נושא: בעקבות האלים- עודכן פרטים על האיוונט!

פלינט~
"אהה אז אתה קרוב," היא אומרת בחיוך "אני גם רוצה לנצח בליגה ואז להיות מנהיגת מכון" תמי ממשיכה ונראית נחושה למדי "אני אהיה מנהיגת מכון האבן של המחוז!" היא מוסיפה.
"ולא, אני לא מפחדת. מאמן צריך להאמין בעצמו בשביל לנצח את הכל. ואני אהיה אחת מהמאמנים שיביסו את התנועות הארורות האלה שהשתלטו לנו על המחוז" היא מוסיפה. אתם ממשיכים ללכת ואתה שומע לפתע רעש מאחוריכם. אתה מיסתובב ורואה שני פוקימונים קטנים המרחפים לידכם
"אילומיס וולביט.." אומרת תמי בחיוך "תמיד כאלה זוג מאוהב" היא אומרת בחיוך ומסתכלת עליהם ומבטה מתרכך.


אדם~
צ'ארלה מתחילה לרוץ במהירות ויוצרת סביב נאמל עשרות כפילים המיסתובבים סביבו במהירות וכולם מרימים את זנבותיהם ושולחים מאות כדורי אש קטנים הנכנסים לתוך החור הקטן בגבו של נאמל, המתחיל להתעורר מתרדמת האדישות שלו.
"נהדר נאמל בדיוק מה שהיית צריך! עכשיו תשרוף אותה! השתמש בשרפה (Incinerate)!" קורא המאמן.


ניל~
אתה תופס את המעטפה ומתחיל לרוץ כשאתה שומע את רייבן שוב "במחשבה שנייה, לא מתאים ביום הראשון שלך לקבל כזה צ'ופר. אחרי הכל לקח לך הרבה זמן לשעשע אותנו" היא אומרת ותופסת בידך וגוררת אותך במורד המדרגות, ואז בעוד אחד עד שאתם מגיעים לקומה מלאת דלתות. היא מוליכה אותך עד לאחד מהחדרים ופותחת את הדלת "זה יהיה החדר שלך" היא אומרת בחיוך נבזי ולוקחת לך את המעטפה "כשתוכיח שאתה שווה משהו באמת תוכל לקבל עוד אחד" היא אומרת ואז מתחילה לעלות במדרגות.
אתה מציץ לחדר ורואה שיש שם מיטת יחיד ושולחן כתיבה עם כיסא.


תומאס~
אלקיד נאבקת בכל כוחה בשיתוק של שרומיש ומצליחה להתרומם על רגליה, ומתחילה לרוץ לעברו של שרומיש, המשותק גם הוא, אבל שניות לפני שהיא פוגעת בו היא נופלת על הרצפה משותקת. למרות השיתוק אלקיד מצליחה לשלוח מכת ברק לעברו של שרומיש, הלא מצליח לזוז ונפגע ממלוא המתקפה.
שרומיש מתחיל לזהור באדום וקרן אור יוצאת מקצה ראשו ויוצאת לעברה של אלקיד, וקושרת אותה בה.
אלקיד מאבדת חיים בגלל מתקפת הספיגה של שרומיש.


אליסה~
אתה ממשיכה ללכת משאירה את ניל מאחוריך. כשאת מגיעה לחדרך סוף סוף את יכולה לנוח ולקרוס על המיטה. כל מה שעברת היום פשוט מתיש אותך. השיעורים הארוכים של הקרבות פוקימונים, שעות התפילה, ושיעור ההטפות של מריק. לרגע את באמת מתחילה להאמין לדבריו. אנשים רגילים הם חלשים ושאת חזקה ושווה יותר מהם. ואז את מתחילה להגעל מאנשים , ואז את שומעת את קולו של ניל מדבר עם רייבן בחוץ וכנראה חדרו צמוד לשלך.

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

[
ניל~
אתה תופס את המעטפה ומתחיל לרוץ כשאתה שומע את רייבן שוב "במחשבה שנייה, לא מתאים ביום הראשון שלך לקבל כזה צ'ופר. אחרי הכל לקח לך הרבה זמן לשעשע אותנו" היא אומרת ותופסת בידך וגוררת אותך במורד המדרגות, ואז בעוד אחד עד שאתם מגיעים לקומה מלאת דלתות. היא מוליכה אותך עד לאחד מהחדרים ופותחת את הדלת "זה יהיה החדר שלך" היא אומרת בחיוך נבזי ולוקחת לך את המעטפה "כשתוכיח שאתה שווה משהו באמת תוכל לקבל עוד אחד" היא אומרת ואז מתחילה לעלות במדרגות.
אתה מציץ לחדר ורואה שיש שם מיטת יחיד ושולחן כתיבה עם כיסא.

"ואני ציפיתי לאקשן"אומר לעצמי.
'טוב לישון מחר יום חשוב'אחשוב ואשכב על המיטה בניסיון להירדם.

אליסה~
את מניחה את הכרית על ראשך ועד מהרה את נרדמת ואחרי שינה טרופה מלאת סיוטים את מתעוררת מדפיקה בדלת. את קמה מהמיטה ופותחת את הדלת ורואה שאת ,שוב, מאחרת למסדר ואותה השפלה של אתמול קורה גם היום את נופלת לעשרים שכיבות שמיכה כשרגלו של קול דוחפת אותך בעוצמה למטה.
"ובכן חיילים טריים היום אתם תצאו למשימת שטח ראשונה שלכם" מכריז קול בסוג של שמחה להעיד.
"כל צוות יצא ליער איילין ועל כל צוות הוא ללכוד פוקימון נדיר בעזרת הפוקדור השחור" הוא אומר ומציג בפניכם פוקדור שחור ומרושע למראה. "הצוות שילכוד את הפוקימון הנדיר ביותר יקבל תגמול נחמד למדי" הוא מוסיף ומחייך לכיוונך בנורגיות. "יש לכם שעה להתארגן" הוא אומר ואז מטפס במדרגות.


ניל~
אתה נשכב על המיטה ונרדם במהירות. כעבור כמה זמן שנראה כדקות ספורות אתה מתעורר מבעיטות בדלת. אתה מתעורר בבהלה ויוצא עם התחתונים החוצה לראות מה קורה. אתה קולט שעשרות אנשים עומדים מדוגמים למופת לפני הדלת שלהם בדום זקוף. אתה מסתכל ובין שקול, הבחור הגבוה שראית אמש, הוא זה שבעט לך בדלת. הוא שולח את ידו לשערך וזורק אותך בכוח על הרצפה "קדימה תן לי עשרים!" הוא צורח עליך בקולו הנבזי. אתה מתחיל להתמקם לשכיבת שמיכה ואז מרגיש משהו כבד על ראשך, אתה מסובב את ראשך וקולט את רגלו של קול דוחפת אותך בכוח על הרצפה. אתה נופל בעוצמה על בטנך, וחוזר שוב למצב שהיית מקודם. כל פעם קול דוחף אותך בכוח עם רגלו. אחרי עשרים שכיבות שמיכה כאלה הוא מרשה לעלות ואתה נעמד בדום מרושל לצד אליסה, שגם היא עברה את אותו טיפול כשלך."ובכן חיילים טריים היום אתם תצאו למשימת שטח ראשונה שלכם" מכריז קול בסוג של שמחה להעיד.
"כל צוות יצא ליער איילין ועל כל צוות הוא ללכוד פוקימון נדיר בעזרת הפוקדור השחור" הוא אומר ומציג בפניכם פוקדור שחור ומרושע למראה. "הצוות שילכוד את הפוקימון הנדיר ביותר יקבל תגמול נחמד למדי" הוא מוסיף ומחייך לכיוונך בנורגיות. "יש לכם שעה להתארגן" הוא אומר ואז מטפס במדרגות.

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

ניל~
אתה נשכב על המיטה ונרדם במהירות. כעבור כמה זמן שנראה כדקות ספורות אתה מתעורר מבעיטות בדלת. אתה מתעורר בבהלה ויוצא עם התחתונים החוצה לראות מה קורה. אתה קולט שעשרות אנשים עומדים מדוגמים למופת לפני הדלת שלהם בדום זקוף. אתה מסתכל ובין שקול, הבחור הגבוה שראית אמש, הוא זה שבעט לך בדלת. הוא שולח את ידו לשערך וזורק אותך בכוח על הרצפה "קדימה תן לי עשרים!" הוא צורח עליך בקולו הנבזי. אתה מתחיל להתמקם לשכיבת שמיכה ואז מרגיש משהו כבד על ראשך, אתה מסובב את ראשך וקולט את רגלו של קול דוחפת אותך בכוח על הרצפה. אתה נופל בעוצמה על בטנך, וחוזר שוב למצב שהיית מקודם. כל פעם קול דוחף אותך בכוח עם רגלו. אחרי עשרים שכיבות שמיכה כאלה הוא מרשה לעלות ואתה נעמד בדום מרושל לצד אליסה, שגם היא עברה את אותו טיפול כשלך."ובכן חיילים טריים היום אתם תצאו למשימת שטח ראשונה שלכם" מכריז קול בסוג של שמחה להעיד.
"כל צוות יצא ליער איילין ועל כל צוות הוא ללכוד פוקימון נדיר בעזרת הפוקדור השחור" הוא אומר ומציג בפניכם פוקדור שחור ומרושע למראה. "הצוות שילכוד את הפוקימון הנדיר ביותר יקבל תגמול נחמד למדי" הוא מוסיף ומחייך לכיוונך בנורגיות. "יש לכם שעה להתארגן" הוא אומר ואז מטפס במדרגות.

"לעזאזל"אלחש לעצמי, 'מהם רוצים ממני' אחשוב בעודי עם בוקסר.
"להתארגן" אומר, אכנס לחדרי אארגן תיק עם אוכל, אתלבש ואארוז את ארבעת הפוכדורים על חגורתי,

אליסה+ניל~
"האממ צודקת" אומר קול לאליסה ואז מניח את ידו מתחת לסנטרו "בואו איתי" אומר לכם קול ומוביל אתכם למסדרון ארוך ולבסוף לחדר נוסף "כנסו ותבחרו מה שאתם רוצים" הוא אומר לשניכם וסוגר אחריו את הדלת.

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

אליסה+ניל~
"האממ צודקת" אומר קול לאליסה ואז מניח את ידו מתחת לסנטרו "בואו איתי" אומר לכם קול ומוביל אתכם למסדרון ארוך ולבסוף לחדר נוסף "כנסו ותבחרו מה שאתם רוצים" הוא אומר לשניכם וסוגר אחריו את הדלת.

אסתכל סביב ואחפש חליפה הדומה לבגדי המקוריים.

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

[
דארן~
שטויות~ P:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
דאסקול, מנסה להתחמק אבל מאוויל שוב מצליחה להטעות אותו ופגעת בו ישירות עם הניב אש שלה. לפתע דאסקול מרים את ידיו וגופו מתחיל להתכסות בצללים והוא יוצר פרצוף מפחיד מהצללים, אשר עפים לכיוונה של מאוויל ופוגעים בה ישירות.
דאסקול למד הדהמה~ Astonish
"נו באמת מאוויל, שוב ניב אש!" קוראת דון ומאוויל שלה שולחת את אוזנה כמו שוט באוויר והיא עפה במהירות לעברו של דאסקול המגיב בצל לילה ודוחף אותה לאחור על הרצפה בחזרה.
מצבה של מאוויל לא נראה טוב.

"דאסקל תתחמק, קדימה בוא נגמור את הקרב!" אני צועק בנחישות, "דאסקל תשתמש בצל לילה בכל הכוח שלך! תגמור את מאוויל!" אני צועק לדאסקל, מקווה לתת לו התלהבות ורצון לנצח את הקרב.

ניל~
אתה מחפש מסביב ולבסוף מוצא מעיל ארוך המזכיר את המעיל שלך, ובנוסף גם כובע שהולך יחד עם הגלימה שבחרת.
אתה מסתכל לעבר אליסה והיא עדיין מחטטת בין הדברים 'נשים' אתה חושב לעצמך.


דארן~
עיניו של דאסקול זוהרות בשחור והוא יורה מהן קרן שחורה, ענקית לעברה של מאוויל אשר נפגעת ישירות ומתמותת על האדמה מעולפת. "אני לא מאמינה" אומרת דון ומחזירה את מאוויל לפוקדור שלה. "עבודה מעולה דארן!" היא אומרת בחיוך "בקצב הזה, אתה תצליח בגדול!" היא אומרת לך בחיוך ומוציאה את ארנקה כמה שטרות ומגישה לך "על הניצחון" היא אומרת אתה סופר את הכסף ומגלה שהרווחת 100$ מהקרב נגד דון.
"שנמשיך?" היא שואלת בחיוך.


פלינט~
אתם ממשיכים ללכת ומגיעים לקצה היער ואתה סוף סוף רואה את העיר הראשונה במסע שלך. העיר ג'נטה. העיר כולה בנויה מאבן לבנה ויפה, הבתים, השבילים, הכל מהאבן היפה הזאת. "הגענו" אומרת תמי בחיוך "מה בא לך לעשות קודם?" היא שואלת בחיוך

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

[
דארן~
עיניו של דאסקול זוהרות בשחור והוא יורה מהן קרן שחורה, ענקית לעברה של מאוויל אשר נפגעת ישירות ומתמותת על האדמה מעולפת. "אני לא מאמינה" אומרת דון ומחזירה את מאוויל לפוקדור שלה. "עבודה מעולה דארן!" היא אומרת בחיוך "בקצב הזה, אתה תצליח בגדול!" היא אומרת לך בחיוך ומוציאה את ארנקה כמה שטרות ומגישה לך "על הניצחון" היא אומרת אתה סופר את הכסף ומגלה שהרווחת 100$ מהקרב נגד דון.
"שנמשיך?" היא שואלת בחיוך.

"תודה." אני משיב בחיוך ומחזיר את דאסקל לפוקדור, תוך כדי שאני מעודד אותו על הניצחון המרשים.
"אחרייך..." אני מגיב לשאלתה, ונותן לה ללכת כמה צעדים לפניי, על מנת לבדוק את ישבנה, ואז אני מצטרף אליה בהליכה לכיוון עיר המכון הראשונה.