אללה סוכות;
מתכוון להגיב הרבה יותר, תכינו את עצמכם.
אגב.. מכיוון שהעלילה כרגע מתקדמת די לאט, אני לא אעשה איוונט כרגע.
אבל אם אני אראה שאנחנו כבר מתקדמים לעבר המכון השני, אז בכיף
חח מרגיש לי שיש בעיר רסטבורו הרבה מידי דברים לעשות..
נ.ב.
המרחקים במ"ת הם לא כמו במשחק. הליכה ביער יכולה לקחת לכם קרוב לשעתיים-שלוש, אפילו שבמשחק עצמו זה לוקח שלוש דקות בלחץ. סתכלו על זה בצורה ריאלית
לוקאס;
אתה תופס את סייטר עם ידך, ומברך אותו.
הוא קורא בשמחה, ומסתכל אל עבר ניקי. "סייטר אתה אלוף!" היא אומרת בשמחה
אתה מחזיר את סייטר אל הפוכדור שלו, ומתקדם אל מחוץ ליער, משאיר את הסייטרים האחרים מאחוריכם.
אתם יוצאים, ומולכם ניצבים שדה פרחים ענקי, העיר עוד רחוקה מעט.
בקצה שדה הפרחים, ניצבת חנות פרחים קטנה. מספר פוקימונים משחקים להם בין הפרחים, אישה מבוגרת ולצידה פוקימון קצת יותר גדול משקים את הפרחים.

דור;
אתה ממשיך אל עבר העיר הבאה, ומתקדם במשך 40 דקות ביער.
אתה מבחין בכל מיני פוקימונים שלא מהווים אתגר לסניזל
לפתע עוצרת אותך בחורה. "היי אתה, קרב, עכשיו."
הבחורה נראת רצינית, ומחזיקה פוכדור בוהק.
--
קרב רציני אני רוצה לראות פה.
מייק;
אתה ממריץ בנאזליף בטחון, והוא קורא בהסכמה.
נאזליף רץ אל עבר סטאריו, מוכן לחבוט בו מחדש. הבחורה מגחכת, "סטאריו אקדח מים!".
סטאריו יורה אקדח מים ונאזליף מתחמק במהירות, ושולח מתקפה משולשת.
הקרקע סביבו זוהרת בירוק, והוא שולח משולש עוצמתי אל עבר סטאריו, שנראה סובל.
לאחר מספר רגעים, באור על אבן החן שלו נכבה, והוא מתעלף. "סטאריו חזור", אומרת הבחורה. "זה שלך", היא אומרת ומגישה לך אבן מים, מביטה בנאזליף. "אתה בהחלט קשוח", היא מוסיפה בחיוך.
רון;
זה בסדר הפייבוריטס שלי הם קריקטון וליקיליקי.
--
אתה מורה לארון להפסיק, אך נראה שזה לא מעניין אותו, זה כיף.
לבסוף הוא מפסיק כשאתה זורק פוכדור על סנטרט, שמתנדנד שמאלה וימינה מספר פעמים.. ולבסוף נעצר.
ארון נראה כעוס שהפסקת לו את המשחק
סטיבן;
אתה זורק פוכדור אל עבר מרקרוו, שנשאב לתוכו באור אדום ובוהק.
נידורן מוכן לראות מה קורה איתו, ומחכה בציפייה למרקרוו.
הפוכדור נופל ונחבט באדמה, ומתחיל להסתובב.
סיבוב ימינה.. סיבוב שמאלה.. ו.. הופ! הפוכדור נעצר. לכדת מרקרוו.
אייס;
מ'פתאום, סתם עוד עלילה עלילתית.
--
אתה מתבאס מהגניבה של הפוקימון שלך, ומציע ללכת ללון במרכז הפוקימונים.
"הוא קצת רחוק.." אומר לך תום, ומביט אחורה. השעה כבר 9 בערב, לא תספיקו להגיע.
"מה דעתך שנישן באוהלים, כאן, ביער?" שואל תום, "נוכל להקים מחנה, מחר בבוקר נמשיך."
--
וכן, יש לך ציוד מחנאות.
מליפאן;
סרסקיט וסינדקוויל שולחים בועות וגחלת, אך נראה שזה לא מועיל.
הגחלת והבועות לא תורמות זו לזו במיוחד, והרוח הכסופה מפוצצת את הבועות שנותרו בקלות ואת הגחלת גם כן, אמנם הרוח קצת מצליחה להאט- סינדקוויל וסרסקיט מצליחים לחמוק ממנה, ולחטוף רק מעט מהנזק.
סרסקיט לא מאבד שנייה, ויוצא אל מאריל עם מאבק חרק. הוא נצמד אליו, ומתחיל להכות אותו ולזוז ללא הרף.
נראה שמאריל לא מצליח להשתלט עליו, ואף מפספס עם אקדחי המים בניסיון להוריד אותו.
מאסקריין שועט אל עבר סרסקיט שחובט במאריל חסר האונים, ומרחוק עומד סינדקוויל מחכה להוראה.
נראה שמאסקריין יגיע מהר יותר מהגחלת של סינדקוויל.
לילי;
את מכוונת את הפוקידע אל עבר הפוקימון המוזר, והנורה זוהרת באור ירוק:
הפוקידע מספר, ואת מצטמררת, כמעט מפילה את הביצה שכרגע השגת. אם זה נכון- זה נורא קריפי, אפילו לך.
"אתה מכיר אותי!" את אומרת לקאיטו, והוא מביט בך במבט מופתע.
"אם כך, אנו צריכים לעשות בינינו קרב, המנצח זוכה ללכוד אותו!" הוא טוען.
את מתלבטת, ומבחינה שהפוקימון מצחקק לו וממשיך בדרכו אל תוך היער.
סהר;
אתה מורה לטימבור להירגע, נראה שזה לא בדיוק מרגיע אותו.
הוא משתמש במיקוד אנרגיה נוסף, גופו זוהר באור כחול, והוא קופץ בעזרת בול העץ, וחובט בפידג'י.
פידג'י מוטחת קצת אחורה, אך עדיין מעופפת בנחישות.
פידג'י שועטת אל עבר טימבור, שמתנשף בכבדות ונראה שלא יספיק לברוח, כשלפתע הוא תופס בבול העץ שלו- והמרקם של בול העץ משתנה, נהיה סלעי ואפור, קשה למדי.
טימבור זורק את בול העץ שלו על פידג'י, שנפגעת קשה ונופל, מעולפת.
"טימבור כרגע השתמש בזריקת אבן?" שואלת אמה מהצד. אתה בודק בפוקידע, שבהחלט מאשר על למידת המתקפה.
--
לפרוטוקול, אם יש אבנים או אדמה בסביבה, אז הוא לא חייב להשתמש בבול העץ.