נושא: Pokemon - search for new champion

דילן:
המצב קצת מתסכל אותך, מורקרו יריב לא פשוט והבנאדם הזה משתמש בהרבה כוח במהלכים שלו. את חושבת במהרה בעוד העוף השחור עת לעבר ווידל בצעדי ענק. רעיון מבזיק בראשך ואת מיד פועלת מחוסר זמן, מדריכה את ווידל בביטחון "ווידל אל תתבלבל, תשאר מרוכז ברעיון שהוא פשוט מגיע אליך קדימה. תסתחרר במקום ושלח עוקצים רעל!" הקטנצ'יק מקשיב לך וקורא בעוז בקולו הצווחני ומשחרר מטח רציני של עוקצים סגלגלים דקים וחדים. הוא מסתחרר על קרנו וטווח לכל עבר. לפתע מורקרו נעצר במקומו, מפרפר לרגע זורח כולו באור סגול. הוא ספג מן היכולת של מתקפת עוקצי הרעל והורעל. הוא מחלש מעט ולא נראה טוב כלכך כמו קודם. הבחור נלחץ וצורך "ררררהה! אל תוותר מורקרו באותה התכנית, תקוף אותו ברדיפה ללא רחם!" הפעם מורקרו מתחיל לרחף מבצע בורג באוויר לתנופה וטס אם מקורו המתכסה זרמים סטטים שחורים (נראה דומה לזה) כשאת ו-ווידל שמוכנים לקראת מהלך פשוט כלכך. ווידל משתמש בירי חוטים המתלפף סביב מורקרו בכל מיני מקומות לאט לאט סוגר אותו, בולם אותו על הקרקע אל תוך כדור חוטים. מהר מאוד מורקרו ממש נעטף בתכריכים ונראה כגולם וווידל מטלטל אותו למטה ולמעה ומסחרר מעט את הערב ששוב נתקף מהשפעת ההרעלה. הוא מתעצבן ומשתמש בניקור לצאת מסתבוכת החוטים ומקבל היישר לפניו עוד ירי של עוקצי רעל רבים החותכים את גופו ופורעים נוצותיו. מצבכם בקרב הפך מהר מאוד למזהיר בזכות המהלך הזה. "ה-ה... היי בובה, מממ..ממ-מה זה המהלך הזה לעזזל?!" מגמגם הבחור הגוטי בתדהמה וחרדה.

תומאס:
מבוהל עד אימה אתה קורא "אוי לא!" ונורא מתוח מכל הסיטואציה, אתה מוציא את ספירו. האור הלבן מהפוקדור שנפתח מסוונר אותם והינה העורבת הקטנה שלך בחוץ קוראת בקולה הצווחני והמעט צורם ומביטה סביב מופתעת מן הכמות. אתה קורא לבלאבזור לשלב מתקפת עלים קסומים יחד עם מתקפת רוח של ספירו, העלים עפים ומתפזרים לכל עבר בזכות הרוח ומדכאים קצת את תגובתם של הבידרילים המתגוננים ללא מאמץ. אין ספק שזה מחוסר סיכוי להילחם בהם, זוהי סכנת חיים של ממש ואתה בחכמה מחפש דרך מילוט. קצת ימינה מאחוריך אתה מבחין בפרצה בטבעת האש שהם יצרו סביבך (מטאפורי כמובן, לא באמת אש). אתה באלבזור בורחים כשאר הוא קופץ לך לידיים וספירו עפה אחירכם נסים על נפשותייכם כשהזמזום המפחיד של הבידרילים הזריזים בעקבותיכם! אתה מביט אחריך והם לא מרפים שולחים טילי סיקות כולם יחד הפוגעים בדשא בעצים ובצמחים שמסביבך מנסים לפגוע בכם ולנטרל אתכם. הם יעשו הכל כדי לשחוט מבאלבזור את הפרח שעל גבו. אינך יודע מה לעשות. ספירו סופגת מטח עצום של טילי סיקות מבערך 9 בידרילים ומתעלפת במקום, תוך כדי ריצה אתה מחזיר אותה לפוקדור. לפתע אתה רץ אל תוך סבך שיחים גבוהים שענפיהם מכים את פניך ושורטים אותך מעט ולפתע בבום גדול אתה בתוך אגם קטן!
אתה בא להוציא את הראש כשהבידרילים מעליך. אתה ובאלבזור עוצרים נשימתכם בכל הכוח שהצרעות המפחידות מסיירות להם סביב לחפש את הריח שלהם. בגלל המים הוא מתפזר ונמוג ולאחר כמה זמן הם הולכות. אתה מהר פולט ראשך החוצה בפראות ואתה ובלאבזור נושמים נשימות כבודות ועמוקות מאוד. כשעל ראשך שושנת מים, לפתה מראש קופץ פוליווירל שמכה את פניך בסטירה כפולה בגסות ונעלם לו אל תוך המים. אתה מביט סביב, איזור יפה ושליו למראה. נראה נורא נחמד פה.
אתה רואה שם על שפת האגם, דייגולידו נערה יפת מראה בת גילך לבושה בשמלה מהודרת וכובע קיצי רחב שוליים. האחד דג והשניה יושבת עימו והם מדברים וצוחקים.

פורסם במקור על ידי nivx10

דילן:
המצב קצת מתסכל אותך, מורקרו יריב לא פשוט והבנאדם הזה משתמש בהרבה כוח במהלכים שלו. את חושבת במהרה בעוד העוף השחור עת לעבר ווידל בצעדי ענק. רעיון מבזיק בראשך ואת מיד פועלת מחוסר זמן, מדריכה את ווידל בביטחון "ווידל אל תתבלבל, תשאר מרוכז ברעיון שהוא פשוט מגיע אליך קדימה. תסתחרר במקום ושלח עוקצים רעל!" הקטנצ'יק מקשיב לך וקורא בעוז בקולו הצווחני ומשחרר מטח רציני של עוקצים סגלגלים דקים וחדים. הוא מסתחרר על קרנו וטווח לכל עבר. לפתע מורקרו נעצר במקומו, מפרפר לרגע זורח כולו באור סגול. הוא ספג מן היכולת של מתקפת עוקצי הרעל והורעל. הוא מחלש מעט ולא נראה טוב כלכך כמו קודם. הבחור נלחץ וצורך "ררררהה! אל תוותר מורקרו באותה התכנית, תקוף אותו ברדיפה ללא רחם!" הפעם מורקרו מתחיל לרחף מבצע בורג באוויר לתנופה וטס אם מקורו המתכסה זרמים סטטים שחורים (נראה דומה לזה) כשאת ו-ווידל שמוכנים לקראת מהלך פשוט כלכך. ווידל משתמש בירי חוטים המתלפף סביב מורקרו בכל מיני מקומות לאט לאט סוגר אותו, בולם אותו על הקרקע אל תוך כדור חוטים. מהר מאוד מורקרו ממש נעטף בתכריכים ונראה כגולם וווידל מטלטל אותו למטה ולמעה ומסחרר מעט את הערב ששוב נתקף מהשפעת ההרעלה. הוא מתעצבן ומשתמש בניקור לצאת מתסבוכת החוטים ומקבל היישר לפניו עוד ירי של עוקצי רעל רבים החותכים את גופו ופורעים נוצותיו. מצבכם בקרב הפך מהר מאוד למזהיר בזכות המהלך הזה. "ה-ה... היי בובה, מממ..ממ-מה זה המהלך הזה לעזאזל?!" מגמגם הבחור הגוטי בתדהמה וחרדה.
[/color]

"אהבת? המצאתי אותו בעצמי!" אומר בחיוך ואקרוץ לו. "ועכשיו ווידל תשלח חוט לעבר מקורו ותקשור אותו בחוזקה ואז משך אותו עד האדמה. אחרי זה תעבור לנשיכת חרק בדיוק בגבו ואז חסל אותו עם מטר של עוקצי רעל!" אקרא לעבר ווידל.

דילן:
'יש! הכל עבד מעולה' את חושבת לעצמך, מסופקת מאוד ומלאת ביטחון בקרב ברגעים אלה. "אהבת? המצאתי הכל בעצמי!" את אומרת ומחייכת בחיוך ממזרי. משיבה על הזלזול שלו קודם בפניו. ווידל שולח חוט ואוחז במקורו של מורקרו וגורר אותו כל הדרך אליו. מורקרו נגרר על רצפת הזירה בחוסר עונים. "נו קום מורקרו, בוא ננצח! קום!" קורא הנער אל מורקרו שלפתע פוקח עיניו והם נראות זועמות ומלאות להט. מורקרו מסובב את מקורו ומלפף עוד קצת מן החוט של ווידל שלך על מקורו, ליפני שאת מבינה מה פשר הדבר, הוא לוקח אותו וממריא עם ווידל השמיימה! עולה מעלה מעלה ולבסוף את החוט סביב מקורו קורע כאשר מקורו מתתארך ומתעבה וזורח באור לבן. מורקרו משתמש בניקוד ומתחיל לחבוט בוויד שבאוויר עוד פעם ועוד פעם עם מקורו הזוהר והחד. מנקר אותו באגריסיביות ופוצע את גופו הקטן! לאחר ניקורים ודיקרות מספר של מורקרו בווידל שבאוויר חסר עונים. ווידל מנסה לשלוח שם למעלה עוד תווי חוטים "מורקרו רוח רעה" פוקד המאמן ומשבי רוח סגולים וחזקים מעיף את החוט ואז את ווידל מהר מאוד מאטה כשהוא נחבט מכל גל רוח ונשרט גם כן. צולל במהירות כמו כוכב נופל ומתרסק על הקרקע. מורקרו לפתע שוב משפע מן ההרעלה. מה שגורם לו להיחלש וליפול מלעמלה גם כן, הוא מאבד גובה אך מספיק לעצור את עצמו באוויר פשוט מעט נמוך יותר. "והקרב חזר להיות שקול, אהבת בובה?" מחייך אלייך הנער בשיניו הצהובות-דהויות מעישון.

אתה מתוח מאוד בכל הנוגע לקרב, מביט בשניים התשושים וחושב על איזה מהלך בתקווה לסיים את העימות. "אוקיי באלבזור רק עוד קצת, הולכים על כל הקופה" אתה צועק לו ומנסה להלהיב אותו, להחדיר בו מוטיבציה. הוא במאמץ רב עומד שוב יציב על רגליו ואתה מדבר אליו מס' פקודות. הוא משתמש שוב בניחוח מתוק ופיקאצ'ו שוב אוטם אפו בדיוק כמו קודם, לכן הוא בלבאזור מפסיק וכשפיקאצ'ו מרוצה מעצמו שכבר חשב שהתייאשת מהמלך באלבזור משחר עוד גל. חודר לפיאקצ'ו לאף שלא מתנגד והולך שבי אחריי הריח, באלבזור מפסיק וממשיך. בגלים של הלוך ושוב פשוט מהפנט את העכבר הקטן ומתקרב אליו בצעדים נוקשים וקטנים... כשהוא מספיק קרוב באלבזור חדל לגמריי מהניחוח ודוחף את פיקאצ'ו בעצמה ומסחרר אותו אחורנית היישר אל תוך גזע עץ. בלאבזור מתקדם עוד וסוגר על פיקאצ'ו שתשוש כבר מכדי להתחמק או להגיב במהלך מרשים.
מטח עלים קסומים חזק ומרובה מסיים את הקרב ומותיר את פיקאצ'ו חבול ומעולף לחלוטין!

אנדרו:
"אני רוצה להילחם בך!" אתה צועק בקול גדול אשר מרגיז את הסובבים אותך. ומזדרז לרוץ אל הזירה שבה עומדת. מקפץ בהגיעך ולכשבא לדבר אליה כמעט ושוב צועק באופייניות. אך אתה בולם את עצמך ובהדרכה פנימית את משקיט ומרגיע את עצמך, מגלה כלפיה כבוד ואדיבות יתרה "שלום לך, שמי אנדרו דוויס ואני מאמן מתחיל. אשמח אם תתני לי את ההזדמנות להילחם מולך" היא מביטה בך מוקסמת ואומר "הו איזה בחור חביב אתה, וודאי שכן! אין ממה לחשוש, מעטים כאן הם המאמנים המנוסים. גם אני לא כלכך... ישלי תג אחד בלבד מהעיר וורמיליון ממנה הגעתי הנה" בנוסף מוסיפה "אגב, שמי הוא רוז" היא קורצת אליך בעוד היא מחטטת בתיקה אחר פוקדור להשתמש בו. "כמה פוקימונים יש ברשותך?" שואלת ואתה עונה לה ש-2. היא מספרת שלה יש 3 ושואלת עם מתאים לך קרב של 2-2 (אחד אחריי השני לא ביחד) אתה נרגש מאוד, זה יהיה דומה מאוד לקרב מכון ואף פעם לא ניסית, את פשוט הר גועש של התרגשות ברגע זה. אין לך כלל מושג איך אתה עוצר את עצמך עד עכשיו!
היא בעדינות רבה משחררת את הפוקימון הראשון שלה על ידה, שואל אדום ומטופח שאתה מזהה כוולפיקס. היא מתכופפת אליו מלטפת אותו ומאחלת לו בהצלה והוא נעמד מוכן על בצד הזירה שלו ושל רוז.

"אני לא מאמין!״ אחייך ואומר בקול רגוע, עם נערה עדינה כל כך זה פשוט אסור לצעוק. ״וולפיקס פשוט מגניב! אני אלחם מולו בעזרת צ׳ארמנדר! אני פשוט חייב!״
אוציא את צ׳ארמנדר לקרב ואחייך אליו. ״מוכן לקרב?״ אשאל אותו בשמחה. ״תתחיל בפרצוף מפחיד! ואז השתמש בגחלת שלך לעבר וולפיקס!״

פורסם במקור על ידי nivx10

דילן:
'יש! הכל עבד מעולה' את חושבת לעצמך, מסופקת מאוד ומלאת ביטחון בקרב ברגעים אלה. "אהבת? המצאתי הכל בעצמי!" את אומרת ומחייכת בחיוך ממזרי. משיבה על הזלזול שלו קודם בפניו. ווידל שולח חוט ואוחז במקורו של מורקרו וגורר אותו כל הדרך אליו. מורקרו נגרר על רצפת הזירה בחוסר עונים. "נו קום מורקרו, בוא ננצח! קום!" קורא הנער אל מורקרו שלפתע פוקח עיניו והם נראות זועמות ומלאות להט. מורקרו מסובב את מקורו ומלפף עוד קצת מן החוט של ווידל שלך על מקורו, ליפני שאת מבינה מה פשר הדבר, הוא לוקח אותו וממריא עם ווידל השמיימה! עולה מעלה מעלה ולבסוף את החוט סביב מקורו קורע כאשר מקורו מתתארך ומתעבה וזורח באור לבן. מורקרו משתמש בניקוד ומתחיל לחבוט בוויד שבאוויר עוד פעם ועוד פעם עם מקורו הזוהר והחד. מנקר אותו באגריסיביות ופוצע את גופו הקטן! לאחר ניקורים ודיקרות מספר של מורקרו בווידל שבאוויר חסר עונים. ווידל מנסה לשלוח שם למעלה עוד תווי חוטים "מורקרו רוח רעה" פוקד המאמן ומשבי רוח סגולים וחזקים מעיף את החוט ואז את ווידל מהר מאוד מאטה כשהוא נחבט מכל גל רוח ונשרט גם כן. צולל במהירות כמו כוכב נופל ומתרסק על הקרקע. מורקרו לפתע שוב משפע מן ההרעלה. מה שגורם לו להיחלש וליפול מלעמלה גם כן, הוא מאבד גובה אך מספיק לעצור את עצמו באוויר פשוט מעט נמוך יותר. "והקרב חזר להיות שקול, אהבת בובה?" מחייך אלייך הנער בשיניו הצהובות-דהויות מעישון.

"רעיון טוב, חבל שאתה לא היית מספיק חכם לחשוב על הרעיון הזה אלא הפוקימון שלך" אעקוץ אותו ברשעות. "ווידל אל תוותר ווידל יריית חוט לעבר מרקרו! תרסק אותו גם באדמה ואז לפני שהוא מספיק לעמוד זנק עליו עם נשיכת חרק!" אקרא בביטחון "מיד אחרי זה קפוץ גבוה באוויר ותשלח עוקץ רעל לעברו!" אוסיף.

אנדרו:
"אני לא מאמין!" אתה אומר מוקסם מהוולפיקס המשגעת והיפה של רוז. משתדל להישאר רגוע ולמתן את עצמך, להותיר על הנערה רושם טוב וחביב. "וולפיקס פשוט מגניב שתדעי" אתה אומר ומוציא החוצה את צ'ארמנדר. היא פותחת את הפוקדע שלה במרץ ואומרת לאחריו "תודה רבה, גם הצ'ארמנדר שלך ממש קול!" ואתה מחוייך. יש בה משהו מתוק ונינוח שמשרשה בך רוגע ופשוט מעלה בך חיוך לא מוסבר... אתה מתחיל את הקרב בהתלהבות האופיינית שלך ופוקד על צ'ארמנדר להשתמש בפרצוף מפחיד. צ'ארמדר נוהם בעיניים מרושעות ומאיימות ושיניים חשופות על וולפיקס הקטנה שנתקפת פחד. ואז הוא תוקף אותה בגחלת! היא בהחלט נרתעת מן הפרצוף וצועדת כמה מעדים אחורה, מסתגרת בעצמה כשמטח חם מהתנור של גחלת פוגעים בוולפיקס וכובים פרוותו. מתקפות מסוג אש אינם משפיעות עליו כלכך אך הוא נפגע קצת. וולפיקס מפוחדת עד מאוד עדיין ומסרבת להגיב. "וולפיקס מהר, נסי לתקוף בסחרור אש" היא מבקשת אך לשווא, ההשפעה של פרצוף המפחיד פועלת כראוי.

דילן:
את האמת שהתכוונתי שהוא פקד על מורקרו, אני פשוט חוסך בפקודות וישר רושם מה הפוקימון עושה כדי לקצר במילים מיותרות. אבל בסדר נשנה זאת לטובתך, לא נוציא אותך מפגר.
- - - - - - - - - - - - - - - -
את מצחקקת מעט ואומרת בעוקצנות חריפה ומרושעת "כן זה היה יפה, רק חבל שהפוקימון שלך חשב על זה לבד מוח ציפור!" וכך את מלגלגת עליו ועל מורקרו יחד. את נותנת את הפקודות שלך לווידל, הוא משתמש בירי חוטים נוסף ומתיח את מורקרו בקרקע. קרב אמתני ושקול. הילדים מסביב מריאים. מכל הקרבות אתם מושכים את מירב צומת הלב. ווידל גורר טיפה את מורקרו ואז מזנק עליו ונושך אותו בעורפו בנשיכת חרק חזק וכואבת, מורקרו צובח בקולו הצורם בחוסר רוגע משווע. ומנסה לסלק מעליו את הזחל המטריד.. ווידל קופץ מעליו למעלה ברגע שאת רואה למתאים ונשימה עמוקה יורה גשם של עוקצים שאמור לחסל סופית את מורקרו, אך הוא מגיב מלמטה ברוח רעה. שני המתקפות מתנגדות זו אל זו ובסוף מורקרו מצליח ומעיף את הקוצים חזרה מעלה ואת ווידל הרחק לאחור על גבו בעצמה.הקוצים עפים מעלה מעלה... לפתע בחוסר מזל מדהים הקוצים פשוט נופלים חזרה מטה ומשפדים את מורקרו (לא מת!) שמתעלף מיד. "מה שעולה חייב גם לרדת... כל הכבוד דילן!" צועק גאה מאוד מתוך הקהל ריצ'י כמעט שכחת שהוא שם.
"רררררר לא לא זה לא נגמר!!! אני לא מפסיד!" צועק הנער ומחזיר את המורקרו שלו. "ישלי עוד פוקימון בואי נמשיך, לא מנצחים את פאול מבלי לשלם" הוא ממש זועם ומותסכל. ומכין בידו פוקדור נוסף ומתגרה בך. קרב מדהים נתתם שניכם שגורם לקהל גם הוא להריע וללחוץ לקרב נוסף...

תומאס:
'אייי... הראש שלי!!' אתה חושב לעצמך ומרדד את לחייך (מהמילה לחי) האדומות מן הסטירות של פוליווירל "באלבזור אתה בסדר?" שואל את הצב הקטן שבידך והוא מנער את ראשו ומוציא מים מאוזניו. מאוד מעוצבן מהבידרילים ונראה ששונא להיות ספוג במים. גם אתה ספוג ובגדיך עכשיו כבדים פי 2.5 מהרגיל, אתה סוחב עצמך בכבדות לשפת האגם כשהדייג והנערה מבחינים בך. מיד היא קוראת בדאגה "היי בחור, אתה בסדר?" היא קוראת ומציקה לדייג שלידה ללא חט עד שנכנס למים ועוזר לך לצאת, אתה מלוכלך בבוץ ומים ובגדיך ספוגים. "שלום, תוכלו להגיד לי איפה אני נמצא?" אתה שואל והשניים לא מתייחסים, הדייג מחוסר עניין ונערה מדאגת יתר. "הורד את הבגדים!" היא פוקדת ואתה מבוהל ומובך "קדימה, קדימה, קדימה! אתה תתקר. תוריד ובנתיים אני מביאה לך מגבת" היא ואומרת והולך אל תיקה בעוד אתה עושה כדבריה מבוייש לחלוטין. נשאר רק בתחתונים ומסתיר עת חלציך ביד אחד ואת הבטן והחזה בשניה. היא מושיטה לך מגבת גדולה מבלי להציץ ואתה מתנגב ואז אתה עוטף את איזור רגליך. ונשאר רק עם פלג גופך העליון חשוף. לאחר מכן היא עונה לשלאלתךתוך כדי שמנגבת בעדינות וטלפת בחן גם בבאלבזור שנהנה ומצומרר. "אתה באגם פאלט, איזור דיי סודי. לא הרבה מכירים אותו. אני ודוד שלי קראנו לו ככה כשמצאנו אותו בטעות. מקום נוח ושקט.." וליפני שאתה מגיב מוסיפה "עכשיו הקשב, אתה נשאר כאן עד שהבגדים שלך מתייבשים! ברור?" והיא פורצת בצחוק נבוך וילדותי.
(טוב בנתיים אתה פה, עשה היכרות עם השתיים או משהו)

פורסם במקור על ידי nivx10

[size=1][color=red][b]

דילן:
את האמת שהתכוונתי שהוא פקד על מורקרו, אני פשוט חוסך בפקודות וישר רושם מה הפוקימון עושה כדי לקצר במילים מיותרות. אבל בסדר נשנה זאת לטובתך, לא נוציא אותך מפגר.
- - - - - - - - - - - - - - - -
את מצחקקת מעט ואומרת בעוקצנות חריפה ומרושעת "כן זה היה יפה, רק חבל שהפוקימון שלך חשב על זה לבד מוח ציפור!" וכך את מלגלגת עליו ועל מורקרו יחד. את נותנת את הפקודות שלך לווידל, הוא משתמש בירי חוטים נוסף ומתיח את מורקרו בקרקע. קרב אמתני ושקול. הילדים מסביב מריאים. מכל הקרבות אתם מושכים את מירב צומת הלב. ווידל גורר טיפה את מורקרו ואז מזנק עליו ונושך אותו בעורפו בנשיכת חרק חזק וכואבת, מורקרו צובח בקולו הצורם בחוסר רוגע משווע. ומנסה לסלק מעליו את הזחל המטריד.. ווידל קופץ מעליו למעלה ברגע שאת רואה למתאים ונשימה עמוקה יורה גשם של עוקצים שאמור לחסל סופית את מורקרו, אך הוא מגיב מלמטה ברוח רעה. שני המתקפות מתנגדות זו אל זו ובסוף מורקרו מצליח ומעיף את הקוצים חזרה מעלה ואת ווידל הרחק לאחור על גבו בעצמה.הקוצים עפים מעלה מעלה... לפתע בחוסר מזל מדהים הקוצים פשוט נופלים חזרה מטה ומשפדים את מורקרו (לא מת!) שמתעלף מיד. "מה שעולה חייב גם לרדת... כל הכבוד דילן!" צועק גאה מאוד מתוך הקהל ריצ'י כמעט שכחת שהוא שם.
"רררררר לא לא זה לא נגמר!!! אני לא מפסיד!" צועק הנער ומחזיר את המורקרו שלו. "ישלי עוד פוקימון בואי נמשיך, לא מנצחים את פאול מבלי לשלם" הוא ממש זועם ומותסכל. ומכין בידו פוקדור נוסף ומתגרה בך. קרב מדהים נתתם שניכם שגורם לקהל גם הוא להריע וללחוץ לקרב נוסף...

"ווידל אתה עוד מסוגל להלחם?" אשאל אותו ברצינות ואתעלם מכולם ואחכה לתשובתו ולפיה אחליט.

דילן:
תגיב במשחק שלך יגיי. גם לי משעמם!
- - - - - - - - - -
את מתעלמת מכולם ושוקעת רגע בעצמך, חלק מכל קטע הנינג'ה שלך. למצוא שקט גם בליבה של ההמולה. חושבת עם עצמך עמוק אל תוך נפשך ומחליטה שמי שיקבע אם בנוגע לזה הם רק את ו-ווידל. את מביטה בווידל, חבול, קצת מאובק עם כתמי אדמה קטנים על גופו ושפושפים. תשוש אך מביט בך באומץ וקורא שהוא מוכן להמשיך עוד למרות איך שהוא נראה. כשהבחור רואה זאת הוא מחייך ומשתוקק כבר ללחוץ על הפוקדור השני שלו ולהוציא את הפוקימון הבא.

"אני לא מאמין!" אתה אומר מוקסם מהוולפיקס המשגעת והיפה של רוז. משתדל להישאר רגוע ולמתן את עצמך, להותיר על הנערה רושם טוב וחביב. "וולפיקס פשוט מגניב שתדעי" אתה אומר ומוציא החוצה את צ'ארמנדר. היא פותחת את הפוקדע שלה במרץ ואומרת לאחריו "תודה רבה, גם הצ'ארמנדר שלך ממש קול!" ואתה מחוייך. יש בה משהו מתוק ונינוח שמשרשה בך רוגע ופשוט מעלה בך חיוך לא מוסבר... אתה מתחיל את הקרב בהתלהבות האופיינית שלך ופוקד על צ'ארמנדר להשתמש בפרצוף מפחיד. צ'ארמדר נוהם בעיניים מרושעות ומאיימות ושיניים חשופות על וולפיקס הקטנה שנתקפת פחד. ואז הוא תוקף אותה בגחלת! היא בהחלט נרתעת מן הפרצוף וצועדת כמה מעדים אחורה, מסתגרת בעצמה כשמטח חם מהתנור של גחלת פוגעים בוולפיקס וכובים פרוותו. מתקפות מסוג אש אינם משפיעות עליו כלכך אך הוא נפגע קצת. וולפיקס מפוחדת עד מאוד עדיין ומסרבת להגיב. "וולפיקס מהר, נסי לתקוף בסחרור אש" היא מבקשת אך לשווא, ההשפעה של פרצוף המפחיד פועלת כראוי.

״צ׳ארמנדר! שלב פרצוף מפחיד עם נהמה ותקוף באגרוף ממוקד!״ אפקוד לעבר צ׳ארמנדר בהתלהבות. נראה שה וולפיקס הזאת פחדנית! זה יקנה לו מספיק זמן לתקוף באגרוף ממוקד.

פורסם במקור על ידי nivx10

הודעה לכולם:
**מצטער חברים אבל אני לא אגיב מעכשיו ועד יום ראשון בערב. מתכונת באזרחות!**
רוי:
סהר מסכים עם ראשו ושולח את סקווירטל שלו נגד פידג'י של הילדה הקטנה "קדימה סקווירטל מתקפת בועות בכל הכוח!" קורא סהר בביטחון מלא והסקווירטל שלו פותח את פיו וסילון של בועות כחולות בהירות נשלחות ומתפוצצות על הפידג'י המשותק, המנסה להתחמק מהן, אבל כנפיו משתתקות לפתע והוא סופג את רוב המכה בגופו ונהדף לאחורנית. הילדה הקטנה שפידג'י שייך לה נראית המומה מהמתקפה החזקה "לא פידג'י אל תוותר תנסה להשתמש ברוח על פרס!" קוראת, אבל הפידג'י למרות הכל באפיסת כוחות מתעלף. מהצד שלך פרס קופץ לפני סנדשרו ושתי הטלפיים הקטנות שלו זוהרות בסגול בהיר והוא מצליב אותן בצורת איקס והוא מסתער לעבר הסנדשרו, המנסה לגונן על עצמו בצורת התכדררות, אבל השיתוק פוגע כמה שניות לפני שהוא מספיק להתכופף כולו, והוא נחבט בחוזקה אדירה ומתגלגל אחורנית עד שהוא מתרסק אל תוך חור בגזע עץ ונשאר תקוע שם בלא תזוזה. "אוי לא!" קוראת המאמנת שלו נחרדת מבהלה. "לא!!! הפסדנו" קוראות השתיים בצער ודיכאון.

קצט באיחור אבל בהצלחה עם הציון.
----------------------------
"עבודה טובה פראס וסקווירטל" אומר לשני הפוקימונים ולאחר מכן לאחי.
"אתן רואות אומנם שנינו שונים אבל אנחנו טובים כצוות" אומר לשני הבנות במאט זלזול.
ואז המהר לנחם אותך השל העצב שלהן "זה לא נורא להפסיד, אתן נתתן לנו קרב ממש טוב והתיאום בינכם מעולה" אומר בחום ,ולאחר מכן הלך והנופף להם לשלום תוך כדי האמירה "כשתתאמנו עוד אני אשמח לקרב חוזר"

פורסם במקור על ידי nivx10

דילן:
תגיב במשחק שלך יגיי. גם לי משעמם!
- - - - - - - - - -
את מתעלמת מכולם ושוקעת רגע בעצמך, חלק מכל קטע הנינג'ה שלך. למצוא שקט גם בליבה של ההמולה. חושבת עם עצמך עמוק אל תוך נפשך ומחליטה שמי שיקבע אם בנוגע לזה הם רק את ו-ווידל. את מביטה בווידל, חבול, קצת מאובק עם כתמי אדמה קטנים על גופו ושפושפים. תשוש אך מביט בך באומץ וקורא שהוא מוכן להמשיך עוד למרות איך שהוא נראה. כשהבחור רואה זאת הוא מחייך ומשתוקק כבר ללחוץ על הפוקדור השני שלו ולהוציא את הפוקימון הבא.

חחח עוד מעט
~~~~~~~~~~
"קדימה אני מוכנה. תשלוף"אומר ברצינות ואהנהן לווידל

דילן:
החלטה נבונה...
- - - - - - -
לאחר התלבטות של עוד מס' רגעים אחדים את מהנהנת לווידל והוא קורץ לך מתנשף ומסמן לך שהכל יהיה בסדר. את אומרת לבחור "קדימה אני מוכנה. אני ממשיכה עם ווידל, תוציא!" והבחור הנלהב מטה גופו לאחור לזרוק חזק את הפוקדור וצוחק צחוק זדוני "החלטה נבונה מותק. לפחות בשבילי!" ומן הפוקדור יוצא החוצה קרן אור גדולה וחזקה. זה נראה פוקימון גדול, מן איש קטן עם קרניים... אינך ממש מסוגל לראות עקב הסינוור אך כשהו מתפוגג הינה מולך פינסיר גדול, בוהק, בריא וקשוח!
מיד הנער הגוטי פוקד עליו "פינסיר תשתמש בריקוד חרבות!" הוא נראה כמתחיל בתנועות מוזרות, של ידיים ועמידה שונים. מבטו מתאמץ ולפתע הקרניים שעל ראשו נעשות גדולות בהירות וגדלות ומתחדדות.
ואז הוא פוקד על פינסיר להשתמש באחיזרת צבת, והחרק המפחיד רץ אל עבר ווידל הקטן בנעמות גרוניות מגעילות מעט וכשצוותות ראשו נפתחות ונסגרות משמיעות צליל חיכוך סכינים. מתקדם בריצה מגושמת וראשו מופנה אל ווידל.

אנדרו:
עם 'פרצוף מפחיד' שומש, והשיג את המטרה שלו (הרתעה ו/או הפחדה של היריב) אין לו עוד השפעה מעבר לכך. זה נמשך לכמה טורות אקראיים ואז מתפוגג וניתן להשתמש שוב. כרגע אין טעם חחח...
- - - - - - - - - - - - - - - - -
אתה פוקד על צ'ארמנדר להשתמש בנהמות ופנים מפחידות והוא עושה כן, וולפיקס עדיין מוכה פחד וחששות. מסתגרת בתוך עצמה בעוד רוז מבקשת ממנה בתסכול וצער "בבקשה וולפקיס, סחרור אש! שריטה! עשי משהו..." אך כל אלו עולים בתוהו... צ'ארמנדר טוען אגרוף ממוקד, ידו בהדרגתיות נטענת זורחת באור לבן-כחלכל שכזה וכשזה מוכן לוקח כמה צעדי תנופה ומכה בעצמה אדירה בוולפיקס שמתעופפת באוויר נוחתת ומתגלגלת על הרצפה נחבטת ונשרטת ממנה. וולפיקס שנהלמה קשות ורואים זאת על גופה, בעייפות רבה מסתגרת בין זנבה הרחב והך ופשוט לא מסוגלת להמשיך. אתה מחייך כי עוד שנייה הקרב הזה נגמר. "נו וולפיקס בבקשה קומי והשיבי מלחמה!" אומר רוז "אני מבטיחה לך קטנה שלי, אנחנו ננצח אותו!" היא קוראת לאחר מכן. כל אלו ונראה שאין תגובה פרט לפחד מציק. "וולפיקס קדימה אנו מוכרחות לנצח. למרות כל ההפסדים את המסע הזה אנחנו מסיימות יחד! כמנצחות!!!" רוז אומר ולפתע אוזנה של וולפיקס שמזדקפת משנה את תגובתה, וולפיקס מתגברת על הפחד ועומדת ונוהמת ולהט עז בעינייה! משהו שרוז אמרה הצית בה בערה רצינית!
"יש יש. מעולה וולפיקס עכשיו בכל הכוח סחרור אש!!!" פוקדת רוז ומפיה של וולפיקס מגיחה ספירלת אש דקה ורותחת המסתחררת סביב צ'ארמנדר ומתחיל להתקווץ סביבו בעוד היא מקיפה אותו (Fire spin) וצארמנדר חוטף כמה כוויות מציקות מהאש שהולכת וסוגרת עליו. ואז בנשימה עמוקה של וולפוקיס ספירלת האש הדקה הופכת לשניות למתח אש עצבני הפוגע בצ'ארמנדר הלא מוכן ישירות ומעיף אותו אחורה בחזקה (Fire Spin המשך) ונפסק מיד. ולפתע וולפיקס זורחת והופכת פרוותה לגוון צהוב זרחני ורעמת ראשו וזנבה לצבע מוזהב בוהק. אינך מבין ולפתע אחד מהקהל צועק "וואו זה היכולת של וולפיקס, 'הבזק אש' כמה מגניב". הן אתה והן רוז לא יודעים על מה מדובר והיא בודקת לעצמה בפוקדע.

מונקי:
"עבודה טובה פראס וסקווירטל" אתה אומר לשני הפוקימונים המחייכים אליך וכך עושה גם אחיך! אתם מסיימים בכיף זה לזה שמלא באהבת אחים. לאחר מכן אתה מביט מרוצה מעצמך בבנות ואומר "אתן רואות? אומנם שנינו שונים אבל אנחנו טובים כצוות". אך במהרה ליבך מתמלא רגש אשם מפאת העובדה שהם קטנות ורגישות כלכך
ואתה מחליף את האמרה הקודמת בנחמה ומחמיא "זה לא נורא להפסיד, אתן נתתן לנו קרב ממש טוב והתיאום בינכם מעולה! כל הכבוד, בקרבות הבאים תצליחו יותר!" והוא מסתכלות עליך ביראת כבוד ואז רצות פולטות ביחד, באותו הזמן בקול רם "תודה!" ומחבקות אותך ואתה אותן. לאחר מכן הן הולכות ורוי ניגש אלייך בשקט "כל הכבוד אך גדול? גם אחרים אתה יודע להרגיע ולשמח. אתה אח נהדר!"
ואז שניכם מחזירים את הפוקימונים וממשיכים בדרך. מנופפים לבנות בשלום ועם הזמן נעלמים מהן. לאחר כ-20 דקות אתם רואים מרחוק את העיר וורידיאן! שניכם מלאי התרגשות ובעוד אתה חושב על תחרות עם רוי לשם, אתה מטה ראשך ימינה ורואה שהוא כבר טס בריצה אל וורידיאן וצועק בערמומיות "נתראה בוורידיאן אח" ואתה רץ בעקבותיות.
שניכם מגיעים לשם, הוא מעט קודם ואתה חצי שנייה אחריו. היער שראיתם כולו התחלף חיש באספלת, בטון ושייש המרכיבים את המבנים של וורידיאן. עיר יפה וחביבה. היא קטנה אך יותר מאוכלסת ומפותחת מפלאט. אתם מביטים באנשים כל אחד בעיסוקיו אך נראים מאושרים, רגשי אחווה וידידות זורמים פה בין כולם במעבה העיר קרוב לכניסה מהצד הדרומי (זה שלכם) מופיע מיד המרכז, כמה מטרים ממנו החנות ובינהם בית מגורים, עוד כמה בתים פרוסים כמו בית הדואר, בית דפוס. עיירה פשוטה מאוד כביכול. לאחר כל מבני העיר ישנו המכון בקצה הצפוני שלה נראה שומם קצת אך מתופח למראהו. מהצד המזרחי של העיר ישנו שביל צדדי המוביל לשמורת טבע פראית השייכת לעיר באופן מלא. וצפון מערב לה ממשיכה הדרך אל העיר סרוליין. מן המזרח במעבה שמורת הטבע מבצבץ בניין רחב ענק הרואים מרחוק אותו אחיך מיד מזהה כמבנה הליגה וממלמל לעצמו "בעוד כמה חודשים אני אזכה שם!"

תומאס:
אתה משפיל מבט וחושב לעצמך בבוז ומצטער מאוד על שלא הקשבת לאימך שאמרה הלוך וחזור לקחת לך בגדים חלופיים. מרים מבטך ואומר לשניים תודה רבה שאתם עוזרים לי, הדייג עוד עסוק בשלו ואילו הנערה מביטה בך בצחקוק בשייני ונבוך. אתה מביט סביב וממלמל לעצמך "וואוו איזה מקום יפייפה..." ומוסיף "אף פעם לא חשבתי שיש באיזור הזה מקום שכזה" ופונה כך אל הדייג שעוד בשלו ואין הוא מתייחס, "יום ללא דגים הוא יום דיי מתסכל, הנח לו" אומרת הנערה היפה בנועה ומתיישת לידך. אתה מיד מוודא כי התעטפת היטב במגבת והיא ומחייכת חיוך רחב. אתה מציג את עצמך ואומר ששמך תומאס בלאק. לפתע מושך את צומת ליבו של הדייג ואומר "תומאס? שם יפה חבוב" ומניף את החכה ומשליך חוט ארוך למים פעם נוספת. "חח קוראים לו תומאס" מסבירה לך הנערה את הפתאומיות בגישה שלו. "אגב, לי קוראים לילי" ומסבירה לך על המקום "קוראים למקום 'אגם השקט' אני ובנדודי תומאס קראנו לו ככה. כי פרט לנו ולעוד שלושה אנשים אולי אף אחד לא מכיר את המקום הזה. הפוקימונים באגם שומרים היטב על פרטיותם ולא פולשים מן האיזור הזה לחלקים אחרים בדרך" ואתה מהנהן בהבנה. לפתע הדייג פונה אלייך ואומר "בלאק אמרת שמשפחת היא נכון? ליפני כ-6 שנים היה אדם בשם מתיו בלאק שאתגר את רד והובס לגמריי, היה לו צוות מעולה. אבל אין על רד שלנו... המגן המושלם של חבל אינדיגו, איני מבין מה לו לעזוב. אף אחד לא יהיה חזק כמוהו" אומר הדייג בעוד הוא דיבר על אביך מבלי שידע (חחח כן מתיו, זרום איתי).