קהילת MyForum, הגשמה!

[IMG]http://www.myforum.co.il/images/styles/bluepallite/style/logo.png[/IMG]
[IMG]http://www.fastup.co.il/images/6148894.gif[/IMG]

אתם כבר יודעים מה זה אומר. ואלה שלא יודעים מה זה אומר.. כל מה שיש לי להגיד לכם זה לחכות בסבלנות לדבר הכי טוב שאי פעם קרה בפורום ספרות.


תבלו.

[B][COLOR="Red"][SIZE="6"]פרק 1 "למה יש לי הרגשה של דג'ה וו?"[/SIZE][/COLOR][/B]

[URL="http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=32563"]קישור לסיפור הקודם.
[/URL]
"תביטי בי, תביטי לי בעיניים וגידי שאת לא אוהבת אותי ואת מעוניינת במישהו אחר!" צרח פוקימון אחד לעבר פוקימונית אחרת ומוזיקה רומנטית עצובה משהו התנגנה ברקע. "אני נשבע לך שאם תאמרי זאת, לא אשוב עוד לחייך!"
"צא מזה יא מעפן!" קיטרה הפוקימונית בכעס וגירדה בישבנה בשעמום. והמוזיקה נקטע בבת אחת. "אתה הרי יודע שאני דלוקה על מישהו אחר."

[B]מסך לבן:[/B]

"חלאס! לא מעוניין לעשות הגשמה שוב." אני מנסה להסביר לבידוף הזועם אחרי שהוא כבר כמעט רצח אותי. "אני עייף וזקן, אין לי כוח לזה!"
"נשבעת לי!" צרח הבידוף "נשבעת לי שאם לא אכנס לבאן יותר מ24 שעות הסיפור יעלה שוב! אם תפר את הבטחתך, אני אהרוג אותך!"
טוב נו אתם כבר מתארים לכם מה קרה. "נדב, ניצחת! אני אפרסם אני נשבע!"
הבטתי מאחורי, נדב כבר היה עסוק במסע חיפושים ארוך וחסר סיכוי אחר הבוטן שלו. אוקיי, ניצלתי. לפחות לשעתיים הקרובות.

[B]סוף מסך לבן.[/B]

"אלכס. בוא נאכל ארוחת ערב." אמרתי למיאו שבור הלב. "עזוב נו, אתה כבר מנסה שנתיים לשכנע את ניצן ולא בא לה עליך. נו סקיטי זה פוקימון קשה... אולי נמצא משהו מהדור החדש. שמעתי שיש פוקימון סקסי במיוחד בצורת חתול."
המחזה היה די מוזר האמת. כולנו ישבנו במעגל סביב המדורה שאני עצמי יצרתי. אני, שהפכתי הרי להיות צ'ארמנדר מן המניין, לא מתקשה לעשות מדורות. היה גם את עומר (sexstyle) הפיקאצ'ו, נדב הבידוף ועוד כמה פוקימונים שהם למעשי חברי הפורום.

אני מקווה שלא התבלבלתם. אנחנו באמת הפכנו לפוקימונים. מה שקרה זה שבעבר היתה סופה גדולה שהפכה את כולנו לפוקימונים. נכנסו אל הפורום והתחלנו להתמודד עם עצמינו. גם היו עימותים עם פורומים אחרים. אבל כל זה שייך לעבר. אנחנו כבר מזמן לא מרוכזים בזה, כיום אנחו יושבים בשעמום מול המדורה מידי ערב ושומעים את התחנונים של אלכס שניצן אולי תסכים להתחתן איתו. תמיד הוא מאיים לעזוב אותה ובסוף הוא תמיד חוזר. בעבר חשבנו שהדבר הנכון לעשות זה לחפש את היטמן, או את רותם.

לא הרבה השתנה פה. הרוח מהמפרשים יצאה ואיבדנו את החשק להתקדם. חיכינו למשהו או מישהו שיגרום לנו לקבל את החשק לחפש את החופש ולהתקיים מחדש. והערב רק התחיל.
אני מזמן כבר השלמתי עם העובדה שאני אשאר צ'ארמנדר לנצח, ולפעמים כשאנחנו נלחמים, סוג של תקווה צצה.

"אדם אולי חשבת שקצת נמאס לי מהמקום הזה?" ייללה ניצן בכעס. "אני רוצה חיים, אני רוצה אוכל ו**** אני רוצה הביתה!"
"מה הכוונה הביתה? איפה את גרה?" שאלתי בבילבול.
"אני מתכוונת לקניון יא חמאר. ולמסעדת השמן אבל זה כבר לא קשור." חייכה ניצן.
"אני לא יודע מה להגיד לך ניצן. חיפשנו את היטמן בכל פינה. הוא נעלם! ובכלל לא נראה לי שרותם פה." אמרתי בייאוש. באמת שלא ידעתי מה לעשות.

"עדם! עדם!" קרא לפתע איתי והגיע מהיער הסמוך. באמת לא ראינו את איתי כבר איזה יומיים. חשבנו שהוא הלך ללמוד לכתוב כמו בנאדם. "מצתי מושיה מצתי מושיה!!!"
"מה מצאת?" שאלתי בבילבול. הוא רץ לעברנו מלווה בפוקימון נוסף. רטיקייט. "מצאתי לנו מושיה!"
"אתה מתכוון למושיע?" שאלתי בפחד. אני בהחלט מקווה שהוא לא מתכוון לרטיקייט הזה, כי הוא לא נראה לי יכול לעזור לנו בכלום."
"כן! זה חבר פורום שקורים לו אמית! והוא חבר שלי! החלטנו להיות חברים!" אמר איתי.
"הני לו מקיר אוטו." אמר הרטיקייט. (הו אלוהים. הנה עוד אחד שאלוף בדיקדוק.) "הבל עני מקיר עת איטמן, ויודה איח למצוה עותו."
"אולי הוא באמת יציל אותנו?" שאלתי בקול. אולי באמת העמית הזה זו הגאולה של פורום פוקימונ'ס ושלנו בכלל.

[COLOR="Silver"][SIZE="7"][B]המשך יבוא... [/B][/SIZE][/COLOR]

חח ממש יפה Xd
מעניין מה יקרה להם;)
מה איתיxddd?

יפה! אתה ממשיך סופסוף יש מצב שאתה מכניס את כל אלה שחזרו\הצטרפו מאז הסיפור הקודם?

Fuuuuu!!!!!!
למה אני רטיקייט?!
בכל מקרה פרק יפה

חשוב לציין שזה הכי הרבה זמן בלי באן הארוך ביותר שהיה לנדב מאז ומעולם.

אמת.

[QUOTE=Flupy;1370378]חשוב לציין שזה הכי הרבה זמן בלי באן הארוך ביותר שהיה לנדב מאז ומעולם.[/QUOTE]

:$ :$ :$ :$ :$
איזה ילד טוב הייתי
עכשיו אני גם מפורסם
יש

מה הקשר אליך בכלל... מדובר פה על נדב. לא עליך עידן!

אהבתי מאוד את הסיפור הקודם, מצפה בקוצר רוח להמשך

[QUOTE=Reborn;1370359]Fuuuuu!!!!!!
למה אני רטיקייט?!
בכל מקרה פרק יפה[/QUOTE]

צר לי לבשר לך אבל העמית שהוזכר זה לא אתה.
אדם אחלה סיפור מחכה לפרק הבא שותציא. מעניין אם תכניס אותי לתוכו.

יובב גלאריה לא נסגר. פסק זמן... אבל זה יחזור אל תדאג.

מה הקטע להשתמש בחברי פורום שרוב מי שפעיל בספרות לא היה כאשר היו כאן? O.o
לא רק בספרות, גם בכללי, רוב הקהילה היא משתמשים שלא מכירים רוב גדול של מי שהוזכר כאן, כמו איתי או עמית

הם נכנסים לרוב והם זמניים.

אדם?

היתכן וזכיתי להופיע בפרק הראשון?

תוסיף אותי בתור קווילבה
יצא יפה

אני זוכר את המקורי...הוא היה ממש מגניב. וגם זה.

והערה אחת- ממתי אמית כותב עם שגיאות כתיב?

אם הוא התכוון עלי

אז אני כותב עם שגיות מאז ומתמיד (תודה לאל למי שהמצאי את הקו האדום שרק בזכותו אני מגלה שגיות)

עמית יסלב (;

אוף מה איתי? סתם סתם סיפור יפה, רק תדאג להוסיף אותי בתור אושאוט בהמשך (:

אדם אתה עוד לא ענית לנו

איזה עמית זה?

זה אתה מן הסתם

יאי אני סלב!!

אבל רגע

רטיקייט!?

מכל הפוקימונים רטיקייט?!


חח סתם אני מאושר לא מנה מי אני או מה אני

ומי זה איתי?

תגיד תודה שאתה סלב ):
אה מגניב עם אדם יכניס אותי אני יהיה דיינו אני זוכר שהייתי עם הכינוי והחתימה והסמל האישי שלו D:
אבל מצד שני, אולי אני יהיה דרודיגון.. /=

יאללה אדם תעבוד על עוד פרק זה סיפור חייתי D:

ההוא שהיה מנהל טלוויזיה וקולנוע

שים בתור דרגונייר :p
אחלה סיפור, נשמע נחמד הרעיון של משתמשי הפורום, נראה אולי נעקוב :d

חופשי שים אותי איווי\ליפיאון\אמבריאון\וולפיקס\פוינטה\ניינטלס\זורא\שיימיןxd

חחח יצא אש אדם.
מחכה להמשך.

[SIZE="6"][SIZE="5"][COLOR="Red"][B]פרק 2:מעשה בסחורה קטנה.[/B][/COLOR][/SIZE][/SIZE]

"אז אתה נרשמת לפורום?" שאלתי את הרטיקייט. "איך הגעת לכאן?"
"הני נרשמטי דרח גגל. לו משנא עחשו בחלל לו קורים לפורוום הזא פוקינז! קורים לזא מיי פורום!" ענה עמית.
"אז יש לזה את אותה מערכת הפעלה?" שאלתי את עמית. "לוח בקרה!" קראתי בקול.
והשם AmitlV הופיע מעליו. יכולתי לראות מתי הוא נרשם לפורום וכמה הודעות הוא כבר פרסם. אני מניח שמערכת ההפעלה עדיין אותו דבר. אכן הפורום נקרא כעת MyFORUM. מה שמותיר אותי תחת ההבנה שהסיפור הזה חייב לשנות את השם. ציינתי את זה לעצמי.

[B]מסך לבן:[/B]

"אדם מצאתי!!!" אני שומע את הקול של נדב.
"מה מצאת?!" אני שואל בשעמום.
"את הבוטן שלי!" הוא עונה כולו נרגש "מצאתי את הבוטן שלי!!!"
חבר'ה. עשר וחצי... תארו לעצמכם מתי הוא התחיל לחפש -__-'.

[B]סוף מסך לבן.[/B]

"מי זו?" שאל עמית והצביע לעבר סקיטי. "לו מקיר הותה!"
"זאת ניצן." ענה אלכס בהתלהבות "הבחורה של חיי, חלום נעים עטוף עננה וחיוכים!"
"סתום כבר!" צרחה ניצן מהמרחק. "אדם נשבעת לך אני כבר לא יכולה להישאר פה."
"נו הז עת יחולה פשות ללחת!" אמר עמית והצביע לעבר היער. "פשות תשטמשי בדלט שממנע בתי!"
"את באמת חושב שזה כזה פשוט?" שאלה ניצן. "אני מכירה כל חור במקום ה***** הזה. אין מצב שיש דרך לצאת מפה. או להיכנס."
"אה, סליחה?" נשמע לפתע קול קטן מבעד לשיחים שמקדימים את היער. כולנו החלטנו לקום ולבדוק מי נמצא שם. "אתם יכולים לעזור לי? אני תקוע!"
רצתי קדימה וניסיתי לעזור לפוקימון. הוא היה עם זנב כתום כמו שלי ותיארתי לי שהראש שלו היה תקוע בין הסלעים. משכתי אותו ובכל הכוח והוא עף אחורה. היה זה פוקימון מוזר. בחיים לא ראיתי את הפוקימון הזה בעבר.
"מי אתה?" שאל עומר וטען חשמל בלחייו. כזה פיקאצ'ו אמיץ. אני יודע ממה הוא מודאג. מאז שגנבו לנו דברים מהפורום הקודם עומר כבר לא סמך על איש. "איזה מן פוקימון אתה אמור להיות?"
"אני לא פוקימון!" החל הפוקימון המכוער לדבר. הוא צעד והראש הענק שלו נפל לבין רגליו. במהירות רגליו התנופפו באוויר. המחזה היה מביך. בולבול קטן היה בין רגליו של הפוקימון הזה ומעין עור מוזר היה אמור להיות למעשה המכנסיים שלו.
"נראה לי תפסנו אותך עם המכנסיים למטה." צחקה ניצן. "האמת לא משהו, הסחורה יכולה להישאר במחסן." אמרה בגסות והרימה לו את המכנסיים.
"קוראים לי עומר." צחק הפוקימון בביישנות.
"עומר?!"
"עומר!"
"עומר?!"
"עומר!!!"

[COLOR="Silver"][SIZE="7"][B]המשך יבוא...[/B][/SIZE][/COLOR]

חחחחחחחח

אני לא מעמינ שעני בעמט מצליכ לכרו את זה Xdd

חחחxd
ממש אהבתי יצא לך בול עם עמית ;)
ממש יפה

פרק מוזר... אל תשכח להוסיף אותנו בהמשך כע? :):)

[QUOTE=Wendy;1370942]חחחxd
ממש אהבתי יצא לך בול עם עמית ;)
ממש יפה[/QUOTE]

באמת תודה רבה לך

חחח סתם

אדם אני נורה נהנה תמשיך כך!!! (ותענה לה"פ)

פאק אדם מי זה העומר הזה? ):

חחח זה הקטע. כולם מתים לדעת מי העומר הזה.
אני לא מגלה. (וגם עוד לא החלטתי מואהאהאהא) סתם Xd

זה עומר ספיידרמן <<
למה פרקים כ''כ קצרים אדם? ):

מה אכפת לי מעומר אני הדמות הכי שווה שם מה אתם לא מבינים! (אם אתם מבינים את מה שאני כותב)

Xd

שלא יהיה אני כי יש לי בולבולמט ):
קניתי מחו"ל זה משהו מגניב, אבל זה מוגבל רק עד ל7ס"מ ):

הפרקים יכולים להיות קצרים ויכולים להיות ארוכים. זסה הסיפור הכי לא ספרותי שיכול להיות. אני כותב אותו בכלל על החלון של התגובה המהירה.

אדם אני ממליץ לך שבגלל שאני ואיתי עם שגיעות אז במקום "עומר" אנכנו נומר "אומר"