות, לאחרונה מאז אף פוקימון לא יכול לתקוף אי אפשר לאכול כן ארוחות כי אף פוקימון לא עובר פה, ועם איזה פוקימון עובר פה זה רק הקריקטוט המעצבן בעל הכוחות שלו." אמר האריאדוס.
"יש פה קריקטוט שיכול לתקוף ושדארקראי לא שולט בו?" שאל צ'ימי.
"כן, באזור שמחוץ ליער השחור קוראים לו נבחר אבל עם הוא ינסה לעבור פה היום הוא ימות" אמר האריאדוס.
"היי פיפ יש פה ניבחר זה טוב מאוד, ממש שני ציפורים בכמה גם נבצע את המשימה שלנו וגם נימצא עוד ניבחר." אמר צ'ימי, לפתע החבורה החלה לצעוק "קריקטוט, קריקטוט."
"סתמו את הפה שלכם לפני שאני אחסום אותו עם הקורים שלי" אמר האריאדוס, לפתע כל חבורת האריאדוסים ירדה מהעץ והתקרבה אל שלושת הפוקימונים שהחלו לרעוד מרוב פחד, לאריאדוסים היה מבט מורעב בעיניים והם התחילו להתקרב במהירות אל החבורה.
לפתע מאד העצים קפץ פוקימון חרק אדום, סביב צברו היה מן צעיף נפוח בצבע צהוב, ויש לו עף גדול ונפוח ושני מחושים, זה היה קריקטוט, הוא רץ לעבר החבורה שהייתה תקוע בין הקורים, ותוקף בחתך ופותח את הקורים.
"רוצו מהר לפני שאתם תחוסלו" אמר קריקטוט, האריאדוסים העצבניים לא וותרו הם התחילו לתקוף בחוט יריה, אחד מהם תפס את רגלו של הקריקטוט והפיל אותו על הרצפה, פיפ המבוהל רץ במהירות לעזור לו.
"לכו מכאן!! רוצו ישר ותגיעו למקדש של סלבי אתם תהיו בטוחים שם" אמר הקריקטוט.
"אבל.." אמר פיפ
"לכו מפה!!" צעק קריקטוט שקטע את דיבורו של פיפ, צ'ימי תפס את ידו של פיפלאפ ומשך אותו והם התחילו לברוח וסטארלי עף אחריהם.
לפתע צ'ימי הבחין שחבורת האריאדוסים רודפים אחריהם, לפתע צ'ימי נעמד במקומו והפסיק לרוץ.
"מה אתה עושה אתה רוצה שהם יתפסו אותנו" אמר פיפ.
"תקשיב עדיף שרק אני אפצע מאשר שכולנו, הריי אני נבחר יש לי כוחות מיוחדים וגם יש לי יתרון אליהם" אמר צ'ימי.
"טוב איך שאתה חושב, קדימה סטארלי בוא נרוץ למקדש" אמר פיפ.
"עכשיו אתם הולכים לבכות על זה שהתעסקתם איתנו" אמר צ'ימי לפתע הוא תקף בגלגל אש, הוא מסתובב ממהירות ופוגע בכל האריאדוסים שבסביבה.
פיפלאפ וסטארלי מתחילים לברוח הם רצים ועוברים את אזור היער, לפתע סטארלי נעצר.
"תמשיך לבד אני לא יכול יותר לעוף" אמר סטארלי בנשימות עמוקות.
"אני לא מתקדם לבד זה מסוכן פה גם לי וגם לך" אמר פיפ בכעס, סטארלי נשם טיפה ואז המשיך לעוף.
"קדימה!" אמר פיפ והשניים המשיכו להתקדם אל המקדש, הם רצו במהירות, ברקע היום רעשים חזקים של משהו שמתקרב.
"קדימה סטארלי בוא למקדש או שהדבר הזה יתפוס אותנו" אמר פיפ ורץ במהירות, השניים התקדמו במהירות, ותוך כמה זמן הם הגיעו אל המקדש, השניים נכנסו אל המקדש.
המקדש היה עטוף בצמח מתפס, ובסוף המקדש היה כיסא ענקי, ועליו ישב הסלבי.
"ואוו אתה סלבי!" אמר סטארלי, לפתע סלבי קם מהכיסא שלו והתחיל לעוף לכיוונו של סטארלי, לפתע סלבי תוקף בעלה קסום ומעיף את סטארלי על קיר המקדש.
"לא!! מה אתה עושה?" שאל פיפ.
"מה שהייתי צריך לעשות מזמן" אמר סלבי ולפתע עיניו הפכו מכחולות לאדומות.
"אתה אתה דרקראי" אמר פיפ.
"נכון מאוד, עכשיו אני אקח אותך למקום שיש לי יתרון שיש לי בו יתרון עליך!" אמר סלבי., לפתע הוא עף לכיוונו של פיפלאפ ותפס אותו בידיו, לפתע סביבים נוצרה סופה מוזרה ואז לפתע שניהם נעלמו.
[IMG]http://img14.imageshack.us/img14/1413/93677890.png[/IMG]

[B]פרק 6 צוות באגז (חלק ב)[/B]
"אני לא אתן לכם" אמר צ'ימי כאשר הוא נושם בקושי.
"אתה חושב שאתה תשרוד, אז תחשוב שוב" אמר מנהיג קבוצת האריאדוסים, לפתע האריאדוס קפץ על צ'ימי, אבל צ'ימי הגיב במהירות הוא צווח בכל הכוח ואז לפתע הוא הוציא להביור שפגע חזק באריאדוס והפיל אותו על האדמה.
"אנחנו אותו הדבר מאותו הצד, עם תהרוג אותי אתה תהרוס את התוכנית שלנו" אמר צ'ימי.
"על מה אתה מדבר הוא משתמש בך כבובה" אמר אריאדוס.
"הגיעה הזמן שאני אזוז" אמר צ'ימי לפתע הוא תקף בגלגל אש והתחיל להתגלגל במהירות לכיוון המקדש, אריאדוס קם במהירות מהאדמה והתחיל להשתמש בכוח שדארקראי נתן לו הוא התחיל לרץ במהירות שיא אחרי צ'ימי, גלגל האש של צ'ימי השאיר אחריך שביל להבות ושרף עצים ושיחים, מה שהקשה על אריאדוס להתקדם.
צ'ימי מתגלגל במהירות אל המקדש, הוא שורף כמעט את רוב חלקי היער, כעבור רבע שעה הוא מגיעה אל המקדש של סלבי.
"פיפ צריך לברוח מפה האריאדוסים חזקים מדי" אמר צ'ימי שבקושי נשם.
"פיפ הוא .. הוא נעלם, סלבי הוא דרקראי הוא תפס את פיפ ולקח אותו איתו לזמן אחר" אמר סטארלי.
"איך לא עצרת את סלבי?" שאל צ'ימי
"ניסיתי הוא תקף אותי בעלה קסום הוא חזק, דרקראי שלט עליו אי אפשר לעצור אותו" אמר סטארלי.
"הוא התקווה האחרונה שלנו, בלעדיו לא נצלח להשלים את המשימה שלנו" אמר צ'ימי, לפתע אל תוך המפקדה פרץ אריאדוס הוא ניראה עצבני במיוחד.
"בחיים אל תעז לשחק איתי, דרקראי נתן לי את השליטה באזור הזה, זו לא המשימה שלך" אמר אריאדוס.
"על מה הוא מדבר?" שאל סטארלי.
"אני לא יודע, אריאדוס אני מזהיר אותך אתה ככה קרוב להיות מחוסל" אמר צ'ימי.
"אתה חושב שאתה מפחיד אותי אתה חלש, אני אראה לך מי שולט פה" אמר אריאדוס, לפתע הוא תקף בחוט ירייה ותפס את רגלו של צ'ימי ואז הפיל אותו על ריצפת המקדש.
"עכשיו אני אהרוג אותך" אמר אריאדוס, לפתע אריאדוס קפץ על צ'ימי ועמד לתקוף אותו בניב רעל אבל לפתע סטארלי קפץ לכיוונו של צ'ימי ודחף אותו וחטף את ניב הרעל במקומו.
"סטארלי לא!!" צעק צ'ימי.
"אתה יותר חשוב צ'ימי אתה הנבחר, ואני סתם פוקימון, תשמור על עצמך צ'ימי." אמר סטארלי שהתחיל לגסוס.
"לא!!" צעק צ'ימי ואש חזקה יצא מזנבו ועפה לכל אבר, לפתע צ'ימי תוקף בלהט חזק שפוגע באריאדוס ומחסל אותו.
"אין סיכוי שתצא מהיער הזה חי" אמר אריאדוס ואיבד את ההכרה.
צ'ימי הפצועה יצא מהמקדש, לפתע הוא ראה עוד שני פוקימוני חרק שעומדים בכניסה.
"סוף סוף צ'ימי נפגשים, אתה נבחר האש" אמר פוקימון דמוי חיפושית זבל.
"הראקרוס ודאקסטוקס, אז מה יצרתם צוות משלכם!" אמר צ'ימי.
"כן, אנחנו צוות באגז הצוות שיחסל את כל הנבחרים יצורים כחלשים כמוך" אמר הראקרוס ולפתע תקף את צ'ימי באגרוף ממוקד והעיף אותו על הקיר החיצוני של המקדש.
"עכשיו נחסל אותך" אמר דקסטוקס, לפתע מן העץ קפץ קריקטוט.
"תצטרכו לעבור אותי קודם." אמר קריקטוט, שניה לפני שעיניו של צ'ימי נסגרו הוא ראה את קריקטוט תוקף את הראקרוס.
כעבור חצי שעה...
עיניו של צ'ימי נפקחו והוא לפתע הוא ראה את קריקטוט, קריקטוט ישב לידו כולו היה פצוע, לידו הגופה של סטרלי.
"מה קרה, איפה אריאדוס?" שאל צ'ימי.
"צוות באגז לקחו אותו, הצלחתי להבריח אותם אבל זה עלה לי במחיר מסוים." אמר קריקטוט והתעלף.
לפתע במקדשה נשבה רוח חזקה ואז לפתע נוצרה סופה מוזרה, לפתע ת'ימי הבחין שבתוך הסופה שנוצרה נמצא פיפ בצורה שונה לא בתור פיפלאפ אלה בתור פרינפלאפ, וסלבי.
לפתע הסופה הפסיקה פיפ וסלבי נפלו על ריצפת המקדש, צ'ימי רץ במהירות אל פיפ, פיפ היה פצוע קשה וכל הגוף שלו דימם.
לפתע הוא ראה שסלבי מפרכס כמה דקות ואז לפתע הוא מפסיק, צ'ימי התקרב עליו ובדק לו את הדופק, לפתע הוא ראה שסלבי לא נושם ואין לו דופק, סלבי מת.
צ'ימי רץ במהירות חזרה אל פיפ, הוא ניסה להעיר אותו, לפתע פיפ פקח את ענייו.
"צ'ימי, אתה חיי, אתה חיי" אמר פיפ וחיבק את צ'ימי.
"איפה הייתה?" שאל צ'ימי.
"בעתיד, והוא לא כזה וורד כמו שאנחנו מנסים לעשות אותו" אמר פיפ.
[IMG]http://img34.imageshack.us/img34/9484/41955833.png[/IMG]

[B]פרק 7: להציל את פרוניפלאפ
[/B]לפתע פיפ התעלף, צ'ימי הניח את היד שלו על החזה של פיפ והרגיש שהדופק שלו חלש ושהוא בקושי נושם.
"קריקטוט קום בבקשה, פיפ הולך למות, עם לא ניקח אותו מפה חזרה לבית ויגלי, חיים לטפל בו!!" צעק צ'ימי שהחל לטלטל את קריקטוט כדי שיתעורר.
"מה מה קרה?" שאל קריקטוט שעיניו נפקחו לפתע.
"קרה שפיפ חזק בתור פרוניפלאפ והוא פצוע קשה מאוד ועם לא נציל אותו הוא ימות" אמר צ'ימי.
"אוי לא ! חכה שנייה" אמר קריקטוט שלפתע קם מרצפת המקדש, הוא התחיל ללכת ויצא מן המקדש, לפתע נשמע מן שריקה רעשנית במיוחד, לפתע נשמע רעש של כנפיי חרק הזזות במהירות.
צ'ימי רץ במהירות לראות מה קרה, בכניסה אל המקדש עפו להם שלושה שפיריות ענקיות ומפלצתיות, בעלות כנפיים שקופות הזזות במהירות, ובעלות עיניים ענקיות, על גופם מן קוצים מוזרים וצבע גופם ירוק כהה.
"אלה היאנמגות שעוזרות לי ביער הן יוכלו לקחת אותנו לבית ויגלי במהירות" אמר קריקטוט.
"אבל מה עם יאנמגה לסטארלי?" שאל צ'ימי.
"עדיף שנשאיר אותו פה" אמר קריקטוט.
"טוב עם אתה חושב ככה" אמר צ'ימי ורץ אל תוך המקדש ותפס את ידיו של והתחיל למשוך אותו עד הכניסה.
"טוב קדימה בו נזוז" אמר צ'ימי ועלה אל אחד מהיאנמגות, גם קרקטוט עלה על אחת מהם, ואחת מהיאנמגות תפסה את פיפ בעזרת ידיה.
לפתע הכנפיים של היאנמגות התחילו לזוז במהירות ואז הם התחילו לעוף, הם עפו מעל היער במהירות ועברו מעל הים, המהירות שבה הם עפו הייתה מדהימה אפילו הסטארלים לא הצליחו לעוף ככה, כעבור כמה זמן הם עוברים מעל מקדש הפוקימון המעופף, ואז הם התחילו לנחות
כעבור כמה דקות הם הגיעו אל בית ויגליטאף, ויגלי וצ'אט עמדו ודיברו בחוץ, לפתע הם רצו לכיוונם של היאנמגות.
"מה קרה?" שאלה ויגלי.
"אין זמן לשאלות תקראי לאחות צ'אנסי צריך לטפל בפיפ.
"צ'אט לך תקרא לאחות צ'אנסי, ואוו פיפ השתנה, איך זה קרה?" שאל ויגלי.
"אין זמן לשאלות תעזרי לנו להכניס את פיפ לתוך בית ויגליטאף" אמר צ'ימי, הוא קפץ מגבו של היאנמגה ורץ אל פיפ, צ'ימי תפס את ידיך של פיפ וויגלי את רגליו, ואז שניהם החלו לסחוב אותו אל תוך בית ויגליטאף, לפתע הם פגשו את אחת מהאחיות צ'אנסי.
"תעזבו בבקשה את הפוקימון מכאן אני אקח אותו" אמרה האחות צ'אנסי, ויגלי וצ'ימי הניחו את פיפ על הרצפה, האחות צ'אנסי תפסה את פיפ והרימה אותו, ואז היא התחילה לרוץ לכיוון חדר הטיפולים, צ'ימי רץ אחריה אבל אחות אחרת שהייתה במקום לא הסכימה לו להכנס.
צ'ימי ישב מחוץ לחדר הטיפולים וכעבור כמה דקות קריקטוט הצטרף עליו, השניים חיכו הרבה זמן עד שהם יקבלו תשובה לגבי מצבו של פיפ, כעבור שעה ומשהו יצא האחות צ'אנסי.
"טוב הצלחנו לייצב את המצב שלו אבל הוא עדיין לא יצא מכלל סכנה, אולי הוא יתעורר עכשיו אז שאחד מכם יכנס" אמרה האחות צ'אנסי.
"אני אכנס" אמר צ'ימי ורץ אל תוך חדר הטיפולים, פיפ שכב על מיטת העלים שנראתה נוחה מאוד, צ'ימי ישב ליד פיפ שישן, כעבור חצי שעה לפתע פיפ פקח את עיניו.
"איפה אני?" של פיפ שבקושי הצליח לזוז בגלל בפציעות של גופו.
"אתה בבית ויגלי בחדר הטיפולים, מקודם שהיינו במקדש אמרתה לי שהייתה בעתיד זה נכון?" שאל צ'ימי שניראה סקרן במיוחד.
"כן, הייתי בעתיד, חשבתי שהגעתי לגיהינום, דארקראי חיסל מלא פוקימונים חשובים, הוא אפילו הרג את ויגלי, מול העיניים שלי, היא קפצה להגן עלי ואז הוא חדר לתוך הגוף שלה עם היד שלו והרג אותה, רק התקדמתי שבועיים קדימה לא יותר לא פספסתי יותר מדי, שבועיים והמלחמה הגדולה מתחילה, הוא הצליח לחסל שני נבחרים, אחד את הנבחר של האש ואת הנבחר של הסוג הרגיל." אמר פיפ.
"מה הוא חיסל אותי?" שאל צ'ימי.
"הסיפור שלך בעתיד מסובך יותר ממה שחשבתי, אני לא יכול לספר לך מה זה אבל זה יהרוג אותך עם לא תצליח לשלוט בזה, אסור לי לספר לך מה זה, זה ישגע אותך עם תדע מה הולך לשנות אותך." אמר פיפ והזיל דמעה.
"אתה אומר שאני אמות" אמר צ'ימי שלפתע מבטו הושפל מטה.
"תקשיב יש משימות חשובות שאני רוצה שתבצע, אני לא אשרוד הרבה" אמר פיפ.
"איך אתה מדבר, עם אתה תמות כל האיזון יתהפך ואז לא נוכל להציל את העולם" אמר צ'ימי.
"אל תדאג אתם תמצאו דרך שבא אני אחזור, אבל זה לא חשוב כרגע יש דברים יותר חשובים.
בקרוב תפגוש מנצ'לאקס שמן במיוחד, הוא יעזור לך במשימה, תיקח אותו איתך הוא יהיה גורם חשוב מאוד בעתיד הוא לא נבחר אבל הוא יגלה משהו שיציל אתכם.
קריקטוט הוא חשוב מאוד, דבר אחד אני יכול לומר לך שאתה כן תעשה אתה תהרוג אותו, ברגע שהוא יסיג יהלום מסוים אתה צריך להרוג אותו, אחרת הוא יהיה עוד צרה בדרך, את הכול אתה תבין לבד.
עם תפגוש באנירי והיא תנסה לנשק אותך או לפתות אותך אל תיתן לה, היא מסוכנת מאוד מאוד, אני לא יכול להסביר לך למה היא קשורה עליך במשהו, אבל זה עדיין לא הסיבה שכדי לך להתקרב עליה.
תקשיב בספרייה יש ספר שמו "סודות המקדש המעופף, בתוכו יש פתק חשוב בעמוד 78 תקרא את כל מה שכתוב בעמוד ואז תקח את הפתק, ותשמור את הספר הוא חשוב מאוד" אמר פיפ.
"זה יותר מדי לזכור אני מקווה שאני אצליח במשימה הזו, אבל אתה חייב לספר לי מה יהרוג אותי אחרת אני באמת השתגעה" אמר צ'מי.
"טוב זה.. זה.." לפתע פיפ התחיל לנשום בכבדות, ואז לפתע הוא איבד את ההכרה, צ'ימי רץ במהירות החוצה לקרוא לאחת האחיות שרצה במהירות אל החדר וסגרה א הדלת כאשר צ'ימי נישאר בחוץ.
"מה הוא אמר לך שאתה ניראה כזו מבוהל?" שאל קריקטוט.
"כככלום" גמגם צ'ימי, לפתע החלה רעידת אדמה חזק מאוד וצ'ימי נפל על הרצפה, הוא קם במהירות ונכנס אל חדר הטיפולים לפתע הוא ראה את האחות צ'אנסי המומה.
"זה ניגמר, הוא מת" היא אמרה ומבטה הופנה מטה.
"לא!!!!!!!" צעק צ'ימי, והבין שהסוף קרוב מאוד ממה שהוא חשב.
[IMG]http://img34.imageshack.us/img34/7341/47735475.png[/IMG]

[B]פרק 8 : משימה להצלת חיים, סטליקס חוסם את הדרך!
[/B]צ'ימי ישב על ריצפת החדר דמעות זלגו מעיניו ללא הפסקה, צ'אנסי פחדה להתקרב עליו היא יצא באטיות מן החדר כדי לא להפריע לו, קריקטוט הציץ מבעד לדלת הוא התקשה לקבל את זה שאחד מן הנבחרים מת.
לפתע צ'ימי קם מן הרצפה ונגב את פניו עם ידו, עם מבט עצוב במיוחד ומושפל מטה הוא התחיל ללכת אל הספרייה כדי לדעת מה יש בספר שפיפ אמר לו, צ'ימי עבר דרך המסדרון לפתע ויגלי הבחינה בו.
"צ'ימי אל תדאג." אמרה ויגלי, צ'ימי חלף על פניה בלי לומר מילה, הוא התקדם באטיות לכיוון הספרייה, אחרי כמה דקות הוא הגיעה אל הכניסה.
"שלום לך פוקימון צעיר אפשר לעזור לך?" שאל הוט.
"הוט איפה הספר סודות המקדש המעופף?" שאל צ'ימי.
"אתה צ'ימי?" שאל הוט.
"למה אתה שואל?" שאל צ'ימי.
"משהו בא לפה אתמול הוא היה מכוסה סדין שחור הוא ביקש לשמור לך את הספר עד היום בדיוק בשעה זו ועם לא תגעה אז שאני אחזיר את הספר למדף ולא אתן לך אותו באתה בדיוק בדקה ה90" אמר הוט.
"יופי תן לי אותו בבקשה" אמר צ'ימי, הוט הוציא מן המגירה את הספר והשיט אותו לידיים, צ'ימי לקח אותו במהירות ואז הניח אותו על אחד השולחנות בספרייה וחיפש את עמוד 78 כעבור כמה דפדופים הוא מצא את העמוד.
בעמוד הייתה תמונה ענקית של דיאלוגיה, ואז הוא התחיל לקרוא את הכתוב.
"אומרים כי רק כאשר דיאלוגיה נוצר הזמן החל לזוז, במקרה שלכם רק כשתצטרכו לחזור אחרוה או קדימה הוא יוכל לעזור לכם בזה עם תעברו את כל מגדלי טירת המתכת ואת הסטליקס הזוהר.
לא הרבה שרדו את סודות הזמן אבל אומרים שעם משנים משהו אחד קטן כל העתיד ישתנה."
לפתע צ'ימי הבחין במן פתק קטן שהיה מאחורי התמונה של דיאלוגיה, היא פתח במהירות את הפתק והתחיל לקרוא אותו במהירות, לפתע פניו הפכו קפואות מפחד, הוא הבין שעכשיו או לעולם לא.
לפתע הוא החזיר להוט את הספר ואז התחיל לרוץ במהירות אל החדר של ויגלי, הוא ניראה מזיעה במיוחד, משהו הציק לו.
" ויגלי אני חושב שאני יודע איך להחזיר את פיפ" אמר צ'ימי שניראה מוטרד במיוחד.
"מה הרעיון שלך?" שאלה ויגלי.
"ידוע לך שדיאלוגיה שלוט בזמן, אולי אני וקריקטוט נלך לטירה שלו ונבקש ממנו שיחזיר אותנו אחורה בזמן, הבעיה היא שאין קריסטלים, דיאלוגיה הוא לא נבחר אז הוא לא יכול להשתמש בכוח שלו" אמר צ'ימי.
"אני חושבת שיש לי משהו שיכול לעוזר לך מאוד" אמרה ויגלי ופתחה את אחת המגירות, היא הוצא מן כיס מבד חום, ובתוכו היה משהו בהיר ונוצץ הוא ניראה כמו אבן.
"מזה?" שאל צ'ימי שניראה מסוקרן
"בתוך הכיס הבד הזה יש וולט, עם אני אגע בה היא תשאב לתוכי ותיתן לי כוח ליומיים, אל תוציא את האבן הזו מהכיס הזה כי אז היא תשאב עליך, תעשה עם דיאלוגה עסקה ככה הוא יסכים להחזיר אותך בזמן אחורה, אבל תזהר עם מה שאתה עושה כל שנוי קטן שלא קשור לכך שאתה מנסה להציל את פיפ יכול לגרום לשינוי בכל העתיד." אמרה ויגלי.
"כן אני יודע" אמר צ'ימי ולקח את כיס הבד שהיה על השולחן.
"אז אנחנו נצא מחר בבוקר עם היאנמגות ואז נעוף לטירה שלו אני מקווה שנעבור את כל המכשולים שנמצאים בטירה" אמר צ'ימי והלך אל חדרו, כאשר הוא עבר הוא ראה ששני הצ'אנסיות לוקחות את פיפ הם מעבירות אותו לחדר מתים עד למחר.
"פיפ אל תדאג עכשיו אתה יכול לנוח אבל מחר אני אחזור להציל אותך" אמר צ'ימי בלב, ואז הלך לחדרו, הוא נשכב על המיטה שלו והתחיל להביט על התקרה, לפתע ליד החדר שלו עבר אוזריל הוא ניראה עייף במיוחד, אחריו כמו מן שומרת ראש הלכה באפי הבת של ויגלי, היא מאוד אהבה את האוזריל הקטן.
למחרת...
עיניו של צ'ימי נפתחו, השעה הייתה מוקדמת, הוא קם מן המיטה ויצא מהחדר, הוא הלך לכיוון החדר של קריקטוט שעוד ישן, צ'ימי התחיל לטלטל אותו מצד לצד וניסה להעיר אותו.
"מה קרה?" של קריקטוט.
"קדימה צריך לזוז הטירה היא מלאת קומות וייקח לנו זמן להגיע לקומה של דיאלוגיה, אין אף חלון בטירה ובגלל זה אי אפשר לעוף לקומה העליונה ולהיכנס" אמר צ'ימי.
"טוב תן חמש דקות ואני אהיה מכון" אמר קריקטוט שקם והלך לכיוון המקלחת, צ'ימי יצא מן החדר לפתע הוא ראה את ויגלי שבא לכיוונו.
"צ'ימי אתה וקריקטוט לא תצאו לבד לטירה, באפי ואזוריל יבואו איתכם, בחיים לא חשבתי שאני אסכן את הבת שלי אבל יש לנו מטרה חשובה יותר" אמרה ויגלי.
"זה לא נשמע לי רעיון טוב, אזוריל הוא עוד תינוק, ובלי להעליב הבת שלך קטנה, בטירה יש סכנות הם יכולים להיפגע." אמר צ'ימי, לפתע ליד צ'ימי וויגלי עברה באנירי קטנה וחמודה.
"סליחה מה שמך?" שאלה ויגלי.
"בון, למה את שואלת?" שאלה בון בקול חמוד במיוחד, צ'ימי הביט עליה והרגיש כאילו הוא התאהב, ואז הוא קיבל מן פלשבק.
"עם תפגוש באנירי והיא תנסה לנשק אותך או לפתות אותך אל תיתן לה, היא מסוכנת מאוד מאוד, אני לא יכול להסביר לך למה היא קשורה עליך במשהו, אבל זה עדיין לא הסיבה שכדי לך להתקרב עליה." אמר פיפ
"אני רוצה שתצאי עם קריקטוט וצ'ימי לטירה של דיאלוגיה" אמרה ויגלי.
"לא!, לא צריך" אמר צ'ימי, ולפתע הוא קיבל חזיון.
"עכשיו אני אראה לך מזה לבגוד בי" אמרה בון ועיניה היו אדומות, לפתע היא דחפה את צ'ימי בעזרת הרגל שלה מצוק אחד שלידו הייתה הטירה של דיאלוגיה.
"צימי אתה בסדר?" שאלה ויגלי שראתה את מבט המוזר על פניו של צ'ימי.
"כן כן הכול בסדר פשוט נזכרתי במשהו, אז עדיף שהיא לא תבוא איתנו" אמר צ'ימי.
"אין לך על מה להתווכח איתי היא באה איתכם תארגני תיק וקדימה תצאו לדרך" אמרה ויגלי, אחרי חמש דקות שלושת הפוקימונים עמדו בכניסה חיכו לויגלי.
לפתע ויגלי יצאה מן החדר שלה ואחריה הלך אביו של שלישיית הסטארלי, רק אתמול הוא שמע אל מות בנו.
"טוב זה סטארפטור הוא ייקח אתכם לטירה של דיאלוגיה אבל יש לו בקשה." אמרה ויגלי.
"בבקשה תחזירו את הבן שלי, הוא המנהיג של האחים שלו בלעדיו הם לא יסתדרו" אמר סטארפטור.
"אין סיכוי שאני אציל את הבן שלו, זה יכול לבוא על חשבון פיפ, היה כתוב בספר ששנוי קטן יכול להרוס את העתיד, אז לשנות עוד יותר בחיים לא" חשב לעצמו צ'ימי.
"טוב קדימה צאו לדרך" אמרה ויגלי, צ'ימי קריקטוט ובון עלו על גבו של סטארפטור שהלך לעוף במהירות, הוא עף כל כך מהר שהם היו צריכים להחזיק בנוצות שלו כדי לא לעוף מגבו, תוך שעה הם הגיעו אל הטירה שהייתה רחוקה מאוד מהם, סטארפטור נחת והשלושה ירדו מגבו.
"תודה לך, נקווה שנצליח להציל את בנך" אמר קריקטוט.
"דבר בשם עצמך" אמר צ'ימי בליבו.
"תודה לכם" אמר סטארפטור ועף מן האזור חזרה לבית ויגלי, השלושה הלכו לכיוון הכניסה של הטירה, בכניסה לטירה ישב מנצ'לאקס שמנמן הוא חצי ישן.
לפתע צ'ימי קיבל עוד פלשבק.
"בקרוב תפגוש מנצ'לאקס שמן במיוחד, הוא יעזור לך במשימה, תיקח אותו איתך הוא יהיה גורם חשוב מאוד בעתיד הוא לא נבחר אבל הוא יגלה משהו שיציל אתכם." אמר פיפ.
"סליחה אתה יכול לפנות לנו את הדרך בבקשה?" שאל צ'ימי את המנצ'לאקס.
"מה.. אה, לא כדי שתעברו פה מסוכן פה מאוד, אתם בטוחים שאתם רוצים להכנס?" שאל מנצ'לאקס.
"כן , אבל רק עם אתה תלווה אותנו לאורך כל הדרך" אמר צ'ימי.
"למה אתה חושב שהוא יוכל לעזור לנו?" שאל קריקטוט.
"בטח שאני יכול לעזור, אני מכיר את הטירה הזו כמו שאת הבטן הגדולה שלי, אבל היא מאוד מסוכנת בפעם האחרונה שנכנסתי לטירה תקף אותי איזה סטליקס עצבני הוא מגן על דיאלוגיה מפני פולשים" אמר מנצ'לאקס.
"אין לנו בעיה אנחנו נבחרים יש לנו כוחות" אמר צ'ימי.
"אה באמת! יופי אז קדימה בוא אחרי" אמר מנצ'לאקס שקם מהרצפה וניכנס אל תוך הטירה ואחריו כל השלושה, הטירה היא בעצם כמו מערה, הקירות הם מברזל וחלקם מאדמה קשה במיוחד או מסלעים, כאשר החבורה הלכה עברו לידם הרבה פוקימוני מתכת וסלע וגם אדמה.
"איפה כל המלכודות?" שאל צ'ימי.
"כרגע אין אבל ההמשך מלא כאלה" אמר מנצ'לאקס, החבורה המשכה ללכת לפתע הם הגיעו למן חדר מוזר, הוא היה מלא סלעים, החבורה ראתה שבחדר אין תקרה, לפתע הסלעים החלו לעוף לגובה ונעלמו בחשכה שהגיע מהקומות הגבוהות, מה שהעיף את האבנים זה מן גייזר שמוציא אוויר חם חזק שמעיף כל מני סלעים לגובה.
"הגענו לחדר שיקצר לנו את הדרך" אמר מנצ'לאקס, הוא עמד על אחד החורים של הגייזרים.
"3 2 1" אמר מנצ'לאקס לפתע הוא עף לגובה במהירות ונעלם באפלה של הקומות העליונות.
"טוב אני אקח סיכון" אמר צ'ימי הוא עמד מעל אחד הגזיים ולפתע גם הוא עף לגובה, אחריו הלך קריקטוט ואז בון.
שלושת הפוקימונים עפו לגובה במהירות ואז נתקעו בתקרה ונפלו על מן אדמה בוצית, מנצ'לאקס עמד מולם וצחק.
"נבחרים אבל אתם לא עומדים בקפיצה כזו" אמר מנצ'לאקס.
"היי אני לא נבחרת" אמרה בון.
"קדימה באו נתקדם" אמר מנצ'לאקס, החבורה המשיכה ללכת, לפתע נשמעו רעשים של שאגות.
"מממזה?" שאלה בון בגמגום.
" סטליקס הוא שומר על הקומה הזו, קומה שלישית זו הקומה שלו וברגע שהוא יתפוס אותנו הוא יהרוג אותנו, למרות ששמעתי שהוא נחלש בגלל שהקריסטלים נעלמו." אמר מנצ'לאקס.
"לא הוא בטח חלש מאוד אין סיכוי שהוא ינצח אותי" אמר קריקטוט.
"אה באמת בוא נבדוק את זה" אמר קול ששונה מן הקולות של האחרים, כולם הביטו לכיוון הקול ורואה שזה סטליקס, הוא עמד מאחורי קריקטוט שפחד להזיז את גופו אחורה.
"אני אראה לך מזה חלש, אומנם אני לא יכול לתוקף במתקפות אנרגטיות אבל פיזיות הם דווקא כן" אמר סטליקס ולפתע תקף את קריקטוט בעזרת זנבו והעיף אותו על קיר המערה.
"אוי לא, אוי לא!!" צעק מנצ'לאקס בבהלה.
[IMG]http://img42.imageshack.us/img42/1766/94698152.png[/IMG]

[B]פרק 9 : רצים במהירות לקומה ה22. הפגישה עם דיאלוגיה!
[/B]"ממממה עושים עכשיו?" שאל מנצ'לאקס שניראה מפוחד.
"רצים!!" צעק צ'ימי ותפס את קרקיטוט והרים אותו על גבו והתחיל לרוץ במעלה המדרגות אחריו בון ומנצ'לאקס, החבורה רצה במהירות וסטליקס זחל אחריהם במהירות.
"הוא עומד להגיע עלינו מה נעשה?" צעק מנצ'לאקס שניראה מבוהל.
"אמרתה שאתה מכיר את המקום אז תגיד לנו לאן ללכת" אמר צ'ימי.
"תפנו פה" אמר מנצ'לאקס, כל החבורה פנתה במהירות לאחד המעברים, הם רצו בו במהירות, וככול שהם המשיכו לרוץ קדימה במסדרון הוא נהיה צר יותר, סטליקס התקשה להמשיך ולזחול בו, סטליקס התחיל לנגוח בקיר ובתקרה שהתחילו להתפרק.
"רוצו מהר יש שם מדרגות לקומה הבא לפני שכל התקרה תיפול עלינו." אמר מנצ'לאקס שעמד להתעלף מרוב הריצה.
החבורה המשיכה לרוץ כשאבנים ענקיות נופלות על הרצפה ונשברות , לפתע אחת האבנים נפלה על הרגל של צ'ימי שנפל על האדמה והפיל את קריקטוט מגבו.
"אני לא יכול להמשיך יותר, תתקדמו בלעדיי, קחו אתכם את קריקטוט." אמר צ'ימי.
"לא לא לא! אני באתי לפה עם כל הסכנות, ורק בגלל שויגלי ביקשה אני לא יודעת למה אתם רוצים להגיע לדיאלוגיה בכלל, אני לא הולכת לבצע את המשימה הזו בעצמי." אמר בון.
"טוב עם אין ברירה אז אין ברירה" אמר צ'ימי הוא קם בקושי מהאדמה, לפתע הוא הכניס מכת שריטה לקריקטוט.
"מה אתה עושה?" שאל מנצ'לאקס.
"מנסה להעיר אותו" אמר צ'ימי, לפתע עיניו של קריקטוט נפקחו.
"אה, מה השעה?" שאל קריקטוט.
"קדימה קום אין זמן לשטויות או שנקבר פה מתחת לערמת הסלעים הזו" אמר צ'ימי.
"טוב טוב אני קם" אמר קריקטוט, שקם מן האדמה, צ'ימי תפס את ידו והתחיל לרוץ.
החבורה המשיכה לרוץ במהירות המסדרון הצר בו הם הלכו התפרק אבל הם הצליחו לחמוק מן האבנים שנפלו מן התקרה ומן הקירות, לפתע הם ראו שיש בהמשך כניסה למן חדר.
הם רצו במהירות אל החדר וראו שזה לא סתם חדר, זה חדר מדרגות בעזרתו הם יוכלו לעלות לקומה של דיאלוגיה במהירות.
החבורה התחילה לעלות במדרגות, המדרגות הלכו בצורת ספירלה, וניראה כאילו אין להם סוף, הם המשיכו לעלות לחפש שלט שאומר להם באיזה קומה הם, או יציאה שבעזרתה הם יוכלו להכנס אל אחת הקומות, אחרי כמעט 500 מדרגות החבורה הגיעו לסוף המדרגות, החדר שעליו הם הגיעו היה מאוד מוזר, היה בוא מלא ברזל שהעביר מן חשמל סטטי, בחדר היה מן מסדרון מוזר שבסופו יש יציאה.
"טוב קדימה עוד קצת נגיע לדיאלוגיה" אמר צ'ימי שהתנשף בחוזקה, החבורה המשיכה ללכת בהמשך המסדרון, לפתע על אחד הקירות היה שלט ענקי "קומה 21".
"עוד קומה אחת ונגיע לדיאלוגיה, המדרגות בטח בצד השני של הקומה" אמר מנצ'לאקס.
החבורה יצאה מן היציאה של המסדרון, לפתע הם נכנסו אל תוך חדר הבנוי ממתכת, בקצהו מדרגות המובילות לקומה ה22.
החבורה התחילה ללכת לכיוון המדרגות, לפתע נכנסו אל החדר חבורה של מגנמייטים מן האזור שהחבורה נכנסה ממנו, הם הביטו על החבורה בצורה מוזרה.
"מה הם רוצים מאיתנו?" שאלה בון.
"לא יודע, אבל הם לא מזיקים הריי אין להם כוחות" אמר צ'ימי בזלזול, לפתע צבע עיניהם הלבנות השתנה לאדום.
"אוי לא אני מכיר את הסימן, רוצו" אמר צ'ימי, החבורה רצה במהירות אל המדרגות לפתע חבורת המגנמייטים חסמה אותם, הם תקפו במכת חשמל, לפתע בון קפצה קדימה והניפה את ידיה לצדיים.
"רוצו עכשיו, או שגם אתם תמותו" היא אמרה, ואז חטפה מכת ברח חזקה מאוד שחשמלה אותה.
"לא!!" צעק צ'ימי הוא ניראה המום, קריקטוט תפס את ידו והחבורה חלפה במהירות ליד חבורת המגנמייטים שחשמל למוות את בון.
צ'ימי קריקטוט ומנצ'לאקס עלו במעלה המדרגות במהירות, והגיע אל הקומה של דיאלוגיה, הוא עמד מולם והביט בהם במבט עצבני.
"מה גם אתם באתם לנסות להרוג אותי כדי לכבוש את הטירה שלי, אוי אתם הפוקימונים כל כך עלובים" אמר דיאלוגיה בקול מרוגז והתקרב אל החבורה.
"לללא, באנו לבקש משהו חשוב" אמר צ'ימי שהתחיל לפסוע אחורה כאשר דיאלוגיה התקרב.
"מה אתה רוצה ממני?" שאל דיאלוגיה.
"תקשיב אנחנו נבחרים, דרקראי חיסל את אחד מהנבחרים, שבלעדיו לא נוכל להציל את העולם. וידוע לי שכשאתה נוצרת הזמן התחיל למנוע, אני רוצה שתחזיר אותנו 24 שעות אחורה כדי להציל את חבר שלנו ממוות" אמר צ'ימי.
"הייתי עוזר לכם, אבל כמו שאתם בטח יודעים אין לי כוחות כי אין קריסטלים" אמר דיאלוגיה.
"אז זהו שיש לנו פתרון לבעיה שלך עם הפוקימונים שתוקפים אותך, יש לנו אבן בוולט, וכמו שאתה בטח יודע היא נותנת כוח לתקוף במתקפות, זה יכול לעזור לך מאוד, האבן היא פה בשקית הזו שאני מחזיק, אני אתן לך אותה ואתה תחזיר אותנו אחורה בזמן, עשינו עסק?, שאל צ'ימי.
"עישנו עסק, אבל רק שתדעו, השנוי הזה שאתם הולכים לבצע יכול לשנות הרבה דברים, אבל אני סומך עליכם, אתם נבחרים, אתם בצד הטוב" אמר דיאלוגיה.
צ'ימי זרק לו את השקית ודיאלוגיה שלף ממנה את האבן, לפתע היא נכנסה לגיאלוגיה אל תוך הרגל ואז גופו התחיל לזהור.
"תהיו מוכנים" הוא אמר, לפתע הוא שאג בחוזקה ורוח חזקה יצא מפניו, היא התחלה להסתובב סביב החבורה כמו סופה, לפתע החבורה נעלמה.
"מקווה שתצליחו במשימה שלכם, אני מקווה" אמר דיאלוגיה.
[IMG]http://img34.imageshack.us/img34/6923/17758253.png[/IMG]

סיעפור טוב אהבתי רקאתי את הפרק 1את השאר בהמשך

יפה, אוהב את צורת הכתיבה P=

אני לא אוהב סיפורי פוקימון
ואני חושב שהיית צריך לחכות פרק זמן קצר בין פרק לפרק.

הוא כבר פרסם את הפרקים האלה לפני המון זמן,הוא פשוט מעלה את הפרקים לנושא חדש...

מעניין .
תמשיך לפרסם .

אתה משתמש הרבה יותר מדי במילה: "לפתע" זה ממש מעיק בעין

ואייי מהזה אהבתי את הסיפור והתבאסתי שהפסקת אותו !
טוב שהמשכת

[COLOR=black]אני קצת חלוד אז תרחמו יקח לי זמן לחזור לעצמי.[/COLOR]

[COLOR=black][B]פרק 10: אני לוקח על עצמי את הגורל שלך[/B][/COLOR]
[COLOR=black]דיאלוגה העצום שאג בחוזקה, צ'ימי קריקטוט ומנצ'לאקס נראו מבוהלים, לפתע החדר החל להתפרק כמו חתיכות של פאזל והחלה להקיף אותם סופה חזקה, וכעבור כמה שניות החדר של דיאלוגה נעלם.[/COLOR]
[COLOR=black]החבורה החלה לפול, הם נפלו הישר אל תוך השיחים של היער השחור, מבעד לשיחים הללו החבורה ראתה את צ'ימי פיפ וסטרלי כאשר הם קשורים בחוטים של האריאדוסים, ובעץ לידים עמד קריקטוט שעמד לשחרר את החבורה מהחוטים.[/COLOR]
[COLOR=black]"טוב תשמעו, קראתי בספר שבעוד 24 שעות אנחנו נעלם ורק הזיכרונות שלנו מה24 שעות האחרונות יחזרו עלינו כדז'ה וו בעתיד, טוב קריקטוט, כמו שאתה זוכר תפסו אותך ברגל, תתקוף את האריאדוס שתפס אותך כדי שתוכל להגיעה למקדש, כשהאריאדוסים ירדפו אחרינו אני מהעבר אנסה לעצור אותם, אז זו ההזדמנות שלי להציל את פיפ, מאנצ'לאקס יבוא איתי כדי לעזור במקרה שמשהו לא יעבוד טוב, בסדר?" שאל צ'ימי.[/COLOR]
[COLOR=black]"בסדר" ענו השתיים, לפתע צ'ימי תפס את ידו של מאנצ'לאקס והם החלו לרוץ במהירות אל המקדש, לפתע מאנצ'לאקס נפל על האדמה.[/COLOR]
[COLOR=black]"מאנצ'לאקס אין זמן לנוח חיים להגיעה למקדש מהר" אמר צ'ימי.[/COLOR]
[COLOR=black]"אני לא בכושר, תמשיך אתה, אני יכול לגרום למשהו להשתבש גם כי אני לא מכיר את הזמן הזה לא הייתי אתכם" אמר מנצ'לאקס.[/COLOR]
[COLOR=black]צ'ימי המשיך לרוץ הוא בכלל לא ענה למאנצ'לקס וכעבור כמה דקות הוא הגיעה לכניסה של המקדש, לפתע הוא שמע רעש מהשיחים, צ'ימי הבין שפיפ מהגיעה, הוא נכנס מבהירות אל תוך המקדש, שגודלו היה ענקי, בחדר הפנימי שלו היו פסלים ענקיים של סלבי.[/COLOR]
[COLOR=black]צ'ימי הלך להתחבא מאחורי אחד הפסלים, כדי שפיפ לא יבחין בו, לפתע סלבי הופיע בצורה מוזרה על כיסא שהיה ממוקם בקצה החדר, עיניו היו אדומות אבל לפתע השתנו לכחול, אל המקדש נכנסו פיפ וסטארלי, סטארלי התנשף מעט ומיד חזר לעצמו.[/COLOR]
[SIZE=2][COLOR=black]ואוו אתה סלבי!" אמר סטארלי, לפתע סלבי קם מהכיסא שלו והתחיל לעוף לכיוונו שלסטארלי, הוא עמד לתקוף את סטארלי בעלה קסום אבל לפתע חטף מכת להביור בידו, לפתע עיניו של סלבי השתנו מכחול לאדום בחזרה.[/COLOR][/SIZE]
[COLOR=black]לפתע צימי קפץ מאחורי הפסל, "אל תעז לפגוע בסטארלי" אמר צ'ימי בזעם, פיפ נראה המום הוא לא ידע מאיפה צ'ימי הגיעה.[/COLOR]
[COLOR=black]"רק בגלל מה שאמרתה קבל את זה" אמר סלבי ואגרף את ידו, לפתע מריצפת המקדש יצאו עלים מתפסים שתפסו את סטארלי וחנקו אותו תוך שניות למוות.[/COLOR]
[COLOR=black]"איך אתה מעז!" צרח צ'ימי בזעם, וקפץ על סלבי, השניים נפלו על הרצפה.[/COLOR]
[COLOR=black]"דרקראי הגיעה הזמן שנילחם" אמר צ'ימי במבט זועם, לפתע סלבי אחז בגופו של צ'ימי וסביבם החלה להיווצר סופה ענקית.[/COLOR]
[COLOR=black]פיפ ניסה לעצור את צ'ימי שניראה שגורלו הולך להיות מר, אבל כאשר פיפ התקרב על הסופה היא העיפה אותו על קיר המערה, הסופה החלה להתחזק והשניים נעלמו, ואחרי שהם נעלמו הסופה נעלמה איתם.[/COLOR]
[COLOR=black]"לא" צעק פיפ, והחל לבכות, לפתע אל המקדש נכנס קריקטוט, הוא ניראה בהלם.[/COLOR]
[COLOR=black]"פיפ זה צ'ימי הוא הרג את כל האריאדוסים אבל אחד מהם הרעיל אותו לפני, והוא בתגובה שרף את כולם, מצאתי אותו הוא היה מת." אמר קריקטוט.[/COLOR]
[COLOR=black]"זה לא הגיוני , צ'ימי היה פה עכשיו וסלבי לקח אותו באיזה מן סופה מוזרה" אמר פיפ, לפתע קריקטוט הפנה את מבטו אל סטארלי שהיה חסר רוח חיים.[/COLOR]
[COLOR=black]"ממממ.. מה קרה לסטארלי?" שאל קריקטוט.[/COLOR]
[COLOR=black]"הוא מת!" ענה פיפ שניראה עצוב ומפוחד.[/COLOR]
[COLOR=black]"אוי לא, רק רע נדבק לנבחרים" אמר קריקטוט.[/COLOR]
[COLOR=black]"גם אתה נבחר כמוני, נכון?" שאל פיפ.[/COLOR]
[COLOR=black]"כן, אני נבחר החרק" אמר קריקטוט ודמעות החלו לרדת מעיניו.[/COLOR]
[COLOR=black]"צ'ימי היה הנבחר של האש, מה נעשה בלעדיו, עכשיו כל האיזון ייהרס" אמר פיפ.[/COLOR]

[COLOR=black]אל המקדש התקרבו הראקרוס ודאקסטוקס, שהיו בשליטת דרקראי ועמדו לחסל את הנבחרים שהיו בתוך המקדש, אבל לפתע קריקטוט מהעתיד קפץ אליהם והחל לתקוף אותם.[/COLOR]
[COLOR=black]"כל עוד אני חיי אני לא אתן לך מנוחה דרקראי" צעק קריקטוט, לפתע הראקרוס תקף את קריקטוט בשסע ליילי והפיל אותו לאדמה, קריקטוט נפגע חזק מהמכה.[/COLOR]
[COLOR=black]"בחיים אל תתעסק איתי" אמר הראקרוס בקולו של דרקראי, הראקרוס ודאקסטוקס המשיכו להתקדם לכיוון המקדש, קריקטוט נראה עצבני, הוא קם במהירות והחל לרוץ אחריהם, ולפתע הוא יורה אליהם חוט יריה וקושר את שניהם יחד אחד לשני.[/COLOR]
[COLOR=black]"עכשיו אתם באמת הסתבכתם." אמר קריקטוט.[/COLOR]

[COLOR=black]פיפ וקריקטוט ישבו על רצפת המקדש ובכו, נראה כאילו הגיעה בשבילם סוף העולם, לפתע נוצרה הסופה שוב, וממנה יצא צ'ימי, שאחז ביד אחת שק מוזר וביד השנייה את סלבי שהיה מת. צ'ימי הביט על פיפ וקריקטוט במבט רצני ועל עלה על פניו חיוך מוזר, שמשולב בין כעס לבין סוג של שמחה.[/COLOR]
[COLOR=black]"יש לנו עוד הרבה עבודה" אמר צי'מי.[/COLOR]
[IMG]http://img530.imageshack.us/img530/2629/66864383.png[/IMG]

אני אומר שדארקראי הצליח איכשהו להשתלט על צ׳ימי!!!

אתה רושם יותר מדי לפתע,זה ממש מעיק,אני כמעט רציתי להפסיק לקרוא בגלל זה

פרק טוב מחכה לפרק הבא

אחלה סיפור,אבל עכשיו יש שני צ'ימים,ושני קריקטוטים,-מה אמור לקרות אחד מהם יעלם?

[quote=METAGROSS16;703482]אחלה סיפור,אבל עכשיו יש שני צ'ימים,ושני קריקטוטים,-מה אמור לקרות אחד מהם יעלם?[/quote]
תקרא את ההתחלה שוב, צ'ימי אומר להם שתוך 24 שעות הם יעלמו וכל הזיכרונות שלהם מהחזרה בזמן ומה24 שעות האחרונות יחזור להם כד'זה וו בעתיד.

אה ודרך אגב הפרק הבא יפורסם כניראה או היום מאוחר יותר או מחר

הלילה היה לי משעמם אז קראתי את הסיפור שלך, ממש אהבתי, ממש התחברתי לסיפור, אני מחכה כבר בקוצר רוח לפרק הבא.

יפה מאוד! תמשיך לפרסם אחי!

תכתוב את הפרק הבא