נושא: בעקבות האלים- עודכן פרטים על האיוונט!

מיילין-
את יוצאת בהתרגשות מהבית של הפרופסור ושניות אחרי שהדלת נסגרת את זורקת את הפוקדור לאוויר. מתוכו יוצא פוקימון קטן וצהוב, דמוי עכבר המחייך אלייך בחיבה.
את מוציאה את הפוקידע שלך מהתיק ומכוונת על הפוקימון. הפוקידע נדלקת תוך שנייה ומתחילה לדבר "פיצ'ו- פוקימון העכבר הקטן- פוקימון זה הוא תת התפתחות של פיקאצ'ו. למרות גודלו הקטן הוא מכיל בתוכו כמות עצומה של חשמל טהור. הבעיה עם פיצ'ו כשהוא משתמש בחשמל הוא גם מחשמל את עצמו"
אחרי זה הפוקידע נסגרת. את מתחילה לסרוק את פיצ'ו ומגלה במהירות שהוא זכר (בואי לא נתאר איך XD)
פיצ'ו מסתכל עלייך בנחישות ומרים את איגופיו לאוויר ומתיז חשמל לכל עבר, מה שגורם לשערך קצת להתנפח, אבל תוך כדי מחשמל את עצמו ונופל מעט מסוחרר על גבו.

חחחחחחחחחחחחחחחח שמת ספרייט לא נכון איך לעזעזל מפיצ'ו הגעת לספל?XDD
__________________________________________________ ___________-
''חח..'' אצחקק מעט למראה המחזה, אני ארים את פיצ'ו ליידים ואומר ''אל תדאג אנחנו עוד נעבוד על הקטע הזה'', ''קדימה פיצ'ו'' אומר לו ואשים אותו על כתפי(כמו אשXD) אלך אל דרך אחד כאשר פיצ'ו על כתפי בתקווה למצא פוקימונים שאוהב ~אהמראה הערותאהמ~

ניל-
אתה ממשיך מיואש מהפוקימונים שאתה רואה, ובאמת כל מה שאתה רואה זה נחיל של קאטרפים בכל מקום.
לאחר שעה הליכה בשמש הקופחת אתה מגיע עם השביל לחורשה קטנה, שהשביל עובר דרכו. אתה ממשיך עוד ללכת ולבסוף, אחרי שרגליך הורגות אותך מכאבים אתה מתיישב לנוח בצל של אחד מהעצים הגדולים.
אתה מסתכל למעלה ומבחין בבלוט ענק בעל עיניים ענקיות ורגליים ואז אתה מבין שזה פוקימון!
אתה מכוון עליו את הפוקידע שלך ומגלה שהפוקימון הוא סידוט- פוקימון הבלוט.


אדם-
אתה מסכים לתת לצ'ארמנדר שלך סיכוי ונעמד על רגליך ומתחיל ללכת, אבל אתה נופל שוב על אותה אבן.
אתה מתעצבן וזורק את האבן לכל הרוחות. אחרי שאתה קם אתה מסתכל על צ'ארמנדר שנראית דיי בהלם ממך. אתה מחייך ומתחיל ללכת לכיוון היציאה מהעיר שצ'ארמנדר הולכת אחריך במהירות.
לבסוף אתה יוצא מהעיר ומוצא את עצמך בשביל ארוך שמשני צדדיו שדה פרחים עצום. אתה מחייך ומתחיל ללכת.
אחרי רבע שעה הליכה אתה מבחין ביצור קטן וורוד המעופף בקרבת מקום .


פלינט-
"אהה עוד אחד מאלה" אומר הפרופסור בעייפות ומסתיר פיהוק בידיו "אז קדימה בוא ניתן לך פוקימון ונגמור עם זה" הוא אומר ומכניס אותך לביתו. אתה נכנס למבואה גדולה ומאוד מבולגנת, מאלה בספרים ישנים, רישומים ומפות. פה ושם אתה מבחין בכמה פוקדורים זרוקים ברחבי החדר.
לבסוף, הוא מוביל אותך למשרדו, שנקי באופן מצחיק לעומת החדר השני. "טוב לא נשארו לי הרבה פוקימונים, אבל אתה יכול לקבל את זה" הוא אומר ומוציא מאחת המגירות, הגדושות בפוקדורים, פוקדור אדום ונוצץ ומביא לך אותו. "בנוסף, תקח גם את אלה" הוא מוסיף ומביא לך חמישה פוקדורים ופוקידע "היא הכי משוכללת יש בה המון פונקציות. תוכל לחקור את כולם בזמנך הפנוי. עכשיו אם תסלח לי אני באמצע מחקר חשוב" הוא אומר במעט זעף ומוביל אותך בחזרה דרך הדלת "אם תצטרך משהו תתקשר אליי דרך הפוקידע"


מיילין-
אופס! XD כנראה התבלבלתי בקישורים XD
ופוניטה בשלב מאוחר יותר, ואגדיים יש עוד זמן XD
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את מושיבה על כתפך את פיצ'ו, אשר מחליט פשוט להתיישב על ראשך, ומתחילה ללכת. כעבור עשרים דקות של הליכה את מגיעה לשער העיר. שער עצום, העשוי כולו מזהב ואבנים טובות, ויוצאת דרכו החוצה לעבר הדרך. את מוצאת את עצמך בשביל ארוך אשר משני צדדיו יש שדות ענקיים המכוסים בפרחים המפיצים ריח מתוק באוויר.
אתה מתחילה ללכת במעלה השביל ולא עובר הרבה זמן ואת נתקלת בפוקימון הראשון שלך, שאותו את מזהה אפילו מבלי הפוקידע כווידל ()

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

ניל-
אתה ממשיך מיואש מהפוקימונים שאתה רואה, ובאמת כל מה שאתה רואה זה נחיל של קאטרפים בכל מקום.
לאחר שעה הליכה בשמש הקופחת אתה מגיע עם השביל לחורשה קטנה, שהשביל עובר דרכו. אתה ממשיך עוד ללכת ולבסוף, אחרי שרגליך הורגות אותך מכאבים אתה מתיישב לנוח בצל של אחד מהעצים הגדולים.
אתה מסתכל למעלה ומבחין בבלוט ענק בעל עיניים ענקיות ורגליים ואז אתה מבין שזה פוקימון!
אתה מכוון עליו את הפוקידע שלך ומגלה שהפוקימון הוא סידוט- פוקימון הבלוט.
"

"קלפה השתמשי בחבטה על העץ על מנת להפיל את סידוט לרצפה"אומר ואתרחק מעט מהעץ על מנת שסידוט לא ינחת עליי.

מיילין-
אופס! XD כנראה התבלבלתי בקישורים XD
ופוניטה בשלב מאוחר יותר, ואגדיים יש עוד זמן XD
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את מושיבה על כתפך את פיצ'ו, אשר מחליט פשוט להתיישב על ראשך, ומתחילה ללכת. כעבור עשרים דקות של הליכה את מגיעה לשער העיר. שער עצום, העשוי כולו מזהב ואבנים טובות, ויוצאת דרכו החוצה לעבר הדרך. את מוצאת את עצמך בשביל ארוך אשר משני צדדיו יש שדות ענקיים המכוסים בפרחים המפיצים ריח מתוק באוויר.
אתה מתחילה ללכת במעלה השביל ולא עובר הרבה זמן ואת נתקלת בפוקימון הראשון שלך, שאותו את מזהה אפילו מבלי הפוקידע כווידל ()[/QUOTE]

''אומ...ווידל'' אחשוב לעצמי, ''תמיד רציתי וורמפל בשביל ביוטיפלאי אבל..אומ...בידריל..אני לא יודעת'' אחשוב לעצמי, ''בוא נמשיך פיצ'ו^^ יש פה הרבה שדות בוא נראה איזה עוד פוקימונים יש כאן!'' אומר לפיצ'ו בשמחה ואמשיך ללכת ''פיצ'ו תחפש פוקימונים מימין אני משמאל'' אומר לפיצ'ו

ניל~
קלפה קופצת ממך ומשתמשת מחבטה אדירה המרעידה את העץ כולו ואתה מבחין בכמה פידג'ים עפים מהעץ במהירות. סידוט נופל מהעץ בבום ענק ונופל עצבני במיוחד והוא מתחיל לזהור באדום בוהק. סידוט משתמש נגדכם בדגירה ( Bide)

מיילין~
את ופיצ'ו מסכימים על התוכניות במטרה למצוא וורמפל ואכן אחרי עשר דקות של חיפושים פיצ'ו מבחין בפוקימון התולעת זוחל לו בקרבת שיח תותים ענקי.
פיצ'ו קורא לך במהירות ואת מאושרת מהמציאה של פי'צו ומשבחת אותו.


פלינט~
אתה יוצא בהתלהבות מהבית של הפרופסור וזורק את הפוקדור לאוויר מחכה בציפייה לראות מה קיבלת. הקרן אור של הפוקדור נעלמת ומתוכו יוצא פוקימון קופיף קטן וכתום . בעזרת הפוקידע אתה מגלה שזה צ'ימצי'אר- פוקימון השימפנזה!
צ'ימצ'יאר מסתכל עליך ואז מתיישב על הרצפה ונרדם במקום.


תמיר!! :@
תתחיל~

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

ניל~
קלפה קופצת ממך ומשתמשת מחבטה אדירה המרעידה את העץ כולו ואתה מבחין בכמה פידג'ים עפים מהעץ במהירות. סידוט נופל מהעץ בבום ענק ונופל עצבני במיוחד והוא מתחיל לזהור באדום בוהק. סידוט משתמש נגדכם בדגירה ( Bide)

"קלפה תתחמקי ותשתמשי בהקסמה, אחר כך תעברי לחבטה."אומר ואקווה להצלחה.

לן-
שני הפוקימונים שלך זוללים בתאבון ולאחר כמה דקות הם קמים על רגליהם ומוכנים לתזוזה.
כעבור רבע שעה של הליכה ברחובות העיר אתה מגיע סוף סוף לשער העיר. שם עשרות אנשים הולכים ויוצאים מהשער הלוך ושוב.
אתה מסתכל לאחור 'אולי זאת הפעם האחרונה שאני אהיה פה', אתה חושב לעצמך מהנהן בנחישות ויוצא דרך השער לדרך.
אתה רואה שדה ענק החצוי לשניים בשביל ארוך במיוחד המתפתל לו באופק דרך ההרים.

"בואו נרד מהשביל" אגיד לפוקימונים שלי "כך נוכל למצוא יותא טוב פוקימונים לתפיסה" אגיד ואמשיך להיתקדם

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

התחלה:
אתם קמים מוקדם בבוקר אפילו לפני שהוריכם היתעוררו. אתה קמים בשקט מוחלט ומתארגנים ליציאה ולוקחים איתכם כל מה שחשבתם לנכון לקחת. אחרי שהיסתדרתם אתם יורדים מטה אוכלים ארוחת בוקר בשקט שוטפים את הצלחת ומשאירים מכתב פרידה להוריכם ומסבירים להם את הסיבות למסע את יוצאים החוצה מהבית ורוח בוקר קלילה נושבת על פניכם, אתם מחייכים וחושבים 'זהו עכשיו אני יוצא למסע חיי! אני אגלה מה קרה לאחותי!' ואז אתם מתחילים לרוץ לבית של הפרופסור. כשאתם מגיעים את דופקים בדלת ולאחר כמה דקות קם אליכם הפרופסור בפיג'מה "מה את\ה רוצה?" הוא שואל ברוגז ומחכה לתשובה

אני בוחן את הפרופסור מלמטה עד למעלה, ומנסה לבלום את החיוך שכמעט ועולה על פניי מהמראה המצחיק של הפרופסור בפיג'מה.
"אני באתי לקחת פוקימון התחלתי..." אני אומר בבלבול ומגרד את ראשי, "אני רוצה להתחיל את המסע במחוז." אני מוסיף. 'אולי קמתי יותר מידי מוקדם...' עולה בראשי כעת המחשבה הזו, ואז מיד רגש חרטה קל שלא יצאתי מאוחר יותר.

מיילין~
את ופיצ'ו מסכימים על התוכניות במטרה למצוא וורמפל ואכן אחרי עשר דקות של חיפושים פיצ'ו מבחין בפוקימון התולעת זוחל לו בקרבת שיח תותים ענקי.
פיצ'ו קורא לך במהירות ואת מאושרת מהמציאה של פי'צו ומשבחת אותו.

''כל הכבוד פיצ'ו!'' אומר בשמחה
''אוקיי פיצ'ו! תשתמש ב...' אתחיל לומר ופתאום אקלוט שאני לא יודעת איזה מתקפות פיצ'ו יודע
אשלוף את הפוקדע שלי מהתיק ואסרוק את פיצ'ו במהירות

ניל~
קלפה קופצת הצידה, אבל סידוט עדיין לא שיחרר את המתקפה. הוא רק אוגר כוח. קלפה משתמשת בהקסמה ושולחת עשרות לבבות לעברו של סידוט אשר נראה מאושר לפתע ובעיניו מופיעות לבבות קטנות כשהוא מסתכל על קלפה, הרצה אליו באלגנטיות ומשתמשת עליו בחבטה ומעיפה אותו הצידה.
סידוט ממש לזהור באדום, והפעם האור נהיה חזק יותר!


לן~
אתה יורד עם הפוקימונים שלך מהשביל ומתחיל ללכת בשדה הפתוח בתקווה למצוא פוקימונים מעניינים. אחרי כחצי שעה הליכה דרך השדות אתה שומע רשרוש מבין השיחים. אתה מתקרב לשיח השממנו בוקע הרעש ואתה מבחין לפתע בפוקימון קטן וירוק () שאותו אתה מזהה במהירות כקאטרפי פוקימון הזחל.


פלינט~
אתה מנער את צ'ימאצ'ר אתה מתעורר, מתיישב בזעף ופלט פיהוק רחב מלא באש מפיו. אתה מציג את עצמך בלבביות והוא מגיש לך את ידו בחיבה ואז נעמד ומחייך למשמע המילה מסע.
שניכם הולכים ביחד אל מחוץ לעיר ואחרי עשרים דקות הליכה, אתה מוצא את עצמך בדרך פרושת ידיים המוקפת כולה בשדות גדולים ופתוחים. השמש קופחת, אבל למרות זאת זה יום נעים במיוחד.
צ'ימיצאר נעמד לידך ומחייך אליך בשמחה.


דארן~
"אהה זה בסדר, כבר כמה ילדים אחרים כבר העירו אותי מוקדם יותר" הוא אומר בקור ומכניס אותך לביתו. הוא מוביל אותך דרך מבוך של ספרים ומפות המבלגנים את כל החדר הרחב. אתה מבחין בעשרות מפות ושירטוטים של פוקימונים אגדיים, מפות עתיקות ומספר פוקדורים זרוקים פה ושם, וכמובן גם הכביסה המלוכלכת מפוזרת בכל פינה של החדר. אחרי המבוך המסריח אתה נכנס למשרדו של הפרופסור המסודר בצורה מופלאה בניגוד לחדר השני. "טוב, באמת מבין האחרונים אז נשאר לי רק הפוקימון הזה" הוא אומר וזורק לך פוקדור אדום וחדש. "אני מקווה שאתם תסדרו" הוא מוסיף בחיוך ואז פותח את אחת מהמגירות ומגיש לך גם חמישה פוקדורים ופוקידע הכי משוכללת שיש כיום "היא עושה כמעט הכל" הוא מוסיף וקורץ אליך. אתה מכניס את הדברים לתיק והפרופסור מלווה אותך לדלת "אם אתה נתקע בבעיה כזו או אחרת אתה מוזמן להתקשר אליי. המספר שלי רשום בפוקידע" הוא מוסיף בחיוך וסוגר אחריו את הדלת, משאיר אותך מחוץ לביתו.


מיילין~
את מנסה להתחיל את הקרב, אבל נזכרת שאת לא יודעת את המתקפות שלו. את מוציאה את הפוקידע ומכוונת על פיצ'ו את הפוקידע והנורה נדלקת. את מכוונת את הפוקידע על המתקפות של פיצ'ו ומגלה שהמתקפות שלו הן מכת ברק, הקסמה, הצלפת זנב, וצוות כפול.
בניתיים, ווארמפל ממשיך לאכול מהתותים בתיאבון.

מיילין~
את מנסה להתחיל את הקרב, אבל נזכרת שאת לא יודעת את המתקפות שלו. את מוציאה את הפוקידע ומכוונת על פיצ'ו את הפוקידע והנורה נדלקת. את מכוונת את הפוקידע על המתקפות של פיצ'ו ומגלה שהמתקפות שלו הן מכת ברק, הקסמה, הצלפת זנב, וצוות כפול.
בניתיים, ווארמפל ממשיך לאכול מהתותים בתיאבון.[/quote]

אחשוב לפתע עד כמה שאני רעבה ועד כמה בטח גם פיצ'ו רעב.
אתקרב אל וורמפל תאט ואז אתכופף אליו ואשאל בחיוך ''היי וורמפל אנחנו יכולים בבקשה גם לאכול מהתותים וואי אני גוועת -_-'' אביט בתותים בתאבון רב
אחכה לתשובתו של וורמפל בזמן שאלטף את גבו של פיצ'ו