The Pepole Pokemon

[IMG]http://up351.siz.co.il/up2/0mmt5innjnzm.png[/IMG]
קרדיט ענקי למאי_123
טוב הסיפור הראשון שלי יצא גרוע אז עשיתי שני וויתרתי אל האחר לצערי..
מקווה שתאהבו תסיפור
קרדיט ענקי לחברות שלי (לא מכירים) שעזרו לי לעשות תסיפור הזה!
~~~~~~~~~~~~~~~~~
דמויות
[SPOILER]שם :נוקו טויוטסה
תמונת הדמות:[IMG]http://www.2all.co.il/web/Sites4//pokemon-citi/181867_%284%29.bmp[/IMG]
אופי: מפונקת מלאת מרץ סקרנית חובבת אופנה ולא מפחדת אמיצה ואם יגידו לה משהו כמו "תרימי תידים ותוציאי תכסף שלך!" היא תענה משהו כמו " למה מי אתה חושב שאתה? מה אתה מאיים עלי! תסתום תפה ותרגע ומהר!".
שולטת באומנות ה:אש והתקפות רגילות
מופיעה בפרק : פרק 1 ההתחלה לעולם הגדול[/SPOILER]

[SPOILER]שם :אקורי שונראושו
תמונת הדמות:[IMG]http://www.2all.co.il/web/Sites4//pokemon-citi/181867_%286%29.bmp[/IMG]
אופי: ביישנית דואגת לירקות שלה חייה בבית עני מאוד ומשתמשת במתקפות שלה בפעמים מאוד רחוקות(אלא אם כן זה תלוי בירקות שלה)
שולטת באומנות ה:על חושי
מופיעה בפרק : פרק2 3 שלושה אנשים ושני פוקימונים [/SPOILER]

[SPOILER]שם :יוקי
תמונת הדמות:[IMG]http://i435.photobucket.com/albums/qq75/Mai_Pokemans/359Absol.jpg[/IMG]
אופי: מיסתורי יש לו יכולת של אבסול לנבוי מזל רע.. ~אין מידע~
שולטת באומנות ה:אין לזה ממא אומנות זה המתקפות של אבסול הוא בעיקרון חושך אבל יש לו עוד מלא מתקפות וגם נבוי מזל רע
מופיעה בפרק : פרק2 3 שלושה אנשים ושני פוקימונים [/SPOILER]
~~~~~~~~~~~~~~
מילון
"דיבור"
*הערה חשובה*


~~~~~~~~~~~~~~
רשימת פרקים:
פרק 1 ההתחלה לעולם הגדול
מי מופיע בפרק :
נוקו ווולפיקס
פרק 2 שלושה אנשים ושתי פוקימונים
מי מופיע בפרק :
נוקו וולפיקס אקורי יוקי ואבסול ומוכרת הכרטיסים למלון
פרק 3
המסע לאבן השמש
מי מופיע בפרק:
יוקי נוקו אבסול וולפיקס אקורי
פרק 4
מי שמופיע בפרק : אקורי נוקו וולפיקס יוקי ואבסול המוכרת בחנות וכרטיסן וילדה והאנשים אם הרובים
פרק 5
חלומו של שועל
מי מופיע בפרק:
וולפיקס היצור אם הקרן השחורה ויצור סגול
~~~~~~~~~~~~
[SIZE="4"]הקדמה[/SIZE]
~~~~~~~~~
פעם בעולם יפה שוקק חיים היו את הפוקימון מאט מאוד חיות ובני אדם.
הם חיו ביחד והיה שלום בינם. אפילו היו אנשים שהיו כול כך מחוברים לפוקימונים שהשתלבו איתם ונהפכו לחצי חצי. חצי בן אדם וחצי פוקימון.
הכול היה פשוט נפלא! אבל אז כמו כול עולם תמיד מגיעה הטכנולוגיה הורסת מזהמת וקטלנית הפוקימונים הרגישו שמחריבים את העולם שלהם! אז הם התחילו להרוס את המכונות של בני האדם... בני אדם התרגזו והתחילו לחשוב שאולי בפוקימונים מסוכנים בגלל היכולות המיוחדות שלהם כוחות האש המים העשב החשמל הרוח ועוד.. והחליטו שהם לא רוצים יותר! והם התחילו להרוג את הפוקימונים בזה אחר זה ... נשארו מעט מאוד פוקימונים והם מתחבאים ביערות או חיות המחמד של עשירים.כמובן שגילו את אנשי הפוקימונים שחיו ביערות התחילו להרוג את כולם. הרגו כפרים שלמים ילדים וילדות נשים וגברים ואפילו זקנים וזקנות ותינוקות. הם הרגו את כולם לפחות זה מה שהם חשבו...
~~~~~
[SIZE="4"]פרק 1 [/SIZE]
[SIZE="3"]ההתחלה לעולם הגדול [/SIZE]
~~~~~~~~~~
"זהו! היום אני הולכת! היום אני יוצאת מהבית כלא הזה!" אמרתי לעצמי "אבל.." המשכתי " מה אני יעשה בחוץ.. ובטח ירדפו אחרי ואם יתפסו אותי! לא היה לי רגע אחד של פרטיות! ישימו אלי משמר כפול! אפילו בשעות הפנאי שלי וישימו מצלמות.. נמאס לי מההורים האלה הם פשוט לא מבינים אותי הם חושבים שאני ילדה קטנה וזה הכול! אם הם היו הורים טובים הם היו נותנים לי לצאת! כמו כול ילדה נורמאלית בגיל 11 ! ללכת לקנות דברים להיות אם חברות ! אני לא יצאתי אף פעם מהבית שלי אף פעם! " דמעות אלו בעיני והתיישבתי אל המיטה הכתומה שלי מעוטרת פרחי זהב קטנים ועלי זהב ומצעים ממשי, וולפיקס החיית מחמד החמודה שלי שאני קוראת לה וולפ דמוי שועל אם 6 זנבות הסתכל אלי בדאגה ואמר כמובן "וולפ?" הוא שאל ואני לא עניתי ^ טוב זהו! אסור לי לתהות כול הזמן! אני חייבת ללכת לפני שהשומרים יבאו! ^.
החלפתי בגדים מהכותונת האדומה הארוכה שלי לשמלה קצרה וכתומה שמגיעה עד לברכיים אם חגורה צהובה כתומה גדולה והכול מבד איכותי ויקר . והכנסתי את 6 הזנבות הארוכות שלי לשמלה ככה שלא רואים אותם "אוף אני שונאת להיות אם הבגדים האלה הם כול כך ישנים..." .סירקתי את השער קלי ושמתי כובע צהוב כתום שמסתיר את האוזני שועל הכתומות שלי ,לקחתי תיק כתום ודחסתי בו עוד 2 סטים של בגדים תארנק שלי ולבשתי על אצמי את הבד השחור שיצא ממנו שרוולים ובד שיכסה גם תראש ושמתי אותו אלי. לקחתי תתיק ויצאתי מהדלת הראשית המוזהבת וולפ אחרי יצאתי לגינה הירוקה אם העצים הירוקים ושחי הוורדים ואחזתי בידית הדלת המוזהבת של השער ההעשוי מזהב ופתחתי תשער "זה הזמן שלי לצאת לעולם הגדול" אמרתי ויצאתי אל העולם הגדול ....
תגובות בונות בבקשה השקעתי

פרק ממש טוב להתחלה,כנראה גם את הסיפור הזה אני אקרא קבוע.

וואו, ממש יפה!
כדאי, להוסיף לסיפור סימני-פיסוק; . , ? - !
סה''כ יצא ממש ממש יפה יחסית לפרק ראשון! D=
8/10
:)

אהבתי מאוד את הרעיון, את התמונה של הדמות את ציירת?

בכל מקרה הסיפור עצמו טוב מאוד אבל חסרים אנטרים וסימני פיסוק.
אני בטוח שאמשיך לעקוב אחרי הסיפור!

תודה תתמונה אני לא יצרתי לקחתי מאתר אחר... אבל הארכתי תשער ושיתי כמה שינוים.. אני עוד חייבת לתת קרדיט ענק
לחברות שלי שעזרו לי לעשות סיפור נפלא כזה

[quote]ואם יגידו לה משהו כמו "תרימי תידים ותוציאי תכסף שלך!" היא תענה משהו כמו " למה מי אתה חושב שאתה? מה אתה מאיים עלי! תסתום תפה ותרגע ומהר!".[/quote]

במקום כל המשפט הזה יכולת פשוט לכתוב "אמיצה"

חחח כן היא אמיצה אבל היא בעיקר לא ממש מבינה סכנות כי כול הזמן יש לה שומרי ראש ואף פעם לא ניסו לפגוע בה

וואו אני ממש מחכה כבר לפרק ה-2!
מתי הוא יצא??
>0<

אהה עכשיו...
..
[SIZE="4"]פרק 2[/SIZE]
[SIZE="3"]שלושה אנשים ושני פוקימונים[/SIZE]
רצתי ברחובות וראיתי מלא אנשים וחיות ובתים! (כול מי שלא מבין כרגע היא רצה סתם ברחוב נראה כיאלו זה מקום מדהים אבל אם אתם רוצים אתם יכולים לצאת החוצה ולראות סוג של (שמה יש מלא בתים ענקיים של עשירים אצלכם אני לא בטוחה)מה שהיא ראתה..) רצתי ווולפיקס אחרי ואז היא שמתי לב שאני מתנהגת קצת בילדותיות "אוקי נוקו תרגעי זה לא מתאים למישהי כמוך" אמרתי והתחלתי ללכת פתאום ראיתי כמה אנשים בשריונות .ידעתי מיד זה השומרים והם מחפשים אותי, ראיתי שהם מתחילים לרוץ לעברי אז רצתי הכי מהר שיכולתי עד שהיא הפריעה לי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סוף סוף!
סוף סוף יש לנו ירקות! אמרתי והסתכלתי לעבר הסל שלי וספרתי שוב את הירקות לבדוק ששום דבר לא חסר
היה שם מלפפון אחד עגבניה במצב לא הכי טוב , כמה עלי חסה רבע כרובית וגזר קטן הכול במקום . בדקתי שמתחת לעלי החסה יש באמת מה ש"לקחתי" מהחנות זה היה חתיכה של עוף חשבתי על זה ומיד היה לי תיאבון! אבל.. מה יומרו ההורים שלי שיראו שהשגתי עוף... ושלא היה לי מספיק כסף לעוף ובכול זאת יש לי...
טוב זה לא נורא במילא הם היו שמחים . הסתכלי וראיתי את מה שהכי לא רציתי לראות... זה היה בעל המכולת אם שני העוזרים שלו העפתי את שערי הסגול מהפנים שלי והתחלתי לרוץ פתאום ראיתי מין ילד מוזר אם שער לבן וכתם סגול וילדה מוזרה אם שער כתום ושועל ואז הכול התבלגן...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טוב זה היה קצת מעורר רחמים
שתי ילדות שאחריהן רודפים אנשים רצות זה לעבר זו, הנבוי מזל רע שלי פעם אז זה היה די ברור...
"אתן עומדות להתנגש" אמרתי ושניהן התנגשו הילדה אם השער הכתום והוולפיקס התחילה לצעוק על זאת אם השער הסגול והעינים הצהובות.. הם לא עיינים כמו שלי אדומות או כמו של בן אדדם אחר.. הם משהו שונה
הסתכלתי לעבר אבסול והוא הסתכל אלי.. ברור ששתיהן לא יודעות מי אני ומה אני...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"לא הירקות שלי!" צעקתי
ופתאום הירקות עמדו באוויר מרחפים אספתי את כולם
"וואו ... לא ידעתי שבחוץ יש ירקות מרחפים!" אמרה הילדה אם השער הכתום החוצפנית הזאת שהפילה לי את הירקות... היה מובן שאין לה מושג מהחיים שלה , אבל ידעתי דבר אחד היא עשירה כנראה.. יש לה בגדי פאר והיא בורחת משומרים "מוזר.." מילמלתי הילדה הזאת התחילה לצעוק " למה את מפילה אותי?! מאיפה קבלת רשות כזאת?! מה את עיוורת??!" היא צעקה ואני צעקתי אליה " את התנגשת בי!" מה שהכי מוזר שהיה בכול העסק שהילד הזה אם הבגדים העשירים והשער הלבן והצבע הסגול הזה בשער ידע שאנחנו עומדות להתנגש.. "איך ידעתה שאנחנו עומדות להתנגש? "שאלתי בתקיפות הוא צחקק ואמר "שתי ילדות רצות זו לעבר זו בלי להסתכל קדימה מה יקרה?" "אהה" אמרתי והסתכלי לכוון החייה המוזרה הזאת שנדמה שהוא בגודל של סוס פוני אם פרוה לבנה ומין קרן יוצאת לו מהראש...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אין לי זמן לזה!" רטנתי "רודפים אחרי!" צעקתי עוד פעם " למישהו יש מושג איפה יש בית מלון?" אמרתי עכשיו בקול סמכותי יותר ופחות תקיף "לא" אמר הילד אם השער הלבן והיצור הזה והלך...
הילדה אם השער הסגול והבגדים המטונפים האלה שגורמים לה להראות כמו בובת סמרטוטים הלכה..
"חכי רגע! " צעקתי "תעצרי! אני פוקדת אליך!"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היא פוקדת אלי? מי היא חושבת שהיא? התחלתי ללכת " תעזבי אותי בשקט!" צעקתי מה היא רוצה ממני? ומה זה השועל שלה? "איפה הבית מלון?!" היא צעקה "אני ישלם לך כסף!" בבת אחת נעצרתי ... כסף.. זאת אומרת עגבנייה טובה! ואולי אולי גם אורז! רצתי אליה ונתקלתי בעמוד... אווש .. לא! הירקות נפלו לי! לתוך הבוץ! וגם הבשר! מה אני יעשה? אני חייבת לכסף שלה ! אני חייבת! אמרתי והלכתי אלייה נזהרת לא להתלכלך מידי מהבוץ "אהה אני חושבת שיש מלון בעוד שתי רחובות ואז ימינה .." אמרתי "ו?" היא אמרה
לא ידעתי מה לומר "ברחוב ההנדרסה יש פנייה ימינה הוא אחרי רחוב המוריאל שאת פונת ימינה יש מלון גדול מולך " אמרתי "ו?" היא אמרה "ו מה?" אמרתי לה "את לא מתכוונת לקחת אותי לשם?!" היא צעקה אלי..
יו הילדה הזאת פשוט מפונקת ברמות... טוב נו זה כסף זה שווה...עוד קצת תסבלי ואז ירקות חדשים...הובלתי אותה בדרך לשם אחרי כמה דקות שהלכנו הגענו למלון ענק היא נכנסה ואני אחריה...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הלכתי לקבלה לקבל חדר הלכנו מלא! "שלום אני רוצה חדר אחד ללילה " אמרתי והאישה באה ואמרה לי
"סליחה ילדה את חייבת לבוא אם ההורים שלך.." היא אמרה ברוב חצפותה "אני ממשפחת טויוטסה " אמרתי
"אהה משפחת טויוטסה אין בעיה..." היא אמרה והתחילה לרשום דברים במחשב "חדר מפואר אני מתארת.."
היא המשיכה "כן חדר מפואר וגדול " אמרתי אני לא רוצה להיות בחדר קטן ועלוב כמו כולם... "זה עולה 1050 שקל " היא אמרה נתתי לה תכסף ולקחתי תכרטיס "עוד משהו .. איפה החנות?" אמרתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היא התחילה לדבר אם זאת שבדלפק ... אני יכולה לאבד אותה! ואת הכסף! "בואי אני יודעת איפה נוכל להשיג לך בגדים!" אמרתי והיא נגררה אחרי הלכנו לשוק והובלתי אותה לחנות רגילה לא יקרה מידי ולא טובה מידי חנות בגדים רגילה בשם הבגדיון..
היא התחילה למדוד בגדים אבל קצת מוזר...
"איכס " "דוחה" "מגעיל " "איכס" "איכס" "איכס" "איכס" "או זה נחמד! לא לא זה גם איכס!!"היא אמרה שמדדה תבגדים אוף היא כול כך מפונקת.. הבאתי לה בגד יקר חשבתי שהוא ימצא חן בעינה אבל היא כמו תמיד אמרה איכס ואחר כך רצה שבעקבותיה השועל אם ה6 זנבות שלה לעבר שמלה כתומה בלי שרוולים ועליונית שחורה אם כובע שחור היא הלכה ומדדה וחזרה "אני רוצה את זה!" היא אמרה אוף נמאס לי מזה! אחר כך היא שילמה למוכרת והמשיכה ללכת ואז עמדה כיאלו שחכה משהו הביטה לוולפיקס הביטה מבט אחד אלי ואז הוציאה תארנק שלה מהתיק שלה.. "הנה קחי 200 שקל זה די קצת אבל מה אני יעשה..." היא אמרה לקחתי ת200 שקל בהתרגשות "תודה! תודה רבה!" אמרתי "את בטוחה .. אני זורקת למזרקה שלי יותר.." היא אמרה פתאום ראינו את הילד הזה אם השער הלבן..
"שלום מה חדש אצלכן?" הוא אמר אחרי כמה זמן הלכנו לשוק לקנות ירקות בחרתי מלא ירקות זה היה ממש תענוג! לקחתי תפוח בטטה שני תפוחי אדמה שלושה גזרים 3 מלפפונים 2 עגבניות בשלות חתיכת סטייק ואורז.. זה היה שווה את זה אמא שלי כול כך תשמח!, ואז הוא הלך לא ידעתי מה לעשות .. היא הלכה אחריו ואני הלכתי אחריה בתקווה לקבל עוד כסף.. הלכנו ופתאום תקפו אותנו 3 שודדים אם רובים ..
המשך בפרק הבא!
המסע לאבן השמש!
[spoiler]"תרימו ידיים ותזרקו את כול הכסף שלכם אל הרצפה!" שמעתי תאיש הזה צועק[/spoiler]

ווואוו!!
ממש ממש ממש ממש ממש יפה!
כל הכבוד על ההשקעה!
10/10! D=

[QUOTE=may-chan;906103]ווואוו!!
ממש ממש ממש ממש ממש יפה!
כל הכבוד על ההשקעה!
10/10! D=[/QUOTE]
תודה
עוד תגובות.?

אני מוכרך לציין אותך!
כל הכבוד על ההשתפרות!
את מתקדמת מאוד בכתיבה!

[QUOTE=the charmander;908049]אני מוכרך לציין אותך!
כל הכבוד על ההשתפרות!
את מתקדמת מאוד בכתיבה![/QUOTE]
תודה
הפרק הבא היה בקרוב

אני לא ממש אהבתי את הקטע שכל פעם מישהו אחר מדבר זה מבלבל,קשה לעקוב אחריי הסיפור ככה וגם לא מבינים מי מספר בכול פעם אני חושב שמישהו אחד צריך לספר.
אבל חוץ מזה הסיפור טוב 9\10

אאה טוב... אני ינסה שיותר יבינו
תודה בכל אופן
הפרק הבא היה בקרוב

נוו מתי הפרק הבא??
Xd

אהה עכשיו
[SIZE="4"]פרק 3[/SIZE]
[SIZE="3"] המסע לאבן השמש[/SIZE]
~~~~~~~~~~~~~
"תרימו ידיים ותזרקו את כול הכסף שלכם אל הרצפה!" שמעתי תאיש הזה צועק
"מי אתה חושב שאתה? למה אתה מתחצף אלי?! אתה לא יודע שאסור להתחצף אלי!?" נוקו צעקה אליו והוא רץ אליה בסכין והיא פתאום פתחה את הפה שלה ויצא משם אש... ממש אש ואני חשבתי שאני מוזרה.. מי שמע אל מישהו אם אש בתוך הגוף?! הוא התחיל לצעוק "מה זה?" והיא ירתה עוד ועוד אש.. ואז הוא הרים מכסה של ביוב רטוב.. איכסס.. והיא ירתה והאש נכבתה... ידעתי מיד ששום דבר לא יעזור לה הוא שלף אקדח ואמר "תוציאי את כול הכסף שלך עכשיו! או שאני יורה בך!"זהו היא גמורה פתאום יוקי ככה מסתבר שקראו לו שאל אותי "יש משהו שאת יכולה לעשות?" ועניתי לו "אני יודעת לגרום לדברים לעוף.. ולגרום לאנשים לישון..." והוא אמר "אהה טוב אז תטפלי בקשה בהם טוב?" ואמרתי לו "טוב" והרמתי אותם בעזרת הכוחות המוזרים שלי אותם באוויר "מה זה מה קורה פה?" זה שהחזיק תמכסה ביוב אמראת זה ופתאום יוקי רץ ויצא מהיד שלו מין דבר שחור כזה כמו הקרן של אבסול רק קצת כמו סכין וכבר החבורה הזאת דיממה על הרצפה..,
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"טוב אז עכשיו אני מציא לכן לבוא לבית שלי " אמרתי לשתיהן
ואז התחלנו ללכת לעבר הבית שלי ונכנסנו לחנות..
"מה זה ? " שאלה אקורי שכנראה הייתה המומה או משהו הלכתי בשקט לעבר גרם המדרגות שעובדי החנות אומרים לי " היי יוקי ומה שלומך?" עליתי לחדר והן אחרי "טוב אז זה הבית שלי " אמרתי והצבעתי לעבר 5 החדרים שהיו מטבח שבו אני מכין לאצמי משהו קטן לאכול שירותים חדר אורחים חדר שינה וסלון .
"וואו" התפעלה אקורי
"בית לא רע תאמת.. לאחד.." אמרה נוקו
אחר כך הלכנו לישון אקורי כנראה הייתה מוטרדת ממשהו ולא ממש ישנה ... אני סתם בהייתי בירח ובאבסול שישב לידי.., וולפיקס ונוקו ישנו כמו בולי עץ , טוב וולפיקס לא ממש נראה שמשהו ממש הפריע לו הוא כול הזמן התפתל וקצת ילל מין יללה כזאת, יללה יותר של כניעה..של עצב.. ואז הוא לפתע התעורר בבת אחת ונוקו אחריו טוב.. נוקו עשתה את אצמה ישנה "תפסיקי להתחבבא מתחת לשמיכה נוקו" אמרתי לה והיא התחילה להראות תפנים שלה מבעד לשמיכת הפוך העבה שלה "טוב נו.." ואז התחלתי לדבר "טוב נו כנראה שאתם כמוני אנשי פוקימונים.."
"אנשי מה? !" אקורי צעקה "אנשי פוקימונים תני לי לנחש נוקו את וולפיקס נכון? את תמיד חובשת כובע ... בוא נראה מה יקרה אם תורידי אותו.." "טוב נו מאחר שכולם הבינו את זה.." היא התחילה להוריד תכובע וגם מהשמלה שלה נפלו 6 זנבות ומתחת לכובע שתי אוזנים כתומות..
~~~~~~~~~~~~~~~~~
"מה?!!" אמרתי "מה זה?!!" "לפי הפוקימון שלך את בטח וולפיקס " יוקי אמר היא הנהנה הייתי בשוק ...
"ובו נראה את על חושי שער סגול ולא נשכח תעיינים הצהובות... הנה את מיסמגיוס! פוקימון חזק..." יוקי אמר
"אממ תודה.." אמרתי במבוכה "טוב מי שלא הבין אני אבסול אז עכשיו אנחנו רק צריכים למצוא את אבן השמש..."
יוקי אמר "אבן השמש ??! מה זה????" אני ונוקו אמרנו ביחד "זה חלק משיר שהולך ככה:
מאבן השמש עד ים הדמעות
ישנו מקום בו אפשר להגשים חלומות"
ואז נזכרתי במה שתמיד שמעתי בחלום..
"אושר ושמחה אנשים ופוקימונים היו ביחד..
היה שלום לא מלחמה ואף פעם לא לבד"
ואז נוקו משום מקום התחילה לשיר
"מקום נפלא כמותו אין כמהו בשום מקום אחר
אך הזהרו כי מי שכנוותיו אינן טהורות יושמד אפילו בלי להרהר..
ואז שזריחה תבוא וכולם יחדיו
נשיר ביחד על שלום אהבה עכשיו.."
"אז צריך למצוא את אבן השמש!" אמרתי
"טוב מישהו יודע איפה היא?" יוקי שאל
"אני יודעת!" אמרה נוקו
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הובלתי אותם לעבר רכבת .. רכבת גדולה וארוכה ידעתי תדרך סיפרו לי על זה מלא פעמים
"טוב נצתרך לקפוץ עליה.." אמר יוקי בחשש
"עלייה על הגג???? מה השתגעתה?????" צעקתי אליו
בבת אחת שהרכבת נעצרה יוקי טיפס ואחירו אקורי אבסול וולפיקס עליתי גם ..
וולפיקס החליק תפסתי אותם והעלתי אותו למעלה אבל אני נפלתי וחשבתי..
זהו זה אני מתה...

המשך יבוא
הפרק הבא המסע על אבן השמש חלק ב!
ציטוט
[spoiler]לא ידעתי מה לעשות .. אבסול היה מאוכזב וכועס שלקחו את בעלו פתאום ראיתי ילדה רצה מבין העצים [/spoiler]

וואו פרק מדהים!
ממש ממש יפה!

פרק יפה מאוד

לא להתייאש השתפרת מאוד!

טוב תודה...
אני יעשה עוד פרק אני נורא אשמח לעוד תגובות!
להגיב לא עולה כסף..
טוב אני יביא תפרק מחר כנראה ואני ישמח אם תגיבו

נו מתיי יוצא הפרק הבא!!!!!!!!!!!!!!!!1 אני מצפה ברוצר רוח:D:D:D:D:D:D:D:D:D:sorry::sorry::sorry::sunglasses::sunglasses::doubt::doubt::):):sleep::sleep:

טוב החלטתי לחזור ולעשות פרק חדש.. כי יש קורא חדש וגם עודדו אותי להמשיך והיה לי כבר תכנון מראש
[SIZE="4"]פרק4 [/SIZE]
[SIZE="3"]הצרות מתחילות[/SIZE]
~~~~~~~~~~~~~
זהו אני מתה..
חשבתי לעצמי
ובדיוק בשנייה שנפלתי לעבר המסילות..נשלחה יד רועדת לעברי
זה היה כמובן יוקי
"נו תעלי כבר!" צעק אליי איזה חוצפה יש לו...
אחר כך כבר אקורי באה והשתמשה בכוח העל חושי שלה ועליתי למעלה..
וולפיקס ישר קפץ אליי
"טוב אז תנו לי להבין אנחנו לוקחים את הרכבת הזאת נוסעים לאיזה מקום כדאי למצוא את אבן השמש ולא לחזור לעולם למקום שממנו באנו?" שאלה אקורי
"אממ כן" ענה לה יוקי
"ומה אם ההורים שלי?? אימא שלי כול כך תתעצבן!!! " צעקה אקורי
~~אחרי שעה שהרכבת עצרה~
"יורדים" אמר יוקי בקרירות וקפץ מהרכבת השחורה והמגעילה והלא נוחה לגמרי ועכשיו אבסול קפץ ואקורי גם ירדה
"אהממ" אמרתי איזה חוצפה לא עוזרים לי לרדת
"תרדי לבד" אמר יוקי בקרירות וחיכה בקוצר רוח לחלוטין איזה חוסר נימוסים יש לו באמת
ירדתי בזהירות ואחרי קפצה וולפיקס
"אני לא אתגעגע לרכבת הזאת" אמרה אקורי שעמדה ליד אבסול
התחנה הייתה שוממת וריקה מאדם ורק היו שמה כמה ספסלים ואיזה מכשיר שתייה קוו טלפון ועוד כול מיני דברים לא מעניינים
שמעתי קולות כמו "עוד מאט יורדים!" ואל תקום מהכיסא שלך אדוני!"
"בוא נזוז" אמר יוקי והלך בזריזות לעבר העיר ואבסול אחריו
אקורי גם הלכה אחריו ואני הלכתי בקצב מהיר והובלתי לעבר המקום שאני כול כך מכירה טוב למרות שאף פעם לא הייתי שם..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"את בטח צוחקת עלי!" אמר יוקי
"לא זה המקום" ענתה נוקו
מולם עמד מקום ענק הומה אנשים
זה לא היה סתם מקום..
זה היה קניון..
"קניון?!" צעקה אקורי
"ישבתי על רכבת במשך שעות! עזבתי את ביתי בשביל קניון?!" המשיכה אקורי
"תאמרו מה שאתם רוצים אם אתם לא רוצים לראות את אבן השמש תישארו פה"
אמרה נוקו והתחילה ללכת לעבר הקניון ואחריה הלכו יוקי אבסול וולפיקס ואקורי שכבר התרגזה,
נוקו נכנסה לעבר חנות די גדולה בעלת הרבה דברים וכמו פתח מסוים אם שער כזה שיש בו מחסום ,
מוכרת חנות שישבה בקופה חייכנית וליד הפתח ישבה עוד מישהי אם שולחן והרבה כפתורים
"זה המקום!" צעקה נוקו, יוקי ואקורי לא ממש הבינו אבל הלכו אחריה
"הנה הכרטיס" אמרה נוקו והושיטה לעבר האישה ליד השער כרטיס זוהר
"אוו משפחת טויוטסה ממזמן לא ראיתי אתכם פה" אמרה האישה ולחצה על כפתור ירוק וגדול והשער האדום לבן נפתח ,
"הנה " אמרה האישה ונתנה לנוקו את הכרטיס הזהוב, נוקו לקחה מהר את הכרטיס
ומהרה לעבר הפתח
"בואו " קראה לעבר אקורי ויוקי שבאו אחריה בלי ברירה
הם ירדו במדרגות מדרגה ועוד מדרגה..
והגיעו לאולם גדול מתחת לקרקע הומה איש ובאמצע המהומה עמד חלון תצוגה שבו הייתה אבן יפיפייה וצהובה ונוצצת ממש כמו השמש , והשם "אבן השמש" כול כך התאים לה,
"אהה עכשיו הבנתי .. האבן בעצם מוצגת בחנות בתור אטרקציה.." אמר יוקי
פתאום כול האנשים התפנו ובאו אנשים אחרים.. מוזרים ... אם בגדים שחורים ואחד מהם קרא לעבר מיקרופון "תפסנו אותם המפקד!" "אל תתנו להם לברוח" השיב הרמקול הקטן שבקע מהאוזניות,
"זאת מלכודת!" צעק יוקי
"גילתה לי" אמרה אקורי
פתאום הם האנשים הוציאו רובים כאלה מוזרים מאוד.. אחד מהרובים ירה חץ לעבר נוקו והיא נפלה על האדמה..
"רוצי!" צעק יוקי ודחף את אקורי לעבר אבסול ואבסול התחיל לרוץ במלוא המהירות..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ראיתי אותם .. את נוקו נופלת.. את יוקי נופל גם הוא...
אחר כך האנשים ניסו לתפוס אותי..
מה הם יעשו להם?
אבסול רץ במהירות מדהימה וממש העיף את השער רץ בכול הקניון בלי שראו אותו כמעט ואז שהגיע ליער עצר..
לא ידעתי מה לעשות .. אבסול היה מאוכזב וכועס שלקחו את בעלו פתאום ראיתי ילדה רצה מבין העצים בעלת שמלה כחולה ופפיון ענק בצבע תכלת וכחול דמוי כנפי פרפר שער בצבע תכלת אסוף בשתי קוקיות , היא רצה , רצה ממשהו ולא ידעתי מה..
פתאום ראיתי ממה היא רצה.. זה היה אותם אנשים.. שתמנו לנו מלכודת בחנות...
"תיזהרי!" צעקתי לעברה אך לשווא
היא לא שמעה אותי..
והיריה באה לעברה..
לא עוד פעם..
חשבתי לעצמי .. לא עוד פעם מישהו נופל לידי...
המשך יבוא!
[spoiler]
"מה זאת אומרת נכחדו מהאזור???" צעקתי לעבר הילדה לא הבנתי.. לא ידעתי מה הם מסוגלים לעשות.. האנשים האלה...[/spoiler]

תגיבו השקעתי

~הקפצה~
וכן אני יודעת שזה דאבל פוסט ויש לי סיבה
כיאלו מה אני עובדת על הפרקים האלה קשה ואפחד לא מגיב!
מה זה עולה כסף ?! באמת!

פרק יפה ....

הפרק באמת יפה מאוד

תודה לשניכם
עוד כמה אנשים שיגיבו ואני יפרסם פרק 6

מתי את מפרסמת את הפרק הבא

שעוד שני נשים שונים יגיבו יפורסם פרק 6

קראתי, ממליץ לך להרחיב תיאורים ולא להתייאש.
מאוד מתאים לך כל העניין של המרדפים.

טוב יאלה נמאס לי!
אני משקיע בפרקים שלי את כול הנשמה וכמעט ולא יוצא לי מזה כלום,
אמרו לי לתת לזה זמן נתתי לא הלך
אני מבקשת לנעול

אל תתיאשי, סיגל.
גם לי היו פרקים שהשקעתי בהם המון ולא קיבלתי שום תגובות, אבל אם תשקעי בו ותפרסמי את הסיפור שלך, הוא יהפוך לאחד הסיפורים הטובים בפורום. את רק צריך פרסום טוב. אני השקעתי בסיפור שלי ואני משקיע גם בפירסום שלו. אבל לעולם אל תיתיאשי.

[QUOTE=DarKCry;1033449]אל תתיאשי, סיגל.
גם לי היו פרקים שהשקעתי בהם המון ולא קיבלתי שום תגובות, אבל אם תשקעי בו ותפרסמי את הסיפור שלך, הוא יהפוך לאחד הסיפורים הטובים בפורום. את רק צריך פרסום טוב. אני השקעתי בסיפור שלי ואני משקיע גם בפירסום שלו. אבל לעולם אל תיתיאשי.[/QUOTE]

תודה...
אבל אין לי בדיוק דרך לפרסם אותו...
לשים בחתימה הקישורים לא עובדים לי ולא נכנסים..

באינטרנט....
אני פרסמתי בעוד אתרים את הסיפור שלי ואם תכתבתי לדוגמא "פורום פוקימון" את תמצאי את הסיפור שלי.

בקשר לעלילה...
יש חוסר תיאורים וחוסר סימני פיסוק.
יצרת לעצמך דמות ממש יפה בסיפור והאמת, כשחושבים על זה, עם כל הדמויות בסיפורים של הפורום התאחדו
לסיפור אחד, זה יכול להיות גדול. חלק מהבעיות של הכותבים כאן אלה הם העוצר מילים לסיטאוציות מוסיימות ודרכי ביטוי. גם לי וגם לכל אחד (לפחות רובם) יש כאן את זה. אני ממליץ לך לעבור לפעמים במילונים ותשתבצים. גם הדמות של יוקו ממש נחמדה, כלומר, יצירת הדמות. כל העלילה המהירה הזו, נורא אהבתי אותה. אני לא יודע עם זה בעיה בפורום ספרות או בעיה חיצונית אחרת שקשורה לפרסום. פרק לא רע, אבל האמת, אני רוצה לבנות מדריך ליצור פרקים מושקעים ויפים. הפרקים שלך, עם כל הכבוד, לא מושקעים בכלל, מבחינת החיצוניות שלהם. אין צבעים, אין דגש, כאילו זו עוד אחת מההודעות.

סיפור הינו שיווק עצמי. יש לך יכולת התבטאות בעזרתו. חבל לאבד ולוותר על משהו שכה תורם לך.
אני דורש ממך עוד פרק מתוקה!

כן! עוד פרק! אל תאכזבי! תראי איזה עידוד! קדימה סיגלוש! קדימה סיגלוש! השתפרת מאוד מאז תחילת הדרך ואני קוראת קבועה של הסיפור שלך! רק בסיפור הזה דבקתי כמעט!

חחח
טוב יאלה עודדתם אותי אז אני הולכת לנסות לבדוק אם יש מצב והמחשב שלי ישרוד ל5 דקות שאני יעביר את הפרק השישי או החמישי או מה שלא היה לפה..
לביינתיים (גם שלא היה דאבל פוסט )
מי שרוצה פרק 6 שיומר אני!

אני!
וכדי שלא יהיה ספאם אז אני אתאר לך איזה פרקים יפים.
בהתחלה היו לך מלא שגיאות וקצר מדי עשית ועכשיו פרקים יותר ארוכים ומותחים ומעניינים ללא שגיאות! כל הכבוד!

אני!
זאת הגישה! אנחנו מעריכים אותך על עבודתך הקשה!

סיפור טוב מאוד.
אך יש לך קצת שגיאות.
לפעמים.
וגם קוראים לזה The Pokemon People
ולא THE PEPOLE POKEMON.
בהצחה בהמשך :)