נושא: Pokemon Emerald Islands

פורסם במקור על ידי dvirbs

טוב הגיע הזמן, פעם ראשונה וההתרגשות גדולה מנשוא, אני מתפלא שבכלל הצלחתי לישון נורמאלי אחרי כל ההתרגשות מאתמול, אולי זה הציוצים שמרגיעים אותי
טוב רק נתארגן נראה שכל הבגדים מוכנים.............מסודר כמו שצריך, נסדר את המיטה ונתכונן לצאת, מעניין מה ההורים שלי כרגע חושבים ..
לפחות אולי אני יפגוש אנשים מעניינים במסע הזה

עריכה: זה כבר אחרי שהגענו לאיי הברקת נכון?

אתה מתבקש לקורא את התגובות שלי ביותר עניין ולשים לב לכל הפרטים, אם זה קשה לך אז תקרא לפחות פעמיים שלוש.
בתגובה שלי כתבתי שאתה עומד מול הדלת מתכונן לצאת.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

זה עדיין לא אומר שאני חייב לדבר איתן..
אני אוהב ישר ולעניין, אני לא מאמין שהיה יוצא משהו משמעותי מדיבור איתן.
אגב, קצת תקעת אותי בתגובה.. היית לפחות אומר מה הוא עושה, מסתכל עליי? מסתכל לצד? אומר משהו?
-------------
"אני מצטער" אומר נבוך מעט ואסתכל על הצלקת, אחכה למעט אומץ, בתקווה שלא יכעס ששאלתי ואומר "מה קרה לך?", בעודי מסתכל על הצלקת הגדולה והכואבת.

אמרתי שהוא לא נותן לך לעבור כלומר מתנגד."אך אתה פוגש בהיתנגדות מצד.."
------------------------------
"תעמוד ותחכה כמו כולם, חוצפן" הוא משיב לך בקול זועף, אתה מסתכל על הצלקת שלו ושאל "מה קרה לך?", -"זה לא ענייך" הוא משיב בקול עוד יותר זועף ואז מפנה את פניו בחזרה אל הפרופסור שבדיוק התחיל לדבר "בעוד כמה דקות כאשר כולם ירדו מהחדרים, אתם תקבלו את כל הדברים שאתם צריכים לקבל כי להתחיל את המסע ותצאו".

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה מתבקש לקורא את התגובות שלי ביותר עניין ולשים לב לכל הפרטים, אם זה קשה לך אז תקרא לפחות פעמיים שלוש.
בתגובה שלי כתבתי שאתה עומד מול הדלת מתכונן לצאת.

אמרתי שהוא לא נותן לך לעבור כלומר מתנגד."אך אתה פוגש בהיתנגדות מצד.."
------------------------------
"תעמוד ותחכה כמו כולם, חוצפן" הוא משיב לך בקול זועף, אתה מסתכל על הצלקת שלו ושאל "מה קרה לך?", -"זה לא ענייך" הוא משיב בקול עוד יותר זועף ואז מפנה את פניו בחזרה אל הפרופסור שבדיוק התחיל לדבר "בעוד כמה דקות כאשר כולם ירדו מהחדרים, אתם תקבלו את כל הדברים שאתם צריכים לקבל כי להתחיל את המסע ותצאו".

כן נו מה לא נכון?
אמרתי בסוף "מעניין מה ההורים שלי חושבים..." מכיוון שבסיפור הרקע שאני לא יודע אם קראת, הוא סיפר לאבא שלו לראשונה רק לפני שנה, וזה פעם ראשונה שהוא מחליט להיות מאמן, אז הוא מתעניין לדעת מה הם חושבים כרגע על מה שהוא עושה

דביר, מתחיל מאיי הברקת..

אמרתי שהוא לא נותן לך לעבור כלומר מתנגד."אך אתה פוגש בהיתנגדות מצד.."
------------------------------
"תעמוד ותחכה כמו כולם, חוצפן" הוא משיב לך בקול זועף, אתה מסתכל על הצלקת שלו ושאל "מה קרה לך?", -"זה לא ענייך" הוא משיב בקול עוד יותר זועף ואז מפנה את פניו בחזרה אל הפרופסור שבדיוק התחיל לדבר "בעוד כמה דקות כאשר כולם ירדו מהחדרים, אתם תקבלו את כל הדברים שאתם צריכים לקבל כי להתחיל את המסע ותצאו

'סופסוף' אחשוב לעצמי.
אסתכל על הנער, לאחר התלבטות אם לריב איתו או לא, אחליט שאני לא אתווכח איתו.. ואחכה כמה דקות שכולם ירדו מהחדרים.
'מעניין איך יהיה המסע, אני מקווה שאני מקווה שאני והפוקימון שלי נהיה הכי חזקים בכל הליגה, בעצם, לא מקווה.. בטוח!' אחשוב בטוח בעצמי, ואחייך.

פורסם במקור על ידי dvirbs

כן נו מה לא נכון?
אמרתי בסוף "מעניין מה ההורים שלי חושבים..." מכיוון שבסיפור הרקע שאני לא יודע אם קראת, הוא סיפר לאבא שלו לראשונה רק לפני שנה, וזה פעם ראשונה שהוא מחליט להיות מאמן, אז הוא מתעניין לדעת מה הם חושבים כרגע על מה שהוא עושה

תקשיב אתה על תנאי במשחק כי אתה חדש אבל אני חשוב שיש לך פוטנציאל אז תפסיק להספאים,
ותנסה להפעיל קצת את המוח. איך לעזעזל הוא אמור לדעת מה הם חושבים עליו מה הוא קורא מחשבות? אתה נמצא עכשיו באיי הברקת מול הדלת של החדר שלך במלון.אני מקווה שזו הפעם האחרונה שאני צריך להסביר לך משהו כזה כי הפעם הבאה תיהיה האחרונה.

טוב איך שאתה רוצה הבנתי שזה מתחיל מאיי הברקת, כל מה שכתבתי שהוא תוהה מה ההורים שלו חושבים..

אני יערוך להודעה הזאת את ההתחלה


עריכה:

פורסם במקור על ידי The Sir

התחלה :
אתם מתעוררים לקול צלצולי השעון המעורר, קמים מתמתחים מעט תוך כדי שאתם מאזינים למלודיות אשר מצייצים פוקימוני הציפור מחוץ לחלון. לאחר שאתם מסיימים את כל פעילויות הבוקר השגרתיות. אתם עומדים מוכנים ליציאה מול דלת חדרכם.

אחח בוקר טוב לי, אני מתפלא שהצלחתי לישון אחרי לילה כזה של התרגשות
אין כמו בוקר עם ציוצים ואווירה שמשית כמו זאת.........(כאן זה כאילו אחרי שמסיימים את כל פעילויות הבוקר השגרתיות)
טוב כל מה שנשאר לי זה להתלבש כמו שצריך ולצאת, בוא נראה......מושלם, אני מוכן סוף סוף למסע, מעניין את מי אני יפגוש


יותר טוב לך? אני יודע לכתוב אני לא יודע איך אתה מפרש, סיפורים אני כותב מספיק לעצמי אני לא צריך שיבקרו אותי על כל שטות בלי להבין למה אני מתכוון

פורסם במקור על ידי dvirbs

טוב איך שאתה רוצה הבנתי שזה מתחיל מאיי הברקת, כל מה שכתבתי שהוא תוהה מה ההורים שלו חושבים..

אני יערוך להודעה הזאת את ההתחלה


עריכה:




אחח בוקר טוב לי, אני מתפלא שהצלחתי לישון אחרי לילה כזה של התרגשות
אין כמו בוקר עם ציוצים ואווירה שמשית כמו זאת.........(כאן זה כאילו אחרי שמסיימים את כל פעילויות הבוקר השגרתיות)
טוב כל מה שנשאר לי זה להתלבש כמו שצריך ולצאת, בוא נראה......מושלם, אני מוכן סוף סוף למסע, מעניין את מי אני יפגוש


יותר טוב לך? אני יודע לכתוב אני לא יודע איך אתה מפרש, סיפורים אני כותב מספיק לעצמי אני לא צריך שיבקרו אותי על כל שטות בלי להבין למה אני מתכוון

זהו מעולה ככה אני אוהב את התגובות, ותמיד תשדל לתאר הכל בפירוטים מפורטים ביותר לשלב הרבה רגשות ומחשבות, רק שאת סוף התגובה אתה צריך לסגור בפעולה שהתוצאה שלה לא ברורה כגון "אני פותח את דלת החדר, יוצא אל המסדרון ומביט סביבי".((:
---------------------------
אתה יוצא מהחדר אל המסדרון, אתה מביט סביבך ורואה מסדרון ארוך שלכל אורכו דלתות של חדרים ובסופו מעלית, לידה דלת שחרוה שעליה רשום "חדר מדרגות", אתה מבחין ב2 נערים אשר עומדים ליד המעלית, כניראה שהם מחכים שהיא תגיע.

'סופסוף' אחשוב לעצמי.
אסתכל על הנער, לאחר התלבטות אם לריב איתו או לא, אחליט שאני לא אתווכח איתו.. ואחכה כמה דקות שכולם ירדו מהחדרים.
'מעניין איך יהיה המסע, אני מקווה שאני מקווה שאני והפוקימון שלי נהיה הכי חזקים בכל הליגה, בעצם, לא מקווה.. בטוח!' אחשוב בטוח בעצמי, ואחייך.

אתה מחכה ומחכה וכל הזמן ממשיכים ובאים עוד נערים ונערות ומצטרפים אל ההמולה.
לאחר כ-15 דקות מפסיקים להגיע אנשים," טוב עכשיו מחוץ למלון יש 5 עמדות, תתפזרו בין העמדות ותעמדו בטורים כל אחד בתורו יקבל שקית ובה: פוקידע, 5 פוכדורים, פוקימון התחלתי רנדומלי, מפה של איי הברקת, 5 מרפאים, 4 שקיות אוכל פוקימונים וקייס לתגים. בנוסף אני מבקש מכולכם להיתנהג בנימוס ולעמוד בתור, אני לא רוצה לראות עקיפות ודחיפות ובעיקר לא קטטות." ברגע שהפרופסור מסיים לדבר כל ההמולה מתחילה להיתקדם אל היציאה מהמלון.
ואתה אחריהם, לאחר כ20 דקות אתה מקבל את השקית עם הדברים. אתה מסתכל סביב ורואה שליד המלון ישנו פארק קטן, פוקימרט ושביל שמוביל אל מרכז העיר.

פורסם במקור על ידי The Sir

זהו מעולה ככה אני אוהב את התגובות, ותמיד תשדל לתאר הכל בפירוטים מפורטים ביותר לשלב הרבה רגשות ומחשבות, רק שאת סוף התגובה אתה צריך לסגור בפעולה שהתוצאה שלה לא ברורה כגון "אני פותח את דלת החדר, יוצא אל המסדרון ומביט סביבי".((:
---------------------------
אתה יוצא מהחדר אל המסדרון, אתה מביט סביבך ורואה מסדרון ארוך שלכל אורכו דלתות של חדרים ובסופו מעלית, לידה דלת שחרוה שעליה רשום "חדר מדרגות", אתה מבחין ב2 נערים אשר עומדים ליד המעלית, כניראה שהם מחכים שהיא תגיע.



אתה מחכה ומחכה וכל הזמן ממשיכים ובאים עוד נערים ונערות ומצטרפים אל ההמולה.
לאחר כ-15 דקות מפסיקים להגיע אנשים," טוב עכשיו מחוץ למלון יש 5 עמדות, תתפזרו בין העמדות ותעמדו בטורים כל אחד בתורו יקבל שקית ובה: פוקידע, 5 פוכדורים, פוקימון התחלתי רנדומלי, מפה של איי הברקת, 5 מרפאים, 4 שקיות אוכל פוקימונים וקייס לתגים. בנוסף אני מבקש מכולכם להיתנהג בנימוס ולעמוד בתור, אני לא רוצה לראות עקיפות ודחיפות ובעיקר לא קטטות." ברגע שהפרופסור מסיים לדבר כל ההמולה מתחילה להיתקדם אל היציאה מהמלון.
ואתה אחריהם, לאחר כ20 דקות אתה מקבל את השקית עם הדברים. אתה מסתכל סביב ורואה שליד המלון ישנו פארק קטן, פוקימרט ושביל שמוביל אל מרכז העיר.

אני יחשוב על להוסיף סופים יותר מותחים ואני יוסיף רגשות

אני מתקדם בהתרגשות רבה אל עבר המעלית, כנראה ששני הנערים האלה מתכננים גם להצטרף למסע, לשאול אותם? לדבר איתם? אני חושב לעצמי, אני מתלבט אבל לדבר איתם לא יהיה כזה נורא
"הזמינו גם אתכם לכאן? מה השם שלכם?" שאלתי בחיוך
ולפני שהספיקו לענות לי, אם בכלל, הגיעה המעלית


איך מכאן? תודיע לי איך תרצה להמשיך

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה מחכה ומחכה וכל הזמן ממשיכים ובאים עוד נערים ונערות ומצטרפים אל ההמולה.
לאחר כ-15 דקות מפסיקים להגיע אנשים," טוב עכשיו מחוץ למלון יש 5 עמדות, תתפזרו בין העמדות ותעמדו בטורים כל אחד בתורו יקבל שקית ובה: פוקידע, 5 פוכדורים, פוקימון התחלתי רנדומלי, מפה של איי הברקת, 5 מרפאים, 4 שקיות אוכל פוקימונים וקייס לתגים. בנוסף אני מבקש מכולכם להיתנהג בנימוס ולעמוד בתור, אני לא רוצה לראות עקיפות ודחיפות ובעיקר לא קטטות." ברגע שהפרופסור מסיים לדבר כל ההמולה מתחילה להיתקדם אל היציאה מהמלון.
ואתה אחריהם, לאחר כ20 דקות אתה מקבל את השקית עם הדברים. אתה מסתכל סביב ורואה שליד המלון ישנו פארק קטן, פוקימרט ושביל שמוביל אל מרכז העיר.

'בלי עקיפות דחיפות וקטטות' אחשוב לעצמי. 'נמממ נסתדר'.
~אחרי זה~
"אוקיי, צא מי שלא תהיה" אמלמל ואלחץ על הכפתור של הפוכדור, בציפייה לראות מי יוצא ממנו.
"מי אתה?" אשאל, אסרוק את הפוקימון בפוקידע.

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה נכנס למעלית מיד לאחר שלושת הנערים שכבר הספיקו לזרוק מילה או שתיים אל הנערות, אתה נעמד באחורי המעלית ומעיף מספר מבטים זריזים על ה"פולקה" המוצק והיפה של שתי הנערות אתה מפנטז לך בראש כמה מחשבות שעדיף שלא אפרט עליהן כאן, הפנטזיה שלך נקתעת עם עצירת המעלית בקומת הקרקע.

'ממ.. הגענו..' אני חושב לעצמי, ויוצא יחד עם שאר הנערים והנערות מהמעלית אל קומת הקרקע.
בקומת הקרקע אני מביט סביב, ומחפש את פרופסור אדמס בכדי לשאול אותו על פרטים על המסע ומתי אני כבר יכול לצאת לדרך בגלל התרגשותי הרבה.

פורסם במקור על ידי dvirbs

אני יחשוב על להוסיף סופים יותר מותחים ואני יוסיף רגשות

אני מתקדם בהתרגשות רבה אל עבר המעלית, כנראה ששני הנערים האלה מתכננים גם להצטרף למסע, לשאול אותם? לדבר איתם? אני חושב לעצמי, אני מתלבט אבל לדבר איתם לא יהיה כזה נורא
"הזמינו גם אתכם לכאן? מה השם שלכם?" שאלתי בחיוך
ולפני שהספיקו לענות לי, אם בכלל, הגיעה המעלית


איך מכאן? תודיע לי איך תרצה להמשיך

אתה מתחיל לקלוט את זה ((:
---------------------------
"כן, אני ריימונד וזה פה לידי זה ליאו" אומר ריימונג העומד לידך, הוא גבוהה ממך בכמעט ראש שלם, עורו שחום, שיערו השחור מסודר בתסרוקת קוצי אוחצ'ה, הוא לובש חולצה ירוקה עם קשקושים צבעוניים, מכנס סקיני ג'ינס לבן ונעלים לבנות של אדידס. ליאו בגובה שלך בערך, עורו בהיר, שיערו בצבע חום עם תוספות של בלונד גם כן מסודר בתסרוקת קוצי אוחצ'ה, הוא לובש חולצה כחולה עם ציורים וכיתובים בגווני ורוד וסגול, ג'ינס שחור ונעלי נייק סוואג דיסיין.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

'בלי עקיפות דחיפות וקטטות' אחשוב לעצמי. 'נמממ נסתדר'.
~אחרי זה~
"אוקיי, צא מי שלא תהיה" אמלמל ואלחץ על הכפתור של הפוכדור, בציפייה לראות מי יוצא ממנו.
"מי אתה?" אשאל, אסרוק את הפוקימון בפוקידע.

אזהרה מס' 1, לפרט יותר בתגובות בבקשה, לתאר את כל הפעולות בצורה מלאה.

פורסם במקור על ידי Pooh

'ממ.. הגענו..' אני חושב לעצמי, ויוצא יחד עם שאר הנערים והנערות מהמעלית אל קומת הקרקע.
בקומת הקרקע אני מביט סביב, ומחפש את פרופסור אדמס בכדי לשאול אותו על פרטים על המסע ומתי אני כבר יכול לצאת לדרך בגלל התרגשותי הרבה.

אתה מביט סביב על הלובי של המלון ומבחין בחבורה גדולה למדי של ילדים ליד הדלפק.
אתה ושאר הנערים ( לא אציין נערות כי מספיק ויש בן אחד אז אפשר לרשום בזכר) יוצאים מן המעלית ומתקדמים אל החבורה, אתה מבחין בראשו של פרופסור אדמס מבצבץ בין כל הראשים.
אתם מגיעים אל הקבוצה ונעמדים לידה כמה דקות לאחר מכן הפרופסור מביט סביב ואומר בקול רם "בעוד כמה דקות כאשר כולם ירדו מהחדרים, אתם תקבלו את כל הדברים שאתם צריכים לקבל כי להתחיל את המסע ותצאו".
אתה מחכה ומחכה וכל הזמן ממשיכים ובאים עוד נערים ונערות ומצטרפים אל ההמולה.
לאחר כ-15 דקות מפסיקים להגיע אנשים," טוב עכשיו מחוץ למלון יש 5 עמדות, תתפזרו בין העמדות ותעמדו בטורים כל אחד בתורו יקבל שקית ובה: פוקידע, 5 פוכדורים, פוקימון התחלתי רנדומלי, מפה של איי הברקת, 5 מרפאים, 4 שקיות אוכל פוקימונים וקייס לתגים. בנוסף אני מבקש מכולכם להיתנהג בנימוס ולעמוד בתור, אני לא רוצה לראות עקיפות ודחיפות ובעיקר לא קטטות." ברגע שהפרופסור מסיים לדבר כל ההמולה מתחילה להיתקדם אל היציאה מהמלון.
ואתה אחריהם, לאחר כ20 דקות אתה מקבל את השקית עם הדברים. אתה מסתכל סביב ורואה שליד המלון ישנו פארק קטן, פוקימרט ושביל שמוביל אל מרכז העיר.
------------
קיצרתי את כל העניין של ההמתנה.

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה מחכה ומחכה וכל הזמן ממשיכים ובאים עוד נערים ונערות ומצטרפים אל ההמולה.
לאחר כ-15 דקות מפסיקים להגיע אנשים," טוב עכשיו מחוץ למלון יש 5 עמדות, תתפזרו בין העמדות ותעמדו בטורים כל אחד בתורו יקבל שקית ובה: פוקידע, 5 פוכדורים, פוקימון התחלתי רנדומלי, מפה של איי הברקת, 5 מרפאים, 4 שקיות אוכל פוקימונים וקייס לתגים. בנוסף אני מבקש מכולכם להיתנהג בנימוס ולעמוד בתור, אני לא רוצה לראות עקיפות ודחיפות ובעיקר לא קטטות." ברגע שהפרופסור מסיים לדבר כל ההמולה מתחילה להיתקדם אל היציאה מהמלון.
ואתה אחריהם, לאחר כ20 דקות אתה מקבל את השקית עם הדברים. אתה מסתכל סביב ורואה שליד המלון ישנו פארק קטן, פוקימרט ושביל שמוביל אל מרכז העיר.

אוציא את הפוכדור בידי הימנית, 'אוקיי, עכשיו זה מתחיל.. מעניין מי הוא' אחשוב ואלחץ על הכפתור של הפוכדור מתרגש לקראת הפוקימון.
אחכה שהוא יצא, וארגיש כאילו זה נצח, לאחר שהוא יצא אשאל "שלום?" ואחכה לראות את תגובתו.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

אוציא את הפוכדור בידי הימנית, 'אוקיי, עכשיו זה מתחיל.. מעניין מי הוא' אחשוב ואלחץ על הכפתור של הפוכדור מתרגש לקראת הפוקימון.
אחכה שהוא יצא, וארגיש כאילו זה נצח, לאחר שהוא יצא אשאל "שלום?" ואחכה לראות את תגובתו.

הפוקימון נבחר על ידי http://wyncorporation.com/pokemon/ .
-----------------------------------------------
אתה לוחץ על הכפתור שבמרכז הפוכדור, באותו הרגע הפוכדור נפתח ואור לבן מתפרץ מתוך הפוכדור ומתחיל לגבש צורה של סוג של פוקימון צמח בעל גוף כחול, על ראשו מן פרח בעל מראה מוזר, וכ 4 עלים כתומים אשר מסתלסלים למטה, מן הפוקימון נודפת ארומה משכרת חושים.~~ אתה מסתכל עליו ואומר לו "שלום", הוא נבהל לרגע ואז מביט בך ומעלה חיוך על פניו.

"כן, אני ריימונד וזה פה לידי זה ליאו" אומר ריימונד העומד לידך, הוא גבוהה ממך בכמעט ראש שלם, עורו שחום, שיערו השחור מסודר בתסרוקת קוצי אוחצ'ה, הוא לובש חולצה ירוקה עם קשקושים צבעוניים, מכנס סקיני ג'ינס לבן ונעלים לבנות של אדידס. ליאו בגובה שלך בערך, עורו בהיר, שיערו בצבע חום עם תוספות של בלונד גם כן מסודר בתסרוקת קוצי אוחצ'ה, הוא לובש חולצה כחולה עם ציורים וכיתובים בגווני ורוד וסגול, ג'ינס שחור ונעלי נייק סוואג דיסיין.

נראים קצת מוזרים ביחד חשבתי לעצמי, שני אוחצ'ות אחד ענק אחד נמוך..
"איך הכרתם אחד את השני?" שאלתי אותם, "אתם מכירים הרבה זמן או שהכרתם כאן?"
ובכל מקרה, אולי תספרו לי קצת על עצמכם, איך הוזמנתם ומה אתם מתכננים לעשות
אני יודע מה אני מתכנן להיות, המאסטר של הפוקימונים =]


תהנה, אם אלה יהיו השותפים שלי או שניים מהם אני אשמח קצת שתפרט עליהם שאני יכיר אותם

פורסם במקור על ידי The Sir

הפוקימון נבחר על ידי http://wyncorporation.com/pokemon/ .
-----------------------------------------------
אתה לוחץ על הכפתור שבמרכז הפוכדור, באותו הרגע הפוכדור נפתח ואור לבן מתפרץ מתוך הפוכדור ומתחיל לגבש צורה של סוג של פוקימון צמח בעל גוף כחול, על ראשו מן פרח בעל מראה מוזר, וכ 4 עלים כתומים אשר מסתלסלים למטה, מן הפוקימון נודפת ארומה משכרת חושים.~~ אתה מסתכל עליו ואומר לו "שלום", הוא נבהל לרגע ואז מביט בך ומעלה חיוך על פניו.

"שלום גם לך" אומר ואתרגש, אגש לצידו ואשב על ברכיי, על מנת שיוכל להגיע אליי.
"מה שמך?" אומר ואנסה להיזכר ללא הצלחה, ואז אבדוק עליו בפוקידע. אוציא את הפוקידע ואסרוק את הפוקימון
"שלום לך גלום! אנחנו נהיה השותפים הכי טובים, מה אתה אומר?" אומר בהתרגשות.

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה מביט סביב על הלובי של המלון ומבחין בחבורה גדולה למדי של ילדים ליד הדלפק.
אתה ושאר הנערים ( לא אציין נערות כי מספיק ויש בן אחד אז אפשר לרשום בזכר) יוצאים מן המעלית ומתקדמים אל החבורה, אתה מבחין בראשו של פרופסור אדמס מבצבץ בין כל הראשים.
אתם מגיעים אל הקבוצה ונעמדים לידה כמה דקות לאחר מכן הפרופסור מביט סביב ואומר בקול רם "בעוד כמה דקות כאשר כולם ירדו מהחדרים, אתם תקבלו את כל הדברים שאתם צריכים לקבל כי להתחיל את המסע ותצאו".
אתה מחכה ומחכה וכל הזמן ממשיכים ובאים עוד נערים ונערות ומצטרפים אל ההמולה.
לאחר כ-15 דקות מפסיקים להגיע אנשים," טוב עכשיו מחוץ למלון יש 5 עמדות, תתפזרו בין העמדות ותעמדו בטורים כל אחד בתורו יקבל שקית ובה: פוקידע, 5 פוכדורים, פוקימון התחלתי רנדומלי, מפה של איי הברקת, 5 מרפאים, 4 שקיות אוכל פוקימונים וקייס לתגים. בנוסף אני מבקש מכולכם להיתנהג בנימוס ולעמוד בתור, אני לא רוצה לראות עקיפות ודחיפות ובעיקר לא קטטות." ברגע שהפרופסור מסיים לדבר כל ההמולה מתחילה להיתקדם אל היציאה מהמלון.
ואתה אחריהם, לאחר כ20 דקות אתה מקבל את השקית עם הדברים. אתה מסתכל סביב ורואה שליד המלון ישנו פארק קטן, פוקימרט ושביל שמוביל אל מרכז העיר.
------------
קיצרתי את כל העניין של ההמתנה.

'פוקימון רנדומלי? זה מעניין...' אני חושב לעצמי בסקרנות ומביט שוב סביב על העיר, 'כדאי שאבדוק מי זה לפני שאתחיל...' אני מוסיף בראשי וניגש בזריזות אל הפארק הקרוב.
בפארק, אחפש איזו מדשאה או כל דבר דומה שיהיה נוח ושליו ואגש אליו על מנת לבדוק את הפוקימון המסתורי.
אני חוטף מבט לשני הצדדים ומיד זורק את הפוקדור לאוויר, "צא." אני פולט בשקט מפי, מחכה לראות מה יצא.