חף מפשע סיפור חדש-ישן

זה בעצם סיפור שהתחלתי ונטשתי בגלל מחסום כתיבה קשה ועכשיו אני מחדש אותו =]

[B]הקדמה:
[/B]גריי דניאלסון, אדם בעל כוחות מיוחדים מעל הממוצע המבוקש ב12 מדינות שונות יוצא למסע בכדי להוכיח את חפותו, בנוסף לכך העולם כולו החל שורר שדים חסרי אישיות הנקראים וורטלס בהם יכול לטפל רק אדם אחד.
אסיר משוחרר או פושע נמלט? כל זה תגלו בהמשך.

[B]מדריך פרקים:[/B]
פרק 1-גריי

[FONT=Arial][SIZE=2][RIGHT]פרק 1:גריי[/RIGHT]
[/SIZE][/FONT][RIGHT][FONT=Arial]"גריי דניאלסון, אני גאה לומר זאת, כעבור עשרה שנות מעצר בפועל, אתה משוחרר!" נשמע קולו הצייתני במיוחד של הסוהר מתא המעצר המעופש והמסריח.[/FONT]
[FONT=Arial]אדם בעל שיער חום, מכנס ג'ינס וז'קט אדום פתוח החושף שרירי בטן וגוף חטוב במיוחד חייך לו.[/FONT]
[FONT=Arial]"תודה רבה לך" אמר אותו אדם שכביכול עונה לשם גריי.[/FONT]
[FONT=Arial]הסוהר חייך חיוך נוקשה שכזה, "אני מניח שהחיים בכלא לימדו אותך נימוסים" אמר.[/FONT]
[FONT=Arial]גריי נאנח, "דיברתי על המקטרת" הוא אמר ומשך מתוך פיו של הסוהר מקטרת חומה והניחה באחד מכיסי הז'קט.[/FONT]
[FONT=Arial]הסוהר ניגש לתפוס באקדחו אך גריי הקדים אותו וכיוון שני אקדחים שחורים ובוהקים אל ראשו.[/FONT]
[FONT=Arial]על אף שיכל היה לעצור אותו, נאנח הסוהר, "בכל מקרה, אתה זוכר את העסק?, אתה משוחרר אם כי כעת אתה מבוקש בשתיים עשרה מדינות שונות, רק אם תעבור ממדינה למדינה בחודש הקרוב ותוכיח בכל אחת מהן את חפותך, אתה תזכה להיות חופשי, אם לא..." מלמל הסוהר אך גריי קטע אותו.[/FONT]
[FONT=Arial]"עונש מוות, אני יודע, אבל אני אוהב אתגרים..." חייך גריי נעלם מן המקום כלא היה.[/FONT]
[FONT=Arial]הסוהר חייך, "אתה משהו מיוחד-גריי דניאלסון".[/FONT]
[FONT=Arial]~~~~~[/FONT]
[FONT=Arial]*כעבור יום[/FONT]
[FONT=Arial]"אז..." מלמל גריי כשהוא נח לו על גג פתוח של גורד שחקים עצום באמצע העיר ניו יורק.[/FONT]
[FONT=Arial]"מאיפה להתחיל..." אמר והביט במקטרת החומה שנחכה בידו.[/FONT]
[FONT=Arial]"כנראה שמהתחלה" אמר ובאופן מדהים צנח מן גורד השחקים העצום היישר אל הקרקע של סמטה מוארת במקצת.[/FONT]
[FONT=Arial]"כפי שכבר טרחו להציג אותי, אני גריי דניאלסון, פושע נמלט" אמר גריי ועישן מן המקטרת.[/FONT]
[FONT=Arial]"רגע, פושע נמלט זה לא טוב לדמות שלי נכון?, אז תיקון, אני גריי דניאלסון, אסיר משוחרר" הוא אמר, "כן אסיר משוחרר...זה נשמע טוב, אתה גאון גרי..." הוא מלמל.[/FONT]
[FONT=Arial]"בכל מקרה חיי עצמם לא היו קלים, אבא שהיה מכור להימורים ועזב אותנו, אמא שמתה בעודי ילד... בלה, בלה, בלה..." הוא מלמל באדישות מפליאה. [/FONT]
[FONT=Arial]"כל זה קרה לטובה, בכדי להפוך אותי לאדם החזק שאני היום, למדתי במהלך החיים שלי לא לסמוך על אף אחד!" קרא גריי.[/FONT]
[FONT=Arial]"מגיל קטן התחלתי לראות יצורים מוזרים כאלה, סוג של שדים, אבי, כשהיה עוד אדם בריא, חכם וצלול מחשבה, אמר לי שהשדים האלו נקראים 'וורטלס' [/FONT][FONT=Arial]–[/FONT][FONT=Arial]חסרי ערך, מכיוון ששדים אלו חסרי ערך ויעודם בחיים הוא רק להרוס הכל, כל מה שבא לידם, אין להם שכל, חוץ מלכמה בודדים בעלי דרגה גבוהה יותר אם כי הם אינם נפוצים בעיר שלנו" אמר גריי.[/FONT]
[FONT=Arial]"אלו למשל סתם וורטלס חסרי ערך" אמר גריי והצביע על שלושה שדים לבנים בעל ראש דמוי נחש וגוף של ציפור אשר התקרבו אליו במהירות.[/FONT]
[FONT=Arial]"קצת אקשן אף פעם לא מזיק" חייך גריי והניח את המקטרת בכיס הז'קט בעודו שולף את אקדחיו ובאופן מרשים פוגע באחד השדים ומחסל אותו בקלילות.[/FONT]
[FONT=Arial]"פחות אחד יותר נחמד" הוא מלמל.[/FONT]
[FONT=Arial]מיד לאחר מכן שני השדים הנותרים החלו רצים כל אחד מצד שונה אל כיוונו של גריי אשר קפץ אל עבר עמוד חשמל הקרוב לאזור וצפה בהנאה בשני השדים אשר חיסלו זה את זה בשוגג.[/FONT]
[FONT=Arial]"פחות שתיים נחמד כפליים" הוא מלמל ונחת על האדמה.[/FONT]
[FONT=Arial]"היי!" נשמע לפתע קול מכיוונו של גריי, "זה האיש מן המודעה!" קרא אחד מתושבי העיר בעודו מנופף במודעת מבוקש אשר דמותו של גריי מופיעה עליה.[/FONT]
[FONT=Arial]"תפסו אותו!" קראו ההמון והצטרפו אל האיש.[/FONT]
[FONT=Arial]"אופס...הגיע הזמן שלי ללכת" חייך גריי ובדיוק שנייה לפני שנתפס, הוא נעלם מן המקום.[/FONT]
[FONT=Arial]~~~[/FONT]
[FONT=Arial]*שעה לאחר מכן[/FONT]
[FONT=Arial]גריי התבטל שוב על אותו גג של גורד השחקים העצום כשהוא מעשן את המקטרת החומה שלקח כמזכרת.[/FONT]
[FONT=Arial]"גיבור שהאנושות אינה רוצה בו..." הוא מלמל ובהה בשמיים התכולים.[/FONT]
[FONT=Arial]"כנראה שזה גורלי" נעמד גריי על רגליו.[/FONT][/RIGHT]
[FONT=Arial]"אל תדאגו אני לא מתלונן" חייך גריי וניגש לצנוח שוב מאותו גורד שחקים, "הרי אני..." מלמל שניה לפני שצנח, "גריי דניאלסון".[/FONT]
[FONT=Arial][/FONT]
[FONT=Arial][/FONT]

הקדמה נחמדה, לא הייתי קורא לזה פרק.
הכתיבה שלך מעולה, ורק אני חייב להוסיף שאם הוא כל הזמן מדבר לעצמו, היית צריך להוסיף את זה בתיאור הדמות שלו. כי הרי אתה חשבת את זה לפרק ראשון, אפילו שזה נדמה להקדמה הרבה יותר.
אהבתי את העלילה של הסיפור, היה מוסיף אם היית אומר על מה הגיבור בעצם אשם.
אני מאחל לך בהצלחה עם הסיפור, יש לו עתיד מזהיר, אני כבר אומר לך.

סיפור יפה.
אהבתי את הרעיון וגם יש לך תיאורים די טובים,אני חייב להגיד שהיה קטע שממש דמיינתי איך הוא קורה בראש.
חוץ מזה אתה לא חושב שזה טיפ טיפה קצר???
בכל מקרה אני אעקוב נראה איך זה יתפתח :)

תודה לשניכם, וכן זה פרק הקדמה =] אם יהיה ביקוש מצדכם אני יפרסם גם את פרק 2 עכשיו
ד"א הגילוי לאשמה שלו יופיע רק בסוף אבל יתברר בטשטוש במהלך הפרקים
בכל מקרה אם תרצו שאפרסם את פרק 2 עשיו אין לי בעיה
בכל מקרה יש את הסיפור עד פרק 4 נראלי בעמוד חמש בפורום רק פה אני שם תפרקים טיפה יותר מתוקנים אם אתם מסתקרנים ורצים להציץ אתם יכוליים ללכת לשם P:

אני לא אהרוס לעצמי רק אם אתה רוצה אתה יכול לפרסם את 2 עכשיו ;)

טוב אני מצטער מעט לאכזב אבל בפרק הזה לא יהיה יותר מדי קרב והוא גם קצר יחסית לפרקים שהולכים לבוא תסמכו עליי

[right][size=6]פרק 2- המסע מתחיל:יפן חלק א'[/size]
"וואו!" קרא גריי והביט ברחובות טוקיו ההומים בזמן השעות הקטנות של הלילה.
הוא התהלך מעט ברחובות העיר ולא התפלא לגלות את מודעות המבוקש בדמותו אשר סבבו את כל העיר, את האנשים המפוחדים ואת הקולות של ניידות המשטרה.
"הצילו, בבקשה!, עזרו לי!" שמע קול אשר מתחנן לעזרה מאחת הסמטאות החשוכות והאפלות שבטוקיו.
הוא נכנס ללא פחד, "וורטלס" מלמל גריי ועישן ממקטרתו בעודו מביט בעכברוש דמוי אדם דוחק איש זקן לפנית הסמטא.
"אדוני בבקשה!" התחנן האיש.
"מה שמכריחים אותי לעשות..." מלמל גריי בייאוש.
"היי!, שיניים עקומות!, בוא הנה!" קרא גריי ורגע לפני שהעכברוש המפלצתי גרם למרחץ דמים מיותר הוא החל רץ אל עבר גריי בזעם.
"אין לי תקציב לגשר בשבילך, אז בוא ניישר אותן בדרך אחרת מה אתה אומר?" חייך גרי וחבט בפניו של העכברוש מה שגרם לו להתנגש בחנות ריקה באזור ולגרום למבנה להתמוטט על אותו האיש הזקן.
"הצילו!" הוא קרא כשחייו החלו עוברים מול פניו בעוד המבנה העצום כמעט ופוגע בו, הזקן עצם עיניו, הוא חשב שהוא מת אבל... "רוץ!" הוא שמע את קולו של גריי אשר בקושי רב תפס את המבנה ומנע ממנו לפול.
האיש ההמום קפא במקומו והביט בגריי כשכולו המום.
"מה אתה עומד שם סתם ככה, רוץ!" קרא גריי ופלט אנחות כאב ושנייה לפני שעזב, הספיק האיש להסתלק מן המקום.
גריי התנשף בחוזקה וניגש להמשיך מן המקום אך לפתע, "אדוני!" הוא שמע את קולו הרועד של אותו זקן מלפני רגע, רק שהפעם הוא החזיק במודעת הדרוש של גריי.
"נו באמת..." נאנח גריי וניגש ללכת משם בעצבים אך הזקן הרגיע אותו.
"אני יודע שאתה אינך פושע, איזה אינטרס יש לפושע להציל אותי..." הוא מלמל וחיוך עלה על פניו של גריי.
"תשמע, אני אדם בעל מעמד די גבוהה ובעל בית מלון די מכובד פה בטוקיו, אני יכול לארגן לך מקום לישון בו לכמה זמן שתצטרך, אנא ממך אדוני, תסכים" אמר הזקן.
"ואתה מוכן לקחת את הסיכון?" שאל לפתע גריי בעודו מעשן מן מקטרתו החומה.
"אין לי ברירה" חייך אליו הזקן.
~~~
*שעתיים מאוחר יותר, בית המלון 'קליב' שבטוקיו
"וואו!" פער גריי את פיו בעוד הזקן מחייך חיוך רחב, השניים נעמדו אל מול מבנה עצום אשר התנשא אל השמיים.
"החדר שלך הוא 725, סוויטה יוקרתית, והנה המפתח" הגיש לו הזקן את כרטיס לבן.
"תודה רבה" חייך אליו גריי, "דרך אגב, מהו שמך?" שאל.
"קוראים לי ג'יימס" חייך האיש.
~~
"אדוני, הגיעו הפרטים" נשמע קול צורם ומפוחד, זה היה מיקום אפל ואינו ידוע, כך שבקושי אפשרי היה להיות מה מתרחש במקום חוץ מסוג של שד בעל פרצוף של נחש וגוף של אדם הכורע ברך כלפי כסא מלוכה עליו ישבה דמות מעורפלת.
"עבודה טובה, ססס" נשמע קול מכסא המלוכה המלווה בלחישות נחש.
אותו שד נחות בעל ראש הנחש הניח את הפרטים באזור ועזב את המקום בפחד, כאילו נבהל היה רק מן הכוח העצום ששדרה הדמות אשר ישבה בכסא המלכות.
"גריי דניאלסססון(דניאלסון)" מלמלה אותה הדמות המכובדת כביכול.
"שליטה באקדחים ובאלמנט האסס(אש)" הוא אמר שוב בליווי לחישות הנחש.
"אתה בהחלט יריב ראוי".
~~~~~~~
*קזינו בית המלון
"עשרת אלפים יין על הכתר" נשמע קולו של גריי אשר הגיש כמות מכובדת של ז'יטונים אל איש בעל בטן תפוחה וסיגר בפיו.
האיש צחקק, "אתה בוודאי חדש פה, הכתר אמנם בעל יחס של אחד לעשרים, אבל הוא לא זכה כבר חמש שנים ברציפות" אמר האיש והשתעל מעט.
"פשוט תעשה את זה" מלמל גריי בעוד כל סובבי הקזינו מביטים בו המומים כולל אותו האיש.
"איך שתרצה..." נאנח האיש זרק אל תוך רולטה מלאת סימנים כדור קטנטן והחל מסובב את הרולטה, כולם הביטו במתח במתרחש, הרולטה החלה להיעצר לאט, לאט ובדיוק כשנראה היה שהכדור מגיע אל הכתר, הוא נעצר סימן אחד לפני, על סוג של קלף כלשהו.
כולם צחקקו, "לא נורא תוכל לנסות שוב אם תרצה" גיחך האיש אך גריי נשאר אדיש, לרגע נראה היה שהוא שלף אחד מאקדחיו ולוחץ על ההדק, "תסתכל שוב" חייך גריי.
כולם הביטו בתדהמה, "זה לא יכול להיות..", "בלתי אפשרי..." נשמעו הערות מכל עבר בעוד האחראי פוער את פיו.
"יש לך מזל ילדון" הוא אמר והגיש לו כמות מחומשת של ז'יטונים.
"בואו לאבא!" קרא גריי בחיוך ואסף את הז'יטונים.
הכל היה נראה מושלם עד שלפתע, ההרגשה המוזרה הזאת נכחה באוויר, רוח צורמת הדהדה בפראיות וכעבור שניות ספורות,חלונות הקזינו התנפצו וכולם החלו בורחים בבהלה.
גריי קפא במקומו, ''אין סיכוי...'' הוא נדהם.
במהרה הדבר אשר ניפץ את דמות הקזינו התגלה כדמות מוכרת, מפלצת עצומה בדמות קוברה עם רגלי אדם, ידיה מלאות נחשים במקום אצבעות, זנב ארוך ועבה השתחל מישבנה ועיניה הצהובות יכולות לשתק במבט.
"שמעתי עליך" חייך גריי.
"אתה בוודאי 'הקוברה', יצור עצום ובנוסף לזאת וורטלס ברמה גבוהה מן השאר, למען האמת הכי גבוהה, נדיר למצוא כמוך, אני מניח שאתה די חזק לא כמו חבריך העלובים" הוא המשיך.
"כנראה..." מלמל הקוברה.[/right]
"אבל חבל שאני לא יכול להגיד אותו דבר עליך, צייד השדים, גריי דניאלססססון"


בפרק הבא:
חברות, התכונה החשובה ביותר אשר נותנת לאדם להתקיים, כששני כוחות אדירים נפגשים, רק התכונה הזאת תכריע.
[i]מלך הנחשים[/i]

לא הבנתי מה הכוחות שלו
קצת אובר פאוור

אבל סיפור טוב שאתה מעביר אותו מעולה, הרווחת קורא
את ההתחלה ממש אפשר לדמיין כמו סרט, אהבתי

[quote=ITA;1260171]לא הבנתי מה הכוחות שלו
קצת אובר פאוור

אבל סיפור טוב שאתה מעביר אותו מעולה, הרווחת קורא
את ההתחלה ממש אפשר לדמיין כמו סרט, אהבתי[/quote]
תודה רבה לך =] וכן בהחלט אובר פאוור אבל הוא מתומודד מול אויבים יחסית ראויים אז זה יוצר שוויון שכזה
ד"א קראת את שני הפרקים?

כן
ולא הבנתי מה בדיוק השדים האלו, אני ממליץ לך להוסיף תיאור (=

אוקיי, קראתי עכשיו את הפרק השני.
פרק יפה, כתוב טוב ומעניין. רק לפעם הבאה, אל תוריד שורה כל פעם, אלא תעשה פסקאות. זה הרבה יותר נוח לקרוא.
אני מחכה לפרק השלישי.
וד"א, אין דבר כזה אובר-פאוור. זה סיפור על מימד שונה, עם יצורים שונים חוץ מבני אדם, כך שזה לא ממוזר שיש לו כוחות אדירים. אני ממליץ לך לעשות פקר בו מסופר איך הוא בכלל קיבל את כוחותיו.

[quote=sandslash;1260419]אוקיי, קראתי עכשיו את הפרק השני.
פרק יפה, כתוב טוב ומעניין. רק לפעם הבאה, אל תוריד שורה כל פעם, אלא תעשה פסקאות. זה הרבה יותר נוח לקרוא.
אני מחכה לפרק השלישי.
וד"א, אין דבר כזה אובר-פאוור. זה סיפור על מימד שונה, עם יצורים שונים חוץ מבני אדם, כך שזה לא ממוזר שיש לו כוחות אדירים. אני ממליץ לך לעשות פקר בו מסופר איך הוא בכלל קיבל את כוחותיו.[/quote]
הוא נולד ככה, השורות זה בגלל הוורד 2007 שמחרפן אותי XD
ותכלס יש אובר פאוור כאילו, אם אני מראה שכל דמות הוא מנצח בקלות אז מה זה שווה? נכון שאני עושה את זה מול מפלצות חסרות ערך(תרתי משמע) אבל מול הקוברה למשל אתם תשימו לב שהקרב יהיה הרבה יותר ארוך ויפרס על פרק שלם

[QUOTE=accelerator;1260426]הוא נולד ככה, השורות זה בגלל הוורד 2007 שמחרפן אותי XD
ותכלס יש אובר פאוור כאילו, אם אני מראה שכל דמות הוא מנצח בקלות אז מה זה שווה? נכון שאני עושה את זה מול מפלצות חסרות ערך(תרתי משמע) אבל מול הקוברה למשל אתם תשימו לב שהקרב יהיה הרבה יותר ארוך ויפרס על פרק שלם[/QUOTE]

בדיוק, אתה צריך לעשות שאם הוא חזק, הוא יתמודד מול יצורים חזקים.

קראתי עכשיו את הפרק ואני חייב לומר שאני מתרשם.
אתה כותב ברמה גבוהה לא כמו רוב האנשים פה ואני מעריך אותך על כך המשך ככה מחכה לפרק הבא.

[quote=sandslash;1260428]בדיוק, אתה צריך לעשות שאם הוא חזק, הוא יתמודד מול יצורים חזקים.[/quote]
כן למרות שמדי פעם בשביל להוכיח שהוא חזק ואת הכוח שלו הוא יתמודד מול אויב חלש אך לא רציני כמו זה שראית בפרק

coca cola
תודה רבה לך =] מקווה שתמשיך לעקוב

מצטער על העיקוב הקטן פשוט חיכיתי ליותר תגובות אבל שיהיה...



[RIGHT][SIZE=2][FONT=Arial]פרק 3:מלך הנחשים[/FONT][/SIZE]
[FONT=Arial][FONT=Arial][/FONT][/FONT]
[FONT=Arial][FONT=Arial]"אתה בוודאי 'הקוברה', יצור עצום ובנוסף לזאת וורטלס ברמה גבוהה מן השאר, למען האמת הכי גבוהה, נדיר למצוא כמוך, אני מניח שאתה די חזק לא כמו חבריך העלובים" הוא המשיך.[/FONT][/FONT][FONT=Arial]
[FONT=Arial]"כנראה..." מלמל הקוברה.[/FONT]
[FONT=Arial]"אבל חבל שאני לא יכול להגיד אותו דבר עליך, צייד השדים, גריי דניאלססססון"[/FONT]
[FONT=Arial]השניים נעמדו אחד מול השני בעוד גריי מביט בעיניו הצהובות באימה.[/FONT]
[FONT=Arial]אף אחד לא העז לבצע מהלך עד שלפתע, "היי ראש נחש!" שמע לפתע הקוברה את קולו של גריי, הוא נדהם לגלותו מאחוריו ובלי התראה מוקדמת ירה גריי שני כדורים מדויקים אל תוך פיו של הקוברה, נראה היה שהמהלך גמר אותו אך אז..."כל כך עלוב!" הוא אמר בקולו הצורם וירה את הכדורים בחזרה בעזרת פיו בלבד אל עבר גריי אשר נפגע קלות.[/FONT]
[FONT=Arial]"לעזאזל..." מלמל גריי ונראה שהקוברה לא התכוון להפסיק, הוא פער את פיו וגרם למשב רוח עז וחזק כל כך שהעיף את גריי דרך השמשות המנופצות אל תוך טרקלין המלון.[/FONT]
[FONT=Arial]"איזה ריח בנאדם, חשבת על לצחצח ניבים פעם?" מלמל גריי בקושי.[/FONT]
[FONT=Arial]"זה נראה לך מצחיק?!" זעם הקוברה ושלח עשרות נחשים קטנים מידו אשר התנפלו על גריי והחלו מכסים אותו כולם.[/FONT]
[FONT=Arial]"כל כך עלוב, ואני עוד ציפיתי לאתגר ממי שמכונה 'מלאך המוות האדום' " גיחך הקוברה וניגש ללכת מן המקום.[/FONT]
[FONT=Arial]"לאן, אתה, הולך..." נשמע קול תשוש, למרבה הפלא גריי קם על רגליו למרות עשרות הנחשים אשר עטפו אותו.[/FONT]
[FONT=Arial]היה ניתן להרגיש זאת, האוויר עצמו התחמם בעוד הקוברה מחייך חיוך גדול, "זה מתחיל" הוא מלמל.[/FONT]
[FONT=Arial]גופו של גריי החל בוער באיטיות ומיד לאחר מכן נוצר פיצוץ עצום אשר העיף את כל הנחשים מעליו ושרף אותם למוות.[/FONT]
[FONT=Arial]גריי עמד במקומו, להבה כלשהי עטפה אותו, צבע עיניו החום והסטנדרטי השתנה לצבע לבן וריקני, ניתן היה להרגיש באישיותו בגרות רבה יותר מאשר גריי המזלזל שכולנו מכירים.[/FONT]
[FONT=Arial]"קדימה!" הוא קרע ועט במהירות עצומה אל עבר הקוברה.[/FONT]
[FONT=Arial]"הכוח הזה..." נדהם הקוברה וניגש להדוף אותו עם זנבו אך לפני שהספיק לשים לב גריי הופיע מאחוריו, "אגרוף להבה!" הוא קרא ואת ידו החלה עוטפת להבה עצומה, הוא לא היסס לרגע ופגע אנושות בקוברה עם אגרופו העצום.[/FONT]
[FONT=Arial]על אף שנותר חצי מובס הקוברה החל מצחקק, צחוק מרושע אשר הדרדר מרגע לרגע.[/FONT]
[FONT=Arial]"מה כל כך מצחיק?!" זעם גריי.[/FONT]
[FONT=Arial]"ובכן" קם הקוברה על רגליו, "מכיוון ששחררת את הכוח האמיתי שלך..." הוא מלמל.[/FONT]
[FONT=Arial]"מה דעתך שאציג בפניך את שלי?!" קרא הקוברה. [/FONT]
[FONT=Arial]הילה לבנה כלשהי החלה עוטפת אותו ובשאגה אחת הוא גרם לעשרות בנינים אשר סבבו את בית המלון להתמוטט.[/FONT]
[FONT=Arial]כוחו המורגש באוויר הדליל היה כל כך עצום עד שאפילו גריי נרתע עד מאוד.[/FONT]
[FONT=Arial]"קדימה, ססס" אמר הקוברה, נראה היה שקולו השתנה לקול מפחיד ונבזי אף יותר.[/FONT]
[FONT=Arial]במהירות רבה הוא חבט בגריי בעזרת זנבו ומיד לאחר מכן תפס אותו בעזרת לשונו הארוכה.[/FONT]
[FONT=Arial]"איך ההרגשה?" הוא מלמל ולחץ את גריי באופן כל כך חזק עד שפליטות כאב עצומות נשמעו ברחבי המלון ההרוס.[/FONT]
[FONT=Arial]"אם אני רק...אצליח להגיע..." מלמל גרי והחל מנער עצמו, מיד לאחר מכן ללא היסוס, הוא שלף אחד מאקדחיו וירה בעינה הימנית של הקוברה מה שגרם לו לשחרר אותו.[/FONT]
[FONT=Arial]"בן אנוש עלוב!" הוא קרא בעצבים והחלה מנסה לפגוע בגריי בעזרת זנבו אך זה התחמק במהירות.[/FONT]
[FONT=Arial]"נמאס לי לשחק!" הוא קרא בזעם וכוחו התגבר אף יותר מה שכמעט גרם לכל המלון להתמוטט מן הלחץ הרב.[/FONT]
[FONT=Arial]"גז רעיל!" הוא קרא וירה סוג של עשן סגול במהירות עצומה אל עבר גריי המשותק מן הכוח העצום.[/FONT]
[FONT=Arial]היה נראה שזה הסוף, שגריי מת אך לפתע, "איי!!" נשמעו פליטות כאב עצומות, אך זה לא היה קולו של גריי.[/FONT]
[FONT=Arial]"ג'יימס!" קרא גריי אשר לא האמין למראה עיניו, הוא מצא את ג'יימס אשר ספג בכוונה את המכה במקומו, מוטל על הקרקע.[/FONT]
[FONT=Arial]"למה?!" שאל גריי בזעם בעודו מביט בג'יימס הגוסס.[/FONT]
[FONT=Arial]"אני שמעתי על המשימה שלך..." מלמל ג'יימס בכוחות חלושים בעודו משתעל דם רב.[/FONT]
[FONT=Arial]"יש לך עוד הרבה דברים לעבור ילדון, אני כבר מיציתי את החיים שלי, חוץ מזה, הייתי חייב לך זוכר?" אמר ג'יימס ומיד לאחר מכן, לפני שהספיק גריי לומר מילה, עיניו של ג'יימס נעצמו והוא נותר על האדמה חסר רוח חיים, מת.[/FONT]
[FONT=Arial]הקובה החל מצחקק בקול רם ומצמרר, "כל כך פתטים!" הוא קרא ולא עצר עצמו מלגחך בעוצמה.[/FONT]
[FONT=Arial]"הוא לא פתטי" נשמע קולו של גריי, הוא השפיל את ראשו ונראה היה שאישיותו הפכה רצינית יותר שוב.[/FONT]
[FONT=Arial]"אתה תשלם על זה..." מלמל גריי והביט בעיניו של הקוברה, השניים הפגישו את מבטיהם והפעם היה נראה שהקערה נהפכה על פיה, מבטו של גריי היה כל כך רציני ומצמרר עד כדי כך שהקוברה נרתע קלות.[/FONT]
[FONT=Arial]"היי, בוא נרגע קצת, אני יודע שאתה לא רוצה לעשות את זה" אמר הקוברה בבעתה, נראה היה שהכוח שגריי שידר היה כל כך עצום עד שהצליח להפחיד אפילו את הקוברה האיום.[/FONT]
[FONT=Arial]"זה כבר מאוחר מדי" מלמל גריי והלך לעברו באיטיות בעודו מכין את אקדחיו.[/FONT]
[FONT=Arial]"בבקשה, אני אעשה כל מה שתרצה, מבטיח!" החל הקוברה מתחנן בפני גריי.[/FONT]
[FONT=Arial]"אני מצטער, אבל אתה גרמת לזה" אמר גריי בקול חלוש ובעט בקוברה בעוצמה כה רבה מה שגרם לקוברה להיפגע ולהגיע עד לגג המלון בעוד גריי השתגר לשם בקלות.[/FONT]
[FONT=Arial]"זה נגמר" אמר גריי וכל מה שהספיק לו בכדי לסיים את הקרב הזה הוא מבט אחד, בכדי שהקוברה יעלה בלהבות ויזעק בעודו מת מוות מכאיב ומייסר.[/FONT]
[FONT=Arial]~~~~~~~~[/FONT]
[FONT=Arial]*כמה דקות לאחר מכן[/FONT]
[FONT=Arial]גריי נחת על הקרקע בעודו חוזר למצבו הרגיל, הוא נדהם לגלות ילד צעיר אשר הביט בו בתדהמה והחזיק את מודעת המבוקש שלו.[/FONT]
[FONT=Arial]"אין לי זמן לזה!" אמר גריי בקול עוין אך הילד תפס בכתפו.[/FONT]
[FONT=Arial]"אני...הבן של ג'יימס, אתה יודע איפה אבא שלי?" הוא שאל מפוחד במעט.[/FONT]
[FONT=Arial]גריי חייך חיוך קלוש וכרע ברך אל עבר הילד הצעיר בעודו מצביע אל עבר הכוכבים הנוצצים, "אבא שלך היה גיבור" הוא אמר וליטף את ראש הילד אשר דמעות זעירות זלגו מעיניו.[/FONT]
[FONT=Arial]"הוא יחזור?" שאל הילד בעצב את גריי אשר ניגש ללכת מן המקום.[/FONT]
[FONT=Arial]"אי אפשר לדעת חבר, ניסים קורים בעולם הזה" חייך אליו גריי ונעלם משם.[/FONT]
[FONT=Arial]~~~~~~~~[/FONT]
[FONT=Arial]*יומיים לאחר מכן[/FONT]
[FONT=Arial]"פושע או גיבור?, ממשלת יפן הודיעה כיום בבוקר על תמיכתה במבוקש הידוע גריי דניאלסון, הסיבות עדיין אינן ידועות" דקלם אדם מוכר בתחנת המשטרה החשוכה של ניו יורק מתוך עיתון הבוקר. [/FONT]
[FONT=Arial]הוא לבש מדי סוהר נוקשים, נראה היה שזה אותו אחד אשר הופיע לפני זמן מה בתחילת מסעו של גריי.[/FONT]
[FONT=Arial]"מה עכשיו אדוני?!" שאל אותו הסוהר כשהוא מקפיד על עמידה זקופה ומצדיע לדמות מסתורית ומעורפלת אשר פלטה עשן רב מפיה, כנראה מהסיגר שהיה שהחזיקה ידה.[/FONT]
[FONT=Arial]"מצוין" מלמלה הדמות המסתורית.[/FONT]
[FONT=Arial]"אבל אדוני..." אמר הסוהר אך אותה הדמות השתיקה אותו.[/FONT][/RIGHT]
[FONT=Arial]"תרגע ג'ו" אותה הדמות קטעה אותו, "הכל הולך לפי התוכנית".[/FONT]
[FONT=Verdana][/FONT][/FONT]

קראתי את הפרק החדש ו...וואוו.
אני אוהב את הרעיון שלך,את הכתיבה שלך ואת ההשקעה,הפורום ספרות צריך עוד אנשים כמוך המשך כך.

[quote=coca cola;1261636]קראתי את הפרק החדש ו...וואוו.
אני אוהב את הרעיון שלך,את הכתיבה שלך ואת ההשקעה,הפורום ספרות צריך עוד אנשים כמוך המשך כך.[/quote]
תודה רבה לך :)
זה משמח אותי מאוד ברצינות

[QUOTE=accelerator;1261638]תודה רבה לך :)
זה משמח אותי מאוד ברצינות[/QUOTE]

אין בעד מה :wink:
תמשיך כך אני בטוח שיהיו לך עוד קוראים ומגיבים.

אהבתי
חוץ מהאובר פאוור המטורף שהכתיבה המדהימה מחפה עליו, יש לי תלונה אחת
''אגרוף להבה''? זה פוקימון? לא מתאים שהדמויות יגידו את המתקפה, זה פוגע בתיאור שלה
והיה יותר טוב לדעתי אם הוא היה שותק (גריי) כאשר הוא נהפך לרציני, הייתי ממליץ לכמה שפחות ''טקסט''

[quote=ITA;1261909]אהבתי
חוץ מהאובר פאוור המטורף שהכתיבה המדהימה מחפה עליו, יש לי תלונה אחת
''אגרוף להבה''? זה פוקימון? לא מתאים שהדמויות יגידו את המתקפה, זה פוגע בתיאור שלה
והיה יותר טוב לדעתי אם הוא היה שותק (גריי) כאשר הוא נהפך לרציני, הייתי ממליץ לכמה שפחות ''טקסט''[/quote]
מה קשור פוקימון? הוא אומר תהתקפה, אני לא ממש הולך לוותר על זה זה סוג הכתיבה שלי ואני ישתמש בזה עוד הרבה
תודה והכל אבל דווקא אני לא מבין תטענה הזאת אין מה לעשות, זה גם יותר מקל עם הכתיבה ומוריד חפירות

וואו! אין לי עוד מה להגיד! בהתחלה לא היה לי כוח לקרוא אבל עכשיו... ואוו!

לא יודע זה משעשע לראות שמישהו אומר את ההתקפה שלו
למשל אם אני נותן אגרוף למישהו אני לא אומר ''אגרוף!''
הבנת את הכוונה?

[quote=ita;1261935]לא יודע זה משעשע לראות שמישהו אומר את ההתקפה שלו
למשל אם אני נותן אגרוף למישהו אני לא אומר ''אגרוף!''
הבנת את הכוונה?[/quote]


מילא בחיים האמיתיים כן,
אבל א' זה סיפור.
ב' יש לו כוחות על טבעיים.
שיגיד מה שבא לו חחח,בנוסף יש גם אנימות שהם לא פוקימון
שיש הרבה פעמים שהם אומרים את המתקפה:
בעל זבוב לדוגמה,כמה פעמים הוא אמר אוגה פאנץ',אוגה קיק ועוד הרבה

סיפור נהדר ,הנושא מרתק , פושעים ואסירים הם טרנד חזק עכשיו בשוק הכותבים וגם בפורום חח
אהבתי מאוד את הכתיבה שלך ,סימני הפיסוק קצת לא מובנים כי הפרק מבולגן מדי , אולי תחלק לחלקים את הפרק ? לפסקות ?

תודה רבה לכולם =]

דניס-הבנתי אבל אין מה להגיד ענו לך

Zjh-תודה רבה לך , משמח אותי מאוד מקווה שתמשיך לקרוא

ארווין-תודה :), חשבתי על זה ואתה צודק, אני יתחיל לנסות את זה מאיפה שאני כותב למרות שזה קשה ניסיתי את זה פעם אחת אבל בגלל הוורד הדפוק שלי הכל התחרבש....