נושא: Pokemon The Stream of Time 2

ברור! בהודעה הראשית יש קישור לנושא של העונה הראשונה, תשלים משם! חבל לי שאתה רואה את כל השינויים שקרו בכל מה שפספסת

מיד אחרי הפרק, כמה הכרזות!



השמש החלה לשקוע בעדינות, צובעת את שמי סינו בכתום אפרסק. סלבי שניחן בכוחות שיגור, הופיע במפתיע באמצע ביצה גדולה, מלווה בדרו, טרי, ויולט ודני.
"נוף מדהים... פסטורלי..." התרגש דרו. מסביבם הכל נצבע ירוק, שטחים גדולים ומרהיבים, מלאים בצמחייה.
"הרי מפה מגיע שמה של העיירה פסטוריה" הסכימה ויולט וצפתה בעיירה השלווה הממוקמת לא רחוק מהם, דרומה. בתים קטנים בעלי גגות ירוקים. אורות הציפו את חלונותיהם.
"דיי שקט פה בינתיים..." מלמל דני והתהלך על האדמה הלחה. בריכת הבוץ הגדולה ניצבה מולם. עשרות פוקימונים שחשחו בה, פוקימוני דגי ביצות תכולים קטנים, עומדים על שתי רגליים, ללא ידיים. הם השפריצו בוץ לכל עבר בעזרת זנבם התכול הזעיר. שתי אנטנות הזדקרו מצידי ראשם.
"אלה וופר..." הסביר דני ונתן לפוקידע שלו לתת את ההסבר.
**וופר, פוקימון דג המים- כשהוא הולך על האדמה, הוא מכסה את גופו בשכבה רעילה ולחה כדי למנוע התייבשות**
"חמוד, אבל טוטודייל מושלם מבחינתי..." מלמל דני.
"אין לנו זמן גם ככה להתעסק בזה, הגנב נמצא כאן לפי מה שדווחו לי..." אמר דרו.
"חייבים לתפוס את דרייק, או ג'ינה, או מי שזה לא יהיה... בינתיים הכל יפה, אם לא נשיג אותם, נקפא כולנו במקום הזה" אמרה ויולט.
הם התקדמו באיטיות, חוששים מעט.
"היי!!" צרח טרי. דמות שחורה התקדמה אליהם במהירות בלתי נתפסת, מכיוון דרומה, מכיוון העיירה. הדמות נאחזה בצל גדול.
"תתכוננו..." לחש דרו ושלף פוקדור. טרי, דני וויולט שלפו פוקדורים גם הם.
"אני לא מאמין!" קרא טרי והשיב את הפוקדור לכיסו. טוביאס התקרב אליהם במהירות, אוחז בגופו הגדול של הדאסקנויר שלו.
"דרו, ילדים, בואו מהר!" הוא קרא להם, גולש על האדמה, "הגנב כאן!"
הארבעה החלו לרוץ אחריו, סלבי מרחף מאחוריהם. הם התקדמו עמוק יותר אל תוך השטח הפסטורלי.
דאסקנויר המסתורי ריחף מעט באוויר, הוא נכנס לסבך של שיחים שהוביל למדרון.
"תיזהרו!!!!" צעק דרו שהחל להדרדר במדרון המוסתר בשיחים. ויולט, דני וטרי אחריו החלו להדרדר. הם הרגישו כאילו הם חוצים קיר שקוף, עשוי אנרגיה קוסמית. הם נפלו ומצאו עצמם בעמק יפה, מוצף גם הוא בבריכה, תחת כיפת השמיים. הכל מסביב היה ירוק.
"עצרו אותו!" צעק טוביאס. דמות לבושה בברדס לבן עמדה שם, מנתרת. לצידו ניצב פוקימון דשא דמוי לטאה בצבע ירוק, גרובייל.
טוביאס ניתק מדאסקנויר. דאסקנויר יצר בידו מתקפת כדור צל.
גרובייל תקף במתקפת עלה להב והשמיד את המתקפה.
"וויפינבל, תפוס אותו!" צעק דני ושחרר לחופשי את פוקימון הפרח, "עצור אותו עם התעטפות!"
וויפינבל שלח את גפנו הארוכה בניסיון ללכוד את גרובייל. גרובייל ביצע סלטה באוויר והתחמק. הוא ירה קליע זרע לעברם, יריות של זרעים כמו כדורים של אקדח.
"היזהרו!"
"צ'יקוריטה!" ; "רוזרייד!" ; "פיפלאפ!"
קראו טרי, דרו וויולט. פוקימון הפרח, פוקימון העלה הזעיר ופוקימון הפינגווין הגיחו החוצה ויצאו במתקפה כנגד קליע הזרעים. פיפלאפ ירה מי מלח, רוזרייד ריקוד עלי כותרת וצ'יקוריטה עלי תער.
מתקפתו של גרובייל נחסמה.
"חשוף את עצמך דרו! אנחנו יודעים שאתה נוהג להשתמש בפוקימוני דשא!" צעק דני לדמות הלבושה ברדס. צחוק נשמע מאחורי הבד הקטיפתי הלבן. הוא צלל לתוך הביצה.
גרובייל החל לטעון קרן סולרית.
"עצרו הכל!" נשמעה זעקה קלה. סלבי זהר באור ירוק בוהק. הוא נראה זועם, "אף אחד לא יתעסק עם הזמן!"
סלבי ירה כמעט בלי לטעון, קרן סולרית עוצמתית. המקום הושמד קליל. כשהעשן התפזר, נראה גרובייל, עדיין שורד, מאחורי סלע שמאחוריו התחבא.
"נבלה! הוא מאומן היטב!" זעם דני.
"פיפלאפ, ניקור קידוח!" פקד טרי. פיפלאפ החל להסתובב באוויר, כשמקורו זוהר בלבן ומסתובב גם הוא. הוא שעט לעבר גרובייל.
"עלה להב!" צעק האיש שיצא מהבריכה. הוא החזיק משהו בוהק בידו. גרובייל הדף את פיפלאפ ממנו במתקפת עלה להב ועילף אותו.
"מנגנון הזמן, הוא אצלו!" צעק טוביאס, מזהה אותו בין אצבעותיו.
דאסקנויר טען אגרוף צל וניסה לתקוף את גרובייל. הכל החל לרעוד.
"אנחנו חייבים להסתלק מכאן, זה מאוחר מדי!" צעק דרו.
גרובייל והגנב ברחו משם במהירות. הכל החל לרעוד. נהיה קר.

תמונות של ביצת פסטוריה היפיפייה הופיעו על כל מרקע טלוויזיה בכל בית ומוסד אפשרי. התמונה התחלפה למקום אפור, קודר וקר, בו הכל קפוא.
"אני לא מאמין שנתנו לו שוב להתחמק!" זעם דרו.
"אין מה לעשות..." הרגיעה אותו קאסי.
"אני לא חושב שזה דרייק, דרייק לא חמקמק ככה..." חשב דני. דרו כיבה את מסך הטלוויזיה בסלון, ותמונתם של דרו וקאסי הופיעה במקום החדשות.
"הכי חשוב שנהנתם היום?" שאלה קריס את ויולט.
"ועוד איך, ראית את הצ'יקוריטה החדש שלי..." שמחה ויולט ושיחקה עם העלה על ראשו של הפוקימון בו זכתה באותו יום בתחרות. צ'יקוריטה חיכך את ראשו בעדינות בפרווה של הטדיאורסה של ויולט, מפיץ ריח נעים כמו בושם.
"ארומתרפיה..." הסביר מת', "זו מתקפה מיוחדת שמרגיעה את כל מי שמריח את הניחוח"
"אני הולך להתקלח..." אמר טרי ודילג במדרגות לקומה העליונה.
"טרי, תגיע אחרי זה לחדר הוירטואלי, אני צריך לספר לכם משהו..." צעק לו מת'.
"בסדר..." מלמל טרי.
רעש הצלפה נשמע לפתע מהמטבח.
"מה קורה פה מיימי?!" צעקה קאסי. מריהאנה הגיחה מהמטבח, בעקבותיה הקירליה שלה וסלבי.
"בסך הכל סלבי החזיר אותי, הייתי ביום סידורים חברים! מחר אני יוצאת לאימונים והתכוננתי..." אמרה מריהאנה. קירליה קדה קידה.
"היא עוד מלחיצה אותי הקירליה הזאת..." לחש דני למת'. מת' צחק. קריס קמה ועזבה את הסלון, עולה למעלה וגוררת אחריה את יולי.
מריהאנה נופפה בשיערה החדש.
"וואו, איך?!" שאל לאנס.
"איזה מצחיק אתה, תוספות כמובן...." ענתה מריהאנה.
כשהכירו את מריהאנה לראשונה, שיערה היה צבוע אדום, לאחר מכן כשהם מצאו אותה על האי, שיערה היה קצר ביותר ונבצע שחור, ועכשיו, היא השוויצה בתוספות שיער החדשות שלה שהקנו לה שיער ארוך ושחור מבריק.
"מהמם לך!" החמיאה קאסי, "יותר מהאדום..."
"אני מניחה שזו דרך לפתוח דרך חדשה, מחר על הבוקר אני כבר בבית הספר של סינת'יה"
הסבירה מריהאנה.
"מה כבר את עוזבת?" שאל לאנס.
"היה לי כיף להתארח פה, אבל אני לא יכולה להתגורר פה יותר מדי, סינת'יה רצתה שאני אתחיל באימונים כדי להיות סוכנת רשמית, והנה יש לי את ההזדמנות לכפר על הכל!" היא הסבירה.
"שטויות לגבי המגורים, אבל נו, את יודעת... אני מניח שאין כמו הגשמה עצמית" הסכים דרו.
"בהחלט..." צחקה מריהאנה והשיבה את קירליה לפוקדור שלה.
"מייקל!" קרא דרו.
"כן?" שאל מייקל שהתרווח על הכורסא לצד ויולט.
"אני צריך אותך בחדר הבקרה, יש כמה דברים שאני רוצה לברר, ולא כל כך מבין בטכנולוגיה כמוך" צחק דרו.

סינת'יה ניצבה מול ביצת פסטוריה הקפואה והאפורה. דמעה קלה זלגה על לחיה. השמש כבר שקעה והיה חושך גם בצד שלו הושפע מגניבת מנגנון הזמן. העיירה פסטוריה נראתה שלווה לגמרי, גם לא נראו אנשים מחוץ לבתים.
"זו תהיה גניבת המנגנון האחרונה של הגנב הזה, האחרונה..." היא אמרה לעצמה. טוביאס עמד מאחוריה, מניח את ידו על כתפה.
"אנחנו נשים לזה סוף, רק צריך לאתר את שאר המקומות בהם ממוקמים המנגנונים, יש עוד שלושה..." הוא אמר.
"שלושה, שאם גם הם יחטפו, הזמן יקפא סופית בכל רחבי העולם, התבל כולו יושפע מכך!" אמרה סינת'יה ברוגז.
"זה לא יקרה..." עודד אותה טוביאס.
"איך, איפה השומרים של המנגנונים?! אמור להיות מוצב אחד על כל אחד..." היא צעקה.
"הוא הביס אותם, בגלל זה לא נתקלנו בהם! המפלצת של הביצה הובסה בקרב נגדו, כל מה שהוא היה צריך לעשות זה פשוט לקחת את המנגנון כמו שהוא מתחתית הביצה..." הסביר טוביאס.
"אני רוצה שעוד הלילה יופצו שלטים המציעים פרס כספי על כל מידע שיוביל אותנו למציאת הגנב עם הברדס הלבן והגרובייל!" פקדה סינת'יה.
"יבוצע!" ענה טוביאס.

דרו ומייקל ישבו מול מסך המחשב בחדר הבקרה, בכניסה למשכן שלו ושל קאסי. המחשב היה מחובר בתוכנה לאתר הסוכנות בהם הם חברים, מה שמקושר עם מאגרי מידע משטרתיים מכל העולם.
תמונת אישה חבושת פאה ורודה הופיעה על המסך, לצידה אדם כהה עור, מצומק, שיערו שחור ארוך.
"מי אלה האנשים האלה דרו?" שאל מייקל.
"רומאן וטונצ'י!" ענתה ויולט בזעם.
"שני פושעים שגרמו להפרת סדר בפסטיבל היום..." סיכם דרו, "זוג מאוד מוזר!"
"רשום כאן ששמו של הבחור הוא ליל, ושמה של הבחורה ניקי..." אמר מייקל, "אוקיי, אני רואה, הם מוכרים בשמות נוספים, רומאן, ברבי, טונצ'י, וויזי..." קרא מייקל, "הם מאופיינים בהופעתם בדמויות שונות, ניקי נוהגת ללבוש פאות שונות שמציגות את האלטר אגו שלה, האני האחר... הם שני אומני רחוב"
"תן לי בבקשה..." ביקש דרו ולקח פיקוד על העכבר. הוא החל לגלול אותו כלפי מטה. תמונות של השניים נראו מכמה אירועים שצולמו במצלמות ביתיות.
"השמות האמיתיים שלהם הם אוניקה ודוואין, מנהיגים כנופיית רחוב בסינו בשם "כסף צעיר" יש מתחתם אנשים נוספים, אך הם פחות מסוכנים. ניקי וליל ידועים בניסיונם לגנוב פוקימונים למטרת סחר אסור ורווחה של כסף..." הקריא דרו.
"הראיקו שלהם מרתק אותי!" אמרה ויולט.
"כן..." מלמל דרו ופתח עמוד המציג את הפוקימונים שלהם. וויגליטאף שייך לניקי, בשל אהבתה לורוד. הצ'אטוט של ליל נוהג לחקות אותו. הראיקו שלהם, הוא גור ראיקו אותו השיג אביה של ניקי בשל אהבתה לחתולים, נמרים וחפצים עם חברבורות כמו הפאה האהובה עליה ביותר... זה מסביר למה הוא דיי חלש בניגוד לראיקו בוגר..."
"נקווה שלא נתקל בהם יותר..." אמרה ויולט.
"הנה את ויולט, אנחנו מחפשים אותך!" קרא טרי ונכנס לחדר עם דני. הם גילו על המחשב את תמונתם של ניקי וליל.
"רומאן וטונצ'י?!" תהה דני וקרא את הכתוב עם טרי.
"הם מזעזעים..." הדגיש דני.
"קריס ומת' מחכים לכם, לכו..." אמר מייקל. טרי, ויולט ודני יצאו מהחדר לתוך המנהרות של הבית, הסלולות בתוך הסלע. הם חתכו דרך קיצור דרך המובילה היישר לקומה השלישית.
"אני לא מאמין שאתם הולכים..." מלמל דרו.
"זה לזמן קצר ביותר, לא תרגישו את זה" אמר מייקל.
"ברור! הקטע הזה שפתאום אתם הולכים ארבעתכם, ביחד אתכם מריהאנה... טרי, ויולט ודני מתכננים לצאת לסינו ולרדוף אחרי גרובייל... פתאום זה רק אני, קאסי ואולי גם לאנס..."
"נו, סוף, סוף! אתם תוכלו לחיות אתה ואשתך, מגיע לכם להיות לבד אחרי כל הזמן הזה..."
"זה לא מפריע לנו, בעיקר בגלל שאנחנו לא רגילים לזה... יש לנו מספיק זמן בלילות במשכן שלנו" צחק דרו.

טרי נכנס לחדר הוירטואלי, אחריו דני וויולט, מגששים על הרצפות המוארות. רוזרייד הופיע על המסך הגדול באנימציה באיכות HD וביצע מתקפה. קריס ומת' ישבו על הבמה, שותקים וממתינים בדריכות. סניזל עמד בסמוך למת', משייף את ציפורניו. יאנמה ריחפה באוויר, מנופפת בכנפיה ללא הרף.
"אז מה? זה נכון?" שאל דני. מת' וקריס הרימו ראשם בהפתעה.
"איך אתם יודעים?" שאל מת'.
"הבנו את זה..." אמרה ויולט בעצב.
"זה רק לזמן קצר..." ניחמה אותה קריס.
"לאן בכלל אתם הולכים?" שאל טרי.
"אנחנו לא סגורים על זה, סינת'יה ביקשה מאיתנו לצאת למשימה שפחות קשורה לבעיה העיקרית, כי היא צודקת, אי אפשר להיות אדישים לדברים אחרים" הסביר מת'.
"למה דווקא אתם?! אתם בכלל לא סוכנים..." כעס דני.
"נכון, לא היינו חייבים, אבל בגלל זה, היא צריכה כוח אדם של סוכנים, היא צריכה אנשים שלא מעורבים ולא מוכרים, כמוני, כמו קריס, כמו יולי..."
"לא נכון! יולי יוצאת אתכם?!" שאלה ויולט.
"היא עוד ילדה" הופתע טרי.
"נכון, היא רצתה לצאת איתנו, היא עכשיו בבית עם ההורים שלי, מייקל קפץ לשם כדי לדבר איתם"
"הם יסכימו לדעתך?" צחק טרי.
"היא אמנם עדינה ושקטה טרי, אבל היא למדה ממני איך להשיג את מה שהיא רוצה" צחקה קריס.
ויולט נראתה מעט מדוכדכת.
"נו זה רק לתקופה קצרה, תפסיקו לעשות את זה ככה..." נגבה קריס דמעה קטנה ממורד לחיה.
"כל פעם אנחנו מתאחדים, וזה איכשהו נהרס..." התבאסה ויולט.
"גורל העולם כנראה יותר חשוב" אמר מת'.
זה בסדר, אנחנו נהיה בסדר כולנו, ובלי שנרגיש, אני כבר אביס אותך בסיבוב הראשון בליגת הוון" צחק טרי וקרץ לקריס.
"מה אתה אומר!!" היא צחקה וחיבקה אותו. צרור של שלושה קרניים לבנות פרצו מתוך כיסיהם של טרי, ויולט ודני. גלייגר, אייפום ווולפיקס פרצו החוצה מהפוקדורים שלהם והתאחדו עם יאנמה וסניזל. וולפיקס נהם בעצב. ויולט וקריס התחבקו.
מת' חיבק את טרי. גלייגר לחץ את ידו עם סניזל. אייפום ויאנמה התחבקו בצורה מוזרה, הן היו חברות טובות. דני לחץ את ידו של מת', מה שהפך לחיבוק חם.
"שיהיה לנו בהצלחה!" הכריזה קריס.
"יהיה!" הסכימו כולם.
"יש לי כמה דברים להביא לכם..." אמר מת' והוציא שני פריטים מכיס המכנס, "אנחנו לא נצטרך שניים, זה בשבילך מת'"
אמר טרי והגיש למת' את הפוקידע שלו שקיבל מפרופסור רוואן, "נסתדר עם של ויולט"
"וואו, תודה! זה יחזור אליך..." חייך מת' ולחץ את ידו של דני.
"וזה בשבילך קריס, סתם מזכרת, אולי יהיה לך שימוש בזה! זכיתי בזה בתחרות בפסטיבל ג'וטו כשהיינו היום..." אמר דני והגיש לקריס נוצה כסופה ובוהקת.

היתה זו כבר שעת לילה מאוחרת. לאנס חזר מביקור בסוכנות. הוא חצה את המטבח אחרי נשנוש קל של לילה, ונכנס לפתח שהיה פעם מקומה של קרוסלת הפוקימונים, אך עכשיו פסל של רוזרייד ניצב שם. הוא הסיט את הוילון האדום ונכנס אל מעבר צר. על הקירות נתלו התמונות שלו ושל דרו, של דרו ושל קאסי ושל הילדים.
"קיר-לי-יה!" קראה הפוקימונית העל חושית בבהלה.
"לאן ברחת?!" נשמעה מריהאנה מקצה המסדרון, "אני רוצה ללכת לישון כבר, מחר יום ארוך!"
לאנס חייך. הוא ליטף את קירליה. מריהאנה הגיחה מבין הצללים.
"אלוהים ישמור! הבהלת אותי כהוגן לאנס!" נבהלה מריהאנה.
לאנס צחקק, "זה מפתיע אותך לראות אדם בבית שמאכלס בתוכו כל כך הרבה אנשים ופוקימונים?"
"את האמת שהייתי בטוחה שכולם כבר ישנים, מחר כולם עוזבים את הבית..." היא אמרה, משיבה את קירליה לפוקדור שלה.
"כן, קצת עצוב..." הסכים לאנס, "טוב נו, אז שיהיה לנו לילה טוב!" הוא חייך, "תתחדשי שוב על השיער, מדהים!"
"תודה רבה!" היא חייכה אליו. דרכיהם נפרדו בין המנהרות.

השמש הפציעה, יום חדש הגיע, יום של פרשת דרכים לכולם. מריהאנה כבר ישבה בסלון, חפציה ארוזים. דני סידר את חפציו המועטים בתיק גב בו השתמש במסע הקודם שלו בהוון ולקח עימו את הקופסא עם הסרטים שהרוויח בתחרויות. הוא לקח עימו פוקדור בודד ששכב עמוק במגירה ונישק אותו, "התגעגעתי אליך" הוא לחש לכדור. הכדור נע בכף ידו. דני טחב אותו לכיס.
קריס ומת' ירדו באיטיות לסלון. יולי ומייקל כבר נכחו בבית, אחרי ששהו בביתם אצל הוריהם לילה לפני.
"אני מניחה שהם הסכימו..." פיהקה קריס.
"דיברתי עם אמא ואבא, הסברתי להם את הסיטואציה... אמא בכתה קצת, אבל היא הסכימה, לא היתה לה ברירה, היא גאה בשלושתינו, על ההצטיינות בבית הספר של רוקסן ועל המקומות שהגענו אליהם. סינת'יה דיברה עם אמא, היא הסבירה לה שהמשימה לא מסוכנת, וזה בסדר ובטוח בשביל יולי, שזה יותר כמו טיול..." הסביר מייקל.
"וואו!!" התלהב טרי, "אני זוכר את זה..."
מבטיהם של כולם הופנו לכותל המערבי של הסלון, שזהר באור זהוב. דרו עבר בו, אחריו סינת'יה וטוביאס.
"היום בו קמנו, ישנו בחדר שם..." הסבירה קריס ליולי.
"עכשיו זו כניסה רשמית לבית" צחקה קאסי שהגיחה מהמטבח.
מיו וסלבי ריחפו בחדר ויצאו אחריה.
"מיו, התגעגענו אליך!" קרא דני.
"כן, הסתובבתי קצת באיזור, עכשיו אני כאן, עם דרו וקאסי..." הסביר מיו.
"בוקר טוב לכם חברים..." בירכה סינת'יה את כולם.
"בוקר טוב..." הוסיף טוביאס.
"אתם מוכנים?" שאלה סינת'יה.
"מוכנים ומזומנים!" חייכה מריהאנה.
"הסירת-מטוס מחכה על החוף, היא תיקח אתכם ליעד... מריהאנה, את לבית הספר לסוכנות. קריס, מייקל, יולי, מת', אתם לאן שצריך..." הסבירה סינת'יה, שומרת על קור רוח.
"אז זה הזמן להיפרד?" שאלה קריס.
אחרי חיבוקים אחרונים הוביל דרו את אלה שעזבו חזרה אל היציאה החדשה מהבית. קריס סימנה פרצוף אחרון, נגעל, לויולט, על כך שהיא צריכה ללכת בעקבות מריהאנה. ויולט צחקקה.
"נו טוב..." פיהק טרי, "אני הולך להיפרד סופית מהפוקימונים שלי..."
"אתה לא לוקח איתך את כולם?" שאלה ויולט.
"יש לי שמונה פוקימונים, חלקם מאומנים יותר וחלקם פחות, אני מעדיף שהם ינוחו פה בינתיים בחדר הטבע, במקום בטוח, ואתן לחבר'ה החדשים דגש..." הסביר לה טרי.
"כן, הגיוני, לי ולדני יש מעט פוקימונים..." ענתה ויולט.
"אחרי שאיבדתי את השלדר הנסיך שלי!!!" התייפח דני.
"גם טוטודייל מקסים, חוץ מזה ששלדר כאן איתנו, כל הזמן!" צחקה ויולט וגלגלה בידיה את הפוקדור של הסלווקינג שלה.
טרי נכנס אל המנהרות. הוא חלף על פני קירות האבן.
"וואו, חלון, את זה לא ראיתי..." הוא מלמל והציץ בחלון קטן שנחצב בסלע. הוא ראה את החוף. מסוק צף על המים. דמותה של מריהאנה המזערית היתה האחרונה שנכנסה אל המסוק. הוא החל להמריא, וטס משם.
"היה שלום..." נופף טרי והתכונן ללכת.
"חכה טרי..." הגיח דני, "טוביאס עוד פה, הוא רוצה לדבר איתנו, הוא ממהר..."

דני וטרי חזרו אל הסלון. דרו ישב שם עם קאסי, לאנס וויולט. טוביאס התהלך מסביבם, כשדאסקנויר מרחף בסמוך אליו וגם סינת'יה.
"הנה אתם..." הוא מלמל, מניף את שיערו השחור והארוך.
"כן טוביאס, שמענו שאתה צריך אותנו..."
"כן, שמעתי שאתם יוצאים לסינו כדי לרדוף אחרי הגנב והגרובייל..." אמר טוביאס.
"נכון, אנחנו יוצאים ממש בקרוב..." הסכים טרי.
"ובכן, רק רציתי לתת לכם כמה טיפים ופיסות מידע נוספות שיעזרו לכם..."
"הם באמת צריכים את זה..." הוסיפה קאסי.
"וובכן, הגנב עם הגרובייל מסתובב במחוז סינו, מכיוון שלמחוז הזה יש קשר ישיר לזמן ולמרחב"
"כן, כמו שכבר למדנו מהסיפור של אבני המחוזות, דיאלגה ופאלקיה שולטים בסינו ובזמן ובחלל, כמו שפה בהוון, גראודון וקיוגר במים ובאדמה" הסבירה ויולט. טרי היה מופתע ממנה.
"תלמידה למופת" חייך לאנס.
"מנגנוני הזמן האלה, יגרמו להרס עצום אם הם ילקחו ממקומם, כמו שכבר ראיתם. לטווח הרחוק זה ישפיע על כל העולם, לא רק על המקומות הספציפיים בהם נתקלנו, כמו ביצת פסטוריה ויער אטרנה"
"איפה השאר נמצאים?" שאל דני.
"אין לנו שמץ של מושג..." אמרה סינת'יה, "בתור מומחית במיתולוגיה של סינו, לא הרבה שמעתי עליהם..."
"והגנב?! למה שהוא ירצה לעשות דבר כזה?" שאלה ויולט.
"הגנב הזה..." הסביר טוביאס, "הוא בחור צעיר ומרושע שהגיע מהעתיד עם השותף שלו גרובייל"
"מהעתיד?!" הופתעו כולם.
"אכן כן, אני מכיר אותו..." הסביר טוביאס. סינת'יה הביטה עמוק בטוביאס.
"איך אבל?!" שאל לאנס.
"גם אני הגעתי מהעתיד, באתי כדי לעצור אותו מלהפוך את העולם שלנו למקום קפוא" הסביר טוביאס.
"מה?! זה לא דרייק?!" הופתע טרי.
"לא נראה לי שזה הדרייק שאתם מדברים עליו..." אמר טוביאס, "שמו בכלל הוא ג'י"
"ג'י?!" צחק דני, "מה זה ג'י?"
"קיצור של שמו המלא..." אמר טוביאס ובלע את רוקו. דאסקנויר הביט בילדים במסתוריות.
"בשורה התחתונה, אנחנו מודים לכם וסומכים עליכם שתעצרו אותו" אמרה סינת'יה. היא הוציאה שלושה שעוני יד, אחד כחול, אחד אדום ואחד ורוד.
"אלה גרסא מחודשת של מה שקיבלת פעם מדרו" הסבירה סינת'יה ופנתה לדני. הפעם יהיו לשלושתיכם כאלה, בעזרתם תוכלו להזעיק אותנו וגם ליצור איתנו קשר!" היא הסבירה, "נעדכן אתכם אם נמצא מידע מעניין לגבי גרובייל ונבוא לתגבר אתכם"
"תודה סינת'יה..."
"עוד גלידה של מיסטר מיים?" שאלה קאסי את סינת'יה בנימוס.
"אממ, טוב..." היא מלמלה ואז חייכה, "אני לא יכולה לסרב לזה"
קאסי ניגשה למטבח.
"לפני שאתם מטיילים, הייתי רוצה להזמין אתכם ליומיים על חשבונינו במלון חמשת הכוכבים באיזור התיירות בחוף בסינו, צמוד לאגם הגבורה!" חייכה סינת'יה.
"וואו!!!" התרגש דני.
"נופש?!"
"כן!!!" התלהבה ויולט.
"למה גם אנחנו לא יוצאים?" צחק לאנס.
"כי אתם שלושה עצלנים..." צחקה סינת'יה.
"סינת'יה, אנחנו מודים לך מקרב לב..." אמר דני.
"יוצאים לנופש!!!!!! ואהוווו!" צרח טרי.
"אני אתכם..." אמר סלבי.

סינת'יה וטוביאס עזבו את הבית ברכיבה על הגארצ'ומפ של סינת'יה.
טרי, ויולט ודני ניגשו לחדר הטבע, דמוי היער. חוץ מהפוקימונים של דרו, קאסי ולאנס, זיהה טרי מגמר.
"מגמר?" תהה טרי, "אוי, מת' שכח אותו!"
"הוא לא..." אמרה ויולט, "הוא השאיר את קבוטו ואותו כאן עם חברו הטוב, האלקטבאז שלך..."
"הבנתי, מצוין! צאו כולכם!" קרא טרי ולקח ארבעה פוקדורים משולחן שניצב בפינת החדר, ועליו מקומות ריקים לפוקדורים.
בשורה קצרה עמדו מול טרי ארבעת הפוקימונים שלו, אותם החליט להשאיר בזמן שהוא יסייר בסינו. טאורוס חרך את כף רגלו בקרקע, לצד סוולו שפרש את כנפיו. פרוסלאס ריחפה לצידם במסתוריות ואלקטבאז טען אנרגיה חשמלית נמוכה וחשמל את טרי באופן שיראה לו את אהבתו.
"סוולו, ליגת הפוקימונים עוד לפנינו! פרוסלאס, תודה על כל העזרה שלך באלמיה. אלקטבאז, יהיה לך זמן איכות עם מגמר..." מגמר ניגש לאלקטבאז ולחץ את ידו בצורה חברית.
"וטאורוס, אתה הורס!!" צחק טרי. טאורוס קפץ על טרי וליקק את פניו בהתרגשות.
"הוא באמת הורס..." צחק דני. טאורוס עזב את טרי והתנפל בליקוקים על דני.
"לא התכוונתי שזה מה שתעשה!!!" צעק דני.
ויולט וטרי צחקו. גלייגר פרץ החוצה מהפוקדור שלו ונפרד גם הוא מחבריו.
"תישאר איתם!" אמר דני ושחרר לחופשי את הוויפינבל שלו, "אין שום סיכוי בעולם שתחמיץ את הפסטיבל הגדול חבר, אל תדאג" עודד דני את וויפינבל. הוא הניח את הפוקדור שלו על השולחן, לצד פוקדור נוסף ומסתורי.

קריס, מייקל, מת' ויולי נכנסו לדלת שמאוד הזכירה להם את חדר הזמן שהיה בעבר בביתו של דרו. במערבולות של צבעים, קולות ואורות הם השתגרו, טיילו בזמן.

הערות:
*טרי משאיר את סוולו, אלקטבאז, טאורוס ופרוסלאס בחדר הטבע
*טרי לוקח איתו לסינו את גלייגר, קקנייה, טוטודייל וסינדקוויל
*ויולט לוקחת איתה לסינו את אייפום, סלווקינג, טדיאורסה וצ'יקוריטה
*דני משאיר את וויפינבל בחדר הטבע
*דני לוקח איתו לסינו את וולפיקס, בלאסום וטוטודייל
*מת' משאיר את קבוטו ומגמר בחדר הטבע
*מת' לוקח איתו לג'וטו את סניזל, קבוטו, דרטיני, גלאייד וטארטוויג

פוקימונים שהופיעו בפרק:

ספויילר לפרק הבא:



"אהלן..." חייך דני והגיש לבחורה פתק חתום על ידי סינת'יה.
"הבנתי, אתם האורחים בסוויטה המיוחדת... יש לכם יומיים לבלות כאן..." היא אמרה והקלידה במחשב כמה ספרות.
"כמה בחורות יפות!" זהר טרי.
"וגברים מהממים!" התלהבה ויולט מבריכת המלון.
שתי קרניים לבנות בקעו מהפוקדורים של החבורה. טוטודייל ופיפלאפ מיהרו לצאת החוצה ולצלול בבריכה.
פיפלאפ וטוטודייל התלהבו ממי הבריכה.
"לא שוב הם!" זעק טרי. ניקי עמדה מולם, בפאה מתולתלת בצבע שחור. ליל עמד לידה. הם חייכו. שואב אבק ענקי ניצב לפניהם.
"וויגלי..." צחק וויגליטאף ברשעות.
"סינדקוויל, גחלת!" פקד טרי.
"לוקסיו, ניב אש!" פקדה מריה.

בשבועיים האחרונים פרסמתי לכם טיזרים הקשורים למריהאנה ולדמויות הרעים. וובכן, זה לא מסתכם בזה. מחר ההכרזה הסופית:

יותר מהר ממה שאתה חושב :]

[IMG][/IMG]

לידיעתכם, אנחנו מתקדמים ומתקדמים למחצית העונה השנייה! כבר ראינו הכל?! כנראה שעוד לא... איך זה יגמר? מה עוד נשאר?! האם תהיה עונה שלישית?!?! הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה להסיק מסקנות מהפוסטר של העונה השנייה, מה עוד לא קרה? בפוסטר של החצי השני של העונה, נחשף לדברים חדשים, אך עוד לא תוכלו לראות אותו!

כבר פרסמתי את הספויילר לפרק הבא, אך הפעם אני אתן לכם הצצה נוספת ואחשוף בפניכם את שמו של הפרק שיבוא אחרי, פרק 38! מה אתם יכולים להסיק שיקרה?



ודבר נוסף! במהלך השבועיים האחרונים פרסמתי לכם טיזרים מיוחדים שככל הנראה מתקשרים לדמויות נוספות בסיפור שפחות יש עליהם דגש. היום אני מכריז סופית על ספין אוף חדש לסיפור, The Stream of Time - Chronicle המספרת סיפורים נוספים שלא נחשבים בספירת הפרקים הרגילה! יש למה לחכות :]

וואי וואי נראה קטלני....

ת'אמת,לא חשבתי שאני אשאר דבוק למחשב יותר ממה שאני עכשיו...
אבל בזכותך זה אפשרי....
אם יהיו בחירות לניהול פורום ספרות,אני בטוח במיליון אחוז שאני בוחר בך...
בעצם במחשבה שניה,הייתי מבטל את הבחירות וישר לוקח אותך....
אין ספק שאתה כותב ענקי ומוערך בכל הפורום,ומה גם שנראה לי שאתה היחידי שהגיע לעונה שנייה ובטח שסיים עונה ראשונה...

אין מה להגיד,אתה נכס ענקי לפורום....

נ.ב:כבר נרשמת למשחק שלי,pokemon-mewtwo last strike?

תודה רבה רבה!!!! אני מעריך אתכם, אין לכם מושג כמה :]
ולא, תודה על ההצעה, אני חייל ואין לי זמן להשתתף במשחקי תפקידים, מאותה סיבה שאני לא פעיל בפורום מלבד בסיפור שלי.
אתם חושבים שהעונה השנייה יותר טובה מהעונה הראשונה?

בטח!!!
יש פה הרבה יותר אקשן,והעובדה שהסיפור התחלק לשני קטעים{החלק של אלמיה והחלק של עכשיו...}
רק עוזר.....
תמשיל בעבודה הטובה שלך....

אני שמח לשמוע...
אז אני רק יכול להגיד שגם לחצי השני יש טוויסט שישנה את כל המשחק :p

"הוא שלנו וולפיקס!" קרא דני. פוקימון השועל שלח סחרור אש צורם לעבר פוקימון החרק, נינקאדה, בקרחת יער. נינקאדה הובס ושכב מעולף על האדמה. הוא ניסה לחפור ולברוח.
"עצור אותו, קרן בלבול!" פקד דני. וולפיקס יצר חמישה כדורי אור מסתוריים ושלח אותם היישר לעבר נינקאדה, מבלבל אותו.
"צא פוקדור!"
נינקאדה נתפס והפך להיות הפוקימון השני של אותו דני, הכוכב, המתאם המתחיל, זה שלא זוכר את עברו.

"זוזו!! דני, ויולט וטרי הגיעו כדי לנפוש!" פרץ דני ללובי מלון מפואר על חוף בסמוך לאגם הגבורה בסינו. סלבי הסווה עצמו והפך בלתי נראה.
בניין המלון היה עצום. הלובי היה מפואר ביותר, מעוטר בשילוב של זהב ואדום. נברשות ענקיות נתלו מהתקרה העגולה. מלצרים לבושי טוקסידו הסתובבו בין שולחנות ההמתנה והציעו משקאות קלים.
"בא לי כבר בריכה..." התרגש טרי.
"הנה הקבלה..." אמרה ויולט וצעדה באיטיות.
"למה אנחנו מחכים?!" קפץ דני וגרר איתו את טרי וויולט.
"שלום..." אמרה נערה בסביבות גילה של מריהאנה.
"אהלן..." חייך דני והגיש לבחורה פתק חתום על ידי סינת'יה.
"הבנתי, אתם האורחים בסוויטה המיוחדת... יש לכם יומיים לבלות כאן..." היא אמרה והקלידה במחשב כמה ספרות.
"זה הכרטיס שלכם, לא מומלץ לאבד אותו!" היא אמרה, מגישה להם שני כרטיסים לבנים, "חדר 146 במתחם הסוויטות, קומה שמינית..."
"בואו!!" גרר אותם דני לכיוון המעליות. גרם מדרגות מולם הוביל אל הבריכה, אך הם העדיפו קודם להציץ בסוויטה.
הם נכנסו למעלית עם סלבי. תא המעלית כוסה בשטיח כחול רויאל מקיר לקיר והם הביטו מסביבם במראות.
"איזה כיף..." אמרה ויולט באושר, "ואתם יודעים מה הכי יפה?"
"מה?" שאל טרי. הדלת נפתחה ושלושה אנשים מיהרו להכנס. הדלת נסגרה והמעלית התרוממה מעלה. היא נעצרה שוב בקומה השמינית והשלושה יצאו מהדלת.
הם הגיעו למסדרון שלאורכו עשרות חדרי סוויטות מפוארות. המסדרון הואר ע"י חלונות זכוכית, מתוכם חדר אור היום. הם סיירו במסדרון המפואר וניצבו מול דלת 146 בקומה השמינית. "שאני כאן עם שניכם..." השלימה ויולט וטפחה על גביהם. דני וטרי היו קצת נבוכים. הם לא הסתדרו, אבל עברו תהליך ארוך ביחד שהסתכם בשהייתם במחוז אלמיה.
הדלת נפתחה לאחר שהעבירו את הכרטיס.
הם נכנסו לחדר גדול ועגול. שלוש מיטות אפריון ניצבו בשלוש פינות החדר, כמו אלה שבחדריהם בביתו של דרו. התקרה הלבנה הפיצה אור מנורות זעירות דמויות כוכבים.
"וואוו!!" התרגש דני וקפץ על מיטתו. הוא נחת על בגד ים חדש.
"טדי!" קראה ויולט ושחררה לחופשי את פוקימון הדובון. טדיאורסה שכב על מיטתה של ויולט, מתענג מהסדינים הנעימים.
שולחן בפינת החדר היה מלא בכל טוב, שוקולדים ופירות.
"יש כאן פתק..." אמרה ויולט והחלה לקרוא, "תהנו כמה שיותר מהיומיים האלה, אתם יוצאים למסע לא פשוט! גם הבגדי ים החדשים, שלכם... סינת'יה"
"להיט!" התלהב דני ומיהר להחליף במקלחת לבגד ים.
ויולט וטרי פתחו את הויטרינה בחדר ויצאו למרפסת ענקית, עם ג'קוזי, עם נוף מרהיב לבריכה של המלון. עשרות אנשים שהו במים.
"עכשיו אנחנו הולכים לשם!" הפציר טרי, יצא להחליף את בגדיו לבגד ים הכחול שקיבל. השלושה ארזו את תיקיהם וירדו אל הבריכה.

השלושה הגיעו לרחבת הבריכה בקומת הקרקע של בית המלון. המדשאות ירוקות השתלבו יפה עם מי הבריכה התכולים המרהיבים.
"כמה בחורות יפות!" זרח טרי.
"וגברים מהממים!!" התלהבה ויולט.
שתי קרניים לבנות בקעו מהפוקדורים של דני וטרי. טוטודייל ופיפלאפ מיהרו לצאת החוצה ולשחות, מתיזים מים אחד על השני.
"פיפלאפ!" צחק טרי וקפץ אחריו אל המים.
"פוסטמה!" צחק דני ודחף את ויולט לבריכה.
"אני אהרוג אותך!!!!" היא צרחה עליו.

אותו יום נופש עבר לדני, ויולט וטרי במהירות. הם נהנו מכל רגע, החל מהשהייה בבריכה, עד לארוחת הערב המגוונת שהוגשה להם, ובמסיבת פוקימונים עד השעות המאוחרות של הלילה. בבוקר קמו השלושה והבינו שהיום הם יבלו את שעות הבוקר על שפת אגם הגבורה הסמוך למלון.
ההליכה לאגם לקחה מספר דקות. מסביב לאגם המרהיב והצלול, צמח יער ירוק ויפייפה.
טרי טבל רגלו במים הצלולים.
"הם נעימים!" הוא אמר.
"אני חושב שאפשר לתת גם לפוקימונים שלנו להנות…" חשב לעצמו דני והטיל שלושה פוקדורים לאוויר הפתוח.
וולפיקס, פוקימון השועל הגיח החוצה, אחריו בלאסום, פוקימונים הפרח הרקדנית, ואיתם טוטודייל, פוקימון התנין התכול.
"צודק בהחלט! צאו!" קרא טרי. גלייגר, פוקימון העקרב המעופף, קקנייה פוקימון הקקטוס, סינדקוויל עכבר האש ופיפלאפ הפינגווין פרצו החוצה.
"גם אתם!" קראה ויולט וצירפה לנוף הפוקימונים המרהיב שלהם את אייפום הקופיפה, סלווקינג, טדיאורסה והצ'יקוריטה שלה. סלבי, קקנייה, בלאסום וצ'יקוריטה נהנו מהפרחים והריחו את ריחם.
"שלדר!!!!" קפץ דני על סלווקינג בחיבוק מוחץ.
"סלוו…" קרא סלווקינג והעיף את דני לרצפה במתקפה על חושית.
ויולט צחקה.
פיפלאפ קפץ למים עם טוטודייל וסלווקינג והחלו לשחות בהנאה.
"מוזר לי בלי טאורוס, סוולו, אלקטבאז, סנוראנט, כלומר פרוסלאס…" חשב לעצמו טרי בקול רם.
"מוזר לי בלי קריס ומת'" הוסיפה ויולט.
"מזל שאנחנו שלושתינו ביחד, כי כשהייתי רק עם דני בלעדייך, השתגעתי מהגעגועים" חייך טרי.
"אויי נסיך!!"
"תודה…" חייך טרי, מעט נבוך.
"לא אתה!" צחקה ויולט. טדיאורסה עמד על קצה האגם הגדול, משחק באצבעותיו עם המים הצלולים. שלושה פוקימוני דגים שיחקו עימו. היו אלה שני גולדין, כמו באקווריום הגדול בבית של דרו, דגים לבנים עם עיטורים בצבע אדום וקרן מחודדת המזדקרת מראשם.
**גולדין, פוקימון דג הזהב – הוא שוחה באלגנטיות על ידי סנפיר הזנב שלו, הדומה לשמלה. מראהו מזכיר מלכה** בדקה ויולט בפוקידע.
**סיקינג, פוקימון דג הזהב- הצורה המפותחת של גולדין. כדי להגן על משפחתו, סיקינג ילחם עם הקרן החדה שלו. הוא חי בתוך סלעים חלולים בנחלים**
ויולט התקרבה לשני הגולדין ואל הסיקינג, על מנת לשמור על טדיאורסה.
"הכל בסדר?" היא שאלה. סיקינג נבהל, הוא חשב שהיא מעוניינת לתקוף. הוא פער את פיו ויצר כדור כחול בוקר, מתקפת פעימת מים.
"איי-פאם!" קפצה אייפום לטובת המאמנת שלה. היא ירתה מתקפת פעימת מים זהה לשל סיקינג היישר לעבר פעימת המים של סיקינג. המתקפות התנגשו ויצרו גל של מים שהרטיב הכל. טדיאורסה החל לבכות.
"לא ניסיתי להזיק!" אמרה ויולט.
"היי!" נשמעה צעקה של נערה. בחורה לבושה מדים ירוקים, בעלת עיניים כהות ושיער שחור קצר רצה לעברם.
"בלטוי, בלבול!" היא קראה. פוקימון חום שריחף לצידה, דמוי בובת חימר, השתמש במתקפת בלבול. טרי, דני וויולט ריחפו באוויר בעזרת המתקפה העל חושית.
"מי אתם?!" שאלה הנערה.
"טרי..." ענה טרי בבלבול.
"אתם מאמני פוקימונים?" שאלה הנערה.
"כמו שאת רואה..." ענה דני, שניסה להצביע על מגוון הפוקימונים שלהם ששהו מסביב לאגם.
"שחרר אותם..."
בלטוי שחרר את אחיזתו העל חושית. טרי, דני וויולט נפלו על הרצפה.
"אני אמבר, מצטערת, חשבתי שאתם רוצים להזיק לפוקימונים פה! זו שמורה מוגנת, אני עובדת כאן כדי להגן עליהם, וכשראיתי את הגל מים הזה חשבתי שאתם מנסים לפגוע בגולדינים ובסיקינג..." היא הסבירה.
"זה בסדר... אני טרי"
"אני ויולט" הציגה עצמה ויולט. היתה שתיקה קלה. דני היה שקוע במחשבות.
"אני דני, נעים מאוד!" הוא אמר לבסוף. הוא הביט בבלטוי של אמבר. בלטוי ריחף באוויר במסתוריות.
**בלטוי, פוקימון בובת החימר – בלטוי הוא פוקימון נדיר שהתגלה בהריסות עתיקות. הוא נע על ידי סיבוב על קצהו החד כמו סביבון** הסביר הפוקידע של ויולט.
דני שקע במחשבות.
בלטוי נע על הציר בקצה גופו. הוא הסתובב במהירות במתקפת כדור ג'ירו על במת התחרות.
"חסל אותו!" קרא מתאם שהתמודד מול דני בתחרות בהוון. דני נראה מבוהל. הפוקימון של דני, פוקימון לבן דמוי חרק עם שתי רגליים חומות ושתי כנפיים קטנות ירוקות לא מפותחות שלא הקנו לו אפשרות לעוף, ניסה להתחמק מהמתקפה של בלטוי.
"נינקאדה, התחמק!" קרא דני. בלטוי פגע חזיתית בנינקאדה ועילף אותו.
"וובכן גבירותיי ורבותיי, יש לנו מנצח בתחרות של העיירה ליטלרוט!" הכריזה שופטת התחרות. דני ירד מהבמה בבוש פנים.
"הכל בסדר דני?" שאלה ויולט.
"כן, סתם נזכרתי בבלטוי שכבר נתקלתי בו פעם בתחרות..." ענה דני. אמבר האכילה את הגולדין והסיקינג במזון פוקימונים על קצה האגם. סיקינג וגולדין נוספים הצטרפו.
אמבר פיזרה אוכל נוסף לפוקימונים של החבורה.
"תהנו, חמודים!" היא חייכה.
"תודה רבה אמבר! העבודה שאת עושה חשובה מאוד..." אמרה ויולט.
"נכון, מישהו צריך לעשות את זה... יש יותר מדי אנשים שמנסים להזיק..." היא אמרה בצער.
"באמת יותר מדי, הלוואי ויכלנו לעזור איכשהו" קרץ טרי לדני וויולט.
"מאיפה אתם מגיעים? אתם מקומיים?" שאלה אמבר.
"האמת שלא, אנחנו מהוון, הגענו לכאן כדי לנפוש במלון על החוף"
"אה יפה לכם! אני מבינה למה באתם לאגם, יש לכם פוקימונים יפים ונדירים..." אמרה אמבר בחיוך.
"הם באמת יפים..." הסכים טרי והסתכל על הסינדקוויל, הפיפלאפ, הקקנייה והגלייגר שלו בהערצה.
"מדהימים..." הסכים דני.
"אמבר..." קרא טרי.
"כן טרי?" היא שאלה.
"אני מאתגר אותך לקרב! הבלטוי שלך מסקרן אותי!" הכריז טרי.
"הנה הוא שוב מתחיל..." התייאשה ויולט.
אמבר צחקה, "אני מקבלת את האתגר שלך..."
טרי חייך.
"בתנאי שתבואו איתי לצפות בקומבי ולראות שהם בסדר..." היא אמרה.
"קומבי?!" שאל טרי.
"קומבי הוא פוקימון דבורה, ווספיקווין, מלכת הדבורים, הפוקימונית של מריהאנה היא הצורה המפותחת של קומבי..." הסביר דני.
"אה! הבנתי..." הסביר טרי, אני אמתין..."

הארבעה נכנסו קצת יותר עמוק אל תוך היער. הם התחבאו מאחורי עץ.
"הם קצת פחדנים, אותי הם מכירים, אז זה בסדר..." היא אמרה. בין קבוצת עצים, עשרות קומבי ריחפו, מייצרים דבש מהצוף של הפרחים שצמחו ביער. קומבי נראו כמו כוורת דבורים, היו להם שלושה ראשים מחייכים, מחוברים. גופם צהוב והם מעופפים בעזרת כנפיים זעירות.
אמבר נגשה אליהם והגישה להם מזון פוקימונים.
**קומבי, פוקימון הדבורה הקטנה – הפוקימון הזה מורכב משלושה, החל מלידה. כשהם ישנים, הם מרכיבים מעצמם כוורת אחת ענקית שמורכבת ממאה קומבי** הסביר הפוקידע.
"הם מעניינים..." אמרה ויולט. טדיאורסה ניתק מידיה של ויולט ורץ בעקבות אמבר אל הדבורים. הוא החל ללקק את הדבש על העץ.
"הכי חשוב שהוא נהנה..." היא צחקה.
כעבור כמה דקות בהם אמבר סיימה, היא חזרה אל השלושה עם טדיאורסה.
"אני מוכנה לקבל את האתגר שלך עכשיו טרי! זה יהיה קרב של שניים על שניים..." היא אמרה.
"מצוין! כבר הבאתי איתי שני פוקימונים שילחמו..." חייך טרי ושלף פוקדור.
"בלטוי, צא!" קראה אמבר. פוקימון החימר ריחף בסיבוב אל הזירה הטבעית.
"צא קקנייה!" קרא טרי ושחרר את פוקימון הקקטוס לחופשי.
"קק-נייה!" קרא הפוקימון.
"קקנייה, צא במתקפת סופת חול!"
קקנייה החל להסתובב במהירות, יוצר סופה של חול השועטת לעבר בלטוי. בלטוי נשאר במקומו. החול לא הסב לו נזק כלל.
"בלטוי פוקימון אדמה, ככה שאין השפעה לסופת חול עליו!" חייכה אמבר, "בלטוי, סיבוב מהיר!"
בלטוי הסתובב במקומו במהירות, מפזר את סופת החול. הוא התנגש בקקנייה והעיף אותו על אחד העצים.
"קקני!! קום, כדור אנרגיה!" פקד טרי. קקנייה יצר כדור אור ירוק מלא באנרגיה מהטבע. הכדור פגע בבלטוי והתפוצץ, מסב לו נזק רב.
"מצוין! זרוע מעט!" פקד טרי. קקנייה שעט לעבר בלטוי כשמזרועו מזדקרים קוצים וזוהר ירוק.
"הסט אותו!" פקדה אמבר. בלטוי השתמש במתקפת בלבול וקקנייה החטיא.
"חייבים להפיל אותו!" חשב טרי.
"בלטוי, קבר אבן!" פקדה אמבר. בלטוי יצר סלעים שהגיעו מהשמיים. הם החלו לנחות על הקרקע ולקבור את קקנייה תחתם.
"קשר דשא!" צעק טרי. למרות שקקנייה היה כלוא, עלי דשא דקים פרצו מהקרקע ואחזו בבלטוי, מפילים אותו לרצפה.
"מצוין! עכשיו קקנייה, סיים איתו!"
קקנייה נמלט מקבר האבנים בעזרת מתקפת זרוע מחט. הוא היה חבול אך נשאר לו עוד כוח, והוא חבט בבלטוי. בלטוי נפל מעולף.
"כן!!!" צרח טרי מאושר.
"חזור בלטוי..." אמרה אמבר בעצב והשיבה את הפוקימון שלה לפוקדור, "צא לוקסיו!"
מתוך הפוקדור שזרקה אמבר, הגיח פוקימון דמוי כפיר בוגר, חתולי. צבע פרוותו היה כחול שהשתלב עם שחור. הוא שאג.
"וואו, לוקסיו!" התלהב טרי.
**לוקסיו, פוקימון הניצוץ – זרמי חשמל ואלקטרודות זורמות בציפורניו. שריטות חזקות מהם יגרמו לאויביו להתעלף**
"פוקימון חשמלי, מצוין!" שמח טרי, "קקנייה, כדור אנרגיה!"
קקנייה ירה כדור אנרגיה לעבר לוקסיו. לוקסיו חתך את הכדור במהירות בעזרת תפריו והשמיד אותו.
"וואו!!" התפעל דני.
"ניב אש!" פקדה אמבר. לוקסיו חשף את ניביו, הן החלו לבעור. הוא רץ לעבר קקנייה. קקנייה שפחד מאוד מהאש החל לרוץ ולהתחבא בין העצים.
"קקנייה!!!!" צעק טרי. דני ואמבר צחקו.
"זה לא יפה..." התאכזבה ויולט, "הוא באמת מפחד!"
"קקנייה, בוא הנה מיד ותתמודד מול זה!" קרא טרי. קקנייה לא העז לצאת מהשיח.
"לוקסיו, מתקפת רעם!" פקדה אמבר. לוקסיו ירה לעבר העץ מאחוריו התחבא קקנייה מכת ברק. קקנייה הגיח משם, משותק.
"הו לא!" צעק טרי.
"ניצוץ!" פקדה אמבר. זרם חשמלי עטף את גופו של לוקסיו. הוא התנגש בקקנייה המשותק, מעלף אותו.
"חזור..." התאכזב טרי והשיב אותו לפוקדור, "צא סינדקוויל!"
פוקימון עכבר האש יצא מתוך הפוקדור.
"סינדקוויל, בזק!"
סינדקוויל ירה מפיו כוכבים חדים בצבע צהוב, הם פגעו בלוקסיו והעיפו אותו מעט אחורנית.
"ניצוץ!" פקדה אמבר. לוקסיו תקף שוב כשגופו עטוף באנרגיה חשמלית. סינדקוויל התחמק ולפי פקודתו של טרי ירה מתקפת התפרצות, כשאש צורמת פורצת מגבו. לוקסיו נפל.
"לוקסיו, מתקפת ברק!" פקדה אמבר.
סינדקוויל לא הצליח להתחמק, המתקפה פגעה בו והוא התעלף.
"ניצחתי!!!" קראה אמבר.
"היית מצוין, חזור..." אמר טרי.
"היית מצוין טרי, אבל כנראה שזה עוד לא זה..." צחקה אמבר.
"חכי שתפגשי את הפרוסלאס שלי, או את אלקטבאז..." זעם טרי.
"תירגע טרי, לא אוהב להפסיד הא?" צחקה ויולט.
"אני בסדר..." הוא אמר.

הארבעה חזרו לקדמת האגם, שם השאירו את הפוקימונים שלהם, חוץ מטדיאורסה, קקנייה וסינדקוויל אותם טרי לקח כי ידע שישתמש בהם לקרב.
השלושה סרקו את האיזור, אך פוקימוניהם לא נראו באופק.
"היי, מה זה?!" שאל דני.
"בלא!!!" קראה הבלאסום שלו. קופסת זכוכית חסינה וגדולה ניצבה בסמוך לאגם. הילדים זיהו בפנים גולדין וסיקינג, בלאסום, טוטודייל, פיפלאפ, וולפיקס, גלייגר, אייפום, פיפלאפ וסלווקינג"
"מה זה?!" זעמה אמבר. טרי התקרב מעט. זיקוקים פרצו מהאדמה, בליווי קולות נפץ וניצוצות.
"אתם אחראים לכך?" זעמה אמבר.
"נראה לך שאנחנו נכלא את הפוקימונים שלנו בקופסת זכוכית צפופה?" התעצבנה עליה ויולט.
"צודקת..." התביישה אמבר. הסיקינג והגולדין ניסו לקדוח בזכוכית, ללא הצלחה.
שירה מתוקה ביותר החלה להשמע, קול של פוקימון, עם קול רך ועדין. קול נוסף הצטרף, אבל צרוד ומציק, חיקוי של המקורי, שלא מתקרב למקור.
"וויגלי..." אמר הקול. ברקים חזקים היכו בקרקע.
כשהם התפזרו, שתי דמויות אנוש עמדו מולם. אישה עם בגדים חושפניים צמודים ושחורים, מבריקים. השנייה. שיערה שחור מתולתל במן תסרוקת אפרו.
"רומאן כאן כלבים קטנים..." היא אמרה.
"טונצ'י..." אמר האדם השני, עורו כהה כשל הבחורה, הוא לבש מכנסיים בלבד, חושף את גופו המקועקע.
"סלבי, תסתיר את עצמך, שהם לא יחשקו גם בך..." אמר טרי.
"וויגלי..." הצטרף הוויגליטאף, אחריו הצ'אטוט שלהם. ראיקו הגיע מתוך העצים.
"כסף צעיר!" הם דקלמו יחדיו.
"ברבים מתוקים, הגענו לכאן היום כדי לנקום בכם על ההשפלה שגרמתם לנו לעבור בפסטיבל ג'וטו!" חייכה הבחורה.
"אנחנו יודעים ששמך ניקי!" קרא טרי.
"בהחלט, ואני ליל!" הוסיף הבחור, "הצלחנו לאתר אתכם ולא נעזוב אתכם!"
"פאה יפה בחרת לעצמך היום!" צחקה ויולט.
"מהממת, אבל לא כמו המנומרת שהסינדקוויל של הברב הזה הצליח לשרוף לי..." היא אמרה.
"וויגלי..." צחק וויגליטאף ברשעות.
"יש לך הרבה פאות?! אני בעד לשרוף לך גם את זו!" צחק טרי ושחרר לחופשי את סינדקוויל.
"נראה אותך מעז..." התערב ליל.
"מה זה ברב?!" שאלה אמבר.
"אין לנו מושג, הם קצת משוגעים..." ענה לה דני.
"סינדקוויל, גחלת!" פקד טרי. סינדקוויל פער את פיו והחל לירות ניצוצות של אש. וויגליטאף פרץ והגן בגופו על המאמנת שלו.
"צא לוקסיו, ניב אש!" פקדה אמבר. לוקסיו פרץ מהפוקדור שלו, ניביו בוערים. הוא ניתר לעבר ניקי.
"ראיקו, מכת ברק!" פקדה ניקי. ראיקו טען אנרגיה חשמלית חזקה וירה אותה לעבר החבורה. לוקסיו ספג בגופו את המתקפה, אך נפגע בכל זאת.
"מצוין, בוא נזוז ליל..." אמרה ניקי. מסוק קל ריחף מעליהם. הוא התחבר לקופסת הזכוכית והם החלו לטפס לעברו.
טרי החל לרוץ לעברם. בתגובה, ראיקו הרתיע אותו עם ברקים.
"סינדקוויל, התפרצות!" פקד טרי.
סינדקוויל החל לייצר אש צורמת גבו וירה אותה לעבר המסוק, אך האש לא הספיקה להגיע. ניקי וליל כבר טיפסו לתוך המסוק.
"חזור ראיקו, עשית עבודה מצוינת..." צחקה ניקי והשיבה את פוקימון הנמר האגדי אל תוך הפוקדור שלו.
"וויגליטאף, קרן על!" פקדה ניקי על הפוקימון שלה שהציץ מדלת המסוק. וויגליטאף טען את המתקפה והחל לירות קרן עצומה, ורודה לעבר החבורה. סינדקוויל נפגע קשות מהמתקפה.
"לוקסיו, אתה חייב לעזור לו!" בכתה אמבר.
סינדקוויל, חבול ומותש שכב על הרצפה. עיניו נעשו אדומות, גופו זהר באור תכול. גופו החל להתארך ולגדול, עיניו נפקחו סוף כל סוף, הוא התפתח.
פוקימון חדש עמד לצידו של לוקסיו.
"קווילבה!!" קרא הפוקימון שהתפתח עתה מסינדקוויל.
"אני לא מאמין!!" התרגש טרי.
**קווילבה, פוקימון הוולקנו- קווילבה מרחיק את אויביו בעזרת האש שעל גבו. האש תבער יותר ויותר ברגע שהוא מוכן לתקוף** הסביר הפוקידע.
"קווילבה, תשתמש בהתפרצות כדי להמיס את המוט שמחזיק את קופסת הזכוכית!" פקד טרי.
"לוקסיו, עזור לו עם מכת ברק!" פקדה אמבר. לוקסיו שחרר צרור של ברק בליווי הלהבות הצורמות שבקעו מקווילבה במתקפת ההתפרצות. המוט הותך וקופסת הזכוכית נפלה על הקרקע.
"לעזאזל!!" נשמעה צעקה של ניקי מתוך המסוק.
לוקסיו חשמל את המסוק והוא איבד את כוחו.
"צא ראיקו!" פקדה ניקי ושחררה את פוקימון הנמר. ניקי וליל קפצו עליו, והוא דהר משם. המסוק התרסק היישר אל תוך האגם.
"האגם!!" צעקה אמבר, "אני מבקשת מכם, תנקמו בהם!"
"ברור!!" ענה לה טרי והתרגש מהקווילבה שלו. קווילבה ירה מתקפת גחלת והמס את הזכוכית. יחד עם מתקפת הקידוח של הסיקינגים, הצליחו הפוקימונים לצאת החוצה.
"תגידו מה שתגידו, הם לא פראיירים!" התעקשה ויולט וחיבה את האייפום והסלווקינג שלה.
"וולפיקס..." שמח דני וחיבק אותו ואת בלאסום וטוטודייל.
"גלייגר!!!!!" צרח טרי מאושר כשהעקרב המעופף נחת עליו בחיבוק. טרי מחץ אותו והוא עשה את מה שהיה עושה תמיד, דוקר אותו עם זנבו בגלל שהוא הרגיש חנוק.
"אמבר, נוכל לעשות קרב חוזר בין לוקסיו לקווילבה?" שאל טרי.
"בכיף!" ענתה אמבר.

"קרב אחד על אחד, צאו!" שפט דני.
קווילבה, מסך עשן!" פקד טרי. קווילבה שחרר מפיו עשן שחור סמיך.
לוקסיו חיפש אותו, אך התקשה לראות מסביבו.
"קווילבה!" קרא פוקימון הוולקנו וחבט בו.
"לוקסיו, ניב אש!" פקדה אמבר. לוקסיו נגס בגופו של קווילבה, כשניביו בוערות.
"אל תרפה, מכת ברק!"
קווילבה התחשמל קשות. הוא התכופף מעט ואז ירה התפרצות. השניים נפלו, מתנשמים ומתנשפים.
"התפרצות!"
"ניצוץ!"
לוקסיו עטף עצמו בחשמל. הוא התנגש באש הצורמת וספג גם ממנה נזק. קווילבה נפגע מההתנגשות. השניים נפלו מעולפים.
"אני מכריז על תיקו!" קרא דני.

"מעניין איך הם מצאו דווקא אותנו, ניקי וליל..." אמרה ויולט, שוכבת במיטתה בסוויטה במלון, מנסה להירדם.
"זה מקרי בטח..." סיכם דני.
"טרי מה אתה חושב?" שאלה ויולט. טרי נחר, הוא היה עייף מאותו יום וכבר נרדם.
ויולט צחקה בשקט, היא הסתובבה ונרדמה אחרי כמה דקות.
דני עוד לא נרדם, הוא הרגיש לא בסדר עם עצמו, על הדני שהוא היה פעם.

"נינקאדה, תבין, זה לא אתה, זה אני..." אמר דני. הוא דיבר לפוקימון החרק שלו באמצע יער, לא אותו יער בו הוא נתפס.
נינקאדה נראה מאוכזב.
"אתה בסדר גמור, אתה פשוט לא מתאים לתחרויות בהם אני משתתף, וזה לא שאני לא אוהב אותך, אבל אני חושב שכדאי שתשאר ביער ותחכה להזדמנות שתמצא מאמן שיתן לך את מה שאני לא יכול לתת..." הסביר לו דני. הוא שחרר אותו מהפוקדור, הופך אותו שוב לפוקימון בר.
נינקאדה סרב בתוקף, הוא דחף את טרי והפיל אותו על הקרקע. נינקאדה בא במגע עם הפוקדור שלו, הוא נשאב לבפנים ונתפס מחדש.
"מה אני אעשה איתך?!" שאל דני. הוא היה אובד עצות, הקטין את הפוקדור ודחף לכיסו.

דני סידר את חפציו המועטים בתיק גב בו השתמש במסע הקודם שלו בהוון ולקח עימו את הקופסא עם הסרטים שהרוויח בתחרויות. הוא לקח עימו פוקדור בודד ששכב עמוק במגירה ונישק אותו, "התגעגעתי אליך" הוא לחש לכדור. הכדור נע בכף ידו. דני טחב אותו לכיס.

"תישאר איתם!" אמר דני ושחרר לחופשי את הוויפינבל שלו, "אין שום סיכוי בעולם שתחמיץ את הפסטיבל הגדול חבר, אל תדאג" עודד דני את וויפינבל. הוא הניח את הפוקדור שלו על השולחן, לצד פוקדור נוסף ומסתורי.

"טוב, כולם פה..." מלמלה קאסי. היא הסתובבה בחדר הטבע, ספרה את הפוקימונים ששוהים שם. הי שם הפוקימונים שהשאיר טרי, אלה של מת' ושל דני, שלה ושל לאנס.
היא נתקלה בפוקדור נוסף, לא היה ברור למי הוא שייך.
היא פתחה אותו. נראה כי זמן רב לא נגעו בו. נינקאדה הגיח החוצה אל אוויר חדר הטבע.
"נינקאדה?" היא תהתה. הפוקדור הונח ליד זה של וויפינבל, אז היא הסיקה שהוא שייך לדני.


פוקימונים שהופיעו בפרק:


אירועים מיוחדים:
*סינדקוויל מתפתח לקווילבה
*מתגלה שלדני יש נינקאדה, אותו הוא השאיר בחדר הטבע

ספויילר לפרק הבא:



"אירודקטייל! פעימת דרקון!" פקד לאנס. אירודקטייל התאפס על עצמו. הוא שאג ופער את פיו, יוצר כדור בצבע טורקיז חזק ויורה אותו כמו כדור של אקדח לעבר פלייגון.
"מה לעזאזל?!" תהה דני.
"דני!" נשמעה קריאתה של ויולט. חברתו הטובה רצה אליו, ביחד עם טרי והמאמן עם המגנטון.
עשרות ציפורי סוואבלו תכולות התיישבו על העץ הגדול. אחת מהן, צבעה שונה, זהוב.

פוקימונים שצפויים להופיע בפרק:
מגנזון, סוואבלו, סוואבלו (זוהר), מגנטון, אירודקטייל, פלייגון

אין מה להגיד!
אתה פשוט מדהים,כמו בכל פרק אתה מצליח לסקרן אותי ברמות בתלתי מתוארות...

עד כדי כך? :]
איזה כיף, תודה! שמח שאתה נהנה...

הפרק הבא יגיע ממש ביומיים הקרובים, יש למה לצפות :]
בסוף הפרק אני אחשוף הפתעה חדשה!
אל תגידו שהעונה הזאת לא מפתיעה