נושא: Pokemon Kanto

שם משתמש: NivX10.
שם במשחק: קודי אוסטינס.
גיל: 15.
רקע: קודי נולד בעיר פאלט.
דודנו של פרופ' גרין אוק המפורסם, למשפחתו הייתה מחלבה גדולה. תמיד היה עם חיוך על הפנים למרות שהיה ילד דיי עצוב, הוא לא היה ילד כל-כך מוצלח ועזב את לימודיו מרצונו בגיל 12.
במשך שלושת השנים הללו לא עשה הרבה, הוא בן יחיד והיה גר יחסית רחוק משאר העיר ולכן היה ילד דיי בודד, בכל יום הוא היה מתסכל לעבר הנמצאים באזור ומצייר אותם.
תמיד פעם בוא החלום להיות פוקימון מאסטר, להראות לכולם שהוא יכול, שבזה הוא כן מוצלח. הכי מוצלח שיש!
הוא רצה להתחיל את מסעו עשרות פעמים אך חשש מתגובת ההורים. יום אחד.. מבעד לחלונו הוא ראה את התקיפה על העיר פלאט, מכוון שהבית שלו היה ממוקם בקצה העיר לא נגרם לו ולמשפחתו נזק.
אך הוא ראה את הפיצוצים, את הלהבות ואת המאבק הסוער והקשה, לפתע עברה בוא צמרמורת התלהבות ולהט חזק ולא מוסבר הציף את גופו!
הוא הרגיש שהוא חייב לעשות משהו, ולמרות כל השמירה המגוננת והפחד מתגובות הוריו הוא עזר אומץ ועשה את ההחלטה הוא החליט שהוא יוצא למסע... גם בלי אישורם.
ולפתע הוא לקח החלטה, ניגש אל חדרו, לקח כל טיפה מחסכונותיו וכל חפץ חיוני שיכל למצוא.. הוא התאגרן במשך כל היום ומכוון שהוריו היו עסוקים בעבודה לה התקשה יותר מידי בארגון.
לאחר שארגן הכל בתיק לקח נשימה עמוקה וליפני שסיים כתב פתק להוריו:
"אמא ואבא היקרים, קצת קשה לי לכתוב את זה.. אבל כבר יותר מידי זמן שרציתי לעשות זאת. להתחיל את המסע שלי. אני יודע שאני יצליח אני כבר בן 15 ויכול לדאוג לעצמי.
אני לא יכול לשבת בשקט ולראות את פלאט נהרסת חייבים לעשות משהוא.. נכון שאני קצת שטותניק ומפוזר אבל אני רוצה להראות לכם שאני כן מוצלח, שבזה אני יהיה הכי מוצלח! אני יהיה פוקימון מאסטר דגול ולא אחזור עד שאגשים את חלומי, אוהב קודי!"
הביט בפעם האחרונה על הבית, שם את הפתק על פינת השולחן המטבח ויצא במהירות אל מסעו וללא נודע..
פוקימון התחלתי: סקווירטל.
מראה: (חבר הכין לי... נכון יפה?)
בקשות: לפגוש וונונט, מאצ'ופ... ושעם אפשר שההתחלה תיהיה קצת קשורה יותר לרקע שלי.

ערכתי, מקווה שזה טוב יותר...

שם משתמש: Kakashi
שם במשחק: ריק.
גיל: 14
רקע: ריק נולד בעיר ורידיין, למשפחה .אמו הייתה שוטרת ואביו היה רופא ולכן עברו לעיר פאלט לשם עבודתו של אביו של ריק. יום אחד, אמו של ריק הלכה למשימה במרכז פוקימונים.במהלך המשימה, אימו של ריק נפצעה קשה.אביו של ריק הוזעק למקום והביא לשם את ריק, כי לא רצה שישאר לבד.אביו של ריק ניסה וניסה, אך ללא הצלחה-אימו של ריק נפטרה.חבריה למשימה אמרו שבאו אנשים בחליפות אדומות-שחורות ותקפו משום מקום את העיר בה הייתה המשימה, ולידם היו אנשים בתחפושת דינוזאור.הם קראו לעצמם "צוות פלוואר".לאחר מות האם, ריק היה עצבני נורא.הוא החליט שכדי לעזור למשפחתו, הוא צריך להשמיד את צוות פלוואר כי הם אלה שהרגו את אימו.בנוסף, הוא רוצה להגשים את חלומו ולהיות אלוף ליגת קנטו.לילה אחד, בחלומו של ריק, לאחר מות אימו כמובן, הוא ראה את סלבי שאמר לו:"עזור לי, עצור את צוות פלוואר על מנת להציל אותי ואת מחוז קנטו-ביתי וביתך!" ומשם הוא הבין, שהוא גם לא צריך לעזור רק לאימו, אלא גם לסלבי ולכל המחוז.
פוקימון התחלתי: צ'אמנדר.
מראה:
בקשות: להשיג פוקימונים טובים.

ערכתי.

פורסם במקור על ידי Combusken

אלון - רקע סבבה, רק נסה להתאים בו את הקטע על החטיפה של ילו והקרב שהתרחש בעיר.

שינתי את הסוף של הרקע.
והחלפתי את איווי באלקטאבז.

שם משתמש: Sin Cara
שם במשחק: כריסטיאן
גיל: 15
רקע: כריסטיאן הכיר טוב מאוד את חברייו המאמנים הטובים, מאז ומתמיד הוא חלם להיות אחד מהם ושכולם יכירו אותו בעירו. בזמן התקיפה כריסטיאן הסתכל על הכל מהצד, בקרב אולי האחרון של חבריו הטובים שמרגע לרגע הולכים ומתחלשים. הוא רצה לקפוץ ולהלחם אבל לא היה לו את פוקימון שיוכל להלחם איתו ולעזור לו. כשהוא הסתכל על החטיפה של יילו הרגע הזה נחרט לו בזיכרון ומאותו רגע זה לא עוזב אותו. הוא החליט לממש את חלומו ולהתחיל במסע שלו כדי להציל את יילו והעיירה שלו. כריסטיאן היה שחצן אבל מאותו רגע הוא השתנה, הכל השתנה אבל הוא נשאר אותו אחד עם החלום להתחיל את המסע שלו והציל את חברתי הטובה יילו.
פוקימון התחלתי: באלבזור (ה.פ)
מראה:
בקשות: תקרא את ה.פ

ערכתי.

ערכתי את הרקע

פורסם במקור על ידי Combusken

התחלה
אתם קמים בבוקר נפרדים מההורים ויוצאים מהבית , אתם רואים את רד וגריין יושבים ומדברים .
כמה פוקימונים עומדים ליד המעבדה של הפרופסור .
בשעה 10 אתם חייבים להגיע אל המעבדה לקבל את הפוקימון הראשון שלכם והשעה עכשיו 9:50 .
עם תאחרו לא תקבלו פוקימון .

אחלה,אני ראשון.
יש מצב למרתון?
---
'הנה,זה הרגע הגדול שבו אגאול את צ'רמנדר ונצא למסע להצלת חייה של ילו,צ'רמנדר אנ יכבר בא' אחשוב ואז אתחיל לרוץ לכיוון גרין ורד.
כשאגיע להם אתנשף טיפה ומיד אומר "שלום פרופ' גרין אוק..באתי לקבל את הפוקימון ההתחלתי שלי,כמו שאתה בטח יודע זהו צ'רמנדר מסוג האש!" אומר לו ואחייך.

התחלה
אתם קמים בבוקר נפרדים מההורים ויוצאים מהבית , אתם רואים את רד וגריין יושבים ומדברים .
כמה פוקימונים עומדים ליד המעבדה של הפרופסור .
בשעה 10 אתם חייבים להגיע אל המעבדה לקבל את הפוקימון הראשון שלכם והשעה עכשיו 9:50 .
עם תאחרו לא תקבלו פוקימון .

קולולולולולו אימצו לי את המשחק <3
-----------------------------------------
'סוף סוף, אסור לי לאחר' אני אומר לעצמי ודופק בדלת של מעבדתו של הפרופסור

פורסם במקור על ידי Combusken

התחלה
אתם קמים בבוקר נפרדים מההורים ויוצאים מהבית , אתם רואים את רד וגריין יושבים ומדברים .
כמה פוקימונים עומדים ליד המעבדה של הפרופסור .
בשעה 10 אתם חייבים להגיע אל המעבדה לקבל את הפוקימון הראשון שלכם והשעה עכשיו 9:50 .
עם תאחרו לא תקבלו פוקימון .

ערכתי עם שמת לב, ואחי לא בא להעליב אבל ההית משקיע טיפ טיפה יותר בהתחלה, בכל זאת זה עדכון הפתיחה..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"ממש יופי.. השעה 9:50 אין לי זמן!" אמלמל במרמור.. אתחיל להתקדם בצעדים מאוד מהירים (לא ריצה) אל עבר בית הפרוספסור..
אחלוף על פניהם של גרין ורד ואומר ביהירות מרוב לחץ והתרגשות "היי, מה נשמע? מה שלומכם? מה קורה? איך הבוקר?" וליפני שיענו אוסיף "מצטער, נתראה אחר-כך, אסור לאחר.. פוקימון ראשון.. ביי נתראה!" ואגביר את צעדיי לריצה.