נושא: Pokemon Emerald Islands

פורסם במקור על ידי Pooh

'אוקיי... יום ראשון, קדימה...' אני חושב לעצמי במעט התרגשות ולחץ. אני בודק שוב את כיסיי ואת תיקי, כדי לוודא שלא שחכתי כלום ולאחר מכן אני פותח את דלת החדר ופוסע החוצה כאשר רגל ימין עושה את הצעד הראשון מחוץ לדלת, כמעין מנהג משפחתי שלימדו אותי בתור ילד.
אני מסתכל סביב, בודק איפה אני ובודק לאן עליי להתקדם כדי להתחיל באמת את המסע.

אתה יוצא מהחדר אל המסדרון, אתה מביט סביביך ורואה המון דלתות של חדרים אחרים, בסוף המסדרון אתה רואה מעלית ולידה דלת שחורה שעלייה כתוב "חדר מדרגות", אתה מבחי במספר נערים אחרים עומדים ליד המעלית, כניראה שהם מחכים שהיא תגיעה.

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה יוצא מהחדר אל המסדרון, אתה מביט סביביך ורואה המון דלתות של חדרים אחרים, בסוף המסדרון אתה רואה מעלית ולידה דלת שחורה שעלייה כתוב "חדר מדרגות", אתה מבחי במספר נערים אחרים עומדים ליד המעלית, כניראה שהם מחכים שהיא תגיעה.

'אוקיי,' אני חושב לעצמי במעט בלבול ומתחיל להתקדם לכיוון המעלית כדי לחכות אליה, 'אבל אני צריך לרדת או לעלות...?' אני תוהה לעצמי תוך כדי התקדמות.
לאחר שאני מגיע אל קבוצת הנערים שמחכה אני אפנה לאחד מהם, זה שנראה הכי נחמד מביניהם, "סליחה? אתה יודע במקרה לאן המאמנים של פרופסור אדמס צריכים להגיע?" אני שואל בשקט ובנימוס.

פורסם במקור על ידי Pooh

'אוקיי,' אני חושב לעצמי במעט בלבול ומתחיל להתקדם לכיוון המעלית כדי לחכות אליה, 'אבל אני צריך לרדת או לעלות...?' אני תוהה לעצמי תוך כדי התקדמות.
לאחר שאני מגיע אל קבוצת הנערים שמחכה אני אפנה לאחד מהם, זה שנראה הכי נחמד מביניהם, "סליחה? אתה יודע במקרה לאן המאמנים של פרופסור אדמס צריכים להגיע?" אני שואל בשקט ובנימוס.

אתה תקרב אל הקבוצה, שלושה במספר, אחד מהם לובש חליפת ספורט קיצית של "לא קוק ספורט פיט" בצבע כחול, שיערו שחור מסודר בתסרוקת קוצים, עורו שחום ועל פרצופו הבעת פנים רצינית.
השני לובש ג'ינס אפור עם חגורה שמחובר אלייה אבזם בצורת נשר בצבע שחור מטלי, חולצה בצבע ורוד עם עיטורים בצבע ירוק, משקפי שמש כחולות וכובע ראפרים שחור, עורו שזוף מעט אינך יכול לשים לב להבעת פניו. והשלישי לובש מכנס ספורט קצר בצבע שחור, גופיה שחורה וכובע לבן, עורו בהיר והבעת פניו משועממת. כמובן שלשלושתם תיק על הגב.
אתה פונה אל הבחור השלישי ושואל אותו ""סליחה? אתה יודע במקרה לאן המאמנים של פרופסור אדמס צריכים להגיע?" -" כן הוא מחכה לנו למטה ליד עמדת הקבלה" הוא עונה תוך כדי שהוא ושאר הנערים מפשיטים אותך במבטיהם הבוחנים.

התחלה :
אתם מתעוררים לקול צלצולי השעון המעורר, קמים מתמתחים מעט תוך כדי שאתם מאזינים למלודיות אשר מצייצים פוקימוני הציפור מחוץ לחלון. לאחר שאתם מסיימים את כל פעילויות הבוקר השגרתיות. אתם עומדים מוכנים ליציאה מול דלת חדרכם.

אני כבר הגעתי לאיי הברקת? זה הדבר היחיד שלא הבנתי.. חח
-------
אני אצא מהחדר, ואפהק פיהוק קטן.
לאחר מכן אתחיל ללכת ברחבי המסדרון, אחפש את נקודת ההתחלה למסע שלי.
'אוקיי אלון, עוד מעט זה מתחיל' אחשוב לעצמי, ואתחיל לפסוע במהירות.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

אני כבר הגעתי לאיי הברקת? זה הדבר היחיד שלא הבנתי.. חח
-------
אני אצא מהחדר, ואפהק פיהוק קטן.
לאחר מכן אתחיל ללכת ברחבי המסדרון, אחפש את נקודת ההתחלה למסע שלי.
'אוקיי אלון, עוד מעט זה מתחיל' אחשוב לעצמי, ואתחיל לפסוע במהירות.

כן הגעת לאיי הברקת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה יוצא מן החדר תוך כדי שאתה מפהק פיהוק קטן, אתה מסתכל סביבך על המסדרון ורואה המון דלתות לאורך המסדרון שבסופו ישנה מעלית ולידה דלת שחורה שעלייה רשום "חדר מדרגות", ליד המעלית אתה מבחין בשתי נערות.

פורסם במקור על ידי The Sir

אתה תקרב אל הקבוצה, שלושה במספר, אחד מהם לובש חליפת ספורט קיצית של "לא קוק ספורט פיט" בצבע כחול, שיערו שחור מסודר בתסרוקת קוצים, עורו שחום ועל פרצופו הבעת פנים רצינית.
השני לובש ג'ינס אפור עם חגורה שמחובר אלייה אבזם בצורת נשר בצבע שחור מטלי, חולצה בצבע ורוד עם עיטורים בצבע ירוק, משקפי שמש כחולות וכובע ראפרים שחור, עורו שזוף מעט אינך יכול לשים לב להבעת פניו. והשלישי לובש מכנס ספורט קצר בצבע שחור, גופיה שחורה וכובע לבן, עורו בהיר והבעת פניו משועממת. כמובן שלשלושתם תיק על הגב.
אתה פונה אל הבחור השלישי ושואל אותו ""סליחה? אתה יודע במקרה לאן המאמנים של פרופסור אדמס צריכים להגיע?" -" כן הוא מחכה לנו למטה ליד עמדת הקבלה" הוא עונה תוך כדי שהוא ושאר הנערים מפשיטים אותך במבטיהם הבוחנים.

"תודה." אני משיב בקצרה בנימוס ובמעט ריחוק. אני נעמד לצידם ומחכה יחד איתם לבוא המעלית.
'יכול להיות שהם גם מאמנים חדשים...?' אני תוהה בראשי ומעיף מבט קצרצר נוסף בכל אחד מהנערים תוך כדי ההמתנה.

כן הגעת לאיי הברקת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה יוצא מן החדר תוך כדי שאתה מפהק פיהוק קטן, אתה מסתכל סביבך על המסדרון ורואה המון דלתות לאורך המסדרון שבסופו ישנה מעלית ולידה דלת שחורה שעלייה רשום "חדר מדרגות", ליד המעלית אתה מבחין בשתי נערות.

אסתכל על הנערות ואז על חדר המדרגות, בחרטה קטנה אפנה לחדר המדרגות, על מנת לרדת ולמצוא את נקודת ההתחלה של המסע שלי. לאחר שארד, אשאל מישהו לאן צריך ללכת.

פורסם במקור על ידי Pooh

"תודה." אני משיב בקצרה בנימוס ובמעט ריחוק. אני נעמד לצידם ומחכה יחד איתם לבוא המעלית.
'יכול להיות שהם גם מאמנים חדשים...?' אני תוהה בראשי ומעיף מבט קצרצר נוסף בכל אחד מהנערים תוך כדי ההמתנה.

הנער מהנן תוך כדי שהוא וחבריו מעיפים בך מבט שפיטה וקביעת פסק דין אחרון ומחזירים את מבטם אל המעלית שנפתחת כמה רגעים לאחר מכן, בתוך המעלית עומדות 2 נערות יפיופיות, הראשונה בעלת גובה ממוצע, לובשת חצאית מיני אדומה, גופיה אדומה, שיערה ארוך בצבע בלונד, עיני בעלות גוון שנע בין תכלת לאפור, עורה בהיר למדי והבעת פניה מראה על שמחה, השנייה קצת יותר גבוהה, לובש מכנסון ג'ינס (מכנסי דפוק'תי) וחולצה אדומה עם קישקושים מעוצבים, שיערה אדום-ג'ינג'י ארוך מעט. שתיהן מעיפות מבט בך ובשאר הנערים ומעלות חיוך קטן בזמן ששלושתם הנערים האחרים מתחילים להיתקדם אל תוך המעלית.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

אסתכל על הנערות ואז על חדר המדרגות, בחרטה קטנה אפנה לחדר המדרגות, על מנת לרדת ולמצוא את נקודת ההתחלה של המסע שלי. לאחר שארד, אשאל מישהו לאן צריך ללכת.

אתה עובר ליד הנערות בדרכך אל חדר המדרגות הן מסתכלות עלייך ומצחקקות מעט, אתה יורד במדרגות במהירות,
כאשר אתה מגיעה למטה, אתה מביט סביב על הלובי של המלון ומבחין בחבורה גדולה למדי של ילדים ליד הדלפק.

פורסם במקור על ידי The Sir

הנער מהנן תוך כדי שהוא וחבריו מעיפים בך מבט שפיטה וקביעת פסק דין אחרון ומחזירים את מבטם אל המעלית שנפתחת כמה רגעים לאחר מכן, בתוך המעלית עומדות 2 נערות יפיופיות, הראשונה בעלת גובה ממוצע, לובשת חצאית מיני אדומה, גופיה אדומה, שיערה ארוך בצבע בלונד, עיני בעלות גוון שנע בין תכלת לאפור, עורה בהיר למדי והבעת פניה מראה על שמחה, השנייה קצת יותר גבוהה, לובש מכנסון ג'ינס (מכנסי דפוק'תי) וחולצה אדומה עם קישקושים מעוצבים, שיערה אדום-ג'ינג'י ארוך מעט. שתיהן מעיפות מבט בך ובשאר הנערים ומעלות חיוך קטן בזמן ששלושתם הנערים האחרים מתחילים להיתקדם אל תוך המעלית.

מכנסי דפוק'תי = חולשתם של כל הגברים בעולם.
---
'יכול להיות שגם הן מאמנות?' אני תוהה לעצמי בראש אך שומר על קור רוח ואדישות על פניי, ונכנס למעלית אחרי ששאר הנערים נכנסים.
אני בודק אם כפתור לקומת הלובי לחוץ, במידה ולא, אלחץ עליו בעצמי, ותוך כדי אעביר מבט חטוף על רגליהן של הנערות כשבראשי עולות מחשבות די סוטות בהתאם לנער בגילי. כעת אחכה בסבלנות שהמעלית תגיע לקומת הלובי הרצויה.

אתה עובר ליד הנערות בדרכך אל חדר המדרגות הן מסתכלות עלייך ומצחקקות מעט, אתה יורד במדרגות במהירות,
כאשר אתה מגיעה למטה, אתה מביט סביב על הלובי של המלון ומבחין בחבורה גדולה למדי של ילדים ליד הדלפק.

אגש אליהם.
"איפה הפרופסור? מתי כבר נצא למסע?" אשאל ברוגז, ואתחיל לחפש סביבי את הפרופסור, על מנת לדעת לאן נצטרך ללכת.

פורסם במקור על ידי Pooh

מכנסי דפוק'תי = חולשתם של כל הגברים בעולם.
---
'יכול להיות שגם הן מאמנות?' אני תוהה לעצמי בראש אך שומר על קור רוח ואדישות על פניי, ונכנס למעלית אחרי ששאר הנערים נכנסים.
אני בודק אם כפתור לקומת הלובי לחוץ, במידה ולא, אלחץ עליו בעצמי, ותוך כדי אעביר מבט חטוף על רגליהן של הנערות כשבראשי עולות מחשבות די סוטות בהתאם לנער בגילי. כעת אחכה בסבלנות שהמעלית תגיע לקומת הלובי הרצויה.

אתה נכנס למעלית מיד לאחר שלושת הנערים שכבר הספיקו לזרוק מילה או שתיים אל הנערות, אתה נעמד באחורי המעלית ומעיף מספר מבטים זריזים על ה"פולקה" המוצק והיפה של שתי הנערות אתה מפנטז לך בראש כמה מחשבות שעדיף שלא אפרט עליהן כאן, הפנטזיה שלך נקתעת עם עצירת המעלית בקומת הקרקע.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

אגש אליהם.
"איפה הפרופסור? מתי כבר נצא למסע?" אשאל ברוגז, ואתחיל לחפש סביבי את הפרופסור, על מנת לדעת לאן נצטרך ללכת.

קצת יותר להשקיע בתגובות.
----------------------
אתה מתקרב אל החבורה וישר מבחין בראשו של הפרוספור מבצבץ בין חבורת הנערים.

קצת יותר להשקיע בתגובות.
----------------------
אתה מתקרב אל החבורה וישר מבחין בראשו של הפרוספור מבצבץ בין חבורת הנערים.

כשתהיה לי התחלה של משהו מעניין אני אדע מה לעשות..
בינתיים אני טיפה אבוד
---------
"פרופסור!" אקרא ואפלס את דרכי אליו, כשאגיע לעברו, אתייצב לידו כאילו לא עשיתי כלום ואשאל "מתי מתחילים?" במרץ רב.
לאחר מכן אסרוק בקלות את הנערים והנערות שמצדדיי, בתקווה לראות כמה בני גילי.

פורסם במקור על ידי ~Donphan~

כשתהיה לי התחלה של משהו מעניין אני אדע מה לעשות..
בינתיים אני טיפה אבוד
---------
"פרופסור!" אקרא ואפלס את דרכי אליו, כשאגיע לעברו, אתייצב לידו כאילו לא עשיתי כלום ואשאל "מתי מתחילים?" במרץ רב.
לאחר מכן אסרוק בקלות את הנערים והנערות שמצדדיי, בתקווה לראות כמה בני גילי.

בינתיים אינך משתמש ביצירתיות יכולת לעשות עכשיו 10 תגובות רק משיחה עם הבנות במעלית.
-------------------------------------------------
אתה מנסה לפלס את דרכך אך אתה פוגש בהיתנגדות מצד נער הגבוהה ממך בכמעט ראש שלם, גופו חטוב אך אין לו כמעט מסת שריר, הוא לובש חולצת פולו שחורה, ג'ינס. שיערו השחור מסודר בתסרוקת קוצים, ועל פניו צלקת אשר מתפרסת על לחיו הימנית.

פורסם במקור על ידי The Sir

התחלה :
אתם מתעוררים לקול צלצולי השעון המעורר, קמים מתמתחים מעט תוך כדי שאתם מאזינים למלודיות אשר מצייצים פוקימוני הציפור מחוץ לחלון. לאחר שאתם מסיימים את כל פעילויות הבוקר השגרתיות. אתם עומדים מוכנים ליציאה מול דלת חדרכם.

טוב הגיע הזמן, פעם ראשונה וההתרגשות גדולה מנשוא, אני מתפלא שבכלל הצלחתי לישון נורמאלי אחרי כל ההתרגשות מאתמול, אולי זה הציוצים שמרגיעים אותי
טוב רק נתארגן נראה שכל הבגדים מוכנים.............מסודר כמו שצריך, נסדר את המיטה ונתכונן לצאת, מעניין מה ההורים שלי כרגע חושבים ..
לפחות אולי אני יפגוש אנשים מעניינים במסע הזה

עריכה: זה כבר אחרי שהגענו לאיי הברקת נכון?

פורסם במקור על ידי The Sir

בינתיים אינך משתמש ביצירתיות יכולת לעשות עכשיו 10 תגובות רק משיחה עם הבנות במעלית.
-------------------------------------------------
אתה מנסה לפלס את דרכך אך אתה פוגש בהיתנגדות מצד נער הגבוהה ממך בכמעט ראש שלם, גופו חטוב אך אין לו כמעט מסת שריר, הוא לובש חולצת פולו שחורה, ג'ינס. שיערו השחור מסודר בתסרוקת קוצים, ועל פניו צלקת אשר מתפרסת על לחיו הימנית.

זה עדיין לא אומר שאני חייב לדבר איתן..
אני אוהב ישר ולעניין, אני לא מאמין שהיה יוצא משהו משמעותי מדיבור איתן.
אגב, קצת תקעת אותי בתגובה.. היית לפחות אומר מה הוא עושה, מסתכל עליי? מסתכל לצד? אומר משהו?
-------------
"אני מצטער" אומר נבוך מעט ואסתכל על הצלקת, אחכה למעט אומץ, בתקווה שלא יכעס ששאלתי ואומר "מה קרה לך?", בעודי מסתכל על הצלקת הגדולה והכואבת.