נושא: Pokemon - The New Way

תודה....
אשמח לעוד תגובות

פרק מעולה תמשיך ככה ^^
סתם שתדע מתקפות מים לא אפקטיביות על דרקון :p

באמת? לא ידעתי...
ותודה.
עוד תגובות?

קראתי את פרק 27
פרק עם רעיון מקורי אהבתי תמכשיר שהופיע בפרק

פרק טוב, מצוין, מדהים...
אני מבין שקצת שינית את הרעיון
שלי אבל לא נורא.

לפי מה שזכור לי עשיתי כמו שאמרת לי... (בערך)

תודה

אני אפרסם מחר

פרק 30 – איחוד


"היי ג'ון" אמר לי אימי.
"אמא? מה פתאום את באה אליי?" שאלתי חצי בכעס חצי ברחמנות.
"אני רוצה לבקש סליחה" אמרה, והתחילה לבכות.
"אנ.. אני מרשה.. אני מרשה לך להיות מאמן פוקימונים" אמר בבכי פורץ לבבות.
"אמא, לא היית צריכה" אמרתי וחייכתי.
"אני אוהבת אותך" לחשה אליי.
"גם אני" לחשתי חזרה.
"ו.. ורציתי להביא לך את זה" אמר וניגבה את דמעותיה.
"מה?" שאלתי.
"דבר ראשון" אמר בהתרגשות מהולה בבכי.
"אלה" אמרה והושיטה לי שתי פוקדורים וגרייט בול אחד.
"תתפוס כמה שיותר פוקימונים" אמרה וחייכה.
"תודה אמא" אמרתי בהתרגשות ולקחתי את הפוקדורים.
"ודבר שני" אמרה.
"את זה!" אמרה. היא הוציא מתיקה משהו אליפסי.
"וואו, ביצה!" אמר מארק בהתפעלות.
הסתכלתי על הביצה. היא הייתה צהובה והיו לה פסים שחורים עליה.
"מעניין איזה פוקימון היא מכילה" אמר מארק.
"אחד חלש" אמרתי ועיקמתי את פני.
"להתראות" אמרה אימי והסתלקה משם.
הבטתי בביצה. "אתה תהיה חלק מהצוות שלי" אמרתי אליה.

"כולם רשאים לרדת מהמטוס" נשמע קולו של הטייס מהדהד.
הורדתי את החגורה במהירות, וכך גם מארק.
"רוץ, ההרשמה תיסגר כל רגע!" אמר מארק בלחץ.
"תירגע" אמרתי לו וירדתי מהמטוס.
"אז מה יש במקום הזה?" שאלתי את מארק שבדיוק ירד.
"קח" אמר ותחב לתוך ידי פרוספקט של המקום.
הסתכלתי. באמת היו הרבה דברים לעשות שם.
"נו בוא! אנחנו חייבים להספיק להירשם לתחרות!" אמר ותפס בידי והחל למשוך אותי בריצה ברחובות העיר קינגדום.
"תקשיב אני לא רוצה להירשם לתחרות" אמרתי לו.
"אתה מה?" אמר ועזב אותי לפתע.
"אני לא מתחבר לכל הרעיון של קרבות עם נקודות, ותחרות יופי, אני אוהב קרבות, אקשן!" עניתי.
"טוב, נתראה במרכז הפוקימונים" אמר והתרחק משם בריצה.
הסתכלתי על הפרוספקט. 'בוא נתחיל בביקור בארמון המלכה.'
"המלכה קווי! המלכה קווי!" שמעתי את תחנוני העיתונאים לעוד משפט מהוד מלכותה.
הסתכלתי על הארמון. המלכה הזאת יודעת משהו על עיצוב.
כל הארמון היה מצופה זהב. וילונות סגלגלים ומספר מגדלים בשמיים.
היה מגדל אחד שראיתי שהוא זירה ענקית. המגדל היה ממש גבוה והנחתי שזה או המקום לתחרות או לקרב המכון.
"המלכה קווי" הסיחו את דעתי העיתונאים. היא הייתה משהו.
היו לה כפפות זהב עם שמלה לבנה לכל הגוף. היה לה שיער שחור שהחליק לאחור עם סרט ורוד בשיער. היא קצת הזכירה לי את איימי.
"סליחה, איפה קרב המכון?" שאלתי את אחד העיתונאים, אך אף אחד מהם לא הזיז את מבטו מהמלכה, וודאי שלא בשבילי.
'טוב... עכשיו כדאי שאלך לחוף' חשבתי לעצמי.

"סוף סוף חזרת" אמר מארק.
"מה חדש?" שאלתי.
"איימי, מריאנה, אני, והחבר שלך קודי הספיקו להירשם". אמר.
"עם מי?" שאלתי.
"אני עם נוקטאוול, מריאנה עם וספיקווין, איימי עם פיג'י שהיא הספיקה לתפוס ברגע האחרון-"
"ואני עם סוואבלו" אמר קודי שהופיע.
"סוואבלו הוא לא פוקימון דרקון" אמרתי.
"אבל הוא מתפתח לאלטיריה" אמר קודי.
"אהה ושים לב טוב" אמר מארק.
"מותר להירשם עם שני פוקימונים!" אמר מארק.
"כן, מריאנה הביאה לי גלייגר, ואמרה לי שאם אני אצליח לפתח אותו היא תביא לי פוקימון דרקון אופל נדיר מאוד שמיוחד רק למחוז נאבר!" אמר קודי.
"מאיפה היא תשיג אותו?" שאלתי.
"לא יודע" ענה קודי. "היא אמרה שיש לה קשרים".
"היא הביאה לי יאנמה, ולאיימי הונצ'קרו וביקשה שנחזיר לה בסוף התחרות.
"הונצ'קרו, איך היא השיגה אותו? שמעתי שנדיר מאוד למצוא אבן אופל" אמרתי וניסיתי לחשוב איך היא השיגה את פוקימון העורב הנדיר הזה.
"היא אמרה פשוט שיש לה קשרים" אמר מארק ומשך בכתפיו.
"טוב אני יוצא לטייל קצת בעיר" אמרתי והסתלקתי משם.

רחובות העיר היו הומים אדם, כולם בכיוון אחד – להיכל התחרות.
"איפה המכון?" ניסיתי לשאול חלק מהם, אך הם פשוט התעלמו והמשיכו בדרכם.
הלכתי לכיוון הארמון המפואר של המלכה קווי, הנחתי שמכיוון שהשמירה שם גבוהה יותר יהיה לי קצת שקט.
השמש בהקה באור חזק והצבע הזהוב והנוצץ של הארמון המפואר הבהיק באור מסנוור.
עשיתי סיבוב קצר והלכתי אל מאחורי הארמון, שם כמו ששיערתי, הייתה שמירה פחות כבדה. התיישבתי ונתתי לגבי להישען על דופן הארמון. נשמתי נשימה עמוקה, וניסיתי להירגע. אני פשוט לא אוהב את התחרויות האלה.
"יום קשה" שמעתי קול לידי.
סובבתי את ראשי לכיוון הקול שהתיישב לצידי, זו הייתה המלכה קווי.
"הרשה לי להזמין אותך לתוך הארמון" אמרה, היא הובילה אותי ברחבי החצר למזרקה גדולה ומפוארת, שבמרכזה עמדו שני פסלי קופידונים, שמכוונים אחד אל השני חץ אהבה.
היא לחצה על מתג נסתר באדמה, המזרקה זזה על צירה וגרם מדרגות סודי נפתח מתחת.
"בוא" אמרה ומשכה אותי לתוכו.

הארמון היה יותר יפה מבפנים מאשר מבחוץ. "זה הסלון" אמרה והתיישבה על אחת מכורסאות העור.
הסתכלתי סביבי. חדר ענק עם שטיח אדום מקיר לקיר עמד שם, ספות לבנות ושולחן ורוד וקטן. מסף פלזמה ענקי על הקיר. עציצים נדירים עמדו בפינות, ותמונות של מלכות קודמות היו פזורים על כל קיר וקיר.
"מקום נחמד יש לך" אמרתי כדי לא ליצור רושם שאני חלש וקל לשבות אותי. התיישבתי על הכורסא והנחתי רגליים על הכרית שהייתה מולי.
"קראתי לך בעניין האבנים" אמרה.
"ישר ולעניין" אמרתי, מבלי להראות שום סימן לכך שאני לא יודע על מה היא מדברת.
"אתה לא מבין על מה אני מדברת" אמרה לאחר מספר רגעים שבחנה אותי.
הסתכלתי עליה, מנסה ליצור רושם שאני כן "ברור שאני מבין" אמרתי.
"אתה לא יכול לשקר לי" אמרה, נשמה נשימה עמוקה ואז המשיכה.
"יש לך את אבן הספיר הכחולה" ירתה בנשימה אחת.
בדיוק מזה חששתי. מיו ודארקרי הזהירו אותי שינסו לגנוב לי אותה.
"אל תדאג, אני לא אגנוב לך אותה" אמרה כאילו קראה את מחשובתי.
"את מכירה את מיו ודארקרי?" שאלתי אותה.
"אני כן" ענתה ושילבה רגל על רגל. "הם אלה שלא מכירים אותי".
"אז למה קראת לי?" שאלתי אותה.
"אני עוקבת אחרי מיו ודארקרי כבר מאז שברחו מצוות ביתא" אמרה. הם ניסו להשיג את אבן האודם השחורה, שהייתה בבעלות צוות ביתא, אבל נלכדו".
'אני חייב לבוא להציל אותם' חשבתי לעצמי, אבל שמרתי על מבט רציני ודרוך.
"אין לך מה להעמיד פנים, אתה רוצה להציל אותם" אמרה.
"אל דאגה אני אציל אותם" אמרה כעבור מספר שניות.
"מה את? קוראת מחשבות?" שאלתי אותה בציניות.
"למעשה כן" אמרה והראתה לי את התכשיט שלבשה על צווארה. הוא היה מזהב, כמו הכפפות שלה.
"לא יכול להיות..." אמרתי, מופתע ביותר.
"זה אמיתי" אמרה.
לא היה כל ספק, זו הייתה אבן הזהב השחורה.

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: הפוקימון האגדי


אתם יכולים לנסות לנחש על מה מדובר בפרק הבא לפי שם הפרק, ומי הפוקימון האגדי שיסופר עליו בפרק הבא.
אני רק חייב להגיד שלפי דעתי הפרק הבא ממש יפה, ואני יכול להגיד לכם, שהוא מדבר אך ורק על העלילה של צוות ביתא!

נ.ב. הוספתי תמונה של הביצה שג'ון קיבל בעמ' השער. אתם יכולים לראות ולנסות לנחש את הפוקימון שיבקע ממנה, למרות שזה די קל לגלות...

פרק נחמד, קצת חסרה עלילה אבל מאוד מותח מה יהיה בפרק הבא ומה יקרה עם ג'ון

פרק מעולה ^^

תודה, והפרק הבא באמת יפה ומותח.
קצת חסרה עלילה אבל זה דברים שאני חייב להכניס מתישהו (הביצה, ה"סלידה" של ג'ון מתחרויות, והדברים שג'ון, מארק וקודי דיברו בנוגע לתחרות)
לסוף היה יותר עלילה...

אני יודע שפוקימון הדרקון אופל הוא מונזו והביצה היא ביצת פיצ'ו או אלקיד.
אגב,אני אשמח אם תגיב לי בסיפור,כי אני זוכר שהתגובה האחרונה שלך הייתה בנושא עצות לתת לי,אז אני מקווה שתקרא ותנסה לראות אם השתפרתי