נושא: Pokemon Emerald Islands

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

שאיבה, ניחוח מתוק, אקדח חומצה, אבקת רעל, נבגי שיתוק, אבקת שינה, עלה תער, סינתזה.
אני רושם כדי לזכור
~~~~~~~
"אוקיי, תקוף בסינתזה! לאחר שתרגיש יותר טוב, תתקוף אותו באבקת שינה" אקרא לעברו.
"לאחר שיירדם, תנסה לתקוף אותו בעלי תער" אורה לו. 'אני מקווה שזה יצליח' אחשוב ואסתכל על גלום, "קדימה גלום, אתה מסוגל!" אורה לו, ואסתכל לראות מה מצב השמש לסינתזה שלו.

סינטזה זו לא מתקפה זה יותר יכולת פאסיבית אז להבאה תרשום תשתמש במקום תקוף.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גלום משתמש ביכולתו המיוחדת, סינטזה הוא מתחיל לזהור באור ירוק בהיר ופצעיו מתרפאין מעט,
באותו הזמן הניבים של רטטה מתחילים לזהור באור לבן וגדלים מעט נראה שהוא עומד להישתמש במתקפת ניב הייפר, רטטה קופץ אל גלום ונועץ את ניביו בידו של גלום שבדיוק שחרר אבקת שינה לאוויר, רטטה נרדם בעוד ניביו תקועים בידו של גלום ולאט לאט הם מתכסים בדמו של גלום אשר זורם מן הפצע, הבעת פניו של גלום משתנה להבעה עצבנית מאד, והוא מניף את ידו וגורם לרטטה ליפול על הרצפה תוך כדי שינה, גלום תוקף בעלי טער ומס' עלי עפים על רטטה, העלים שורטים אותו ומותירים כמה שריטות על גופו.

פורסם במקור על ידי Pooh

'אממ.. פוקימון מעניין..' אחשוב לעצמי, ואוציא את הפוקידע מכיסי, סקרן לגלות מידע נוסף על הפוקימון שבו נתקלתי. אני מכוון את הפוקידע אל הפוקימון וסורק אותו, מחכה לתשובתו של הפוקידע.
'הקרב הראשון של גרבלר... זה יהיה נחמד...' אני מהרהר לעצמי תוך כדי המתנה לתשובת הפוקידע.

אתה סורק את הפוקימון ולאחר מספר שניות נשמע קול אלקטוריני מתוכו " צ'יקוריטה פוקימון הדינוזאור הצימחוני, נמצא ביערות לרוב בלהקות של עד 6 ביחד עם בייליף אחד או שניים, בלילה הם ישנים בין השיחים וככה הם יוצרים הסוואה, סוגו הוא עשב."

פורסם במקור על ידי PizzaBlaster

כללי-
שם משתמש: PizzaBlaster
שם פרטי: זיו
מין: זכר
גיל: 13.5


דמות-
שם מלא: דרייק היוגה (אני מושפע מנארוטו, מודה)
גיל: 14
מין: זכר
תיאור: דרייק הוא נער בגובה מטר חמישים, עם גוף חטוב מעט, שיער אדום כהה מזדקר ועיניים אדומות בצבע של השיער. דרייק אוהב ללבוש את הווסט האדום שלו ואת מכנסי השרוואל השחורים שהוא קיבל מאביו. דרייק נועל סנדלים מעור חום, ולגבו תיק ירוק כהה. לדרייק יש שרשרת עם ניב של אורסרינג שנלחם בו בעצמו (יסופר ברקע), וצלקת שקיבל מאותו האורסרינג, צלקת דקה שמתמשכת קצת אחרי החיבור של הרקה הימנית עם הגולגולת (יותר לכיוון הפרצוף) דרך גשר האף, ועד לצד השמאלי של סנטרו.
אופי: דרייק הוא נער מתבודד, ובגלל שמאז ילדותו החֵברה הייתה אדישה אליו, הוא אדיש לחברה, אך לא לשכנה שלו, שהוא מאוד אוהב אותה. דרייק בעל מנת משכל גבוהה ממוצע של מחונן רגיל, מה שמקנה לו יכולת טקטית וחשיבה מהירה טובות מהרגיל. בגלל שכל יום הוא התאמן ביער עד התקרית "ההיא" בהתחרות בריצה עם פוקימונים ובטיפוס עצים, הוא זריז ומטפס טוב. לדרייק לפעמים יש "פלאשבקים" מהתקרית ההיא, מה ש"גורר" מהמציאות לכמה דקות.
רקע: דרייק נולד וגדל בעיירה קטנה שנמצאת צמוד ליער עם פוקימונים פראיים. בעיירה גרו המשפחה של דרייק, המשפחה של בלאטריס, ועוד כעשרה משפחות. בעיירה היה בית ספר אחד, מעבדה אחת ואת בניים הישיבות, שם האבות של כל המשפחות התייעצו אחד עם השני, בכל נושא שהוא, ושם זה היה כמו ועד בית, רק של עיירה שלמה. אביו של דרייק הוא ארכיאולוג, והוא יצא למסעות לזמן ארוך כל כמה שבועות, ואימו הייתה תופרת. אבא של בלאטריס, או כמו שדרייק קרא לה, בֵלָה, הוא הפרופסור של העיירה, ואימה הייתה רופאה. דרייק ניסה לגרום לה לחבב אותו כל הזמן עד גיל 9, עד התקרית "ההיא". דרייק הלך אחריה בחשאי ליער, כדי לנסות לתת לה פרחי בר שהוא אסף. היא נכנסה לקרחת יער, והוא התחבא מאחורי עץ וניסה לעזור אומץ לגשת אליה ולתת לה את הפרחים. הוא הסתובב, ואז הוא שמע אותה צורחת. אורסרינג גדול ואימתני יצא מבין העצים ורץ לעבר בלה, שהיא עמדה נטועה במקום מרוב פחד. דרייק לא רצה שייקרה לה משהו, אז הוא גיבש תוכנית ממוחו. הוא הרים שתי אבנים מאמדת היער, אחת גדולה ואחת קטנה, רץ לתוך קרחת היער, שמט את הפרחים, וזרק את האבן הקטנה על האורסרינג. האורסרינג עצר, ופנה לכיוונו של דרייק, שנצמד לעץ עם הרבה ענפים וזיזים נמוכים. האורסרינג רץ לעבר דרייק, שהתחיל לטפס. האורסרינג שיסף בכפתו את דרייק, וגרם לו לפצע לאורך פצופו. הפצע דימם, אך דרייק התעלם ממנו וחשב לעצמו: 'אני חייב להרחיק אותו מבלה". דרייק הגיע לענף גבוה, ושבר ענף ארוף מהעץ. כשהאורסרינג פתח את פיו לשאגה, דרק שיסף עם המקל, שהיה עבה, ופגע לאורסרינג בלסת, והוא העיף לו ניב. האורסרינג שאג בכאב, הרכין את ראשו והתכונן לטפס על העץ, ואז דרייק שמט את האבן הגדולה ופגע לאורסרינג בראש, והאורסרינג התעלף. בכל הזמן הזה בלה עמדה משותקת מפחד, ואז היא הסתכלה על דרייק. דרייק ירד מהעץ, וכשהוא פגע בקרקע הוא שמע 'קנאק' חזק והרגיש שהרגל שלו נדקרת בסכין מברזל מלובן. הוא לקח את השן שהייתה על הקרקע, ואמר "בואי בלה, חייבים לחזור לעיירה לפני שהוא יתעורר". דרייק לא זוכר כלום מאז ועד לרגע שהוא מצא את עצמו שוכב במיטה בביתו, עם תחבושת על הראש וגבס ברגל. מאז, הוא לא מתקרב לאיזור של קרחת היער ההיא.
שותפים;
כמות: 1
מין: נקבה
הערות ובקשות: אם אפשר ללכוד זורואה וסנורנט (נקבה) אני אשמח.

התקבלת תגיב להתחלה שנמצאת בעמוד הראשון.

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה סורק את הפוקימון ולאחר מספר שניות נשמע קול אלקטוריני מתוכו " צ'יקוריטה פוקימון הדינוזאור הצימחוני, נמצא ביערות לרוב בלהקות של עד 6 ביחד עם בייליף אחד או שניים, בלילה הם ישנים בין השיחים וככה הם יוצרים הסוואה, סוגו הוא עשב."
.

'סוג עשב אה..? זה יהיה מאתגר בשביל גרבלר..' אני חושב לעצמי אך שומר על קור רוח ומוציא מיד את הפוקדור של גרבלר מהכיס, "צא גרבלר!" אני קורא וזורק את הפוקדור באוויר, מחכה שגרבלר הכוחני יצא לקרב.
"קדימה!" אני קורא בנחישות ומתחיל את הקרב, "תשתמש בהתזת בוץ על צ'יקוריטה, ואז בזרוע פטיש!"

פורסם במקור על ידי The Sir

סינטזה זו לא מתקפה זה יותר יכולת פאסיבית אז להבאה תרשום תשתמש במקום תקוף.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גלום משתמש ביכולתו המיוחדת, סינטזה הוא מתחיל לזהור באור ירוק בהיר ופצעיו מתרפאין מעט,
באותו הזמן הניבים של רטטה מתחילים לזהור באור לבן וגדלים מעט נראה שהוא עומד להישתמש במתקפת ניב הייפר, רטטה קופץ אל גלום ונועץ את ניביו בידו של גלום שבדיוק שחרר אבקת שינה לאוויר, רטטה נרדם בעוד ניביו תקועים בידו של גלום ולאט לאט הם מתכסים בדמו של גלום אשר זורם מן הפצע, הבעת פניו של גלום משתנה להבעה עצבנית מאד, והוא מניף את ידו וגורם לרטטה ליפול על הרצפה תוך כדי שינה, גלום תוקף בעלי טער ומס' עלי עפים על רטטה, העלים שורטים אותו ומותירים כמה שריטות על גופו.
.

שאיבה, ניחוח מתוק, אקדח חומצה, אבקת רעל, נבגי שיתוק, אבקת שינה, עלה תער, סינתזה.
OK
~~~~~~~~~~~~~~~
"גלום, אל תוותר, תקוף בשאיבה בכל כוחך!" אורה לו. 'מעניין מה המתקפה הזו עושה, אבל כדאי שאפגין בטחון בתור המאמן שלו' אחשוב ואסתכל על גלום הקטן בפליאה, 'הוא באמת חזק' אחשוב.
"עכשיו, תגמור את זה עם אקדח חומצה!" אורה לו.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

שאיבה, ניחוח מתוק, אקדח חומצה, אבקת רעל, נבגי שיתוק, אבקת שינה, עלה תער, סינתזה.
OK
~~~~~~~~~~~~~~~
"גלום, אל תוותר, תקוף בשאיבה בכל כוחך!" אורה לו. 'מעניין מה המתקפה הזו עושה, אבל כדאי שאפגין בטחון בתור המאמן שלו' אחשוב ואסתכל על גלום הקטן בפליאה, 'הוא באמת חזק' אחשוב.
"עכשיו, תגמור את זה עם אקדח חומצה!" אורה לו.

בעוד הוא מביט על רטטה במבטו העצבני הוא שומע להוראותיך ומכוון את ידיו על רטטה לאחר כמה שניות 5חמישה כדורי אור קטנים בעלי גוון ירקרק מתחילים לצאת מגופו של רטטה ולעוף לכיוונו של גלום, לאחר שהכדורי האור נספגים בגופו של גלום זה נראה כאילו פצעיו היתרפאו מעט.
גלום מחייך חיוך קטן ואז פותח את פיו ויורה נוזל צמיגי בעל צבע סגלגל, החומצה פוגעת ברטטה הוא מתעורר משנתו זועק בכאב ומאבד את הכרתו.

פורסם במקור על ידי PizzaBlaster

אני מחפש את התיק שלי, לוקח אותו ויוצא מהחדר. אני מנסה כמה שיותר לא להזכר בתקרית "ההיא", כמנהגי, ומחפש את המעלית בכוונה ללכת לקבלת המלון.

אתה יוצא מן החדר שלך שבמלון למסדרון ארוך שלכל אורכו המון דלתות של חדרים ובסופו נמאת מעלית ולידה חדר שחורה שעלייה רשום "חדר מדרגות". אתה רץ אל המעלית ולוחץ על כפתור הזימון, לאחר 2 דקות היא מגיעה, אתה נכנס לתוכה ולוחץ על הכפתור של קומת הקרקע, לאחר כמה רגעים המעלית מגיעה לקומת הקרקע ואתה יוצא מן המעלית, ליד הקבלה אתה רואה קבוצה גדולה של ילדים ובמרכזם אתה רואה את ראשו של פרופסור אדמס מבצבץ לו.

פורסם במקור על ידי Pooh

'סוג עשב אה..? זה יהיה מאתגר בשביל גרבלר..' אני חושב לעצמי אך שומר על קור רוח ומוציא מיד את הפוקדור של גרבלר מהכיס, "צא גרבלר!" אני קורא וזורק את הפוקדור באוויר, מחכה שגרבלר הכוחני יצא לקרב.
"קדימה!" אני קורא בנחישות ומתחיל את הקרב, "תשתמש בהתזת בוץ על צ'יקוריטה, ואז בזרוע פטיש!"

אתה לוחץ על הכפתור במרכז הפוכדור וזורק אותו לאוויר, הפוכדור נפתח ואור לבן יוצא ממנו ומתחיל לגבש את צורתו של גרבלר על האדמה, לאור הוראותיך גבלר מסתכל על הצ'יקוריטה ומיד לאחר מכן פותח את פיו ויורק על צ'יקוריטה כמות גדולה של בוץ ואז הוא מתקדם לעברה במהירות תוך כדי שהוא מרים את ידו למעלה והיא מתחילה לזהור באור לבן ולשנות את צורתה לצורת פטיש , הוא מגיע לצ'יקוריטה ומטיח את ידו על ראשה, צ'יקוריטה זועקת בכאב ומאבדת את הכרתה.

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה לוחץ על הכפתור במרכז הפוכדור וזורק אותו לאוויר, הפוכדור נפתח ואור לבן יוצא ממנו ומתחיל לגבש את צורתו של גרבלר על האדמה, לאור הוראותיך גבלר מסתכל על הצ'יקוריטה ומיד לאחר מכן פותח את פיו ויורק על צ'יקוריטה כמות גדולה של בוץ ואז הוא מתקדם לעברה במהירות תוך כדי שהוא מרים את ידו למעלה והיא מתחילה לזהור באור לבן ולשנות את צורתה לצורת פטיש , הוא מגיע לצ'יקוריטה ומטיח את ידו על ראשה, צ'יקוריטה זועקת בכאב ומאבדת את הכרתה.

"קרב מצויין גרבלר," אשבח את גרבלר, ואלטף מעט את ראשו המחוספס.
'צ'יקוריטה לא נראת חזקה במיוחד, אבל אולי אני יכול לאמן אותה... פוקימון עשב יכול להיות טוב לצוות שלי...' אני מהרהר בראשי, ומוציא פוקדור ריק מהכיס שלי, "טוב ננסה.." אני אומר בקול חלש, וזורק את הפוקדור הריק על צ'יקוריטה, מקווה כי תתפס.

פורסם במקור על ידי Pooh

"קרב מצויין גרבלר," אשבח את גרבלר, ואלטף מעט את ראשו המחוספס.
'צ'יקוריטה לא נראת חזקה במיוחד, אבל אולי אני יכול לאמן אותה... פוקימון עשב יכול להיות טוב לצוות שלי...' אני מהרהר בראשי, ומוציא פוקדור ריק מהכיס שלי, "טוב ננסה.." אני אומר בקול חלש, וזורק את הפוקדור הריק על צ'יקוריטה, מקווה כי תתפס.

אתה זורק אתה הפוכדור הריק על צ'יקוריטה, הפוכדור פוגע בו, נפתח ושואב את צ'יקוריטה לפנים בעזרת אור אדום לאחר מכן הפוכדור נסגר, נופל על הרצפה ומתחיל להיתנדנד כעבור כמה שניות הוא מפסיק ומשמיע צליל "פווף". ברכותי תפסת צ'יקוריטה זכר.

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה זורק אתה הפוכדור הריק על צ'יקוריטה, הפוכדור פוגע בו, נפתח ושואב את צ'יקוריטה לפנים בעזרת אור אדום לאחר מכן הפוכדור נסגר, נופל על הרצפה ומתחיל להיתנדנד כעבור כמה שניות הוא מפסיק ומשמיע צליל "פווף". ברכותי תפסת צ'יקוריטה זכר.

"יופי." אני אומר בקצרה ובקול שקט, ניגש ומרים את הפוקדור.
"עשית עבודה טובה בקרב הראשון שלך גרבלר," אני אומר לו בחיוך קטן ומשבח אותו תוך כדי שאני מוציא את הפוקדור הריק שלו מהכיס, "אבל עכשיו תחזור", אני מוסיף ומחזיר אותו חזרה לפוקדור.
לאחר מכן, אני ממשיך ללכת בעיר, מחפש את היציאה מהעיר או אטרקציות נוספות בעיר.

פורסם במקור על ידי The Sir

בעוד הוא מביט על רטטה במבטו העצבני הוא שומע להוראותיך ומכוון את ידיו על רטטה לאחר כמה שניות 5חמישה כדורי אור קטנים בעלי גוון ירקרק מתחילים לצאת מגופו של רטטה ולעוף לכיוונו של גלום, לאחר שהכדורי האור נספגים בגופו של גלום זה נראה כאילו פצעיו היתרפאו מעט.
גלום מחייך חיוך קטן ואז פותח את פיו ויורה נוזל צמיגי בעל צבע סגלגל, החומצה פוגעת ברטטה הוא מתעורר משנתו זועק בכאב ומאבד את הכרתו.

'הוא לא שווה את זה' אחשוב לעצמי ואחייך אל גלום, "עשית את זה בצורה הטובה ביותר, אני גאה בך" אומר לו. אתכופף לעברו וארים אותו, "קדימה, בוא נמשיך בדרך" אומר ואתחיל לצעוד בעוד גלום בידיי.