נושא: בעקבות האלים- עודכן פרטים על האיוונט!

מיילין~
ווארמפל קופצת על גבו של פיצ'ו הקטן ושניהם מזנקים באוויר אז, ווארפל מנסה לקפוץ גבוה ואז שולחת עוקץ רעל לעבר סטארלי שעף יחסית נמוך סטארלי מסתכל על הפוקימונים שלך מופתע ואז עף לעברם במהירות ומתחיל להכות את שניהם עם מכת כנף. מכיוון ששני הפוקימונים שלך לא יכולים לעוף, שניהם צונחים באוויר ואילו סטארלי, מעופף לו בכיף בשמיים. אבל, זה לא מספיק לו והוא צולל במהירות לעברם ומשתמש על שניהם בדחיפה ומרסק אותם על האדמה.[/quote]

''פיצ'ו מכת ברק! וורמפל קוצי רעל!'' הורה לשני הפוקימונים שלי בתקווה
אביט בסטארלי התוקף ואחשוב איזה תוספת מעניינת הוא\היא יהיה לצוות

אליסה+ניל~
מפתיע? ם:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את מחטטת בין המדים ולבסוף מוצאת משהו יפה, המזכיר את הבגדים שלך ואת נכנסת מאחורי פרגוד ישן העומד בפינה ומחליפה בגדים. עד מהרה שניכם לובשים חליפות של הצללים מוכנים למשימה שלכם.
אתם הולכים אחרי כולם ונעמדים אחד ליד השנייה ומחכים עם כולם באולם התפילה. מריק, עולה על הדוכן "אנשים יקרים, הגיע הזמן למבחן שטח שלכם. הצוות שילכוד את הפוקימון הנדיר ביותר שהם ימצאו יקבל פרס מיוחד" הוא אומר ואתם שומעים קריאות שמחה בקרב שאר האנשים שלידכם. "כל צוות קיבל פוקדור שחור אחד ויקבל גם שני גולבטים אשר נועדו אך ורק כדי לקחת ולהחזיר אתכם משם. אסור להשתמש בפוקימונים המאולפים האלה לקרב" הוא אומר בנימה רצינית הגורמת לכם לא לנסות אפילו להשתמש בהם. "יש לכם 12 שעות לחזור לפה עם פוקימון. מי שלא מצליח ללכוד, שלא יחזור לפה יותר!" הוא מוסיף בכעס מה שמרתיע את רובכם "וכמובן אתם מוזמנים להשתעשע עם מאמנים שהלכו לאיבוד ביער" הוא מוסיף ושוב קריאות צהלה מקרב שאר החיילים. אתה ממשיכים לעמוד שם עד שרייבן מגיעה אליכם ונותנת לכם שני פוקדורים "בהצלחה" היא אומרת וקורצת לניל.
אתם יוצאים בריצה החוצה ומשחררים את הפוקדורים. מתוכם יוצאים שני גולבטים, שכבר ראיתם, והם מוכנים. אתם עולים על כתפיהם ותוך שעה אתם עומדים בכניסה הצפונית ליער איליין.


דארן~
"ובכן, הוא משתמש בפוקימוני תינוקות," היא מתחילה "סטייל פיצ'ו, טוגפי, איגליפאף" היא אומרת וממשיכה "לי הוא לא היה כזה קשה. בעיקר מעצבן. הוא מנצל את המראה התמים של הפוקימונים שלו בשביל לבלבל את היריב." היא אומרת ומתחילה לזלול את האוכל מהצלחת שלה.


תומאס~
אתה ממשיך ללכת דרך היער הצפוף והחשוך ועד מהרה אתה מבחין בשלט גדול מבעד לעצים. אתה מתקרב ורואה שרשום עליו 'דרך 25 העיר ג'נטה 9 ק"מ'
אתה ממשיך ללכת ולפתע מבחין בפוקימון קטן המזדחל על האדמה אתה מזהה אותו מיד כווידל. פוקימון חרק ורעל.


פלינט~
אתה מחזיק את הפוקדור של צ'ימצי'אר ותמי מרימה גם היא פוקדור בידייה. אתם נכנסים פנימה ומגלים אולם ענק הנראה כמו חדר שעשועים לתינוקות.
"תודה לכם!" אומר דני "לא הצגתי את עצמי שמי דני מאק. אני מנהיג המכון" הוא אומר ומעלה ציחקוק קל "אני מנסה לברוח מכל המאמנים המשוגעים האלה בחוץ כבר שעות!" הוא אומר ומתיישב על פוף קטן בצורה של ג'יגליפאף "אתם מבינים, אני לא יכול כל כמה דקות שמאמן יאתגר אותי! זה מתיש" הוא אומר ונמתח לאחור "בכל אופן, רק רציתי להודות לכם!" הוא אומר בחיוך ונעמד על רגליו ומושיט את ידו.


מיילין~
רשום בחוקים במפורש בקרב נגד פוקימון אחד, אפשר להשתמש רק בפוקימון אחד.
תערכי.

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

[
דארן~
"ובכן, הוא משתמש בפוקימוני תינוקות," היא מתחילה "סטייל פיצ'ו, טוגפי, איגליפאף" היא אומרת וממשיכה "לי הוא לא היה כזה קשה. בעיקר מעצבן. הוא מנצל את המראה התמים של הפוקימונים שלו בשביל לבלבל את היריב." היא אומרת ומתחילה לזלול את האוכל מהצלחת שלה.

'אממ... לדעתי דאסקל יצליח להתמודד עם פוקימונים החמודים... הוא די מפחיד וזה...' אני חושב לעצמי בעוד שאני מהנהן לדון תוך כדי התשובה שלה, "תודה." אני משיב בחיוך ומממשיך לאכול.

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

אליסה+ניל~
מפתיע? ם:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את מחטטת בין המדים ולבסוף מוצאת משהו יפה, המזכיר את הבגדים שלך ואת נכנסת מאחורי פרגוד ישן העומד בפינה ומחליפה בגדים. עד מהרה שניכם לובשים חליפות של הצללים מוכנים למשימה שלכם.
אתם הולכים אחרי כולם ונעמדים אחד ליד השנייה ומחכים עם כולם באולם התפילה. מריק, עולה על הדוכן "אנשים יקרים, הגיע הזמן למבחן שטח שלכם. הצוות שילכוד את הפוקימון הנדיר ביותר שהם ימצאו יקבל פרס מיוחד" הוא אומר ואתם שומעים קריאות שמחה בקרב שאר האנשים שלידכם. "כל צוות קיבל פוקדור שחור אחד ויקבל גם שני גולבטים אשר נועדו אך ורק כדי לקחת ולהחזיר אתכם משם. אסור להשתמש בפוקימונים המאולפים האלה לקרב" הוא אומר בנימה רצינית הגורמת לכם לא לנסות אפילו להשתמש בהם. "יש לכם 12 שעות לחזור לפה עם פוקימון. מי שלא מצליח ללכוד, שלא יחזור לפה יותר!" הוא מוסיף בכעס מה שמרתיע את רובכם "וכמובן אתם מוזמנים להשתעשע עם מאמנים שהלכו לאיבוד ביער" הוא מוסיף ושוב קריאות צהלה מקרב שאר החיילים. אתה ממשיכים לעמוד שם עד שרייבן מגיעה אליכם ונותנת לכם שני פוקדורים "בהצלחה" היא אומרת וקורצת לניל.
אתם יוצאים בריצה החוצה ומשחררים את הפוקדורים. מתוכם יוצאים שני גולבטים, שכבר ראיתם, והם מוכנים. אתם עולים על כתפיהם ותוך שעה אתם עומדים בכניסה הצפונית ליער איליין.

"זובאט צא, אני רוצה שתעוף לפנינו במקרה שאתה רואה פוקימון תחזור חזרה"אומר בזמן שאני מוציא את זובאט.
"שנתחיל ?"אשאל את אליסה.

פלינט~
"אהמ אני מניח שאתה יכול להתאמן נגד המאמנים שחיכו בחוץ. בשלב הזה נראה לי הם ילחמו נגד כל אחד" הוא אומר וצוחק קלות "להחליף? ובכן יש בעיר אופריט מרכז החלפות" הוא אומר "פה בעיר אני לא חושב שיש מקום החלפות..." הוא אומר לבסוף.


דארן~
אתה מודה לדון, שלא כ"כ מתייחס וממשיכה לאכול בקצב מפחיד. עד מהרה שניכם נשענים על הכיסא, מפוצצים מהאוכל. האחות ג'וי וצ'אנסי מתחילות לפנות את הצלחות ושני מאמנים מחליטים לעזור להן. "אז מה בא לך לעשות עכשיו?" שואלת דון ומסתכלת החוצה דרך דלתות הזכוכית של המרכז. אתה מסתכל גם ורואה שמתחיל להחשיך מעט.


אליסה וניל~
ניל משחרר את הזובאט שלו והוא מתחיל לעוף במהירות לפניכם. עד מהרה אתם נכנסים עמוק יותר לתוך היער. ועד מהרה מגלים שבאמת אין לכם מושג איפה אתם. לפתע זובאט חוזר ומנופף במהירות בכנפיו. הוא מצא משהו. אתם רצים בעקבותיו ורואים שלושה פוקימונים קטנים וצהובים קופצים בשמש אשר מצליחה לחדור דרך העצים הגדולים .


תומאס~
אתה ממשיך ללכת, מתעלם מווידל, וכעבור זמן מה אתה מבחין בכמה פוקימונים ירוקים , אשר תלויים במהופך על אחד מהעצים כשהם תלויים על חוטים דקיקים.

פורסם במקור על ידי הקדוש ברוך הוא

"הו כן, סאנקרן, הפוקימון החלש ביותר שקיים. אני בטוחה שזה מה שהם רוצים שנלכוד" אני אומרת ומגלגלת עיניים. "תגיד לזובאט לעוף למעלה ולסרוק את האיזור מלמעלה, שמעתי שיש פה מערה מלאה בפוקימוני רעל חזקים" אני מסננת לעבר ניל, "או שנוכל להסתפק בסאנקרן בשביל הבוס"

"זובאט שמעת את הגברת, אל תאכזב אותנו"

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

[
דארן~
אתה מודה לדון, שלא כ"כ מתייחס וממשיכה לאכול בקצב מפחיד. עד מהרה שניכם נשענים על הכיסא, מפוצצים מהאוכל. האחות ג'וי וצ'אנסי מתחילות לפנות את הצלחות ושני מאמנים מחליטים לעזור להן. "אז מה בא לך לעשות עכשיו?" שואלת דון ומסתכלת החוצה דרך דלתות הזכוכית של המרכז. אתה מסתכל גם ורואה שמתחיל להחשיך מעט.

"אממ כבר מחשיך, אז כדאי שאני אלך למכון מחר..." אני משיב לדון, "יש משהו נוסף לעשות בעיר הזו בשעות האלה?" אני שואל את דון בחיוך קטן, 'כדאי שאני אשכור איתה חדר במרכז מאוחר יותר...' אני חושב לעצמי.

אליסה+ ניל~
זובאט מהנהן בראשו הקטן ועוזב אתכם שם לבדכם ואחרי עשר דקות הוא חוזר בטיסה מהירה. הוא נראה מעט מבוהל ואז מסמן לכם לעקוב אחריו. אתם רצים במהירות אחרי זובט העף מעליכם. ככל שאתם רצים אתם שומעים צעקות זועמות בקרבתכם. אתם לבסוף נעצרים ורואים פוקימון לבד חותך בולי עצים בזעם ובמהירות אדירה . הפוקימון שואג בלי הפסקה בזמן שהוא מפיל עץ ענק עם מתקפת חיתוך פשוטה.


פלינט~
"אני מניחה" היא אומרת בביישנות והולכת אחריך אחרי מספר דקות אתם מגיעים להמולה גדולה ואתם רואים את רוב המאמנים עומדים מסביב למשהו, הנשמע כמו קרב. אתם נדחפים בין האנשים ורואים את המאמן שדברתם איתו מקודם, ועוד מאמן נלחמים בקרב כפול נגד שתי נערות צעירות בתלבושות של מעודדות ועד מהרה שני המאמנים מפסידים למעודדות.
"מי יכול עלינו?" הן שואלות ואז צוהלות באושר "קדימה בטוח מישהו פה שווה משהו!" אחת מהן צוהלת.


תומאס~
מאמן אתה לא נמצא כל עוד אתה לא הולך בדרכים, החלטת לעשות עיקוף וללכת דרך היערות במקום בשבילים XP
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משמיך ללכת ומחפש פוקימון מעניין ולפתע אתה שומע קולות רועשים בקרבך אחד מהצעים. אתה מתקרב ורואה פוקימון חום וקטן ובאחד כנפו הוא מחזיק כרשה ירוקה . הפוקימון חובט שוב ושוב באחד מהענפים בעזרת הכרשה שלו.


דארן~
אתה עדיין לא בעיר ם:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"כן, אני לא רוצה לישון בחוץ אחרי כל הבידרלים ממקודם" אומרת דון בחיוך "ולא יודעת מה איתך אבל אני מתה למקלחת" היא אומרת ואז קמה מהכיסא וצועדת לאחות ג'וי ומבקשת ממנה חדר לישון בו הלילה.
"אני מניחה שנתראה בבוקר?" היא שואלת בחיוך וקורצת לך

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

[
דארן~
אתה עדיין לא בעיר ם:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"כן, אני לא רוצה לישון בחוץ אחרי כל הבידרלים ממקודם" אומרת דון בחיוך "ולא יודעת מה איתך אבל אני מתה למקלחת" היא אומרת ואז קמה מהכיסא וצועדת לאחות ג'וי ומבקשת ממנה חדר לישון בו הלילה.
"אני מניחה שנתראה בבוקר?" היא שואלת בחיוך וקורצת לך

אני קם בזריזות, "את לא רוצה אולי שנשכור חדר ביחד? זה יצא יותר זול..." אני אומר לדון ומחייך אליה.
'חדר משותף!!!' אני צועק בראשי ומקווה שתסכים.