נושא: Esplir-Kingdom Of Dassup

פורסם במקור על ידי Krauser

דניס:
"אתה משוגע לגמרי לקח לנו 20 דק' להגיע אליך באוטו,ברגל גם אם תלך מהר אתה רחוק מפה שעה.. אתה בא איתנו הוראות של המפקד אין לו את כל היום. ותתלבש אתה לא רוצה להרגיז את אליוט תאמין לי" אומר לך הסמל הראשי הפיקודי ומצביע על המדים שבקופסא.

ליאור:
אתה הולך לך ברגל משהו כמו שתי דקות ולפתע נזכר ששכחת את המדים בבית,לא תרצה להרגיז את המפקד מה תעשה?
*אני יודע שכרגע אתה לא יכול להלביש את הדמות שלך חחח,אני אשלח לך בה''פ את הדמות כתמונה מדרים אווטאר*

''יותר נוח לי ככה'' אענה ''קשה לעשות פארקור עם מדים מסורבלים, בטח שלא עם נעליים כאלו''
לאחר מכן אראה להם את הנעליים שלי (כן, הגרביונים האלו הם נעליים ><'')

ליאור:
*תמחק הודעות בה''פ אני לא יכול לשלוח לך הודעה אין לך מקום*
*רגע לא הבנתי אז אתה רוצה לשכוח את הקופסא עם המדים בבית או לקחת אותה כבר?*
תגיב שוב,אני מזכיר לך, בהמשך הקודם אתה שכחת את הקופסא עם המדים בבית,ושאלתי אם אתה רוצה לקחת אותם או לא,לא אם אתה רוצה להתלבש עכשיו או אחר כך..

דניס:
"פארקוריסט!!" צווח אחד מהם בשאגת צחוק רמה "אלה מתים ראשונים" הוא מיד משנה מבט ומסתכל עליך "ולמה? כי מרוב פארקורים הם לא יודעים לאחוז בנשק ואז כשהם מגיעים מול אויב הם מנסים להציל את עצמם עם התרגילים שלהם.. אתה יודע כמה פארקוריסטים מתו רק במלחמה האחרונה? ורובם רק מפצעים שלא יכלו לטפל בהם,אם נשבר למישהו היד באמצע משימת פארקור אי אפשר לטפל בזה אין חובשים לזה. תקשיב לי אני יודע אתה רוצה לעשות פארקורים אבל הצבא זה לדעת לאחוז בנשק ולירות כשצריך,במיוחד בהתחלה,אולי מדי פעם תקבל משימה או שתיים של פארקור,אבל רק אם המפקד יראה שאתה רציני ויודע לאחוז בנשק.." הוא אומר לך "עכשיו תתלבש,יש סיבה שהמדים האלה הם המדים הצבאיים אם יירו בך בראש או בגרביונים היפים האלה שאתה קורא להם נעליים" השניים שמאחוריו מתפוצצים מצחוק בגלל המשפט האחרון, והוא נוחר בבוז,מה שמשתיק אותם "לא תהיה לך הגנה."

"פארקוריסט!!" צווח אחד מהם בשאגת צחוק רמה "אלה מתים ראשונים" הוא מיד משנה מבט ומסתכל עליך "ולמה? כי מרוב פארקורים הם לא יודעים לאחוז בנשק ואז כשהם מגיעים מול אויב הם מנסים להציל את עצמם עם התרגילים שלהם.. אתה יודע כמה פארקוריסטים מתו רק במלחמה האחרונה? ורובם רק מפצעים שלא יכלו לטפל בהם,אם נשבר למישהו היד באמצע משימת פארקור אי אפשר לטפל בזה אין חובשים לזה. תקשיב לי אני יודע אתה רוצה לעשות פארקורים אבל הצבא זה לדעת לאחוז בנשק ולירות כשצריך,במיוחד בהתחלה,אולי מדי פעם תקבל משימה או שתיים של פארקור,אבל רק אם המפקד יראה שאתה רציני ויודע לאחוז בנשק.." הוא אומר לך "עכשיו תתלבש,יש סיבה שהמדים האלה הם המדים הצבאיים אם יירו בך בראש או בגרביונים היפים האלה שאתה קורא להם נעליים" השניים שמאחוריו מתפוצצים מצחוק בגלל המשפט האחרון, והוא נוחר בבוז,מה שמשתיק אותם "לא תהיה לך הגנה."

''אתה לא יודע מה זה פארקור'' אנחר בבוז בשקט ''פארקור זה לעבור מכשולים במהירות, עם נשק-בלי נשק, זה לא חשוב''
''למדתי ממומחה, רוב הסיכויים לא להפצע'' אגיד בקול רם ''ואלו לא גרביונים, יש להם תפקיד חשוב מאוד''
''ותאמין לי, פארקוריסטים הם זריזים, אני אוכל להגיע אל האויב לפני שיספיק לדרוך את הנשק''
אם עדיין לא יישתכנע אתלבש

פורסם במקור על ידי Krauser

ליאור:
*תמחק הודעות בה''פ אני לא יכול לשלוח לך הודעה אין לך מקום*
*רגע לא הבנתי אז אתה רוצה לשכוח את הקופסא עם המדים בבית או לקחת אותה כבר?*
תגיב שוב,אני מזכיר לך, בהמשך הקודם אתה שכחת את הקופסא עם המדים בבית,ושאלתי אם אתה רוצה לקחת אותם או לא,לא אם אתה רוצה להתלבש עכשיו או אחר כך..

מחקתי
-----------------------------
אני לוקח את הקופסא עם המדים שלי,פותח אותה ואז לובש את הבגדים שקיבלתי מן הקופסא.לאחר מכן אני הולך לעבר הבסיס שאני צריך להגיע אליו

דניס:
כרעם ביום בהיר הוא רץ אליך ונותן לך אגרוף לתוך האף,הוא פוגע,אבל משום מה זה לא כואב לך. האף שלך מתחיל לדמם והוא זורק עליך ממחטה. "אני יודע מה זה פארקור גם אני הייתי כמוך" הוא מראה לך את אצבעותיו השבורות" אבל מאז שיריתי בנשק לראשונה פשוט... התאהבתי" הוא אומר והשאר מגחחים "אתם רוצים לקבל גם אגרופים כמו שנתתי לו? אבל לכם זה כן ייכאב!" הוא אומר בזעם והם שותקים. ניכר עליו שהגיע לתפקיד הבכיר הזה כי הוא מנהיג ומנוסה. "שמע למרות שאני נראה לך מנהיג הדרך עוד ארוכה,רק בחודש הבא אלך לקורס הקצונה" הוא אומר בגאווה.
"אז תתלבש כבר אתה מעכב את כולנו" הוא אומר לך ואחד האחרים הולך להתניע את האוטו.

ליאור:
אתה הולך עם המדים עליך(אני אעדכן את הדמות שלך בתוך האיזור שלך ברשומים ובהמשך הבא אני אראה לך איך יצא חח)
ואז אתה רואה בדרך כמה ביריונים מציקים לילד,אין לך עוד נשק אבל הם לא כל כך נראים חזקים משום מה..
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Krauser

דניס:
כרעם ביום בהיר הוא רץ אליך ונותן לך אגרוף לתוך האף,הוא פוגע,אבל משום מה זה לא כואב לך. האף שלך מתחיל לדמם והוא זורק עליך ממחטה. "אני יודע מה זה פארקור גם אני הייתי כמוך" הוא מראה לך את אצבעותיו השבורות" אבל מאז שיריתי בנשק לראשונה פשוט... התאהבתי" הוא אומר והשאר מגחחים "אתם רוצים לקבל גם אגרופים כמו שנתתי לו? אבל לכם זה כן ייכאב!" הוא אומר בזעם והם שותקים. ניכר עליו שהגיע לתפקיד הבכיר הזה כי הוא מנהיג ומנוסה. "שמע למרות שאני נראה לך מנהיג הדרך עוד ארוכה,רק בחודש הבא אלך לקורס הקצונה" הוא אומר בגאווה.
"אז תתלבש כבר אתה מעכב את כולנו" הוא אומר לך ואחד האחרים הולך להתניע את האוטו.

ליאור:
אתה הולך עם המדים עליך(אני אעדכן את הדמות שלך בתוך האיזור שלך ברשומים ובהמשך הבא אני אראה לך איך יצא חח)
ואז אתה רואה בדרך כמה ביריונים מציקים לילד,אין לך עוד נשק אבל הם לא כל כך נראים חזקים משום מה..
מה תעשה?

''בסדר'' אגיד ואתלבש בעצבנות 'הוא היה פארקור? חוץ מזה, מי אמר שפארקור לא יכול לשאת נשק? אני יכול לשאת אקדח או רובה קטן בבגדים הרגילים' אהרהר בראשי ואכנס לרכב

דניס:
*אם אתה יכול להכין דמות בדרים אווטאר של הדמות שלך בול אבל עם המדים הראשונים של הצבא שמפורסמים בעמוד הראשי,אם אתה לא יכול תגיד לי פה אני אכין לך*
"ברוס ג'ונסון.. זה השם שלי תמיד אתה קראת לי ג'ונסון אז הבנתי שאתה לא יודע את שמי.. אתה לא מזהה אותי?" הוא שואל בפליאה,הוא מוריד את מסיכת הגז ואתה רואה את ג'ונסון שהכרת מולך. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Krauser

דניס:
*אם אתה יכול להכין דמות בדרים אווטאר של הדמות שלך בול אבל עם המדים הראשונים של הצבא שמפורסמים בעמוד הראשי,אם אתה לא יכול תגיד לי פה אני אכין לך*
"ברוס ג'ונסון.. זה השם שלי תמיד אתה קראת לי ג'ונסון אז הבנתי שאתה לא יודע את שמי.. אתה לא מזהה אותי?" הוא שואל בפליאה,הוא מוריד את מסיכת הגז ואתה רואה את ג'ונסון שהכרת מולך. מה תעשה?

מחר אני אכין, עכשיו אני לא יכול

''ג'ונסון?!'' אקרא בפליאה ''איך הגעת לצבא? הפסקת להיות נווד?''

אני כבר בתוך הרכב? איפה?

דניס:
"קייל כבר מלא זמן שאני לא נווד,פשוט נשארתי ככה כדי להמשיך וללמד אותך, אבל בעצם כמו שאמרתי אני כבר חייל,התאהבתי בנשק והתקדמתי בדרגות. ולא פארקוריסט לא יכול להחזיק כלי נשק כבד מספיק כדי להרוג את האויבים וגם לעשות תרגילי פארקור,האויבים שלנו קוברה,מתכננים לנו משהו לא אנושי.. במיוחד הדאסופ הזה צריך להזהר ממנו מאוד הוא נראה אדם רגיל אבל הוא מסוכן ברמות שעוד לא הצלחנו למדוד. אה וד''א אלה סטיב צ'ו וארמאנד סוביראטס" אומר ברוס ומצביע לך על השניים, שני האמריקאים, ממוצא הונג-קונגי וצרפתי-קולומביאני בהתאמה מורידים את המסיכות שלהם ואתה רואה אותם בבירור, "נשאר לנו עוד משהו כמו 15 דק' עד שנגיע לבסיס..." אומר ארמאנד במבטא צרפתי כבד. לפתע בום! וסטיב קופץ על ארמאנד בפחד וארמאנד זורק אותו ומנסה להמשיך לנהוג "זה רק פאנצ'ר י'פחדן אני לא מאמין שאנחנו בכלל באותה דרגה" הוא אומר והולך לתקן את הפאנצ'ר, אתה שם לב שאתם באמצע הדרך,בעיר סואנת וארמאנד לא חוזר כבר 5 דק'. מה תעשה?
*אתה בתוך האוטו באמצע הדרך,בזמן שדיברת עם ברוס הזמן עבר ונסעתם כי ברגע שעלית על האוטו והתלבשת ארמאנד התחיל לנסוע*

פורסם במקור על ידי Krauser

דניס:
"קייל כבר מלא זמן שאני לא נווד,פשוט נשארתי ככה כדי להמשיך וללמד אותך, אבל בעצם כמו שאמרתי אני כבר חייל,התאהבתי בנשק והתקדמתי בדרגות. ולא פארקוריסט לא יכול להחזיק כלי נשק כבד מספיק כדי להרוג את האויבים וגם לעשות תרגילי פארקור,האויבים שלנו קוברה,מתכננים לנו משהו לא אנושי.. במיוחד הדאסופ הזה צריך להזהר ממנו מאוד הוא נראה אדם רגיל אבל הוא מסוכן ברמות שעוד לא הצלחנו למדוד. אה וד''א אלה סטיב צ'ו וארמאנד סוביראטס" אומר ברוס ומצביע לך על השניים, שני האמריקאים, ממוצא הונג-קונגי וצרפתי-קולומביאני בהתאמה מורידים את המסיכות שלהם ואתה רואה אותם בבירור, "נשאר לנו עוד משהו כמו 15 דק' עד שנגיע לבסיס..." אומר ארמאנד במבטא צרפתי כבד. לפתע בום! וסטיב קופץ על ארמאנד בפחד וארמאנד זורק אותו ומנסה להמשיך לנהוג "זה רק פאנצ'ר י'פחדן אני לא מאמין שאנחנו בכלל באותה דרגה" הוא אומר והולך לתקן את הפאנצ'ר, אתה שם לב שאתם באמצע הדרך,בעיר סואנת וארמאנד לא חוזר כבר 5 דק'. מה תעשה?
*אתה בתוך האוטו באמצע הדרך,בזמן שדיברת עם ברוס הזמן עבר ונסעתם כי ברגע שעלית על האוטו והתלבשת ארמאנד התחיל לנסוע*

''אני אלך לבדוק מה איתו'' אגיד ואראה אם יש התנגדות, אם אין ארוץ החוצה מהרכב לכיוון שהוא הלך

טופס הרשמה:
שם : אלן וולקר
גיל:18
אופי:אופטימי פסיבי רומנטי שרמנטי(עצלן כשאפשר (לא יעשה יותר משצריך) נחמד אבל יעשה הכל כדאי להשלים משימות, לא בטוח באנשים,וכו')אני כבר אומר שאני לא הולך להיצמד לאופי בדיוק עם אני אתקל בבעיה או פתרון אני אשתנה.
רקע: נולדתי לאבא שעבד בצבא, ככה שכבר מגיל צעיר החליטו בשבילי שבצבא אני ולא אפרוש אלא אם אמות בקרב.
הילדות שלי היית כמו כל ילד רגיל הרבה שטויות משחקים שונא תלימודים ומקווה שכל העולם ישרף כשעצוב אבל בגיל 15 בכניסה לתיכון החליטו לשלוח אותי לפנימה צבאית,הכל טוב ויפה האמא בוכה האבא גאה ואני ? אני בעננים נפתרתי מההורים והתחלתי את החיים החופשיים או כך חשבתי בשביל ביום הראשון נכנסתי לכיתה בבגדים רגילים ולא במדים ואחרי זה ברוב חוכמתי החלטתי להיות מצחיק ומגניב ולרוץ בבוקסר ברחבי הפנימיה לא דבר מומלץ אגב ואת שלוש השנים הבאות אתם יכולים לסמן X,בשנה השלישית היה משהו חדש וחשבתי (לחשוב זה פריוולגיה ) שמשהו השתנה או יותר נכון המדריך ביום הראשון של השנה השלישית החלטתי שרושם ראשוני זה הכל,לא להתבלט זה תמיד הכי נכון אף אחד לא רוצה להתבלט ולמטבע אולי יש שני צדדים אבל גם יש באמצע, להיות אהוב על המדריך ולא להיות הגאון שכולם שונאים.
השנה הצטרף תלמיד חדש, שהוא נכנס לכיתה לאחר שהמורה קרא לו לא הצלחתי להתעפק והוצאתי כמה גיחוחים אם ניחשתם בבגדים רגילים אז צדקתם.
סוף סוף מצאתי תפראייר החדש שיהיה בובת ההתעללות החדשה של המדריך, אבל כמו אידיוט צחקתי המדריך החדש סימן גם אותי.
בריתוק שכבר היה דבר חדש בשבילי שאלתי את התלמיד החדש לשמו והוא ענה לי ויליאם ג'ק ומכאן התחילה החצי שנה הכי טובה שהייתה לי בפנימיה הדפוקה הזאת.
ויליאם הפך להיות החבר הכי טוב שהיה לי בפנימיה הזאת והיינו יכולים להיות ביחד שעות.
באחד הלילות לאחר עוד עונש של המדריך החלטנו לגנוב אוכל מהמטבח ויליאם שמר בחוץ ואני נכנסתי להביא את האוכל,הלכתי למקרר הכנסתי כמה שיותר אוכל אל תוך התיק שלי ויצאתי מהיר וחלק כמו שצריך,באותו הלילה אכלנו כמו מלכים.
למחרת כמובן גילו שמישהו לקח אוכל והחשודים העיקרים היו אנוכי וויליאם, עקב זה שלא נתנו לנו ארוחת ערב יום באותו הערב.
כמובן כמו אנשי צבא טובים חקרו אותנו אני שכבר דיי רגיל למצבים האלה שתקתי אבל ויליאם לא יודע אם זה היה מתוך לחץ או מהבטחות שהם לעולם לא יקיימו, פלט הכל ואפילו הביא להם את התיק עם האוכל(שכמובן היה ליד המיטה שלי).
מאותו היום השתנתי ובלהבלהבלה מכאן אתם כבר יודעים....
תמונה:
רומן:אני מעדיף לא לעשות סקס באמצע שדה הקרב ~
הערות/בקשות/שאלות/ : איזה נשקים יש ? ולפתוח את יחידת הפלופים

תומר:
אתה רשום כמובן!
תגיב להתחלה!

דניס:
אין התנגדות ואתה מחפש את ארמאנד סביב האוטו, ולא מוצא אותו, וממש ברגע שאתה קרוב להיות נואש אתה רואה את ארמאנד בא ממולך ומחזיק שני גלגלים, הוא מגיע לאוטו ומניח את הגלגלים על הרצפה, ואז הואמוציא את הכלים שלו ומרכיב את הגלגל במהירות.. הוא הולך אל האוטו ואתה הולך אחריו,אתם נכנסים אל האוטו. אף אחד לא שואל את ארמאנד איפה הוא היה, אבל שקט מתוח שורר באוטו סטיב נע באי נוחות וברוס מסתכל על הנוף. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Krauser

התחלה לכולם:
קמתם במקום שבו נרדמתם לעוד יום חדש(בכוונה רושם ככה כי דניס משחק דמות של הומלס)
בידכם אתם מוצאים לפתע מכתב,אתם פותחים אותו וקוראים
"x(מלאו פה את שמכם,זה מכתב כללי אז כשאתם מצטטים את ההמשך תרשמו את השם שלכם) היקר,
אני אליוט פיטרסן מהצבא ואני מאמן את הטוראים להיות חיילים חזקים בצבא ארצות הברית, לשמאלכם" אתם עוצרים את הקריאה כשלשמאלכם אתם מוצאים קופסא,פותחים אותה ומוצאים בגדים "תתלבשו" אתם חוזרים לקרוא "ואז כשאתם לבושים בואו אל הבסיס הצבאי שלי ברחוב פרנקלין 555,אני מניח שיש לכם אוטו,אם לא אוטו צבאי יחכה מולכם עד שתקומו,לא כתבתי את המכתב הזה מאוחר בלילה לכן הציוד והמכתב עדיין שלמים,פשוט לא רציתי להעיר אתכם.
*עצירה*
המשך ההתחלה לכולם(חוץ מדניס)
"יש לך 24 שעות להגיע לכאן,ברגע שאתה מגיע לך למזכירות למלא טופס וחכה לפקודות ההמשך ממני.
אם אינך יכול להגיע חכה 24 שעות במקומך ונבוא לאסוף אותך,אך אם ברצונך ליצור רושם בוא לבד. בהצלחה,
אליוט פיטרסן"
מה תעשה?

אלך לתחנת האוטובוס הקרובה, אחכה עד שקו המתאים יגיע ואעלה לאוטובוס.

תומר:
אתה מחכה שעה.. שעתיים.. שלוש ומתעצבן ולפתע מגיע אוטובוס בצבע צבאי. הוא אוסף אותך,נוהג בו לא אחר מאשר פאטריק או'דונל,הברמן האירי שהממשלה נעזרת בו "איי.. איזה כיף שנהג שיכור מסיע חבורה של צבאיים לצבא.. אויי מזל שאני נהג כזה מוכשר שאני לא דורס פה אף אחד יחי אירלנד!" הוא אומר ולוגם עוד שלוק מהבירה שהייתה לידו ועכשיו הוא שותה אותה,אבל משום מה איפה שהוא מניח אותה היא לא נשפכת למרות הפניות החדות שהוא עושה בתור נהג "אז אתה חדש? היית כבר בבסיס הצבאי או שזאת פעם ראשונה?" הוא אומר ומגהק

פורסם במקור על ידי Krauser

תומר:
אתה מחכה שעה.. שעתיים.. שלוש ומתעצבן ולפתע מגיע אוטובוס בצבע צבאי. הוא אוסף אותך,נוהג בו לא אחר מאשר פאטריק או'דונל,הברמן האירי שהממשלה נעזרת בו "איי.. איזה כיף שנהג שיכור מסיע חבורה של צבאיים לצבא.. אויי מזל שאני נהג כזה מוכשר שאני לא דורס פה אף אחד יחי אירלנד!" הוא אומר ולוגם עוד שלוק מהבירה שהייתה לידו ועכשיו הוא שותה אותה,אבל משום מה איפה שהוא מניח אותה היא לא נשפכת למרות הפניות החדות שהוא עושה בתור נהג "אז אתה חדש? היית כבר בבסיס הצבאי או שזאת פעם ראשונה?" הוא אומר ומגהק

"בינתיים אני לא רואה את עצמי מגיע לבסיס אמלמל לעצמי ואז אענה לו "הפעם הראשונה, אתה בטח שכדאי שתשתה ?"אומר ואסתכל דרך החלון שלידי על הדרך