מייקל ~
אתה צורח עליו והוא מעקם את הגבה שלו. לאחר שאתה נרגע הוא מוציא מהכיס מעין פסל קטן כסוף ומביא לך. ״תביא את זה למאסטר, אני מאוד אוהב את הגישה שלך, אתה נועדת לגדולות!״ אומר לפתע ומסתובב. אתה מחזיק החשופית כסופה.
אנג׳ל ~
אתה ניגש להסעה שלך ומביט סביבך, מלא תלמידים ישבו בתוך המשאית הענקית שבפנים נראתה כמו אוטובוס לכל דבר. אתה ממהר להתיישב וילדה בת גילך ממהרת לתפוס מקום לידך. היו לה עיניים ירוקות וכשהיא חייכה גילית שיניים לבנות צחורות וגומות עמוקות. שיערה החום והחלק היה אסוף לקוקו ובגדיה היו נקיים ומסודרים בקפידה.
״שלום!״ היא חייכה לעברך שוב ״שנה ראשונה?״
אנייה ~
״אבא שלך חולה וכך גם את! את לא הולכת לבית הספר של החולים האלה, צריך להוציא ממך את זה!״ תקפה אותך אמך והחלה לבכות. היא ברחה מהסלון ועלתה לחדר, אביך קרא אחריה אך נעצר על יד הדלת. ״הו וול, ידעתי שזה יקרה במידה ואת אכן נולדת אלפית, אני יכול להאשים אך ורק את עצמי.״
אנג׳ל ~
״בחור קשור, אני מניחה!״ אמרה סרנה בהתלהבות. לאחר כמה דקות נסיעה ההסעה עצרה שוב ואז נסעה מעמיסה עוד ועוד תלמידים. לפתע ילד צעיר התיישב ליד סרנה (ההסעה היתה כה רחבה עד שזה הרגיש כמו מטוס.)
״שלום! אל תתייחסו אליי, אני רק אשב לי פה ואקרא על שיעורי השיקויים שלי.״ הוא הוסיף בציוץ, קולו נשמע עכברי במיוחד. ״אני מרקו ואני קוסם. זאת השנה הראשונה שלי ואני מקווה להתקבל לבית הספר!״
אנג׳ל ~
אתם מגיעים למה שנראה כמו אגם, ההסעה נכנסה אל תוך המיםאך זה לא מנע ממנה להמשיך להתקדם. ״לחש דחייה, זה קסם כמובן!״ צייץ מרקו בקולו העכברי. ״כל מה שנוגע לקסם אני יודע! טוב, לא הכל, אבל אני מאוד מאוד מתקדם לגילי! אבא שלי תמיד אמר לי שלפעמי..״
״מרקו!״ קראה סרנה בקול חד, היא הוציאה את המצלמה שלך וצעקה ״תחייך!!!״ כשהיא סיימה ההסעה כהר החלה לצאת מהמים, נופי הדגים והאלמוגים המרהיבים התרחקו ובמקומם תפסו מקום נופיהם המרהיבים של הרי המדבר של גלאריה סאה. הגעתם. לאחר זמן קצר ההסעה נעצרה ואתם נתבקשתם לרדת, דבריכם נעלמו כלא היו מהמושבים.
״זהו לחש העברה, למקרה שלכ ידעתם!״ מרקו התחיל שוב. ״זה כמובן קסם!״
אנג'ל ~
אתה יורד מההסעה ומבחין בשער זהב שחור גדול, אתה עובר דרכו יחד עם שאר התלמידים המתלחששים. אתה בדיוק קולט שבהסעה שהיית בה היו אלפי תלמידים, אם כי ההסעה נראתה כמשאית רגילה לכל דבר. אתה ממשיך בשביל ולפתע מרגיש יד קרה דוחפת אותך בגסות ואתה נופל, אתה ממהר להזקף מתוך אינסטינקט ומבחין בתלמיד בעל שיער שחור שמנוני ואוזניים מאורכות. יכולת להישבע שהוא עשה את זה בכוונה. מבין כל ההמון אתה רואה שאיבדת את מרקו ואת סרנה.
אנייה ~
"את הולכת לבית ספר חדש. אני יודע אני יודע! את שונאת לעבור בית ספר אבל את ממש תאהבי את זה שם! לומדים על הדמונים שלכם ועל היכולות המיוחדים שלך! כל אחד מהאלפים מיוחד, ואת מיוחדת במינך! קדימה מתוקה, לכי לישון, מחר ההסעה מביאה אותך לשם." אמר לך אביך וחלץ את נעליו. הנעליים ריחפו להם אל עבר הדלת באופן מעורר השראה. "אל תדאגי בקשר לאמא, את יודעת איך היא.. היא תמיד היתה קשוחה. זה יעבור לה בבוקר."
מייקל ~
אתה אכן ממהר לעבר הקומה למטה ומגלה את האלף השמנמן מנמנם על שידת עץ. הרצפה המדברית היתה חמה מאוד ומאוד מהר הרגשת צורך לאוורר את כפות רגליך.
אנג'ל ~
אתה מנסה להתקיל את הבחור שמדלג באלגנטיות בתגובה אך מחליק נופל. הוא ממהר להזדקף ולפנות את הבלורית הארוכה השמנונית מפניו. הוא מושיט יד קדימה לעברך ואתה מרגיש מעין יד בלתי נראית דוחפת אותך בגסות ובעוצמה. רגליך נתקות מהרצפה ואתה עף כמו פיסת קש בעוצמה. פניך מרוסקות על הרצפה. על התלמידים שהלכו איתכם צחקו בקול.
'אתה בסדר?' שאל פאנג בקול כועס. 'קרה לך משהו?'
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)