נושא: One Piece! the Journey After the Treasure

פורסם במקור על ידי Viva La Resistance

יש אישור מאמיר להגיב
אלכסיי בחוץ כי הוא פרש מפורום

טוני
אתה מתחיל לאכול את האוכל שלך בהנאה עד שאתה מרגיש שבע. אתה רואה מולך אי גדול עם מגדלים גבוהים ותחנות רוח, יש המון טכנולוגיה באי הזה, אתה רואה ספירת פיראטים ליד האי, אולי היא רוצה לתקוף?
.

'מעניין' אני חושב לעצמי.
'אולי אם הם יתקפו אני ינצל את זה בשביל לשדוד את האי' אני חושב ומתחיל לטייל באי ולחפש בחנויות דברים שהייתי רוצה לגנוב.

פורסם במקור על ידי Viva La Resistance

[U]

לאנס
אתה אוכל ושותה במהירות עד שאתה שבע. אתה ממשיך לשוט לכיוון האי ואתה רואה המון אנשים מתאספים במקום שבו אתה אמור לעגון, אין לך מושג למה.

'מה קרה הם מעולם לא ראו סירה?' אני חושב לעצמי כאשר אני מסתכל על הקהל שעל המזח אני מתחיל לחתור יותר מהר כדי להגיע לשם כבר

פורסם במקור על ידי Viva La Resistance

טוני סוף סוף פיראט אמיתי~
אתה עוגן על המזח ומתחיל לטייל באי, אתה רואה חנויות ציוד, מסעדות וחנויות של סירות. אתה ממשיך לטייל ורואה מולך מגדל ענק, יש המון שלטים מסביב. 'המגדל הגדול של אומינגה, הכניסה חינם!'. אתה רואה המון אנשים ומשפחות נכנסים פנימה ומטיילים.

'חחחח., המגדל של אומינגה, איזה שם מטומטם!' אני חושב לעצמי.
'אולי יש שם משהו שבאמת שווה להיכנס בשבילו' אני חושב ומתחיל ללכת לכיוון המגדל הגבוה,
בדרך אני עוד חושב על הספינה שראיתי ומתכונן שיתקפו את האי בכל רגע נתון.

פורסם במקור על ידי Viva La Resistance

לאנס
אתה מתחיל לשוט לשם במהירות ולאחר 5 דקות אתה מגיע, ברגע שאתה דורך על האי אתה רואה את כל התושבים מאוכזבים וחוזרים לעיסוקיהם. "זה לא הוא..." אחדים מהם אומרים.

טוני
אתה נכנס אל המגדל ולא רואה הרבה דברים מיוחדים, זה לא מגדל ממש מיוחד, אתה רואה המון שלטים שמציינים שהוא מגיע למעל העננים, אולי בגלל זה מתרגשים ממנו.

'איזו שטות!' אני חושב לעצמי ויוצא מהבניין, אני הולך לכיוון החוף ובדרך עוד חושב על הספינה של השודדים שהייתה שם, אני מוציא את החרב שאבי נתן לי והולך איתה ביד ימין.
אני רוצה להיראות מאיים כשאני יגיע לחוף, אני הולך ובדרך מחפש מקומות מסתור שיאפשרו לי בריחה אם משהו ישתבש.

פורסם במקור על ידי Viva La Resistance

טוני
אתה הולך אל החוף ולא רואה הרבה דברים מיוחדים, ילדים משחקים, אנשים שוחים ומוכרי ארטיקים. לפתע אתה רואה מספר אנשים "זולים" הולכים על החוף ומתחילים לאיים על אנשים ולשדוד אותם, אלה כנראה שודדי הים.

'ממ...' אני חושב לעצמי , 'אני חייב לעצור אותם!' אני חושב ומתחיל ללכת לכיוונם.
כשאני מגיע על יד אחד מהם אני לוקח את החרב שלי וחותך לו את היד

פורסם במקור על ידי Viva La Resistance

אתה מגיע אל אחד מהם וחותך לו את היד קליל, היד שלו נופלת על הרצפה והוא מתחיל לצרוח מכאבים. מיד כל האנשים איתו מוציאים חרבות ותוקפים אותך בקריאות נאצה. אתה נחתך בכל גופך, אתה מרגיש את החתכים נפערים ואתה מרגיש כאבים גדולים מפלחים את גופך.

אפשר למות אצלך במשחק?
--------------------------------
"חחח..." אני מגחח ומוציא את שלושת החרבות שלי, אני נזכר באימון שעשיתי לפני כמה חודשים בבית עם החרבות וחתכתי שלושה עצים, אני מחזיק את החרב של אבי בפה ואת שתי החרבות האחרות ביידים, אני תוקף ואת אחד מהם וחתך לו את הגרון, אני מתקרב אל השני ומכניס לו שתי חרבות בבטן.
אני הולך אל האיש שחתכתי לו את היד ומחזיר את שתי החרבות לתיק, את החרב שאבי נתן לי אני מכוון אליו לגרון ודורש ממנו להזדהות.
-----------------------------
אני יכול לקרוא לחרב חרב האבדון? ( סתם בשביל שאהיה לה שם.. )

פורסם במקור על ידי Viva La Resistance

לאנס
אתה מתחיל לשוט לשם במהירות ולאחר 5 דקות אתה מגיע, ברגע שאתה דורך על האי אתה רואה את כל התושבים מאוכזבים וחוזרים לעיסוקיהם. "זה לא הוא..." אחדים מהם אומרים.

"מה? לא אני, למי אתם מחכים?" אני שואל את האנשים המאוכזבים,שבטח חיכו למישהו שיבוא (ואני חייב לדעת על מה זה כי אין לי משהו אחר לעשות)

פורסם במקור על ידי Viva La Resistance

טל תלוי... ולא, היא פשוט חרב...

ברגע שאתה שם את החרב בפה אתה רואה את כל הפיראטים נבהלים והולכים כמה צעדים אחורה.
"אני לא מאמין, זה רורונואה זורו!" צועק אחד מהם. "אתה צודק!" מסכים איתו אחד אחר, שניהם מבוהלים מאוד.
"רורונואה זורו, תמיד רציתי להילחם בך" אומר אחד מהם, כנראה הקפטן, והולך צעד קדימה. "תתכונן למות..." הוא מתגרה בך.

"סתום!, עוד מילה אחת אני חותך לך את הגרון! " אני אומר בעצבים לאיש הזה,
אני לאט לאט מתקרב אליו בלי חשש ומוכן לתקוף אותו, אני רק מחכה שהוא יעשה צעד לא נכון ואני ישסף לו את הגרון.

פורסם במקור על ידי Viva La Resistance

טוני
"נראה אותך..." הוא צוחק ומתחיל לחקות אותך "שתוק! עוד מילה אחת אני אחתוך לך את הגרון!" הוא אומר בקול לועג ודבילי.

"עכשיו עצבנת אותי!!!" אני אומר בקול עצבני ורץ לכיוונו, אני מגיע אליו ואומר לו " כאן גמרת את החיים שךך, להבא תדע אל מי אתה מדבר!" ומכניס לו חרב לבטן, אני מוציא את החרב וחותך לו את הגרון בלי היסוס בכלל