נושא: Pokemon : Team Rocket's Revolution

פורסם במקור על ידי IdanOrany

אדם פרץ
מין הסתם שאני לא אבין אותך, אתה לא מנסח את עצמך ברור.
------------
אתה פוקד על טפיג לעצור, והוא מתרחק לאחור ועומד לידך על ארבע רגליו.
אתה שולף פוקדור ריק וזורק אותו על ליליפאפ, המלווה באור אדום, שנשאב אל תוך הפוקדור באוויר. הפוקדור נוחת על הקרקע ומתנודד לצדדים, משמיע צליל של קליק. הכדור עוצר לפתע, והאור האדום הנדלק לשנייה במרכזו מסמל את הצלחת הלכידה.
------------

ספוילר

ליליפאפ - Lillipup זכר.
התקלות - Tackle
נשיכה - Bite
יד-עזר - Helping Hand
התרסקות - Take Down

.

"יש תפסתי ליליפאפ" אגיד בשמחה ואלך לקחת את הפוכדור
"עשית עבודה מעולה טפיג תודה רבה" אחייך אל טפיג ואחזיר אותו לפוכדור
'טוב נראה לי שאני אמשיך בדרך 1 ואלך לכיוון עיר המכון הראשונה' אחשוב בהתרגשות בעודי מחזיק את הפוכדור של ליליפאפ

אני ממש מצטער על המחסור בתגובות בזמן האחרון, זה ישתנה לקראת סיום הלימודים.

דרייק הנרי
"נאכל ארוחת ערב?" היא שואלת "אני ממש מותשת, ואני מעדיפה לישון ולאכול כבר מחר בבוקר..." היא אומרת בעייפות. שניכם יוצאים מזירת הקרב ופורלוין, שמחוץ לפוקדור, הולך מותש אחריכם, ואתה מחליט להחזיר אותו לפוקדור.
"בוא נלך למרכז הפוקימונים, לינה חינם למאמנים!" היא אומרת. אתם כרגע עומדים בלובי של מועדון הקרב.

אדם פרץ
עיר המכון הראשונה היא אחרי העיר הבאה.
--------------------
אתה מרים את הפוקדור מהקרקע ומנקה אותו מהחול שתפס. אתה מעודד את טפיג ומחזיר אותו לפוקדור שלו.
אתה ממשיך ללכת לאורך דרך 1.
אתה מבחין בשני מאמנים, שהקרב ביניהם עתה נגמר.
זה שניצח, נער גבוה בעל שיער ירקרק וכובע בעל שוליים הנוטות מטה, שצבעו לבן-קרם מלוכלך. לובש מכנס חאקי ארוך בעל כיסים מרובים. וחולצה לבנה פשוטה. נועל מגפי צבא חומים.
האיש שהפסיד הוא איש מבוגר, שיערו התחיל לנשור ולהאפיר. בעל קמטים וזיפים אפרפרים.
"היי, רוצה להילחם נגדי?" שואל הנער.
האם תסרב להצעה ותמשיך לעיר אקומולה? או שהעיר תוכל לחכות ותילחם נגדו?

דארן ווסט
אתה משתהה קצת בזירת הקרב, מהרהר מעט. לאחר מכן אתה יוצא מהזירה, יורד במדרגות ומגיע ללובי ויוצא החוצה בזריזות.
המראה ההררי של העיר אקומולה חובק אותך, ואתה מחליט לצאת ממנו, אתה הולך לכיוון הדרך הבאה, נפרד מהגבעות של העיר אקומולה בירידה חדה מטה. אתה נכנס אל תוך דרך 2, שהיא ברובה עצים ושדות, והשלט הטיפוסי לדרכים מקבל אותך.
"דרך 2 - זהירות פוקימונים פראיים!"
אתה מבחין בכמות רבה של מאמנים השוהים ומטיילים בדרך 2.

פורסם במקור על ידי IdanOrany

אדם פרץ
עיר המכון הראשונה היא אחרי העיר הבאה.
--------------------
אתה מרים את הפוקדור מהקרקע ומנקה אותו מהחול שתפס. אתה מעודד את טפיג ומחזיר אותו לפוקדור שלו.
אתה ממשיך ללכת לאורך דרך 1.
אתה מבחין בשני מאמנים, שהקרב ביניהם עתה נגמר.
זה שניצח, נער גבוה בעל שיער ירקרק וכובע בעל שוליים הנוטות מטה, שצבעו לבן-קרם מלוכלך. לובש מכנס חאקי ארוך בעל כיסים מרובים. וחולצה לבנה פשוטה. נועל מגפי צבא חומים.
האיש שהפסיד הוא איש מבוגר, שיערו התחיל לנשור ולהאפיר. בעל קמטים וזיפים אפרפרים.
"היי, רוצה להילחם נגדי?" שואל הנער.
האם תסרב להצעה ותמשיך לעיר אקומולה? או שהעיר תוכל לחכות ותילחם נגדו?
.

"לא מצטער אני לא ילחם בך,הפוקימונים שלי תשושים וזקוקים למנוחה" אגיד בחיוך
"אבל אם אתה רוצה אתה מוכן להתלוות אלי לעיר אקומולה ואחרי שארפא את הפוקימונים שלי נילחם מה דעתך?" אשאל

קודאק סטורן
התקבלת, ובנוגע למשחק שלך, אני עובד על זה. ^_^
מכיוון שאתה נרשמת כששניים אחרים בשלב די מתקדם, אני אזרז את העניינים.
------------
"קודאק!" נשמעת צעקה חזקה המעירה אותך בבת אחת משנתך. זהו קולו של פרד. אחיך מכה אותך עם הכרית בחוזקה פעמים רבות. אתה מתאושש, עינייך מתחדדות מהטשטוש הטיפוסי לבוקר.
אחיך נראה מחוייך הרבה יותר מבדרך כלל.
"קדימה, תתעורר, תתארגן ותלך לקחת את הפוקימון שלך." הוא אומר, שמח. "תצליח איפה שאחייך נכשלו..." הוא אומר בקול שקט, אתה קם מהמיטה, בקושי, והוא בועט בישבנך על מנת לזרז אותך.
אתה מתארגן, מצחצח שיניים, שוטף פנים, מחליף בגדים ומארגן תיק למסע, למרות שהבנת שאין לך במה לאכסן אותו כרגע.
לאחר ארוחה שזורזה על ידי אחותך ואחיך, שמתארגנים גם הם, לעבודה. אתה מסיים לאכול, ואפילו בלי לפנות את הצלחת, אחיך מסלק אותך במהרה מהבית.
"ואתה תחזור אחרי שתקבל את הפוקימון שלך!" אומר פרד לאחר שיצאת מהבית וסוגר את הדלת.
אתה נהנה מעלי השלכת הוורודים הרוכבים באוויר מהבריזות המגיעות מהים.
אתה הולך למעבדתה של הפרופסור, בה נהגת לצפות בפוקימונים עם חברייך.
אתה מגיע לדלת מעבדתה, דופק על דלתה, שלוקח לה זמן להיפתח.
"שלום קודאק!" מברכת אותך ג'וניפר, הלובשת חלוק מעבדה ארוך, מכופתר לאורך גופה. שיערה החום אסוף על ראשה, והיא עונדת עגילים.
"אז תן לי לנחש, באת כדי לקבל את הפוקימון הראשון שלך." היא אומרת, מביאה עגלת מתכת ועלייה מגש ובו שלושה פוקדורים, ומגש נוסף בו חמישה פוקדורים נוספים, מכשיר אדום בעל מסך, כפתורים ומצלמה, ומפה.
"שלושה פוקדורים, בכל אחד מהם עלול להיות פוקימון שילווה אותך במסעך. 5 פוקדורים ריקים בהם תוכל ללכוד פוקימונים נוספים במסע. המכשיר האדום הוא פוקידע, באמצעותו תוכל לבדוק מידע על פוקימונים שאתה פוגש כאשר אתה מכוון את העינית של המצלמה על הפוקימון, ומפה, שתוכל לדעת את הדרך שלך לניצחון." פונה אלייך ומסבירה.
"אוקיי, אתה רוצה שנעשה בינך לבין ההתחלתיים היכרות?" היא שואלת, לאחר מכן היא ניגשת למגש עליו שלושה פוקדורים, היא לוקחת אחד, את השמאלי מביניהם, וזורקת אותו לאוויר באלגנטיות, הפוקדור מסתובב במהירות ונפרץ ממנו אור בוהק, שלבסוף תופס צורה של פוקימון דמוי חזיר, גופו כתום, ובאיזור האגן צבעו חום, ואוזניו הארוכות שחורות-חומות גם הן. זנבו מסולסל ובקצהו דבר דמוי כדור קטן, וורדרד.
מעל אפיו דמוי החזיר הוורד, פס עבה צהבהב.

"טפיג! פוקימון חזיר האש!" היא אומרת.
היא לוקחת פוקדור נוסף, וזורקת אותו לאוויר.
"סניבי! פוקימון נחש העשב!" היא צועקת בשמחה, מהפוקדור יוצאת פוקימון ברובה ירוקה, לעומת זאת בחלקה התחתון רובה בצבע קרם. לאורך גופה פס צהוב מגבה עד לזנבה.
מסביב לעיניה הגדולות עיגולים צהבהבים. מצווארה מזדקרים שני עלים צהובים, הנותנים לה מראה כאילו לובשת קולר. היא דמוית נחש ובעלת גפיים, על קצה זנבה לולאת עלה בעלת שלושה קצוות בצבע ירוק כהה.

"ולבסוף..." היא אומרת כאילו היא עצמה מתוחה, למרות שכנראה עשתה זאת אלפי פעמים, היא לוקחת את הפוקדור האחרון במגש, את הפוקדור הימני, וזורקת אותו לאוויר.
"אושווט! פוקימון כלב הנהר!" היא זועקת שוב, הפוקדור מסתובב באוויר וממנו בוקע אור בוהק, שלבסוף תופס צורה של פוקימון הדומה ללוטרה, אוזניו קטנות בצורת משולש ללא קודקודים, צבעם כחול כהה, והם נמצאות בשני צדדי ראשו. עיניו גדולות וכהות, אפיו בצבע כתום-חום ודומה לצורתה של ביצה מאונכת. פרוותו בצבע תכלת, ידיו וראשו חסרי פרווה, זנבו כחול כהה ורגליו סנפירים כהים, על בטנו צדפה בצבע קרם כהה.

"שלושה פוקימונים, תוכל לבחור אחד. אתה רשאי להשתמש בפוקידע כדי לבדוק מידע עליהם, אם אתה מעוניין." אומרת הפרופסור, מחכה בציפייה ובמתח להחלטתך. פוקימון הנהר נראה עייף נורא, שוכב על הקרקע ונוחר. טפיג חזיר האש גוער בזעם, כנראה שגם לו הפריעו בשינה.
לעומת זאת, סניבי נראית רעננה והיא מסתכלת עלייך בחיבה.
"קדימה, במי אתה בוחר?!" היא אומרת, מתוחה, למרות שנראה שעשתה זאת אלפי פעמים.

אדם פרץ
"יודע מה?" הוא אומר "אין בעיה, בוא נלך." הוא ממשיך את דבריו ומהנהן. שניכם ממשיכים את דרכיכם מחוץ לדרך 1, ולעיר אקומולה.
"העיר על הגבעה..." הוא ממלמל "דרך אגב, קוראים לי ג'ון." הוא אומר, אתם עולים על הגבעה המובילה לעיר אקומולה, עיר שכולה גבעות.
אתה מבחין בריצוף הנוצץ, כתוצאה מקרני השמש של שעות הדמדומים.
"קדימה, מרכז הפוקימונים לא רחוק מכאן." הוא אומר לך, ומצביע קדימה.

דרייק הנרי
אתה מסכים, ליה מחייכת ומהנהנת, ושניכם הולכים אל מרכז הפוקימונים.
אתה נכנס פנימה, ג'וי מברכת את בואכם, ומרפאת את הפוקימונים של שניכם.
"אפשר להזמין חדר?" שואלת ליה, נשענת על הדלפק.
"כן, כמובן, עם מיטה זוגית?" האחות ג'וי שואלת ומחייכת.
"לא." עונה ליה "כן." אתה עונה מיד, ליה צוחקת ומסמיקה קצת.
"בסדר, מיטה זוגית." היא אומרת, האחות ג'וי מגישה לכם מפתח.
"הלינה למאמנים חינם!" היא אומרת, על המפתח רשום את מספר החדר "ph-12".
שניכם עולים לקומה הבאה, כדי להגיע לחדר שלכם, ונכנסים אליו.
לפנייך מיטה זוגית גדולה, ומולה טלוויזיה שטוחה צמודה לקיר. על יד המיטה יש שידה ועלייה מגש בו תוכל לשים את הפוקדורים. ליד המיטה מצידה השני יש מיטה קטנה יותר, שאתה מניח שהיא מיועדת לפוקימונים קטנים. ומול המיטה הקטנה יש מרפסת המשקיפה לנוף ההררי של העיר אקומולה. על המיטה אתה רואה תפריט. ובחדר הקטן הסמוך יש שירותים ומקלחת.
ליה מורידה את תיקה ומניחה אותו על יד המיטה, ומוציאה את ווניפד ואודינו מהפוקדור שלהם, אודינו תופסת את מקומה במיטה, אך ווניפד מטפס על המיטה הגדולה והזוגית.
"ראשונה במקלחת!" אומרת ליה, ומזדרזת להיכנס.

קודאק סטורן
כלב נהר זה לוטרה, ואושאווט הוא לוטרה.
-------------
אתה לוקח את הפוקידע שהושיטה לך ג'וניפר. אתה מכוון את העינית של המצלמה אל עבר אושאווט הישנוני.
"אושאווט, כלב הנהר. הצדף שעל בטנו יכולה לשמש כאמצעי הגנה והן התקפה." בוקע קול מתכתי המזכיר קולה של אישה מהמכשיר האדום. אתה מעביר את העינית אל עבר טפיג, שגוער.
"טפיג, חזיר האש, הוא יכול לירות כדורי אש מאפיו, אך כשהוא חולה או עצוב, לא יוצא דבר מעשן." בוקע שנית הקול המתכתי.
לבסוף אתה מעביר את עינית הפוקידע אל עבר סניבי, שנראית מחויכת ושמחה למידי.
"סניבי, נחש העשב. סניבי משתמש בעלים שעל זנבו כדי לשאוב אנרגיה מהשמש. מבצע את פעולת הפוטוסינתזה." בוקע בשלישית הקול מהפוקידע.
"סניבי!" עונה בשמחה סניבי, מחייכת אלייך, נראית נחושה.
"נראה שסניבי מעוניינת להצטרף למסע." ג'וניפר אומרת.
"אז, אתה בוחר בסניבי?" היא שואלת לבסוף.

דרייק הנרי
בהצלחה? במקלחת? Xd
----------------
טום ופורלוין יוצאים מהפוקדור. זאת הפעם הראשונה ששניהם נפגשים, נראה שטום לא מחבב במיוחד את פורלוין, מכיוון שמרגיש שהוא תופס את מקומו. אך פורלוין אדיש ומתעלם מטום, הולך בעצלנות למיטה הקטנה, מסתובב במקום, בוחן אותה ומתיישב. טום הולך אחריו ושוכב על יד אודינו.
אתה לוקח את התפריט המונח על המיטה, ומזמין באמצעות מכשיר הקשר אוכל לפוקימונים, ואוכל לך ולליה.
ליה יוצאת מהמקלחת, לבושה במכנס רחב המגיע עד לברכיים, וגופיית סבא לבנה.
"קדימה, תורך." היא אומרת "תזדרז, עוד מעט יגיע האוכל לא?" היא אומרת.

פורסם במקור על ידי IdanOrany

אדם פרץ
"יודע מה?" הוא אומר "אין בעיה, בוא נלך." הוא ממשיך את דבריו ומהנהן. שניכם ממשיכים את דרכיכם מחוץ לדרך 1, ולעיר אקומולה.
"העיר על הגבעה..." הוא ממלמל "דרך אגב, קוראים לי ג'ון." הוא אומר, אתם עולים על הגבעה המובילה לעיר אקומולה, עיר שכולה גבעות.
אתה מבחין בריצוף הנוצץ, כתוצאה מקרני השמש של שעות הדמדומים.
"קדימה, מרכז הפוקימונים לא רחוק מכאן." הוא אומר לך, ומצביע קדימה.

.

"תודה, ודרך אגב לי קוראים אדם נעים להכיר אותך" אגיד בחיוך
לאחר כמה דקות של הליכה אשאל אותו בחיוך:"תגיד ג'ון אתה מאמן פוקימונים כבר הרבה זמן?"