שרשור לי ולטריקו-פוקימון

טופס הרשמה ריק-
שם משתמש:
שם בשרשור:
רקע:
גיל:
פוקימון:

טופס שלי-

שם משתמש:ttrrtte
שם בשרשור:טל
רקע:טל נולדה בעיירה קטנה אי שם במחוז איסאשו, היא גדלה בחוות פוקימונים עד שיום אחד, ביום הולדתה העשירי החליטה לצאת לג'טו ולהתחיל מסע פוקימונים משלה, היא לקחה את צי'קוריטה ובדיוק שעמדה לצאת מן המעבדה היא פגשה את____(איך שלא ייקראו לך בשרשור) הם נעשו חברים טובים והחליטו לצאת למסע ביחד
גיל:10
פוקימון:צ'יקוריטה


שם משתמש: TreeCko
שם בשרשור: מקס מנר
רקע: מקס גדל עם אביו, אימו עזבה אותם כדי לצאת למסע גדול שמקס היה בן 6, מקס שסבל מזה כי אביו עבד כל הזמן ולא היה לו זמן בשבילו רצה רק לצאת למסע, למקס לא היו חברים שרצו לצאת למסע איתו ולכן נאלץ לצאת אליו לבד, נחוש בדעתו להיות מאמן פוקימונים יצא מקס לכיוון המעבדה, מקס רצה בדרך למצוא את אימו שזנחה אותו ולשאול אותה כל-כך הרבה, הוא פחד אבל ציפה לזה ובא עם מוכן עם הכל, הוא רק צריך פוקימון והנה הגיע היום שהוא חיכה לו, במעבדה מקס פגש את טל והתיידד איתה בזמן שהם חיכו בתור, מקס נתן לטל את זכות הראשונים לבחירה והיא בחרה את צ'יקוריטה.
גיל: 10 נגיד חח
פוקימון:סינדקוויל

שם משתמש: TreeCko
שם בשרשור: מקס מנר
רקע: מקס גדל עם אביו, אימו עזבה אותם כדי לצאת למסע גדול שמקס היה בן 6, מקס שסבל מזה כי אביו עבד כל הזמן ולא היה לו זמן בשבילו רצה רק לצאת למסע, למקס לא היו חברים שרצו לצאת למסע איתו ולכן נאלץ לצאת אליו לבד, נחוש בדעתו להיות מאמן פוקימונים יצא מקס לכיוון המעבדה, מקס רצה בדרך למצוא את אימו שזנחה אותו ולשאול אותה כל-כך הרבה, הוא פחד אבל ציפה לזה ובא עם מוכן עם הכל, הוא רק צריך פוקימון והנה הגיע היום שהוא חיכה לו, במעבדה מקס פגש את טל והתיידד איתה בזמן שהם חיכו בתור, מקס נתן לטל את זכות הראשונים לבחירה והיא בחרה את צ'יקוריטה.
גיל: 10 נגיד חח
פוקימון:סינדקוויל

תתחילי:)

''אתה בא מקס?'' צעקתי אל מקס ממעלה הגבעה, מקס היה עדיין בתחתית שלה, מתנשף, ''טל...אנחנו רצים כבר שלושה קילונטר רצוף, מה דעתך על הפסקה?'', ''אה...לא'' השבתי למקס, ''שלושה קילומטרים בלי להיתקל בשום פוקימון זה לא טוב!'', ''קדימה מקס!'' אמרתי בחיוך למראה מקס העולה בתנשפות במעלה הגבעה, ''סוף סוף'' אמרתי לו שהוא סוף סוף הגיע, ''תרי!'' הוא אמר לי לפתע והצביע אל עבר זנב אשר יצא מן אחד השיחים

את רוצה שאני אבחר תפוקימון שיוצא? חח טוב
--

"תראי" אמרתי והצבעתי על הזנב
פתאום הפוקימון יצא מהשיח והבחין בנו
[IMG]http://www.serebii.net/blackwhite/pokemon/179.png[/IMG](מריפ)

''היי תראה מקס!, זה מאריפ!'' אומר למקס בשמחה, ''אני ממש רוצה לתפוס אותו אבל בטח גם...'' אך דבריי נקטעו בעוד מאריפ נוסף הגיח מן השיחים, ואז עוד ועוד ועוד, לפנינו ניצב עדר מאריפים שלם שכלל כ100 מאריפ!, הסתכלתי בתדהמה על המראה המדהים שמול, אך לפתע קפאו פניי במבט המום-טיפשי, ''אמ....טל?'' שאל אותי מקס, ''אהה?'' עיתי עדיין קפואה באותה הבעה, ''את מודעת לזה שמהלחיים של כל המאריפים יוצאים ניצוצות כן?'', הוא שאל, ''אה, אה'' השבתי, ''את יודעת מה זה אומר נכון?'' הוא המשיך, הבטתי בעיינים הכעוסות של כל המאריפים, ''כן...'' אמרתי והשתחררתי מאותה הבאה, ''רוץ!'' צרחתי בדיוק שהמאריפים התחילו את מאה מכות הברק שלהם עלינו

"תזהרי!!" צעקתי בזמן שאני מתחמק ממכות חשמל "היי תראי תמערה הזאת שם, בואי ניכנס לשם!"
שנייה אחרי שקלטתי את המערה תפסתי את ידך ורצתי לכיוון המערה

נכנסתי אל עבר המערה יחד עם מקס, ''זה היה קרוב...''' אמרתי לו בהקלה, ''צודקת..'' הוא השיב.
אך תוך כמה דקות ספורות גילינו שאחנו עדיין לא בטוחים מפני שנכנסנו למערה של אורסארינגית ישנה!

מה זה אורגינסגית או מה שזה לא יהיה? חח
--

"לאט לאט..." אמרתי בזמן שהתחלתי ללכת אחורה על קצות האצבעות
"מאריפ!" אנחנו שומעים מבחוץ "מא מא מאריפ!"
"טוב... עדיף להישאר כאן ולא להעיר אותה.." אמרתי והפסקתי ללכת
פתאום האורסירינגית פוקחת עין ומסתכלת ישר אלינו

זה-
[IMG]http://www.serebii.net/blackwhite/pokemon/217-f.png[/IMG]

_________________

''או או'' אמרתי למקס בבהלה, ''אוקיי, בוא נצא החוצה, אני די בטוחה ששמעתי מאריפ, הם ידועים בקשיחות שלהם כך שאני בטוחה שהוא יוכל לעזור לנו,'' אני ומקס התחלנו לצאת החוצה ועברנו בפתח המערה בדיוק שהאורסארינגית החלה לקום ולשאוג עלינו באיום, ''נכנסנו לטיריטוריה שלה, לא טוב'' לחשתי למקס תוך כדי יציאה, לפתע ראיתי בדיוק את מה שחששתי ממנו אך גם קיוויתי לו, להקת מאריפ, היישר מחוץ למערה, המאריפ, כמובן החלו לירות אקדחי מים לכל מקום בגלל רצונם התמידי להילחם, האורסארינגית יצאה החוצה וגרמה לכל המאריפים להתמקד בא, המאריפים הסתכלו עליה, ומיד התחילו לירות אקדחי מים, אחד מהם פגע בי ועפתי היישר לרגלי האורסארינגית ''מקס!'' צרחתי

"צא סינדקוויל!" צעקתי וזרקתי את הפוקדור "תשתמש במסך עשן לכיוון הראש של האורסיראנגית!"
סינדקוויל משתמש במסך עשן ואורסיראנגית מתחילה להשתגע
עד שהמסך עשן עובר אני ואת כבר לא נמצאים שם ומתחיל קרב בין האורסיראנגית לבין המאריפים
"מכאן" אמרתי וזחלתי בשיחים, לאן שלקחתי אותך

''מזל...'' אומר בהקלה רבה למקס, ''לאן אתה חושב שצריך ללכת עכשיו, סטינו מהדרך הראשית'', מקס חשב מעט אך לבסוף אמר ''את רואה את עץ האורן הזה ששם?'', ''כן'' עניתי לו למראה עץ האורן ועליו גרגירי אורן רבים, ''עברנו על ידו קודם, אני זוכר אותו, נלך לכיוונו ונגיע לשביל'' אמר מקס בשמחה, הלכתי אחרי מקס לכיןן עץ האורן, ונראה כי מקס צדק, הדרך אכן הייתה מאחוריו, חזרנו אל הדרך והמשכנו בדרכינו ''תראה מקס!'' אמרתי בשמחה, למראה העיר הראשונה, ראיתי את קצוות הבניינים בקו האופק והתחלתי לרוץ, שהגעתי לראש הגבעה, מקס כמובן היה בתחתיתה ''קדימה מקס, בוא!'' צקתי אליו, מקס רץ אליי מנשף, ''מרוצה?'' הוא שאל, ''בהחלט'' אמרתי למראה השקיע ולאורה זיקוקים אשר נורו מפסטיבל כלשהו אשר מתקיים בעיר, ''אז מה עכשיו?'' שאלתי את מקס

"אני חושב שנמצא מלון טוב לישון בו קודם" אמרתי בעייפות "ואולי נתקלח ונלך לפסטיבל שמתקיים פה"
התחלתנו ללכת בעיר ושאלתי כמה אנשים איפה המלון הכי זול לערב אחד
כעבור 15 דקות כבר שילמנו למלון ושמנו את החפצים שלנו במקומם
אחרי עוד חצי שעה כבר יצאנו מהמקלחות והשעה הייתה 8 בערב והספטיבל בשיאו

הגענו אל מקום הפסטיבל, הפסטיבל התקיים במרכז העיר, היה חשוך אך יכולנו לראות בעזרת כל האורות מן הדוכנים והמשחקים, בכניסה היה שלט גדול ועליו הכיתוב ''ברוכים הבאים לפסטיבל מון''.
''היי ,מקס?'' שאלתי אותו, ''כן ,טל?'' הוא ענה, ''למה קוראים לפסטיבל, פסטיבל מון?'', לפני שמקס הספיק לענות, אישה קשישה אשר שמעה את שאלתי באה אלינו ואמרה לנו ''פסטיבל מון מתקיים פה כבר שמונים שנה רצופותף קוראים לו ככה כי הוא מתקיים בפול מון, בתרגום מאנגלית לעברית זה אומר ירח מלא, תסתכלו לשמים'' הסתכלתי לשמים, ירח מלא היה שם, עננים מעט כיסו אותו וציפורים עפו מעלף זה היה מראה מדהים, ''יפה נכון?'' אלה אותנו האישה בחיוך, ''מאוד'' ענינו, היא הלכה משם והתחלנו להסתובב, לפתע ראיתי דוכן קטן ושמו ''תופס ת'מאג'יקארפ'' שבוא לוקחים רשת צרה מאוד וצריכים לתפוס את המג'יקארפים, מסימה מאוד לא קלה כאשר הם מקפצים לכל כיוון

"אני לא טוב בדברים האלה" אמרתי בחיוך "אולי תנסי את זה את? אני בינתיים אסתובב פה קצת לדוכן אחר"
המשכתי ללכת ואז ראיתי מין בניין קטן שכתוב עליו -בואו לבחון את הפוקימונים שלכם!-
נכנסתי פנימה ובכניסה הייתה מישהי שנראית בגיל 20, שיער בלונדיני ארוך ומבט משועמם
"סליחה.. מה עושים כאן?" שאלתי בסקרנות ונראה שאין לה כוח לשום דבר אך בכל זאת מחליטה לענות
"כל אחד בוחר פוקימון אחד ונלחם פה, שהוא מנצח הוא נלחם נגד אחד אחר שניצח והמנצח הגדול זוכה בפרס.. כמו טורניר" היא אומרת בשיעמום ובזלזול נראה לעין "מתחילים עוד 5 דקות, תירשם כאן"
היא מצביעה על הדף ואני ישר הולך להירשם, ברשימה נראה שיש הרבה מאמנים.

''או לא אתה לא'' מלמלתי בזמן שהמג'יקארפ שנלכד ברשת שלי ניסה לקפוץ החוצה, החזקתי את הרשת באלכסון בכדי שלמג'יקארפ לא תהיה כל דרך לצאת מן הרשת והתחלתי למשות את הרשת מן המים, לבסוף הצלחתי, רטובה כולי, אבל הצלחתי, ''יש!'' אמרתי באושר, המוכר בדוכן בירך אותי בחיוך על הצלחתי והכניס את המג'יקארפ לפוקדור צבוע בצבע כחול כהה, הוא הגיש לי אותו ואמר לי לבחור אחד מבובות הפרווה שעל המדף, הכל היה שם, מבחר ענק, הסכלתי ולבסוף אמרתי ''אני אקח את בובת ה.....איווי'' אומר לאחר התלבטות רבה, אחבק את הבובה הפרוותית, לפתע אשמע קול נשי קורא בשמי ''טל?! טל?!'', אסתובב ולפתע אראה את מיקה רצה אליי'', ''מיקוש!'' צעקתי ורצתי לעברה וחיבקתי אותה, שאלתי אותה לשלומה ומה היא עושה בעיר, היא סיפרה לי כי היא רק עוברת כאן והיא בדרך לדודים שלה, ''התגעגעתי'' אמרתי בחיוך, לא ראיתי את מיקה מאז שיצאתי למסע, ''כנ''ל'' היא ענתה לי וחיבקה אותי, ''טוב חייבת לעוף..'' אמרה לי מיקה והלכה, ''ביי..'' לחשתי כאשר דמעה יורדת במורד עייני, לא רציתי שמיקה תלך, אני מתגעגעת לעולם מהבית, אני זוכרת שהיינו מטפסים על עצים, מתחרים בריצות, מתחרים אפילו בנשרים, רצים כנגד הרוח.

"היי!" צעקתי אלייך "נו איך הלך?"
אני מסתכל בידיים שלך ורואה את הבובת פרווה ומבין שהצלחת, אני מחייך ורואה שאת קצת עצובה ושם יד על ראשך
"געגועים הביתה? אל תדאגי, שנינו ביחד בסיפור, בואי נהנה מהמסע כמה שאפשר" אמרתי בחיוך וחיבקתי אותך
"דרך אגב, אני נירשמי לטורניר, עוד מעט מתחיל, רוצה לבוא?"

אנגב את הדמעות מעייני, אני אסדר את שערותיי מפני שהן התפרעו כאשר מקס נגע בראשי, ''מקס...'' מלמלתי בצחוק רגוז כאשר ססידרת אותך.
ואז הלכתי אחרי מקס לראות את הטורניר.
''איזה קרב אתה?'' שאלתי את מקס, ''סיבוב ראשון, קרב מס' חמד אני מתמודד מול מישהו ששמו ליאון'' ענה לי מקס, ''אה... אוקיי באיזה קרה הם עכשיו?'' שאלתי אותו, ''רביעי, כמעט תורי'' הוא ענה.
הקרב הרביעי נגמר בתקו ומקס נקרא לקרב, מולו עמד בחור גבוהה ושחום כל שיער חום ועייני דבש, הוא לבש משקפי שמש על ראשו ''ליאון....'' אמרתי לעצמי, ליאון הוציא צ'ארמנדר ואמר ''צארמנדר להביור''

"סינדקוויל!" צעקתי והוא יצא "תשתמש במסך עשן וותחמק מהלהביור!"
צ'ארמנדר יש עשה להביור שסינדקוויל התחיל תמסך עשן, צ'ארמנדר הפסיק וחיפש איפה סינדקוויל שהופיע מאחוריו ונתן לו דחיפה ואז השתמש בגחלת
צ'ארמנדר התחיל להראות תשוש וקם
"סינדקוויל! מסך עשן שוב!" צעקתי והוא עשה מסך עשן
"איפה הוא?!" צעק ליאון בעצבים והסתכל על צ'ארמנדר המבולבל שגחלת פגעה בו מלמעלה והוא עף אחורה, תשוש לחלוטין
סינדקוויל הסתכל עליו בחיוך ורץ עם דחיפה וצ'ארמנדר הצליח להתחמק ולשרוט אותו ולהשתמש עליו שוב בלהביור שפגע אך לא השפיע יותר מדי על פוקימון האש סינדקוויל.
שניהם נראו תשושים.
"סינדקוויל דחיפה!"
"צ'ארמנר פגע בו עם שריטה!"
שניהם רצים אחד אל השני ופוגעים ושניהם נופלים גמורים.
"קדימה סינדקוויל אתה יכול!" צעקתי שסינדקוויל ניסה לקום,"קום עכשיו!" צעק ליאון על צ'ארמנדר שגם ניסה לקום
"סינדקוויל, פעם אחרונה!" אני צועק וסינדקוויל רץ אל צ'ארמנדר, "צ'ארמנדר גם אתה!" צועק ליאון וצ'ארמנדר גם הוא רץ אל סינדקוויל.
"עכשיו, התחמקות ואז נגיחה בצ'ארמנדר!" צעקתי אליו, צ'ארמנדר השתמש בשריטה ופגע קצת בסינדקוויל שהצליח להתחמק כמעט לגמרי ונגח בצ'ארמנדר שנפל גמור.
"צ'ארמנדר לא יכול להלחם, המנצחים הם סינדקוויל ומקס!"

''יש! כל הכבוד מקס וצ'ארמנדר!'' צעקתי בשמחה ממקום מושבי, ליאון המאוכזב החזיר את צ'ארמנדר בחזרה לפוקדור שלו, מקס ריפא את סינדקוויל בתחנה מיוחדת לקראת הסיבוב הבא, הוא בא והתיישב על ידי, ''קרב מעולה מקס לרגח חשבתי שתפסיד ואז תנצח ואז שוב תפסיד ואז כבר לא ידעתי מה לחשוב!'' אמרתי לו באושר, ''כה גם אני ככה'' הוא ענה לי החיוך, מותש מעט מהצעקות.

הסתכלנו על הקרבות, אחד אחד, הם עברו מהר מאוד, ולבסוף נוצרה קבוצה קטנה של שמונה מאמנים שעולים לשלב הבא, ''יש!'' אמר מקס באושר שראה שהוא אחד מהשמונה, ''כל הכבוד'' שיבחתי אותו.

מקס נקרא לזירה, הוא נעמד מול מאמן ושמו אש קאצ'אם (xdxdxdxd) אש אמר לפיקאצ'ו שהיה על כתפו לרדת לזירה, הפחקאצ'ו נראה נחוש מאוד, ''פיקאצ'ו מכת וולט!'' צעק אש

רצינית? על השמינית אש?:p
--

"סינדקוויל מסך עשן ואז גחלת!!" אני צועק וברגע שסינדקוויל בא לזוז פוגע בו מכת חשמל
"פיקאצ'ו זה שלנו! עוד מכת ברק ואז כדור חשמל!" אש אומר בחיוך
"סינדקוויל מסך עשן על כל הזירה" אני אומר וסינדקוויל קם ועושה מסך עשן שגורם לפיקאצ'ו לאבד אותו "עכשיו דחיפה ואז גחלת!"
סינדקוויל בא מאחורי פיקאצ'ו ומשתמש בדחיפה ואז בגחלת אבל פיקאצ'ו מצליח להתחמק ואז משתמש בזנב ברזל
סינדקוויל שוכב על הזירה כמעט גמור
"אתה מסוגל!" אני אומר ושהוא מנסה לקום אש מורה לפיקאצ'ו להשתמש בכדור חשמל שמעיף את סינדקוויל לקיר וגומר את הקרב.

Xd שיהיה מעניין
_____________
''יש ניצחתי!'' אומר אש בחיוך, הוא בא אלייך ואומר ''קרב טוב, אשמח להילחם איתך שוב בהזגמנות ואתם לוחצים יידים, ''כה גם ני איתך'' אתה עונה לו, ''קרב יפה'' אמרתי למקס ברגע שבא אליי, ''תודה טל, את רוצה ללכת למכון העיר?'', ''אמ...בטח'' עניתי לו, אני ומקס הלכנו יחד בעקבות שלטי העיר אל המכון, המכון היה בית גבוהה בצבע חום-שמנת והזירה הייתה מלאת אבנים, ניגש אלינו איש בבגדי פועלים אדומים בעל שיער חום קוצני ועיינים חומות ואמר ''אני שיין מנהיג המכון, מי רוצה להילחם נגדי?w' ''אני!'' אמרתי יחד עם מקס בקול אחד, ''טוב...אז מי ראשון?w' הוא שאל

"בנות קודם" אני אומר שאת ניגשת לזירה שכולך רועדת לקראת קרב המכון הראשון שלך
"את הולכת לקרוע אותו!" אני צועק מלמעלה איפה שהקהל עומד "תראי לו מה זה!"

''אני יכולה..'' מלמלתי, ''צ'יקוריטה צאי!'' אמרתי באושר מן העובדה שזה הקרב הראשון שלי תוך כדי זריקת הפוקדור של צ'יקוריטה לאוויר, צ'יקוריטה ניצבה מולי נרגשת כמותי מן העובדה שזה הקרב הראשון שלנו, מנהיג המכון חייך ואמר ''בהצלחה'', וזרק פוקדור לאוויר שממנו יצא ג'יאודוד, ''צ'יקוריטה! עלי תער '' אמרתי לצ'יקוריטה בלחץ, ''ג'יאודוד, זריקת אבנים!'' נשמע קולו של מנהיג המכון, שתי המתקפות חלפו אחת לחד השנייה, עלי התער בדרכם לג'יאודוד והאבים בדרך לצ'יקוריטה

"אויי לא!" אני אומר שהאבנים פוגעות בצ'יקוריטה והעלי תער רק מדגדגים את ג'יאודוד
"צ'יקוריטה לא תעזור הרבה מול ג'יאודוד החזק!" אומר שיין ומחייך "הגיע הזמן לגמור עם זה!"

תירשם למשרשר השבוע :) תורך לזכות
___________________________________--

שיין חייך אליי חיוך אכזרי, אכזרי מידי לטעמי, ''ג'יאודוד תשתמש ב...'' אך שיין לא הספיק לסיים את המשפט שלו מפני שבדיוק באותו הרגע, קול פיצוץ נשמע, הסתכלתי מבעד לחור אשר זה עתה נפער בקיר, ההורים שלי עמדו שם, אך הם נראו לחוצים וגם הבנתי למה, אקדח היה מכוון לראשם, את אותו אקדח החזיק איש גדול גוף בעל שתי שיניים בלבד, וגרוע מזה- אלו היו שתי שיני זהב מרקיבות, הוא היה קרח ולבש בנדנה צהובה על ראשו, הוא לבש מכנסי ג'ינס הדוקים וחולצה שחורה הדוקה גם כן, היו שתי דברים בראשי באותו רגע ''אלוקים...לבחור הזה אין שום טעם בבגדים אפילו קוף מתלבש יפה יותר' והשני היה 'אמא אבא!', ''מקס תעשה משהו!'' תרחתי בזמן שאותו איש הלך והתקרב אליי כאשר אקדחו בכוון כעט אליי והוא גורר את הוריי המסכנים אחריו

בואנה הוא ממש חזק עם הוא גורר אותם חחח
--

"עזוב אותם!" אני אומר והוא מחייך לכיווני חיוך מלא שנאה ואז מתחמק ממשהו
שאת מסתכלת ממה הוא התחמק את רואה את סינדקוויל שלי בניסיון דחיפה על האיש, שהוא מתחמק הוא עוזב את ההורים שלך וסינדקוויל נשאר לשמור עליהם, הוא למרות הכל עדיין מחייך.
"אתה משחק יפה" הוא אומר ומוחא כפיים בחיוך "אבל ההתערבות שלך יכולה לעלות לך בהרבה ממה שאתה חושב!""
"מי אתה?" אני שואל "עם אתה גבר להחזיק אקדח אז בוא נראה אותך מול סינדקוויל שלי!"

''את זה...לא אספר לך אני אשאיר את זה לנסיכת הירח'' האיש אמר וחייך לכיווני חיוך שטני, הסמקתי, לא רציתי שמקס ידע, ''תעזוב אותם רובין!'' צעקתי אל הגבר האוחז באקדח, הוא כיוון את אקדחו אל ראש אבי, ''אז את תבואי איתי בשקט?'' הוא שאל בחיוך שטני, הורדתי את ראשי בכניעה, ''כן, אני יבוא'', ''יפה יפה'' רובין אמר, הוא בעט בסינדקוויל הצידה ששכב קפוא ללא יכולת תזוזה מן הכאב אשר אחז בוא, ''תישאר!'' פקדתי על מקס שהתחיל ללכת לכיווני, הלכתי אל רובין, הוא מיד שלך פיגיון מכיסו והצמיד אותו לצווארי, ''תלכי לאט לאט ועם תברחי.. הסכין הזאת תעבור דרך צווארך אל עורפך'' הוא איים עליי,