נושא: Pokemon - The New Way

ווא איזה פרק טוב!!, בין הפרקים הכי טובים שכתבת!!!
סיפור מעולה מחכה כבר לפרק הבא....

אני חושב שהרעיון שיש לו את היכולת הוא לא טוב.
ד.א. זה שהוא אמר שהעלילה של הסיפור שלו מבוססת על דארקראי
זה לא אומר שהוא הופיע, למשל הפוקימון שהעלילה של הסיפור
שלי מבוססת עליו לא הופיע ולא יופיע בקרוב כנראה.

אשמח אם תפרט לי למה הרעיון של היכולת לא טוב.

ג'ון יהיה הפוקימון של מארק?

אני יכולה לפרט?
היכולת לא טובה לדעתי כי עכשיו הוא היה כול פוקימון שבא לו .
היו לו כוחות עצומים. טוב הוא היה סוג של פוקימון זה משנה את הכול.
אני חשבתי שאם לוקחים תכוח זה בעצם לוקח לו את כול הכוח.
כלומר את כול אנרגיית החיים.
ולכן חשבתי שהוא לא ישתמש בה..

פורסם במקור על ידי גיא עמנואל

ג'ון יהיה הפוקימון של מארק?

את זה תדע בפרק הבא..

פורסם במקור על ידי סיגל123

אני יכולה לפרט?
היכולת לא טובה לדעתי כי עכשיו הוא היה כול פוקימון שבא לו .
היו לו כוחות עצומים. טוב הוא היה סוג של פוקימון זה משנה את הכול.
אני חשבתי שאם לוקחים תכוח זה בעצם לוקח לו את כול הכוח.
כלומר את כול אנרגיית החיים.
ולכן חשבתי שהוא לא ישתמש בה..

ואם הוא נתפס בפוקדור?
חוץ מזה הוא לא יכול להילחם במקום הפוקימונים שהוא תפס.
אם איזשהו מנהיג מכון היה רואה אותו משתנה לפוקימון הוא היה משתגע...

פורסם במקור על ידי firechimchar

קראתי את פרק 19, רעיון מקורי, אהבתי.

תודה

למה שזה לא יהיה רעיון טוב :s
קצת גיוון אנשים
משעמם לראות רק סיפורים של ניצחתי מכון עוד אחד עוד אחד פוקימןו חדש עוד מכון עוד פוקימון יאי ליגה \:
רעיון מקורי ומעולה ^^

תודה

אני בטוח שמארק לא יתפוס אותו,
הוא בטח ישתנה בחזרה ברגע האחרון.
לפי דעתי זה לא טוב שיש לו אפשרות
להפוך לפוקימון, זה באמת יכול להיות מסוכן
אם יתפסו אותו למשל.
אם הוא היה לוקח יכולת מסטרויה
זה היה טוב, הוא היה יכול לעוף...
בכל מקרה, אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא.

פורסם במקור על ידי dav5000

אני בטוח שמארק לא יתפוס אותו,
הוא בטח ישתנה בחזרה ברגע האחרון.
לפי דעתי זה לא טוב שיש לו אפשרות
להפוך לפוקימון, זה באמת יכול להיות מסוכן
אם יתפסו אותו למשל.
אם הוא היה לוקח יכולת מסטרויה
זה היה טוב, הוא היה יכול לעוף...
בכל מקרה, אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא.

הוא יכול לעוף רק כשהוא משתנה לפוקימון שיכול לעוף. לא סתם ככה בצורה האנושית...

קראתי את פרק 21 עכשיו ופרק יפה מחכה לקרוא תקרב המכון השני שלוו
קראתי את פרק 22 חבל שג'ון הפסיד לריצ'י

קודי ישתתף עוד בהמשך הסיפור?

פרק 27 – מארק ידידי


הרגשתי איך אני הופך לאנרגיה. יכולתי לראות ולשמוע מה קורה סביבי, אבל לא יכולתי לזוז, הפכתי לאנרגייה ומשהו שאב אותי אליו. הפוקדור.
נשאבתי למין מקום חשוך מאוד, ניסיתי לצאת אבל לא הצלחתי לקום ולרוץ אל האור. הרגשתי שאני חלש מידי.
"זה נראה טוב!" שמעתי את קולו של מארק מבחוץ.
הבנתי שהכדור כבר הבהב מספר פעמים, אז הדבר הראשון שישר עלה לי בראש זה לחזור להיות ג'ון.
שמעתי פעם שכפוקימון מתפתח בתוך הפוקדור, הוא מהבהב באור כחול. זה קורה לעיתים נדירות מאוד, אבל כנראה שההשתנות שלי היא כמו התפתחות, כי התהליך נעצר, הפוקדור אומנם המשיך להבהב, אבל באור כחול.
הרגשתי איך אני חוזר לצורה האנושית שלי ולאט לאט גדל, ואז הרגשתי שהראש שלי נתקע בתקרה.
מעיני סטאריביה החלל של הפוקדור היה נראה ענק. אולי כי הייתי אנרגיה, אבל עכשיו ממש הרגשתי שאני דחוס בתוך כדור קטנטן. עדיין לא הייתי בגודל המקורי שלי, ולא היה לי מקום בתוך החלל השחור, והמשכתי לגדול ולגדול.
בשלב מסוים כנראה שברתי את הפוקדור, כי ראיתי אור ואז את העצים והשיחים.
תוך מספר שניות התהליך הושלם, וחזרתי להיות אני. מארק הביט בי, והלסת שלו כמעט יצאה ממקומה.
"אתה לא... אתה... והפוקדור... סטאריביה..." מלמל, לא כל יום רואים פוקימון שובר פוקדור והופך לחבר שלך.
"אני אסביר הכל" אמרתי לו, והדבר היחיד שיצא לו היה "אתה חייב לי פוקדור".
הסתכלתי על איפה שהיה הפוקדור, נראה שהוא נשבר לגמרי.
"זה סיפור ארוך" אמרתי לו, והתחלתי לספר.

"אז אתה יכול להפוך לכל פוקימון שאתה רואה בזכות אבן הספיר הזאת?" שאל מארק בהתלהבות, כבר לא היה אכפת לו מהפוקדור השבור שנח בצד.
"כן" עניתי.
"אני לא מאמין שכמעט תפסתי אותך" אמר.
"אל תרגיש אשם, ראית סטאריביה בשמיים, ניסית לתפוס אותו, כל מאמן צריך שישייה טובה" ניחמתי אותו.
"כן..." ענה, אבל נראה שהוא עדיין מרגיש אשם.
"אגב ראיתי שסקווירטל שלך התפתח" אמרתי, מנסה להסיט את השיחה למקום אחר, נראה שמארק נהנה מהנושא החדש.
"כן! וגם תפסתי נוקטאוול! לתחרות!" אמר.
"צא נוקטאוול!" צעק והוציא פוקימון בצורת ינשוף אל השמיים.
כיוונתי את הפוקדע אל היצור המעופף.
"נוקטאוול, פוקימון הנורמל והמעופף. לנוקטאוול יש עין חדה מאוד, שעוזרת לו לצוד בקלות, נוקטאוול הוא פוקימון מאוד מדויק וחכם. הוא מתמחה בהרבה מתקפות על חושיות שעוזרות לאסטרטגיה שלו, והוא פוקימון שיכול לנצח הרבה מאמנים בלי אסטרטגיה" צפצף הפוקדע.
"תפסתי אותו לגמרי לבד" התגאה מארק.
"יפה" החמאתי לו.
"אז, לך יש כבר פוקימון לתחרות?" שאל אותי.
"איזו תחרות?" שאלתי אותו.
"התחרות שבעיר קינגדום... אתה יודע" אמר.
"באיזו עיר?" שאלתי באי הבנה.
"אתה ממש אידיוט נכון?" אמר והחל להסביר. "העיר קינגדום ממומקת באי קוואי, שממוקם בצפון מזרח מנאבר.
"זה?" שאלתי והצבעתי על אי קטן במפה שלי.
"כן" ענה. "הרבה אנשים טסים לשם, כי יש שם חוף מדהים והרבה מלונות, חוץ מזה שיש להם שילטון מלוכה. ויש שם ארמון ומלכה. קיצר, זה מקום מעולה לבזבז את החופשה!" אמר.
"ותן לי לנחש... יש שם תחרות!" אמרתי.
"כאילו דאה" ענה. "תחרות המעופפים, רק פוקימונים מעופפים מותרים בתחרות, אתה יודע, בגלל שהמכון שם הוא מכון תעופה. אני זוכר שפעם ההורים שלי לקחו אותי לאחת מהתחרויות שלהם, זה ממש מגניב, כי הזירה היא ממש גבוהה, והכל קורה בשמיים, אז כולם יכולים לראות".
"יש שם מכון תעופה? אני בפנים!" אמרתי.
"כדאי שנלך לקנות כרטיס בפוקפליי כדי לטוס לשם, אם אתה רוצה להספיק להגיע לתחרות בזמן" אמר מארק, והחל לרוץ אל העיר.
בדיוק אז ראיתי פיג'יוטו נוחת באזור.
'מושלם' חשבתי לעצמי.

"איך עקפת אותי?" שאל מארק בתוך שדה התעופה של העיר קרורק. ששם נפגשו.
"איך באמת?" שאל קול מאחורי.
זו הייתה אמא שלי.
"אתה מוכן להסביר לי מה אתה עושה כאן?" שאלה אותי.
"אהה, כן שכחתי להגיד לך..." התחלתי להגיד.
"אתה חושב שאני לא יודעת?" צעקה עליי.
"ברגע שדודה דפנה ראתה אותך בעיר מיומא, היא התקשרה אליי מיד! מה חשבת לעצמך?!" צעקה.
האנשים שעברו בשדה התעופה לידנו חשו פתאום צורך למהר.
"אני מאמן פוקימונים!" אזרתי אומץ להגיד.
"מאמן פוקימונים?!" זעמה. "אתה רופא פוקימונים!"
"לא עוד..." אמרתי.
"לא! אתה לא תחליט מה אתה! אני מתקשרת מיד לפרופסר מארק!" אמרה והוציאה את הטלפון שלה.
"מה יש לך?" זעמתי.
"יש לי מחלה, שנקראת הורות!" צעקה.
"אז גם לי יש מחלה" אמרתי. "וקוראים לה אמא".
נראה שזה הקש ששבר את גב הגמל, היא הביטה בי ואז הסתלקה משם בצעדים מהירים.
"זה היה קצת אכזרי..." אמר מארק שראה את הריב.
"לא בשבילי" אמרתי.
ואז קול הכרזה קטע אותנו.
"טיסה 533 לאי קוואי ממריאה בעוד חמש דקות!"
"יש לך כרטיס?" שאלתי אותו.
"כן" ענה לי.
"כדאי שנמהר!" אמרתי והתחלתי לרוץ.

"איך השגת כרטיס זהב של טיסות חינם בפוקפליי למשך חודש?" שאל אותי בסקרנות כשהתיישבנו במטוס.
"איימי הביאה לי" אמרתי.
"יש לך מזל" אמר.
"קצת" עניתי.
"אז באיזה פוקימון מעופף תשתמש?" שאל אותי.
"אני לא יודע, אני מניח שאני צריך לתפוס אחד בקרוב" אמרתי.
"רגע, מה עם בטרפרי שלך?" שאל כשנזכר בפרפר שהיה לי.
"החלפתי אותו עם ריצ'י תתמורת הרקרוקס" עניתי.
"הוא הסכים? אני לא מאמין" אמר מארק.
"כן..." עניתי, והדבר הבא שמארק אמר היה מתבקש.
"רוצה לערוך קרב?" שאל.
"כאן על המטוס?" שאלתי אותו.
"למה לא?"
"אולי כי יש כאן עוד הרבה אנשים שלא רוצים להיפגע מאיזה אקדח מים" אמרתי.
"אל תדאג, יש לי את הסקאסיוויס החדש" ענה.
"המה?" אמרתי בניסיון לחבר את האותיות שהתפזרו לי במוח.
"הסקאסיוויס, אתה יודע... המכשיר הזה שסורק מקומות ויוצר להם סימולציה שבה אפשר לערוך קרב"
"מגניב! אז נוכל להילחם במטוס בלי שום אנשים שיפריעו לנו?" שאלתי בהתלהבות.
"כן" אמר והוציא משהו שנראה כמו לוח בקרה.
"מה זה?" שאלתי.
"הסקאסיוויס" אמר והוציא מין אקדח כזה כמו שיש בסופרים, הוא כיוון את הלייזר שלו אל המטוס ו"סרק" את המטוס.
"תרכיב את זה" אמר לי והושיט לי מין משקפי שמש שחורות ואטומות.
עשיתי כדבריו.
"הפעל סימולציה!" אמר מארק וחיבר את המשקפיים שלי למכשיר.
נשארתי באותו המקום, אבל פתאום כל האנשים נעלמו.
הצצתי החוצה מהחלון. היינו בשמיים כמו מקודם, אבל שום פוקימון לא נראה, הכל היה שקט. ואז מארק הופיע.
"נכון מגניב!" אמר והלך למסדרון המטוס.
"סופר מגניב" אמרתי ויצאתי גם אני.
"אני מניח שעכשיו אפשר להתחיל בקרב..." אמר מארק.
"או כן!"

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: ג'ון נגד מארק! שלוש על שלוש! (חלק א')



ודאב. הרעיון שלך יושלם בפרק 30. כמו שאתה רואה התחלתי אותו כאן.