דור;
אתה צועק אם יש מישהו שיעז להתעסק בכם, ומבחין בפוקימון ענק דמוי סוס, חגורה צהובה על מונתו.
"אני הוא ארכאוס" הוא אומר, אך אתה מתעלם וממשיך בדרך.
אתה וסניזל שמים משקפי שמש.
אתה נכנס לעיר פטלבורג, אתה מסתכל מרחוק ורואה מרכז פוקימונים, חנות, בתי מגורים ומכון פוקימונים סגור.
אייס;
בואנה בואנה, מה אתה חושב, אתה יכול לתקוף באדו סתם ככה ולעזוב כאילו לא עשית כלום?
----
אתה מחזיר את נידורן לפוכדור, בביאוס.
ומתכוון לעזוב, כשלפתע מרגיש חבטה בגב, אתה מסתובב ורואה את באדו, רותח מזעם.
שון;
אתה צועק על ליטוויק שיסיים עם הקרב, וישתמש בגחלת.
הוא מסתכל עליך במבט של 'נו מה עכשיו אתה הורס את כל הכיף', אך מציית ומשתמש בגחלת.
הפוקימון הנחש חוטף פגיעה ישירה, ובורח בצווחות "וייפר!, וייפר!".
ליטוויק מסתכל עליך ומפנה את הגב.
"תודה רבה!" קורא הפרופסור, "אתה... שון? המאמן המתחיל?" הוא שואל.
מגל;
אתה מחזיר את וופר וחשילד לכדורים שלהם, ומכניס אותם לחגורתך.
"כן, בהחלט" טוען מייקל לשאלתך, ושניכם ממשיכים אל העיר ראסטבורו.
אתה מביט לצדדים, רואה מספר פוקימונים דמויי פטרייה נחים על הדשא. אתם עוברים בין פוקימוני הפטרייה, בשביל, כשלפתע פוקימון דמוי גולם צועק אל השביל.. ועוצר באמצע הדרך.
מייק;
בואנה אני קורא לשוטרים, מזה. מתפשט מול ילדה בת 12. סתם לא קורה מינימום 16, אז אתה נקי.
---
אתה מבקש מקורה לשים עין על הפוקימונים, ונכנס למים.
המים קרירים וצוננים, ואתה נהנה. אתה מבחין במעט פוקימונים משחקים בתוך האגם, אך מעדיף שלא להפריע להם.
אתה מביט לכיוון קורה, במבט תוהה, כשלפתע אתה מבחין בעשן מרחוק. ולא, זה לא צ'רמנדר
סטיבן;
בואנה יונתן מזה המשחק באבנים הזה, main allahu akbhar
---
אתה לא מוצא אבן, אז אתה פשוט מחליט לבעוט בזאב, שעף אחורה במלמול "צ'יינה...."
אתה רץ אל הפוקימון, שנראה מפוחד. "אני אעזור לך, אין לך ממה לפחד" אתה מסביר (אהמ), והמבט המפוחד על פניו נעלם, והוא נותן לך להרים אותו. הפוקימון לא כלכך קל כמו שהוא נראה, אך הפרווה שלו- רכה ונעימה, בחיים שלך לא הרגשת מרקם יותר נוח.
אתה מגיע לפאתי העיר אולדייל, והזאבים מאחוריך, כשלפתע אתה נופל על הפנים, והזאבים מסביבך. הפוקימון הקטן מלקק לך את הפנים ומסתכל בחשש, לא יודע מה לעשות. אחד הזאבים מתקדם לכיוונכם, אך הפוקימון הקטן שועט לעברו ובולם אותו בחזקה, מעיף אותו הצידה.
מליפאן;
אתה מתכנן בראשך תכניות לזמן הקרוב, ולבסוף מחליט לברר מה עם ההורים.
אתה מוודא שנוח לך, ושהכל במקום, ומחייג.
"הלו, מליפאן?" עונה אמא, ובלי לשים לב אתה מחייך חיוך קטן. אתה מספר לאמא על הפוקימון הראשון שלך, הקרב הראשון, וכמובן התפיסה המרגשת של היום. "אני שמחה שטוב לך!" אמא מוסיפה, "אתה זוכר את הבן דוד שלי, טיילר?" היא שואלת, השם מוכר אך אתה לא זוכר. "טיילר, בן דודי מקאנטו הגיע למחוז. לפי מה ששמעתי ממנו, הוא הולך ללון בימים הקרובים בעיר ראסטבורו, ללמוד מעט על המאובנים ולבקר במוזיאון" מספרת לך אמך, "ממה שסיפרת לי אני מבינה שגם אתה בדרך לשם, אם תספיק לפגוש אותו זה יהיה נהדר! הוא מגדל פוקימונים מומחה, בעל ידע רב. אני בטוחה שתשכיל מאוד מהפגישה איתו" אומרת אמך בהתרגשות. -"וכמובן תמסור לו שיבוא לבקר! לא ראינו אותו כבר זמן רב."
פקוקי;
היו לי ממך ציפיות גבוהות. עכשיו אני חייב לעשות את המ"ת שלי advanced כדי שתתמכר
----
אתה הולך להסגיר את עצמך, ומתקשר למשטרה.
שתי ניידות מגיעות, עם שוטרים רבים, כולם סביבך. ערס מספר 2 מסתכל עליך ויורק לכיוונך.
שני שוטרים מתקרבים אליך במטרה לאזור אותך, כשלפתע אתה רואה..... את בני?
"לאאאאאאאאאאא!" הוא צועק, רץ לעברך, הוא נראה אותו הדבר בערך, פרט לעובדה שהוא ערום וכל הגוף שלו שחור- כאפר. ידיו של בני זוהרות, ובוערות באש, יכול להיות שהוא..? לא... אין מצב..
בני יורה אש על השוטרים, שבורחים מהמקום כמו pussy, תוך כדי שהוא דופק אגרופים לצ'חצ'ח ממקודם ושורף לו את הגופה. אתה ובי נותרים היחידים בזירת האירוע, כל השוטרים ברחו.