נושא: PoKeMoN ~ The Reigon Lawyers

פורסם במקור על ידי The Charmander

ליט ~
"אני אתקשר אליו." אמרה ג׳וי בקול שקט. היא הניחה את ידעה המרגיעה על חזך והביטה בתוך עיניך. "אני רואה בתוכך שאינך בן אדם רע, אתה לא הולך להזיק לכל הפוקימונים החולים פה. תסביר לי, מה באמת אתה צריך מאלם. תן לי להיות בצד שלך, אני אעזור לך!"

אני מסתכל עליה ומחליט לספר לה את אודות המקרה שהופקד בידי: "תראי, אש קטצ'אם בצרה. הנודניק תקף לכאורה איזה פוקימון ושבר לו את הגולגולת. אני לא מאמין שהוא יכל לעשות את זה. המוניטין שלי מונף על הכף. ביררתי עם התובעת והיא מעוניינת לפתח את הפוקימון שלה, אבל הבוס לא יודע כיצד לעשות את זה אז הוא הפנה אותי לאלם, והוא בכלל לא עונה לטלפונים שלי. אני הייתי נוסע לשם, אבל זה פשוט לא ברמה שלי לעשות מחטפים כאלה. במיוחד כאשר אני לא יודע איזה הממזר גר. אני צריך את העזרה שלך. האם תוכלי לעזור לי?"

ליט ~
"אש קטצ׳אם הזה, מן הסתם ממש זקוק לעזרתך! אם כך, אני הולכת לסייע לך. אני רק חושבת שזה יכל להיות הרבה יותר יעיל אם פשוט היית מבקש את עזרתי במקום לאיים עליי." אמרה האחות ג׳וי בקול קופצני מעט. היא מרימה את הטלפון ולאחר כמה שניות היא סוגרת אותו. בנתיים אתה מבחין בשני אנשים לבושים בשחור מתלחששים בצורה חשודה, כשאחד מהם מעביר תמונה של האחות ג׳וי לבן שיחו.

פורסם במקור על ידי The Charmander

ליט ~
"אש קטצ׳אם הזה, מן הסתם ממש זקוק לעזרתך! אם כך, אני הולכת לסייע לך. אני רק חושבת שזה יכל להיות הרבה יותר יעיל אם פשוט היית מבקש את עזרתי במקום לאיים עליי." אמרה האחות ג׳וי בקול קופצני מעט. היא מרימה את הטלפון ולאחר כמה שניות היא סוגרת אותו. בנתיים אתה מבחין בשני אנשים לבושים בשחור מתלחששים בצורה חשודה, כשאחד מהם מעביר תמונה של האחות ג׳וי לבן שיחו.

אני שולף את הפוקדור שלי, ומגיש אותו לאחות ג'וי, ואומר לה בקול רם, כך שהם ישמעו - "הוא לא מרגיש בסדר, את יכולה לטפל בו בבקשה?". כשהיא ניגשת לחדר השני, אני עושה כאילו אני מחפש משהו בכיסים שלי, ואני רץ אחריה כשאני אומר - "רגע.." בשניה שאני עובר את הדלת לחדר השני, אני סוגר אותה ונועל אותה. "יש מעבר לדלת שני אנשים חשודים. אני מבקש ממך להישאר כאן בזמן שאני אטפל במקרה הזה. אם את צריכה, יש לך את הפוקימון שלי שיוכל להגן עליך". אני יוצא מהחדר וניגש לשני האנשים ושואל אותם אם יש להם סיגריה.

ליט ~
אחד מהגברים שולף סיגריה ומגיש לך אותה ואז מחכה שתמשיך ללכת לדרכך כדי שהוא יוכל להמשיך לדבר. משהוא רואה שאינך מתכון לזוז הוא מוריד את משקפי השמש שלו ושואל אותך במה הוא יכול לעזור לך. בצורה חצופה ביותר.

כינוי: Amitlv.

שם: בל.

גיל: 18.

מין: גבר גבר.

ספרייט דמות: מאיפה אני ימצא עכשיו?

חפצים:5 פוקדורים, פוקדע, אייפון ו1000 ש"ח.

פוקימון התחלתי:

רקע: "שם ומספר זהות" דרש איש מבוגר, "אני אחכה עוד הרבה?" שאל ברוגז. ראיון קבלה לבית הספר למשפטים מי היה מאמין שאגיע ליום הזה? בילדותי הייתי השקט, זה שיש לו יומן סודי שרק הוא יודע את סודותי. ואף אחד לא יכול לדעת מי אני או מה אני מרגיש באמת. לפני מספר שנים מסכת החיוכים כבר הכאיבה לי לכן עשיתי מעשה. הלכתי לבית הדפוס הקרוב והדפסתי אותם, את כל סודותי, כל חשקי, כל רצונותי, ושמרתי. את המקור שרפתי זהו פרק חדש, חיים חדשים, אני כבר לא אותו בלפרמי שנולדתי אליו, מהיום אני בל. בל ג'ונס. זה קשה להתחיל מאפס בגיל צעיר, פתאום צריך באמת להשקיע בלימודים, לחזור על הבגרויות שכבר סיימתי ולשפרם, אך כל ערב וערב הייתי נזכר באני הישן והפתטי. שלא עשה כלום. לא הגשים חלום. רק חלם בהקיץ על חיים טובים יותר, אחרים. אבל לא בל, בל הוא אחד שמגשים, בל הוא אחד שחי. לכן קמתי במעשה. הגיע הזמן לצאת מהרצון לקבל כל הזמן, הגיע הזמן רק לעזור לאחר ובגלל זה אני פה. בראיון לבית הספר למשפטים. "אהה הלו?? יש לי עוד 100 כמוך לראיין היום, תתחיל לזמר או שתקרא לבא אחריך" אמר המראיין לבית הספר מלא עצבים, פניו נהפכו לאדומים, וזיעה ראשונית צצה על שפתו העליונה. בהיתי בו, באתי לקום כפי שציווה. "אפשר להגיד דבר אחד?" שאלתי. "מהר" אמר ומחה את הזיעה, "תלמיד כמוני לא יהיה לך בחיים" אמרתי בשלווה ויצאתי. לאחר מספר ימים המכתב הגיע. הוא היה במעטפה רשמית, אך התוכן היה רחוק מרשמי. "סוקרנתי" נפתח המכתב מבית הספר "יש לך ראיון איתי והמנהל. כדאי לך להגיע." נחתם כמעת באיום.

שותף: לא באמת משנה לי אם יהיה מלווה קבוע או מתחלף, מי הוא ומה הוא אני חושב שעדיף לך לקבוע, אחרי הכל אתה תפעיל אותו.

הערות/טענות/מענות/מרשמלו: היי אשתדל להיות כמה שיותר זמין.

בל ~
אתה כמובן בפנים. רק רציתי לציין שאתה סיימת את הלימודים, לא מתחיל אותם. אתה בוגר בית ספר למשפטים עם רשיון לעסוק במשפט.

אתה מוזמן להתחיל.

כמובן שאני מסיים אבל רצית רקע. רקע זה מהמה היה לפני... בקיצור נהנת? ספר לחבריך.

פורסם במקור על ידי The Charmander

התחלה:

"תלמידים יקרים, אתם עומדים בפני תחילת דרכם, המסע לפתיחת הקריירה שלכם להתקבל לפירמה המתאימה לכם. אנא מכם תלמידים שלי, תזכרו מה בית ספרכם הקנה לכם, לעבוד תמיד בתום לב ולבחור בדרך הישר וכפופים לחוק. אנחנו באקדמיה למשפטים מאמינים ביכולת לסייע לבני אדם ולפוקימונים כאחד ואנו בטוחים שיש לכם את היכולת להמשיך את היכולת. במהרה תגלו שהעולם זקוק לכם, לייצוגכם ולתמיכתכם. שמכם ישא כנפיים מעל ג'וטו ואף מעבר!"
מנהל בית הספר המשיך לנאום ולנאום אך לך זה כבר הספיק. בזוית העין אתם מבחינים בפרופ' סמואל אוק ופניו נראו טרודים.

'זה בטוח יותר מעניין ממה שיש לזקן הזה להגיד' אחשוב ואתקרב לכיוונו של הפרופסור בשקט, אולי בתקווה לשמוע אותו לוחש לעצמו משהו. 'אחלה דרך להתחיל את החיים האמיתיים' אחשוב מרוצה ואחייך קצת.

בל ~
אתה מתקדם לעבר פרופ אוק אבל כשהוא רואה שאתה מתקרב הוא מתרחק בין האנשים. בנתיים אתה רואה שהחברים שלך צועדים לעבר לדר המחשבים, שם עו"ד מקבלים את הפוקימון ההתחלתי שלהם.

פורסם במקור על ידי The Charmander

בל ~
אתה מתקדם לעבר פרופ אוק אבל כשהוא רואה שאתה מתקרב הוא מתרחק בין האנשים. בנתיים אתה רואה שהחברים שלך צועדים לעבר לדר המחשבים, שם עו"ד מקבלים את הפוקימון ההתחלתי שלהם.

"מוזר" אלחש 'אני רוצה לדעת מה עובר אליו, אני חייב למצוא אותו' אחשוב בלהט הרגע ואחפש אותו בהתעלמות מחדר המחשבים. 'האם כל זה טעות?' אתהה במעט פחד "אין מקום לפחד בחייו של בל, אני פה כדי לחיות" אגיד לעצמי ואחפש את הפרופסור

בל~
אתה יוצא מהבית ספר ומחפש את אוק. אתה רואה אותו מתחמק לסמטה צדדית ועוקב אחריו.
"אני אומר לך, אם לא תשלם לי בקרוב אני לא אייצג אותך הערב!" אמר אדם מחויט.
"אבל אין לי כסף לשלם את הבונוס וההצמדה! בבקשה ממך, המעבדה צריכה להיות פתוחה למאמנים. המתחילים שבוע הבא! אתה לא זוכר את היום שאתה קיבלת את הפוקימון שלך?" אתה שומע את אוק מתחנן.

פורסם במקור על ידי The Charmander

בל~
אתה יוצא מהבית ספר ומחפש את אוק. אתה רואה אותו מתחמק לסמטה צדדית ועוקב אחריו.
"אני אומר לך, אם לא תשלם לי בקרוב אני לא אייצג אותך הערב!" אמר אדם מחויט.
"אבל אין לי כסף לשלם את הבונוס וההצמדה! בבקשה ממך, המעבדה צריכה להיות פתוחה למאמנים. המתחילים שבוע הבא! אתה לא זוכר את היום שאתה קיבלת את הפוקימון שלך?" אתה שומע את אוק מתחנן.

'עכשיו זה הכל או כלום' אחשוב מפוחד מעט. "אהה סליחה אדון?" אפנה לאדם המחויט ואצעד צעד מפוחד "אני מבקש ממך לא לדבר על הלקוח שלי מחוץ לבית המשפט" אגיד מאט בתוקף מהפעם הקודמת. אעזור קצת אומץ ואגיד, "אני עורך דינו של הפרופסור".

בל ~
האיש מסתכל עליך ובוחן אותך מכף רגל. "עוף מפה אדיוט. אתה לא עורך דין שלו מהסיבה הפשוטה, אני העורך דין שלו." סנט לעברך...

פורסם במקור על ידי The Charmander

בל ~
האיש מסתכל עליך ובוחן אותך מכף רגל. "עוף מפה אדיוט. אתה לא עורך דין שלו מהסיבה הפשוטה, אני העורך דין שלו." סנט לעברך...

"אתה רוצה להגיד לי שהבחור הזה." אגיד ואצביע על הפרופסור עם עצירה דרמטית "משלם לך כדי שתסחט אותו לכל רכושו?" אשאל בחוצפה. גודש של רוק מצתבר בגרוני, אומנם אני נראה חזק מבחוץ, אך אני כבר חושב איך אני בורח משם מרוב פחד. "איזה מין עורך דין יעשה דבר כזה ללקוח שלו?" אשאל שוב בחוצפה ואבלע חזק את הרוק המצתבר. "פרופסור אני מציא לך את שירותי בתור עורך דין בחצי המחיר שאתה משלם לו! " אחריז לפתע "לאף אחד לא מגיע עורך דין כמותו." אגיד בזלזול ואחכה לתגובתו 'למה פשוט לא הלכתי לחדר מחשבים??' ההרהר בעצב ובפחד כאחד.

בל ~
"אתה מוכן לעוף לי מהעיניים כבר? יש ממך ריח של הבית ספר למשפטים, כך שבמקרה הטוב הרגע קיבלת את הרשיון. אני העורך דין הכי מבוקש בקנטו, אז תפסיק לבלבל את המוח! ביקשתי יפה ובקרוב אני אכעס. עוף מפה עכשיו!"
אוק נראה מתלבט.

לא חשבת שהמשחק יגיע לכזו עלילה נכון? חחחחח

פורסם במקור על ידי The Charmander

בל ~
"אתה מוכן לעוף לי מהעיניים כבר? יש ממך ריח של הבית ספר למשפטים, כך שבמקרה הטוב הרגע קיבלת את הרשיון. אני העורך דין הכי מבוקש בקנטו, אז תפסיק לבלבל את המוח! ביקשתי יפה ובקרוב אני אכעס. עוף מפה עכשיו!"
אוק נראה מתלבט.

'התלבטות זה טוב אבל עוד שניה הוא מוציא אלי אקדח' אחשוב במהירות 'צריך למשוך זמן' אחליט לבסוף. "מבוקש או לא אני לא מכיר אותך, בשבילי אתה סתם נוכל." אגיד בקול נחרץ. 'קדימה אוק אין לי את כל היום... תוציא איזה מפלצת או משהו שתוכל אותו' אחשוב ואצחק מאט למראה המחשבה של צאריזרד אוכל את העורך דין השני. "מה שימך בכלל? איפה הנימוסים של העורך דין המוכר בעולם!" אשאל בהתלוצצות.