ניק ~
סורי. אני מתנער לי קצת כדי להתרכז חח
~
קאטרפרי ירה קורים ליבר סיד וקשר את פיו לפני שהספיק לירות עוד גחלת והזדרז לדחוף אותו אחורה על גבו.
ניק ~
סורי. אני מתנער לי קצת כדי להתרכז חח
~
קאטרפרי ירה קורים ליבר סיד וקשר את פיו לפני שהספיק לירות עוד גחלת והזדרז לדחוף אותו אחורה על גבו.
אלון -
סורי שפספסתי איכשהו. באמת שהייתי מחוק.
~
טוני מחייך ועיניו נצצו. הוא מתחיל לרוץ בצורה מעט מגוחכת מזכירה נינג׳ה והוא מוביל אותך לאחוזה ענקית מלאה בעצים מסודרים וכביש שחור וחלק הוביל לשער כסוף וזהוב. טוני לחץ כלאחר יד על כפתור גדול והשער נפתח לאחר שזרק פנימה מעין כרטיס. לאחר דקות ארוכות של הליכה בגינות ובמדשאות עמוסות הפוקימונים אתם עולים במדרגות שיש והדלת חלקה ובוהקת. אתן נכנסים וטוני צועק "הוו צ׳יפצ׳אפ!" קרא טוני בקול וגאסטלי מעונב הופיע. הוא חייך ונעלם שוב. לפתע אשה מבוגרת עם שיער כסוף וחליפה יוקרתית נכנסה לחדר [בראש שלי יש את מלכת אנגליה] והיא נראתה נוספת בטוני. "איפה היית? ראיתי שלא הכנת את שיעורי הבית במתמטיקה שוב!" נראה שהיא התעלמה מנוכחותך לחלוטין!
ניק ~
אתה אומר שאני עייף?! אתה ירית כרגע בסינדקוויל...
~
בעודך מתכון לקאטרפרי סיד יורה גחלת ומשתחרר מהאחיזה של החוטין ויורה גחלת על קאטרפרי שמתעלף במקום.
אלון -
הגברת הביטה בך שניה וסקרה אותך מכף ראשך עד לנעליך מלאות הבוץ. נראה שהיא החליטה להתעלם ממך וחיכתה לתשובה מבנה.
"אני התחלתי לע.."
"נמאס לי מהתחלתי!" קטעה אותו אמך. "אתה יודע מה היתה העסקה. תעביר אותם אליי." פסקה וטוני החל לדמוע מעביר אליה את הפוקדורים שלו באיטיות.
[QUOTE=The Charmander;1485684]טיפ ~
לא רק שהיא חומקת ומבלבלת את אקנס, נראה כי בטחון העצמי שלה מטפס ועולה. לבסוף אקנס מתעלף מהמתקפה העוצמתית בהכנעה.
"כל הכבוד!" אעודד את צ'יקוריטה ואזרוק פוקדור על אקנס. "אני ממש גאה בך גרייס" אומר לה.
לאחר שאקנס יילכד בפוקדור נמשיך ללכת בשביל
מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013
הפוקימונים האהובים עליי:
ספוילר
שם בפורום: Amitlv
שם השחקן/נית: בל
תיאור/ספרייט:ספוילר
רקע אישי: "את חייבת להבין זו הסיבה!" הקולות בקעו מין הסלון, הם העירו אותי. "זה קרה כשהמחוז הזה נוצר וזה יקרה שוב!" הקול היה מוכר אך נשמע לחוץ, נשמע מפוחד. "אל תיכנס לזה שוב קאל" נשמע קול נשי, הלכתי לקולות, סך הכל ילד בן 7 שלא יודע הרבה. "אמא?" שאלתי "למה אבא רטוב כאילו הוא היה בבריכה?" שאלה תמימה מילד תמים "בל מה אתה עושה מחוץ למיטה?" היא שאלה ברוך "קרן אני מספר לו." אמר אבי נחרץ וכבר קם מין הספה "לא!" היא קראה ואחזה בידו כאשר התחיל להתקדם "הוא רק ילד! תן לו את התמימות הזו" היא התחננה, אבל אבי, קאל, בשלו. "בל זה לא מהבריכה זה.. טוב, זיעה..." הוא אמר נבוך "אבא מעוד לחוץ, אתה זוכר מה אבא עושה?" הוא שעלה אותי "מדען!" כמובן שידעתי "מהטובים במחוז!" השווצתי, "אם כך" הוא אמר לי וליטף את פני "אתה יודע שלאבא יש ארון שאסור לגעת בו" הוא סיפר, ידיו היו רטובות והשעירו זיעה קרה על הלחי שלי "אסור בשום פנים ואופן!" אחכה אותו, שמעתי את המשפט הזה יותר משידעתי לספור. "מישהו נגע בוא היום" הוא אמר אחוז בהלה ורק אז שמתי לב לחתך מדמם שליד עוזנו השמאלית. "אבא?" אשאל ואקרב את ידיי לחתך אך במהירות הוא הזיז אותה. השנים חלפו, לאבא נהתה צלקת מגניבה. אך אותו האבא הוא כבר לא היה, ימים כלילות הסתגר בחדרו, לפעמים שמעו יללות בכי ולפעמים שתיקת מתים. בוקר אחד התעוררתי מאוחר, אבא לא העיר אותי. 'כנראה שחופש היום' חשבתי אך לא. אבא ברח באישון לילה. אסף את כל הדברים מחדר העבודה, את עבודת חייו, וברח. נשאר פתק אחד מונח על השולחן ובוא כתוב כך: "סלע האיזון הוא המקור לקרב הגדול ההוא, הקרב המדהים ההוא, הוא נגנב באותו הלילה. אתה חייב למצוא אותו לפני..." מים הרסו את המשך הפתק 'נזילה ארורה' חשבתי ואז נזכרתי באותו לילה, בצלקת, בפחד שהיו בעיני אבי. יש לי משימה להשלים, אבל באיזה צד אני? מי גנב את הסלע? הטובים? הרעים?. הכל התבלבל לי צנחתי על הריצה, התעלפתי. זיכרונות מאבא עברו במוחי. גבר עם חליפה כחולה שלידו אישה בחליפה אדומה "כמו אש ומים" אני זוכר שאמרתי הם "בדיוק כמו אש ומים" הם ענו לי ונכנסו לחדר העבודה של אבי. עוד זיכרון והפעם מדים שחורים וR גדולה אדומה כמו דם במרכזם, מדי העבודה הישנים של אבא. הכל היה ברור לי עכשיו. אני יודע באיזה צד אני. או שמע?.......
פוקימון התחלתי:
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע מלא באוכל לפוקימונים ובני אדם ללא הגבלה.
, פוקדע
, מזון
, מחסנית תגים
, חכה ישנה
, מפת האיזור
.
כסף: 0$.
הערות/בקשות: איך הרקע? את האמת!
כמו תמיד. עמיטריד.
אלון -
נראה שהיא הבחינה בעובדה שאתה בן אנוש בפעם הראשונה. היא מעיפה לעברך מבט מתנשא "אני מציעה שתלך עכשיו, אני לא מוכנה לדון בזה עם ילד בגילך, אתה בקושי התחלת את המסע שלך ואתה ממש לא הולך להגיד לי מה לעשות! זה הבן שלי ואני רוצה שהעתיד שלו יהיה טוב משלך."
"אבל אני לא רוצה את העתיד הזה!" הוא מתעצבן ומיד חוטף סתירה מצלצלת. "אתה לא תתווכח איתי מול זרים זה ברור לך?!" נראה שהיא מאבדת את זה טיפה...
טיפ -
אקנס נכנס לפוקדור שתמנדנד במהירות ונכנס לאחד השיחים! אפילו לא הספקת לגלות אם הוא נתפס. צ'יקוריטה נבהלת ומיד ממהרת אחריו. את ממהרת בעקבותיהם מתוך אינסטינקט ואת מרגישה את נופלת לפיר ענק בעקבות צ'יקוריטה. את מתגלגלת בבוץ ומרגישה פיכסה, מולך את מביטה בציקוריטה מחזיקה בפוקדור בפיה ולידה עמד בחור צעיר וגבוה ללא חולצה. הוא נראה בן גילך.
דקסטר -
מיקום דרך 001
כסף 25$
-
צ'ארמנדר ממש נהנה מהמחמאה שלך ומתיישב לידך. הוא נח ומביט לשמיים. ואז הוא מצביע על דרך 001 ואתם הולכים לכיוון. לפתע אתם שומעים רחש מהעשבים ולפניכם נגלההופיפ! הוא החל לרחף בחיוך ושר לעצמו בנחת...
לוקאס -
אתם ממשיכים בדרכם ומולך ניצב. הוא נראה כעוס למדי והוא אחז בידו קליפה של מה שנראה כמו ביצה. הוא הצביע על טוטודייל ורקע ברגליו בכעס.
טובי -
אתה מזדרז לעבר המהומה בהתרגשות ואתה רואה קרב פוקימונים בין אוניקס ודראונזי, הבעלים של דראונזי נראה מחזיק בידיו שטרות ואוניקס שהיה רדום לפתע נראה מעולף!
"מי הבא בתור? תוכלו לזכות ב200 דולר כרגע אם תביסו אותי! מי בא?!"
עמית - אתה בפנים.
אתה קם בבוקר ומשום מה אתה נזכר בכל הקורה אותך בשנים האחרונות, עד כמה מסוכן אתה מסוגל להיות עד כמה אלים, חששות מתגנבות ללבך לפתע. אתה לוקח נשימה עמוקה ומחליט שזה לא איך שאתה מתחיל בוקר שכזה ומזדרז לך להתארגן. אתה נזכר במסיבה שנערכה לכבודך אמש ויודע שזה כל מה שאתה היית צריך שם. נזכר בכל מה שהוריך עשו למענך כל השנים הללו. זה פגע במקום הנכון ואתה מוכן נפשית לעזוב את הבית. אתה לובש את הבגדים החדשים שהוריך קנו לך וזורק על כתפיך את התיק החדש!
השמיים לא יכלו להיות יותר כחולים והשמש ליטפה את מצחך בעוד שהרוח בידרה את שערותיך. יום פשוט מושלם. אתה צועד לעבר המעבדה ולאחר זמן מה אתה נכנס. היו שם מאמנים נוספים ואליך התפנה פרופ די גבוה שהזדהה כפרופ בירץ'. הוא היה חביב למדי וביקש ממך למלא טופס כדי לקבל את הפוקימון שלך. הפוקימון שלך. לאחר מה שהרגיש כמו נצח אתה מקבל את הפוקדור הנכסף. אתה ממהר לצאת מהמעבדה, לא לפני שקיבלת את כל הדברים הנחוצים. אתה מביט בפוקדור וקולט. אתה צועד את הצעד הראשון של המסע האישי שלך. המסע האולטמטיבי.
ניק -
הפוקדור רועד לכמה דקות ופתאום אתה שומע קול של נערה. היא נשמעת בצרות. סאמר שומעת את זה גם והיא צורחת ביחד איתה, אתה מחפש את הפוקדור שלך והוא לא נראה באיזור, סאמר החליטה לבדוק איפה הוא והיא נופלת אל תוך פיר חשוך! "הצילו!" אתה שומע את קולה!
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)